אני חייב להגיד לכם עם יד על הלב, אני מפשט לכם פה חומר שהוא באמת ברמה הכי גבוהה שיש, לא בהתנשאות חלילה, עברתי מעל 6 שנים בשוק הזה, קראתי מעל 50 ספרים.
והכמות מידע שיש לי היא באמת גבוהה, אז אני מפציר לכם שחבל שתפספסו פה חומר.
המטרה שלי הייתה מההתחלה להנגיש חומר איכותי בחינם, בטח לאור כל השיט שיש באינסטגרם.
אחרי המילואים כנראה שאציע שיעורים פרטיים ועוד כמה אופציות למי שירצה אקסטרה, אבל אני אמשיך לפרסם פה בקצב גבוהה
והכמות מידע שיש לי היא באמת גבוהה, אז אני מפציר לכם שחבל שתפספסו פה חומר.
המטרה שלי הייתה מההתחלה להנגיש חומר איכותי בחינם, בטח לאור כל השיט שיש באינסטגרם.
אחרי המילואים כנראה שאציע שיעורים פרטיים ועוד כמה אופציות למי שירצה אקסטרה, אבל אני אמשיך לפרסם פה בקצב גבוהה
🔥20❤7
שוק ההון - זה פשוט 📊
שיעור שמתאים להיום במיוחד 💰 חלק ראשון מתוך פוסט 5 - מה זה בכלל שוק הכסף? אוקיי, אז לפני שמדברים על מניות, אג"חים וקריפטו, צריך להבין קודם את הבסיס של כל המערכת, שוק הכסף. 🧭 אז מה זה בעצם שוק הכסף? שוק הכסף הוא המקום שבו זורם הכסף הקצר ביותר בעולם, כסף…
🏦 חלק שני מתוך פוסט 5 - מה זה שוק האג"ח (Bond Market)
תדמיינו את זה רגע פשוט:
אתם מלווים כסף לחבר, והוא מבטיח להחזיר לכם בעוד שנה עם ריבית.
בעצם נתתם לו אג"ח קטנה משלכם.
זה בדיוק מה שקורה בשוק האג"ח
רק שבמקום חבר, מי שלוקח את ההלוואה זה ממשלה או חברה גדולה,
ובמקום כשאתם לבד – יש אלפי משקיעים שמלווים יחד.
🧾 מה זה בעצם אג"ח?
המילה “אג"ח” היא קיצור של “איגרת חוב”.
זה חוזה קטן שאומר:
> “תן לי כסף עכשיו, ואני מבטיח להחזיר לך בעוד X זמן, עם ריבית של Y אחוז.”
לדוגמה:
מדינת ישראל מנפיקה אג"ח בריבית של 4% לשנה.
אתה קונה אותה היום ב־1,000 ש"ח.
בעוד שנה אתה מקבל 1,040 ש"ח בחזרה.
פשוט, נכון?
הלוואה - עם ריבית קבועה.
💡 למה אנשים קונים אג"ח?
כי זו דרך יחסית בטוחה להשקיע.
ממשלות כמעט תמיד מחזירות את החוב שלהן,
וחברות גדולות נוהגות לשלם כדי לשמור על שמן הטוב.
אז מי שמעדיף שקט נפשי ולא רוצה סיכון גבוה כמו במניות -
קונה אג"ח.
📉 אבל יש פה קטע חשוב…
המחיר של אג"ח משתנה כל הזמן!
זה אולי נשמע מפתיע, כי הרי “הריבית קבועה”.
אבל בשוק, כמו בשוק, אנשים קונים ומוכרים אג"ח גם לפני שהן “מסתיימות”.
תראו איך זה עובד:
נניח קניתם אג"ח בריבית של 4%.
פתאום הממשלה מנפיקה אג"ח חדשה בריבית 6%.
מי יקנה ממך את האג"ח הישנה של 4%?
נכון, אף אחד, אלא אם תוריד את המחיר.
לכן, כשהריבית במשק עולה, מחירי האג"ח יורדים.
וכשהריבית יורדת, מחירי האג"ח עולים.
⚖️ ומה זה אומר בפועל?
שוק האג"ח הוא בעצם מראה של המצב הכלכלי.
📈 כשהאנשים מרגישים ביטחון, הם מוכרים אג"ח (כי היא משעממת)
והולכים למניות, שם אפשר להרוויח יותר.
📉 כשהם מפחדים, הם בורחים מהשוק למקומות “בטוחים” כמו אג"ח.
במילים פשוטות:
האג"ח מספרת לנו מה אנשים חושבים על הסיכון בעולם.
אם התשואות יורדות, זה סימן לפחד.
אם הן עולות, סימן שאנשים מרגישים בטוחים יותר.
🎯 בקיצור:
אג"ח = הלוואה עם ריבית קבועה.
כשיש פחד, קונים אג"ח.
כשיש ביטחון, מוכרים אג"ח ועוברים למניות.
כשהריבית עולה, האג"ח מאבדת ערך.
וזה בדיוק הקשר בין שוק האג"ח לשוק המניות,
כשהאחד עולה, השני בדרך כלל נחלש.
בפוסט הבא נמשיך לשוק הבא,
📈 שוק המניות,
ונראה סוף־סוף מה באמת קורה שם מאחורי הגרפים,
ולמה כולם מדברים עליו, אבל כמעט אף אחד לא מבין אותו לעומק.
אם אהבתם את ההסבר, תנו לייק קטן
✍️ | SimpleTrader
#שיעור_1 #מבוא_לשוק_ההון #פוסט_5_חלק_2
תדמיינו את זה רגע פשוט:
אתם מלווים כסף לחבר, והוא מבטיח להחזיר לכם בעוד שנה עם ריבית.
בעצם נתתם לו אג"ח קטנה משלכם.
זה בדיוק מה שקורה בשוק האג"ח
רק שבמקום חבר, מי שלוקח את ההלוואה זה ממשלה או חברה גדולה,
ובמקום כשאתם לבד – יש אלפי משקיעים שמלווים יחד.
🧾 מה זה בעצם אג"ח?
המילה “אג"ח” היא קיצור של “איגרת חוב”.
זה חוזה קטן שאומר:
> “תן לי כסף עכשיו, ואני מבטיח להחזיר לך בעוד X זמן, עם ריבית של Y אחוז.”
לדוגמה:
מדינת ישראל מנפיקה אג"ח בריבית של 4% לשנה.
אתה קונה אותה היום ב־1,000 ש"ח.
בעוד שנה אתה מקבל 1,040 ש"ח בחזרה.
פשוט, נכון?
הלוואה - עם ריבית קבועה.
💡 למה אנשים קונים אג"ח?
כי זו דרך יחסית בטוחה להשקיע.
ממשלות כמעט תמיד מחזירות את החוב שלהן,
וחברות גדולות נוהגות לשלם כדי לשמור על שמן הטוב.
אז מי שמעדיף שקט נפשי ולא רוצה סיכון גבוה כמו במניות -
קונה אג"ח.
📉 אבל יש פה קטע חשוב…
המחיר של אג"ח משתנה כל הזמן!
זה אולי נשמע מפתיע, כי הרי “הריבית קבועה”.
אבל בשוק, כמו בשוק, אנשים קונים ומוכרים אג"ח גם לפני שהן “מסתיימות”.
תראו איך זה עובד:
נניח קניתם אג"ח בריבית של 4%.
פתאום הממשלה מנפיקה אג"ח חדשה בריבית 6%.
מי יקנה ממך את האג"ח הישנה של 4%?
נכון, אף אחד, אלא אם תוריד את המחיר.
לכן, כשהריבית במשק עולה, מחירי האג"ח יורדים.
וכשהריבית יורדת, מחירי האג"ח עולים.
⚖️ ומה זה אומר בפועל?
שוק האג"ח הוא בעצם מראה של המצב הכלכלי.
📈 כשהאנשים מרגישים ביטחון, הם מוכרים אג"ח (כי היא משעממת)
והולכים למניות, שם אפשר להרוויח יותר.
📉 כשהם מפחדים, הם בורחים מהשוק למקומות “בטוחים” כמו אג"ח.
במילים פשוטות:
האג"ח מספרת לנו מה אנשים חושבים על הסיכון בעולם.
אם התשואות יורדות, זה סימן לפחד.
אם הן עולות, סימן שאנשים מרגישים בטוחים יותר.
🎯 בקיצור:
אג"ח = הלוואה עם ריבית קבועה.
כשיש פחד, קונים אג"ח.
כשיש ביטחון, מוכרים אג"ח ועוברים למניות.
כשהריבית עולה, האג"ח מאבדת ערך.
וזה בדיוק הקשר בין שוק האג"ח לשוק המניות,
כשהאחד עולה, השני בדרך כלל נחלש.
בפוסט הבא נמשיך לשוק הבא,
📈 שוק המניות,
ונראה סוף־סוף מה באמת קורה שם מאחורי הגרפים,
ולמה כולם מדברים עליו, אבל כמעט אף אחד לא מבין אותו לעומק.
אם אהבתם את ההסבר, תנו לייק קטן
✍️ | SimpleTrader
#שיעור_1 #מבוא_לשוק_ההון #פוסט_5_חלק_2
❤21👍6
שוק ההון - זה פשוט 📊 pinned «🧭שיעור 1: “שוק ההון זה לא מספרים” יש משפט שאני חוזר עליו כמעט בכל שיעור שאני מעביר: שוק ההון זה לא מספרים - זה אנשים. ולמרות שזה נשמע פשוט, זה ההבדל בין מי שרואה גרף לבין מי שמבין אותו באמת. תראו, רוב האנשים נכנסים לשוק ההון ומיד קופצים לגרפים 📊 ללמוד נרות…»
אני רוצה רגע לדלג על המניות בשביל שנבין שנוכל להבין את התמונה הגדולה.
אז נמשיך בדיוק לפי הסדר:
✅ שוק הכסף (סיימנו)
✅ שוק האג"ח (סיימנו)
🔜 עכשיו: שוק הסחורות (Commodities Market)
🛢️ חלק שלישי מתוך פוסט 5 - שוק הסחורות
אם שוק הכסף הוא הלב,
ושוק האג"ח הוא לחץ הדם,
אז שוק הסחורות הוא הגוף עצמו,
החומר שממנו בנוי העולם.
