שבוע עבר מאז התאונה הקשה.
שבוע של התבוננות, הפנמה, סערה והודאה. שבוע של עליות וירידות.
ביום רביעי ערכנו בביתנו סעודת הודיה לה', מודים על הנס הגדול שנעשה לנו (יחד עם צער ותפילות עבור אלו שנפגעו יותר).
בפרשת השבוע קראנו על נח. ששט בתיבת עץ בין השיטפון והגלים של המבול, והקב"ה שלח יד ממרום, עטף אותו והגן אליו. ברגע שנח יוצא מהתיבה, יוצא אל עולם שבו כמעט כל מי שהכיר כבר לא קיים, הוא בוחר להודות לו שהציל אותו.
באירועי השבוע האחרון גם אנחנו חשנו קצת כמו תיבת נח. בזמן האוטובוס התהפך עם 53 נוסעיו, כאילו נשלחה יד מלמעלה ועטפה אותם. בלתי נתפס איך אוטובוס התהפך שלוש פעמים, חלונות נשברו וילדים נזרקו לכל עבר ועדיין כל 53 הנוסעים (מלבד הנהג, זכרונו לברכה) נותרו בחיים בדרך נס. כולל נהג הטרנזיט, שעצר את רכבו בדיוק במקום אליו האוטובוס עף ואלמלא הוא (שב"ה יצא ללא פגע) האוטובוס היה עף לתהום.
גם אנחנו בחרנו אתמול להודות על הנס, בו קיבלנו את ילדינו במתנה פעם שניה.
ובאותה הזדמנות, גם להגיד שוב תודה לכולכם – האנשים הנפלאים שסביבנו.
הימים בבית החולים היו רק ההתחלה, כי בהמשך השבוע התקשרו והגיעו אלינו מכל קצוות הארץ, להביע הזדהות ולחלק משחקים וממתקים לילדים. אפילו אוכל לשבת בישלו לנו.
מכינת שחר מבוא דותן, סניף בני עקיבא פדואל, קהילת קרית שמואל, תנועת הנוער הדרוזי, בית ספר שילה בגבעת אולגה, משפחות מכפר סבא, בית ספר כפר הרא"ה, סניף בנ"ע כפר הרא"ה ישוב טל מנשה, תושבי חוות מעוז צבי, הנהלת תנועת בני עקיבא, אולפנת אלישבע פרדס חנה, משפחות מהישוב ענב, אולפנת אמי"ת עלי זהב, מחוז דן בבני עקיבא (שמגיעים היום להפנינג מושקע לילדים), משפחות ממושב הזורעים ועוד רבים רבים מכל קצוות הארץ.
וכמובן, בני המשפחה והשכנים היקרים- אוראל, נתנאל, אלחי, חננאל ואלישבע, שכנים מהישוב וחברים רחוקים יותר.
ואי אפשר בלי להודות לקומונריות ולמדריכים היקרים, שתפקדו באירוע הקשה הזה כפי שמבוגרים רבים לא היו מצליחים. מדריכה חזרה יחפה לאוטובוס ההפוך, דורכת על כל הזכוכיות השבורות, כי חשבה שראתה חניך שנשאר שם. קומונרית שאיבדה את ההכרה ופונתה פצועה באמבולנס, וביקשה להתקשר מהפלאפון של הפרמדיק (המכשיר שלה עף מתחת לאוטובוס) אליי כדי לבקש שאמצא מישהו שידאג לחניכים.
אתם מדהימים.
בע"ה שנזכה להחזיר לכולם רק בשמחות! 😌
שבוע של התבוננות, הפנמה, סערה והודאה. שבוע של עליות וירידות.
ביום רביעי ערכנו בביתנו סעודת הודיה לה', מודים על הנס הגדול שנעשה לנו (יחד עם צער ותפילות עבור אלו שנפגעו יותר).
בפרשת השבוע קראנו על נח. ששט בתיבת עץ בין השיטפון והגלים של המבול, והקב"ה שלח יד ממרום, עטף אותו והגן אליו. ברגע שנח יוצא מהתיבה, יוצא אל עולם שבו כמעט כל מי שהכיר כבר לא קיים, הוא בוחר להודות לו שהציל אותו.
באירועי השבוע האחרון גם אנחנו חשנו קצת כמו תיבת נח. בזמן האוטובוס התהפך עם 53 נוסעיו, כאילו נשלחה יד מלמעלה ועטפה אותם. בלתי נתפס איך אוטובוס התהפך שלוש פעמים, חלונות נשברו וילדים נזרקו לכל עבר ועדיין כל 53 הנוסעים (מלבד הנהג, זכרונו לברכה) נותרו בחיים בדרך נס. כולל נהג הטרנזיט, שעצר את רכבו בדיוק במקום אליו האוטובוס עף ואלמלא הוא (שב"ה יצא ללא פגע) האוטובוס היה עף לתהום.
גם אנחנו בחרנו אתמול להודות על הנס, בו קיבלנו את ילדינו במתנה פעם שניה.
ובאותה הזדמנות, גם להגיד שוב תודה לכולכם – האנשים הנפלאים שסביבנו.
הימים בבית החולים היו רק ההתחלה, כי בהמשך השבוע התקשרו והגיעו אלינו מכל קצוות הארץ, להביע הזדהות ולחלק משחקים וממתקים לילדים. אפילו אוכל לשבת בישלו לנו.
מכינת שחר מבוא דותן, סניף בני עקיבא פדואל, קהילת קרית שמואל, תנועת הנוער הדרוזי, בית ספר שילה בגבעת אולגה, משפחות מכפר סבא, בית ספר כפר הרא"ה, סניף בנ"ע כפר הרא"ה ישוב טל מנשה, תושבי חוות מעוז צבי, הנהלת תנועת בני עקיבא, אולפנת אלישבע פרדס חנה, משפחות מהישוב ענב, אולפנת אמי"ת עלי זהב, מחוז דן בבני עקיבא (שמגיעים היום להפנינג מושקע לילדים), משפחות ממושב הזורעים ועוד רבים רבים מכל קצוות הארץ.
וכמובן, בני המשפחה והשכנים היקרים- אוראל, נתנאל, אלחי, חננאל ואלישבע, שכנים מהישוב וחברים רחוקים יותר.
ואי אפשר בלי להודות לקומונריות ולמדריכים היקרים, שתפקדו באירוע הקשה הזה כפי שמבוגרים רבים לא היו מצליחים. מדריכה חזרה יחפה לאוטובוס ההפוך, דורכת על כל הזכוכיות השבורות, כי חשבה שראתה חניך שנשאר שם. קומונרית שאיבדה את ההכרה ופונתה פצועה באמבולנס, וביקשה להתקשר מהפלאפון של הפרמדיק (המכשיר שלה עף מתחת לאוטובוס) אליי כדי לבקש שאמצא מישהו שידאג לחניכים.
אתם מדהימים.
בע"ה שנזכה להחזיר לכולם רק בשמחות! 😌