השבוע מישהו כתב לי שבלבנון משתמשים במילה ׳קארית׳ה׳ ( שזו למעשה המילה ׳שואה׳) אך בהקשר אחר לחלוטין כי הם טוענים שגם להם הייתה שואה.
האמת היא שלמרות שהציבור הישראלי לא מכיר את העניין הרי שמדובר באחד הרגעים הטראגיים ביותר בתולדות לבנון
שמוכר יותר בערבית תחת השם "קפנו - הרעב הגדול" (1915-1918), שבמהלכו מתו מחצית מאוכלוסיית המדינה, בעיקר נוצרים מארונים.
הרעב בהר הלבנון מוטסריפאט, יחידה מנהלית עות'מאנית אוטונומית שהפכה מאוחר יותר לחלק מהרפובליקה הלבנונית של היום, נגרם ממספר גורמים.
א. חסימה חיצונית. זו הייתה מלחמת העולם הראשונה והצרפתים חסמו את מזרח הים התיכון כדי להחליש את האימפריה העות'מאנית. לפיכך, הלבנונים לא יכלו:
1. למכור משי לאירופה (העבודה המסורתית הייתה העיסוק העיקרי בהר הלבנון, והיוותה שליש מהכנסותיה);
2.לקבל מזון וסיוע אחר מהפזורה הגדולה בצפון ודרום אמריקה.
ב. חסימה פנימית. הצרפתים סירבו להודות באחריות לרעב, ואמרו כי הר הלבנון קיבל את מרבית התבואה והאספקה האחרת שלו מעמקי בקעה והאוראן, וכי לנתיבי הים יש חשיבות משנית. אבל כאן היא מילאה תפקיד עצום במשימת הטורקים הצעירים להשמיד את האוכלוסייה הנוצרית:
ב-1914 בוטלה שיטת הסכמי הכניעה המסורתיים , שהבטיחו את שלומם של הנוצרים העות'מאנים. לפיכך בוטלה האוטונומיה של הר הלבנון והוכנס למעשה עוצר. המוטאסריפאט הופיע ב-1861 כתוצאה מההתערבות הצבאית הבינלאומית שהובילה צרפת, בעקבות הסכסוך בהר לבנון-דמשק (1860) ומעשי הטבח של הנוצרים המקומיים על ידי מיליציות דרוזיות. במהלך מלחמת העולם הראשונה, טבח חדש של נוצרים עשוי היה לגרום לצרפתים לנחות בלבנון, ולכן הטורקים החליטו לפעול בשקט, תוך שימוש ברעב כנשק ובראשונה מנעו מהנוצרים הגנה דיפלומטית ומגעים עם העולם החיצון;
לשם כך - ובנוסף לאמצעים הנ"ל - הרסו הטורקים את מערכת הכנסיות, משום שהכנסיות שימשו "חלון לאירופה" עבור הלבנונים. מיסיונרים מערביים גורשו כדי שלא יהיו עדים לרצח העם. כמרים מקומיים הוגלו או נתלו. רכוש הכנסיות הוחרם, והן עצמן היו ריקות או הפכו לצריפים ומחסנים;
המושל הצבאי, אחמד פאשה , הורה לתפוס כל חיטה, נפט, חיות, עופות ובקר.
ב-1916 חיילים טורקים אף פשטו על מטעים, גנים ויערות. כל זה נעשה באמתלה של צרכים צבאיים, אבל כשהטורקים לא יכלו לסחוב את האספקה, הם שרפו אותה;
גם כל חומרי הבנייה נתפסו. נוצרים שגססו מרעב מכרו את חפציהם, הרהיטים ובגדיהם, ולאחר מכן אפילו את קורות העץ של בתיהם. גגות קרסו ומשפחות שלמות מתו או הגיעו לרחובות. מה שאומר מוות - לא רק מתת תזונה, אלא גם מקור, תנאים לא סניטריים ומחלות;
טיפוס, כולרה, מגפה ומחלות אחרות התווספו לאסונות הלבנונים. בתי מרקחת נשדדו, תרופות הוחרמו, רופאים גויסו ונשלחו לטפל בחיילים;
היה מספיק אוכל בדמשק, אבל לא ניתן היה להעבירו - ג'מאל פאשה אסר זאת; הטורקים שלטו גם בתחבורה.