🧩 אז מה זה בכלל “שוק סחורות”?
זה השוק שבו נסחרים הדברים הפיזיים שהעולם צריך כדי להתקיים:
נפט, זהב, גז טבעי, חיטה, קפה, תירס, מתכות, פחם ועוד.
כל דבר שמיוצר, נבנה או נאכל,
מתחיל בשוק הסחורות.
👕 בגדים → כותנה
🚗 מכוניות → פלדה, נפט, נחושת
🥖 אוכל → חיטה, תירס, סוכר
💡 חשמל → גז טבעי ונפט
זה השורש של כל הכלכלה.
⚙️ למה זה חשוב?
כי כשהמחירים של הסחורות עולים
הכול בעולם נהיה יקר יותר.
למה?
כי עלות הייצור עולה →
החברות מגלגלות את זה למחיר המוצר →
ואז הצרכן משלם יותר →
וזה נקרא אינפלציה 📈
אז כשמחירי הנפט, המזון או המתכות מזנקים.
הבנק המרכזי מתחיל להילחץ,
ומעלה ריבית כדי “להרגיע את הכלכלה”.
וזה משפיע על הכול,
גם על האג"ח, גם על המניות, וגם על המט"ח.
🛢️ דוגמה פשוטה:
נניח שמחיר הנפט קופץ מ־70 ל־100 דולר לחבית.
פתאום:
עלויות הובלה מתייקרות 🚛
עלויות ייצור עולות 🏭
מחירי מוצרים עולים בחנויות 🛒
האינפלציה מתחילה לעלות 📊
והבנק המרכזי אומר: “רגע, אנחנו מאבדים שליטה” →
מעלה ריבית →
ואז שוק המניות נחלש, האג"ח נופלות,
והדולר מתחזק 💵
כלומר, עלייה במחיר של סחורה אחת יכולה להזיז את כל הכלכלה העולמית.
🥇ומה עם זהב?
הזהב הוא סיפור בפני עצמו.
הוא לא רק מתכת, הוא סמל של ביטחון.
כשיש מלחמות, משברים או פחד,
אנשים קונים זהב.
למה?
כי זהב נתפס כ”כסף אמיתי” - כזה שלא תלוי בממשלה או בבנק.
אז בדרך כלל:
📉 כששוקי המניות נופלים → הזהב עולה.
📈 כשהכול רגוע ואופטימי → הזהב יורד.
🎯 בקיצור:
שוק הסחורות משפיע ישירות על יוקר המחיה.
כשהוא מתחמם, נולדת אינפלציה.
כשהוא נרגע, הריבית יורדת והשוק נושם.
הזהב הוא המקלט של הפחד.
בפוסט הבא נצלול לשוק הבא בשרשרת
💱 שוק המט"ח (מטבעות)
ונראה איך שינוי קטן בדולר או ביורו
יכול להפוך את כל העולם על הראש. 🌎
❤️ אם אהבתם את ההסבר, תנו לייק קטן.
✍️ | SimpleTrader
#שיעור_1 #מבוא_לשוק_ההון #פוסט_5_חלק_3
אז נמשיך בדיוק לפי הסדר:
✅ שוק הכסף (סיימנו)
✅ שוק האג"ח (סיימנו)
🔜 עכשיו: שוק הסחורות (Commodities Market)
🛢️ חלק שלישי מתוך פוסט 5 - שוק הסחורות
אם שוק הכסף הוא הלב,
ושוק האג"ח הוא לחץ הדם,
אז שוק הסחורות הוא הגוף עצמו,
החומר שממנו בנוי העולם.
🧩 אז מה זה בכלל “שוק סחורות”?
זה השוק שבו נסחרים הדברים הפיזיים שהעולם צריך כדי להתקיים:
נפט, זהב, גז טבעי, חיטה, קפה, תירס, מתכות, פחם ועוד.
כל דבר שמיוצר, נבנה או נאכל,
מתחיל בשוק הסחורות.
👕 בגדים → כותנה
🚗 מכוניות → פלדה, נפט, נחושת
🥖 אוכל → חיטה, תירס, סוכר
💡 חשמל → גז טבעי ונפט
זה השורש של כל הכלכלה.
⚙️ למה זה חשוב?
כי כשהמחירים של הסחורות עולים
הכול בעולם נהיה יקר יותר.
למה?
כי עלות הייצור עולה →
החברות מגלגלות את זה למחיר המוצר →
ואז הצרכן משלם יותר →
וזה נקרא אינפלציה 📈
אז כשמחירי הנפט, המזון או המתכות מזנקים.
הבנק המרכזי מתחיל להילחץ,
ומעלה ריבית כדי “להרגיע את הכלכלה”.
וזה משפיע על הכול,
גם על האג"ח, גם על המניות, וגם על המט"ח.
🛢️ דוגמה פשוטה:
נניח שמחיר הנפט קופץ מ־70 ל־100 דולר לחבית.
פתאום:
עלויות הובלה מתייקרות 🚛
עלויות ייצור עולות 🏭
מחירי מוצרים עולים בחנויות 🛒
האינפלציה מתחילה לעלות 📊
והבנק המרכזי אומר: “רגע, אנחנו מאבדים שליטה” →
מעלה ריבית →
ואז שוק המניות נחלש, האג"ח נופלות,
והדולר מתחזק 💵
כלומר, עלייה במחיר של סחורה אחת יכולה להזיז את כל הכלכלה העולמית.
🥇ומה עם זהב?
הזהב הוא סיפור בפני עצמו.
הוא לא רק מתכת, הוא סמל של ביטחון.
כשיש מלחמות, משברים או פחד,
אנשים קונים זהב.
למה?
כי זהב נתפס כ”כסף אמיתי” - כזה שלא תלוי בממשלה או בבנק.
אז בדרך כלל:
📉 כששוקי המניות נופלים → הזהב עולה.
📈 כשהכול רגוע ואופטימי → הזהב יורד.
🎯 בקיצור:
שוק הסחורות משפיע ישירות על יוקר המחיה.
כשהוא מתחמם, נולדת אינפלציה.
כשהוא נרגע, הריבית יורדת והשוק נושם.
הזהב הוא המקלט של הפחד.
בפוסט הבא נצלול לשוק הבא בשרשרת
💱 שוק המט"ח (מטבעות)
ונראה איך שינוי קטן בדולר או ביורו
יכול להפוך את כל העולם על הראש. 🌎
❤️ אם אהבתם את ההסבר, תנו לייק קטן.
✍️ | SimpleTrader
#שיעור_1 #מבוא_לשוק_ההון #פוסט_5_חלק_3
❤14
שוק ההון - זה פשוט 📊
אני רוצה רגע לדלג על המניות בשביל שנבין שנוכל להבין את התמונה הגדולה. אז נמשיך בדיוק לפי הסדר: ✅ שוק הכסף (סיימנו) ✅ שוק האג"ח (סיימנו) 🔜 עכשיו: שוק הסחורות (Commodities Market) 🛢️ חלק שלישי מתוך פוסט 5 - שוק הסחורות אם שוק הכסף הוא הלב, ושוק האג"ח הוא…
חלק רביעי מתוך פוסט 5 - שוק המט"ח (Forex Market)
אוקיי, בוא נדבר רגע על כסף💸.
לא על מניות, לא על זהב, על הדבר הכי בסיסי שיש: מטבעות.
שקל, דולר, אירו, ין, לירה.
כל אחד מהם הוא “כסף מקומי”,
אבל בעולם הכלכלה, כולם מתחרים אחד בשני.
וזה בדיוק מה שקורה ב־שוק המט"ח.
🧭 אז מה זה בעצם שוק המט"ח?
המילה "מט"ח" זה קיצור של מטבע חוץ.
זה השוק שבו נקבעים שערי החליפין,
כלומר, כמה שווה דולר אחד בשקלים,
או כמה אירו אתה מקבל על דולר.
זה לא נקבע בממשלה או בבנק,
זה נקבע בשוק פתוח שבו בנקים, חברות, משקיעים וקרנות
קונים ומוכרים מטבעות כל הזמן.
לדוגמה:
חברה ישראלית שקונה ציוד מארה"ב צריכה דולרים 💵
תיירים שבאים לישראל צריכים שקלים 💰
משקיעים שמאמינים שהדולר יתחזק, קונים אותו מראש 📈
כל זה קורה יחד, עשרות טריליונים של דולרים ביום (!).
⚙️ למה זה חשוב?
כי שער המטבע משפיע על כל דבר שאנחנו קונים או מוכרים בעולם.
לדוגמה:
אם הדולר מתחזק
יבואנים בישראל צריכים לשלם יותר על סחורה שמיובאת מחו"ל.
אז הם מעלים מחירים לצרכנים.
וזה יוצר אינפלציה.
אבל מצד שני, כשיש דולר חזק,
היצואנים (חברות ישראליות שמוכרות לחו"ל)
מרוויחים יותר, כי הם מקבלים דולרים יקרים על אותה מכירה.
אז הדולר משפיע ישירות על הכלכלה המקומית שלנו,
ועל המניות של החברות שפועלות בעולם.
📈 ומה גורם למטבע לעלות או לרדת?
בדיוק כמו בשוק המניות - היצע וביקוש.
אם כולם רוצים דולר - הוא יתחזק🪜.
אם כולם מוכרים אותו - הוא ייחלש📉.
אבל יש עוד גורם חשוב מאוד: הריבית.
כשבנק מרכזי בארה"ב מעלה ריבית,
ההשקעה בדולר נהיית משתלמת יותר →
כולם רוצים להחזיק דולרים → הדולר עולה.
זו הסיבה שכל העולם מסתכל על החלטות הריבית של ארה"ב.
ריבית אחת שם, משנה את כל העולם. 🌎
💬 קחו דוגמא של השנים האחרונות.
בשנים 2022-2023 הפד האמריקאי (הבנק המרכזי של ארה"ב)
העלה ריבית בקצב הכי מהיר מזה עשרות שנים.
מה קרה?
💵 הדולר זינק לגובה שיא.
