אז מה הפער הסופי בין המצביעים החופשיים לקבלני הקולות? מי התברג בצמרת בלי כמעט דיל אחד? וגם, האם בוצעו חיסולים ממוקדים ביום הבחירות עצמו? כוחם של הדילים המלאים נחשף >>>

נתחיל בשורה התחתונה: היינו קרובים בהערכת המשקל היחסי שיקבל כל מועמד מהדילים, אך טעינו בהערכת המשקל של כלל הדילים בהצבעה.

אחרי הרבה סימולציות בחרנו במספר 15,000 קולות כמדד השפעת הדילים על התוצאות הסופיות. בפועל, 24 שעות אחרי ניתוח תוצאות האמת, ניתן לקבוע כי המשקל עמד על 18,000 עד 20,000 קולות. כלומר, הערכת חסר שלנו במשקל הדילים שעמדה על כ- 4,000 קולות.

אז מי המרוויחים הגדולים מהמדד הזה? אלי כהן, דוד אמסלם ויואב גלנט שקפצו מעל ראשו של אמיר אוחנה שהופיע אצלנו במקומות 1 או 2 ברוב הסקרים המוקדמים שלנו בתקופה האחרונה בקרב המצביעים החופשיים. היכולת של אוחנה להתברג בחמישייה הראשונה בפריימריז, נטו בזכות הקולות של מצביעים חופשיים, היא הישג משמעותי.

יריב לוין, המנצח הגדול של הפריימריז, נהנה גם מפופולריות גבוהה מאוד בקרב המצביעים החופשיים וגם מתמיכה מאוד רחבה בדילים.

הנוסחה המעודכנת הזו גם מסבירה את השתלבותם לבסוף של יולי אדלשטיין ודני דנון בעשירייה השנייה ולא בעשירייה השלישית כפי שחזה המדגם.

איפה עוד טעינו? מודיעין השטח שלנו פספס שני אירועים דרמטיים שהתרחשו בדילים מתחת לפני השטח ביום הבחירות עצמו:

הראשון הוא דוד ביטן, שמיומנותו ואהדתו בתנועה עזרו לו כנראה להיות אחד הבודדים שזכה בסוף בתמיכת כל מארגני הדילים, כולל דילים יריבים.

דרמה נוספת התרחשה כנראה סביב רשימת חיסול משמעותית כנגד גלית דיסטל, שהוציאה אותה בזמן אמת ביום הבחירות עצמו גם מהדילים בהן היא הופיעה מוקדם יותר.

דיסטל הייתה ממוקמת במרכז העשירייה הראשונה בכל הסקרים המוקדמים שלנו בקרב המצביעים החופשיים, וגם בדגימה שערכו אנשי האלקטור שעובדים שנים רבות מול מתפקדי הליכוד.

רשימת החיסול הזו גרמה כפי הנראה ל"הצרחה" ביום הבחירות בין דיסטל לרגב על מקום האישה הראשונה ברשימה.

מצרפים לכם את תוצאות הסקר האחרון שערכנו בקרב המצביעים החופשיים ב- 8 באוגוסט, יומיים לפני יום הבוחר. אל תנסו להיכנס לחישובים, זו נוסחה מורכבת עם המון נתונים ומשתנים 🤦🏻‍♂️

ט"ו באב שמח אנשים ❤️

‏הערב במהדורה המרכזית של עכשיו 14: סקר מנדטים חדש.

כמה מנדטים מקבלת מפלגתם של גנץ, סער ואייזנקוט? האם היא משפיעה על רשימת הגושים, ומה קורה עם שקד והנדל?

כל התשובות מיד >>>

מדגם המנדטים שלנו הערב >>>

זוכרים פעמים נוספות שהלכנו "נגד" הזרם. איך זה נגמר בסוף כולם יודעים 🤷‍♂️

2 הכותרות המרכזיות מהמדגם שלנו עבור עכשיו 14 הערב:

גוש הימין נחלש במנדט אחד ל- 60, אם יהדות התורה ואגודת ישראל רצות בנפרד - אחת מהן לא עוברת את % החסימה וגוש הימין נסוג ל- 58.

