יריב לוין
6.45K subscribers
463 photos
97 videos
9 files
110 links
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, הליכוד
Download Telegram
אני מבקש להביא בפניכם דיווח תמציתי על פעולות משרד המשפטים בשבוע האחרון >>
לפני מספר שבועות הנחיתי את אנשי המקצוע במשרדי לגבש תיקון לחוק כך שתקופת ההתמחות של עורכי דין תקוצר לשנה, והיום הופץ להערות הציבור תזכיר החוק.

נוכח הלחימה, מתמחים רבים נאלצו להיעדר ממקום עבודתם, בשל נסיבות הקשורות למלחמה, בין היתר נוכח גיוסם למילואים, הוצאתם לחל״ת או בשל העובדה שמקום מגוריהם או עבודתם מצוי ביישובים אשר פונו.

על מנת לצמצם את הנזקים, מוצע לקצר את תקופת ההתמחות ובמקביל להרחיב את הנסיבות שבגינן יכול מתמחה להיעדר בתקופת התמחותו, וזאת מבלי שהיעדרות זו תחשב כהיעדרות הפוגעת ברציפות ההתמחות.
אני שולח תנחומים מעומק לבי לשר גדי איזנקוט ולמשפחתו היקרה. אין מילים שיוכלו לנחם על האובדן העצום של רס״ר גל מאיר איזנקוט, לוחם ביחידת מגלן שנפל בקרבות ברצועת עזה.
אני שולח תנחומים מעומק לבי למשפחתו של רס״ם יונתן דוד דיטש, לוחם בעוצבת חוד החנית, שנפל בקרבות ברצועת עזה. אני שולח חיבוק גדול למשפחת דיטש נוכח האובדן העצום.
אני מחבק את משפחות חללי המלחמה ונרצחי הטבח, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לשובם הביתה של כל החטופים.
תמצית פעילות משרד המשפטים בשבוע החולף >>
נשיא המדינה יצחק הרצוג ואני הצגנו היום מתווה חנינות מיוחד להקלה בקנסות, לרבות בתחום התכנון והבנייה, עבור מי שנפגעו באופן ישיר מהמלחמה ובעקבות כך נקלעו למצב כלכלי קשה.

במסגרת המתווה יינתנו הקלות בקנסות עבור לוחמים בסדיר ובמילואים בצה״ל ובכוחות הבטחון, משפחות שכולות ומשפחות החטופים, וכן עבור משפחות מפונים ומי שביתם נפגע במלחמה - אשר נקלעו למצוקה כלכלית בשל המלחמה.

המתווה יכיל בתוכו גם הקשר ייחודי של תחום התכנון והבנייה, בו יודגש הקושי בעמידה בתשלום קנסות שהוטלו על מי שבנה למטרת מגורים ביישובים בהם קיים אתגר תכנוני משמעותי. מתווה זה גובש על רקע פניות של משפחות שכולות בעדה הדרוזית ובקרב המיעוטים, ועל רקע פנייתו של מנהיגה הרוחני של העדה הדרוזית, השייח׳ מואפק טריף, אשר התייחסו לקושי של בנות ובני העדה הלוחמים במערכה להתמודד עם תשלום קנסות כבדים בעת הזאת.

המתווה מבטא את ההערכה של נשיא המדינה ושלי למי שמשרתים את המדינה, ולמי שמסכנים חייהם לטובת הגנת המדינה, כמו גם למי שתורם או תרם תרומה ייחודית לביטחונה, ולמי שאיבדו את היקר מכל במערכה הכבדה.

מתווה החנינות הוא היבט נוסף לאחדות ולסולידריות החברתית אשר כה נחוצות לנו כעם בימים אלה. המתווה מוקיר תודה למשרתים, לחללי ולפצועי צה״ל, ולנרצחי ונפגעי הטבח, ומוכיח את המחוייבות של המדינה ללוחמי צה״ל, שנלחמים בחירוף נפש על הגנת המולדת בכל החזיתות. יש במתווה גם הכרת תודה מיוחדת לעדה הדרוזית, שטובי בניה משרתים בצה״ל ומגינים על המדינה, ולאנשי כוחות הבטחון מכלל המיעוטים.

אני מבקש להודות לכב׳ נשיא המדינה ולצוותו, למחלקת החנינות במשרד המשפטים בראשות עו״ד לימור גולדנברג חדד ולכל השותפים במלאכה חשובה זו.