💶 האירו והין נחלשו מאוד.
💰 במדינות מתפתחות (כמו ישראל) מחירי היבוא עלו והאינפלציה התחזקה.
כלומר, שינוי בריבית של מדינה אחת
יכול להשפיע על הכיס של כל אחד מאיתנו.
🎯 לסיכום:
המט"ח קובע כמה שווה כל מטבע בעולם.
הדולר הוא המלך👑.
כשחזק, העולם מתייקר; כשנחלש, יש הקלה.
ריבית גבוהה מושכת כסף → המטבע מתחזק.
ריבית נמוכה דוחפת כסף החוצה → המטבע נחלש.
בפוסט הבא ניכנס לעולם החדש במשפחה הזו – שוק הקריפטו (Crypto Market)
ונראה איך הוא שינה את כללי המשחק,
ואיך הוא מתנהג אחרת, אבל גם דומה מאוד לכל השווקים שראינו עד עכשיו.
ף
❤️ אם אהבתם את הפוסט – תנו לייק קטן.
✍️ SimpleTrader
#שיעור_1 #מבוא_לשוק_ההון #פוסט_5_חלק_4
אוקיי, בוא נדבר רגע על כסף💸.
לא על מניות, לא על זהב, על הדבר הכי בסיסי שיש: מטבעות.
שקל, דולר, אירו, ין, לירה.
כל אחד מהם הוא “כסף מקומי”,
אבל בעולם הכלכלה, כולם מתחרים אחד בשני.
וזה בדיוק מה שקורה ב־שוק המט"ח.
🧭 אז מה זה בעצם שוק המט"ח?
המילה "מט"ח" זה קיצור של מטבע חוץ.
זה השוק שבו נקבעים שערי החליפין,
כלומר, כמה שווה דולר אחד בשקלים,
או כמה אירו אתה מקבל על דולר.
זה לא נקבע בממשלה או בבנק,
זה נקבע בשוק פתוח שבו בנקים, חברות, משקיעים וקרנות
קונים ומוכרים מטבעות כל הזמן.
לדוגמה:
חברה ישראלית שקונה ציוד מארה"ב צריכה דולרים 💵
תיירים שבאים לישראל צריכים שקלים 💰
משקיעים שמאמינים שהדולר יתחזק, קונים אותו מראש 📈
כל זה קורה יחד, עשרות טריליונים של דולרים ביום (!).
⚙️ למה זה חשוב?
כי שער המטבע משפיע על כל דבר שאנחנו קונים או מוכרים בעולם.
לדוגמה:
אם הדולר מתחזק
יבואנים בישראל צריכים לשלם יותר על סחורה שמיובאת מחו"ל.
אז הם מעלים מחירים לצרכנים.
וזה יוצר אינפלציה.
אבל מצד שני, כשיש דולר חזק,
היצואנים (חברות ישראליות שמוכרות לחו"ל)
מרוויחים יותר, כי הם מקבלים דולרים יקרים על אותה מכירה.
אז הדולר משפיע ישירות על הכלכלה המקומית שלנו,
ועל המניות של החברות שפועלות בעולם.
📈 ומה גורם למטבע לעלות או לרדת?
בדיוק כמו בשוק המניות - היצע וביקוש.
אם כולם רוצים דולר - הוא יתחזק🪜.
אם כולם מוכרים אותו - הוא ייחלש📉.
אבל יש עוד גורם חשוב מאוד: הריבית.
כשבנק מרכזי בארה"ב מעלה ריבית,
ההשקעה בדולר נהיית משתלמת יותר →
כולם רוצים להחזיק דולרים → הדולר עולה.
זו הסיבה שכל העולם מסתכל על החלטות הריבית של ארה"ב.
ריבית אחת שם, משנה את כל העולם. 🌎
💬 קחו דוגמא של השנים האחרונות.
בשנים 2022-2023 הפד האמריקאי (הבנק המרכזי של ארה"ב)
העלה ריבית בקצב הכי מהיר מזה עשרות שנים.
מה קרה?
💵 הדולר זינק לגובה שיא.
💶 האירו והין נחלשו מאוד.
💰 במדינות מתפתחות (כמו ישראל) מחירי היבוא עלו והאינפלציה התחזקה.
כלומר, שינוי בריבית של מדינה אחת
יכול להשפיע על הכיס של כל אחד מאיתנו.
🎯 לסיכום:
המט"ח קובע כמה שווה כל מטבע בעולם.
הדולר הוא המלך👑.
כשחזק, העולם מתייקר; כשנחלש, יש הקלה.
ריבית גבוהה מושכת כסף → המטבע מתחזק.
ריבית נמוכה דוחפת כסף החוצה → המטבע נחלש.
בפוסט הבא ניכנס לעולם החדש במשפחה הזו – שוק הקריפטו (Crypto Market)
ונראה איך הוא שינה את כללי המשחק,
ואיך הוא מתנהג אחרת, אבל גם דומה מאוד לכל השווקים שראינו עד עכשיו.
ף
❤️ אם אהבתם את הפוסט – תנו לייק קטן.
✍️ SimpleTrader
#שיעור_1 #מבוא_לשוק_ההון #פוסט_5_חלק_4
❤18
מדווחות השבוע
$PLTR $AMD $HIMS $HOOD $ANET $SMCI $ALAB $CIFR $NVTS $TTD $UBER $OPEN $IONQ $APP $SHOP $SPOT $IREN $MP $PFE $AMC $QBTS $BYND $SOUN $MARA $HUT $COP $UUUU $KGC $BROS $UPST $BCE $AXON $QCOM $BRK.B (Saturday) $DKNG $ARM $NVO $SNAP $FIG $ELF $SMR $ON $PINS $BWXT $CAVA $DUOL $FUBO $ACHR $OSCR $VST
$PLTR $AMD $HIMS $HOOD $ANET $SMCI $ALAB $CIFR $NVTS $TTD $UBER $OPEN $IONQ $APP $SHOP $SPOT $IREN $MP $PFE $AMC $QBTS $BYND $SOUN $MARA $HUT $COP $UUUU $KGC $BROS $UPST $BCE $AXON $QCOM $BRK.B (Saturday) $DKNG $ARM $NVO $SNAP $FIG $ELF $SMR $ON $PINS $BWXT $CAVA $DUOL $FUBO $ACHR $OSCR $VST
שוק ההון - זה פשוט 📊
חלק רביעי מתוך פוסט 5 - שוק המט"ח (Forex Market) אוקיי, בוא נדבר רגע על כסף💸. לא על מניות, לא על זהב, על הדבר הכי בסיסי שיש: מטבעות. שקל, דולר, אירו, ין, לירה. כל אחד מהם הוא “כסף מקומי”, אבל בעולם הכלכלה, כולם מתחרים אחד בשני. וזה בדיוק מה שקורה ב־שוק…
🪙 חלק חמישי מתוך פוסט 5 - שוק הקריפטו (Crypto Market)
עד עכשיו דיברנו על שווקים “קלאסיים” כסף, אג"ח, סחורות, מט"ח.
אבל יש שוק אחד ששבר את כל החוקים:
שוק הקריפטו.
🧠 מה זה בעצם קריפטו?
קריפטו זה קיצור של “מטבעות קריפטוגרפיים”
כלומר, כסף דיגיטלי שמבוסס על טכנולוגיה, לא על בנק או מדינה.
הראשון שנולד היה ביטקוין (Bitcoin) בשנת 2009,
כתגובה למשבר הכלכלי הגדול של 2008,
כשהמון אנשים איבדו אמון בבנקים ובממשלות.
הרעיון של הקריפטו פשוט אבל מהפכני:
> "לא צריך בנק באמצע.
אפשר להעביר כסף ישירות מאדם לאדם,
בצורה מאובטחת, שקופה,
בלי שמישהו יחליט עבורך כמה תשלם או כמה תקבל."
💡 איך זה עובד?
מאחורי כל מטבע קריפטו עומדת טכנולוגיה שנקראת בלוקצ'יין (Blockchain)
מעין “ספר דיגיטלי ענק” שמחזיק את כל העסקאות שאי פעם נעשו,
אבל הוא לא בבעלות של אף אחד.
כל אחד בעולם יכול להצטרף, לבדוק עסקאות ולוודא שהכול אמיתי.
במקום פקיד בנק, יש מערכת חכמה.
במקום ממשלה, יש קהילה.
ובמקום שטרות, יש קוד.
🪙 ביטקוין, את'ריום וכל השאר
היום יש אלפי מטבעות דיגיטליים.
העיקריים הם:
ביטקוין (BTC) - “הזהב הדיגיטלי”, שמיועד לשמור ערך.
את'ריום (ETH) - פלטפורמה לבניית אפליקציות מבוזרות, חוזים חכמים וחדשנות.
ועוד אלפי פרויקטים קטנים יותר - חלק רציניים, חלק סתם “באזז”.
אבל מה שמאחד את כולם
זה הרצון ליצור מערכת חופשית וביזורית,
שבה הכוח עובר מהבנקים לידי האנשים.
⚖️ איך זה משתלב עם שוק ההון?
הקריפטו לא מנותק מהעולם הישן - הוא מושפע ממנו מאוד.
כששוק המניות עולה → גם הקריפטו עולה.
כשיש פחד עולמי → הקריפטו נופל.
למה?
כי רוב המשקיעים עדיין מתייחסים אליו כאל נכס סיכון.
כמו מניות טכנולוגיה צעירות.
אבל בשנים האחרונות מתחיל לקרות משהו חדש:
מוסדות גדולים, בנקים וקרנות השקעה נכנסים לשוק הזה.
וזה משנה הכול.
מה שהיה פעם “משחק של צעירים”
הופך בהדרגה לחלק מהמערכת הפיננסית הגלובלית.
🧩 אז מה למדנו פה?
קריפטו הוא לא סתם “עוד שוק”, אלא רעיון: שליטה כלכלית בידיים של האנשים.
הוא לא תלוי בבנק או במדינה - אלא בקוד ובאמון.
אבל בפועל, הוא עדיין מושפע מהכלכלה העולמית - מריבית, מפחד, מאינפלציה.
