🥹😂😂

תזכורת - זאת סדרה של שיעורים שבסופה אני מבטיח לכם שתבינו איך השווקים זזים, אז כן בהתחלה זה די משעמם, אבל חייבים לדעת את הבסיס הזה כדי להבין את התמונה.

⭐️שיעור 4 - פוסט 4
שוק המט״ח ומי באמת משחק בו

אחרי שהבנו שמטבע הוא הראי של הכלכלה ושהוא מתנהג כמו מניה של מדינה, הגיע הזמן להכיר את המגרש שבו כל זה קורה.

שוק המט"ח (Forex) הוא לא עוד בורסה. זהו השוק הפיננסי הגדול, הנזיל והחזק ביותר בעולם. בעוד שבורסות המניות בעולם מגלגלות מיליארדים ביום, שוק המט"ח מגלגל טריליונים בכל יממה. זה שוק שלא הולך לישון - הוא פועל 24 שעות ביממה, חמישה ימים בשבוע, ועובר ממרכז פיננסי אחד לאחר: מטוקיו ללונדון ומשם לניו יורק.

אבל מי הם השחקנים שגורמים לגרף הזה לזוז בכזו עוצמה?

בניגוד למה שרבים חושבים, אלו לא הסטודנטים שמנסים "לעשות מכה" מאפליקציית מסחר בטלפון. השחקנים האמיתיים הם ענקים עם אינטרסים עמוקים בהרבה מספקולציה פשוטה.

הקבוצה הראשונה והמשפיעה ביותר היא הבנקים המרכזיים.

בנק ישראל, הפדרל ריזרב (הפד) בארה"ב או הבנק המרכזי האירופי. הם לא סוחרים בשביל להרוויח, הם סוחרים כדי לנהל את המדיניות המוניטרית של המדינה שלהם. אם בנק ישראל מחליט שהשקל חזק מדי ופוגע ביצואנים, הוא פשוט מדפיס שקלים וקונה איתם דולרים בשוק. הוא השחקן היחיד שיכול להזיז את השוק בכוח הזרוע כשהוא מחליט שהגיע הזמן להתערב.

הקבוצה השנייה היא התאגידים הבינלאומיים. תחשבו על חברה כמו 'אפל' או 'אינטל'. הן מוכרות מוצרים בכל העולם ומקבלות תשלום בעשרות מטבעות שונים, אבל את המשכורות לעובדים והדיבידנדים לבעלי המניות הן צריכות לשלם בדולרים. הן מבצעות עסקאות ענק של המרת מטבע פשוט כי הן חייבות לתפעל את העסק שלהן. עבורן, המטבע הוא לא כלי הימור, הוא צורך לוגיסטי.

הקבוצה השלישית היא המוסדיים והמשקיעים הגדולים. קרנות פנסיה וקרנות גידור שמנהלות מאות מיליארדים. כשהן מחליטות להעביר השקעות מיפן לארה"ב, הן מזיזות הרים של כסף. הן לא מנסות "לתפוס פיפס (יחידת מדידה במטבעות)" בגרף, הן מבצעות מהלכים אסטרטגיים לפי הניתוח שלהן לגבי עתיד הכלכלות.

הטעות הנפוצה של המשקיע הקטן היא המחשבה שהוא יכול "לנצח" את השוק הזה בטווח הקצר. בגלל שהשוק הזה כל כך ענק ומלא בשחקנים עם אינטרסים מנוגדים, התנודתיות שלו בטווח הקצר היא כמעט אקראית לחלוטין. רוב האנשים שמנסים לסחור במט"ח באופן אקטיבי מפסידים את כספם מהר מאוד, פשוט כי הם מנסים להילחם בכוחות שגדולים מהם פי מיליון (יש יוצאים מן הכלל).

זווית של משקיע חכם היא להבין ששוק המט"ח הוא זירת מאבק בין כוחות מאקרו-כלכליים. אנחנו לא באים לשם כדי להמר על מה יקרה בעוד חמש דקות. אנחנו משתמשים בשוק הזה כדי למקם את ההון שלנו במקום הנכון לאורך זמן. כשאנחנו קונים מטבע, אנחנו בעצם מצטרפים לאחת הקבוצות הגדולות האלו, אנחנו זורמים עם המגמה של הכלכלות הגדולות, לא נלחמים בה.

