עדכון יומי (10 במרץ): תקיפות חזבאללה נגד ישראל

ב־10 במרץ נרשמו 34 גלי תקיפה של חזבאללה נגד ישראל. התקיפות בוצעו בעיקר באמצעות רקטות וטילים, לצד שימוש בכטב"מים. על פי הנתונים, 30 מהתקיפות (88.2%) בוצעו באמצעות רקטות וטילים, בעוד 4 תקיפות (11.8%) בוצעו באמצעות כטב"מים.

מאז הצטרפות חזבאללה ללחימה ב־2 במרץ, זוהו בסך הכול 289 גלי תקיפה נגד ישראל. הנתונים מתייחסים למספר גלי התקיפה ולא למספר הכולל של החימושים ששוגרו בפועל.

מגמות בשימוש באמצעי לחימה: בחינת סוגי אמצעי הלחימה שבהם השתמש חזבאללה מאז תחילת מעורבותו בלחימה מראה כי רקטות וטילים ממשיכים להוות את אמצעי התקיפה המרכזי של הארגון, עם 189 תקיפות. בנוסף, שיגורי כטב"מים מהווים 90 תקיפות, נתון המשקף את השימוש המשמעותי והמתמשך של חזבאללה בכטב"מים. כמו כן, תועדו 9 תקיפות באמצעות טילי נ"ט ו־פיגוע מטען אחד במהלך התקופה (אירוע המבוסס על פרסום חזבאללה).

מגמה יומית: בחינת הנתונים מצביעה על תנודתיות בהיקף התקיפות לאורך ימי המערכה. לאחר 12 גלי תקיפה ביום הראשון (2 במרץ), נרשמה עלייה שהגיעה לשיא של 47 גלי תקיפות ב־4 במרץ. בהמשך נרשמה ירידה זמנית ולאחריה עלייה נוספת בימים 6–7 במרץ (44 גלי תקיפות בממוצע), ולאחר מכן התייצבות יחסית בממוצע של 32 גלי תקיפה ביום.
מגמה זו מצביעה על שמירה על רמת פעילות התקפית מתמשכת מצד חזבאללה, למרות תנודות יומיות בהיקף הירי.

עדכון יומי (10 במרץ): תקיפות איראניות נגד ישראל במהלך המלחמה

ב־10 במרץ נרשמו 9 גלי תקיפה נגד ישראל באמצעות טילים בליסטיים. הנתונים מתייחסים למספר גלי התקיפה שזוהו ולא למספר הכולל של החימושים ששוגרו בפועל.

מבחינה גאוגרפית, מרבית התקיפות כוונו לאזור תל אביב, אשר ספג 5 גלי תקיפה (55.6%). בנוסף, 2 גלי תקיפה (22.2%) כוונו לצפון ישראל, בעוד גל תקיפה אחד (11.1%) כוון לדרום ישראל וגל נוסף (11.1%) לאזור ירושלים.

מאז תחילת המערכה ב-28 בפברואר, זוהו 195 גלי תקיפה איראניים לעבר ישראל. בחלוקה גאוגרפית של כלל התקיפות, אזור המרכז ובעיקר מטרופולין תל אביב מהווה את יעד התקיפה המרכזי, עם 78 גלים (40%). אחריו אזור הצפון עם 45 גלים (23.1%), אזור הדרום עם 42 גלים (21.5%), ואזור ירושלים עם 30 גלים (15.4%).

בבחינת המגמה היומית, ניתן לומר כי היומיים הראשונים (28 בפברואר וה-1 במרץ) למלחמה היו העצימים ביותר מבחינת כמות ההתקפות של איראן נגד ישראל, ומהיום השלישי (2 במרץ) ניכרת התייצבות יחסית במספר גלי התקיפה, שנעים בימים האחרונים בממוצע של 10 גלי תקיפות ביום.

פגיעה במרחב האזרחי בישראל:
• מתחילת המלחמה, נהרגו 14 אזרחים בישראל ו- 2,557 נפצעו בדרגות שונות. רק ביממה האחרונה כ-200 אזרחים נפצעו כתוצאה מירי טילים מאיראן.
• מעל ל-3,000 תושבים נאלצו לעזוב את ביתם עקב פגיעת טילים ושברי יירוט.
• הערים העיקריות בהן נרשמו פגיעות כתוצאה מהטילים מאיראן הינן: תל אביב, בני ברק, רמת גן, פתח תקווה, בית שמש ובאר שבע.

