שמעו, פייפאל (PYPL) מזכירה לי קצת את המכוניות האלה שפעם היו שיא הטכנולוגיה והיום פשוט עומדות במוסך עם מנוע פתוח בזמן שכולם עוקפים אותן. אחרי הדו"ח האחרון, הגיע הזמן לדבר תכלס על מה שקורה שם, כי המניה הזאת היא כרגע חידה אחת גדולה, או שלא תלוי את מי אתם שואלים.
פייפאל היא מניית "חובת ההוכחה". היא זולה להחריד, אבל הסיכון עם המנכ"ל החדש בשיא של עשור. למי שמחזיק למכור עכשיו בשפל מאוד מפתה. לכניסה חדשה? הייתי מחכה לראות את ה-100 ימים הראשונים של לורס ואת דו"ח רבעון 1 כדי לראות אם יש שינוי אמיתי בשטח.
שום דבר לא המלצה לפעולה פיננסית, בכל אופן אני בתיק שלנו מעיף אותה.
1. הבלגן בצמרת אלכס כריס הביתה אחרי שנתיים בלבד. כשמנכ"ל עוזב כל כך מהר, זו הודאה בכישלון, ומועצת המנהלים איבדה את הסבלנות. המנכ"ל החדש, אנריקה לורס (שהגיע מ-HP), נכנס רשמית במרץ, אבל השוק כבר אמר את שלו עם צניחה של 17% ביום אחד. וזה לא רק "סנטימנט שלילי", זה אובדן אמון מוחלט ביכולת של החברה להשתקם, ותאמת אני מבין את השוק, תשאלו 10 אנשים ברחוב על PYPL תגידו לי כמה הכירו את החברה.
2. מספרים שלא משקרים שנת 2025 הייתה שנה של "כיבוי שריפות". אמנם הרווח למניה (EPS) יצא בסדר ($5.31), אבל ההכנסות ב-Q4 פספסו את התחזיות. פייפאל מחזירה המון כסף למשקיעים דרך רכישה עצמית של מניות (6 מיליארד דולר ב-Buybacks), אבל בואו לא נשלה את עצמנו, רכישה עצמית זה פלסטר, לא מנוע צמיחה. בלי צמיחה אמיתית בליבת העסק, הפלסטר הזה יפסיק לעבוד מתישהו.
3. מה עוד עובד? (המנועים הקטנים) יש נקודות אור, אבל הן לא במרכז:
שמעתם על ?Venmo: צומחת יפה (20% בהכנסות) עם מעל 100 מיליון משתמשים. שם נמצא הקהל הצעיר בעיקר באהב.
עוד סגמנט BNPL (קנה עכשיו שלם אחר כך): גדל ב-20%, ופייפאל מצליחה לתת פייט למתחרות בזכות קאשבק אגרסיבי. הבעיה? הלב של החברה, כפתור התשלום באתרים (Branded Checkout) תקוע על צמיחה של 1% מסכן.
4. האיום האמיתי הבעיה של פייפאל היא לא שהיא לא משתפרת, אלא שהמתחרות רצות הרבה יותר מהר. אפל פיי ו-Shopify פשוט שולטות בקצב. בזמן שפייפאל מנסה להכניס אימות ביומטרי ולעצב מחדש את דף התשלום, הלקוחות כבר רגילים לפתרונות נוחים יותר. אפילו הסטייבלקוין שלהם (PYUSD) מדשדש לעומת המתחרים בקריפטו. הם מנסים לדחוף AI לכל חור דרך שותפויות עם גוגל ומיקרוסופט, אבל בינתיים זה לא משפיע על השורה התחתונה.
5. אז מה עושים ב-2026? השנה הזאת הולכת להיות שנת "ניקוי אורוות". ההנהלה החדשה הנמיכה ציפיות בכוונה כדי שיוכלו להתחיל מאפס.
הערכת שווי: המניה נסחרת במכפיל 10.3. זה זול בטירוף (67% מתחת לממוצע ההיסטורי).
תזרים: יש להם מעל 6 מיליארד דולר מזומן חופשי, מה שנותן רצפה מסוימת למניה.
פייפאל היא מניית "חובת ההוכחה". היא זולה להחריד, אבל הסיכון עם המנכ"ל החדש בשיא של עשור. למי שמחזיק למכור עכשיו בשפל מאוד מפתה. לכניסה חדשה? הייתי מחכה לראות את ה-100 ימים הראשונים של לורס ואת דו"ח רבעון 1 כדי לראות אם יש שינוי אמיתי בשטח.
שום דבר לא המלצה לפעולה פיננסית, בכל אופן אני בתיק שלנו מעיף אותה.
❤2👍1
שוק ההון - זה פשוט 📊
מגזין מיוחד סיום שנה.pdf
תוסיפו לזה את סקטור הסולר, שנראה חוגג וימשיך לחגוג ב2026
לא המלצה לפעולה וכו
לא המלצה לפעולה וכו
האם סקטור התוכנה מת? 🔴 פוסט חובה לקריאה🔴
חלק א
אני רוצה להסביר לכם את הדבר הכי דרמטי שקורה עכשיו בשוק הטכנולוגיה, ותאמינו לי, זה הולך לשנות את התיק שלכם יותר מכל הודעת ריבית של הפד. קוראים לזה "SaaSpocalypse" אפוקליפסת התוכנה - וזה נשמע מפוצץ, אבל זה בעצם הסיפור הכי פשוט שיש על כסף, יעילות, ואיך העולם השתנה לנו מתחת לאף ב-2026.
תחשבו על חברות התוכנה הגדולות – ה-SaaS (Software as a Service) - כמו על חדר כושר. זה המודל העסקי הכי גאוני שהיה פה בעשור האחרון. חדר הכושר מוכר לכם מנוי. לא מעניין את המנהל אם באתם להתאמן, אם הרמתם משקולות, או אם נשארתם בבית לראות נטפליקס ולטחון בורקסים. מבחינתו, ברגע שחתמתם על המנוי, הכרטיס אשראי שלכם מחייב כל חודש. זה נקרא "מודל המושב" (Per-Seat). חברות כמו סיילספורס, מיקרוסופט, אדובי כולן חגגו על זה. לחברה יש 500 עובדים? יופי, תשלמו על 500 רישיונות. לא משנה אם העובד משתמש בתוכנה פעם ביום או כל דקה המחיר הוא פר ראש.
