השנה שה-7 המופלאות התפרקו: סיכום 2025 ותחזית נועזת ל-2026

אם חשבתם שגל ה-AI ימשיך להרים את כל הסירות באותה עוצמה לנצח, שנת 2025 הגיעה ונתנה לשוק סטירת לחי מצלצלת.
זו הייתה השנה שבה השוק הפסיק לקנות הבטחות כלליות והתחיל לדרוש קבלות ספציפיות. התוצאה? התפצלות דרמטית בתוך קבוצת "7 המופלאות", ה"ביחד" נגמר.

תמונת המצב של 2025 (המספרים לא משקרים):

הפערים השנה היו בלתי נתפסים. בקצה אחד, גוגל שהוכיחה שהיא יודעת לעשות כסף מ-AI, ובקצה השני... אמזון.

שימו לב לנתון המדהים הבא: מדד ה-S&P 500 עשה השנה 15.5%. רוב המופלאות מיקרוסופט, מטא, אפל ואמזון הפסידו למדד, זה למה המדד הזה כל כך גאוני, ומעטים הגופים שמצליחים להכות אותו לאורך זמן.

למה אמזון נשארה מאחור בעיניי?
הפרשנות שלי ל-4% העלובים של אמזון ב-2025 היא פשוטה:
זו הייתה שנת "בנייה" מסיבית. החברה שפכה הון עתק על תשתיות ענן, מודלים של AI, ורובוטיקה למחסנים. השוק, שרואה לטווח קצר, העניש אותה על הפגיעה ברווחיות הרגעית לטובת השקעה בעתיד.

וזה מוביל אותי להזדמנות הגדולה של השנה הקרובה. התיאוריה שלי: 2026 הולכת להיות שנת הקאמבק של אמזון.

למה?

אחרי ביצועי חסר קיצוניים ב-2025, המניה נראית "זולה" יחסית לחברותיה שזינקו. השוק אוהב לבצע רוטציה ל"כלב" של השנה הקודמת.

קצירת הפירות: אם 2025 הייתה שנת ההשקעה, 2026 תהיה שנת ההוכחה. ההתייעלות הרובוטית במחסנים ושדרוגי ה-AWS אמורים להתחיל להתבטא בשורת הרווח הנקי.

גוגל ניצחה את הקרב של 2025 ובעיניי תהפוך גם לחברה הגדולה בעולם, אבל אמזון מכינה את הקרקע למלחמה של 2026 ולדעתי תנצח גם בתשואה.

מה דעתכם?
שוק ההון - זה פשוט ✈️

שיעורי בית📚:

תחקרו על מניית TPVG ועל מניית HON.
Honeywell ו TriplePoint

שבוע מבורך, יותר מאוחר אתייחס יותר לעומק על ונצואלה בכל אופן בעיניי ההשפעה על השווקים תהיה מינורית, השוק צפה את זה כבר כמה חודשים קודם ודיברנו על זה.
בכל אופן תמיד תצפו בביטקוין הוא מראה בצורה הכי פשוטה מה השוק חושב.

מבצע "נחישות מוחלטת" בוונצואלה, והקשר לישראל ולשוק כמובן.

בגדול, אין השפעה מיידית יותר מדי על השווקים מעבר לעובדה שהמהלך הזה בראש ובראשונה נועד
לבלום את ההשפעה של רוסיה וסין בחצי הכדור המערבי ולהבטיח שליטה על משאבי הנפט.
אבל מי שרוצה להרחיב יותר מוזמן.
רעידת אדמה גיאופוליטית בקרקס (בירת ונצואלה)

בשעות הלילה המוקדמות, ביצעה ארצות הברית מבצע צבאי מהיר ונועז בבירת ונצואלה, קרקס. שיאו של המבצע, שזכה לשם הקוד "נחישות מוחלטת", היה לכידתו של נשיא ונצואלה, ניקולס מדורו, והעברתו למעצר אמריקאי. האירוע הדרמטי, שכלל תקיפות אוויריות ממוקדות, טלטל את המערכת הבינלאומית.
בהצהרה שנשא זמן קצר לאחר מכן, הגדיר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ את הפעולה

כ-"one of the most stunning, effective, and powerful displays of american military might".