מגי טביב עם כל המספרים שלנו הערב. צפו >>>

מה הסיכוי שליברמן לא יעבור את אחוז החסימה, איך זה שאפילו לבנט לא היה סיכוי להציל את המצב של שקד, לאן הולך הסיפור הערבי ומה הקשר בין פייזר לדיירקט פולס?

שלמה פילבר מתארח בפודקאסט של נדב פרי, ומסביר מדוע דווקא הוא לא מגדיר את עצמו סוקר.

מוזמנים ל- 45 דקות מרתקות לפני שהיום נגמר >>> spoti.fi/3wXomkp

3 כותרות מרכזיות מהמדגם שלנו עבור עכשיו 14 הערב:

המתלבטים מתוך גוש הימין מתחילים לרדת מהגדר וגוש הימין חוזר ל- 61 מנדטים.

איילת שקד מתחזקת קלות בשברי אחוזים בעקבות הפיצול מהנדל, אך עדיין חסרים לימינה עשרות אלפי קולות בכדי לחצות את קו החסימה.

מרב מיכאלי לוקחת הימור בסירוב לאיחוד עם מרצ. על פי הנתונים שלנו היא תצטרך לעבוד קשה בכדי לשמור על כוחה.

מגי טביבי עם כל המספרים שלנו הערב. צפו >>>

2 הכותרות המרכזיות מהמדגם שלנו עבור עכשיו 14 עם סיום הגשת הרשימות:

הבית היהודי בראשות איילת שקד עדיין רחוקה מאחוז החסימה עם 2.4%.

המפלגות הערביות נחלשות ל- 9 מנדטים.

מגי טביבי עם כל המספרים שלנו לפני סופ"ש. צפו >>>

‏כן, זה נכון. מדגם מנדטים מעניין הערב במהדורה המרכזית של עכשיו 14, עם פרשנות נרחבת של שלמה פילבר על המתרחש בחברה הערבית ביום שאחרי הפיצול במשותפת.

19:50, ערוץ עכשיו 14.

‏44 ימים לבחירות ולראשונה מאז התפרקות הרשימה המשותפת - זו מפת המנדטים העדכנית שלנו.

מגי טביבי עם הנתונים גם באינסטגרם שלנו >>> https://www.instagram.com/reel/CiqA1dtI0ve/?igshid=NmNmNjAwNzg=

הבהרה:

באופן חריג, ולאור השיח הציבורי שהתפתח סביב תוצאות מחקר עמדות הציבור ביחס לשסעים בחברה הישראלית שערכנו בהזמנת תנועת פנימה לקראת ט' באב, אשר עיקרי תוצאותיו התפרסמו בעיתון ישראל היום, אנו מבקשים להבהיר:

המחקר שהוזמן נוגע בסוגיות הרגישות ובעצבים החשופים של החברה הישראלית והיריבות בין השבטים השונים המרכיבים אותה, והוא נועד לשקף את המצב במטרה למצוא פתרונות במסגרת פעילות תנועת פנימה.

לא מפתיע, שאכן תוצאות המחקר רק העצימו את הוויכוח שהמחקר בא לשקף.

נוסח השאלות של הסקר וההמלצה המתודולוגית לביצועו, גובשו על ידי הצוות המקצועי חברת דיירקט פולס בשיתוף צוות פנימה. המכלול של כולן יחד אמור לשקף את תמונת המצב במסגרת היחסים המורכבים בחברה הישראלית.

במסגרת המחקר נכללה גם השאלה "איזו מבין הקבוצות הבאות אתם יותר נוטים לשנוא, אם בכלל?" שהפכה למוקד וויכוח סוער בשיח הציבורי. הנוסח הסופי של השאלה ומתולוגיית איסוף הנתונים וניתוחם נקבעו בידי חברת דיירקט פולס, ועל בסיס ניסיון הצוות המקצועי המרכיב אותה, במטרה לקבל מובהקות אודות הנטיות של כל אחת מהקבוצות המרכיבות את החברה הישראלים ביחסן השלילי כלפי הקבוצות האחרות.

כל אדם הגון מבין שהתוצאה איננה משקפת בהכרח את עמדת כלל הקבוצה, ובהתאם לכך כל ניסיון לצטט נתונים חלקיים מתוך המחקר במנותק מהמכלול, חוטא לתמונת המצב השלמה והנכונה שעולה מתוך ממצאי המחקר ובכך גם מחטיא את הרבים, בוודאי בתקופה רגישה של מערכת בחירות סוערת.