וול סטריט הייתה מאוהבת במודל הזה. למה? כי הוא צפוי. משעמם, אבל צפוי. כמו שעון שוויצרי של הכנסות.
אבל אז הגיעה שנת 2026, והפכה את השולחן עם בעיטה לפרצוף.
חלק א
אני רוצה להסביר לכם את הדבר הכי דרמטי שקורה עכשיו בשוק הטכנולוגיה, ותאמינו לי, זה הולך לשנות את התיק שלכם יותר מכל הודעת ריבית של הפד. קוראים לזה "SaaSpocalypse" אפוקליפסת התוכנה - וזה נשמע מפוצץ, אבל זה בעצם הסיפור הכי פשוט שיש על כסף, יעילות, ואיך העולם השתנה לנו מתחת לאף ב-2026.
תחשבו על חברות התוכנה הגדולות – ה-SaaS (Software as a Service) - כמו על חדר כושר. זה המודל העסקי הכי גאוני שהיה פה בעשור האחרון. חדר הכושר מוכר לכם מנוי. לא מעניין את המנהל אם באתם להתאמן, אם הרמתם משקולות, או אם נשארתם בבית לראות נטפליקס ולטחון בורקסים. מבחינתו, ברגע שחתמתם על המנוי, הכרטיס אשראי שלכם מחייב כל חודש. זה נקרא "מודל המושב" (Per-Seat). חברות כמו סיילספורס, מיקרוסופט, אדובי כולן חגגו על זה. לחברה יש 500 עובדים? יופי, תשלמו על 500 רישיונות. לא משנה אם העובד משתמש בתוכנה פעם ביום או כל דקה המחיר הוא פר ראש.
וול סטריט הייתה מאוהבת במודל הזה. למה? כי הוא צפוי. משעמם, אבל צפוי. כמו שעון שוויצרי של הכנסות.
אבל אז הגיעה שנת 2026, והפכה את השולחן עם בעיטה לפרצוף.
למה זה קרה? כי הבינה המלאכותית (ה-AI) הפסיקה להיות סתם גימיק של כתיבת מיילים והפכה להיות "כוח עבודה". תחשבו רגע בהיגיון עסקי קר, בלי סנטימנטים: נגיד שיש לי מוקד שירות לקוחות עם 100 נציגים. עד היום שילמתי לחברת התוכנה על 100 רישיונות (מושבים). אבל עכשיו, נכנסתי למערכת סוכן AI חכם. הסוכן הזה לא יוצא להפסקות סיגריה, לא צריך ימי מחלה, לא מבקש קרן השתלמות, והוא עונה ל-5,000 שיחות במקביל בלי להתבלבל.
מה קורה בפועל? אני מפטר 90 נציגים ומשאיר 10 מפקחים. יופי לי, חסכתי משכורות. אבל מה קורה לחברת התוכנה שמכרה לי את הרישיונות? באותו רגע, ביטלתי לה 90 מנויים. ה"כיסאות" נשארו ריקים. הרי רובוט לא צריך "משתמש" בתוכנה, הוא התוכנה בעצמה. וזה, חברים, המשבר הגדול. המודל של "תשלום לפי עובד" מת לנו מול העיניים, כי פשוט יש פחות עובדים אנושיים שצריכים את התוכנה.
אנחנו עוברים למודל חדש לגמרי, מודל של מוסכניק. עד היום קניתם תוכנה שהיא כמו "מברגה" - כלי עבודה. שילמתם על הזכות להחזיק את המברגה. עכשיו? אתם כבר לא רוצים לקנות מברגה. אתם רוצים לקנות את "השיפוצניק". לא מעניין אתכם הכלי, לא מעניין אתכם איך הוא עושה את זה מעניין אתכם שהחור בקיר יהיה מוכן ושהתמונה תהיה תלויה.
חברות העתיד, אלו שישרדו את הכאוס הזה, יבואו אליכם בגישה אחרת לגמרי. הן יגידו: "עזוב אותך מדמי מנוי חודשיים. אל תשלם לי על הכלי. תשלם לי על התוצאה". זה שינוי פסיכי. תחשבו על חברה כמו אינטרקיום (Intercom) עם הבוט שלהם. הם אומרים ללקוח: "תשלם לי 99 סנט על כל בעיה שהסוכן שלי פתר ללקוח שלך בהצלחה. לא פתרתי? לא תשלם שקל".
זה מעבר מכלכלה של "תשומות" (כמה שעות עבדת, כמה יוזרים יש לך) לכלכלה של "תפוקות" (מה השורה התחתונה). זה מלחיץ את המשקיעים בבורסה כי זה פחות "בטוח" מהמנוי הקבוע לחדר כושר, אבל זו האמת החדשה. מי שלא יתאים את עצמו למודל הזה יימחק.
ועכשיו בואו נדבר על עוד פצצה שנפלה: הקוד עצמו נהיה זול כמו גרעינים בעפולה (למרות שעם יוקר המחיה אצלנו גם זה לא זול) פעם, לכתוב תוכנה היה פרויקט. היית צריך ארכיטקטים, מהנדסים, QA, מנהלי מוצר. זה היה כמו לבנות בניין. היית צריך לשלם המון כסף רק כדי להרים את השלד. היום? כל ילד בן 16 עם לפטופ ומנוי ל-Claude או GPT יכול להגיד למחשב: "תבנה לי אפליקציה לניהול משימות כמו Monday, רק בצבע כחול ועם פיצ'ר של שיחות וידאו". והמחשב? הוא יורק את הקוד הזה תוך 20 דקות.
