החלטת בג״ץ לעצור את תלושי המזון היא ביטוי נוסף לפער שבין שופטי בג״ץ לבין העם. זו החלטה שפוגעת בחלשים ובעניים ביותר בחברה, רגע לפני חגי תשרי. משפחות רבות, שמאות השקלים הללו היו קרן אור עבורן, נותרו עם מקרר ריק.
קו ישיר מחבר בין הפסיקות הרבות של בג״ץ, שסיכלו את מהלכי הממשלה והכנסת להוצאת המסתננים מהארץ, לבין ההחלטה הזו.
הגיע הזמן שבבית המשפט העליון ישבו שופטים מכל חלקי העם. שופטים שמבינים לנפשם ולצרכיהם של מליוני אזרחים, שמחוברים לערכים של רוב העם. לכן אני נאבק למען רפורמה במערכת המשפט. לכן אסור לנו לוותר על זכותנו למערכת משפט מגוונת והוגנת.
קו ישיר מחבר בין הפסיקות הרבות של בג״ץ, שסיכלו את מהלכי הממשלה והכנסת להוצאת המסתננים מהארץ, לבין ההחלטה הזו.
הגיע הזמן שבבית המשפט העליון ישבו שופטים מכל חלקי העם. שופטים שמבינים לנפשם ולצרכיהם של מליוני אזרחים, שמחוברים לערכים של רוב העם. לכן אני נאבק למען רפורמה במערכת המשפט. לכן אסור לנו לוותר על זכותנו למערכת משפט מגוונת והוגנת.
ממשלת ישראל בתשובתה לבית המשפט - מקור הסמכות הוא העם, חוקי היסוד הם מימוש רצון העם. גם בית המשפט כפוף לשלטון החוק וסמכויותיו אינן בלתי מוגבלות.
עיקרי הטיעונים בתשובת המדינה בעתירות בעניין עילת הסבירות:
• בתשובתה, מבהירה ממשלת ישראל כי אין לבית המשפט הנכבד סמכות לדון בתוקפם של חוקי יסוד, ולכן תגובת הממשלה ממוקדת אך ורק בעניין זה. ממשלת ישראל סבורה כי דין השאלה העקרונית בעניין הסמכות לדון בחוקי יסוד - לדחייה.
• ממשלת ישראל מוצאת לנכון להעיר בפתח הדברים כי אילוצי היומן של בית המשפט הנכבד הביאו לפגיעה קשה בכלל הגורס כי בעל דין, כל בעל דין (לרבות הממשלה), זכאי ליומו בבית המשפט. אותם אילוצים כפו סד זמנים דחוק ביותר לכתיבת תשובת הממשלה, חסר תקדים בהשוואה לעתירות אחרות הנדונות בפני בית משפט נכבד זה, ובפרט עתירות שעסקו בחוקי יסוד או תיקוניהם. כך בפרט בהתחשב עומק, כובד והיקף הסוגיות שהעתירות מעלות. ובמיוחד לנוכח העובדה שבית המשפט הנכבד בחר באופן חריג לדלג על שלב הדיון המקדמי דווקא בהליך שנוגע ביסודי היסודות של המשפט החוקתי.
• עמדת ממשלת ישראל היא כי בית המשפט הנכבד מנוע מליתן סעד בדבר תוקפו של חוק יסוד או של תיקון לחוק יסוד כמבוקש בעתירות.
עמדתה זו של ממשלת ישראל נשענת על עקרון ריבונות העם; עקרון שלטון החוק; עקרון הפרדת הרשויות; ועל המדרג הנורמטיבי של החקיקה בישראל, שהוכר גם בידי בית המשפט הנכבד עצמו.
היא נסמכת גם על כך שאין בקרב מדינות המערב המתוקנות ביקורת שיפוטית על תיקוני חוקה ללא הרשאה מפורשת בחוקה עצמה; על כך שביקורת שיפוטית על קודקוד ההכרעה הדמוקרטית איננה "משפט", שהרי אין דין שמכוחו ניתן לפסוק, והיא עלולה להוביל לאנרכיה; על שלילת הנחת העותרים שלפיה בית המשפט הוא שליט כל-יכול הנהנה מעליונות על חוק היסוד שהסמיך אותו; ועל שלילת הנחתם שלעולם הצדק והמוסר המוחלטים יעמדו בצדה של הרשות השופטת לבדה.
