מאז הצטרפות חזבאללה למלחמה (02 במרץ) ביצע צה"ל מספר חיסולים בולטים בארגון כמו מפקד יחידת נצר, אחראי מטה המודיעין (יחידה 200), מפקד יחידת ניהול האש, מפקד מרחב דרום ביחידת רדואן, מפקד מערך הטילים ביחידת בדר, מפקד ניהול האש ביחידת בדר ומוקד ידע מקצועי ביחידה האווירית (יחידה 127).
בדוח שפרסמנו ב-04 בפברואר, ניתחנו כמותית ואיכותית את אפקטיביות החיסולים בהיבט הצבאי והמלצנו על מדיניות תיעדוף החיסולים בדרג הצבאי.
להלן מיפוי מרכזי הכובד מבחינת הפעלת הכוח ובניין הכוח הצבאי בחזבאללה בחתך בעלי תפקיד ויחידות:
בעלי תפקיד:
בכירים – דרג ההנהגה הצבאית ואוכלוסיית הדרג הפיקודי המכווין הבכיר: מפקדי היחידות הגיאוגרפיות, מפקדי היחידות המקצועיות, מפקדי יחידות מטה, מחטי"ם ומקבליהם.
דרג הביניים - מפקדי הפוג'ים (גדודים) ומקביליהם ביחידות ובמערכים השונים ופעילים מקצועיים המוגדרים כ"מוקדי ידע".
יחידות:
מערך הטילים והרקטות (מפקדי המערך, מפקדי יחידות הטילים במערך, מפקדי האזורים ביחידות ומפקדי הגזרות הפועלים תחת מפקדי האזורים).
יחידת רדואן (מפקדי הפוג'ים).
היחידה האווירית (מפקדים ומוקדי ידע מקצועיים).
מערך הלוגיסטיקה ומנהלת הייצור (מוקדי ידע מקצועיים).
בדוח שפרסמנו ב-04 בפברואר, ניתחנו כמותית ואיכותית את אפקטיביות החיסולים בהיבט הצבאי והמלצנו על מדיניות תיעדוף החיסולים בדרג הצבאי.
להלן מיפוי מרכזי הכובד מבחינת הפעלת הכוח ובניין הכוח הצבאי בחזבאללה בחתך בעלי תפקיד ויחידות:
בעלי תפקיד:
בכירים – דרג ההנהגה הצבאית ואוכלוסיית הדרג הפיקודי המכווין הבכיר: מפקדי היחידות הגיאוגרפיות, מפקדי היחידות המקצועיות, מפקדי יחידות מטה, מחטי"ם ומקבליהם.
דרג הביניים - מפקדי הפוג'ים (גדודים) ומקביליהם ביחידות ובמערכים השונים ופעילים מקצועיים המוגדרים כ"מוקדי ידע".
יחידות:
מערך הטילים והרקטות (מפקדי המערך, מפקדי יחידות הטילים במערך, מפקדי האזורים ביחידות ומפקדי הגזרות הפועלים תחת מפקדי האזורים).
יחידת רדואן (מפקדי הפוג'ים).
היחידה האווירית (מפקדים ומוקדי ידע מקצועיים).
מערך הלוגיסטיקה ומנהלת הייצור (מוקדי ידע מקצועיים).
עדכון יומי (15 במרץ): תקיפות חזבאללה נגד ישראל
ב־15 במרץ זוהו 34 גלי תקיפה של חזבאללה נגד ישראל. מבחינת סוגי אמצעי הלחימה, 27 גלי תקיפה (79.4%) בוצעו באמצעות רקטות וטילים, בעוד 7 גלי תקיפה (20.6%) בוצעו באמצעות כטב״מים. הנתונים מתייחסים למספר גלי התקיפה שזוהו ולא למספר הכולל של החימושים ששוגרו בפועל.
מרבית התקיפות כוונו ליישובי קו הגבול והגליל, בדומה לדפוס שנרשם בימים האחרונים. בנוסף, גל תקיפה אחד כוון לעבר אזור המרכז. עוד עולה כי שלוש מהתקיפות במהלך היום בוצעו נגד כוחות צה״ל הפועלים בדרום לבנון. יש לציין כי המידע לגבי התקיפות בתוך לבנון מבוסס על לקיחות אחריות שפרסם חזבאללה בלבד, ולא זוהתה לכך אינדיקציה נוספת ממקורות אחרים.
