שוק ההון זה ממלכת אי הוודאות, בית המשפט פסק שחברת גוגל לא צריכה למכור את כרום, זאת אומרת הסיכון שהיה לה ירד משמעותי מה שגורם למחיר המנייה לזנק ולשבור שיא חדש.
Google אחת החברות הטובות ביותר בעולם, הייתה בהנחה תקופה ארוכה.

אהלן, חזרתי למילואים, לכן הפעילות כפי ששמתם לב ירדה, יש כמה דברים שהכנתי מראש שמדי פעם יעלו באופן מתוזמן, בכל אופן ספטמבר נחשב חודש חלש, אם הייתי מהמר אטען שחצי חודש יהיה שלילי עד הורדת הריבית ואז משם נתחיל ראלי.
או מלחמת עולם עם טראמפ אי אפשר לדעת 😅

https://youtu.be/0pSfkHnQHhM
אהלן חברים זה השיעור השני שלנו בקורס הערכת השווי, תקשיבו החומר בקורס ברמה סופר גבוהה סמכו עליי, ייתכן שהשמע פה קצת תקוע זה כי מיהרתי לפני המילואים לעלות לכם סרטונים.
מבקש לייק ואם אפשר תגובה ביוטיוב בכלל יעזור.

#הערכתשווי
#קורס
#שיעור2

https://youtu.be/ctkpfR1GU9Q
שיעור 3 בקורס הערכת שווי חלק א - תקחו מחברת ועט, תשתו קפה ותתמקדו בשיעור הזה זה קצת מורכב אבל קטן עליכם.

שיעור 3 חלק ב -
https://youtu.be/qJpDbQt1HP0

איך מעריכים שווי חברה.

#הערכתשווי #קורס #חלק3

📉 מדד מחירים ליצרן (PPI) בארה״ב הפתיע בירידה של 0.1% בחודש האחרון
הצפי היה לעלייה של 0.3%, והחודש הקודם נרשמה עלייה חדה של 0.9%.

🔎 מה זה בכלל PPI?
מדד המחירים ליצרן (Producer Price Index) מודד את השינוי במחירים שיצרנים מקבלים על המוצרים שלהם. זה בעצם מדד "סיטונאי", שמגיע עוד לפני שהמחירים מתגלגלים לצרכן. לכן הוא נחשב אחד המדדים המרכזיים לחיזוי אינפלציה עתידית.

⚖️ למה זה חשוב?

ירידה ב-PPI אומרת שהלחצים האינפלציוניים נחלשים.

אם יצרנים משלמים פחות על חומרי גלם ושירותים, יש סיכוי שגם המחירים לצרכן (CPI) יתמתנו בהמשך.

זה נתון מפתיע במיוחד לאור העלייה החדה בחודש הקודם (0.9%), מה שמרמז על תנודתיות גבוהה.

📊 השלכות אפשריות:

1. על הכלכלה:

סימן חיובי לכך שהאינפלציה אולי חוזרת לרמות מתונות יותר.

עשוי לשדר למשקי הבית ולעסקים שהלחץ על המחירים נרגע.



2. על הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי):

הפד עוקב מקרוב אחרי נתוני אינפלציה כדי לקבוע את הריבית.

ירידה כזו מחזקת את האפשרות שהפד יהיה פחות אגרסיבי בהעלאות ריבית נוספות, או אפילו ישקול הורדות ריבית בהמשך.



3. על השווקים:

שוק המניות נוטה להגיב בחיוב לנתוני אינפלציה חלשים יותר, כי זה מגדיל את הסיכוי למדיניות מוניטרית מרחיבה.

הדולר האמריקאי עלול להיחלש, כי פחות ריבית = פחות תשואה למשקיעים זרים.

שוק האג״ח עשוי לעלות, שכן תשואות הריביות העתידיות נראות פחות מאיימות.

📝 שורה תחתונה:
הירידה ב-PPI היא אות לכך שהלחצים האינפלציוניים נרגעים — וזה נותן לפד "מרווח נשימה". עם זאת, צריך לזכור שזה רק נתון אחד מתוך תמונה רחבה יותר, ולכן המשקיעים והבנקים המרכזיים עדיין יעקבו אחרי נתוני אינפלציה נוספים לפני שיגבשו כיוון ברור.