מדוע ארה"ב פעלה דווקא עכשיו? מהם האינטרסים של המעצמות האזוריות והעולמיות המעורבות? ומהן ההשלכות המיידיות של המהלך על הביטחון האזורי והכלכלה העולמית?

אך כדי להבין כיצד הגענו לרגע דרמטי זה, יש לחזור אחורה ולבחון את שורשי הסכסוך העמוק בין וושינגטון לקרקס.

שורש הסכסוך: מדוע ונצואלה הפכה ליעד?

העוינות בין ארצות הברית למשטר מדורו בוונצואלה נבנתה במשך שנים על בסיס מספר סיבות מרכזיות, שהפכו את המדינה ליעד אסטרטגי עבור וושינגטון:

1. מדינת קרטל: מעבר להיותה דיקטטורה, ונצואלה תחת מדורו תפקדה בפועל כקרטל סמים. גנרלים בצבא ניהלו רשת ענפה של סחר בסמים, שחלק גדול ממנו הוברח ישירות לארצות הברית. בהצהרתו, טראמפ השתמש בטיעון זה כהצדקה המרכזית לפעולה, כשהאשים את מדורו בניהול "קמפיין סמים קטלני" נגד אזרחי ארה"ב.

2. הפקעת נכסים אמריקאיים: בעשורים האחרונים, המשטר הסוציאליסטי בוונצואלה השתלט בכוח על נכסים וחברות אמריקאיות בשווי מיליארדי דולרים. בין היתר, הופקעו פלטפורמות נפט ונכסים של חברות רכב, מבלי שהחברות האמריקאיות קיבלו כל פיצוי על אובדן רכושן.

3. החצר האחורית של אמריקה: באופן היסטורי, ארצות הברית רואה באמריקה הלטינית אזור השפעה בלעדי שלה (תפיסה המכונה "דוקטרינת מונרו"). הברית ההדוקה שרקם משטר מדורו עם יריבותיה של ארה"ב - איראן, רוסיה וסין - היוותה קריאת תיגר ישירה על ההגמוניה האמריקאית באזור ונחשבה לאיום אסטרטגי.

על רקע מתחים אלו, שהלכו והסלימו במשך שנים, יצא לדרך מבצע "נחישות מוחלטת".

3. "נחישות מוחלטת" והצהרת טראמפ

המבצע הצבאי נערך היום וכלל תקיפות אוויריות ממוקדות על מתקנים צבאיים וממשלתיים מרכזיים, בהם מבצר טיונה ובסיסי חיל אוויר. זמן קצר לאחר מכן, נשא הנשיא טראמפ הצהרה מיוחדת, שבה פירט את יעדי המבצע ותוצאותיו.

עיקרי הצהרת הנשיא טראמפ:

• לכידת מדורו: "הדיקטטור ניקולס מדורו... נתפס עם אשתו". השניים הועברו לארה"ב ויועמדו למשפט בניו יורק באשמת "נרקו-טרור".

• ניהול זמני: "אנחנו ננהל את המדינה עד למעבר בטוח ומסודר". ארה"ב לוקחת על עצמה את ניהול ונצואלה באופן זמני עד להקמת שלטון חדש.

• הצלחה מבצעית: "אין פגיעות בכוחות האמריקאים". טראמפ הדגיש כי המבצע הושלם בהצלחה מוחלטת וללא אבדות לכוחות ארה"ב.

• חזון כלכלי: "חברות הנפט הגדולות של ארצות הברית עומדות להיכנס לוונצואלה לבנות את התשתיות השבורות והרוסות מחדש... אנחנו נהפוך את תושבי ונצואלה לעשירים, עצמאים ובעלי חירות".

הצהרתו של טראמפ מבהירה את המניעים האמריקאיים, אך ארה"ב אינה השחקן היחיד בזירה זו. למדינות נוספות יש אינטרסים עמוקים בוונצואלה, וכעת הן נאלצות להגיב למציאות החדשה.