• ממשלת ישראל סבורה שאין בכוחו של בית המשפט הנכבד לשים עצמו עליון על הריבון בישראל ולנכס לעצמו סמכות ביקורת על חוקי היסוד, שהם קודקודה של הפירמידה הנורמטיבית במערכת המשפט הישראלית.
• ממשלת ישראל סבורה כי הואיל ומדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, הסמכות של מוסדות השלטון ומקורה נתונים לריבון, הלא הוא העם – אזרחי ישראל. אזרחי ישראל מיוצגים בכנסת, בדרך שנקבעה בחוק-יסוד ובחוק, ועל כן הסמכות ומקורה הם בכללים שקובעת הכנסת, בחוקי היסוד, ואין מעליהם דבר.
• ממשלת ישראל סבורה כי הואיל ומדינת ישראל היא מדינת שלטון-חוק, אין מוסד ואין איש העומד מעל החוק. ואם החוק, לפי התורה שפיתח בית המשפט הנכבד, כפוף לחוקי-היסוד, הרי שאין מוסד ואין איש העומד מעל לחוקי-היסוד.
• אלו הם אבני היסוד של המשטר בישראל, כפי שמחייב משטר דמוקרטי וכפי שציין, וחזר וציין, גם בית המשפט הנכבד. אשר על כן, ממשלת ישראל סבורה שהפרתם או שינויים אינם בסמכות בית המשפט הנכבד, הפועל מכוחן של הסמכויות הנרחבות שהעניק לו הריבון בחוק-יסוד ובחקיקה ובגדרן של סמכויות אלו בלבד.
• סמכותה של הכנסת לחוקק חוקי יסוד אינה נתונה במחלוקת. על העותרים, במסגרת הליך זה, להרים את הנטל להראות כי אין גבול לסמכויותיו של בית המשפט הנכבד, וכי זכות המילה האחרונה נתונה לו לעולם, גם על החלטות הריבון העקרוניות ביותר. הממשלה סבורה כי במדינה דמוקרטית לא תיתכן שלילה כזו של ריבונות העם (להבדיל מסוגיית פסקאות נצחיות שיש בחוקה, עניין נפרד אשר איננו רלוונטי לישראל ושיידון בגוף התשובה).
• בהעדר החלטה של הריבון או נציגיו, להעניק סמכות לבית המשפט הנכבד להיות עליון גם על החלטותיו העליונות ביותר של הריבון עצמו, סבורה הממשלה כי אין בכוחו של בית המשפט הנכבד לברוא לו מקור סמכות כזה בעצמו. סמכויותיו של בית המשפט הנכבד, לרבות אלו הקבועות בסעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה, לא ניתנו לו מעצמו אלא מן הריבון, בחוק היסוד.
אין בכוחו של בית המשפט הנכבד לדון בתוקפן של נורמות מן המדרג שממנו הוא עצמו יונק את מקור סמכותו, כלומר חוקי היסוד; קל וחומר, בעת שמדובר על חוק יסוד: השפיטה, שהוא-הוא מקור סמכותו; וביתר שאת כשהתיקון דנן עניינו בהיקף סמכות השיפוט של בית המשפט הנכבד.
• גם לגופו של תיקון מספר 3 לחוק יסוד: השפיטה, המגביל את השימוש השיפוטי ב"עילת הסבירות", ממשלת ישראל סבורה כי טענות העותרים ולפיהן דינו בטלות – הן דוגמה נאה לשימוש אבסורדי שעלול להיעשות בדוקטרינות הביקורת שהעותרים מבקשים לקדם. העותרים מפצירים בבית המשפט הנכבד להרחיב את גבולות סמכותו-שלו בניגוד לקביעות הריבון, כביכול כדי למנוע מקרים קיצוניים של חקיקת יסוד המזעזעת את אמות הסיפים ושוללת מישראל את אופייה הדמוקרטי. כאמור, ממשלת ישראל מתנגדת לדוקטרינה זו שהעותרים מבקשים לברוא.