מאז הצטרפות חזבאללה ללחימה ב־2 במרץ, זוהו בסך הכול 485 גלי תקיפה נגד ישראל. בחינת סוגי אמצעי הלחימה שבהם השתמש הארגון עד כה מצביעה על כך כי הרקטות והטילים ממשיכים להוות את אמצעי התקיפה המרכזי, עם 346 גלי תקיפה, לצד 139 גלי תקיפה באמצעות כטב״מים, 13 תקיפות באמצעות טילי נ״ט, ו־פיגוע מטען אחד.
בחינת המגמה היומית מצביעה על תנודתיות בהיקף התקיפות לאורך ימי המערכה. לאחר שיא פעילות שנרשם ב־14 במרץ עם 56 גלי תקיפה, נרשמה ירידה מסוימת ב־15 במרץ (34 גלים), אך היקף הפעילות עדיין נותר גבוה יחסית וממשיך לנוע סביב עשרות גלי תקיפה ביום. נתון זה מעיד על שמירה על קצב פעילות התקפי מתמשך מצד חזבאללה, תוך שילוב בין ירי רקטי לבין שימוש מתמשך בכטב״מים.
ב־15 במרץ זוהו 34 גלי תקיפה של חזבאללה נגד ישראל. מבחינת סוגי אמצעי הלחימה, 27 גלי תקיפה (79.4%) בוצעו באמצעות רקטות וטילים, בעוד 7 גלי תקיפה (20.6%) בוצעו באמצעות כטב״מים. הנתונים מתייחסים למספר גלי התקיפה שזוהו ולא למספר הכולל של החימושים ששוגרו בפועל.
מרבית התקיפות כוונו ליישובי קו הגבול והגליל, בדומה לדפוס שנרשם בימים האחרונים. בנוסף, גל תקיפה אחד כוון לעבר אזור המרכז. עוד עולה כי שלוש מהתקיפות במהלך היום בוצעו נגד כוחות צה״ל הפועלים בדרום לבנון. יש לציין כי המידע לגבי התקיפות בתוך לבנון מבוסס על לקיחות אחריות שפרסם חזבאללה בלבד, ולא זוהתה לכך אינדיקציה נוספת ממקורות אחרים.
מאז הצטרפות חזבאללה ללחימה ב־2 במרץ, זוהו בסך הכול 485 גלי תקיפה נגד ישראל. בחינת סוגי אמצעי הלחימה שבהם השתמש הארגון עד כה מצביעה על כך כי הרקטות והטילים ממשיכים להוות את אמצעי התקיפה המרכזי, עם 346 גלי תקיפה, לצד 139 גלי תקיפה באמצעות כטב״מים, 13 תקיפות באמצעות טילי נ״ט, ו־פיגוע מטען אחד.
בחינת המגמה היומית מצביעה על תנודתיות בהיקף התקיפות לאורך ימי המערכה. לאחר שיא פעילות שנרשם ב־14 במרץ עם 56 גלי תקיפה, נרשמה ירידה מסוימת ב־15 במרץ (34 גלים), אך היקף הפעילות עדיין נותר גבוה יחסית וממשיך לנוע סביב עשרות גלי תקיפה ביום. נתון זה מעיד על שמירה על קצב פעילות התקפי מתמשך מצד חזבאללה, תוך שילוב בין ירי רקטי לבין שימוש מתמשך בכטב״מים.
עדכון יומי (15 במרץ): תקיפות איראניות נגד ישראל במהלך מבצע "שאגת הארי"
ב־15 במרץ זוהו 10 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל בשימוש בטילים בליסטיים. מבחינה גאוגרפית, התקיפות התחלקו באופן שווה בין שני אזורים מרכזיים: 5 גלי תקיפה (50%) כוונו לאזור תל אביב, ו־5 גלי תקיפה נוספים (50%) כוונו לדרום ישראל.
מאז תחילת המערכה זוהו בסך הכול 245 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל. בחלוקה גאוגרפית מצטברת של כלל התקיפות, אזור המרכז ובעיקר מטרופולין תל אביב ממשיך להיות יעד התקיפה המרכזי, עם 95 גלי תקיפה (38.8%). אחריו אזור הדרום עם 58 גלי תקיפה (23.7%), אזור הצפון עם 56 גלים (22.9%), ו־אזור ירושלים עם 36 גלי תקיפה (14.7%).