ג. פלישת ארבה . כמובן, זה גם מילא תפקיד, אבל עדיין לא גדול כמו ההשמדה הממוקדת של נוצרים לבנונים. כך, בשנת 1916, למרות פלישת הארבה, נותרו עתודות משמעותיות של חיטה, אשר נשרפו בפקודת ג'מאל פאשה.
ב-26 במאי 1916, המשורר הלאומי הלבנוני ג'יבראן ח'ליל ג'יבראן כתב:
הרעב בלבנון תוכנן ובוצע על ידי ממשלת טורקיה. כבר 80,000 אנשים מתו מרעב, ואלפים מתים מדי יום.
ג'יבראן הקדיש לקפנו שיר קורע לב, "העם שלי מת":
תרגום חופשי:
לו הייתי קלח תירס שגדל על האדמה
המדינה שלי, ילד רעב
הוא היה קורע אותי ויחד עם הגרגירים שלי היה מוציא את יד המוות מנשמתו.
אילו הייתי פרי בשל בגני ארצי, הנשים המורעבות היו קוטפות אותי ושומרות על עצמן בחיים.
אילו הייתי ציפור עפה בשמי ארצי, אחי הרעב היה צד אותי ומפשיט את בשרי מעצמותי, כשצל הקבר מפשיט את גופו.״
האמת היא שלמרות שהציבור הישראלי לא מכיר את העניין הרי שמדובר באחד הרגעים הטראגיים ביותר בתולדות לבנון
שמוכר יותר בערבית תחת השם "קפנו - הרעב הגדול" (1915-1918), שבמהלכו מתו מחצית מאוכלוסיית המדינה, בעיקר נוצרים מארונים.
הרעב בהר הלבנון מוטסריפאט, יחידה מנהלית עות'מאנית אוטונומית שהפכה מאוחר יותר לחלק מהרפובליקה הלבנונית של היום, נגרם ממספר גורמים.
א. חסימה חיצונית. זו הייתה מלחמת העולם הראשונה והצרפתים חסמו את מזרח הים התיכון כדי להחליש את האימפריה העות'מאנית. לפיכך, הלבנונים לא יכלו:
1. למכור משי לאירופה (העבודה המסורתית הייתה העיסוק העיקרי בהר הלבנון, והיוותה שליש מהכנסותיה);
2.לקבל מזון וסיוע אחר מהפזורה הגדולה בצפון ודרום אמריקה.
ב. חסימה פנימית. הצרפתים סירבו להודות באחריות לרעב, ואמרו כי הר הלבנון קיבל את מרבית התבואה והאספקה האחרת שלו מעמקי בקעה והאוראן, וכי לנתיבי הים יש חשיבות משנית. אבל כאן היא מילאה תפקיד עצום במשימת הטורקים הצעירים להשמיד את האוכלוסייה הנוצרית:
ב-1914 בוטלה שיטת הסכמי הכניעה המסורתיים , שהבטיחו את שלומם של הנוצרים העות'מאנים. לפיכך בוטלה האוטונומיה של הר הלבנון והוכנס למעשה עוצר. המוטאסריפאט הופיע ב-1861 כתוצאה מההתערבות הצבאית הבינלאומית שהובילה צרפת, בעקבות הסכסוך בהר לבנון-דמשק (1860) ומעשי הטבח של הנוצרים המקומיים על ידי מיליציות דרוזיות. במהלך מלחמת העולם הראשונה, טבח חדש של נוצרים עשוי היה לגרום לצרפתים לנחות בלבנון, ולכן הטורקים החליטו לפעול בשקט, תוך שימוש ברעב כנשק ובראשונה מנעו מהנוצרים הגנה דיפלומטית ומגעים עם העולם החיצון;
לשם כך - ובנוסף לאמצעים הנ"ל - הרסו הטורקים את מערכת הכנסיות, משום שהכנסיות שימשו "חלון לאירופה" עבור הלבנונים. מיסיונרים מערביים גורשו כדי שלא יהיו עדים לרצח העם. כמרים מקומיים הוגלו או נתלו. רכוש הכנסיות הוחרם, והן עצמן היו ריקות או הפכו לצריפים ומחסנים;
המושל הצבאי, אחמד פאשה , הורה לתפוס כל חיטה, נפט, חיות, עופות ובקר.