📊 נתוני אינפלציה בארה״ב - אוגוסט 2025 (הנתון של היום זה של חודש אוגוסט כביכול)

CPI (מדד המחירים לצרכן): עלייה של 2.9% יוצא־שנה עד אוגוסט
Core CPI (ליבה, בלי מזון ואנרגיה): עלייה של 3.1%

🔎 מה זה אומר בפשטות?
המדד מראה שמחירי הצריכה בארה״ב ממשיכים לעלות, גם אם לא בקפיצות גדולות. ה־Core CPI - שמנטר את המחירים בלי המזון והאנרגיה - נותן תמונה יציבה יחסית ללחצים אינפלציוניים "עמוקים" יותר, כי מחירי המזון והאנרגיה תנודתיים מאוד.

⚖️ השלכות מרכזיות:

למשקי הבית -הלחץ על הכיס נמשך. מחירים עולים, במיוחד בתחומים שאינם כוללים מזון ואנרגיה, יכול להיות פחות בחזית, אבל העלייה ב־Core מראה שביתיות אחרות יקרות יותר.

למדיניות ריבית / הפדרל ריזרב - הפד כנראה יתנהל בזהירות; כשהאינפלציה גבוהה מ־2% במשך זמן, קשה מאוד להוריד ריבית מוקדם. הנתונים תומכים בהנחה שהוא יהיה זהיר בלו״ז של הורדות.

לשווקים הפיננסיים - יציבות יחסית, כי אין הפתעה גדולה. המשקיעים כבר התכוננו לנתון דומה. יתכן שהתשואות באג״ח ימשיכו להיות במגמת יציבות או אפילו עלייה קלה. יתכן גם שהדולר יגיב בהתאם במדיניות העתידית של הפד.

📝 שורה תחתונה:
האינפלציה בארה״ב עדיין לא ירדה מתחת לרף ה־3% לחלק מהמדדים, אך התזוזה מתונה - לא שינויים קיצוניים. המפתח יהיה לראות אם הנטייה הזו של "יציבות סביב 2.9-3.1%" תתמוך בדיבור על מדיניות ריבית יותר מרחיבה בעתיד או האם יהיו "פצצות מפתיעות" (מזון, אנרגיה וכו׳).

💵 נזילות עולמית שוברת שיאים

היצע הכסף הגלובלי (Broad Money) טיפס ביולי ל־140 טריליון דולר - שיא היסטורי 🚀
זה כולל 169 מדינות ומכסה 99% מהתמ"ג העולמי.

🔹 גידול שנתי: +9.3%
🔹 מתחילת השנה: ארה"ב הוסיפה +10 טריליון דולר להיצע הכסף 💵
🔹 מאז 2020: ההיצע הגלובלי גדל בכ־+40 טריליון דולר 🌍
🔹 קצב גידול ממוצע (2000–2025): ~7% לשנה 📈

מה זה אומר בפשטות?
ככל שהעולם מוצף בכסף - הנזילות הזו מחפשת נכסים להתממש בהם.
ולכן:

📊 שוקי מניות נהנים מזרימת הון מתמשכת

🪙 ביטקוין וקריפטו מגיבים בעוצמה כשהכסף "בורח" מנכסים מסורתיים

🛢️ זהב, נפט וסחורות מתייקרים כשהמשקיעים רוצים גידור מפני שחיקה של הדולר


בסוף - כמעט כל מחזור גדול בשווקים, ממניות ועד ביטקוין, קשור ישירות לגרף הזה.

https://youtu.be/unLOTZmJVIU
ניתוח DCF למניית NVDA, אם אתם עוקבים אחרי הקורס זה חלק אינטגרלי ממנו
אם אתם לא עוקבים חבל זה קורס שאין ברמתו בארץ תסמכו עליי
#קורסהשקעות

GOOGL בשלוש טריליון דולר
עלייה של 80% מאפריל טירוף

🇺🇸 תקציב ארה"ב – אוגוסט 2025

הכנסות: $344 מיליארד

הוצאות: $689 מיליארד

גירעון חודשי: $345 מיליארד

הכנסות:

מסי הכנסה: $153B

ביטוח לאומי ופרישה: $134B

מכסים: $30B

יתרה (אחרים): $27B

הוצאות:

מדיקֵייר: $141B

ביטוח לאומי: $134B

ריבית על החוב: $93B

ביטחון (הגנה): $83B

בריאות: $80B

ביטחון הכנסה: $60B

אחרים (ותיקים, תחבורה, חינוך): $98B

מה בולט:
⚠️ הריבית על החוב כבר עקפה את תקציב הביטחון.
⚠️ הגירעונות מבניים ומתמשכים, לא חריגה עונתית.
⚠️ ריביות גבוהות מגדילות את הוצאות החוב; הורדות ריבית עלולות להצית אינפלציה.
⚠️ השווקים תלויים בנזילות – כדי לממן גירעונות כאלה האוצר יצטרך להנפיק עוד, או שהפד ייאלץ להתערב (QE), או שיבואו קיצוצים כואבים.

משמעויות לשווקים:
📊 אג"ח ממשלת ארה"ב: היצע הנפקות כבד לוחץ תשואות כלפי מעלה.
💵 הדולר: עלול להתחזק בטווח הקצר בזכות פערי ריביות, אך גירעון כפול (תקציב + חשבון שוטף) שוחק אמון בטווח הארוך.
📈 מניות: תשואות גבוהות מקטינות מכפילים, בעיקר בענפים רגישים לריבית; במקביל, הוצאה ציבורית גבוהה תומכת בביקוש.
🪙 זהב וקריפטו: גידול בחוב ובריבית מעורר עניין בנכסי מקלט חלופיים.

בשורה התחתונה:
המתמטיקה התקציבית ברורה - ארה"ב יכולה לממן את עצמה עוד זמן רב, אבל לא לנצח. כל חודש גירעון עצום מחדד את הבחירה: הנפקות, QE, או קיצוצים.

❕ שלוש המכשפות – יום שישי הגדול של השוק
היום לא עוד יום מסחר רגיל. מדובר באחת הפקיעות הגדולות בהיסטוריה – כ־6.3 טריליון דולר בנכסים נומינליים (אופציות וחוזים עתידיים) צפויים לפקוע. זה מספר עצום שמבטיח השפעה על השוק.
🔎 מה זה שלוש המכשפות?
ארבע פעמים בשנה, ביום שישי השלישי של מרץ, יוני, ספטמבר ודצמבר – פוקעים בו־זמנית:
• אופציות על מניות 📈
• אופציות על מדדים 🏦
• חוזים עתידיים על מדדים 📊
השילוב הזה מייצר "סערה בשוק": נזילות גבוהה, תנודתיות מוגברת, ולעיתים תנועות חדות בשעה האחרונה למסחר.
💡 מה מיוחד הפעם?
• היקף פקיעה שיא – $6.3 טריליון.
• רוב החשיפה מרוכזת ב־S&P500 (כ־62% מהסכום).
• חלוקת הפוזיציות מצביעה על עודף בולט של פוטים מול קולס במדדים (63% פוטים ב־S&P500), מה שיכול ליצור לחצי גידור חריגים.
• במניות ספציפיות, לעומת זאת, יש דווקא עודף קולים – מה שמגדיל את פוטנציאל הסטיות בין מניות למדדים.
⚡ מה ההשלכות?
תנודתיות חריגה בסיום המסחר – תנועות חדות עלולות להתרחש בלי קשר לנתונים כלכליים או מגמה ארוכת טווח.
איזון מחדש של גידורים – מוסדיים ומשקיעים גדולים סוגרים או מגלגלים חוזים, מה שמזיז את השוק בכוח.
שינויים זמניים בכיוון – לא כל מה שנראה היום משקף מגמה אמיתית. זרימות טכניות יכולות לעוות את התמונה.
הזדמנויות לטווח קצר – לסוחרים מהירים, זו קרקע פוריה. למי שחושב לטווח ארוך – עדיף לא להתרגש מתנודות רגעיות.
🔑 בשורה התחתונה:
שלוש המכשפות הן תזכורת עד כמה השוק נשלט גם על ידי זרימות טכניות ולא רק על ידי כלכלה אמיתית. היום – במיוחד – השוק עשוי להיראות "משוגע". סבלנות, משמעת והבנה של ההקשר חשובים יותר מתמיד.