4. מפת האינטרסים: ניתוח השחקנים המרכזיים

הפעולה האמריקאית בוונצואלה יצרה התנגשות חזיתית בין האינטרסים של מעצמות ושחקנים אזוריים שונים. בואו נכיר את בעלי העניין המרכזיים ואת האופן שבו המבצע משפיע עליהם.
שחקן - האינטרס המרכזי בוונצואלה - ההשפעה של המבצע על אינטרס זה


ארה"ב - הסרת משטר עוין, עצירת סחר בסמים, שליטה על משאבי נפט, ודחיקת מתחרים גיאופוליטיים (רוסיה, סין, איראן).
השיגה את כל המטרות באופן מיידי, אך יצירת אתגר של ניהול המדינה והתמודדות עם התנגדות אפשרית.

איראן - שימוש בוונצואלה כבסיס קדמי נגד ארה"ב, ערוץ לעקיפת סנקציות (תשלום בזהב), פלטפורמה לייצור כטב"מים, והשקעות כלכליות.

מכה אסטרטגית וכלכלית קשה. אובדן בעלת ברית מרכזית וחובות כספיים שלא יוחזרו. בנוסף, נפילת המשטר חושפת את רשתות הפעולה של איראן וחיזבאללה, מהווה מכרה זהב מודיעיני לארה"ב וישראל, ויוצרת לחץ פוליטי פנימי בטהראן על רקע כישלון אסטרטגיית ההשקעה בבעלות ברית חיצוניות.

חיזבאללה - שימוש בוונצואלה כפלטפורמה לעסקי סמים ומימון פעילות הטרור של הארגון.
פגיעה משמעותית בצינור חמצן כלכלי, מה שיוביל לקושי כלכלי "רעב יותר" עבור הארגון.

יצא ארוך מדי ההמשך כרגיל בתגובות

עכשיו אני רוצה להיות טיפה דרמטי

בזמן שרוב הכותרות בעולם מתמקדות בדרמה הפוליטית סביב ונצואלה, אנחנו בתור משקיעים חכמים צריכים להסתכל על משהו אחר לגמרי. וכשפורטים את המספרים, קשה להתעלם מהעוצמה.

לוונצואלה יש כ־303 מיליארד חביות נפט מוכחות עתודות הנפט הגדולות בעולם. במחיר שוק של כ־57 דולר לחבית, אנחנו מדברים על שווי תיאורטי של כ־17.3 טריליון דולר. זה לא מספר שנזרק לאוויר , זה סדר גודל שמשנה כללי משחק.

גם אם תרחיש קיצון מתממש, וארה״ב “שוברת את השוק” ומוכרת את הנפט הזה בחצי מחיר, עדיין מדובר בכ־8.7 טריליון דולר. סכום שגבוה מהתוצר של כל מדינה בעולם, למעט ארה״ב וסין. פי ארבע מה־GDP של יפן כולה. זה כבר לא עניין של סקטור אנרגיה זה גלובלי.

ופה נכנסת הנקודה שאני חותר אליה, זה לא “עוד נפט”.
בתוך פרק זמן קצר מאוד, ארה״ב משיגה שליטה אפקטיבית על מנוף אנרגטי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול סין (יבואנית האנרגיה הגדולה בעולם) ומול OPEC. מי שמחזיק בוונצואלה, מחזיק ביד מתג שמחובר לכלכלה העולמית, כמו שאמרתי לכם אני בספק כמה שזה ישפיע על שאר השוק (חוץ מהנפט) אבל אי אפשר לדעת ושווה לעקוב.

בטווח הארוך, זה פותח דלת לתרחישים שבעבר נשמעו תיאורטיים: לחץ מתמשך כלפי מטה על מחירי אנרגיה, פגיעה באינפלציה, חיזוק מבני של הדולר, וסביבה תומכת מאוד למניות האנרגיה האמריקאיות,לא כסיבוב, אלא כטרנד.

שימו לב ללוחות הזמנים. העולם עדיין לא עיכל את המשמעות הכלכלית של המהלך. שוקי הנפט יגיבו לראשונה ביום ראשון בשעה 18:00 (שעון מזרח ארה״ב, אצלנו זה בערך 2 בלילה אם אני לא טועה או אחת), ואנחנו נכנסים לשבוע שבו התנודתיות יכולה להיות חריגה.

ביצור יהיה כיף, אגב סנטה לא נגמר, יש לנו גם את שני.

