↗️חיובי לקריפטו!↗️

מייק סליג, יו"ר רשות הסחר העתידי האמריקאית🇺🇸 (CFTC), פרסם סרטון המציג את הכללים המוצעים לוויסות שוק הקריפטו בארה"ב.

"כללים ברורים ומוגדרים מתחילים עכשיו."

😔 מבזק השווקים, הכלכלה והקריפטו

מאקרו ושוקי ההון

🟠אזהרת חוב חמורה: המיליארדר ריי דאליו מזהיר מפני משבר חוב בארה"ב בתוך 3 שנים. דאליו מצביע על סכנה לירידה בביקושים לאג"ח אמריקאיות מצד סין (שאחזקותיה צנחו ל-618 מיליארד דולר) ויפן (כ-1.1 טריליון דולר).

🟠סיגה בתשואות בארה"ב: התשואות על אגרות החוב הממשלתיות נסוגות משיא של 24 שנים, על רקע ירידת מחירי הנפט אל מתחת ל-100 דולר לחבית. תשואת האג"ח ל-10 שנים ירדה ל-5.27% ותשואת האג"ח ל-30 שנים ל-5.63%.

🟠 התחזית לריבית: בבנק ההשקעות Julius Baer מעריכים כי הפדרל ריזרב יבצע העלאת ריבית אחרונה בהחלט של 25 נקודות בסיס בדצמבר הקרוב, לאחריה צפויה הפוגה ממושכת.

🟠מט"ח: האירו צונח לשפל של 17 חודשים על רקע חוסר ודאות פוליטית גוברת בספרד ובצרפת. בריטניה במוקד: שר האוצר הבריטי היילי מזהיר את הבנקים מפני תמונה פיסקלית "קשה", אך שומר על עמימות בנוגע למס רווחי יתר (Windfall tax).

תאגידים, טכנולוגיה ו-AI

🟢מועדון הטריליון: אילון מאסק הופך רשמית לטריליונר (שווי מוערך של 1.022 טריליון דולר), על רקע זינוק במניית SpaceX שחוצה שווי שוק של 2.23 טריליון דולר.

🟢אנבידיה מסתערת על שיאים חדשים: יצרנית השבבים (NVDA) נמצאת על סף שווי שוק היסטורי של 6 טריליון דולר, לאחר שהשלימה זינוק של כ-30% מתחילת השנה.

🟢מהפכת התעסוקה ב-AI: דו"ח חדש חושף כי תחום הבינה המלאכותית הוסיף מעל ל-750,000 משרות בארה"ב מאז 2023. השכר החציוני בתפקידי AI עומד על כ-180,000 דולר בשנה – פער עצום לעומת הממוצע הכללי של 80,000 דולר.

🟢 אנרגיה לשרתים: גוגל חתמה על עסקת ענק מול חברת Constellation לאספקת 890 מגה-וואט של חשמל גרעיני.

🟢טסלה 😌(TSLA) לקראת הדוחות: בנק ההשקעות גולדמן זאקס מותיר המלצת "ניטרלי" עם יעד מחיר של 360 דולר למניה, ומציין כי התקדמות החברה בתחומי ה-AI, הרובוטקסי והרובוטים האנושיים תשפיע על המניה הרבה יותר מאשר תוצאות הרבעון השלישי.

😌קריפטו ורגולציה

😌הסדרה היסטורית בדרך: יו"ר ה-CFTC, מייק זליג, הציג רשמית את הסבב הראשון של תקנות הארגון להסדרת שוק הקריפטו בארה"ב במטרה להגן על משקיעים מהונאות.

😌ניצחון לפרטיות: משרד האוצר האמריקני הודיע על משיכת ההצעה השנויה במחלוקת למעקב ורגולציה על ארנקי קריפטו פרטיים (Unhosted wallets) ושירותי מיקסרים.

😌רכישות מוסדיות נמשכות: קרן Strategy של מייקל סיילור רכשה 334.3 מטבעות ביטקוין בשווי 29 מיליון דולר. במקביל, קרן BitMine של טום לי ביצעה רכישה של 15,112 מטבעות אתריום (ETH) בשווי 41 מיליון דולר.

גיאופוליטיקה ואנרגיה

😌ארה"ב וסחר עולמי: מזכיר המדינה האמריקני רוביו מצהיר כי "עידן הסכמי הסחר החופשי ככל הנראה הסתיים לעתיד הנראה לעין". במקביל הוסיף כי צירופה של אוקראינה לנאט"ו "אינו על השולחן כרגע".