לפרטים נוספים על המתווה, ולהגשת בקשות >>

bit.ly/3Rqv4J1
פרופסור דוד ליבאי, שר המשפטים לשעבר, שהלך היום לעולמו, היה מעמודי התווך של עולם המשפט בישראל. במהלך שירותו הציבורי ארוך השנים תרם תרומה מכרעת למדינת ישראל ולמערכת המשפט בה.

ליבאי, משפטן בחסד ואדם נעים הליכות, יזם במהלך השנים חוקים רבים שעיצבו את ספר החוקים הישראלי. הוא הקים בתי משפט חדשים, והיה ממובילי חוק הסניגוריה הציבורית.

אני שולח תנחומים מעומק לבי למשפחתו ולחבריו. יהי זכרו ברוך.
בעוד שחיילינו נלחמים זה לצד זה בחזיתות השונות, ובשעה שהעם כולו כואב את אובדנם של חיים רבים, אסור לקרוע את עם ישראל במחלוקות.

אזרחי ישראל מצפים מבית המשפט העליון שלא לפרסם תוך כדי מלחמה פסק דין השנוי במחלוקת אפילו בין שופטיו.

מתוך אותה ציפייה ואחריות לאומית, נבחרי העם בכנסת פועלים שהליכי החקיקה יתנהלו בימים אלו בהסכמה רחבה, תוך הימנעות מדיון בנושאים השנויים במחלוקת.

ראוי שבית המשפט העליון ינהג באחריות דומה ולא ייצור קרע עמוק בעם, בעת שבה כולנו משוועים לאחדות.
החלטת שופטי בית המשפט העליון לפרסם את פסק הדין תוך כדי מלחמה, היא ההפך מרוח האחדות הנדרשת בימים אלה להצלחת לוחמינו בחזית.

השופטים למעשה לוקחים לידיהם בפסק הדין את כל הסמכויות, אשר במשטר דמוקרטי מתחלקות באופן מאוזן בין שלוש רשויות השלטון. מצב בו אי אפשר לחוקק אפילו חוק יסוד או לקבל החלטה כלשהי בכנסת ובממשלה שלא בהסכמת שופטי העליון, לוקח ממיליוני אזרחים את קולם ואת הזכות הבסיסית להיות שותפים באופן שווה בקבלת הההחלטות.

פסק הדין, שאין דומה לו באף דמוקרטיה מערבית, לא ירפה את ידינו. כשהמערכה נמשכת בחזיתות השונות, נמשיך לנהוג באיפוק ובאחריות.
החלטת שופטי בית המשפט העליון לפרסם פסקי דין השנויים במחלוקת קשה אפילו בינם לבין עצמם, תוך כדי שלוחמינו מחרפים את נפשם בחזית, היא מעשה הפוגע באחדות העם המתחייבת בתקופה זו.

ראש ממשלה שנבחר באופן דמוקרטי מחליפים בקלפי ולא בפסק דין.

הביטול החפוז כלאחר יד של חקיקת הכנסת, הוא הוכחה נוספת לצורך הדחוף לאיזון ממשי בין הרשויות. אי אפשר למנוע מהעם לממש את רצונו בדמוקרטיה מתוקנת ולבטל פעם אחר פעם את החלטות נבחריו.
בוקר קשה מאוד, עם קבלת ההודעה על נפילתם של לוחמינו היקרים אתמול בעזה.
הבוקר הנורא הזה הוא תזכורת נוספת למחירה הכבד של המלחמה, ולגבורתם של לוחמינו בכל החזיתות.
אני שולח מעומק לבי תנחומים למשפחות הנופלים ואיחולי החלמה לפצועים.
הוועדה הציבורית שמונתה לבחון את נושא המעצרים לצורכי חקירה, בראשות הנשיאה (בדימ') שולמית דותן, הגישה היום לשר לביטחון לאומי בן גביר ואליי, דו"ח ביניים ובו היא מפרטת את מסקנותיה והמלצותיה.

המלצות הביניים עוסקות בנושא היקף סמכויות הקצין הממונה לשחרר בערובה עצור, ובהתמודדות עם ריבוי המקרים שבהם חשודים נותרים עצורים בשעות הלילה, גם בנסיבות שבהן ניתן היה לשחררם קודם לכן.