ערב ראש השנה, מן הראוי שלא נלבה מחלוקות בין חלקי העם. יש לנו מספיק מזה גם כך במשך השנה כולה.

4 מגמות מרכזיות מהמדגם האחרון של השנה:

1. יש עתיד מתחזקת במנדט על חשבון מפלגת העבודה.

2. יאיר לפיד מתחזק בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה על חשבון בני גנץ.

3. ארבע מפלגות בגוש השמאל על סף אחוז החסימה: מרצ, העבודה, הרשימה המשותפת ורע"מ.

4. אנחנו צופים התחזקות של רע"מ בשבועות הקרובים.

מגי טביבי וערוץ עכשיו 14 עם מפת המנדטים האחרונה לשנת תשפ"ב. צפו >>>

האם ישראל בדרך להפתעת אוקטובר? התראה ששווה לגזור ולשמור >>>

ארה"ב היא מעצמה מסודרת עם מסורת פוליטית. שם מתקיימות בחירות פעם בארבע שנים, בתחילת נובמבר. משם גם נולד המושג "הפתעת אוקטובר", האירוע שמגיע ממש בסמוך לבחירות ומשבש את כל מה שתוכנן בקמפיינים שנתיים קודם לכן.

חודשים ארוכים כולם אומרים, גם אנחנו, שאלו יהיו בחירות משעממות עם תיקו פוליטי שיוכרעו בהמרצת הבוחרים לקלפיות ביום הבוחר. פוליטיקאים ופרשנים אוהבים לקבוע מה יקרה על פי מה שקרה בעבר, אבל פוליטיקה היא העולם הכי פחות צפוי כפי שכבר למדתם.

שלושה נתונים מעניינים צפים לאחרונה בסקרי העומק הרבים שאנחנו עורכים, וייתכן כי הם מזהים את הפתעת אוקטובר הישראלית:

1. בשאלת המוטיבציה לבוא ולהצביע, אנחנו מזהים נתונים מובהקים של התעוררות ומוטיבציה בקרב מצביעי מפלגות הימין שחוו שנה באופוזיציה אחרי הרבה שנות שלטון, לעומת אדישות והתחלה של דמורליזציה בקרב חלק מתומכי הממשלה הנוכחית.

2. הפוליטיקאים והפרשנים עסוקים בצריבת הנרטיב האם פרישת בל"ד הייתה תקלה אסטרטגית או תרגיל גאוני של לפיד, מה שפחות מדברים עליו הם הנתונים שמצביעים על האפשרות שאחוז ההצבעה במגזר הערבי ירד מתחת לרף ה- 40%, מה שעלול להוביל למצב בו תהיה בכנסת הבאה מפלגה ערבית אחת אם בכלל. כדי לשמור על כוחם היום, הערבים חייבים לחצות את רף ה- 50% הצבעה. תרחיש כמעט לא סביר בנקודת הזמן הנוכחית.

3. כל האינדיקציות מראות כי לראשונה משנת 2009, אז פרצה לחיינו הפוליטיים אסטרטגיית "גודל הגוש קובע", אנחנו עשויים לצפות בחיסולה היזום לטובת יצירת מפלגת מרכז - שמאל אחת גדולה ודומיננטית. בין שלוש לחמש מפלגות בגוש השמאל עשויות להפוך לטרף של האסטרטגיה החדשה של לפיד. תעקבו אחרי הנתון הזה.

בעוד 40 יום נדע האם שוב סיימנו בתיקו פוליטי, או שהפתעת אוקטובר מתכננת לנו הכרעה אחרי ארבעה סבבים.

שנה טובה מהדיירקטים 🇮🇱

מגמת ההתחזקות של יאיר לפיד ויש עתיד על חשבון מפלגות השמאל, מרצ והעבודה, נמשכת. מי שמשלמת את עיקר המחיר היא מפלגת העבודה שעוברת הערב בקושי רב את אחוז החסימה.

איילת שקד והבית היהודי יציבים מאוד על טווח 2%, אך עם 0 עתודות קרקע למשיכת קהלים נוספים שיסייעו להם לעבור את אחוז החסימה, משימה שנראית בלתי אפשרית כמעט בוודאות מוחלטת.