😌 מגעים היסטוריים: דיווחים ב-CNN חושפים כי ארה"ב וסין דנות בעריכת ביקורים הדדיים באתרי גרעין, על רקע החשש העולמי ממירוץ חימוש חדש.

😌מתיחות במפרץ ובשוק הנפט: צינור הנפט מזרח-מערב של סעודיה הושבת בפעם השנייה בעקבות מתקפה נוספת. במקביל, דיווחים על כלי שיט רביעי שנפגע היום במצר הורמוז מפעילות איראנית. נשיא ארה"ב טראמפ האשים את המפלגה הדמוקרטית ואת התקיפות האוקראיניות על בתי זיקוק רוסיים בזינוק במחירי הדלק.

😌דריכות במרכז אסיה: קזחסטן, אוזבקיסטן וקירגיזסטן מהדקות את ביקורת הגבולות בעקבות דיווחים (המוכחשים על ידי מוסקבה) על התפרצות מגפת דבר ממעבדת מחקר בסיביר. ארה"ב מביעה דאגה מהאירוע.

https://t.me/InvestITSimple

⭐️ מגזין שוק ההון 033 - זה פשוט | גיליון מיוחד: סיכום רבעון 3! ⭐️

לקח לי הרבה זמן לערוך אז מחילה, אבל בעיניי התוצאה שווה !

אם הסתכלתם רק על המדדים הראשיים, הרבעון השלישי נראה שקט: ה-S&P 500 עלה 2.0% והנאסד"ק 2.5%. אבל מתחת לפני השטח הראסל 2000 איבד 7.5% ברבעון, תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים קפצה ל-5.29%, והפד העלה ריבית בפעם הראשונה מאז 2023.

ובכל זאת, התיק האגרסיבי שלנו עומד על 25.2% מתחילת השנה, מול 13.4% ב-SPY.

אז איפה בדיוק הרווחנו, איפה טעינו, ומה עושים עם הרבעון האחרון של השנה?

בגיליון המיוחד:

😌 דבר העורך: קראנו נכון איפה הכסף, פחות נכון איפה השוק. מה ציפינו לו בינואר, ומה באמת קרה.

😌 נבחרת ה-50, תשעה חודשים אחרי: כל מניה שהצגנו בגיליון הפתיחה, ומה קרה לה. מי זינקה ב-270%, ומי ירדה ב-50%.

😌 מאקרו ומבנה שוק: שלושה רבעונים, שלושה שווקים. למה המדד עולה והמניות הרחבות יורדות, ולמה הריבית היא הסיפור החדש.

😌 אנטומיה של תזה: איך מיקרון הפכה מ-5% מהתיק ל-53% מהרווח, וכמה עלה הביטוח של המימושים.

😌 מזומן כפוזיציה אקטיבית: מה היה יבש ומה רק נראה כך, ולמה ה"רזרבה" של התיק ירדה 5.7%.

😌 אנטומיה של טעות: שבע האחזקות שלא עבדו, והמימוש שנראה כמו הצלחה ועלה יותר מכולן.

😌 פינת התיקים: האגרסיבי, הבינוני והסולידי מול המדדים, בלי להסתיר מה אכזב.

😌 הצד הטכני: SPY, ת"א 35, ביטקוין, זהב וכסף. מה אמרנו בגיליון החציון, מה קרה, ולאן פנינו.

😌 השיטה: שבעה עקרונות שמאחורי 25.2%, ולכל אחד מהם מספר.

😌 פנינו לאן: מה עוקבים אחריו ברבעון האחרון, כולל הבחירות בישראל, ושלושת כללי העבודה שלנו.

הגיליון הזה ממחיש את הכלל הכי חשוב: ההבדל בין לצדוק בסקטור ללצדוק בשוק הוא ההבדל בין רווח על הנייר לרווח בבנק.

המטרה שלנו היא להבין מה השוק כבר מתמחר, איפה נוצרות הזדמנויות אמיתיות ואיפה מסתתרים הסיכונים שהתקשורת מפספסת.

קריאה מהנה!

ואם אחרי הקריאה תרצו ללמוד את התהליך עצמו, איך כותבים תזה, בונים סל ומנהלים אותו, אתם מוזמנים לפנות אליי בפרטי.