תקראו לזה Vibe Coding, תקראו לזה איך שאתם רוצים המשמעות היא שהחסם הטכנולוגי נשבר. אם אני יכול לייצר לעצמי את התוכנה ב-Factory Reset תוך דקות, למה לעזאזל שאשלם דמי מנוי יקרים לחברת SaaS ותיקה? התוכנה הגנרית, ה"ונילה", איבדה את הערך שלה. היא הפכה לקומודיטי, כמו אורז או קמח. אף אחד לא משלם פרמיה על קמח.
Please open Telegram to view this post
VIEW IN TELEGRAM
1❤13👍5
חלק ב
אז אם הקוד לא שווה כלום, והכיסאות ריקים מאנשים מה כן שווה כסף? איפה הזהב?
אז אם הקוד לא שווה כלום, והכיסאות ריקים מאנשים מה כן שווה כסף? איפה הזהב?
הדאטה. המידע הייחודי. ה"רוטב הסודי". זה בדיוק ההבדל בין סתם שקשוקה שאתה מכין בבית, לשקשוקה של דוקטור שקשוקה ביפו. לכולם יש גישה לאותן עגבניות ולאותן ביצים (זה הקוד והאלגוריתמים, הם זמינים לכולם). אבל רק לאחד יש את היד, הניסיון, והמתכון הסודי שעובר מדור לדור (זה הדאטה הארגוני).
חברה שיש לה מידע ייחודי על הלקוחות שלה, היסטוריה של עסקאות, הבנה עמוקה של תהליכים פנימיים היא תנצח. למה? כי הבינה המלאכותית צריכה "הקשר" (Context) כדי לעבוד. בלי המידע הזה, ה-AI הוא סתם מנוע חזק שפועל על ריק ומייצר הזיות. סיילספורס לא תשרוד בגלל שהממשק שלה יפה, אלא בגלל שיש לה את כל המידע על הלקוחות שלכם מ-20 שנה אחורה. פלנטיר (Palantir) טסה למעלה לא בגלל שהיא "מגניבה", אלא בגלל שהיא יודעת לקחת הררי מידע ולבנות ממנו תמונת מצב שהמנהל יכול לקבל החלטות לפיה.
אז מה עושים אתם שואלים? איך לא יוצאים פראיירים?
תפסיקו להסתכל על המכפילים של פעם. תפסיקו לחפש את החברות שמוכרות "כלים". חפשו את החברות שמוכרות "עובדים דיגיטליים". חפשו את החברות שאומרות ללקוח: "אנחנו נחסוך לך כסף, ואנחנו ניקח אחוז מהחיסכון". חפשו את החברות שיש להן "חפיר" (Moat) של דאטה שאף אחד אחר לא יכול להעתיק, גם אם יהיה לו את המחשב הכי חזק בעולם.
אנחנו רואים עכשיו הפרדה אכזרית בשוק. ה-Incumbents (הדינוזאורים הוותיקים) שמנסים לשמור על המנויים שלהם בכוח, מדממים. הם נסחרים בזול כי השוק מריח את הסוף שלהם. לעומת זאת, ה-AI Winners, אלה שהבינו את המשחק החדש, נסחרים במחירים שנראים מטורפים, אבל אולי הם בעצם מוצדקים, כי הם היחידים שישארו רלוונטיים.
אל תהיו שאננים ותחשבו שכל מניית תוכנה שירדה 40% היא "הזדמנות". לפעמים זול זה פשוט זול כי הסחורה רקובה. אנחנו בעידן חדש. המברגה מתה, יחי השיפוצניק האוטומט
❤8👍5
שלמה המלך החכם מכל אדם כבר אמר לנו את זה פעם:
דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלָם:
הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל:
מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ:
זאת סוגייה מעניינת, מצד אחד אפשר להגיד: כן בטח אילון מאסק האדם העשיר בעולם עם 850 מיליארד דולר (אגב שבר עוד שיא) קל לו להגיד את זה.
מנגד, אם האדם העשיר ביותר בעולם אומר לכם את זה, אז תאמינו לו, הוא יודע מה הוא אומר, מה אתם רוצים שהקבצן בצומת יגיד לכם את זה?
בכל אופן מעניין מה עדיף, לבכות בפרארי או בסובארו אימפרזה 2008
דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלָם:
הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל:
מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ:
זאת סוגייה מעניינת, מצד אחד אפשר להגיד: כן בטח אילון מאסק האדם העשיר בעולם עם 850 מיליארד דולר (אגב שבר עוד שיא) קל לו להגיד את זה.
מנגד, אם האדם העשיר ביותר בעולם אומר לכם את זה, אז תאמינו לו, הוא יודע מה הוא אומר, מה אתם רוצים שהקבצן בצומת יגיד לכם את זה?
בכל אופן מעניין מה עדיף, לבכות בפרארי או בסובארו אימפרזה 2008
❤12👍6
שוק ההון - זה פשוט 📊
אוקיי אני מנסה לרכז את כל האירועים שיכולים להשפיע על השוק השנה תעדכנו אם פספסתי משהו. מנסה לדרג את האירועים. 🟠 בינוני 🟢 קליל 🔴בעייתי 🟠1- מלחמת מכסים שלא נגמרה באמת. 🟢2- איראן - ארצות הברית. 🟠3- בחירות אמצע אמריקה. 🟠4 - בועת ai (לא אומר שאנחנו בבועה).…
נראה שהירידה של הביטקוין עד כה כ-45% מהשיא
בעצם תמחרה את כל האירועים האלה 😅.
יש בעיה בשוק ורק הביטקוין סובל, כמו הילד בכיתה שכולם מפריעים אבל רק אותו מוציאים מהכיתה.
בעצם תמחרה את כל האירועים האלה 😅.
יש בעיה בשוק ורק הביטקוין סובל, כמו הילד בכיתה שכולם מפריעים אבל רק אותו מוציאים מהכיתה.