בימי שגרה, חזבאללה מקפיד לפרסם באופן פומבי את פעיליו שנהרגו. הארגון אף מתגאה בהם – פרסום תמונותיהם, שמותיהם ותפקידיהם הוא חלק בלתי נפרד מתרבות ה"שהידים" והמוות ומהנרטיב האידאולוגי שמטפח הארגון בקרב תומכיו.

בזמן מלחמה ניתן לזהות דפוס שונה מאשר בשגרה, דפוס שבא לידי ביטוי גם במהלך המלחמה הקודמת – במיוחד בשלב שבו צה״ל עבר מפעילות הגנתית לפעילות התקפית רחבה (ספטמבר 2024) – חזבאללה נמנע מפרסום מסודר ושיטתי של רבים מפעיליו שנהרגו.

למרות זאת, במחקר ברשתות החברתיות עולות תמונות ופרסומים על פעילי הארגון שנהרגו בלחימה – בדרגות שונות וביחידות מגוונות של הארגון.

הימנעות זו מפרסום רשמי אינה מקרית. מדובר במהלך שיטתי ותודעתי שנועד לטשטש את היקף האבדות של הארגון ולשלב את פעיליו שנהרגו בתוך מניין ההרוגים הכללי בלבנון. כך נוצרת תמונה ציבורית שבה אין הבחנה בין אזרחים לבין פעילי חזבאללה.

פעילות צה״ל מכוונת נגד חזבאללה ותשתיותיו הצבאיות, ולא נגד האוכלוסייה האזרחית בלבנון. בהתאם לכך, צה״ל פועל לפינוי אזרחים מאזורים שבהם מתנהלת לחימה, ובמקרים מסוימים אף מעניק התרעות מוקדמות לפני תקיפות, במטרה לצמצם ככל האפשר פגיעה בבלתי מעורבים.

התמונה המצורפת מציגה רק חלק קטן מעשרות פעילי חזבאללה שנהרגו בימים האחרונים בלחימה, כפי שניתן לזהותם ממקורות גלויים ברשתות החברתיות.

רודולף היכל (מפקד צבא לבנון) וניקולס ת'אבת (מפקד גזרת דרום הליטני).

עד מתי הם ינקטו במדיניות שקודם כל היא נוחה לחזבאללה ולאינטרס שלו על חשבון מדינת לבנון?

להיכל יש שאיפות. הוא רוצה להתמנות בעתיד לתפקיד נשיא לבנון ובגלל זה הוא מעדיף לא להתעמת עם חזבאללה בפועל.

עם ת'אבת הסיפור יותר מורכב. הוא התחיל את דרכו במשמר הנשיאותי בתקופת כהונתו של אמיל לחוד, שכונה "הנשיא של ההתנגדות", ונחשב מקורב מאוד לחזבאללה. לאחר מכן, שירת במנהלת המודיעין, גוף המוכר לנו היטב בחדירותו לחזבאללה.

האם גם הוא מקבל כסף מחזבאללה תמורת סיוע? מדוע הוא מקפיד להציג קו תקיף נגד ישראל בהתבטאויות שלו ? מדוע הוא מתיישר כל הזמן לפי "רוח חזבאללה" ונוהג בהתאם לכך?

דוח יומי | מלחמת איראן השנייה – 11 במרץ 2026

בזירה האיראנית נמשכות התקיפות נגד תשתיות ביטחון של המשטר, כולל יעדי משמרות המהפכה והבסיג'. במקביל, ארצות הברית תוקפת עם מפציצים אסטרטגיים ופועלת במצרי הורמוז למנוע תקיפות איראניות. איראן מצידה ממשיכה לתקוף את מדינות המפרץ ופוגעת בכלי שיט במצרי הורמוז.

בישראל נמשך ירי הטילים הבליסטיים מאיראן, כאשר אזור המרכז ממשיך להיות יעד התקיפה המרכזי. במקביל, חזבאללה משמר קצב תקיפות גבוה מהחזית הצפונית באמצעות רקטות, טילים וכטב"מים. קראו בהרחבה

עדכני ל-10 במרץ, כל תשעת בסיסי הטילים האסטרטגיים של איראן בדרום המדינה (מתחת לקו רוחב ‎31°‎ צפון) הותקפו בתקיפות אוויריות, כאשר לכל אחד מהבסיסים נגרם נזק בדרגות שונות.