בחינת המגמה היומית מצביעה על כך כי לאחר השיא שנרשם בתחילת המערכה (44 גלי תקיפה ב־28 בפברואר ו־55 גלים ב־1 במרץ), חלה ירידה משמעותית בהיקף התקיפות והתייצבות יחסית בקצב הפעילות. במהלך השבועיים האחרונים נע מספר גלי התקיפה סביב ממוצע של כ־10 גלי תקיפה ביום.
פגיעה במרחב האזרחי בישראל:
מאז תחילת המלחמה נהרגו 15 אזרחים בישראל, ולמעלה מ־3,329 בני אדם נפצעו בדרגות שונות כתוצאה מפגיעות ישירות, נפילת שברי יירוט ונזקים משניים.
הנתונים מצביעים על כך כי למרות הירידה בהיקף התקיפות ביחס לשלב הראשון של המערכה, איראן ממשיכה לקיים לחץ מתמשך על העורף הישראלי, תוך שילוב בין מיקוד במטרופולין תל אביב לבין פיזור גאוגרפי של התקיפות גם לדרום הארץ, מה שמרחיב את מרחב האיום ומקשה על חזרה לשגרה באזור מסוים בישראל.
ב־15 במרץ זוהו 10 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל בשימוש בטילים בליסטיים. מבחינה גאוגרפית, התקיפות התחלקו באופן שווה בין שני אזורים מרכזיים: 5 גלי תקיפה (50%) כוונו לאזור תל אביב, ו־5 גלי תקיפה נוספים (50%) כוונו לדרום ישראל.
מאז תחילת המערכה זוהו בסך הכול 245 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל. בחלוקה גאוגרפית מצטברת של כלל התקיפות, אזור המרכז ובעיקר מטרופולין תל אביב ממשיך להיות יעד התקיפה המרכזי, עם 95 גלי תקיפה (38.8%). אחריו אזור הדרום עם 58 גלי תקיפה (23.7%), אזור הצפון עם 56 גלים (22.9%), ו־אזור ירושלים עם 36 גלי תקיפה (14.7%).
בחינת המגמה היומית מצביעה על כך כי לאחר השיא שנרשם בתחילת המערכה (44 גלי תקיפה ב־28 בפברואר ו־55 גלים ב־1 במרץ), חלה ירידה משמעותית בהיקף התקיפות והתייצבות יחסית בקצב הפעילות. במהלך השבועיים האחרונים נע מספר גלי התקיפה סביב ממוצע של כ־10 גלי תקיפה ביום.
פגיעה במרחב האזרחי בישראל:
מאז תחילת המלחמה נהרגו 15 אזרחים בישראל, ולמעלה מ־3,329 בני אדם נפצעו בדרגות שונות כתוצאה מפגיעות ישירות, נפילת שברי יירוט ונזקים משניים.
הנתונים מצביעים על כך כי למרות הירידה בהיקף התקיפות ביחס לשלב הראשון של המערכה, איראן ממשיכה לקיים לחץ מתמשך על העורף הישראלי, תוך שילוב בין מיקוד במטרופולין תל אביב לבין פיזור גאוגרפי של התקיפות גם לדרום הארץ, מה שמרחיב את מרחב האיום ומקשה על חזרה לשגרה באזור מסוים בישראל.
בין 2–15 במרץ 2026, במסגרת המלחמה בלבנון, ביצע חיל האוויר הישראלי 306 גלי תקיפות נגד מטרות חזבאללה בלבנון.
ניתוח הנתונים מצביע על דפוס גאוגרפי ברור: 63% מהתקיפות התמקדו מדרום לליטאני, למרות הצהרות לבנון על פירוק חזבאללה מנשקו באזור זה.
במקביל בוצעו תקיפות עומק בביירות ובבקאע, אזורים בעלי חשיבות אסטרטגית לפעילות חזבאללה.
למרות חשיבותו של אזור הבקאע - עומק לוגיסטי ואופרטיבי מרכזי של הארגון, היקף התקיפות בו נמוך מאוד יחסית — ולכן נדרש להגביר את המאמץ ההתקפי באזור זה.
לניתוח המלא >>
ניתוח הנתונים מצביע על דפוס גאוגרפי ברור: 63% מהתקיפות התמקדו מדרום לליטאני, למרות הצהרות לבנון על פירוק חזבאללה מנשקו באזור זה.
במקביל בוצעו תקיפות עומק בביירות ובבקאע, אזורים בעלי חשיבות אסטרטגית לפעילות חזבאללה.