ב-1916 חיילים טורקים אף פשטו על מטעים, גנים ויערות. כל זה נעשה באמתלה של צרכים צבאיים, אבל כשהטורקים לא יכלו לסחוב את האספקה, הם שרפו אותה;
גם כל חומרי הבנייה נתפסו. נוצרים שגססו מרעב מכרו את חפציהם, הרהיטים ובגדיהם, ולאחר מכן אפילו את קורות העץ של בתיהם. גגות קרסו ומשפחות שלמות מתו או הגיעו לרחובות. מה שאומר מוות - לא רק מתת תזונה, אלא גם מקור, תנאים לא סניטריים ומחלות;
טיפוס, כולרה, מגפה ומחלות אחרות התווספו לאסונות הלבנונים. בתי מרקחת נשדדו, תרופות הוחרמו, רופאים גויסו ונשלחו לטפל בחיילים;
היה מספיק אוכל בדמשק, אבל לא ניתן היה להעבירו - ג'מאל פאשה אסר זאת; הטורקים שלטו גם בתחבורה.
ג. פלישת ארבה . כמובן, זה גם מילא תפקיד, אבל עדיין לא גדול כמו ההשמדה הממוקדת של נוצרים לבנונים. כך, בשנת 1916, למרות פלישת הארבה, נותרו עתודות משמעותיות של חיטה, אשר נשרפו בפקודת ג'מאל פאשה.
ב-26 במאי 1916, המשורר הלאומי הלבנוני ג'יבראן ח'ליל ג'יבראן כתב:
הרעב בלבנון תוכנן ובוצע על ידי ממשלת טורקיה. כבר 80,000 אנשים מתו מרעב, ואלפים מתים מדי יום.
ג'יבראן הקדיש לקפנו שיר קורע לב, "העם שלי מת":
תרגום חופשי:
לו הייתי קלח תירס שגדל על האדמה
המדינה שלי, ילד רעב
הוא היה קורע אותי ויחד עם הגרגירים שלי היה מוציא את יד המוות מנשמתו.
אילו הייתי פרי בשל בגני ארצי, הנשים המורעבות היו קוטפות אותי ושומרות על עצמן בחיים.
אילו הייתי ציפור עפה בשמי ארצי, אחי הרעב היה צד אותי ומפשיט את בשרי מעצמותי, כשצל הקבר מפשיט את גופו.״
הרעב בהר הלבנון היה אחד הגורמים לתמותה האזרחית הגבוהה ביותר במהלך מלחמת העולם הראשונה, יחד עם רצח העם של ארמנים, יוונים ואשורים באימפריה העות'מאנית.
מתוך 450,000 הלבנונים, כ-220,000 מתו (לפי מקורות אחרים, נתונים אלה היו 400,000 ו-200,000 בהתאמה).
מחצית מהניצולים ברחו מהארץ - אנשים שהועמסו על סירות ויצאו להפלגה מסוכנת מעבר לים התיכון; רבים טבעו. יש כפרים נטושים בלבנון שאדמותיהם נטושות - כנראה בגלל שהתושבים המקומיים לא שרדו כשהסירות שלהם התהפכו בים.
אוכלוסיית לבנון המודרנית היא למעשה צאצאים של רבע מתושביה ששרדו את האירועים המתוארים. זו הטרגדיה הגדולה שנשכחה למחצה של מדינה קטנה.
זהו🤷🏼♂️
מתוך 450,000 הלבנונים, כ-220,000 מתו (לפי מקורות אחרים, נתונים אלה היו 400,000 ו-200,000 בהתאמה).
מחצית מהניצולים ברחו מהארץ - אנשים שהועמסו על סירות ויצאו להפלגה מסוכנת מעבר לים התיכון; רבים טבעו. יש כפרים נטושים בלבנון שאדמותיהם נטושות - כנראה בגלל שהתושבים המקומיים לא שרדו כשהסירות שלהם התהפכו בים.
אוכלוסיית לבנון המודרנית היא למעשה צאצאים של רבע מתושביה ששרדו את האירועים המתוארים. זו הטרגדיה הגדולה שנשכחה למחצה של מדינה קטנה.