שוק ההון - זה פשוט ✈️

​🛢 אופ״ק+ עוצרים את הברז: אין הגדלת ייצור ברבעון הראשון של 2026.

​החברים בארגון מזהים חולשה בביקוש העולמי והחליטו לא להציף את השוק בנפט.

הם מנסים לייצר "רצפה" למחיר הנפט כדי למנוע קריסה, מנסים למסור מסר שהם עם יד על הדופק והם שולטים באירוע.

הפגישה הבאה ב-1 בפברואר.

​💡 מה זה בכלל OPEC?

זהו קרטל (ארגון) של המדינות הגדולות בעולם שמפיקות ומייצאות נפט (כמו סעודיה, איחוד האמירויות ועיראק). ה-"+" מתייחס למדינות נוספות, כמו רוסיה, שעובדות איתן בתיאום. המטרה שלהם היא לשלוט בכמויות הנפט שיוצאות לשוק כדי להשפיע על המחיר העולמי ולשמור על האינטרסים הכלכליים שלהן.

המגזין השבוע יחזור בשבוע הבא, בינתיים נעשה סקירה כתובה רגילה.
סקירה שבועית: פתיחה מהוססת ל-2026 ומה צפוי לנו בשבוע הקרוב

שבוע המסחר הראשון של שנת 2026 סימן מעבר חד מסיום שנת 2025 החזקה לפתיחה מהוססת ומעורבת. לאחר שנה של עליות דו-ספרתיות, המשקיעים פתחו את השנה במימושי רווחים ובשינוי סנטימנט מאופוריה לזהירות. השבוע סיפק "בדיקת מציאות" לשוק, בעיקר מכיוונו של הבנק המרכזי של ארה"ב (הפד), שהבהיר כי הדרך להורדות ריבית עשויה להיות ארוכה מהצפוי.

מה הניע את השווקים?

הבנת האירועים המרכזיים שהתרחשו בשבוע האחרון חיונית כדי להעריך את הכיוון אליו פנינו. השבוע התאפיין ברוטציה סקטוריאלית, בתגובה לאיתותים מהפד ששינו את ציפיות המשקיעים.

המדדים המובילים בארה"ב קטעו רצף עליות וסיימו את השבוע במגמה שלילית. למרות התאוששות קלה ביום שישי, מדד ה-S&P 500 ירד ב-1.03% והדאו ג'ונס סיים את השבוע שלילי במקצת. מדד הנאסד"ק, הרגיש יותר לשינויים בריבית, היה החלש מבין המדדים המרכזיים וירד ב-1.52%.

בנוסף, "ראלי סנטה" המסורתי, תקופת העליות של סוף דצמבר ותחילת ינואר, נכשל השנה. בוול סטריט, היעדר הראלי נתפס לעיתים קרובות כסימן אזהרה פסיכולוגי, שעשוי לבשר על תנודתיות גבוהה יותר ברבעון הראשון של השנה.

הפד מצנן את ההתלהבות

הגורם המרכזי לירידות היה פרסום הפרוטוקול מישיבת הריבית האחרונה של הפד. המסמך חשף עמדה "ניצית" (Hawkish) יותר ממה שהשוק ציפה, והראה שהדיון הפנימי בוועדה מורכב בהרבה מהצפוי.
בעוד ש"רוב המשתתפים" ראו בהורדות ריבית מהלך נכון בהמשך השנה, קבוצה משמעותית של חברים טענה כי יש להשאיר את הריבית "ללא שינוי למשך זמן נוסף". הפיצול הפנימי הזה הבהיר לשוק שהפד אינו ממהר להוריד ריבית, מה שהוביל לתמחור מחדש של הסיכונים מתוך הבנה שהריבית תישאר "גבוהה ליותר זמן".

הכוכבים והנופלים של השבוע

השבוע הדגיש כי אנו נמצאים ב"שוק של בוחרי מניות" עם שונות גבוהה בין הסקטורים:

* בצד החיובי: סקטור השבבים והבינה המלאכותית (AI) המשיך להוביל. מניות כמו SNDK ו-Micron Technology רשמו עליות חדות על רקע הביקוש הגובר לתשתיות חומרה לעולמות ה-AI, דיברנו על זה במגזין הכנה ל2026.