הישג זה עומד בניגוד בולט לכך שבמהלך 12 ימי המלחמה ביוני 2025 , הותקפו על-ידי צה״ל לבדו רק שלושה מבסיסים אלו — שלושת הבסיסים שמחוץ לשיראז.

בנוסף הותקפו גם מספר אתרי טילים בליסטיים משניים, לצד מגוון רחב של איומים נוספים שמותקפים לאורך המפרץ. להלן פירוט לגבי תשעת בסיסי הטילים הבליסטיים:

שיראז צפון - שני פתחי מנהרות המובילים למתקן התת-קרקעי נפגעו קשות, כפי שנראה בצילומי לוויין של ‎@Planet‎ מ-7 במרץ. בסיס זה ספג נזק חמור על פני השטח כבר במהלך יוני 2025.

שיראז דרום - מספר משגרים נוטרלו מעל פני הקרקע. מספר פתחים המובילים למתקן התת-קרקעי נפגעו קשות, וכן כמה מבני תמיכה מעל הקרקע, כפי שנראה בצילומי ‎@CopernicusEU‎ מ-6 במרץ.

שיראז מערב - שני פתחי מנהרות למתקן התת-קרקעי נפגעו קשות; חמישה מבני תמיכה ואנטנות תקשורת לוויינית (SATCOM) הושמדו, כפי שנראה בצילומי ‎@Planet‎ מ-6 במרץ.

בראזג'אן - חמישה מבני אחסון נפגעו, כאשר כל אחד מהם נפגע בחימוש אחד, כפי שנראה בצילומי ‎@vantortech‎ מ-7 במרץ.

ח'ורמוג' - מספר משגרים נוטרלו מעל פני הקרקע. תשעת הפתחים המובילים למתקן התת-קרקעי נותרו שלמים. מבנה תמיכה אחד, הממוקם מחוץ למתקן השיגור התת-קרקעי, הושמד. כל זאת נראה בצילומי. ‎@CopernicusEU‎

ג'ם - שני פתחי מנהרות למתקן התת-קרקעי נפגעו קשות; לפחות שני מבני תמיכה הושמדו, וגם המרכז האדמיניסטרטיבי נפגע קשות, כפי שנראה בצילומי ‎@Planet‎ מ-6 במרץ.

לאר - מספר פתחים למתקן התת-קרקעי נפגעו קשות, וכן כמה מבני תמיכה מעל הקרקע, כפי שנראה בצילומי ‎@Planet‎ מ-5 במרץ.

ח'ורגו - לפחות שני פתחי מנהרות למתקן התת-קרקעי נפגעו קשות, ולפחות שלושה מבני תמיכה הושמדו, כפי שנראה בצילומי ‎@Planet‎ מ-1 במרץ.

חאג'י אבאד - מספר משגרים נוטרלו מעל פני הקרקע, כפי שנראה בצילומי ‎@Airbus‎ מ-1 במרץ.

מיקום תשעת הבסיסים

לפני שממהרים להמליץ לתקוף את תשתיות מדינת לבנון, צריך לשאול ביושר:

כיצד זה תורם להישג המבצעי ולנצחון על חזבאללה?

מה כן לתקוף?

יש לתקוף את כל התשתיות האזרחיות של חזבאללה, כמו לדוגמא:

-רשת תחנות הדלק "אלאמנא".
-מאגרי הדלק של חזבאללה.
-תשתיות רשת החשמל הסולרי של
הארגון.
-כל נכסי ארגון ג'האד אלבנאא.

וכל תשתית אזרחית אחרת של חזבאללה.

בנוסף, כל נכס של חזבאללה שממוקם בתוך שטח תשתית לאומית, יש לתקוף באופן ממוקד.

תקיפת תשתיות המדינה, לא תשפיע על חזבאללה ורק תחליש עוד יותר את המדינה הלבנונית, שגם כך נמצאת בעמדת חולשה מול חזבאללה.

בנוסף, קיים סיכון כי זה ישפיע על שעון העצר הבין לאומי, שיתחיל לפעול נגדנו, במיוחד מכיוון ארצות הברית.

נכון ל־11 במרץ 2026 , 5 מתוך 6 בסיסים צבאיים בצדה הדרומי של העיר איצפהאן נפגעו בתקיפות אוויריות, כאשר בסיס חיל האוויר שאהיד ותנפור טרם הותקף.

לפני המלחמה הכנו סרטון וידאו על האזור ( מצורף). בסרטון ניתן לראות את כל הבסיסים עליהם נפרט כאן.