זהו🤷🏼♂️
שלושת חברי המוסד שעומדים מאחורי מבצע הביפרים - ישיאו משואה 🙏🏻🙏🏻
הדיג'יי עופר ניסים והזמרת דנה אינטרנשיונל קיבלו הצעה להשיא משואה - וסירבו
669 בפעילות כרגע לחלץ מטייל שאיבד הכרתו לאחר מכת חום.
סך הכל הגיוני ביום כזה לצאת לטייל במדבר..
מחר הוא יכול להצטנן קצת במימי חדרה..
סך הכל הגיוני ביום כזה לצאת לטייל במדבר..
מחר הוא יכול להצטנן קצת במימי חדרה..
This media is not supported in your browser
VIEW IN TELEGRAM
צה״ל השמיד היום את הציוד הכבד והטרקטורים שנכנסו לעזה במהלך הפסקת האש.
מה באמת מתרחש שעה שארה״ב טוענת שקרובה להסכם עם איראן ובמקביל ישראל מאיימת.
כדאי לקרוא את התוכנית של ארה"ב וישראל שצופה תרחיש שבו המתקפה על איראן תתבצע בחסות המשא ומתן.
זה מתואר במסמכים שונים, כולל דו"ח מכון ברוקינגס , "איזו דרך מובילה לפרס?" (2009).
הוראות בסיסיות.
1. לאיראן יש נשק כימי באחסון כבר עשרות שנים, הוא בשליטה קפדנית באתרים סודים ועדיין לא הגיעו לידיים שאינן ממלכתיות כך שההצדקה למתקפה על איראן בסגנון "השמדה איראנית, כולל נשק גרעיני, ייפול לידי טרוריסטים" לא עובדת.
2. איראן אינה פזיזה ואינה נוטה לשימוש בנשק גרעיני אלא כגורם מרתיע מפני התערבות צבאית.
3. החשש מפני איראן הוא לא שהיא תתקוף יום אחד את ישראל, אלא שארה"ב וישראל יאבדו את ההגמוניה במזרח התיכון.
4. המטרה של ארה"ב וישראל היא לעורר מלחמה שטהרן לא צריכה. לכן דרושה פרובוקציה כזו כדי שהעולם לא יכיר מי בדיוק שיחרר את הפעולות הצבאיות:
מתוך הדו״ח :
היה עדיף בהרבה אם ארה"ב תוכל ליצור פרובוקציה איראנית כהצדקה לתקיפות אוויריות לפני ביצוען. ברור שככל שפעולותיה של איראן מקוממות, קטלניות ובלתי מעוררות יותר, כך ייטב לארצות הברית. כמובן שיהיה קשה מאוד לארה"ב לדחוף את איראן לפרובוקציה כזו מבלי ששאר העולם יכיר במשחק, אחרת היא תערער אותו. (שיטה אחת שעשויה להיות לה סבירות מסוימת להצלחה תהיה להגביר את מאמצי שינוי המשטר החשאיים בתקווה שטהראן תנקום בגלוי או אפילו בגלוי למחצה, מה שעלול להיות מוצג כאקט בלתי מעורר של תוקפנות איראנית).
5. כל פעולה צבאית נגד איראן תהיה מאוד לא פופולרית בעולם. הדרך הטובה ביותר למזער את הגינוי הבינלאומי ולמקסם את התמיכה היא לתקוף כאשר התפיסה רווחת שהאיראנים דחו הצעה גדולה - כזו טובה עד שרק משטר שנחוש לרכוש נשק גרעיני יוכל לדחות אותה. אז כמה מחברי הקהילה הבינלאומית היו מגיעים למסקנה שעל האיראנים "יש להאשים את עצמם".
6. דרכים להתגרות באיראן:
ה"9/11" האיראני ושינוי ההנהגה במדינות המזרח התיכון
תמיכה צבאית בהתקוממויות עממיות;
אפשרויות אחרות (הפיכה צבאית; משחק על הקלף הלאומי; מימון קבוצות אופוזיציה להפלת הממשלה; פגיעה בכלכלה האיראנית; תמיכה בארגוני טרור המופיעים ברשימה של משרד החוץ האמריקאי לביצוע פיגועים קטלניים בשטח איראן וכו').