* בצד השלילי: נרשם לחץ על מניות הטכנולוגיה הגדולות, כאשר סיפור השבוע היה ללא ספק המשבר בטסלה (Tesla). החברה פרסמה דוח מסירות מאכזב שהצביע על בעיות מבניות עמוקות:

* החמצת יעד משמעותית: החברה מסרה 418,227 רכבים, הרבה מתחת לצפי האנליסטים שעמד על 440-450 אלף.
* מגמה שלילית: זוהי השנה השנייה ברציפות של ירידה במכירות השנתיות, פער של כ-16,000 רכבים בין ייצור למסירות מצביע על הצטברות מלאי ובעיית ביקוש אמיתית, לא רק קשיי אספקה, המתחרה הסינית BYD עקפה רשמית את טסלה והפכה ליצרנית הרכב החשמלי הגדולה בעולם.

בשוקי הסחורות, הזהב והמתכות היקרות תיקנו מטה בחדות לאחר חודש חזק. מדד המתכות היקרות צנח בכ-8.5%, כאשר הפלדיום התרסק ביותר מ-16%. במקביל, שוק הקריפטו הראה סימני התאוששות, כאשר שווי השוק הכולל עלה לכ-3.1 טריליון דולר והביטקוין נסחר סביב 91,000.

למה לשים לב בשבוע הקרוב?

1. האירוע המרכזי: דוח התעסוקה בארה"ב ביום שישי יתפרסם דוח התעסוקה לחודש דצמבר, שיהווה את "שובר השוויון" בוויכוח המתמשך בין השוק לפד. הנתון הזה הוא פיסת הראיות המרכזית שתכריע: האם צודק השוק בתקווה להורדות ריבית, או צודק הפד בחששו מ"אינפלציית שכר" שנובעת משוק עבודה הדוק מדי.

* נתון חזק מהצפוי: יאשר את עמדת הפד, ידחה את ציפיות השוק להורדת ריבית וילחץ על שוקי המניות בטווח הקצר.
* נתון חלש מהצפוי: יתמוך בנרטיב של השוק, יחזק את הסיכוי להורדת ריבית קרובה יותר וצפוי לתמוך במניות.
2. זעזוע גיאופוליטי: המצב בוונצואלה בסוף השבוע התרחש אירוע דרמטי, "ברבור שחור חלקי", כאשר כוחות מיוחדים של צבא ארה"ב לכדו את נשיא ונצואלה. לאירוע זה צפויה השפעה מורכבת על שוק האנרגיה: בטווח הקצר, אי-הוודאות צפויה להוסיף "פרמיית סיכון" ולדחוף את מחירי הנפט מעלה. עם זאת, בטווח הבינוני, השתלטות אמריקאית על תעשיית הנפט המקומית עשויה להוביל ל"הצפת השוק" במיליוני חביות חדשות וללחץ כלפי מטה על המחירים.

בכל אופן סנטימנט השוק לקראת 2026 עדיין נשאר בולישי אצל רוב בתי השקעות הגדולים בעולם.

יש עוד כמה הודעות שאוסיף בתגובה לפוסט.

פולי מרקט אתר החיזויים בינתיים עולה בחדות וכרגע אנחנו בסבירות של 30% שתהיה התקפה, אגב אנחנו בתור ישראלים ומדינה קטנה קל לדעת, כמעט כל בן אדם שני או שלישי מכיר מישהו בחיל האוויר, בכל אופן לדעתי ההשפעה על השווקים לא תהיה גבוהה אם יקרה, וזאת תהיה הזדמנות נהדרת להכניס כסף לשוק הישראלי אם נרד, כמובן לא המלצה.

למען הסר ספק, אני לא עושה כלום ולא חושב שיש מה לעשות גם אם יקרה, והכי חשוב אל תלחצו מכל הערוצים המלחיצים בטלגרם.

בכל אופן צפו לימים תנודתיים.

נפתחו החוזים על הנפט בירידה מינורית של 0.6% נכון לכתיבת הפוסט, כמו שחשבתי השוק עדיין לא מעכל את ההשלכות האפשריות, משעשע.