⌛️ שוק ההון - זה פשוט ⌛️

💸 כמה אתם באמת משלמים על מסחר?

היה פה בצ׳אט שבוע שעבר דיון מעניין על עמלות, ואחרי הסקר שעשינו על הפלטפורמות שאתם משתמשים בהן גיליתי שיש פה עדיין לא מעט שסוחרים דרך הבנקים.
ולאור הביקוש אמרתי נפרסם.

אז חשבתי לעשות קצת סדר ולספר גם במה אני אישית משתמש.

אני עובד היום גם עם Colmex Pro וגם עם אקסלנס, אבל למסחר אקטיבי רוב הפעילות שלי היא דרך Colmex Pro.

לפני היתרונות, חשוב לי דווקא להתחיל מהחסרונות:

**Colmex Pro לא מפוקחת ישירות על ידי רשות ניירות ערך בישראל.
החברה עצמה מפוקחת על ידי CySEC בקפריסין ויש לה היתר להציע שירותים בישראל, אבל זה לא אותו פיקוח ישראלי שיש לבית השקעות מקומי.

**החיסרון השני מבחינתי הוא המס.
אין ניכוי מס ישראלי אוטומטי כמו בחלק מבתי ההשקעות בארץ, ולכן מי שסוחר שם צריך לדאוג לדיווח ולתשלום המס בהתאם למצב שלו. מקבלים מסמכים מהברוקר, אבל האחריות בסוף היא שלכם.

אז למה אני בכל זאת משתמש בקולמקס?

😔 עמלות מסחר תחרותיות, במיוחד למי שסוחר בתדירות גבוהה.
😔 אין דמי משמרת ודמי אי־פעילות במסלולים שאני מצרף לכם.
😔 יש מסלולי עמלות שונים לפי גודל החשבון.
😔יש גם נציג אישי לכל לקוח ,אין דמי ניהול בכלל
😔מערכת מסחר שאני אישית מאוד אוהב לעבוד איתה.
😔 שירות ונציגים בעברית.
😔 מסחר במניות, ETF, ADR ואופציות.
😔 חיבור ל-TradingView, שזה מבחינתי יתרון משמעותי למי שכבר מנתח ועובד משם.
😔ברוקר השנה של TRADING VIEW למניות באירוםה 2025

ועכשיו לחלק שרלוונטי לקבוצה

בנוסף יש מסלולי עמלות משופרים לפי גודל החשבון, כולל הפחתה בעמלת המינימום לפעולה במסלולים מסוימים.

אני מצרף לכם בתמונה את כל המסלולים וההטבות כדי שתוכלו להשוות בעצמכם.

אני לא אומר לאף אחד "תעברו לקולמקס".
אבל אם אתם עדיין סוחרים דרך הבנק ומשלמים עמלות בלי שבדקתם מה האלטרנטיבות שלכם - לדעתי שווה לפחות לפתוח את דוח העמלות שלכם ולעשות השוואה.

לפעמים ההבדל נראה קטן בעסקה אחת.
אצל מי שעושה עשרות או מאות פעולות בשנה - זה כבר יכול להפוך לסכום משמעותי.

וכמו תמיד: תבחרו ברוקר לפי מה שמתאים לכם - עמלות, רגולציה, מיסוי, שירות וסגנון המסחר שלכם.

*אין באמור המלצה או ייעוץ השקעות. תנאי ההטבה והעמלות כפופים לתנאי Colmex Pro ועשויים להשתנות.*

גילוי נאות: במסגרת שיתוף הפעולה עם Colmex Pro, אני עשוי לקבל תגמול בגין לקוחות שיצטרפו דרך הקהילה. זה לא משנה את התנאים שאתם מקבלים ולא משפיע על הדברים שכתבתי כאן.

קישור לקולמקס

🌊 אל־ניניו 2026 - למה שינוי בטמפרטורת האוקיינוס עלול להשפיע על התיק שלכם?

יש נושאים בשוק ההון שנשמעים בהתחלה כמו משהו ששייך בכלל לערוץ נשיונל ג׳יאוגרפיק.
אל־ניניו הוא בדיוק כזה.

מה כבר יכול להיות כל כך חשוב בזה שהמים באוקיינוס השקט מתחממים?

התשובה: הרבה יותר ממה שנדמה.