מגי טביבי וערוץ עכשיו 14 עם מפת המנדטים שלנו הערב. צפו >>>

https://vt.tiktok.com/ZSRCk5w8g/

על אגדת העם של הימין הרך והחפירות בקידושים של שבת בבוקר. פרשנות שישי >>>

היה הייתה בעבר הלא רחוק אגדת עם על "הימין הרך" שיכריע את הבחירות.
בינתיים הבינו כולם שאין ימין ואין רך, יש את הציונות הדתית - "המגזר", לא המפלגה - שחלקה תומך באיילת שקד והבית היהודי והם הגרוש שחסר ללירה של קואליציית 61 לימין. אפילו הקמפיין של שקד מתמקד במסר הזה.

לא מעט מתבלבלים בין הנתון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על כ- 13% דתיים בישראל (לא חרדים), לבין "המגזר", הכיפות הסרוגות.

נעשה סדר במספרים: הבית הפוליטי של הציונות הדתית הייתה מפלגת המפד"ל ההיסטורית שהלכה והתפוגגה עד 2012, אז התמודד בנט על ראשות המפלגה וכדברי אורי אורבך המנוח "העיר את היפייפיה הנרדמת", נישא על גלי האהדה ומפקד המתפקדים.

לאחר שאיחד גם את החרד"לים (חלקם מצביעי בן גביר בגלגולו הקודם), החזיר בנט את המגזר הביתה וזכה ב- 11.5 מנדטים (קולות החיילים הכניסו את שולי מועלם לכנסת כמנדט ה- 12) עם 345,985 קולות.

מאז, המגזר הזה על שלל גלגוליו ומפלגותיו, לא הצליח לשחזר את ההצלחה.

בבחירות 2015 קיבל המגזר בראשות בנט ושקד 8 מנדטים, שהם 283,910 קולות.

בבחירות 2019 התפצל המגזר לימין החדש, שלא עברה את אחוז החסימה, ולאיחוד מפלגות הימין. שתי המפלגות זכו יחד ב- 298,072 קולות.

משם זה רק הלך והתדרדר: ימינה המאוחדת בראשות שקד זכתה בבחירות סבב ב' ב- 260,655 קולות, ובסבב ג' בראשות בנט ב- 240,689.

בסבב ד' שוב התפצל המגזר, ואותם רבע מיליון קולות המגזר התחלקו בין סמוטריץ' ובנט, כשכל אחד הלך לקושש לעצמו שותפים חדשים. בנט חיפש ימניים מסורתיים - חברתיים (אין פרנסה לא מעניין), וסמוטריץ' חבר לעוצמה יהודית.

אז איך מתחלקים כיום אותם 250-280 אלף מצביעי המגזר?

לפי המדגמים שלנו כ- 35% מהם יצביעו לליכוד ונתניהו, כ- 35% נוספים יצביעו למפלגת הציונות הדתית של סמוטריץ' ובן גביר, קצת יותר מ- 5% יצביעו למחנה הממלכתי והשאר חונים אצל איילת שקד והבית היהודי. צריך להדגיש: כל קבוצה בטוחה בהצבעתה. לא נותרו מתלבטים.

שקד והבית היהודי מקבלים כ- 85% מהכוח שלהם באמצעות המגזר, כך שבחשבון פשוט כוחם נאמד בכ- 60 עד 80 אלף בוחרים מקסימום, מה שמציב אותם אצלנו על 2% +-.

בעולם שבו אחוז החסימה עומד על כמעט 150,000 קולות, הסיכוי כי שקד והבית היהודי יצליחו למלא את אצטדיון טדי פעמיים ויכפילו את כוחם עד יום הבחירות - הוא אפסי.

פילוח של כוונות הצבעת הבוחרים מראה כי במידה ושקד תפרוש, שליש מהמצביעים שלה יפנו לימין, שליש לגוש השמאל ושליש עשוי פשוט לא ללכת להצביע.

נראה כי בינתיים את הגרוש ללירה להשלמת 61 לגוש הימין מביאים בכלל מצביעי בל"ד, בעוד "האינטלקטואליים של המגזר" ימשיכו בהתלבטויות, בפולמוסים ובחפירות בקידושים של שבת בבוקר.