המתווה המוצע מייצר הליך שחרור יעיל יותר, תוך התחשבות בשיקולי החקירה ובצרכיה, ובד בבד תוך שמירה על זכויות העצור וצמצום זמן המעצר. למתווה השפעה מועילה, גם אם עקיפה, על גורמים נוספים, כמו שב"ס ובית המשפט, וכמובן - גם על המשטרה, זאת, בין השאר, בדרך של הקטנת כמות המעצרים הבלתי מחויבים, ובצמצום הזמן שבו שוטרים נאלצים להימצא בבית המשפט לדיונים, שהצורך בהם יתייתר.

השר בן גביר ואני הודינו לחברי הוועדה, והודענו כי בכוונתנו לבחון את מסקנותיה בהקדם האפשרי.

ריבוי המעצרים המיותרים ותנאי המעצר הקשים, כפי שנחשפו בשנים האחרונות, מחייבים שינוי מקיף במדיניות המעצרים וכן בתנאי המעצר. מסקנות ועדת דותן הן צעד ראשון וחשוב בכיוון זה.

צילום: מיכאל דימנשטיין, לע״מ
אושר בוועדת השרים לחקיקה: ישללו קצבאות בגין ילדים שנמצאים במעצר בשל עבירת טרור.

ועדת השרים לחקיקה בראשותי אישרה לפני זמן קצר את הצעת החוק של ח״כ אריאל קלנר, ביוזמה משותפת עם של שר העבודה יואב בן צור ושלי, לפיה תישלל הזכאות לקצבת ילדים עבור קטין שנמצא במעצר בשל עבירת טרור. לפי ההצעה, ילד שהורשע בעבירת טרור ונגזר עליו עונש מאסר בגין עבירה זו, הוריו לא יקבלו עבורו קצבאות ילדים, כל זמן שהוא מרצה את עונשו.

ההצעה תובא לקריאה טרומית במליאה ביום רביעי.

הצעת החוק באה לשים סוף לאבסורד לפיו מי שהורשעו במעשי טרור יקבלו קצבאות ילדים מהמדינה. הגיע הזמן להפסיק לחלק מתנות לטרור.
בשורה למתמחים במשפטים - אושר בכנסת החוק המקצר את תקופת ההתמחות.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שיזמתי, הקובעת כי תקופת ההתמחות לקבלת רשיון עריכת דין תקוצר בהדרגה משנה וחצי לשנה בלבד. החוק יחול עד סוף שנת 2024, ושר המשפטים יוכל להאריך בצו את תוקף החוק עד סוף שנת 2025, בכפוף לאישור ועדת החוקה של הכנסת.

החוק שאושר היום בכנסת הוא בשורה טובה למתמחים ולמי שעתידים להתחיל את התמחותם בקרוב. זוהי עזרה חשובה למשרתי המילואים ולבני ובנות זוגם, וזוהי בשורה גדולה והקלה גדולה למתמחים שהוצאו לחל״ת ולכלל ציבור המתמחים בישראל. אני מודה לכל מי שהיה שותף למאמץ: יו״ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח״כ שמחה רוטמן ולחברי הוועדה ולצוות הוועדה, ולצוותים במשרד המשפטים ובמחלקת ייעוץ וחקיקה.
אושר בטרומית: יופסקו הליכים פליליים שננקטו כנגד יוצאי אתיופיה בשל אכיפה בררנית.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק של ח״כ צגה מלקו, בתמיכתי, הקובעת כי ייעצרו כל ההליכים הפליליים המנוהלים כלפי אזרחים, בכל שלב בו הם מצויים, ביחס לעבירות שביצעו במסגרת המחאה כנגד האלימות המשטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, לרבות מחיקת הרישום הפלילי כלפי אותן עבירות, בכפוף לכך שבביצוע העבירה לא הייתה סכנה ממשית לחיי אדם, וכי לא נגזר על האזרח עונש מאסר בפועל.

הצעת החוק החשובה מבקשת לעשות את המעשה הצודק והנכון. אכיפה בררנית היא מיטוט היסודות של הדמוקרטיה ועקרון השוויון של כל אזרח בפני החוק. הפסקת ההליכים הפליליים כמוצע בהצעת החוק תעשה צדק היסטורי עם יוצאי אתיופיה. אני מודה לח״כ צגה מלקו שיזמה את הצעת החוק החשובה.
חתמתי כעת על המינויים עליהם החליטה הוועדה לבחירת שופטים שהתכנסה היום בלשכתי בירושלים.