🔮 למה קוראים לזה "שלוש המכשפות"?

המונח נולד בוול סטריט בשנות ה־80. ביום הזה פוקעים בו־זמנית שלושה נגזרים שונים:
1️⃣ אופציות על מניות
2️⃣ אופציות על מדדים
3️⃣ חוזים עתידיים על מדדים

השילוב יוצר תנועות חדות ובלתי צפויות – כאילו השוק "מכושף".
מאוחר יותר, כשהוסיפו גם חוזים עתידיים על מניות בודדות, התחילו לקרוא לזה אפילו "ארבע המכשפות".

בסוף זה לא קסם, אלא פשוט כוחות טכניים גדולים שמתנקזים לאותו יום וגורמים לתנודתיות יוצאת דופן.


-

מועדים לשמחה, יש טיפה חוסר פעילות בגלל המילואים _בקרוב נקווה שיסתדר) מבטיח לכם שאני אפצה, כל מה שתרצו לדעת אי פעם על שוק והשקעות פדמנטליות יהיה פה.
והכי חשוב בחינם אין טעם שתשלמו שקל (טוב יש טעם כזה אבל זה בעיקר לחסוך זמן).

🔥📉 Sell Rosh Hashanah, Buy Yom Kippur 📈🔥

בכל שנה, בתקופת החגים, חוזרת לאוויר האגדה הוול-סטריטאית הישנה:
🔸 “מכר בראש השנה, קנה ביום כיפור”

המשמעות?
במסורת הסוחרים הוותיקים - השוק נוטה להיחלש לפני ראש השנה (משקיעים סוגרים פוזיציות, לוקחים רווחים, נזילות יורדת), ורק אחרי יום כיפור מגיעה ההתאוששות.

זה לא חוק מתמטי, אלא מיתוס בורסאי שמלווה את וול סטריט כבר עשרות שנים - קצת כמו האמרה הידועה “Sell in May and go away”.

📊 חלק מהשנים זה עבד, חלק לא - אבל המשפט הזה ממשיך לרחף במסחר בכל עונת חגים.

⚠️ האם השנה שוב נראה את "קללת ראש השנה"… או אולי "ברכת יום כיפור"?

מהי בכלל קרן סל אירית (UCITS) ולמה זה מעניין משקיעים ישראלים?

קרן סל אירית (UCITS ETF) היא קרן מחקה על מדדים גלובליים (כמו S&P 500), הרשומה באירלנד ופועלת תחת רגולציה אירופית (UCITS = Undertakings for Collective Investment in Transferable Securities).

בעשור האחרון, קרנות אלו הפכו לפופולריות במיוחד בקרב משקיעים ישראלים מסיבה פשוטה:
הן מאפשרות חשיפה למדדים אמריקאיים - בלי החסרונות התפעוליים והמסויים של קרנות אמריקאיות.

✅ יתרונות מרכזיים של קרן סל אירית לעומת קרן אמריקאית כמו SPY:
1. מיסוי על דיבידנדים - 15% מול 30%

קרן אירית שמשקיעה במניות אמריקאיות נהנית מהסכם מס בין אירלנד לארה"ב, ולכן משלמת רק 15% מס ניכוי במקור על דיבידנדים.

לעומתה, קרן אמריקאית כמו SPY מחלקת דיבידנדים עם ניכוי מס של 30% במקור למשקיע שאינו אמריקאי.

בישראל תשלם מס נוסף (עד 25%), אך הניכוי במקור הוא מס סופי שלא ניתן להחזיר.
🔹 לכן הקרן האירית יעילה יותר נטו במס דיבידנדים.

2. קרנות צוברות חוסכות תשלום מס שוטף

רוב הקרנות האיריות זמינות בגרסאות Accumulating - כלומר, הן לא מחלקות דיבידנדים, אלא משקיעות אותם מחדש בתוך הקרן.