כשיש אופטימיות בעולם - הקריפטו פורח.
כשיש לחץ - הוא הראשון לספוג את המכה.
🎯 לסיכום:
שוק הקריפטו הוא כמו מעבדה לעתיד של הכסף.
הוא עדיין צעיר, עדיין מתנדנד,
אבל הוא כבר השפיע על איך שאנחנו חושבים על כסף, אמון, ומי שולט באמת בכלכלה שלנו.
בפוסט הבא נדבר על הפיל של החדר "שוק ההון".
אם אהבתם את הפוסט הזה תנו ❤️ קטן
זה עוזר לי לדעת שאתם איתי
✍️ | SimpleTrader
#שיעור_1 #מבוא_לשוק_ההון #פוסט_5_חלק_5
עד עכשיו דיברנו על שווקים “קלאסיים” כסף, אג"ח, סחורות, מט"ח.
אבל יש שוק אחד ששבר את כל החוקים:
שוק הקריפטו.
🧠 מה זה בעצם קריפטו?
קריפטו זה קיצור של “מטבעות קריפטוגרפיים”
כלומר, כסף דיגיטלי שמבוסס על טכנולוגיה, לא על בנק או מדינה.
הראשון שנולד היה ביטקוין (Bitcoin) בשנת 2009,
כתגובה למשבר הכלכלי הגדול של 2008,
כשהמון אנשים איבדו אמון בבנקים ובממשלות.
הרעיון של הקריפטו פשוט אבל מהפכני:
> "לא צריך בנק באמצע.
אפשר להעביר כסף ישירות מאדם לאדם,
בצורה מאובטחת, שקופה,
בלי שמישהו יחליט עבורך כמה תשלם או כמה תקבל."
💡 איך זה עובד?
מאחורי כל מטבע קריפטו עומדת טכנולוגיה שנקראת בלוקצ'יין (Blockchain)
מעין “ספר דיגיטלי ענק” שמחזיק את כל העסקאות שאי פעם נעשו,
אבל הוא לא בבעלות של אף אחד.
כל אחד בעולם יכול להצטרף, לבדוק עסקאות ולוודא שהכול אמיתי.
במקום פקיד בנק, יש מערכת חכמה.
במקום ממשלה, יש קהילה.
ובמקום שטרות, יש קוד.
🪙 ביטקוין, את'ריום וכל השאר
היום יש אלפי מטבעות דיגיטליים.
העיקריים הם:
ביטקוין (BTC) - “הזהב הדיגיטלי”, שמיועד לשמור ערך.
את'ריום (ETH) - פלטפורמה לבניית אפליקציות מבוזרות, חוזים חכמים וחדשנות.
ועוד אלפי פרויקטים קטנים יותר - חלק רציניים, חלק סתם “באזז”.
אבל מה שמאחד את כולם
זה הרצון ליצור מערכת חופשית וביזורית,
שבה הכוח עובר מהבנקים לידי האנשים.
⚖️ איך זה משתלב עם שוק ההון?
הקריפטו לא מנותק מהעולם הישן - הוא מושפע ממנו מאוד.
כששוק המניות עולה → גם הקריפטו עולה.
כשיש פחד עולמי → הקריפטו נופל.
למה?
כי רוב המשקיעים עדיין מתייחסים אליו כאל נכס סיכון.
כמו מניות טכנולוגיה צעירות.
אבל בשנים האחרונות מתחיל לקרות משהו חדש:
מוסדות גדולים, בנקים וקרנות השקעה נכנסים לשוק הזה.
וזה משנה הכול.
מה שהיה פעם “משחק של צעירים”
הופך בהדרגה לחלק מהמערכת הפיננסית הגלובלית.
🧩 אז מה למדנו פה?
קריפטו הוא לא סתם “עוד שוק”, אלא רעיון: שליטה כלכלית בידיים של האנשים.
הוא לא תלוי בבנק או במדינה - אלא בקוד ובאמון.
אבל בפועל, הוא עדיין מושפע מהכלכלה העולמית - מריבית, מפחד, מאינפלציה.
כשיש אופטימיות בעולם - הקריפטו פורח.
כשיש לחץ - הוא הראשון לספוג את המכה.
🎯 לסיכום:
שוק הקריפטו הוא כמו מעבדה לעתיד של הכסף.
הוא עדיין צעיר, עדיין מתנדנד,
אבל הוא כבר השפיע על איך שאנחנו חושבים על כסף, אמון, ומי שולט באמת בכלכלה שלנו.
בפוסט הבא נדבר על הפיל של החדר "שוק ההון".
אם אהבתם את הפוסט הזה תנו ❤️ קטן
זה עוזר לי לדעת שאתם איתי
✍️ | SimpleTrader
#שיעור_1 #מבוא_לשוק_ההון #פוסט_5_חלק_5
❤18
בבקשה תענו בשביל מעקב אישי - האם התחלתם ללמוד ולקרוא את מה שאני שולח?
Anonymous Poll
87%
כן, עוקבים 🥇
13%
רק חלק, השאר בהמשך 🤌
0%
לא, מעדיף לשלם לקורס🤦
❤2
שוק ההון - זה פשוט 📊
🪙 חלק חמישי מתוך פוסט 5 - שוק הקריפטו (Crypto Market) עד עכשיו דיברנו על שווקים “קלאסיים” כסף, אג"ח, סחורות, מט"ח. אבל יש שוק אחד ששבר את כל החוקים: שוק הקריפטו. 🧠 מה זה בעצם קריפטו? קריפטו זה קיצור של “מטבעות קריפטוגרפיים” כלומר, כסף דיגיטלי שמבוסס על…
📈 חלק שישי מתוך פוסט 5 - שוק ההון (שוק המניות)
אם כל השווקים שדיברנו עליהם עד עכשיו הם כמו תשתיות,
אז שוק המניות הוא הבמה הראשית.
פה כולם מסתכלים, פה כולם מגיבים, ופה הכי הרבה רגשות מעורבים.
💡 אז מה זה בעצם מניה?
כשאתה קונה מניה, אתה קונה חלק קטן מחברה אמיתית.
לא “כרטיס הגרלה”, לא “ניחוש על גרף”, אלא חתיכה אמיתית מביזנס.
אם החברה מצליחה - אתה שותף ברווחים.
אם היא נכשלת- גם אתה סופג את הנפילה.
זה כמו לקנות פרוסה קטנה ממאפייה, או מסעדה, או אפילו מאפל.
ככל שהעסק גדל ומוכר יותר - הערך שלך גדל יחד איתו.
⚙️ איך זה עובד בפועל?
כל חברה גדולה נסחרת בבורסה, מקום שבו קונים ומוכרים את המניות שלה.
המחיר משתנה כל שנייה,
כי יש אנשים שמאמינים שהיא שווה יותר,
ואחרים שחושבים שהיא כבר יקרה מדי.
📊 וכל העסק הזה קורה בזמן אמת,
באלפי עסקאות בשנייה.
😨💰 אז למה זה עולה ויורד כל הזמן?
כי השוק לא מתמחר את ההווה,
אלא את העתיד.
הוא לא שואל “כמה החברה הרוויחה היום”,
אלא “מה היא תעשה בעוד שנה?”.
וזה כבר ניחוש מבוסס רגש וציפייה.
📈 כשיש תקווה - אנשים קונים.
📉 כשיש פחד - הם מוכרים.
אותם רגשות שדיברנו עליהם קודם,
פשוט באים לידי ביטוי פה, במספרים.
🧠 אבל מה שמעניין באמת…
זה לא אם מניה תעלה מחר או תרד מחר.
זה להבין למה היא זזה.
לפעמים חברה מפרסמת דוחות מצוינים, והמניה יורדת.
למה?
כי כולם כבר ציפו לתוצאות טובות יותר.
זה השוק במלוא הדרו:
לא הגיון מוחלט, אלא שילוב של נתונים ופסיכולוגיה.
אז מי בכלל פועל שם?
בוא נחלק את זה לשלושה סוגים:
1️⃣ המשקיעים הגדולים- קרנות פנסיה, בנקים, גופי ביטוח.
אלה שזזים לאט, אבל כשזזים - השוק מרגיש את זה.
2️⃣ הקרנות והאלגוריתמים - מחשבים שקונים ומוכרים אוטומטית לפי נוסחאות.
הם מהירים בטירוף ויוצרים את התנודות הקטנות שאנחנו רואים כל יום.
3️⃣ אנשים כמוני וכמוכם - משקיעים פרטיים,
שקונים מניות דרך אפליקציות או ברוקרים אונליין.
למרות שאנחנו קטנים בכמות הכסף,
אנחנו מוסיפים את הרגש לשוק - פחד, חמדנות, תקווה, ביטחון.
וזה מה שנותן לשוק את “הנשמה” שלו.
לסיכום
שוק המניות הוא לא מקום של ניחושים,
אלא של הבנה אנושית.
זה המקום שבו כל מה שלמדנו עד עכשיו
ריבית, סחורות, מט"ח, רגשות, אינפלציה
מתנקז לתוך גרף אחד,
שמספר את הסיפור של העולם באותו רגע.
הוא לא תמיד הגיוני,
אבל הוא תמיד אמיתי
כי הוא משקף את מה שאנשים באמת מרגישים.
בפוסט הבא נקשור את כל זה יחד:
איך כל השווקים האלה מזיזים אחד את השני,
ואיך תזוזה קטנה בריבית או במחיר הנפט
יכולה להוריד את הנאסד"ק או להקפיץ את הביטקוין ביום אחד.
שם נבין סוף - סוף את המשפט:
💡 “הכסף לא נעלם, הוא רק עובר מקום.”
✍️ | SimpleTrader
#שיעור_1 #מבוא_לשוק_ההון #פוסט_5_חלק_6
אם כל השווקים שדיברנו עליהם עד עכשיו הם כמו תשתיות,
אז שוק המניות הוא הבמה הראשית.
פה כולם מסתכלים, פה כולם מגיבים, ופה הכי הרבה רגשות מעורבים.
💡 אז מה זה בעצם מניה?
כשאתה קונה מניה, אתה קונה חלק קטן מחברה אמיתית.