❤5💔2
נתון כלכלי:
מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה בארה"ב עלה ל-231,000, מעל לתחזיות של 212,000 ומעל ל-209,000 בשבוע הקודם.
סך התביעות המתמשכות עומד על 1.844 מיליון, מעט מתחת לציפיות של 1.850 מיליון אך גבוה מה-1.827 מיליון הקודמים.
מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה בארה"ב עלה ל-231,000, מעל לתחזיות של 212,000 ומעל ל-209,000 בשבוע הקודם.
סך התביעות המתמשכות עומד על 1.844 מיליון, מעט מתחת לציפיות של 1.850 מיליון אך גבוה מה-1.827 מיליון הקודמים.
שוק ההון - זה פשוט 📊
תחזרו לפוסט הזה, האם מה שאנחנו חווים כעת בשווקים ובמיוחד בקריפטו, זאת תגובת שרשרת למשבר של יפן?
שוק ההון - זה פשוט 📊
מגזין מיוחד סיום שנה.pdf
בימים של ירידות, אני נכנס למניות שהכנתי בתחילת שנה ומתחיל לאסוף במבצעים.
כניסות הדרגתיות, למניות איכותיות שירדו הרבה, זאת האסטרטגיה שלי.
אין פה המלצה לפעולה.
תזכרו טוב את המשפט - "שוק ההון הוא כלי להעברת כסף מאנשים חסרי סבלנות לאנשים עם סבלנות"
כניסות הדרגתיות, למניות איכותיות שירדו הרבה, זאת האסטרטגיה שלי.
אין פה המלצה לפעולה.
תזכרו טוב את המשפט - "שוק ההון הוא כלי להעברת כסף מאנשים חסרי סבלנות לאנשים עם סבלנות"
🤝8👏2
This media is not supported in your browser
VIEW IN TELEGRAM
מזכיר האוצר האמריקני סקוט בסנאט: "ראינו שההנהגה האיראנית מוציאה כספים החוצה, וזה סימן טוב שיכול להעיד על כך שהם מבינים שהסוף שלהם קרב."
תאוריה סופר מעניינת שרצה לאחרונה שאולי עושה שכל למה הביטקוין נופל בצורה שלא הייתה כמוה אף פעם, האם הכספים של הביטקוין שיוצאים בעצם יוצאים מאיראן?
וזאת הדרך של הממשל האמריקאי לעקוב אחרי
הכסף?
מה שקורה בביטקוין זה מאוד חריג ברמות הכי גבוהות דווקא למרות האימוץ המוסדי.
מה דעתכם, יש דברים בגו?
תאוריה סופר מעניינת שרצה לאחרונה שאולי עושה שכל למה הביטקוין נופל בצורה שלא הייתה כמוה אף פעם, האם הכספים של הביטקוין שיוצאים בעצם יוצאים מאיראן?
וזאת הדרך של הממשל האמריקאי לעקוב אחרי
הכסף?
מה שקורה בביטקוין זה מאוד חריג ברמות הכי גבוהות דווקא למרות האימוץ המוסדי.
מה דעתכם, יש דברים בגו?
🤔6
שוק ההון - זה פשוט 📊
שעת סיפור: חלק א - פוסט 4/8 סוף סוף מתחילים לגעת בנקודה שאני מנסה לחתור אליה. לפעמים אני מוצא את עצמי עומד מול המדף של ספרי הפילוסופיה ותוהה איך מוחות כל כך חדים כמו אלה של אפלטון או אריסטו לא הצליחו לראות את מה שהיום נראה לילד בכיתה ה' מובן מאליו. היוונים…
שעת סיפור: חלק א - פוסט 5/8
תזכורת קלה, זאת סדרה "די כבדה" אבל אני מנסה להביא משהו אחר, אפשר לדלג אם זה לא מעניין מישהו.
יש רגעים בחיים שבהם אנחנו מרגישים שהכל מונח על הכף. אנחנו מקבלים החלטה, עוזבים עבודה, משקיעים את כל החסכונות במיזם חדש, או פשוט בוחרים בנתיב שונה מזה שהורינו התוו לנו, ובאותו רגע, בבטן, אנחנו מרגישים את כובד המשקל של הבחירה. אבל כדי להרגיש את המשקל הזה, אנחנו חייבים להאמין בדבר אחד בסיסי: שהתוצאה תלויה בנו. שאנחנו לא רק דמויות במחזה שנכתב מראש, אלא השחקנים והבמאים גם יחד. המחשבה הזו, שנראית לנו היום כמעט מובנת מאליה, הייתה פעם כפירה מסוכנת שמאיימת לפרק את סדרי העולם.
האם אנחנו מוכנים באמת לשלם את המחיר של חופש הבחירה, או שאנחנו עדיין מחפשים בתוך תוכנו איזה "אל" שיגיד לנו שהכל יהיה בסדר, רק כדי שלא נצטרך לקחת אחריות על הסיכוי שזה לא?
ביהדות זה מתחבר ל"חופש הבחירה", אבל פה אני בכוונה לוקח את זה למקום אחר.
יש רגעים בחיים שבהם אנחנו מרגישים שהכל מונח על הכף. אנחנו מקבלים החלטה, עוזבים עבודה, משקיעים את כל החסכונות במיזם חדש, או פשוט בוחרים בנתיב שונה מזה שהורינו התוו לנו, ובאותו רגע, בבטן, אנחנו מרגישים את כובד המשקל של הבחירה. אבל כדי להרגיש את המשקל הזה, אנחנו חייבים להאמין בדבר אחד בסיסי: שהתוצאה תלויה בנו. שאנחנו לא רק דמויות במחזה שנכתב מראש, אלא השחקנים והבמאים גם יחד. המחשבה הזו, שנראית לנו היום כמעט מובנת מאליה, הייתה פעם כפירה מסוכנת שמאיימת לפרק את סדרי העולם.