7. אפשרות נוספת היא תקיפה ישראלית באיראן. אבל חיל האוויר של צה"ל לא יכול לטוס מעל עיראק (המרחב האווירי שלו נשלט על ידי ארה"ב, וכולם יבינו את זה) וירדן (ואז עבדאללה יופל, והוא עדיין נחוץ). שימו לב לכתוב - הפתרון הוא להפיל את אסד ולעשות
שלום בין ישראל להנהגה הסורית מה שיאפשר למטוסים ישראלים לטוס.
אם אמצא זמן אשב ואתרגם את כל הדוח המעניין הזה
כדאי לקרוא את התוכנית של ארה"ב וישראל שצופה תרחיש שבו המתקפה על איראן תתבצע בחסות המשא ומתן.
זה מתואר במסמכים שונים, כולל דו"ח מכון ברוקינגס , "איזו דרך מובילה לפרס?" (2009).
הוראות בסיסיות.
1. לאיראן יש נשק כימי באחסון כבר עשרות שנים, הוא בשליטה קפדנית באתרים סודים ועדיין לא הגיעו לידיים שאינן ממלכתיות כך שההצדקה למתקפה על איראן בסגנון "השמדה איראנית, כולל נשק גרעיני, ייפול לידי טרוריסטים" לא עובדת.
2. איראן אינה פזיזה ואינה נוטה לשימוש בנשק גרעיני אלא כגורם מרתיע מפני התערבות צבאית.
3. החשש מפני איראן הוא לא שהיא תתקוף יום אחד את ישראל, אלא שארה"ב וישראל יאבדו את ההגמוניה במזרח התיכון.
4. המטרה של ארה"ב וישראל היא לעורר מלחמה שטהרן לא צריכה. לכן דרושה פרובוקציה כזו כדי שהעולם לא יכיר מי בדיוק שיחרר את הפעולות הצבאיות:
מתוך הדו״ח :
היה עדיף בהרבה אם ארה"ב תוכל ליצור פרובוקציה איראנית כהצדקה לתקיפות אוויריות לפני ביצוען. ברור שככל שפעולותיה של איראן מקוממות, קטלניות ובלתי מעוררות יותר, כך ייטב לארצות הברית. כמובן שיהיה קשה מאוד לארה"ב לדחוף את איראן לפרובוקציה כזו מבלי ששאר העולם יכיר במשחק, אחרת היא תערער אותו. (שיטה אחת שעשויה להיות לה סבירות מסוימת להצלחה תהיה להגביר את מאמצי שינוי המשטר החשאיים בתקווה שטהראן תנקום בגלוי או אפילו בגלוי למחצה, מה שעלול להיות מוצג כאקט בלתי מעורר של תוקפנות איראנית).
5. כל פעולה צבאית נגד איראן תהיה מאוד לא פופולרית בעולם. הדרך הטובה ביותר למזער את הגינוי הבינלאומי ולמקסם את התמיכה היא לתקוף כאשר התפיסה רווחת שהאיראנים דחו הצעה גדולה - כזו טובה עד שרק משטר שנחוש לרכוש נשק גרעיני יוכל לדחות אותה. אז כמה מחברי הקהילה הבינלאומית היו מגיעים למסקנה שעל האיראנים "יש להאשים את עצמם".
6. דרכים להתגרות באיראן:
ה"9/11" האיראני ושינוי ההנהגה במדינות המזרח התיכון
תמיכה צבאית בהתקוממויות עממיות;
אפשרויות אחרות (הפיכה צבאית; משחק על הקלף הלאומי; מימון קבוצות אופוזיציה להפלת הממשלה; פגיעה בכלכלה האיראנית; תמיכה בארגוני טרור המופיעים ברשימה של משרד החוץ האמריקאי לביצוע פיגועים קטלניים בשטח איראן וכו').
7. אפשרות נוספת היא תקיפה ישראלית באיראן. אבל חיל האוויר של צה"ל לא יכול לטוס מעל עיראק (המרחב האווירי שלו נשלט על ידי ארה"ב, וכולם יבינו את זה) וירדן (ואז עבדאללה יופל, והוא עדיין נחוץ). שימו לב לכתוב - הפתרון הוא להפיל את אסד ולעשות
שלום בין ישראל להנהגה הסורית מה שיאפשר למטוסים ישראלים לטוס.
אם אמצא זמן אשב ואתרגם את כל הדוח המעניין הזה