זה דוחה את תשלום המס בישראל לרגע המכירה (מימוש), במקום לשלם מס על כל דיבידנד מדי שנה.

דחיית מס = השקעה אפקטיבית יותר בזכות ריבית דריבית.

🔹 פתרון מצוין למשקיעים לטווח ארוך או כאלה שמשקיעים דרך חשבון פטור ממס (כמו IRA או גמל להשקעה).

3. פטור ממס ירושה אמריקאי (רלוונטי בעיקר לסכומים גבוהים)

השקעה ב־SPY עלולה לחשוף משקיע שאינו אזרח אמריקאי למס ירושה אמריקאי של עד 40% על נכסים מעל $60,000.

קרן אירית לא נחשבת לנכס אמריקאי, ולכן פטורה ממס ירושה.

🔹 לא תמיד רלוונטי - אבל שיקול חשוב כשמגיעים לסכומים משמעותיים.

4. התאמה רגולטורית למשקיעים ישראלים

קרנות UCITS מפוקחות על ידי האיחוד האירופי ועומדות בתקני MIFID II.

הן מותאמות לפלטפורמות מסחר אירופאיות וישראליות - ולכן קל יותר לסחור בהן דרך ברוקרים ישראלים ובינלאומיים.

🔹 חלק מהברוקרים כבר לא מאפשרים קנייה של SPY למשקיעים ישראלים - אך כן מאפשרים רכישת CSPX או VUAA (קרנות איריות על אותו המדד).

❓ אז למה SPY נראית כאילו יש לה תשואה גבוהה יותר?

רבים בוחנים את התשואה של SPY על גרפים שמראים כולל דיבידנדים, לעומת גרף של קרן אירית צוברת שלא מראה את הדיבידנדים המושקעים מחדש.
בפועל, זה כמו להשוות תפוחים לתפוזים.

בהשוואה נכונה - למשל בין SPY לבין CSPX (קרן UCITS צוברת על S&P 500), כולל דיבידנדים וכולל מס - הפער קטן מאוד ולעיתים הקרן האירית אפילו עדיפה:

דיבידנדים מושקעים אוטומטית

יעילות מס גבוהה יותר

חיסכון בעמלות וניהול פשוט יותר

🧾 סיכום: למה ישראלים רבים בוחרים בקרנות איריות?

חשיפה זהה למדדים אמריקאיים (כמו S&P 500)

יעילות מס גבוהה יותר (דיבידנדים ומס ירושה)

התאמה לרגולציה ישראלית ואירופאית

אפשרות להשקעה צוברת לטווח ארוך בצורה פאסיבית ונוחה

🔹 קרנות כמו CSPX (iShares Core S&P 500 Accumulating) או VUAA (Vanguard S&P 500 Accumulating) הן דוגמאות נפוצות לכך.
כמובן אין לראות בנאמר המלצה לפעולה כלשהי:
#קרןאירית
#אירית

🗓️ השבוע בשווקים (29/9–3/10, שעון ישראל)

🇮🇱 שני (29/9) – ריבית בנק ישראל (16:00)
הבנק מודיע על הריבית ועל התחזיות קדימה. ההחלטה משפיעה ישירות על השקל, על אג"ח מקומיות, על מניות הבנקים ועל שוק הנדל״ן.

🇺🇸 שלישי (30/9) – JOLTS (17:00)
מדד שמודד כמה משרות פנויות יש בארה״ב. נתון גבוה מאותת על שוק עבודה חזק ולחצי שכר, נתון נמוך מאותת על קירור שוק העבודה וציפייה להקלות.

🇺🇸 רביעי (1/10) – ADP (15:15) ו-ISM ייצור (17:00)
דוח ADP בודק את השינוי במספר העובדים במגזר הפרטי ונותן הצצה מוקדמת לדוח התעסוקה הרשמי.
מדד ISM סוקר מנהלי רכש בתעשייה. ערך מעל 50 מצביע על התרחבות בפעילות, מתחת ל-50 על האטה.

🇺🇸 חמישי (2/10) – תביעות אבטלה (15:30)
מספר הבקשות החדשות לדמי אבטלה בשבוע החולף. זהו נתון עדכני מאוד על מצב שוק העבודה: מגמת עלייה מצביעה על היחלשות, ירידה מצביעה על חוסן.