פיטר ברנשטיין מראה לנו שניהול סיכונים לא יכול להתקיים בעולם שבו הכל קבוע מראש. אם אתה מאמין ב"פרדסטינציה" (גזירה קדומה) מוחלטת, הרעיון שכל פרט בחייך, מהרגע שנולדת ועד נשימתך האחרונה, כבר רשום בפנקס של אלוהים, אז המושג "סיכון" פשוט מתאדה. אין סיכון בנפילה מצוק אם אלוהים החליט שתפול, ואין טעם לקנות ביטוח אם הגורל שלך כבר נחתם. בעולם כזה, האדם הוא כמו נוסע ברכבת: הוא יכול להסתכל מהחלון, הוא יכול להרגיש פחד או שמחה, אבל הוא בשום פנים ואופן לא מזיז את הקטר.
המהפכה הגדולה של הרנסנס, ולאחר מכן של הרפורמציה הפרוטסטנטית, הייתה הסדק הראשון בתפיסה הזו. פתאום, התחיל לעלות רעיון חדש ומטלטל: שלאדם יש "סוכנות" (Agency). שיש לנו את היכולת, ואולי אפילו את החובה, לפעול בעולם ולשנות את גורלנו. ברגע שהאדם הושם במרכז, העתיד הפסיק להיות נתיב צר וסגור והפך לשדה פתוח של אפשרויות. וברגע שיש אפשרויות, נולד הצורך להחליט ביניהן. כאן, בנקודת החיכוך הזו שבין הרצון האנושי למקריות של העולם, נולדה תורת הסיכונים המודרנית.
מעניין לראות איך הכנסייה התייחסה להימורים באותה תקופה. במשך מאות שנים, הימורים לא נאסרו רק בגלל שהם נחשבו ל"בזבוז זמן" או ל"מידה רעה", אלא בגלל שהם נתפסו כניסיון חצוף להכריח את אלוהים להתערב בענייני חולין. אם אתה מטיל קובייה כדי להחליט על חלוקת רכוש, אתה בעצם אומר לאלוהים: "עכשיו תראה לי מה הרצון שלך". זה נקרא "פיתוי האל". אבל ככל שהתפיסה המדעית והפילוסופית השתנתה, התחלנו להבין שהקובייה לא מייצגת את אלוהים, אלא את המקריות הטבעית של העולם. ואם העולם הוא מקרי, מותר לנו, ואולי כדאי לנו, לנסות להבין את החוקים של המקריות הזו.
החופש להמר הוא בעצם החופש להיכשל. בלי האפשרות לטעות, ובלי האחריות על הטעות הזו, אין שום משמעות למושג "ניהול". ברנשטיין מזכיר לנו שניהול סיכונים הוא הביטוי העליון של חופש הבחירה האנושי. כשאנחנו בונים מודל הסתברותי, אנחנו בעצם אומרים: "אני לא יודע מה יקרה, אבל אני בוחר איך להתכונן לכל אחת מהאפשרויות". זוהי עמדה של כוח, לא של הכנעה. זו היכולת להביט לתוך אי-הוודאות ולא לקפוא מפחד, אלא להתחיל לחשב.
אני חושב על זה הרבה בהקשר של החיים המודרניים שלנו. לפעמים אנחנו כל כך מפחדים מסיכונים, שאנחנו מנסים לחזור למצב של "גזירת גורל". אנחנו מחפשים אלגוריתמים שיגידו לנו בדיוק מה לעשות, או מנהיגים שיבטיחו לנו ודאות מוחלטת. אנחנו כאילו מוותרים על חופש הבחירה שקנינו בדם וביזע במשך מאות שנים, רק כדי לא להרגיש את חרדת הסיכון. אבל אם נבין שהסיכון הוא לא האויב של החופש, אלא התנאי ההכרחי שלו, אולי נלמד להעריך מחדש את היכולת שלנו להמר על עצמנו.
כי בסוף, אם הכל היה ידוע מראש, החיים היו משחק משעמם מאוד. הסיכון הוא מה שנותן למעשים שלנו טעם. הוא ההוכחה לכך שאנחנו באמת חיים, באמת בוחרים, ובאמת כותבים את הסיפור של עצמנו, דף אחרי דף, הימור אחרי הימור.
האם אנחנו מוכנים באמת לשלם את המחיר של חופש הבחירה, או שאנחנו עדיין מחפשים בתוך תוכנו איזה "אל" שיגיד לנו שהכל יהיה בסדר, רק כדי שלא נצטרך לקחת אחריות על הסיכוי שזה לא?
ביהדות זה מתחבר ל"חופש הבחירה", אבל פה אני בכוונה לוקח את זה למקום אחר.
❤2
מי "רצח" את הביטקוין?
לפני הכל אני חייב שתבינו זה לא תיקון מה שקרה בימים האחרונים, זה נטו אירוע נזילות.
וכשיש אירוע נזילות, לא מה שחושבים קובע, אלא מה שחייבים לעשות.
בלילה ביטקוין נחתך לאזור ה-60K והשלים ירידה של כ-50% עם מהלך חד של ~20%-30% בשבוע (ובחלק מהימים ירידה דו־ספרתית תוך שעות).
במקביל ראינו גל חיסולים (liquidations) בהיקף של מעל מיליארד דולר בפוזיציות לונג ממונפות.
הרבה מהתנועה הייתה מכנית, זאת אומרת לא היה “שינוי אמון” ברעיון של ביטקוין.
ועכשיו מגיע החלק המעניין.
הנרטיב של השנה האחרונה היה ש“המוסדיים יצילו את הביטקוין”.
אז כן, הם הביאו כסף. אבל הם גם הביאו איתם את כל המחלות של המערכת.
החרב פיפיות של המוסדיים
משקיעי ETF וקרנות גידור הם לא HODLers אידיאולוגיים. הם סוחרים.
כשהשוק נכנס ל-Risk-Off, כשיש לחץ בנכסים אחרים, כשמישהו מקבל מרג’ין קול, הוא צריך נזילות עכשיו.
והנכס הכי “נזיל” בתיק?