עיקרי הטיעונים בתשובת המדינה בעתירות בעניין עילת הסבירות:
• בתשובתה, מבהירה ממשלת ישראל כי אין לבית המשפט הנכבד סמכות לדון בתוקפם של חוקי יסוד, ולכן תגובת הממשלה ממוקדת אך ורק בעניין זה. ממשלת ישראל סבורה כי דין השאלה העקרונית בעניין הסמכות לדון בחוקי יסוד - לדחייה.
• ממשלת ישראל מוצאת לנכון להעיר בפתח הדברים כי אילוצי היומן של בית המשפט הנכבד הביאו לפגיעה קשה בכלל הגורס כי בעל דין, כל בעל דין (לרבות הממשלה), זכאי ליומו בבית המשפט. אותם אילוצים כפו סד זמנים דחוק ביותר לכתיבת תשובת הממשלה, חסר תקדים בהשוואה לעתירות אחרות הנדונות בפני בית משפט נכבד זה, ובפרט עתירות שעסקו בחוקי יסוד או תיקוניהם. כך בפרט בהתחשב עומק, כובד והיקף הסוגיות שהעתירות מעלות. ובמיוחד לנוכח העובדה שבית המשפט הנכבד בחר באופן חריג לדלג על שלב הדיון המקדמי דווקא בהליך שנוגע ביסודי היסודות של המשפט החוקתי.
• עמדת ממשלת ישראל היא כי בית המשפט הנכבד מנוע מליתן סעד בדבר תוקפו של חוק יסוד או של תיקון לחוק יסוד כמבוקש בעתירות.
עמדתה זו של ממשלת ישראל נשענת על עקרון ריבונות העם; עקרון שלטון החוק; עקרון הפרדת הרשויות; ועל המדרג הנורמטיבי של החקיקה בישראל, שהוכר גם בידי בית המשפט הנכבד עצמו.
היא נסמכת גם על כך שאין בקרב מדינות המערב המתוקנות ביקורת שיפוטית על תיקוני חוקה ללא הרשאה מפורשת בחוקה עצמה; על כך שביקורת שיפוטית על קודקוד ההכרעה הדמוקרטית איננה "משפט", שהרי אין דין שמכוחו ניתן לפסוק, והיא עלולה להוביל לאנרכיה; על שלילת הנחת העותרים שלפיה בית המשפט הוא שליט כל-יכול הנהנה מעליונות על חוק היסוד שהסמיך אותו; ועל שלילת הנחתם שלעולם הצדק והמוסר המוחלטים יעמדו בצדה של הרשות השופטת לבדה.
• ממשלת ישראל סבורה שאין בכוחו של בית המשפט הנכבד לשים עצמו עליון על הריבון בישראל ולנכס לעצמו סמכות ביקורת על חוקי היסוד, שהם קודקודה של הפירמידה הנורמטיבית במערכת המשפט הישראלית.
• ממשלת ישראל סבורה כי הואיל ומדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, הסמכות של מוסדות השלטון ומקורה נתונים לריבון, הלא הוא העם – אזרחי ישראל. אזרחי ישראל מיוצגים בכנסת, בדרך שנקבעה בחוק-יסוד ובחוק, ועל כן הסמכות ומקורה הם בכללים שקובעת הכנסת, בחוקי היסוד, ואין מעליהם דבר.
• ממשלת ישראל סבורה כי הואיל ומדינת ישראל היא מדינת שלטון-חוק, אין מוסד ואין איש העומד מעל החוק. ואם החוק, לפי התורה שפיתח בית המשפט הנכבד, כפוף לחוקי-היסוד, הרי שאין מוסד ואין איש העומד מעל לחוקי-היסוד.