🔴 שישי (3/10) – דוח התעסוקה (NFP, 15:30)
הדוח המרכזי של החודש בארה״ב. כולל את מספר המשרות החדשות, שיעור האבטלה והשכר הממוצע. זה הנתון החשוב ביותר לפד בקביעת המדיניות. דוח חזק עשוי להקטין את הסיכוי להורדות ריבית, דוח חלש מגביר ציפיות להקלה, ותוצאה מאוזנת נתפסת חיובית לשוקי המניות.

ניסוי בינה מלאכותית: מי מהשניים הניב תשואה גבוהה יותר בתיק השקעות?

ניסוי שנערך בחודש שעבר בדק את יכולת מנועי בינה מלאכותית, ChatGPT ו־Claude, לסייע בקבלת החלטות השקעה. בשלב הראשון, ChatGPT המליץ על השקעה בשווקים האמריקאיים והישראלים, בעוד Claude הציע גישה זהירה עם פיזור רחב. לאחר שימוש במידע עדכני, ChatGPT שיפר את המלצותיו, אך Claude שמר על גישה זהירה. בסוף ספטמבר, תיק ההשקעות של ChatGPT הניב תשואה של 3.59%, לעומת 3.20% של Claude.

אהלן חברים בקרוב יהיה יותר רגוע עם המילואים אחזור לעדכן, עמכם הסליחה

‏AMD ו-OpenAI חותמות על עסקה היסטורית שתטלטל את שוק ה-AI

📅 ‏6 באוקטובר 2025
🧠 ‏עסקת ענק שתגדיר מחדש את מאזן הכוחות בין AMD ל-NVIDIA

🔹 ‏מה קרה?

‏AMD הכריזה על שותפות אסטרטגית ורב-שנתית עם OpenAI – שתכלול פריסה של מאות אלפי שבבים מסדרת Instinct MI450, כחלק מתשתית עולמית חדשה לבינה מלאכותית.
‏👉 מדובר בהסכם בהיקף של 6 גיגה-וואט של GPU, שיחל ב-2026 וכולל אופציה לשדרוגים לדורות הבאים.

🔹 ‏עיקרי ההסכם:

‏📈 ‏פריסה בקנה מידה תעשייתי – לאימון מודלים מתקדמים (טקסט, וידאו, תמונה)
🧪 ‏פיתוח משותף – דגש על ביצועים ויעילות אנרגטית
‏💰 ‏אופציה ל-OpenAI – לרכוש עד 10% מ-AMD, בכפוף לעמידה ביעדים

🔹 ‏השפעה על AMD:

‏🚀 ‏תחזית להכנסות של עשרות מיליארדים בשנה
‏📊 ‏מניית AMD זינקה ביותר מ-23% במסחר המוקדם
‏🆚 ‏מהלך שמציב את AMD כמתחרה ישירה ל-NVIDIA
‏🔋 ‏מיקוד בשיפור אנרגטי של פי 30 עד סוף 2025

🔹 ‏השפעה על OpenAI:

‏⚙️ ‏גישה לשבבים מהדור הבא
💵 ‏קשר הוני הדוק עם AMD – תמריץ לשני הצדדים
🔄 ‏משלים את השותפות עם Microsoft – בלי שינוי במודל העסקי

🔹 ‏השפעה רחבה על השוק:

‏🌍 ‏הוזלת עלויות והרחבת הגישה לתשתיות AI
‏🏭 ‏AMD בונה עצמה כתחנת כוח תעשייתית
‏⚡️ ‏דגש על יעילות אנרגטית קריטית לעידן מרכזי הנתונים
🌐 ‏התרחבות גלובלית – עם שותפויות בסעודיה, קנדה ועוד

📌 ‏שורה תחתונה:

‏זו לא עוד עסקה. זו הכרזה: ‏AMD כבר לא ברירת מחדל – היא שחקנית ראשית.
‏עם חבירה ל-OpenAI, גב טכנולוגי, ותמריץ כלכלי עצום – ‏AMD עולה מדרגה, ובגדול.