שבת שלום.

שלמה פילבר בריאיון נרחב על כל תמונת המנדטים, לפני שעה קלה אצל קלמן - ליברמן בכאן רשת ב'.

מוזמנים להאזין לניתוח מגמות מורחב אודות הנעשה בציר יש עתיד - העבודה - מרצ, על ההתפתחויות ומגמות ההצבעה בחברה הערבית, וגם על השפעת מצבה של שקד על תמונת הגושים.

האזינו לניתוח שלא שומעים כל יום >>>

הכותרת המרכזית להערב:

מגמת היחלשות במחנה הממלכתי לכיוון העבודה ומרצ, ככל הנראה של מצביעים אסטרטגיים, אירוע מוכר בגוש המרכז שמאל.

בהתאם, היחלשות של גנץ גם בהתאמה לראשות הממשלה מ- 13% ל- 10% במדגם הנוכחי.

מגי טביבי וערוץ עכשיו 14 עם מפת המנדטים שלנו לפני סופ"ש. צפו >>> https://vt.tiktok.com/ZSR4Ejb3t/

סקרים הם הרבה מעבר לעמודות של מנדטים. סקרים הם ניתוח מודלים, חשיבה התנהגותית וניסוי במערכות AI.

נו, אז איך כל זה מתחבר לפוליטיקה? בואו נדבר רגע על אפקט המסגור >>>

מחקר קלאסי של דניאל כהנמן ועמוס טברסקי, אבות הכלכלה ההתנהגותית, ביקש ממשתתפי הניסוי לבחור בטיפול עבור 600 אנשים הנושאים מחלה קטלנית.

לחלק מהמשתתפים נאמר כי אחד הטיפולים (טיפול A) מצליח להציל את חייהם של 200 אנשים, בעוד שלמשתתפים האחרים נאמר שתוצאות הטיפול לא יצליחו להציל 400 איש (טיפול B).

כאמור, אותו טיפול, אותן תוצאות, מסגור אחר.

על אף שהתוצאות של שתי האופציות היו שוות, כהנמן וטברסקי הראו כי 72% מהאנשים העדיפו את טיפול A כשהוא ממוסגר במונחי הצלת חיים, ורק 22% העדיפו את טיפול B כשהוא ממוסגר במונחי מוות.

האופן בו המידע מוצג לנו, מייצר עבורנו את הדרך בה אנחנו תופסים את פני הדברים.

אפקט המסגור קיים בדרך בה אנחנו מנהלים סיכונים, בוחרים מוצרים בסופר, וכן, גם איך אנחנו בוחרים את הפוליטיקאים שלנו.

קמפיינרים אוהבים קמפיין נגטיבי: הוא אפקטיבי, חזק ומשפיע, אבל ייתכן ובקמפיין השלילי אנחנו מייאשים דווקא את הבוחרים שלנו, בעוד קמפיין התקווה של היריב מגייס את בוחריו.

שבת שלום.

והנה מדגם סוכות שלנו, כמו תמיד בהלימה מלאה לסקרים הפנימיים של החברה.

מגי טביבי וערוץ עכשיו 14 עם מפת המנדטים שלנו לפני (עוד) סופ"ש. צפו >>>

בנדל"ן נהוג לומר שהשקעה מוצלחת תלויה בשלושה גורמים: לוקיישן, לוקיישן, וכן, לוקיישן. בהשאלה לפוליטיקה, ניתן לומר כי קמפיין מוצלח תלוי בשלושה גורמים: טיימינג, טיימינג, ושוב ניחשתם נכון: טיימינג.

ארתור פינקלשטיין האגדי היה נוהג לעזוב את המדינה בה ניהל קמפיין 24 שעות לפני הבחירות. נוהג שכזה. כשחזר לישראל אחרי בחירות 96' אמר כי "ב- 17 במאי בבוקר נתניהו היה מפסיד, ב- 18 במאי בערב גם לא היה מנצח. הוא הגיע לפיק של 50.2% מול פרס ב- 17 במאי בערב.."