למרות חשיבותו של אזור הבקאע - עומק לוגיסטי ואופרטיבי מרכזי של הארגון, היקף התקיפות בו נמוך מאוד יחסית — ולכן נדרש להגביר את המאמץ ההתקפי באזור זה.
לניתוח המלא >>
ניתוח_תקיפות_צה״ל_בלבנון_02_עד_15_במרץ_2026.pdf
394 KB
ניתוח תקיפות צה״ל בלבנון 02 עד 15 במרץ 2026.pdf
דוח יומי | מלחמת איראן השנייה – 16 במרץ 2026
ביממה האחרונה צה״ל המשיך בגל תקיפות רחב בתוך איראן, כולל בטהראן, נגד תשתיות של המשטר, מערכי טילים ומפקדות של משמרות המהפכה. במקביל, איראן ממשיכה להפעיל לחץ אזורי: שיגורי כטב״מים לעבר סעודיה והמפרץ, תקיפות נגד יעדים אמריקניים בעיראק ואיומים על נתיבי השיט.
בישראל נמשך ירי הטילים האיראני – 245 גלי תקיפה מאז תחילת המלחמה, כאשר אזור תל אביב נותר יעד מרכזי. במקביל, חזבאללה ממשיך להפעיל לחץ מהחזית הלבנונית עם 485 גלי ירי של רקטות וכטב״מים לעבר ישראל מאז הצטרפותו ללחימה בתחילת מרץ. קראו בהרחבה.
ביממה האחרונה צה״ל המשיך בגל תקיפות רחב בתוך איראן, כולל בטהראן, נגד תשתיות של המשטר, מערכי טילים ומפקדות של משמרות המהפכה. במקביל, איראן ממשיכה להפעיל לחץ אזורי: שיגורי כטב״מים לעבר סעודיה והמפרץ, תקיפות נגד יעדים אמריקניים בעיראק ואיומים על נתיבי השיט.
בישראל נמשך ירי הטילים האיראני – 245 גלי תקיפה מאז תחילת המלחמה, כאשר אזור תל אביב נותר יעד מרכזי. במקביל, חזבאללה ממשיך להפעיל לחץ מהחזית הלבנונית עם 485 גלי ירי של רקטות וכטב״מים לעבר ישראל מאז הצטרפותו ללחימה בתחילת מרץ. קראו בהרחבה.
השימוש השיטתי של חזבאללה בטקטיקת "המגן האנושי" – פעילות צבאית מתוך אזורים אזרחיים – גורם לעקירה המונית בדרום לבנון ומעמיק את המשבר ההומניטרי במדינה.
חזבאללה אף מנצל את המצב על ידי הפעלת מערך סיוע אזרחי רחב על מנת להעמיק את התלות של האוכלוסייה השיעית בארגון ולקדם נרטיב שלפיו הסבל של האזרחים הוא חלק ממאבק "ההתנגדות" וחזבאללה הוא מגן העם הלבנוני.
כך נוצר מעגל תלות, האוכלוסייה נפגעת מהלחימה - הופכת תלויה במנגנוני הסיוע של חזבאללה - והתלות מחזקת את התמיכה הפוליטית בארגון.
קראו בהרחבה.
חזבאללה אף מנצל את המצב על ידי הפעלת מערך סיוע אזרחי רחב על מנת להעמיק את התלות של האוכלוסייה השיעית בארגון ולקדם נרטיב שלפיו הסבל של האזרחים הוא חלק ממאבק "ההתנגדות" וחזבאללה הוא מגן העם הלבנוני.
כך נוצר מעגל תלות, האוכלוסייה נפגעת מהלחימה - הופכת תלויה במנגנוני הסיוע של חזבאללה - והתלות מחזקת את התמיכה הפוליטית בארגון.
קראו בהרחבה.
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
ככה מדברים וחושבים בבייס השיעי... קהל שבוי.....( אידיאולוגיה / תלות / פחד).
"ח'אתם אל-אנביה" – שם אחד לשתי זרועות של המשטר האיראני.
הזרוע הראשונה היא מפקדת התיאום האחראית לכל נושא התכנון והתיאום המבצעי בין הכוחות המזוינים ברפובליקה האיסלאמית באיראן ועל הפעלתם האופרטיבית. עד לשנת 2016 הייתה מפקדת ח'אתם אל-אנביה חלק מפיקוד הכוחות המזוינים (הגוף הצבאי הבכיר ביותר באיראן שמפקח באופן רשמי על פעילות הצבא, משה"מ, המשטרה וגופי אכיפת חוק נוספים ומייעץ למנהיג העליון בנושאים צבאיים).