נכס שאפשר למכור 24/7, עם עומק שוק עצום, ועם “דלת יציאה” מסודרת דרך תעודות?
בדיוק: ביטקוין.
פה ננסה לצלול לסיפור שמסתובב חזק מאוד ברשת (ועדיין חשוב להגיד: לא מאומת רשמית):
תיאוריה שמדברת על unwind/חיסול של שחקנים גדולים דרך IBIT (תעודת הסל של בלאקרוק), כולל פעילות חריגה באופציות ובמחזורי מסחר באותו חלון זמן.
זה לא “הוכחה”, אבל זה כן מתיישב עם דפוס של forced selling
בשביל זה אני רוצה להכנס איתכם למושג באופציות שנקרא: “Gamma Squeeze הפוך”
אנסה לפשט לכם את זה בצורה פשוטה:⚫ קרן/קרנות לקחו חשיפה ממונפת דרך אופציות (או מבנים דומים).⚫ כשהמחיר התחיל לרדת אפילו קצת, עושי השוק (מי שמכר את האופציות) היו חייבים לגדר את עצמם.⚫ איך מגדרים? שאלה טוב, בהרבה מקרים על ידי מכירה של הנכס/ה-ETF עצמו.⚫ המכירה הזו מורידה את המחיר עוד ואז צריך עוד גידור ועוד מכירה.
נוצרת לולאת היזון חוזר (שוב אני משתמש איתכם במושגים של אופציות): מכירה גוררת מכירה.
זה לא שפתאום “כולם הבינו שביטקוין לא שווה כלום”.
זה שהמערכת אמרה: “תמכור. עכשיו. בכל מחיר.”
וזה בדיוק ההבדל בין שוק רגשי לשוק מכני:
בשווקים מכניים, האלגוריתם לא מתלבט,הוא פשוט מוכר.
עכשיו אני רוצה להתחבר לכל מה שדיברתי איתכם עליו בחודשים האחרונים בקשר ל:
ההנגאובר האסייתי: הדבקה בין נכסים (Cross-Asset Contagion)
למה דווקא עכשיו?
כי כשאזור מסוים בעולם “נחנק” בנזילות, זה לא נשאר שם.
תחשבו על זה ככה:
אם יש שחקנים באסיה שמקבלים לחץ במקומות אחרים (נדל״ן, מניות מקומיות, מינוף במט״ח/ריביות) הם יכסו חורים איפה שאפשר.
ואם ה”ברז המנצח” שלהם היה קריפטו/ביטקוין דרך מוצרים נזילים, הם יסגרו אותו כדי לשרוד.
ואת המשפט הבא אני חייב שתבינו זה סופר עמוק, גם אם זה נראה לכם פשטני:
ביטקוין כבר לא רק “אנטי-מערכת”. הוא גם הנכס שמשלם על הכשלים של המערכת המסורתית.
ידיים חלשות מול ידיים חזקות
בנפילות כאלה, בדרך כלל מי שנשבר ראשון הוא מי שנכנס מאוחר, מחזיקים לטווח קצר, בעיקר כאלה שקנו באזורי שיא.
הידיים החזקות פחות “נלחצות” הן בעיקר בודקות אם זה אירוע של מינוף שנשטף, או משהו שמפרק את המוצר עצמו.
וזה מוביל אותנו להשוואה היסטורית הנכונה:
זוכרים FTX אז, והיום: אותו כאב במחיר - סיבה אחרת לגמרי
ב-FTX היה חשש אמיתי לתשתית: פלטפורמה קרסה, ניהול כושל, פשיטות רגל, אמון שנשבר.
היום, לפחות לפי מה שאנחנו רואים כרגע, זה נראה הרבה יותר כמו:
מינוף יתר + אירוע נזילות + forced selling.
כלומר:
המשבר הוא בעיקר במחיר ובמינוף, לא בהכרח במוצר.
טוב אז פרקטית מה אני מציע לעשות?
מי שמחפש “תחתית” זו שאלה לא מקצועית כרגע. אף אחד לא יודע.
מה שכן מקצועי לבדוק בימים הקרובים:⚫ האם החיסולים נרגעים (ירידה ב-liquidations = פחות לחץ מכני).⚫ האם יש רצף יציאות מה-ETFs או שזה אירוע חד־פעמי.⚫ האם התנודתיות יורדת, והמחיר מתחיל לבנות בסיס (לא חייב להיות עלייה מספיק יציבות).⚫ האם השוק חוזר להתנהג “אנושי”, או נשאר “אלגוריתמי”.
אם זה היה בעיקר שטיפת מינוף, הרבה פעמים אחרי שהמינוף נשטף, השוק נושם.
אם זה רק הפרק הראשון, ויש עוד כיסי מינוף/מרג׳ין קול ממקומות אחרים, יכולה לבוא עוד רגל ירידה.
אם זה אכן אירוע נזילות, אז מי שמכר לא בהכרח “שינה דעה”.
הוא פשוט היה חייב למכור, אם הייתי יועץ פיננסי ואם זה היה ייעוץ הייתי אומר לכם Buy The Dip.
אבל, אני לא יועץ, ואין לקחת באמור ייעוץ פיננסי, ביטקוין זה נכס תנודתי, לא צריך לספר לכם.
https://t.me/InvestITSimple?boost
Please open Telegram to view this post
VIEW IN TELEGRAM
❤8
שוק ההון - זה פשוט 📊
נראה שהירידה של הביטקוין עד כה כ-45% מהשיא בעצם תמחרה את כל האירועים האלה 😅. יש בעיה בשוק ורק הביטקוין סובל, כמו הילד בכיתה שכולם מפריעים אבל רק אותו מוציאים מהכיתה.
זוכרים את הפוסט הזה מאתמול, אז זה מתחבר לי לכל התאוריה
הדו״ח שטלטל את אמזון
(הדוח הזה מורחב, כי היא אחת האחזקות בתיק שלי)
אמאזון, אחת החברות שאני מחזיק בתיק, ובעיניי החברה שתשיג את התשואה הטובה ביותר מבין "7 הגדולות" בשנת 2026
דיווחה אתמול, ביום שהיה אחד הימים המבלבלים בוול־סטריט בשנים האחרונות.