מי שבאמת מנהל את המשחק הזה הם אלו שמחזיקים ב"מפתחות" של הכסף. בפוסט הבא נכיר את המועדון היוקרתי של המטבעות המובילים בעולם, אלו שבאמת קובעים את הטון.

שוק ההון - זה פשוט ✈️
#שיעור4_פוסט4

האם סקטור התוכנה מת? 🔴 פוסט חובה לקריאה🔴
חלק א

אני רוצה להסביר לכם את הדבר הכי דרמטי שקורה עכשיו בשוק הטכנולוגיה, ותאמינו לי, זה הולך לשנות את התיק שלכם יותר מכל הודעת ריבית של הפד. קוראים לזה "SaaSpocalypse" אפוקליפסת התוכנה - וזה נשמע מפוצץ, אבל זה בעצם הסיפור הכי פשוט שיש על כסף, יעילות, ואיך העולם השתנה לנו מתחת לאף ב-2026.

תחשבו על חברות התוכנה הגדולות – ה-SaaS (Software as a Service) - כמו על חדר כושר. זה המודל העסקי הכי גאוני שהיה פה בעשור האחרון. חדר הכושר מוכר לכם מנוי. לא מעניין את המנהל אם באתם להתאמן, אם הרמתם משקולות, או אם נשארתם בבית לראות נטפליקס ולטחון בורקסים. מבחינתו, ברגע שחתמתם על המנוי, הכרטיס אשראי שלכם מחייב כל חודש. זה נקרא "מודל המושב" (Per-Seat). חברות כמו סיילספורס, מיקרוסופט, אדובי כולן חגגו על זה. לחברה יש 500 עובדים? יופי, תשלמו על 500 רישיונות. לא משנה אם העובד משתמש בתוכנה פעם ביום או כל דקה המחיר הוא פר ראש.

וול סטריט הייתה מאוהבת במודל הזה. למה? כי הוא צפוי. משעמם, אבל צפוי. כמו שעון שוויצרי של הכנסות.

אבל אז הגיעה שנת 2026, והפכה את השולחן עם בעיטה לפרצוף.

למה זה קרה? כי הבינה המלאכותית (ה-AI) הפסיקה להיות סתם גימיק של כתיבת מיילים והפכה להיות "כוח עבודה". תחשבו רגע בהיגיון עסקי קר, בלי סנטימנטים: נגיד שיש לי מוקד שירות לקוחות עם 100 נציגים. עד היום שילמתי לחברת התוכנה על 100 רישיונות (מושבים). אבל עכשיו, נכנסתי למערכת סוכן AI חכם. הסוכן הזה לא יוצא להפסקות סיגריה, לא צריך ימי מחלה, לא מבקש קרן השתלמות, והוא עונה ל-5,000 שיחות במקביל בלי להתבלבל.

מה קורה בפועל? אני מפטר 90 נציגים ומשאיר 10 מפקחים. יופי לי, חסכתי משכורות. אבל מה קורה לחברת התוכנה שמכרה לי את הרישיונות? באותו רגע, ביטלתי לה 90 מנויים. ה"כיסאות" נשארו ריקים. הרי רובוט לא צריך "משתמש" בתוכנה, הוא התוכנה בעצמה. וזה, חברים, המשבר הגדול. המודל של "תשלום לפי עובד" מת לנו מול העיניים, כי פשוט יש פחות עובדים אנושיים שצריכים את התוכנה.

אנחנו עוברים למודל חדש לגמרי, מודל של מוסכניק. עד היום קניתם תוכנה שהיא כמו "מברגה" - כלי עבודה. שילמתם על הזכות להחזיק את המברגה. עכשיו? אתם כבר לא רוצים לקנות מברגה. אתם רוצים לקנות את "השיפוצניק". לא מעניין אתכם הכלי, לא מעניין אתכם איך הוא עושה את זה מעניין אתכם שהחור בקיר יהיה מוכן ושהתמונה תהיה תלויה.

חברות העתיד, אלו שישרדו את הכאוס הזה, יבואו אליכם בגישה אחרת לגמרי. הן יגידו: "עזוב אותך מדמי מנוי חודשיים. אל תשלם לי על הכלי. תשלם לי על התוצאה". זה שינוי פסיכי. תחשבו על חברה כמו אינטרקיום (Intercom) עם הבוט שלהם. הם אומרים ללקוח: "תשלם לי 99 סנט על כל בעיה שהסוכן שלי פתר ללקוח שלך בהצלחה. לא פתרתי? לא תשלם שקל".