כל המינויים שאושרו היום, נבחרו בהסכמה רחבה של כל חברי הוועדה. זה ביטוי לחובה של כולנו בעת הזו - לשמור על אחדות השורות ולקבל החלטות בהסכמה רחבה ככל הניתן.

אני מאחל הצלחה רבה לשופטים שנבחרו.
קיבלתי בצער רב את הידיעה על פטירתו של סלים ג׳ובראן, שופט בית המשפט העליון בדימוס, שהלך לעולמו הבוקר.

‏עבדתי לצידו של השופט ג׳ובראן, בעת שכיהן כיו״ר ועדת הבחירות המרכזית. השופט ג׳ובראן היה אדם הגון, נעים הליכות ומשפטן בעל ידע עצום, שפסיקותיו ודרכו המשפטית הותירו חותם בשיטת המשפט הישראלית.

אני שולח תנחומים למשפחתו ולחבריו. יהי זכרו ברוך.
מהפכה ביחס לנפגעי עבירה: הממשלה אישרה את הצעתי להקמת נציבות לטיפול נפגעי עבירה.

לראשונה בישראל תוקם נציבות שתרכז את נושא נפגעי העבירה בממשלה ואף תתן מענים ייחודיים לנפגעי עבירה כתוצאה ממלחמת 'חרבות ברזל'.

לאחר עבודה מקצועית מאומצת במשרד המשפטים תחת אחריותו של מנכ״ל המשרד איתמר דוננפלד, הממשלה אישרה את הצעתי, להקמת נציבות לנפגעי עבירה. מדובר במהלך משמעותי שמבטא את המחויבות של המדינה כלפי נפגעי עבירה וההכרה בכך כי נדרש גוף ייעודי שיפעל לקידום וטיפול בצרכים השונים של נפגעי העבירה. הנציבות תפעל בתיאום עם משרדי הממשלה, להנגשה ומימוש זכויותיהם של נפגעי עבירה, בכל ההיבטים הרלוונטיים לרבות היבטים משפטיים, טיפוליים תעסוקתיים ועוד. הנציבות תפעל לגיבוש מדיניות כלל ממשלתית וחיזוק הקשר בין גורמי הממשלה במטרה לתת את המענים הנדרשים והמיטביים לנפגעי העבירה.

הנחת העבודה המרכזית שהובילה להקמת הגוף היא כי מענה הוליסטי ואינטגרציה בין כלל המערכים הקיימים ישפרו את הממשק בין המדינה לנפגע העבירה ויגבירו את יחסי האמון של נפגע העבירה במענים הממשלתיים. הנציבות תפעל גם לשיתופי פעולה עם גופים אזרחיים מתוך הבנה כי יש בכך לתרום לשיפור המענים הנדרשים לנפגעי העבירה.
ההחלטה על הקמת הנציבות התקבלה, בין היתר, על רקע המלצותיה של הוועדה הבין-משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי (ועדת ברלינר), מהן עלה כי במדינות רבות בעולם קיימות נציבויות נפגעי עבירה המתכללות את הטיפול בנפגעי עבירה, מסייעות בקביעת מדיניות לתמיכה בנפגעי העבירה, מסייעות בשיפור העברת המידע הנמסר לנפגעי עבירה ובהגברת המודעות לזכויותיהם ולשירותים להם הם זכאים.

הצורך בהקמת הנציבות התחדד והועצם באופן דחוף ומובהק בעקבות מתקפת הטרור של ארגון החמאס ב-7 באוקטובר, עם עלייה ניכרת בצרכיהם של נפגעי עבירה תוך התייחסות לצרכים הייחודיים הנדרשים בהקשר זה.

מדובר במהלך פורץ דרך, שמבטא את המחויבות של המדינה כלפי נפגעי העבירה, ומכיר בכך שיש להקים גוף ייעודי לטיפול בהם. הקמת הנציבות כגוף שיתכלל את תחום נפגעי העבירה, ויהיה אחראי ליישומו של חוק זכויות נפגעי העבירה, תקדם באופן משמעותי את הטיפול בנפגעי עבירה ותסייע להם ולגופי האכיפה בתחום זה. אני מודה לצוות המקצועי במשרד המשפטים שעמל רבות על גיבוש הצעת ההחלטה להקמת הנציבות.