בעקבות שינויים מבניים, ח'אתם אל-אנביה הופרדה מפיקוד הכוחות המזויינים והפכה לגוף עצמאי, האחראי על הכוחות המזוינים מבחינה מבצעית.
התיאום בין הכוחות השונים נעשה באמצעות מפקדות אזוריות ונושאיות, המדווחות למפקדה הראשית.
לדוגמא, באזור מיצרי הורמוז ישנה מפקדה של ח'אתם אל-אנביה הפועלת מול כלל כוחות חיל הים של משה"מ במפרץ הפרסי ולצידה מפקדת ח'אתם אל-אנביה הפועלת מול כוחות חיל הים של הצבא.
בנוסף, תחת ח'אתם אל-אלנביא פועלים גם גופי מחקר, פיתוח והצטיידות עצמאיים וכן מפעלים, אוניברסיטאות ועוד.
הזרוע השנייה היא חברת אחזקות ענקית הנשלטת על ידי משמרות המהפכה בשם חברת "ח'אתם אל-אנביה לשיקום ובנייה" (מוכרת גם כ-GHORB).
חברה זו מהווה, למעשה, ארגון גג תחתיו פועלות מאות חברות, המשמשות כזרוע ההנדסית והביצועית של המשטר והיא נחשבת זרוע כלכלית מרכזית עבורו.
החברות פועלות בתחומי תכנון, בנייה והנדסה, הן בפרויקטים צבאיים (גרעין, טילים, מפעלי נשק, בניית בסיסים ותשתיות צבאיות) והן בפרויקטים אזרחיים (הקמת תשתיות אזרחיות ומפעלי תעשיה, תקשורת, חקלאות, אנרגיה וכו').
החברה היא למעשה זרוע התכנון, הבנייה והביצוע המרכזית של המשטר, ומספר המועסקים בה מוערך ב- 40,000 איש.
הזרוע הראשונה היא מפקדת התיאום האחראית לכל נושא התכנון והתיאום המבצעי בין הכוחות המזוינים ברפובליקה האיסלאמית באיראן ועל הפעלתם האופרטיבית. עד לשנת 2016 הייתה מפקדת ח'אתם אל-אנביה חלק מפיקוד הכוחות המזוינים (הגוף הצבאי הבכיר ביותר באיראן שמפקח באופן רשמי על פעילות הצבא, משה"מ, המשטרה וגופי אכיפת חוק נוספים ומייעץ למנהיג העליון בנושאים צבאיים).
בעקבות שינויים מבניים, ח'אתם אל-אנביה הופרדה מפיקוד הכוחות המזויינים והפכה לגוף עצמאי, האחראי על הכוחות המזוינים מבחינה מבצעית.
התיאום בין הכוחות השונים נעשה באמצעות מפקדות אזוריות ונושאיות, המדווחות למפקדה הראשית.
לדוגמא, באזור מיצרי הורמוז ישנה מפקדה של ח'אתם אל-אנביה הפועלת מול כלל כוחות חיל הים של משה"מ במפרץ הפרסי ולצידה מפקדת ח'אתם אל-אנביה הפועלת מול כוחות חיל הים של הצבא.
בנוסף, תחת ח'אתם אל-אלנביא פועלים גם גופי מחקר, פיתוח והצטיידות עצמאיים וכן מפעלים, אוניברסיטאות ועוד.
הזרוע השנייה היא חברת אחזקות ענקית הנשלטת על ידי משמרות המהפכה בשם חברת "ח'אתם אל-אנביה לשיקום ובנייה" (מוכרת גם כ-GHORB).
חברה זו מהווה, למעשה, ארגון גג תחתיו פועלות מאות חברות, המשמשות כזרוע ההנדסית והביצועית של המשטר והיא נחשבת זרוע כלכלית מרכזית עבורו.
החברות פועלות בתחומי תכנון, בנייה והנדסה, הן בפרויקטים צבאיים (גרעין, טילים, מפעלי נשק, בניית בסיסים ותשתיות צבאיות) והן בפרויקטים אזרחיים (הקמת תשתיות אזרחיות ומפעלי תעשיה, תקשורת, חקלאות, אנרגיה וכו').
החברה היא למעשה זרוע התכנון, הבנייה והביצוע המרכזית של המשטר, ומספר המועסקים בה מוערך ב- 40,000 איש.