אותו שינוי יכול להשפיע על גשמים בהודו, יבולי אורז באסיה, תנועת ספינות בתעלת פנמה, ייצור חשמל הידרו־אלקטרי, מחירי מזון, אינפלציה ובסוף אפילו על החלטות ריבית של בנקים מרכזיים.

וזה בדיוק למה ב־2026 ובפרט בתקופה האחרונה כולם שוב מדברים על אל־ניניו.

לפי העדכונים האחרונים, האירוע הנוכחי מתפתח לעוצמה גבוהה מאוד, ולכן החקלאות והשווקים עוקבים מקרוב אחרי מה שקורה באוקיינוס השקט. FAO כבר מזהירה מסיכוני בצורת משמעותיים בחלקים מדרום ומדרום־מזרח אסיה, דרום אפריקה, הסאהל, מרכז אמריקה והקריביים.

אז מה זה בכלל אל־ניניו?

במצב רגיל, רוחות הסחר דוחפות מים חמים ממזרח האוקיינוס השקט לכיוון אסיה ואוסטרליה (אם יש לכם הסבר יותר טוב זה הזמן בתגובות).
ליד פרו ואקוודור עולים בתמורה מים קרים ממעמקי האוקיינוס.
אבל כשאל־ניניו מתפתח, רוחות הסחר נחלשות.
המים החמים מתחילים להתפשט מזרחה.
וזה משנה את דפוסי האוויר והגשם בעולם.
התוצאה לא בהכרח “יותר חם בכל מקום”.

להפך.

חלק מהמקומות חווים בצורת.
אחרים מקבלים גשמים חזקים והצפות.
וזו בדיוק הנקודה שבה תופעת אקלים הופכת לבעיה כלכלית.

🌾 שלב 1: חקלאות ומזון

חקלאות רגישה מאוד לכמות ולתזמון של גשם.
אם אל־ניניו יוצר בצורת באזור שמייצר אורז, סוכר, שמן דקלים או גידולים אחרים, היבול עלול להיפגע.

אם ההיצע יורד והביקוש נשאר - המחיר עולה.
אבל חשוב: זה לא קורה מיד.
יש כאן פיגור.
קודם היבול נפגע.
אחר כך המלאים יורדים.
אחר כך המחירים הסיטונאיים מתחילים לזוז.
ורק בהמשך ההשפעה מגיעה לצרכן.

מחקרים היסטוריים שמסכם ה־ECB מצאו שאל־ניניו נוטה להעלות מחירי סחורות לא־אנרגטיות במשך 6–16 חודשים: בתרחיש של אירוע חזק, ההשפעה על מחירי מזון גלובליים יכולה להגיע לשיא של כ־9% מעל מסלול הבסיס.

וזה בדיוק למה לא נכון להגיד:

“אל־ניניו = המזון עולה מחר.”

נכון יותר להגיד:

“אל־ניניו מגדיל את הסיכון לזעזוע היצע.”

🚢 שלב 2: תעלת פנמה והספנות

אחד המקומות הכי מעניינים לעקוב אחריהם הוא תעלת פנמה.
התעלה תלויה בכמויות גדולות של מים מתוקים כדי להעביר ספינות דרך מערכת הסכרים שלה.
כשיש פחות גשם, מפלס המים יורד.
במצב כזה רשות התעלה יכולה להגביל:

😌 את מספר הספינות שעוברות ביום
😌את עומק השוקע המותר
😌 ולעיתים גם את כמות המטען שאונייה יכולה לשאת

מה זה אומר כלכלית?

😔פחות קיבולת.
😔יותר זמן המתנה.
😔מסלולים חלופיים ארוכים יותר.
😔יותר דלק.
😔ולחץ אפשרי על מחירי ההובלה.

אבל וזה אבל חשוב!

זה לא אומר אוטומטית שחברות ספנות עולות.

אם במקביל הביקוש העולמי חלש - התוצאה יכולה להיות שונה לחלוטין.

⚡️ שלב 3: חשמל ואנרגיה

יש מדינות שבהן חלק משמעותי מהחשמל מגיע מסכרים הידרו־אלקטריים.
אם אין מספיק גשם, המאגרים יורדים.

אם המאגרים יורדים - ייצור החשמל יורד.
ואז צריך להשלים את החסר ממקום אחר.
לעיתים מגז טבעי, פחם או דלקים אחרים.
וזה הופך את LNG לתמה מעניינת לעקוב אחריה.