על הנייר תוצאות פנומנליות: הכנסות שיא של 213.4 מיליארד דולר, צמיחה של 14%.
בפועל, מרחץ דמים. המניה נפלה בכ־10% במסחר המאוחר.
אז איך חברה שמרסקת תחזיות גורמת למשקיעים לברוח?
https://t.me/InvestITSimple
(הדוח הזה מורחב, כי היא אחת האחזקות בתיק שלי)
אמאזון, אחת החברות שאני מחזיק בתיק, ובעיניי החברה שתשיג את התשואה הטובה ביותר מבין "7 הגדולות" בשנת 2026
דיווחה אתמול, ביום שהיה אחד הימים המבלבלים בוול־סטריט בשנים האחרונות.
על הנייר תוצאות פנומנליות: הכנסות שיא של 213.4 מיליארד דולר, צמיחה של 14%.
בפועל, מרחץ דמים. המניה נפלה בכ־10% במסחר המאוחר.
אז איך חברה שמרסקת תחזיות גורמת למשקיעים לברוח?
התשובה הקצרה: לא הביצועים הפחידו את השוק, אלא הקצאת ההון.
אמזון בניגוד לעבר כבר לא נתפסת כחברת קמעונאות, אלא כענקית תשתיות טכנולוגיות ויש שיגידו חברה "רובוטית", והמעבר הזה מגיע עם תג מחיר שהשוק מתקשה לעכל.
א -⚫ AWS חוזרת לשאוג
חטיבת הענן של אמזון הציגה את הרבעון החזק ביותר שלה מזה שלוש שנים:
הכנסות 35.6 מיליארד דולר (+24%), עם מרווח תפעולי של 35%.
המשמעות האמיתית כאן היא הסקייל:
אמזון צומחת בקצב דו־ספרתי על בסיס הכנסות שנתי של 142 מיליארד דולר, בסיס עצום.
כפי שציין אנדי ג’אסי, זה לא דומה לצמיחה “מרשימה” באחוזים על בסיס קטן, אלא להוספת מיליארדים אמיתיים בכל רבעון.
ב-⚫ מפלצת השבבים השקטה
מתחת לרדאר, אמזון הפכה לשחקנית סיליקון כבדה.
שבבי Trainium ו־Graviton חצו קצב הכנסות שנתי של 10 מיליארד דולר, בצמיחה תלת־ספרתית.
פרויקט Trainium 2 מספק יתרון עלות של 30–40% מול GPUs מקבילים.
פרויקט הדגל: Project Rainier עם Anthropic, שימוש ב־500,000 שבבי Trainium 2 לאימון מודלי Claude.
אמזון לא רק שהיא צורכת AI, היא גם בונה את שכבת הברזל של המהפכה בקיצור חברת ענק.
ג-⚫ - Rufus וה־Agentic AI
אמזון עוברת משלב החיפוש לשלב הביצוע.
עוזר ה־AI Rufus כבר ייצר 12 מיליארד דולר במכירות נוספות בשנה האחרונה.
הפיצ’ר המשמעותי: “Buy For Me” רכישה אוטונומית ברגע שמוצר מגיע למחיר יעד.
משתמשי Rufus משלימים רכישה בשיעור גבוה ב־60%, חברה זה טירוף באמת.
זה לא גימיק, זה כסף.⚫ ההימור הלוגיסטי - 30 דקות
שירות Amazon Now (משלוח תוך 30 דקות) כבר עובד בהודו, מקסיקו והאמירויות, ונבחן בארה״ב ובבריטניה.
• חברי Prime משלשים תדירות קנייה
• מוצרים מתכלים הם רוב ההזמנות
• “Add to Delivery” כבר 10% ממשלוחי Prime בארה״ב, מה שמוריד עלויות ליחידה
אמזון שוב מנסה לפרוץ תקרת זכוכית תפעולית.⚫ הפיל שבחדר: ה־Capex
הסיבה האמיתית לפאניקה:
תחזית Capex של 200 מיליארד דולר ב־2026, לעומת 150 מיליארד ב־2025.
השוק חושש מ־ROI איטי.
אבל הנתונים מספרים סיפור אחר:
אמזון הוסיפה 1.2 ג’יגה־וואט של קיבולת דאטה־סנטרים ברבעון אחד, ומוכרת אותה מהר יותר מקצב ההקמה.
ה־ROI ב־AI כבר כאן, דרך AWS לא הבטחה, אלא ביצוע.
2022 חוזרת?
אמזון של 2026 בונה תשתית לעשור הבא:
שבבים, ענן, לוגיסטיקה אוטונומית ותקשורת לוויינית.
בואו נדבר מספרים:
• הכנסות 2025: 716.9 מיליארד דולר
• רווח נקי: 77.7 מיליארד דולר
• EPS רבעוני: $1.95
• Capex 2026: 200 מיליארד דולר
השוק נבהל מההשקעה.
ההיסטוריה של אמזון מלמדת שהשקעות כאלה נראות יקרות, עד שהן הופכות לחפיר כלכלי בלתי חדיר.
אני לא מבין ממה השוק פוחד, מה אתם רוצים שהיא תעשה עם הר של מזומנים, אני כמובן לא יועץ אבל בעיניי הירידה הזאת הזויה ונבעה
מפאניקה רוחבית בשוק.
https://t.me/InvestITSimple
Please open Telegram to view this post
VIEW IN TELEGRAM
❤9
שוק ההון - זה פשוט 📊
שעת סיפור: חלק א - פוסט 5/8 תזכורת קלה, זאת סדרה "די כבדה" אבל אני מנסה להביא משהו אחר, אפשר לדלג אם זה לא מעניין מישהו. יש רגעים בחיים שבהם אנחנו מרגישים שהכל מונח על הכף. אנחנו מקבלים החלטה, עוזבים עבודה, משקיעים את כל החסכונות במיזם חדש, או פשוט בוחרים…
שעת סיפור: אני מדלג על שאר החלקים כי קצת כבד, ואני נכנס לבשר שרציתי להגיע אליו, ניהול סיכונים בשוק ההון.