למה צה"ל פוגע ב"מוקדי הידע" של חזבאללה?
מאמר זה מנתח את ההיגיון שמאחורי הפגיעה ב"מוקדי הידע" של חזבאללה – אותם מהנדסים, חוקרים, אנשי פיתוח ומומחים טכנולוגיים שמובילים את בניין הכוח של הארגון.
"מוקדי הידע" מהווים חולייה מרכזית ב"שרשרת הידע" בתהליך ההתעצמות של חזבאללה: הם מתרגמים ידע שמגיע ממקורות חיצוניים, ובראשם איראן והאקדמיה, ליכולות מבצעיות – מפיתוח טילים מדויקים ועד מערכי כטב"מים.
החשיבות שלהם גוברת במיוחד בשנים האחרונות, על רקע מאמצי חזבאללה להעביר את ייצור אמצעי הלחימה ללבנון עצמה – תהליך שמעמיק את החשיבות של "מוקדי הידע" בתוך הארגון, בעיקר ב"מנהלת הייצור" וביחידה 127 של חזבאללה.
פגיעה בהם יוצרת אפקט פגיעה רחב בידע מצטבר. קראו בהרחבה.
מאמר זה מנתח את ההיגיון שמאחורי הפגיעה ב"מוקדי הידע" של חזבאללה – אותם מהנדסים, חוקרים, אנשי פיתוח ומומחים טכנולוגיים שמובילים את בניין הכוח של הארגון.
"מוקדי הידע" מהווים חולייה מרכזית ב"שרשרת הידע" בתהליך ההתעצמות של חזבאללה: הם מתרגמים ידע שמגיע ממקורות חיצוניים, ובראשם איראן והאקדמיה, ליכולות מבצעיות – מפיתוח טילים מדויקים ועד מערכי כטב"מים.
החשיבות שלהם גוברת במיוחד בשנים האחרונות, על רקע מאמצי חזבאללה להעביר את ייצור אמצעי הלחימה ללבנון עצמה – תהליך שמעמיק את החשיבות של "מוקדי הידע" בתוך הארגון, בעיקר ב"מנהלת הייצור" וביחידה 127 של חזבאללה.
פגיעה בהם יוצרת אפקט פגיעה רחב בידע מצטבר. קראו בהרחבה.
ההיגיון_מאחורי_חיסול_מוקדי_הידע_של_חזבאללה.pdf
869.2 KB
ההיגיון מאחורי חיסול מוקדי הידע של חזבאללה.pdf
עדכון יומי (16 במרץ): תקיפות חזבאללה נגד ישראל
ב־16 במרץ זוהו 37 גלי תקיפה של חזבאללה נגד ישראל. מבחינת סוגי אמצעי הלחימה, 29 גלי תקיפה (כ־78.4%) בוצעו באמצעות רקטות וטילים, 5 גלי תקיפה (כ־13.5%) באמצעות כטב״מים, ו־3 תקיפות (כ־8.1%) באמצעות טילי נ״ט.
הנתונים מתייחסים למספר גלי התקיפה שזוהו, ולא למספר הכולל של החימושים ששוגרו בפועל.
מרבית התקיפות כוונו ליישובי קו הגבול והגליל. בתקיפה אחת שוגרו רקטות וכטב"מים לעבר העיר נהריה. רקטה פגעה בלב שכונת מגורים בעיר.
עוד עולה כי 9 מהתקיפות במהלך היום בוצעו נגד כוחות צה״ל הפועלים בדרום לבנון. יש לציין כי המידע לגבי התקיפות בתוך לבנון מבוסס על לקיחות אחריות שפרסם חזבאללה בלבד, פרט לתקיפה אחת, לא זוהו אינדיקציות נוספות ממקורות אחרים.
מאז הצטרפות חזבאללה ללחימה ב־2 במרץ, זוהו בסך הכול 522 גלי תקיפה נגד ישראל. בחינת סוגי אמצעי הלחימה מצביעה על כך כי הרקטות והטילים ממשיכים להוות את אמצעי התקיפה המרכזי, עם 362 גלי תקיפה, לצד 143 גלי תקיפה באמצעות כטב״מים, 16 תקיפות באמצעות טילי נ״ט, ו־פיגוע מטען אחד.