השלב הבא בעימות על טייוואן כבר החל - פשוט לא קראו לו בשם

חברים, אחת הסיבות שהקמתי את הערוץ היא להעביר תוכן איכותי ואמין בלי פומו, ולכן גם כשאני ניגש הפעם למלאכה, אני עושה אותה במלוא הזהירות ובשיא הענווה. הסקירה הזאת עוסקת ביחסי סין-טייוואן, ההשפעה על השווקים והשאלה האם באמת יש ממה לחשוש. מצורפת לפוסט גם סקירה הרבה יותר מעמיקה ב-PDF, ותאמת שאני יכול להרחיב על זה שעות, אבל אנחנו ערוץ כלכלה ולא מלחמה, אז אחרי ההקדמות בואו נתחיל.

סין פולשת לטייוואן זה לא שאלה של אם, אלא מתי.

אבל כאן טעות התפיסה הגדולה של המערב: סין אינה זקוקה לפלישה כוללת על מנת להשיג את יעדיה. בניגוד לדימוי הפשטני של נחיתות אמפיביות וטנקים ברחובות טאיפיי, המודל הסיני המסתמן הוא פעולה אפורה, הדרגתית ומתוחכמת.

המומחה מייקל פילסברי (יועץ בכיר לשעבר בפנטגון שכתב את "מרתון מאה השנים") מזהיר שסין פועלת בשיטת "הורדת רגישות". ככל שהתרגילים סביב האי הופכים לשגרה, המודיעין המערבי מתרגל למצב. הסכנה היא שב-2026, תקיפה אמיתית תתחיל תחת מסווה של "עוד תרגיל", מה שיצמצם את זמן התגובה העולמי לשעות בודדות. פילסברי מצביע על יכולות הונאה מדהימות, כמו משגרי טילים (DF-41) שהוסוו בתוך מנופים אזרחיים – מהלך שמשבש לחלוטין את היכולת להבדיל בין פעילות כלכלית להכנה למלחמה.

השלב הבא הוא "המצור הרב-ממדי". הוא עשוי להתחיל בנתק פתאומי של כבלי אינטרנט תת-ימיים ומתקפת סייבר שתשבית תשתיות לאומיות. סין לא צריכה לירות, היא רק צריכה להכריז על "אזורי תרגול צבאי" שחוסמים את הנמלים המרכזיים. המהלך הזה שם את ארצות הברית במלכוד אסטרטגי: כל תגובה נחרצת תיתפס כהסלמה יזומה מצד ארה"ב, בעוד שכל המתנה תיראה כחולשה.

מצדו השני של המתרס, האנליסט גורדון צ'אנג (מחבר "סין בדרך למלחמה") טוען שהייאוש הפנימי בסין הוא הזרז האמיתי. המשק הסיני סובל מקיפאון, משבר דמוגרפי וסנקציות טכנולוגיות (כולל מכסים אמריקאיים שהגיעו כבר ל-47.5%). משטרים אוטוריטריים מחפשים לגיטימציה ב"ניצחונות היסטוריים", וטייוואן היא היעד המושלם עבור שי ג'ינפינג כדי להיחרת בזיכרון כ"קיסר המאחד".
צ'אנג גם מזהיר שסין פועלת בתיאום עם רוסיה ואיראן כדי למתוח את המשאבים האמריקאיים עד לנקודת קריסה.

ובינתיים, העולם, ובעיקר השווקים - שומרים על אדישות. מדדי המניות בארה"ב בשיאים, פרמיות הסיכון נמוכות, ואף אחד לא מגלם תרחיש של סיכון גיאופוליטי רחב־היקף. למה? כי לא נשמעת אזעקה. אין ירי, אין פלישה, ואין כותרת. זה בדיוק הרגע המסוכן. אם וכאשר תתרחש הסלמה, היא לא תתחיל במטח טילים, אלא בניתוק תעבורת אינטרנט, הודעה על "תרגיל חירום" ונוכחות ימית צפופה סביב האי. כל השאר יגיע מאוחר יותר או לא יגיע בכלל.