להלן פירוט הבסיסים הצבאיים שנפגעו כפי שנצפו בתצלומי לוויין עדכניים של Sentinel-2 ושל CopernicusEU

בסיס האוויר בדר – ב־07 במרץ: מספר חימושים גרמו נזק כבד ללפחות 4 מבנים, לרחבת החנייה למטוסים ולמסלולי ההסעה . ב־11 במרץ דווח כי תקיפה נוספת פגעה במבנים השייכים לאקדמיית הטיסה.

אתר סוללות נ"מ / אחסון נשק – ב־11 במרץ: תיעוד של עדי ראייה מציג פיצוצים על הגבעה שבה ממוקמים יחד מחסן נשק ובסיס הגנה אווירית.

האקדמיה הצבאית של כוחות היבשה של משמרות המהפכה –אמיר אל מומנים - בין 07 ל־09 במרץ 7 חימושים פגעו במבנה המטה ו־ 4 נוספים פגעו בחניון צבאי של כלי רכב סמוך.

בסיס כוחות היבשה של משמרות המהפכה מערבית לבארסטאן – עד 09 במרץ 12 מבנים נהרסו לחלוטין כתוצאה ממספר פגיעות חימוש.

מטה "סאהיב א־זמאן" של משמרות המהפכה – בין 07 ל־09 במרץ: המטה, המקושר לקבוצת הארטילריה ה־53 "ריסלאת" של הצבא הסדיר, נפגע בכ־11 חימושים.

בסיס חיל האוויר "שאהיד ותנפור" אשר טרם הותקף, נראה כי פינה את כל כלי הטיס שלו.

עדכון יומי (11 במרץ): תקיפות חזבאללה נגד ישראל

ב-11 במרץ, זוהו 36 גלי תקיפה שביצע חזבאללה נגד ישראל.
אמש חלה הסלמה בהיקף הירי. במהלך הלילה שיגר חזבאללה וביצע גם מספר שיגורים לצפון ולמרכז ישראל. שוגרו כ-220 חימושים לעבר ישראל מלבנון, 66% לעבר כוחות צה"ל במוצבים ובדרום לבנון.

במטחים למרכז וגם לצפון נפגעו בתי מגורים, גם באחד היישובים הערבים בגליל, זאת למרות שחזבאללה טען כי הירי בוצע לעבר בסיסים צבאיים בישראל. בנוסף, לאחר יותר משבוע של התקפות, חזבאללה הכריז פומבית על פתיחת מבצע נגד ישראל.

בחינת סוגי אמצעי הלחימה מצביעה על שינוי במגמה היומית של מספרי הגלים של סוג הנשק, כאשר נרשמו 19 גלי תקיפה באמצעות כטב״מים (52.8%), לעומת 17 גלים באמצעות רקטות וטילים (47.2%). מגמה זו בולטת במיוחד על רקע הימים שקדמו לכך, שבהם נרשמה ירידה יחסית במספר שיגורי הכטב״מים. למעשה, למרות היקף רחב של ירי רקטי, מספר אירועי גלי התקיפה באמצעות כטב״מים היה גבוה יותר ממספר אירועי הירי הרקטי באותו יום.

לא ברור ולא ידוע לנו אם חלק מהתקיפות שבוצעו על ידי חזבאללה ביממה האחרונה היו מתואמות עם איראן, תוך ניסיון להגביר את הלחץ על ישראל באמצעות פעולה מקבילה ממספר זירות במקביל. משמרות המהפכה האיראניים, טענו בהודעתם כי בוצע מבצע משותף עם חזבאללה, שכלל תכנון של ירי מתמשך במשך כחמש שעות.

יתכן כי אין מדובר בתיאום בפועל, אלא רק בסנכרון תזמון השיגור מצד חזבאללה, אשר בכל מקרה מבצע שיגורים לאורך כל שעות היממה. היות וזמן מעופו של טיל איראני לעבר ישראל לוקח מספר דקות ומתקבלת התרעה מוקדמת, חזבאללה יכול לעקוב אחר נתונים אלה, לנצל את העובדה כי פעולת השיגור שלו יחסית פשוטה ומהירה ולתזמן את השיגורים שלו לשיגורים האיראנים וכך נוצר מצג של תיאום בין זירתי.

בבחינת המגמה היומית ניכרת התייצבות יחסית סביב 30–36 גלי תקיפה ביום, דבר המעיד על שמירה על קצב פעילות התקפי מתמשך מצד חזבאללה.