לא “כרטיס הגרלה”, לא “ניחוש על גרף”, אלא חתיכה אמיתית מביזנס.
אם החברה מצליחה - אתה שותף ברווחים.
אם היא נכשלת- גם אתה סופג את הנפילה.
זה כמו לקנות פרוסה קטנה ממאפייה, או מסעדה, או אפילו מאפל.
ככל שהעסק גדל ומוכר יותר - הערך שלך גדל יחד איתו.
⚙️ איך זה עובד בפועל?
כל חברה גדולה נסחרת בבורסה, מקום שבו קונים ומוכרים את המניות שלה.
המחיר משתנה כל שנייה,
כי יש אנשים שמאמינים שהיא שווה יותר,
ואחרים שחושבים שהיא כבר יקרה מדי.
📊 וכל העסק הזה קורה בזמן אמת,
באלפי עסקאות בשנייה.
😨💰 אז למה זה עולה ויורד כל הזמן?
כי השוק לא מתמחר את ההווה,
אלא את העתיד.
הוא לא שואל “כמה החברה הרוויחה היום”,
אלא “מה היא תעשה בעוד שנה?”.
וזה כבר ניחוש מבוסס רגש וציפייה.
📈 כשיש תקווה - אנשים קונים.
📉 כשיש פחד - הם מוכרים.
אותם רגשות שדיברנו עליהם קודם,
פשוט באים לידי ביטוי פה, במספרים.
🧠 אבל מה שמעניין באמת…
זה לא אם מניה תעלה מחר או תרד מחר.
זה להבין למה היא זזה.
לפעמים חברה מפרסמת דוחות מצוינים, והמניה יורדת.
למה?
כי כולם כבר ציפו לתוצאות טובות יותר.
זה השוק במלוא הדרו:
לא הגיון מוחלט, אלא שילוב של נתונים ופסיכולוגיה.
אז מי בכלל פועל שם?
בוא נחלק את זה לשלושה סוגים:
1️⃣ המשקיעים הגדולים- קרנות פנסיה, בנקים, גופי ביטוח.
אלה שזזים לאט, אבל כשזזים - השוק מרגיש את זה.
2️⃣ הקרנות והאלגוריתמים - מחשבים שקונים ומוכרים אוטומטית לפי נוסחאות.
הם מהירים בטירוף ויוצרים את התנודות הקטנות שאנחנו רואים כל יום.
3️⃣ אנשים כמוני וכמוכם - משקיעים פרטיים,
שקונים מניות דרך אפליקציות או ברוקרים אונליין.
למרות שאנחנו קטנים בכמות הכסף,
אנחנו מוסיפים את הרגש לשוק - פחד, חמדנות, תקווה, ביטחון.
וזה מה שנותן לשוק את “הנשמה” שלו.
לסיכום
שוק המניות הוא לא מקום של ניחושים,
אלא של הבנה אנושית.
זה המקום שבו כל מה שלמדנו עד עכשיו
ריבית, סחורות, מט"ח, רגשות, אינפלציה
מתנקז לתוך גרף אחד,
שמספר את הסיפור של העולם באותו רגע.
הוא לא תמיד הגיוני,
אבל הוא תמיד אמיתי
כי הוא משקף את מה שאנשים באמת מרגישים.
בפוסט הבא נקשור את כל זה יחד:
איך כל השווקים האלה מזיזים אחד את השני,
ואיך תזוזה קטנה בריבית או במחיר הנפט
יכולה להוריד את הנאסד"ק או להקפיץ את הביטקוין ביום אחד.
שם נבין סוף - סוף את המשפט:
💡 “הכסף לא נעלם, הוא רק עובר מקום.”
✍️ | SimpleTrader
#שיעור_1 #מבוא_לשוק_ההון #פוסט_5_חלק_6
❤16
שוק ההון - זה פשוט 📊
📈 חלק שישי מתוך פוסט 5 - שוק ההון (שוק המניות) אם כל השווקים שדיברנו עליהם עד עכשיו הם כמו תשתיות, אז שוק המניות הוא הבמה הראשית. פה כולם מסתכלים, פה כולם מגיבים, ופה הכי הרבה רגשות מעורבים. 💡 אז מה זה בעצם מניה? כשאתה קונה מניה, אתה קונה חלק קטן מחברה…
חייב לכם שיעור על אתמול
💸 פוסט 6: איך הכסף זורם בין השווקים - “הוא לא נעלם, הוא פשוט מחליף מקום”
אם יש משפט אחד שכל מי שנמצא בשוק ההון חייב להבין,
זה זה:
💡 הכסף לעולם לא נעלם - הוא רק עובר מקום.
תחשבו על זה רגע.
כשאתם רואים את שוק המניות נופל,
זה לא אומר שהכסף “נמחק”.
זה אומר שמישהו מכר -
ומישהו אחר קנה ממנו במחיר נמוך יותר.
הכסף פשוט זז
מכיס אחד לשני,
ומשוק אחד לשוק אחר.
🧭 אז איך זה עובד?
השווקים הפיננסיים הם כמו מערכת של צינורות.
הכסף זורם בהם כל הזמן
והכיוון שלו נקבע לפי מה שקורה בעולם: ריבית, אינפלציה, מלחמות, רגשות.
בואו נראה כמה דוגמאות פשוטות 👇
🔁 1. שוק הכסף ↔️ שוק האג"ח
כשבנק מרכזי (כמו הפד בארה"ב או בנק ישראל) מעלה ריבית -
פתאום יש אפשרות לשים כסף בפיקדון ולקבל 5% ריבית בלי סיכון.
אז הרבה משקיעים מוכרים מניות ואומרים לעצמם:
“למה להסתכן, אם אני יכול לקבל תשואה בטוחה בבנק?”
התוצאה:
📉 שוק המניות יורד.
📈 שוק האג"ח מתחזק (כי כולם רצים למקלטים בטוחים).
וכשמורידים ריבית -
הכיוון מתהפך בדיוק להיפך.
📊 2. שוק האג"ח ↔️ שוק המניות
כשמחירי האג"ח עולים, המשמעות היא שהתשואה עליהן יורדת.
ואז אנשים חושבים: “בשביל 2% בשנה זה לא שווה לי” →
אז הם מוכרים אג"ח ומחפשים תשואה גבוהה יותר במניות.
אבל כשמחירי האג"ח נופלים
התשואות שלהן עולות,
והמשקיעים חוזרים לשם כדי להרוויח “ביטחון עם ריבית”.
🔁 זה מאזן מתמיד בין סיכון (מניות) לביטחון (אג"ח).
🛢 3. שוק הסחורות ↔️ האינפלציה ↔️ הריבית
כשמחירי הסחורות (נפט, מזון, מתכות) עולים,
הכול מתייקר →
הבנקים המרכזיים נלחצים →
מעלים ריבית כדי לקרר את המשק →
והעלאות הריבית האלה פוגעות במניות ובאג"ח.
אבל אחרי תקופה, כשהאינפלציה נרגעת,
הם שוב מורידים ריבית →
והכסף חוזר לזרום לשוקי המניות והקריפטו.
הכול קשור אחד לשני.
💱 4. שוק המט"ח ↔️ שוקי ההון בעולם
כשמדינה מעלה ריבית,
המשקיעים מכל העולם קונים את המטבע שלה כדי להרוויח ריבית גבוהה יותר.
זה נקרא “Carry Trade” (תקראו קצת על מה שקנה באוגוסט אשתקד עם יפן והקרי טרייד שגרם לקריסות מטורפות בשווקים) - סחר בריביות בין מדינות.
📈 התוצאה: המטבע שלה מתחזק.
📉 אבל מצד שני, היצוא שלה נפגע כי המוצרים שלה נהיים יקרים למדינות אחרות.
וזה שוב חוזר ומשפיע על הכלכלה, הרווחים, והמניות.
🪙 5. שוק הקריפטו ↔️ מצב הסיכון בעולם
הקריפטו הוא כמו מדחום של מצב הרוח בשווקים.
כשהכול רגוע ויש ביטחון → הכסף זורם לקריפטו.
כשיש לחץ, מלחמות או פחד מאינפלציה →
הכסף בורח ממנו וחוזר לשווקים “שמרניים” כמו אג"ח ודולר.
הוא מגיב מהר, לפעמים מהר מדי,
אבל הוא תמיד מראה לאן הרוח נושבת.
🎯 אז אם נפשט את הדברים.
כל שוק הוא לא “עולם בפני עצמו”.
זה כמו רשת חשמל אחת גדולה
כל נורה שמתחברת אליה משפיעה על המתח של כל השאר.
כשהכסף יוצא משוק אחד, הוא חייב להיכנס לאחר.
והמפתח להצליח בשוק זה לא לנחש לאן הוא ילך
אלא להבין למה הוא זז.
בפוסט הבא נלמד לזהות את המעגל הזה של התזוזות:
איך שינוי קטן בריבית או באינפלציה
מפעיל תגובת שרשרת שיכולה להרים או להפיל את השוק כולו.
זה כבר יהיה השלב שבו ניכנס לעומק של הדינמיקה הפיננסית -
הלב האמיתי של שוק ההון.
✍️ | SimpleTrader
#שיעור_1 #מבוא_לשוק_ההון #פוסט_6
#שש
💸 פוסט 6: איך הכסף זורם בין השווקים - “הוא לא נעלם, הוא פשוט מחליף מקום”
אם יש משפט אחד שכל מי שנמצא בשוק ההון חייב להבין,
זה זה:
💡 הכסף לעולם לא נעלם - הוא רק עובר מקום.
תחשבו על זה רגע.
כשאתם רואים את שוק המניות נופל,
זה לא אומר שהכסף “נמחק”.
זה אומר שמישהו מכר -
ומישהו אחר קנה ממנו במחיר נמוך יותר.
הכסף פשוט זז
מכיס אחד לשני,
ומשוק אחד לשוק אחר.
🧭 אז איך זה עובד?
השווקים הפיננסיים הם כמו מערכת של צינורות.
הכסף זורם בהם כל הזמן
והכיוון שלו נקבע לפי מה שקורה בעולם: ריבית, אינפלציה, מלחמות, רגשות.
