כי מאחוריהם עומדות הכלכלות הכי גדולות, הכי נזילות והכי שקופות. כשאנחנו מדברים על "נזילות", אנחנו מתכוונים ליכולת לקנות או למכור סכומים אדירים של כסף בכל רגע נתון, בלי שהפעולה הזו תזעזע את השוק. אם תנסו להמיר מיליארד דולר לשקל בבת אחת, אתם תרעידו את הבורסה בתל אביב. אם תעשו את זה בין דולר ליורו, השוק בקושי ירגיש אתכם.

הטעות הנפוצה של משקיעים מתחילים היא לחפש "מציאות" במטבעות אקזוטיים. הם רואים מטבע של מדינה מתפתחת שנחלש מאוד מול הדולר וחושבים לעצמם: "זה זול, זה חייב לתקן". הם שוכחים שמטבע הוא לא מוצר במבצע בסופר. מטבע שנחלש בצורה קיצונית בדרך כלל עושה את זה כי ה"הנהלה" של אותה מדינה עושה טעויות קשות. להחזיק מטבעות אקזוטיים זה לא גיוון, זה הימור בסיכון גבוה מאוד על יציבות פוליטית במקומות שבהם היא לא קיימת.

המשקיע החכם מסתכל על ה-Majors כעל נקודת הייחוס שלו. הוא מבין שהמטבעות האלה הם ה"סטנדרט" שדרכו העולם מודד ערך. כשיש סערה בשווקים, הכסף לא בורח ללירה הטורקית או לריאל הברזילאי, הוא בורח חזרה הביתה, למועדון המטבעות המובילים. הם נחשבים לחוף מבטחים פשוט כי העולם מאמין שהכלכלות האלו מספיק חזקות כדי לשרוד את המשבר.

הבנת המעמד של המטבעות האלה עוזרת לנו להבין למה תיק השקעות גלובלי חייב להיות מוצמד אליהם. אנחנו לא רוצים שההון שלנו יהיה תלוי במטבע קטן ותנודתי שיכול להימחק בגלל החלטה פוליטית אחת שגויה. אנחנו רוצים להיות איפה שהנזילות נמצאת, איפה שהעולם סוחר.

אבל גם בתוך מועדון ה-VIP הזה, יש שחקן אחד שנמצא בליגה משל עצמו. הוא לא רק "אחד מהמובילים", הוא השמש שסביבה כל המערכת הזו מסתובבת.

המחשבים שיש לנו היום בבית עובדים בצורה טורית, הם בודקים פתרון אחד, ואז עוד אחד, עד שהם מוצאים את התשובה.
מחשב קוונטי עובד אחרת לגמרי: הוא מסוגל לבדוק המון פתרונות במקביל.
החשש הוא שיום אחד המחשב הזה יהיה כל כך חזק, שהוא יוכל "לנחש" את המפתחות הפרטיים של המשקיעים (סוג של סיסמה סודית) ולפתוח את הארנקים שלהם.

למה זה לא קורה מחר בבוקר?

הטכנולוגיה עוד בחיתולים: בניגוד למחשב רגיל, מחשב קוונטי הוא מכונה מאוד עדינה. הוא דורש קירור קיצוני ותנאים מעבדה מיוחדים, וכל רעש קטן גורם לו לטעות בחישוב. השבב החדש של גוגל (Willow) הוא הישג מרשים, אבל הוא עדיין רחוק שנות אור מהיכולת לפצח הצפנה של ביטקוין.

לוחות זמנים: רוב המומחים בתחום מעריכים שייקחו לפחות 10 עד 15 שנים עד שנראה מחשב חזק ויציב מספיק כדי להוות איום אמיתי.

ביטקוין הוא לא "קופסה סגורה": זה אולי הדבר הכי חשוב להבין. ביטקוין הוא תוכנה שיכולה להתעדכן. בדיוק כמו שמעדכנים אפליקציה בטלפון, גם רשת הביטקוין יכולה לעבור שדרוג להצפנה חדשה שנקראת "עמידה לקוונטום".

מייקל סיילור נכנס לתמונה: יוזמה חדשה לאבטחה מייקל סיילור, אחד המחזיקים הגדולים בעולם, לקח את הדיון הזה צעד קדימה. הוא טוען שהמחשב הקוונטי הוא לא איום אלא דווקא הזדמנות "לחזק" את ביטקוין. לאחרונה הוא הכריז על הקמת תוכנית אבטחה ייעודית (Bitcoin Security Program) במייקרו-סטרטג'י, שתפקידה לעקוב אחרי איומים כאלו ולתאם פתרונות עם הקהילה העולמית.

החזון שלו מעניין (וגם שנוי במחלוקת): הוא מציע שברגע שיופיע איום קוונטי, הרשת תעבור שדרוג. לכל המחזיקים יינתן זמן להעביר את המטבעות שלהם לכתובות חדשות וחסינות. מה יקרה למטבעות שלא יועברו (כמו המטבעות האבודים של סאטושי)? הם פשוט "יוקפאו" ולא יהיו חלק מהשוק. מבחינתו, זה רק יוריד את ההיצע ויהפוך את הביטקוין לנדיר ובטוח יותר.