בחינת המגמה היומית מצביעה על תנודתיות בהיקף התקיפות לאורך ימי המערכה. לאחר ירידה מסוימת ב־15 במרץ (34 גלי תקיפה), נרשמה עלייה מחודשת ל־37 גלי תקיפה. למרות התנודתיות, היקף התקיפות ממשיך לנוע סביב עשרות גלים ביום, מה שמצביע על שמירה על קצב פעילות התקפי מתמשך מצד חזבאללה, תוך שילוב בין ירי רקטי בעיקר לבין שימוש בכטב״מים.
ב־16 במרץ זוהו 37 גלי תקיפה של חזבאללה נגד ישראל. מבחינת סוגי אמצעי הלחימה, 29 גלי תקיפה (כ־78.4%) בוצעו באמצעות רקטות וטילים, 5 גלי תקיפה (כ־13.5%) באמצעות כטב״מים, ו־3 תקיפות (כ־8.1%) באמצעות טילי נ״ט.
הנתונים מתייחסים למספר גלי התקיפה שזוהו, ולא למספר הכולל של החימושים ששוגרו בפועל.
מרבית התקיפות כוונו ליישובי קו הגבול והגליל. בתקיפה אחת שוגרו רקטות וכטב"מים לעבר העיר נהריה. רקטה פגעה בלב שכונת מגורים בעיר.
עוד עולה כי 9 מהתקיפות במהלך היום בוצעו נגד כוחות צה״ל הפועלים בדרום לבנון. יש לציין כי המידע לגבי התקיפות בתוך לבנון מבוסס על לקיחות אחריות שפרסם חזבאללה בלבד, פרט לתקיפה אחת, לא זוהו אינדיקציות נוספות ממקורות אחרים.
מאז הצטרפות חזבאללה ללחימה ב־2 במרץ, זוהו בסך הכול 522 גלי תקיפה נגד ישראל. בחינת סוגי אמצעי הלחימה מצביעה על כך כי הרקטות והטילים ממשיכים להוות את אמצעי התקיפה המרכזי, עם 362 גלי תקיפה, לצד 143 גלי תקיפה באמצעות כטב״מים, 16 תקיפות באמצעות טילי נ״ט, ו־פיגוע מטען אחד.
בחינת המגמה היומית מצביעה על תנודתיות בהיקף התקיפות לאורך ימי המערכה. לאחר ירידה מסוימת ב־15 במרץ (34 גלי תקיפה), נרשמה עלייה מחודשת ל־37 גלי תקיפה. למרות התנודתיות, היקף התקיפות ממשיך לנוע סביב עשרות גלים ביום, מה שמצביע על שמירה על קצב פעילות התקפי מתמשך מצד חזבאללה, תוך שילוב בין ירי רקטי בעיקר לבין שימוש בכטב״מים.
עדכון יומי (16 במרץ): תקיפות איראניות נגד ישראל במהלך מבצע "שאגת הארי"
ב־16 במרץ זוהו 12 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל בשימוש בטילים בליסטיים. מבחינה גאוגרפית, התקיפות התפזרו בין מספר אזורים: 4 גלי תקיפה (33.3%) כוונו לאזור תל אביב, 4 גלים נוספים (33.3%) לדרום ישראל, 2 גלי תקיפה (16.7%) לצפון, ו־2 גלים נוספים (16.7%) לאזור ירושלים.
מאז תחילת המערכה זוהו בסך הכול 257 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל. בחלוקה גאוגרפית מצטברת של כלל התקיפות, אזור המרכז ובעיקר מטרופולין תל אביב ממשיך להיות יעד התקיפה המרכזי, עם 99 גלי תקיפה (38.5%). אחריו אזור הדרום עם 62 גלי תקיפה (24.1%), אזור הצפון עם 58 גלים (22.6%), ו־אזור ירושלים עם 38 גלי תקיפה (14.8%).
בחינת המגמה היומית מצביעה על כך כי לאחר השיא שנרשם בתחילת המערכה (44 גלי תקיפה ב־28 בפברואר ו־55 גלים ב־1 במרץ), חלה ירידה משמעותית בהיקף התקיפות והתייצבות יחסית בקצב הפעילות עם ממוצע של 10 גלי תקיפה ביום.
פגיעה במרחב האזרחי בישראל:
מאז תחילת המלחמה נהרגו 15 אזרחים בישראל, ולמעלה מ־3,530 בני אדם נפצעו בדרגות שונות כתוצאה מפגיעות ישירות, נפילת שברי יירוט ונזקים משניים.