בואו נראה כמה דוגמאות פשוטות 👇
🔁 1. שוק הכסף ↔️ שוק האג"ח
כשבנק מרכזי (כמו הפד בארה"ב או בנק ישראל) מעלה ריבית -
פתאום יש אפשרות לשים כסף בפיקדון ולקבל 5% ריבית בלי סיכון.
אז הרבה משקיעים מוכרים מניות ואומרים לעצמם:
“למה להסתכן, אם אני יכול לקבל תשואה בטוחה בבנק?”
התוצאה:
📉 שוק המניות יורד.
📈 שוק האג"ח מתחזק (כי כולם רצים למקלטים בטוחים).
וכשמורידים ריבית -
הכיוון מתהפך בדיוק להיפך.
📊 2. שוק האג"ח ↔️ שוק המניות
כשמחירי האג"ח עולים, המשמעות היא שהתשואה עליהן יורדת.
ואז אנשים חושבים: “בשביל 2% בשנה זה לא שווה לי” →
אז הם מוכרים אג"ח ומחפשים תשואה גבוהה יותר במניות.
אבל כשמחירי האג"ח נופלים
התשואות שלהן עולות,
והמשקיעים חוזרים לשם כדי להרוויח “ביטחון עם ריבית”.
🔁 זה מאזן מתמיד בין סיכון (מניות) לביטחון (אג"ח).
🛢 3. שוק הסחורות ↔️ האינפלציה ↔️ הריבית
כשמחירי הסחורות (נפט, מזון, מתכות) עולים,
הכול מתייקר →
הבנקים המרכזיים נלחצים →
מעלים ריבית כדי לקרר את המשק →
והעלאות הריבית האלה פוגעות במניות ובאג"ח.
אבל אחרי תקופה, כשהאינפלציה נרגעת,
הם שוב מורידים ריבית →
והכסף חוזר לזרום לשוקי המניות והקריפטו.
הכול קשור אחד לשני.
💱 4. שוק המט"ח ↔️ שוקי ההון בעולם
כשמדינה מעלה ריבית,
המשקיעים מכל העולם קונים את המטבע שלה כדי להרוויח ריבית גבוהה יותר.
זה נקרא “Carry Trade” (תקראו קצת על מה שקנה באוגוסט אשתקד עם יפן והקרי טרייד שגרם לקריסות מטורפות בשווקים) - סחר בריביות בין מדינות.
📈 התוצאה: המטבע שלה מתחזק.
📉 אבל מצד שני, היצוא שלה נפגע כי המוצרים שלה נהיים יקרים למדינות אחרות.
וזה שוב חוזר ומשפיע על הכלכלה, הרווחים, והמניות.
🪙 5. שוק הקריפטו ↔️ מצב הסיכון בעולם
הקריפטו הוא כמו מדחום של מצב הרוח בשווקים.
כשהכול רגוע ויש ביטחון → הכסף זורם לקריפטו.
כשיש לחץ, מלחמות או פחד מאינפלציה →
הכסף בורח ממנו וחוזר לשווקים “שמרניים” כמו אג"ח ודולר.
הוא מגיב מהר, לפעמים מהר מדי,
אבל הוא תמיד מראה לאן הרוח נושבת.
🎯 אז אם נפשט את הדברים.
כל שוק הוא לא “עולם בפני עצמו”.
זה כמו רשת חשמל אחת גדולה
כל נורה שמתחברת אליה משפיעה על המתח של כל השאר.
כשהכסף יוצא משוק אחד, הוא חייב להיכנס לאחר.
והמפתח להצליח בשוק זה לא לנחש לאן הוא ילך
אלא להבין למה הוא זז.
בפוסט הבא נלמד לזהות את המעגל הזה של התזוזות:
איך שינוי קטן בריבית או באינפלציה
מפעיל תגובת שרשרת שיכולה להרים או להפיל את השוק כולו.
זה כבר יהיה השלב שבו ניכנס לעומק של הדינמיקה הפיננסית -
הלב האמיתי של שוק ההון.
✍️ | SimpleTrader
#שיעור_1 #מבוא_לשוק_ההון #פוסט_6
#שש
❤16
שוק ההון - זה פשוט 📊
חייב לכם שיעור על אתמול 💸 פוסט 6: איך הכסף זורם בין השווקים - “הוא לא נעלם, הוא פשוט מחליף מקום” אם יש משפט אחד שכל מי שנמצא בשוק ההון חייב להבין, זה זה: 💡 הכסף לעולם לא נעלם - הוא רק עובר מקום. תחשבו על זה רגע. כשאתם רואים את שוק המניות נופל, זה לא אומר…
🔄 פוסט 7 - הדינמיקה הפיננסית: איך אירוע אחד יוצר תגובת שרשרת בשוק
בואו נדבר על משהו חשוב:
השוק לא מגיב רק לחדשות,
הוא מגיב לשרשרת של תגובות.
וזה בדיוק מה שנקרא - דינמיקה פיננסית.
💡 אז מה זה בכלל דינמיקה פיננסית?
תחשבו על זה כמו על אבני דומינו.
אבן אחת נופלת - וכל השורה נופלת אחריה.
אבל בשוק ההון, כל “אבן” היא שוק אחר:
הכסף, האג"ח, המט"ח, הסחורות, הקריפטו, והמניות.
כשהאחת זזה, היא מזיזה את כל השאר.
⚙️ דוגמה פשוטה:
נניח שבנק מרכזי בארה"ב מעלה ריבית.
1️⃣ פתאום הלוואות מתייקרות – גם לעסקים וגם למשפחות.
2️⃣ אנשים קונים פחות, חברות מוכרות פחות.
3️⃣ הרווחים של החברות יורדים → המניות יורדות.
4️⃣ האג"ח החדשות נהיות יותר אטרקטיביות → משקיעים בורחים מהמניות לשם.
5️⃣ כשהדולר מתחזק – יצואנים נפגעים.
6️⃣ הפחד גדל → גם הקריפטו יורד.
כלומר, צעד אחד קטן של העלאת ריבית - יוצר תגובת שרשרת בכל העולם.
📊 הנה עוד דוגמה:
מחירי הנפט מזנקים בעקבות מלחמה במזרח התיכון.
עלויות הייצור וההובלה עולות →
מחירי המוצרים עולים →
האינפלציה מזנקת →
הבנק המרכזי מעלה ריבית כדי “להילחם” באינפלציה →
השווקים נופלים →
והמשק מתקרר.
הכול מחובר.
וזה קורה שוב ושוב - כל עשור, בכל מדינה.
🧠 למה חשוב להבין את זה?
כי סוחר או משקיע שלא מבין את הקשרים האלה
מגיב רק לתוצאה - לא לסיבה.
הוא רואה את השוק נופל,
אבל לא מבין למה זה קורה,
ולכן הוא נבהל, מוכר, ומפספס את הרגע שבו הדברים באמת מתהפכים.
אבל מי שמבין את הדינמיקה
יכול לצפות את התגובות לפני שהן קורות.
הוא לא שואל "מה קרה?",
הוא שואל "מה יקרה עכשיו אחרי שזה קרה?"
וזה ההבדל בין מי שנגרר אחרי השוק,
למי שמבין את המשחק.
🎯 לסיכום:
השוק הוא מערכת אחת גדולה, לא אוסף של גרפים.
כל אירוע כלכלי יוצר תגובת שרשרת שעוברת דרך כל השווקים.
להבין את הדינמיקה = להבין את השוק ברמה עמוקה באמת.
בפוסט הבא נתחיל לדבר על מי בעצם מפעיל את כל זה
מי עומד מאחורי הזרימות, מי באמת מזיז את השוק,
ולמה כדאי לך לדעת לזהות מתי “הכסף החכם” נכנס,
ומתי “הכסף הטיפש” בורח. 💼
❤️ אם אהבתם את הפוסט - תנו לייק קטן בחייאת זה עוזר לי לראות שאני לא מדבר לעצמי.
✍️ | SimpleTrader
#שיעור_1 #מבוא_לשוק_ההון #פוסט_7
#שבע
בואו נדבר על משהו חשוב:
השוק לא מגיב רק לחדשות,
הוא מגיב לשרשרת של תגובות.
וזה בדיוק מה שנקרא - דינמיקה פיננסית.
💡 אז מה זה בכלל דינמיקה פיננסית?
תחשבו על זה כמו על אבני דומינו.
אבן אחת נופלת - וכל השורה נופלת אחריה.
אבל בשוק ההון, כל “אבן” היא שוק אחר:
הכסף, האג"ח, המט"ח, הסחורות, הקריפטו, והמניות.
כשהאחת זזה, היא מזיזה את כל השאר.
⚙️ דוגמה פשוטה:
נניח שבנק מרכזי בארה"ב מעלה ריבית.
1️⃣ פתאום הלוואות מתייקרות – גם לעסקים וגם למשפחות.
2️⃣ אנשים קונים פחות, חברות מוכרות פחות.
3️⃣ הרווחים של החברות יורדים → המניות יורדות.
4️⃣ האג"ח החדשות נהיות יותר אטרקטיביות → משקיעים בורחים מהמניות לשם.
5️⃣ כשהדולר מתחזק – יצואנים נפגעים.
6️⃣ הפחד גדל → גם הקריפטו יורד.
כלומר, צעד אחד קטן של העלאת ריבית - יוצר תגובת שרשרת בכל העולם.
📊 הנה עוד דוגמה:
מחירי הנפט מזנקים בעקבות מלחמה במזרח התיכון.
עלויות הייצור וההובלה עולות →
מחירי המוצרים עולים →
האינפלציה מזנקת →
הבנק המרכזי מעלה ריבית כדי “להילחם” באינפלציה →
השווקים נופלים →
והמשק מתקרר.
הכול מחובר.
וזה קורה שוב ושוב - כל עשור, בכל מדינה.
🧠 למה חשוב להבין את זה?
כי סוחר או משקיע שלא מבין את הקשרים האלה
מגיב רק לתוצאה - לא לסיבה.
הוא רואה את השוק נופל,
אבל לא מבין למה זה קורה,
ולכן הוא נבהל, מוכר, ומפספס את הרגע שבו הדברים באמת מתהפכים.