הנקודה שכן צריך לשים לב אליה: יש מטבעות ישנים מאוד ברשת (כמו אלו של סאטושי, ממציא הביטקוין) שנמצאים בכתובות פחות מתקדמות. שם המידע הציבורי חשוף יותר, והן יהיו המטרה הראשונה של מחשב כזה בעתיד הרחוק. הקהילה תצטרך להחליט איך לנהוג במטבעות האלו אם בעליהם לא יזיזו אותם לכתובות חדשות ומאובטחות.

אז אם אסכם לכם, המחשב הקוונטי הוא אתגר טכנולוגי מרתק זה בטוח, אבל הוא לא "גזר דין מוות" לביטקוין. הרשת כבר נערכת לשדרוגים עתידיים, וכרגע זה נראה יותר כמו אבולוציה טבעית מאשר סכנה מיידית.

מגבלות הייצור העובדה שסמסונג ו-SK Hynix מציגות צמיחה חד-ספרתית נמוכה (LSD) ב-Bit growth לקראת הרבעון הראשון, היא הוכחה לכך שהתפוקה מהמפעלים לא מדביקה את הביקוש בטווח הקצר. גם במבט קדימה, הרחבת הקיבולת מוגבלת: אפילו עם המפעלים החדשים של CXMT, הייניקס וסמסונג, קצב התחלות הוופרים (Wafer starts) צפוי לגדול ב-7% בלבד עד סוף 2026. הפרויקטים של מייקרון בבויזי והשת"פ עם PSMC לא יניבו קיבולת משמעותית לפני 2027.

המספרים מאחורי הביקוש הביקוש, לעומת זאת, אגרסיבי מאוד. אם מסכמים את תחזיות ההכנסות הרבעוניות עד סוף 2026 של השחקניות המרכזיות, מקבלים תמונה חריגה:

⚫אנבידיה: תוספת של 30 מיליארד דולר בהכנסות הרבעוניות.
⚫AMD (דאטה סנטר): הכפלה לכ-10 מיליארד דולר לרבעון.
⚫ברודקום: הכפלה לכ-25 מיליארד דולר לרבעון.
⚫מארוול ואינטל: תוספת של כמיליארד דולר.

בחישוב שנתי, תעשיית הזיכרונות צריכה לתמוך בגידול של כ-200 מיליארד דולר בהכנסות ב-12 החודשים הקרובים – סכום שגבוה מכל שוק ה-Logic ב-2020. הזינוק בביקוש ל-HBM מחייב את ספקי הדרם (DRAM) להגדיל משמעותית את אינטנסיביות ההון שלהם.

לסיכום, כל עוד ה-AI שומר על קצב הצמיחה הנוכחי, יהיה קשה מאוד לסגור את הפער בין ההיצע לביקוש. בסביבת צמיחה מבנית כזו, למכור מניות רק בגלל חששות מעליית היצע במחצית השנייה של 2027 נראה כמו צעד מוקדם מדי.

הסיבה שהדולר שולט היא לא רק העוצמה הצבאית של ארה"ב, אלא ה"צנרת" הפיננסית.
רוב החובות בעולם נקובים בדולרים, רוב הסחורות בעולם (כמו נפט וזהב) מתומחרות בדולרים, ורוב הבנקים המרכזיים מחזיקים את העתודות שלהם בדולרים. זה יוצר מצב של ביקוש קשיח וקבוע. אם מדינה כמו הודו רוצה לקנות סחורה מברזיל, הן לרוב לא ישתמשו ברופי או בריאל, הן ימירו את הכסף שלהן לדולרים כדי לבצע את העסקה. הדולר הוא השפה המשותפת של הכסף.

הטעות הנפוצה היא לחשוב שהדולר חייב לקרוס בגלל שלארה"ב יש חובות ענקיים או בגלל שהיא מדפיסה כסף בלי הפסקה. המחשבה הזו מתעלמת מ"אפקט הרשת". תחשבו על וואטסאפ - גם אם תצא אפליקציה טובה יותר טכנית, אתם לא תעברו אליה אם כל החברים שלכם לא שם. הדולר הוא ה"וואטסאפ" של הכלכלה. כולם משתמשים בו כי כולם משתמשים בו. כדי להחליף אותו, העולם צריך להסכים על אלטרנטיבה שתהיה באותה רמת אמון, נזילות ושקיפות, וכרגע, פשוט אין כזו בנמצא.

משקיע שמבין את זה, לא נבהל מכותרות על "קריסת הדולר".
הוא מבין שבעת משבר גלובלי, קורה דבר הפוך ממה שהאינטואיציה אומרת: כולם רצים דווקא אל הדולר. זה נכס המקלט הסופי. כשהעולם מפחד, הוא רוצה את המטבע הכי נזיל והכי מקובל שיש. זה מה שנקרא "הפריבילגיה האמריקאית" - היכולת להיות המקום שאליו כולם בורחים כשהם לחוצים, גם אם ארה"ב עצמה היא חלק מהבעיה.

הבנת השליטה של הדולר היא קריטית לניהול תיק השקעות.

זה אומר שחלק משמעותי מההון שלנו תמיד צריך להיות חשוף לכלכלה האמריקאית, פשוט כי היא מרכז הכובד של המערכת כולה. כשאנחנו מוצמדים לדולר, אנחנו לא רק מהמרים על מדינה, אנחנו מחוברים לתשתית שדרכה העולם פועל.