זה מעבר מכלכלה של "תשומות" (כמה שעות עבדת, כמה יוזרים יש לך) לכלכלה של "תפוקות" (מה השורה התחתונה). זה מלחיץ את המשקיעים בבורסה כי זה פחות "בטוח" מהמנוי הקבוע לחדר כושר, אבל זו האמת החדשה. מי שלא יתאים את עצמו למודל הזה יימחק.

ועכשיו בואו נדבר על עוד פצצה שנפלה: הקוד עצמו נהיה זול כמו גרעינים בעפולה (למרות שעם יוקר המחיה אצלנו גם זה לא זול) פעם, לכתוב תוכנה היה פרויקט. היית צריך ארכיטקטים, מהנדסים, QA, מנהלי מוצר. זה היה כמו לבנות בניין. היית צריך לשלם המון כסף רק כדי להרים את השלד. היום? כל ילד בן 16 עם לפטופ ומנוי ל-Claude או GPT יכול להגיד למחשב: "תבנה לי אפליקציה לניהול משימות כמו Monday, רק בצבע כחול ועם פיצ'ר של שיחות וידאו". והמחשב? הוא יורק את הקוד הזה תוך 20 דקות.

תקראו לזה Vibe Coding, תקראו לזה איך שאתם רוצים המשמעות היא שהחסם הטכנולוגי נשבר. אם אני יכול לייצר לעצמי את התוכנה ב-Factory Reset תוך דקות, למה לעזאזל שאשלם דמי מנוי יקרים לחברת SaaS ותיקה? התוכנה הגנרית, ה"ונילה", איבדה את הערך שלה. היא הפכה לקומודיטי, כמו אורז או קמח. אף אחד לא משלם פרמיה על קמח.

🔴אוקיי, את זה אתם חייבים לקרוא🔴

מי "רצח" את הביטקוין?

לפני הכל אני חייב שתבינו זה לא תיקון מה שקרה בימים האחרונים, זה נטו אירוע נזילות.
וכשיש אירוע נזילות, לא מה שחושבים קובע, אלא מה שחייבים לעשות.

בלילה ביטקוין נחתך לאזור ה-60K והשלים ירידה של כ-50% עם מהלך חד של ~20%-30% בשבוע (ובחלק מהימים ירידה דו־ספרתית תוך שעות).
במקביל ראינו גל חיסולים (liquidations) בהיקף של מעל מיליארד דולר בפוזיציות לונג ממונפות.

הרבה מהתנועה הייתה מכנית, זאת אומרת לא היה “שינוי אמון” ברעיון של ביטקוין.

ועכשיו מגיע החלק המעניין.
הנרטיב של השנה האחרונה היה ש“המוסדיים יצילו את הביטקוין”.
אז כן, הם הביאו כסף. אבל הם גם הביאו איתם את כל המחלות של המערכת.

החרב פיפיות של המוסדיים

משקיעי ETF וקרנות גידור הם לא HODLers אידיאולוגיים. הם סוחרים.
כשהשוק נכנס ל-Risk-Off, כשיש לחץ בנכסים אחרים, כשמישהו מקבל מרג’ין קול, הוא צריך נזילות עכשיו.

והנכס הכי “נזיל” בתיק?
נכס שאפשר למכור 24/7, עם עומק שוק עצום, ועם “דלת יציאה” מסודרת דרך תעודות?
בדיוק: ביטקוין.

פה ננסה לצלול לסיפור שמסתובב חזק מאוד ברשת (ועדיין חשוב להגיד: לא מאומת רשמית):
תיאוריה שמדברת על unwind/חיסול של שחקנים גדולים דרך IBIT (תעודת הסל של בלאקרוק), כולל פעילות חריגה באופציות ובמחזורי מסחר באותו חלון זמן.
זה לא “הוכחה”, אבל זה כן מתיישב עם דפוס של forced selling

בשביל זה אני רוצה להכנס איתכם למושג באופציות שנקרא: “Gamma Squeeze הפוך”

אנסה לפשט לכם את זה בצורה פשוטה:


⚫קרן/קרנות לקחו חשיפה ממונפת דרך אופציות (או מבנים דומים).
⚫כשהמחיר התחיל לרדת אפילו קצת, עושי השוק (מי שמכר את האופציות) היו חייבים לגדר את עצמם.
⚫איך מגדרים? שאלה טוב, בהרבה מקרים על ידי מכירה של הנכס/ה-ETF עצמו.
⚫המכירה הזו מורידה את המחיר עוד ואז צריך עוד גידור ועוד מכירה.