הנתונים מצביעים על כך כי איראן ממשיכה לשלב בין מיקוד במרכז הארץ לבין פיזור גאוגרפי רחב של התקיפות, כולל דרום, צפון ואזור ירושלים, במטרה להרחיב את מרחב האיום, להקשות על חזרה לשגרה, ולשמר לחץ מתמשך על כלל חלקי המדינה.
מדפוס הפעולה של התקיפות האיראניות ניכר כי בשלב הנוכחי איראן פועלת במסגרת אסטרטגיה של התשה, הנשענת על קצב טפטוף תקיפות מתמשך לאורך זמן.
ב־16 במרץ זוהו 12 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל בשימוש בטילים בליסטיים. מבחינה גאוגרפית, התקיפות התפזרו בין מספר אזורים: 4 גלי תקיפה (33.3%) כוונו לאזור תל אביב, 4 גלים נוספים (33.3%) לדרום ישראל, 2 גלי תקיפה (16.7%) לצפון, ו־2 גלים נוספים (16.7%) לאזור ירושלים.
מאז תחילת המערכה זוהו בסך הכול 257 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל. בחלוקה גאוגרפית מצטברת של כלל התקיפות, אזור המרכז ובעיקר מטרופולין תל אביב ממשיך להיות יעד התקיפה המרכזי, עם 99 גלי תקיפה (38.5%). אחריו אזור הדרום עם 62 גלי תקיפה (24.1%), אזור הצפון עם 58 גלים (22.6%), ו־אזור ירושלים עם 38 גלי תקיפה (14.8%).
בחינת המגמה היומית מצביעה על כך כי לאחר השיא שנרשם בתחילת המערכה (44 גלי תקיפה ב־28 בפברואר ו־55 גלים ב־1 במרץ), חלה ירידה משמעותית בהיקף התקיפות והתייצבות יחסית בקצב הפעילות עם ממוצע של 10 גלי תקיפה ביום.
פגיעה במרחב האזרחי בישראל:
מאז תחילת המלחמה נהרגו 15 אזרחים בישראל, ולמעלה מ־3,530 בני אדם נפצעו בדרגות שונות כתוצאה מפגיעות ישירות, נפילת שברי יירוט ונזקים משניים.
הנתונים מצביעים על כך כי איראן ממשיכה לשלב בין מיקוד במרכז הארץ לבין פיזור גאוגרפי רחב של התקיפות, כולל דרום, צפון ואזור ירושלים, במטרה להרחיב את מרחב האיום, להקשות על חזרה לשגרה, ולשמר לחץ מתמשך על כלל חלקי המדינה.
מדפוס הפעולה של התקיפות האיראניות ניכר כי בשלב הנוכחי איראן פועלת במסגרת אסטרטגיה של התשה, הנשענת על קצב טפטוף תקיפות מתמשך לאורך זמן.
דוח יומי | מלחמת איראן השנייה – 17 במרץ 2026
ישראל ממשיכה בגלי תקיפות רחבי היקף ברחבי איראן, כולל טהראן, אספהאן ושיראז. צה"ל חיסל את עלי לאריג’אני, המנהיג בפועל של הרפובליקה האיסלמית באיראן, וכן את ע’לאם רצ’א סלימאני, מפקד יחידת הבסיג’. איראן ממשיכה לתקוף מטרות במזרח התיכון, כולל באיחוד האמירויות ובקטר.
ב־16 במרץ נרשמו 12 גלי תקיפה איראניים נוספים נגד ישראל, בעיקר באזור המרכז ודרום המדינה. מאז תחילת המערכה זוהו 257 גלי תקיפה. במקביל ביממה האחרונה זוהו 37 גלי תקיפה של חזבאללה נגד ישראל.
ישראל ממשיכה בגלי תקיפות רחבי היקף ברחבי איראן, כולל טהראן, אספהאן ושיראז. צה"ל חיסל את עלי לאריג’אני, המנהיג בפועל של הרפובליקה האיסלמית באיראן, וכן את ע’לאם רצ’א סלימאני, מפקד יחידת הבסיג’. איראן ממשיכה לתקוף מטרות במזרח התיכון, כולל באיחוד האמירויות ובקטר.
ב־16 במרץ נרשמו 12 גלי תקיפה איראניים נוספים נגד ישראל, בעיקר באזור המרכז ודרום המדינה. מאז תחילת המערכה זוהו 257 גלי תקיפה. במקביל ביממה האחרונה זוהו 37 גלי תקיפה של חזבאללה נגד ישראל.