כשמסתכלים על המסכים האלה עם המספרים שרצים בירוק ואדום, קל מאוד לחשוב שמדובר בסוג של קזינו משוכלל. אנחנו שומעים על אנשים ש"עשו מכה" או על כאלה ש"הפסידו את התחתונים", וזה נשמע כמו משחק של מזל בלבד. אבל פיטר ברנשטיין מראה לנו ב"נגד האלים" ששוק ההון הוא הרבה יותר מזה. הוא בעצם המכונה הכי משוכללת שהאנושות המציאה כדי להתמודד עם הפחד מהעתיד. הוא המקום שבו אנחנו לא רק מחליפים כסף, אלא מחליפים בינינו סיכונים.
כדי להבין את זה, צריך לחזור רגע לשאלה בסיסית:
אני תוהה, כשאנחנו בודקים את התיק שלנו כל יום, האם אנחנו באמת בודקים את "הרווח", או שאנחנו רק מחפשים אישור לכך שהעתיד עדיין נמצא תחת שליטה?
כשמסתכלים על המסכים האלה עם המספרים שרצים בירוק ואדום, קל מאוד לחשוב שמדובר בסוג של קזינו משוכלל. אנחנו שומעים על אנשים ש"עשו מכה" או על כאלה ש"הפסידו את התחתונים", וזה נשמע כמו משחק של מזל בלבד. אבל פיטר ברנשטיין מראה לנו ב"נגד האלים" ששוק ההון הוא הרבה יותר מזה. הוא בעצם המכונה הכי משוכללת שהאנושות המציאה כדי להתמודד עם הפחד מהעתיד. הוא המקום שבו אנחנו לא רק מחליפים כסף, אלא מחליפים בינינו סיכונים.
כדי להבין את זה, צריך לחזור רגע לשאלה בסיסית:
למה שמישהו בכלל ירצה למכור לכם חלק מהחברה שלו? אם העסק שלו מרוויח וטוב לו, למה הוא צריך אתכם? התשובה היא לא רק "הוא צריך כסף להתרחב", אלא בעיקר,הוא רוצה לחלק את הסיכון שלו. בעל עסק שכל ההון שלו מושקע במפעל אחד, נמצא בסיכון אדיר. אם מחר פורצת שריפה, או שהטעם של הלקוחות משתנה, הוא מאבד הכל. כשהוא מנפיק מניות בבורסה, הוא בעצם אומר לעולם: "אני מוכן לתת לכם חלק מהרווחים העתידיים שלי, בתמורה לכך שתעזרו לי לסחוב את הפחד שמשהו ישתבש".
שוק ההון הוא המקום שבו אנשים עם עודף כסף (וחוסר רצון לקחת סיכון ניהולי) פוגשים אנשים עם רעיונות (וחוסר בכסף). זה גשר של אמון שבנוי על מספרים. ברגע שקנית מניה, אתה לא סתם "מהמר" על מחיר. אתה נכנס בנעליו של בעל הבית. אתה אומר: "אני מאמין בעתיד של החברה הזו, ואני מוכן לקחת על עצמי חלק מהאי-ודאות שלה".
בלי היכולת הזו לפזר את הסיכון בין אלפי או מיליוני אנשים, רוב הדברים הגדולים שסביבנו מהמטוסים שאנחנו טסים בהם ועד התרופות שאנחנו לוקחים, פשוט לא היו קיימים. אף אדם שפוי לא היה לוקח על עצמו סיכון כל כך גדול לבד.
היופי (והקושי) בשוק ההון הוא שזה מקום שבו אין "ודאות". בכל רגע נתון, מישהו מוכר כי הוא חושב שהמחיר יירד, ומישהו אחר קונה כי הוא בטוח שהמחיר יעלה. שניהם מסתכלים על אותם נתונים, אבל כל אחד מהם מנהל את הסיכון שלו אחרת. זה מה שיוצר את ה"שוק". המאבק המתמיד הזה בין פחד לתקווה הוא מה שקובע את המחיר. וברנשטיין מזכיר לנו שהמחיר בבורסה הוא לא "הערך האמיתי" של החברה, אלא הערכה של המון אנשים לגבי מה שיקרה בעתיד, עתיד שאף אחד מהם לא באמת מכיר.
אז למה זה כל כך קשה לנו?
כי המוח שלנו לא בנוי לחשוב בהסתברויות. אנחנו רוצים לדעת "בטוח". אנחנו מחפשים נוסחת קסם שתגיד לנו מתי לקנות ומתי למכור. אבל בשוק ההון, ה"בטוח" הוא אשליה. הדבר היחיד שבטוח הוא שהסיכון קיים, והשאלה היחידה היא כמה אנחנו מוכנים לשלם כדי שמישהו אחר יחזיק אותו בשבילנו, או כמה אנחנו דורשים שישלמו לנו כדי שאנחנו נחזיק אותו.
בסוף, השקעה בשוק ההון היא לא ניסיון לנצח את המערכת, אלא הבנה של המערכת. זו ההבנה שהעולם זז קדימה בזכות אנשים שמוכנים לקחת סיכון, ושוק ההון הוא פשוט הדרך שלנו, האנשים הפשוטים, להשתתף בתנועה הזו. אנחנו לא מהמרים נגד הבית, אנחנו שותפים לבנייה של המציאות, על כל חוסר הוודאות שבה.
אני תוהה, כשאנחנו בודקים את התיק שלנו כל יום, האם אנחנו באמת בודקים את "הרווח", או שאנחנו רק מחפשים אישור לכך שהעתיד עדיין נמצא תחת שליטה?
❤11🔥2