נוצרת לולאת היזון חוזר (שוב אני משתמש איתכם במושגים של אופציות): מכירה גוררת מכירה.

זה לא שפתאום “כולם הבינו שביטקוין לא שווה כלום”.
זה שהמערכת אמרה: “תמכור. עכשיו. בכל מחיר.”

וזה בדיוק ההבדל בין שוק רגשי לשוק מכני:
בשווקים מכניים, האלגוריתם לא מתלבט,הוא פשוט מוכר.

עכשיו אני רוצה להתחבר לכל מה שדיברתי איתכם עליו בחודשים האחרונים בקשר ל:
ההנגאובר האסייתי: הדבקה בין נכסים (Cross-Asset Contagion)

למה דווקא עכשיו?
כי כשאזור מסוים בעולם “נחנק” בנזילות, זה לא נשאר שם.

תחשבו על זה ככה:
אם יש שחקנים באסיה שמקבלים לחץ במקומות אחרים (נדל״ן, מניות מקומיות, מינוף במט״ח/ריביות) הם יכסו חורים איפה שאפשר.
ואם ה”ברז המנצח” שלהם היה קריפטו/ביטקוין דרך מוצרים נזילים, הם יסגרו אותו כדי לשרוד.

ואת המשפט הבא אני חייב שתבינו זה סופר עמוק, גם אם זה נראה לכם פשטני:

ביטקוין כבר לא רק “אנטי-מערכת”. הוא גם הנכס שמשלם על הכשלים של המערכת המסורתית.

ידיים חלשות מול ידיים חזקות

בנפילות כאלה, בדרך כלל מי שנשבר ראשון הוא מי שנכנס מאוחר, מחזיקים לטווח קצר, בעיקר כאלה שקנו באזורי שיא.
הידיים החזקות פחות “נלחצות” הן בעיקר בודקות אם זה אירוע של מינוף שנשטף, או משהו שמפרק את המוצר עצמו.

וזה מוביל אותנו להשוואה היסטורית הנכונה:

זוכרים FTX אז, והיום: אותו כאב במחיר - סיבה אחרת לגמרי

ב-FTX היה חשש אמיתי לתשתית: פלטפורמה קרסה, ניהול כושל, פשיטות רגל, אמון שנשבר.
היום, לפחות לפי מה שאנחנו רואים כרגע, זה נראה הרבה יותר כמו:
מינוף יתר + אירוע נזילות + forced selling.

כלומר:
המשבר הוא בעיקר במחיר ובמינוף, לא בהכרח במוצר.

טוב אז פרקטית מה אני מציע לעשות?

מי שמחפש “תחתית” זו שאלה לא מקצועית כרגע. אף אחד לא יודע.
מה שכן מקצועי לבדוק בימים הקרובים:

⚫האם החיסולים נרגעים (ירידה ב-liquidations = פחות לחץ מכני).
⚫האם יש רצף יציאות מה-ETFs או שזה אירוע חד־פעמי.
⚫האם התנודתיות יורדת, והמחיר מתחיל לבנות בסיס (לא חייב להיות עלייה מספיק יציבות).
⚫האם השוק חוזר להתנהג “אנושי”, או נשאר “אלגוריתמי”.

אם זה היה בעיקר שטיפת מינוף, הרבה פעמים אחרי שהמינוף נשטף, השוק נושם.
אם זה רק הפרק הראשון, ויש עוד כיסי מינוף/מרג׳ין קול ממקומות אחרים, יכולה לבוא עוד רגל ירידה.

אם זה אכן אירוע נזילות, אז מי שמכר לא בהכרח “שינה דעה”.
הוא פשוט היה חייב למכור, אם הייתי יועץ פיננסי ואם זה היה ייעוץ הייתי אומר לכם Buy The Dip.

אבל, אני לא יועץ, ואין לקחת באמור ייעוץ פיננסי, ביטקוין זה נכס תנודתי, לא צריך לספר לכם.

https://t.me/InvestITSimple?boost