ההשפעה הכלכלית תהיה קטסטרופלית. טייוואן היא ליבת תעשיית השבבים העולמית (TSMC). שיבוש ביצוא, גם בלי ירי אחד, עלול לשתק תעשיות שלמות: מרכב ועד AI. בשווקים הפיננסיים, הסיכון הזה כמעט ולא מתומחר. מדדי המניות שומרים על עלייה, בעוד שבייג'ינג מייצרת מציאות תוך כדי תנועה.

כדי להבין את גודל החשיפה: כיום אין חלופה אמיתית ל-TSMC. לא אינטל, לא סמסונג, ולא אף יצרן אחר מגיעים לאותה רמת דיוק, כמות והנדסה. העברת הייצור לאריזונה או להודו? ייקח שנים. בינתיים, עצירה זמנית תספיק כדי לפגוע בכל שרשרת אספקה גלובלית קריטית.
והשווקים, שמגיבים בדיעבד ימצאו את עצמם מופתעים כמו בימי הקורונה, רק הפעם בלי תוכנית חילוץ מהירה.

אנחנו נמצאים בתוך "חלון דייווידסון" (התחזית למוכנות סינית עד 2027). שנת 2026 תהיה שנת ההכרעה, לאו דווקא בגלל אש חיה, אלא בגלל המצור השקט שעלול לשנות את הסדר העולמי מבלי שהעולם יבין שזה בכלל התחיל.

למי שרוצה להבין את המספרים המדויקים, את פריסת הכוחות של הצי השביעי, את האיומים על גואם, ואת תרחישי הקיצון של ה-CSIS הכל נמצא ב-PDF המצורף. מדובר בחומר שנבנה לאורך שבועות של איסוף, קריאה, והשוואה בין מקורות, וכן אני נעזר גם בAI בחלק מהמקרים.

אני לא כותב את זה כדי להפחיד. אני כותב את זה כי חלק מהתפקיד שלנו כמשקיעים הוא להבין ממה לא מדברים, ולא רק לעקוב אחרי מה שכבר בכותרות וכמובן לנסות להימנע כמה שיותר מפייק ניוז וממידע כוזב.

האם השוק באמת יציב כמו שהוא נראה? או שאנחנו מסתכלים על שקט מתוח שבקצה שלו מצור אסטרטגי עם השלכות עולמיות?

מוזמנים לקרוא, לשתף, ובעיקר לחשוב.
התגובות שלכם תמיד עוזרות לי לחדד את התמונה, ובסוף אף אחד מאיתנו לא יודע באמת מה יקרה, המידע התבססתי
עליו לקוח בעיקר מ"מומחי סין", פרופסורים וממומחי מלחמה ואסרטגיה, אני בטוח שלחלקם יש תפיסה וקו מחשה שונה שזה בסדר גמר.

שוק ההון - זה פשוט ✈️
#סקירה

כמה חדשות מהשעות האחרונות:
בעיניי זאת תהיה שנת הביטקוין, עם זאת אתם חייבים להבין שביטקוין זה נכס ברמת סיכון מאוד גבוהה.

שרת האוצר של יפן אומרת שהיא תומכת בשילוב מטבעות קריפטו במערכת הפיננסית.
בנק אוף אמריקה מתחיל רשמית להמליץ ללקוחות להשקיע עד 4% מתיק ההשקעות שלהם בביטקוין ובמטבעות קריפטו

לא סתם שמתי לכם בתיק שלנו לקראת 2026 את הביטקוין בכל התיקים, בעיניי חשיפה לביטקוין היא מחויבת, אבל אני מדגיש אתם חייבים להבין את הסיכון ולהבין את הנכס, אם יהיה ביקוש אעשה סקירה נוספת עליו.

🇮🇱חודש שני ברציפות: הריבית במשק יורדת ברבע אחוז🇮🇱

נגיד בנק ישראל הודיע כי הריבית תרד לרמה של 4%
בסוף נובמבר הוריד בנק ישראל את הריבית ב-0.25% לאחר כשנתיים שבהן היא נותרה ברמה של
4.5%
היה לנו פוסט שמדבר על זה למה להוריד ריבית, ולמה להקשיב לו.
למה הנגיד מוריד ריבית

בסוף שמורידים ריבית זה מוזיל עבורנו דברים ויש השלכות כלכליות.