אבל שוב, לא “אל־ניניו = לקנות LNG”.

צריך לבדוק:

😌האם באמת יש ירידה בייצור הידרו?
😌באילו מדינות?
😌האם הן יבואניות גז?
😌מה מצב המלאים?
😌ומה קורה בביקוש לחימום ובמזג האוויר בצפון אמריקה?

אותו אירוע אקלימי יכול לדחוף שוק מסוים בשני כיוונים שונים.

😔 שלב 4: אינפלציה וריבית

ופה כל הסיפור כבר מגיע ישירות לשוק ההון.
אם מזון ואנרגיה מתייקרים, האינפלציה יכולה לעלות.
במדינות מתפתחות זה משמעותי במיוחד, כי מזון מהווה לעיתים חלק גדול הרבה יותר מסל ההוצאות של משק הבית.
ואז הבנק המרכזי נכנס לבעיה:

אם הוא מוריד ריבית - המטבע עלול להיחלש ולהוסיף לחץ אינפלציוני.
אם הוא מעלה ריבית - הוא עלול לפגוע עוד יותר בצמיחה.
וזה בדיוק מה שנקרא Supply Shock:

המחירים עולים, בזמן שהפעילות הכלכלית דווקא יכולה להיחלש.

😔 אז לאיפה אני באופק אישי מסתכל?

לא על “איזו מניה מרוויחה מאל־ניניו”.

אלא על שרשרת של מנגנונים.
אם החקלאות מתחילה להיפגע:

🙂 דשנים
🙂 ציוד השקיה
🙂 זרעים וטכנולוגיה חקלאית

אם הייצור ההידרואלקטרי נחלש:

🙂 כמובן LNG
🙂ייצור חשמל חלופי

אם פנמה מתחילה להיחנק:

🙂 זמני המתנה
🙂 הFreight Rates
🙂 מסלולי ספנות

אם מחירי חומרי הגלם עולים:

🙂מי מהחברות מסוגלת לגלגל את העלות לצרכן?
🙂 ומי סופגת שחיקה במרווח?

אם האינפלציה עולה בשווקים מתפתחים:

🙂 מטבע
🙂 ריבית
🙂 אג"ח
🙂 בנקים
🙂 חוב חיצוני

וזה החלק שחשוב להבין
אל־ניניו הוא לא “טרייד” או לפחות לא איזה משהו אוטומטי בראש.
הוא סוג של מפת סיכונים.

אוקיינוס
😔
גשם
😔
יבולים ומאגרי מים
😔
מזון, חשמל ושילוח
😔
אינפלציה
😔
ריבית
😔
שווקים

ובגלל זה אירוע שנראה בהתחלה כמו “מזג אוויר” יכול להגיע בסופו של דבר כמעט לכל תיק השקעות.

גם ההשפעה הכלכלית יכולה להימשך הרבה אחרי שהאירוע עצמו מסתיים. מחקר של Dartmouth מצא “חתימה” של פגיעה בצמיחה שנמשכה שנים אחרי אירועי 1982–83 ו־1997–98, והעריך אובדן מצטבר של טריליוני דולרים מהתוצר העולמי לאחר אותם אירועים.

😔 אז כן, יש פה סיכון:

לא לייחס לאל־ניניו כל תנועה בשוק.
מחירי מזון, גז, ספנות ומניות מושפעים גם ממלאים, מלחמות, מטבעות, ביקוש עולמי, מדיניות ממשלתית, ריבית ועוד.
אל־ניניו הוא גורם אחד - לפעמים חשוב מאוד - אבל אף פעם לא כל הסיפור.

המוטו שלי הוא די פשוט:

אני לא אשאל איזו מניה עולה בגלל אל־ניניו?”

אשאל:

“איפה בשרשרת כבר מתחילים לראות שינוי אמיתי בנתונים?”

🙂גשם.
🙂יבולים.
🙂מלאים.
🙂מחירי סחורות.
🙂תעלת פנמה.
🙂אנרגיה.
🙂אינפלציה.
🙂ריבית.

מי שעוקב אחרי השרשרת הזאת - יכול לזהות הרבה יותר מוקדם איפה הסיכון מתחיל להיבנות, ואיפה אולי נוצרת הזדמנות.

יש פה אחלה סרטון הסבר - https://www.youtube.com/watch?v=lwxpt-M-OB0

https://t.me/InvestITSimple