• אלו הם אבני היסוד של המשטר בישראל, כפי שמחייב משטר דמוקרטי וכפי שציין, וחזר וציין, גם בית המשפט הנכבד. אשר על כן, ממשלת ישראל סבורה שהפרתם או שינויים אינם בסמכות בית המשפט הנכבד, הפועל מכוחן של הסמכויות הנרחבות שהעניק לו הריבון בחוק-יסוד ובחקיקה ובגדרן של סמכויות אלו בלבד.
• סמכותה של הכנסת לחוקק חוקי יסוד אינה נתונה במחלוקת. על העותרים, במסגרת הליך זה, להרים את הנטל להראות כי אין גבול לסמכויותיו של בית המשפט הנכבד, וכי זכות המילה האחרונה נתונה לו לעולם, גם על החלטות הריבון העקרוניות ביותר. הממשלה סבורה כי במדינה דמוקרטית לא תיתכן שלילה כזו של ריבונות העם (להבדיל מסוגיית פסקאות נצחיות שיש בחוקה, עניין נפרד אשר איננו רלוונטי לישראל ושיידון בגוף התשובה).
• בהעדר החלטה של הריבון או נציגיו, להעניק סמכות לבית המשפט הנכבד להיות עליון גם על החלטותיו העליונות ביותר של הריבון עצמו, סבורה הממשלה כי אין בכוחו של בית המשפט הנכבד לברוא לו מקור סמכות כזה בעצמו. סמכויותיו של בית המשפט הנכבד, לרבות אלו הקבועות בסעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה, לא ניתנו לו מעצמו אלא מן הריבון, בחוק היסוד.
אין בכוחו של בית המשפט הנכבד לדון בתוקפן של נורמות מן המדרג שממנו הוא עצמו יונק את מקור סמכותו, כלומר חוקי היסוד; קל וחומר, בעת שמדובר על חוק יסוד: השפיטה, שהוא-הוא מקור סמכותו; וביתר שאת כשהתיקון דנן עניינו בהיקף סמכות השיפוט של בית המשפט הנכבד.
• גם לגופו של תיקון מספר 3 לחוק יסוד: השפיטה, המגביל את השימוש השיפוטי ב"עילת הסבירות", ממשלת ישראל סבורה כי טענות העותרים ולפיהן דינו בטלות – הן דוגמה נאה לשימוש אבסורדי שעלול להיעשות בדוקטרינות הביקורת שהעותרים מבקשים לקדם. העותרים מפצירים בבית המשפט הנכבד להרחיב את גבולות סמכותו-שלו בניגוד לקביעות הריבון, כביכול כדי למנוע מקרים קיצוניים של חקיקת יסוד המזעזעת את אמות הסיפים ושוללת מישראל את אופייה הדמוקרטי. כאמור, ממשלת ישראל מתנגדת לדוקטרינה זו שהעותרים מבקשים לברוא.
אולם ממשלת ישראל תבקש להדגים כיצד ההבטחה לשמירת הדוקטרינה למקרים קיצוניים בלבד מופרת כבר במקרה הראשון שעומד לפתחה. צמצום עילת הסבירות אינו מתקרב לסטנדרט ה"קיצוני" המובטח.
• בשל כל אלה סבורה ממשלת ישראל כי אין מקום לקיומו של דיון בטענות העותרים, שכן יש לדחותן על הסף. ממשלת ישראל סבורה כי אין די בדחיית העתירה לגופה בעניין התיקון דנן, אלא יש הכרח לדחות עקרונית את הרעיון כי חקיקת יסוד ותיקוני חקיקת יסוד הנם בני-ביקורת שיפוטית. על בית המשפט הנכבד לבטל את הצווים שהוציא, לדחות את העתירות על הסף בשל היותן בלתי-שפיטות ומחוץ לגדרי סמכותו, ולחייב את העותרים בהוצאות המשיבים.
מצ״ב לעיונכם התשובה המלאה.