מאז הצטרפות חזבאללה ללחימה ב־2 במרץ, זוהו בסך הכול 325 גלי תקיפה נגד ישראל. הנתונים מתייחסים למספר גלי התקיפה ולא למספר הכולל של החימושים ששוגרו בפועל.

במבט מצטבר על כלל התקיפות מאז תחילת הלחימה, הרקטות והטילים ממשיכים להוות את אמצעי התקיפה המרכזי של חזבאללה, עם 206 גלי תקיפה. עם זאת, השימוש בכטב״מים הפך לרכיב מרכזי בפעילות המבצעית של הארגון, עם 109 גלי תקיפה באמצעות כטב״מים בתקופה זו. בנוסף, תועדו 9 תקיפות באמצעות טילי נ״ט ו־פיגוע מטען אחד (אירוע המבוסס על פרסום חזבאללה).

עדכון יומי (11 במרץ): תקיפות איראניות נגד ישראל

ב־11 במרץ זוהו 11 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל בשימוש בטילים בליסטיים. מבחינה גאוגרפית, מרבית התקיפות כוונו לאזור תל אביב, אשר ספג 5 גלי תקיפה (45.5%). בנוסף, נרשמו 2 גלי תקיפה בצפון (18.2%), 2 גלי תקיפה בדרום (18.2%), ו־2 גלי תקיפה באזור ירושלים (18.2%).

מאז תחילת המערכה זוהו 206 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל. בחלוקה גאוגרפית מצטברת של כלל התקיפות, אזור המרכז ובעיקר מטרופולין תל אביב ממשיך להיות יעד התקיפה המרכזי, עם 83 גלי תקיפה (40.3%). אחריו אזור הצפון עם 47 גלים (22.8%), אזור הדרום עם 44 גלים (21.4%), ו־אזור ירושלים עם 32 גלים (15.5%).

בבחינת המגמה היומית ניתן לומר כי ממוצע גלי התקיפות נשמר מאז היום הרביעי למלחמה (3 במרץ) ועומד על כ- 10 גלי תקיפות ביום.

פגיעה במרחב האזרחי בישראל: מתחילת המלחמה, נהרגו 14 אזרחים בישראל ו-2,745 נפצעו בדרגות שונות. רק ביממה האחרונה 179 אזרחים נפצעו כתוצאה מירי טילים מאיראן.

הנתונים מצביעים על כך כי למרות הירידה בהיקף התקיפות ביחס לשלב הראשון של המערכה, איראן ממשיכה לקיים לחץ מתמשך על העורף הישראלי, תוך מיקוד משמעותי באזור המרכז ובמרחבים האורבניים המרכזיים של ישראל.

הערה- בהמשך היום יתפרסם מאמר המנתח את דפוסי התקיפה האיראניים נגד ישראל במהלך המלחמה הנוכחית.

מאז תחילת המלחמה ב־28 בפברואר זוהו 206 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל באמצעות טילים בליסטיים וכטב"מים.

ניתוח הנתונים מצביע על עוצמת אש גבוהה במיוחד בימים הראשונים, ולאחר מכן ירידה חדה בקצב התקיפות.

במקביל ניכר מיקוד גאוגרפי ברור — כ־40% מהתקיפות כוונו למטרופולין תל אביב, מרכז הכובד של האוכלוסייה והכלכלה בישראל.

מה ניתן ללמוד מדפוסי התקיפה על ההיגיון האסטרטגי שמנחה את איראן במערכה?

לניתוח המלא >>

דוח יומי | מלחמת איראן השנייה – 12 במרץ 2026

ביממה האחרונה נרשמו תקיפות נרחבות ברחבי איראן, נגד אתרים צבאיים, מתקנים גרעיניים, תשתיות של המשטר ואף מוסדות פיננסים.

מנגד איראן ממשיכה בירי לעבר ישראל ופעילות התקפית איראנית נגד יעדים במזרח התיכון.

מאז תחילת המערכה זוהו 206 גלי תקיפה איראניים נגד ישראל. במקביל, חזבאללה מגביר את היקף האש מלבנון, ב־11 במרץ זוהו 36 גלי תקיפה של חזבאללה נגד ישראל, ובמהלך הלילה שוגרו מלבנון כ־220 חימושים לעבר ישראל.

מול זאת, ישראל הרחיבה את תגובתה בלבנון. צה"ל המשיך ביממה האחרונה בתקיפות נרחבות בדאחיה, בדרום לבנון ובבקאע. קראו בהרחבה