אבל מי שמבין את הדינמיקה
יכול לצפות את התגובות לפני שהן קורות.
הוא לא שואל "מה קרה?",
הוא שואל "מה יקרה עכשיו אחרי שזה קרה?"
וזה ההבדל בין מי שנגרר אחרי השוק,
למי שמבין את המשחק.
🎯 לסיכום:
השוק הוא מערכת אחת גדולה, לא אוסף של גרפים.
כל אירוע כלכלי יוצר תגובת שרשרת שעוברת דרך כל השווקים.
להבין את הדינמיקה = להבין את השוק ברמה עמוקה באמת.
בפוסט הבא נתחיל לדבר על מי בעצם מפעיל את כל זה
מי עומד מאחורי הזרימות, מי באמת מזיז את השוק,
ולמה כדאי לך לדעת לזהות מתי “הכסף החכם” נכנס,
ומתי “הכסף הטיפש” בורח. 💼
❤️ אם אהבתם את הפוסט - תנו לייק קטן בחייאת זה עוזר לי לראות שאני לא מדבר לעצמי.
✍️ | SimpleTrader
#שיעור_1 #מבוא_לשוק_ההון #פוסט_7
#שבע
❤18
הפוסט הבא קצת מורכב, אבל לאור כל השיט שאני שומע בשוק החלטתי לגעת בו, תתרכזו.
הרבה זמן לא היה תוכן שלא קשורים לשיעורים.
מה באמת קורה עם הנזילות בארה"ב הסבר פשוט
הרבה אנשים שואלים אם אנחנו בפתחה של עוד משבר בנקאי או משבר בדולר. לפי הנתונים , ממש לא.
מה שאנחנו רואים עכשיו זה לחץ זמני בנזילות (כלומר, כמות הכסף שזמינה בבנקים), אבל לא בעיה עמוקה או מערכתית כמו ב-2008 או אפילו ב-2019.
מה גורם ללחץ הזה? שילוב של כמה דברים טכניים שהמערכת הפיננסית יודעת להתמודד איתם. בואו נפרק את זה.
מה זה חשבון האוצר הכללי (TGA) ולמה הוא חשוב?
TGA (Treasury General Account) זה בעצם החשבון של ממשלת ארה"ב בבנק המרכזי (הפדרל ריזרב). כשממשלה מקבלת כסף ממסים או מוכרת אג"ח, הכסף הזה יוצא מהבנקים המסחריים ונכנס לחשבון הזה. בזמן שהוא שם, הוא "לא זורם" בכלכלה, וזה מקטין את הנזילות בשווקים.
🟢 מה קרה לאחרונה?
מאז שפתרו את משבר תקרת החוב ביוני, הממשלה מילאה את החשבון הזה עד לכ-1 טריליון דולר, יותר ממה שתכננה (850 מיליארד). המשמעות: כ-150 מיליארד דולר נעלמו זמנית מהבנקים, וזה מה שיוצר את תחושת הלחץ.
📈 בגרף השני רואים את זה, החשבון הזה קפץ חדות מ-2023 ועד סוף 2025 כמעט.
🟡 מה רואים בגרף של הרזרבות הבנקאיות?
בגרף הראשון רואים את רזרבות הבנקים ביחס לתמ"ג (כלכלה כוללת). אלה כספים שבנקים מחזיקים אצל הפד. שימו לב:
אחרי "משבר הרפו" בספטמבר 2019, הרזרבות קפצו למעלה (הפד הזריק כסף למערכת).
מאז 2022 , הרזרבות בירידה ברורה, בעיקר בגלל צמצום מאזני הפד (QT) ואיסוף כסף לחשבון האוצר (TGA).
עכשיו אנחנו שוב מתקרבים לאזורים נמוכים, אבל עדיין הרבה מעל רמות מסוכנות כמו ב-2019.
מסקנה: יש פחות רזרבות, אבל עדיין ברמה תקינה. זו לא קריסה, אלא הידוק.
🟡 אז מה זה מתקן הרפו?
רפו (Repo) זו הלוואה לטווח קצר (לרוב ליום אחד) שבנקים לוקחים מהפדרל ריזרב בתמורה לאג"ח.
בגרף השלישי רואים עלייה חדה בשימוש במתקן הזה בסוף כל חודש - במיוחד בסוף אוקטובר.
למה זה קורה?
הממשלה האטה הוצאות בסוף החודש (שמירה על כסף ב-TGA).
הבנקים "מסדרים מאזן" - כלומר רוצים להראות פחות סיכון ביום הדיווח.
📌 התוצאה: פחות נזילות זמינה, אז הם לוקחים הלוואות קצרות. זה טבעי.
🟡 מה קורה לשיעורי הריבית בשוק?
SOFR הוא שיעור הריבית שהבנקים משלמים כדי ללוות כסף ללילה. עלייה שלו מראה שהכסף פחות זמין.
בשני הגרפים האחרונים רואים שה-SOFR והפער מה-Repo הרגיל עלו קצת בזמן האחרון, אבל זה:
עדיין נמוך משמעותית מהשיא המטורף שהיה במשבר רפו 2019.
חלק מהתנודתיות הרגילה בשוק.
🟡 מה צפוי בהמשך?
הלחץ הזה זמני - כבר רואים שהשימוש ברפו יורד שוב.
בסוף נובמבר ובדצמבר יכול להיות עוד קצת לחץ בגלל סוף חודש וסוף שנה.
ב-1 בדצמבר הפדרל ריזרב מסיים את הצמצום הכמותי (QT), וזה אמור להקל על הלחץ.
✅ בקיצור בלי לסבם אתכם כי אנחנו עוסקים בכלכה: זה לא משבר , זה תהליך רגיל
יש קצת פחות כסף זמין זמנית, זה קורה.
הממשלה מושכת כסף מהמערכת (TGA).
הבנקים מגיבים עם רפו.
הפד לא מתעלם מזה - הכלים שלו עובדים והמערכת מגיבה בדיוק כמו שתוכננה.
זה לא סימן לקריסה, אלא פשוט איך מערכת פיננסית בריאה מתמודדת עם שינויים זמניים.
הרבה זמן לא היה תוכן שלא קשורים לשיעורים.
מה באמת קורה עם הנזילות בארה"ב הסבר פשוט
הרבה אנשים שואלים אם אנחנו בפתחה של עוד משבר בנקאי או משבר בדולר. לפי הנתונים , ממש לא.
מה שאנחנו רואים עכשיו זה לחץ זמני בנזילות (כלומר, כמות הכסף שזמינה בבנקים), אבל לא בעיה עמוקה או מערכתית כמו ב-2008 או אפילו ב-2019.
מה גורם ללחץ הזה? שילוב של כמה דברים טכניים שהמערכת הפיננסית יודעת להתמודד איתם. בואו נפרק את זה.
מה זה חשבון האוצר הכללי (TGA) ולמה הוא חשוב?
TGA (Treasury General Account) זה בעצם החשבון של ממשלת ארה"ב בבנק המרכזי (הפדרל ריזרב). כשממשלה מקבלת כסף ממסים או מוכרת אג"ח, הכסף הזה יוצא מהבנקים המסחריים ונכנס לחשבון הזה. בזמן שהוא שם, הוא "לא זורם" בכלכלה, וזה מקטין את הנזילות בשווקים.
🟢 מה קרה לאחרונה?
מאז שפתרו את משבר תקרת החוב ביוני, הממשלה מילאה את החשבון הזה עד לכ-1 טריליון דולר, יותר ממה שתכננה (850 מיליארד). המשמעות: כ-150 מיליארד דולר נעלמו זמנית מהבנקים, וזה מה שיוצר את תחושת הלחץ.
📈 בגרף השני רואים את זה, החשבון הזה קפץ חדות מ-2023 ועד סוף 2025 כמעט.
🟡 מה רואים בגרף של הרזרבות הבנקאיות?
בגרף הראשון רואים את רזרבות הבנקים ביחס לתמ"ג (כלכלה כוללת). אלה כספים שבנקים מחזיקים אצל הפד. שימו לב:
אחרי "משבר הרפו" בספטמבר 2019, הרזרבות קפצו למעלה (הפד הזריק כסף למערכת).
מאז 2022 , הרזרבות בירידה ברורה, בעיקר בגלל צמצום מאזני הפד (QT) ואיסוף כסף לחשבון האוצר (TGA).
עכשיו אנחנו שוב מתקרבים לאזורים נמוכים, אבל עדיין הרבה מעל רמות מסוכנות כמו ב-2019.
מסקנה: יש פחות רזרבות, אבל עדיין ברמה תקינה. זו לא קריסה, אלא הידוק.
🟡 אז מה זה מתקן הרפו?
רפו (Repo) זו הלוואה לטווח קצר (לרוב ליום אחד) שבנקים לוקחים מהפדרל ריזרב בתמורה לאג"ח.
בגרף השלישי רואים עלייה חדה בשימוש במתקן הזה בסוף כל חודש - במיוחד בסוף אוקטובר.
למה זה קורה?
הממשלה האטה הוצאות בסוף החודש (שמירה על כסף ב-TGA).
הבנקים "מסדרים מאזן" - כלומר רוצים להראות פחות סיכון ביום הדיווח.
📌 התוצאה: פחות נזילות זמינה, אז הם לוקחים הלוואות קצרות. זה טבעי.
🟡 מה קורה לשיעורי הריבית בשוק?
SOFR הוא שיעור הריבית שהבנקים משלמים כדי ללוות כסף ללילה. עלייה שלו מראה שהכסף פחות זמין.
בשני הגרפים האחרונים רואים שה-SOFR והפער מה-Repo הרגיל עלו קצת בזמן האחרון, אבל זה:
עדיין נמוך משמעותית מהשיא המטורף שהיה במשבר רפו 2019.
חלק מהתנודתיות הרגילה בשוק.
🟡 מה צפוי בהמשך?
הלחץ הזה זמני - כבר רואים שהשימוש ברפו יורד שוב.
בסוף נובמבר ובדצמבר יכול להיות עוד קצת לחץ בגלל סוף חודש וסוף שנה.