רה"מ לפיד ואנשיו מיומנים מאוד בקמפיינים פוליטיים. הם קיבלו מתנה ששווה זהב: לנהל "קמפיין גן הוורדים". קמפיין ששמור למנהיג וראש מדינה שקובע סדר יום ויכול להביא הישגים. לפיד הסתער על ההזדמנות: פגישות עם מנהיגי עולם, נאום בעצרת הכללית של האו"ם, הסכמים מדיניים, שיחות עם נשיא ארה"ב ועוד.

ולמרות זאת, בעולם המקביל במישור הפוליטי, לפיד ויועציו מנהלים "קרב נסיגה והשהייה" כמי שמבינים שאין להם ממשלה עתידית, קרב שמיועד לארגן אותם נכון לקראת הבחירות השישיות, במטרה להפוך למפלגה הגדולה בגוש גם על חשבון איבוד יתרון גודל הגוש.

בחודש האחרון של חגים וחופשות נהנה לפיד מבלעדיות על כל המגרש. כמו משחק כמעט מול שער ריק. לפיד הגשים את חלומותיהם של בוחרי מרצ והעבודה ל"ראש ממשלה משלנו", והעביר אליו כ- 5 עד 6 מנדטים שלהן, מה שהביא את שתי המפלגות לקצה המצוק של גבול אחוז החסימה, שאם נופלים ממנו - מסיימים בדרך כלל בהתרסקות. לפיד ניצב בנקודת האל-חזור: עוד לחיצה על הגז ואין יותר גוש מרכז - שמאל.

בעוד 4 ימים מערכת הבחירות תיפתח רשמית, עם שבועיים של מלחמת כל בכל. דווקא הפעם, הימין שמתורגל בקרבות יצריים וקטטות אינסופיות, מגיע דרוך מאוד אך רגוע לישורת האחרונה. לעומת זאת, בשמאל צפויה מהומה רבתי. לתוך המשוואה הזו צריך להכניס שחקן נוסף שעד כה ישב על הספסל: בני גנץ יו"ר המחנה הממלכתי.

לפיד ידע כי בקרב על ראשות הגוש הוא צריך להיות עם מפלגה גדולה ועם כישורים של ראש ממשלה. היה עליו לסגור פער גדול מול הניסיון הביטחוני - מדיני שהביא איתו גנץ, ולפיד כאמור השקיע בכך רבות בעיקר מול בוחרי השמאל. אולם, בשבועיים הקרובים, למרות שנמנעו מכך, עשוי להתחיל קרב הגלדיאטורים האמיתי בין לפיד לגנץ.

התקשורת כולה, טוב, נדייק: כמעט כולה, כמו לה פמיליה ממלאת את יציע שער 5 כאוהדי לפיד, אבל לא בטוח שרוב מצביעי המרכז, מהן מורכבות יש עתיד והמחנה הממלכתי, חושבים כמו התקשורת. הקרב בין השתיים יהיה על 3 מנדטים של אנשי מרכז שמעדיפים ממלכתיות, אחדות, וכן: יציבות.

חזרנו לטיימינג. לא מעט מפלגות נפלו בדרכים כי הגיעו להבשלה מוקדם מידי. לפיד עמד אמש באחד הסקרים על 26 מנדטים: כלומר, כ- 350,000 מצביעי מרכז - שמאל נוספים (!) על ה- 600,000 אלף מצביעים ששווה כיום יש עתיד בכנסת, מה שמקרב את לפיד לכמעט מיליון מצביעים. בכנות, אין באמת מספר כזה שלא מרסק את גוש השינוי, אבל זה כבר לדיון נפרד. על כל פנים, זהו שיא שקשה לשמור עליו. שבועיים בפוליטיקה הישראלית הם חתיכת נצח, תשאלו את חולדאי.

בשבועיים הקרובים אנחנו עשויים לראות את מרצ והעבודה יוצאות לקרב על החיים שלהן מול לפיד מצד אחד, ומהאגף השני את גנץ מנסה להגיע ל- 14 עד 15 מנדטים על חשבון תומכי לפיד מהצד השני, כשלפיד ואנשיו נאלצים להתמודד במקביל גם עם קטסטרופת הייאוש בחברה הערבית, והקרבות הפרלמנטריים בכנסת על אישור הסכם הגז עם לבנון.

ואנחנו עוד חשבנו שיהיה כאן משעמם :)

שבת שלום 🇮🇱