ב-1 בדצמבר הפדרל ריזרב מסיים את הצמצום הכמותי (QT), וזה אמור להקל על הלחץ.
✅ בקיצור בלי לסבם אתכם כי אנחנו עוסקים בכלכה: זה לא משבר , זה תהליך רגיל
יש קצת פחות כסף זמין זמנית, זה קורה.
הממשלה מושכת כסף מהמערכת (TGA).
הבנקים מגיבים עם רפו.
הפד לא מתעלם מזה - הכלים שלו עובדים והמערכת מגיבה בדיוק כמו שתוכננה.
זה לא סימן לקריסה, אלא פשוט איך מערכת פיננסית בריאה מתמודדת עם שינויים זמניים.
❤5
שוק ההון - זה פשוט 📊
🔄 פוסט 7 - הדינמיקה הפיננסית: איך אירוע אחד יוצר תגובת שרשרת בשוק בואו נדבר על משהו חשוב: השוק לא מגיב רק לחדשות, הוא מגיב לשרשרת של תגובות. וזה בדיוק מה שנקרא - דינמיקה פיננסית. 💡 אז מה זה בכלל דינמיקה פיננסית? תחשבו על זה כמו על אבני דומינו. אבן אחת…
💼 פוסט 8- מי מזיז את השוק באמת: השחקנים המרכזיים
הרבה אנשים חושבים שהשוק “עושה מה שהוא רוצה”.
אבל האמת?
מאחורי כל תנועה יש שחקנים אמיתיים
עם כסף, אינטרסים, וכלים שונים לגמרי משלנו.
כמו במשחק שחמט ♟
יש מלכים, יש פרשים, ויש חיילים קטנים.
וכמו בחיים, לא כולם משחקים באותם חוקים.
🏦 1️⃣ הכסף הגדול - המשקיעים המוסדיים
אלה השחקנים שמנהלים את הכסף של כולנו:
קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחים, בנקים, קרנות נאמנות.
הם לא עושים “טריידים” יומיים.
הם חושבים שנים קדימה.
אבל כשהם מזיזים כסף, כל השוק מרגיש את זה.
📊 אם הם רוצים לקנות מניה מסוימת, הם לא יכולים לקנות “לחיצה אחת”.
הם מפצלים את הקנייה שלהם לימים ואפילו לשבועות,
כדי לא להעלות את המחיר מהר מדי.
וככה נוצרות תנועות ארוכות של מגמות
שאנחנו, הקטנים, רואים רק בסוף.
💰 2️⃣ קרנות הגידור (Hedge Funds)
אלה כבר “הנינג’ות” של השוק.
הן משתמשות בכלים מתקדמים, שורטים, אופציות, גידורים, מינופים.
המטרה שלהן פשוטה:
להרוויח גם כשהשוק עולה וגם כשהוא נופל.
אם השוק רגוע מדי - הן יוצרות תנועה.
אם כולם קונים - הן לפעמים ימכרו, כדי “להפיל” את המחירים ולרכוש בזול אחר כך.
זה לא רע, זו פשוט הדרך שלהן לשחק.
אבל חשוב לדעת שהן בעלות כוח עצום,
ולפעמים מספיק צעד אחד שלהן כדי להזיז מניה, מדד - או אפילו מטבע.
⚙️ 3️⃣ האלגוריתמים והרובוטים
כן, גם למחשבים יש תפקיד.
היום רוב המסחר בעולם נעשה ע"י אלגוריתמים אוטומטיים
תוכנות שמזהות דפוסים, מגמות, ומגיבות תוך שבריר שנייה. ⚡️
הן לא מרגישות פחד או חמדנות,
אבל הן כן יודעות לזהות איפה נמצאים הפקודות של המשקיעים הקטנים,
ולהשתמש בזה לטובתן.
זה הסיבה שלפעמים אתה רואה את השוק "קופץ" למעלה ואז מיד חוזר
אלה לא אנשים, אלה תוכנות שנלחמות אחת בשנייה במהירות שבן אדם לא יכול לדמיין.
👤 4️⃣ המשקיעים הפרטיים
ופה נכנסים יפה מאוד אנחנו.
אנשים אמיתיים, שמנהלים את הכסף של עצמם.
אנחנו לא מזיזים את השוק
אבל אנחנו משלימים את התמונה הרגשית שלו.
כי אנחנו היחידים שפועלים מהלב ❤️
אנחנו מפחדים, מתרגשים, מתפתים, מקווים.
וכשאנחנו מגיבים באיחור - השוק כבר רץ קדימה.
אבל דווקא בגלל זה
כשמבינים איך הכסף הגדול חושב,
אפשר להתחיל לרכב על הגל ולא להילחם בו.
🧩 בקיצור
הכסף הגדול יוצר את המגמות.
קרנות הגידור מנצלות את התנודתיות.
האלגוריתמים מנהלים את הטווח הקצר.
המשקיעים הפרטיים מכתיבים את הרגש.
והשוק?
הוא השילוב של כל הארבעה האלה
רציונליות, טכנולוגיה ורגש אחד גדול.
בפוסט הבא נדבר על איך כל אחד מהשחקנים האלה חושב בטווח זמן שונה,
ולמה חשוב שתדע לאיזה “סוג שחקן” אתה שייך.
כי בלי זה, אתה תמיד תשחק על לוח שלא שלך. ⏱️
אם אהבתם את הפוסט - תנו ❤️ חשוב לי באמת לראות שאתם איתי ואני לא מדבר לעצמי
✍️ | SimpleTrader
#שיעור_1 #מבוא_לשוק_ההון #פוסט_8
#שמונה
הרבה אנשים חושבים שהשוק “עושה מה שהוא רוצה”.
אבל האמת?
מאחורי כל תנועה יש שחקנים אמיתיים
עם כסף, אינטרסים, וכלים שונים לגמרי משלנו.
כמו במשחק שחמט ♟
יש מלכים, יש פרשים, ויש חיילים קטנים.
וכמו בחיים, לא כולם משחקים באותם חוקים.
🏦 1️⃣ הכסף הגדול - המשקיעים המוסדיים
אלה השחקנים שמנהלים את הכסף של כולנו:
קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחים, בנקים, קרנות נאמנות.
הם לא עושים “טריידים” יומיים.
הם חושבים שנים קדימה.
אבל כשהם מזיזים כסף, כל השוק מרגיש את זה.
📊 אם הם רוצים לקנות מניה מסוימת, הם לא יכולים לקנות “לחיצה אחת”.
הם מפצלים את הקנייה שלהם לימים ואפילו לשבועות,
כדי לא להעלות את המחיר מהר מדי.
וככה נוצרות תנועות ארוכות של מגמות
שאנחנו, הקטנים, רואים רק בסוף.
💰 2️⃣ קרנות הגידור (Hedge Funds)
אלה כבר “הנינג’ות” של השוק.
הן משתמשות בכלים מתקדמים, שורטים, אופציות, גידורים, מינופים.
המטרה שלהן פשוטה:
להרוויח גם כשהשוק עולה וגם כשהוא נופל.
אם השוק רגוע מדי - הן יוצרות תנועה.
אם כולם קונים - הן לפעמים ימכרו, כדי “להפיל” את המחירים ולרכוש בזול אחר כך.
זה לא רע, זו פשוט הדרך שלהן לשחק.
אבל חשוב לדעת שהן בעלות כוח עצום,
ולפעמים מספיק צעד אחד שלהן כדי להזיז מניה, מדד - או אפילו מטבע.
⚙️ 3️⃣ האלגוריתמים והרובוטים
כן, גם למחשבים יש תפקיד.
היום רוב המסחר בעולם נעשה ע"י אלגוריתמים אוטומטיים
תוכנות שמזהות דפוסים, מגמות, ומגיבות תוך שבריר שנייה. ⚡️
הן לא מרגישות פחד או חמדנות,
אבל הן כן יודעות לזהות איפה נמצאים הפקודות של המשקיעים הקטנים,
ולהשתמש בזה לטובתן.
זה הסיבה שלפעמים אתה רואה את השוק "קופץ" למעלה ואז מיד חוזר
אלה לא אנשים, אלה תוכנות שנלחמות אחת בשנייה במהירות שבן אדם לא יכול לדמיין.
👤 4️⃣ המשקיעים הפרטיים
ופה נכנסים יפה מאוד אנחנו.
אנשים אמיתיים, שמנהלים את הכסף של עצמם.
אנחנו לא מזיזים את השוק
אבל אנחנו משלימים את התמונה הרגשית שלו.
כי אנחנו היחידים שפועלים מהלב ❤️
אנחנו מפחדים, מתרגשים, מתפתים, מקווים.
וכשאנחנו מגיבים באיחור - השוק כבר רץ קדימה.
אבל דווקא בגלל זה
כשמבינים איך הכסף הגדול חושב,
אפשר להתחיל לרכב על הגל ולא להילחם בו.
🧩 בקיצור
הכסף הגדול יוצר את המגמות.
קרנות הגידור מנצלות את התנודתיות.
האלגוריתמים מנהלים את הטווח הקצר.
המשקיעים הפרטיים מכתיבים את הרגש.
והשוק?
הוא השילוב של כל הארבעה האלה
רציונליות, טכנולוגיה ורגש אחד גדול.
בפוסט הבא נדבר על איך כל אחד מהשחקנים האלה חושב בטווח זמן שונה,
ולמה חשוב שתדע לאיזה “סוג שחקן” אתה שייך.
כי בלי זה, אתה תמיד תשחק על לוח שלא שלך. ⏱️
אם אהבתם את הפוסט - תנו ❤️ חשוב לי באמת לראות שאתם איתי ואני לא מדבר לעצמי
✍️ | SimpleTrader
#שיעור_1 #מבוא_לשוק_ההון #פוסט_8
#שמונה
❤16
בבקשה תגיבו, זה עוזר להתפתחות של הקורס והקבוצה פה.
מה דעתכם על הרמה של הקורס עד כה.
תדרגו זה עוזר לי להשתפר.
מה דעתכם על הרמה של הקורס עד כה.
תדרגו זה עוזר לי להשתפר.
Anonymous Poll
6%
מאכזבת
24%
טובה
71%
מצוינת