• בשל כל אלה סבורה ממשלת ישראל כי אין מקום לקיומו של דיון בטענות העותרים, שכן יש לדחותן על הסף. ממשלת ישראל סבורה כי אין די בדחיית העתירה לגופה בעניין התיקון דנן, אלא יש הכרח לדחות עקרונית את הרעיון כי חקיקת יסוד ותיקוני חקיקת יסוד הנם בני-ביקורת שיפוטית. על בית המשפט הנכבד לבטל את הצווים שהוציא, לדחות את העתירות על הסף בשל היותן בלתי-שפיטות ומחוץ לגדרי סמכותו, ולחייב את העותרים בהוצאות המשיבים.
מצ״ב לעיונכם התשובה המלאה.
מפגיני קפלן חשפו הערב בשלט אחד את מטרתם האמיתית - בית משפט שהוא עליון על הכל.
• עליון על הממשלה ויכול לבטל כל החלטה או מינוי שלה.
• עליון על הכנסת ויכול לבטל כל חוק ועכשיו אפילו דן בביטול חוקי יסוד.
• עליון על העם ויכול לבטל את הבחירות ולהוציא ראש ממשלה לנבצרות.
• עליון על החוק ויכול לקחת לעצמו כל סמכות בניגוד לחוק, ולפעול בניגוד עניינים כאילו הכללים לא חלים עליו.
ובנוסף לכל זה, בית משפט ששופטיו שולטים בהליכי מינוי השופטים, וממנים את אנשי שלומם בשיטת חבר מביא חבר, בחדרי חדרים וללא פרוטוקול.
לשם הם חותרים. לשם מכוון הדיון שיתקיים ביום שלישי בעילת הסבירות. ליצור מצב שחמישה עשר אנשים שבוחרים את עצמם יהיו מעל הממשלה, מעל הכנסת, מעל העם ומעל החוק. שלטון מוחלט של השופט. בלי הדבר הזה שנקרא רצון העם. בלי דמוקרטיה.
ואני שואל כל אדם הגון, גם מי שעדיין לא רואה את הצורך בשינוי יסודי במערכת המשפט: אם בית המשפט יתערב בחוקי יסוד, איזה איזונים ובלמים יהיו עליו? האם נשאר אפילו איזון או בלם אחד, כפי שמתחייב בדמוקרטיה?
צילום: גלעד פירסט
• עליון על הממשלה ויכול לבטל כל החלטה או מינוי שלה.
• עליון על הכנסת ויכול לבטל כל חוק ועכשיו אפילו דן בביטול חוקי יסוד.
• עליון על העם ויכול לבטל את הבחירות ולהוציא ראש ממשלה לנבצרות.
• עליון על החוק ויכול לקחת לעצמו כל סמכות בניגוד לחוק, ולפעול בניגוד עניינים כאילו הכללים לא חלים עליו.
ובנוסף לכל זה, בית משפט ששופטיו שולטים בהליכי מינוי השופטים, וממנים את אנשי שלומם בשיטת חבר מביא חבר, בחדרי חדרים וללא פרוטוקול.
לשם הם חותרים. לשם מכוון הדיון שיתקיים ביום שלישי בעילת הסבירות. ליצור מצב שחמישה עשר אנשים שבוחרים את עצמם יהיו מעל הממשלה, מעל הכנסת, מעל העם ומעל החוק. שלטון מוחלט של השופט. בלי הדבר הזה שנקרא רצון העם. בלי דמוקרטיה.
ואני שואל כל אדם הגון, גם מי שעדיין לא רואה את הצורך בשינוי יסודי במערכת המשפט: אם בית המשפט יתערב בחוקי יסוד, איזה איזונים ובלמים יהיו עליו? האם נשאר אפילו איזון או בלם אחד, כפי שמתחייב בדמוקרטיה?
צילום: גלעד פירסט
בשורה חשובה למגזר העסקי!
פרסמתי היום להערות הציבור הצעה לתיקון חוק החוזים בעניין פרשנות חוזים עסקיים. לפי ההצעה, חוזה עסקי יפורש בהתאם ללשונו, למעט בנסיבות בודדות שיפורטו בחוק. התיקון נדרש לנוכח אי הבהירות המשפטית הקיימת כיום בנוגע לפרשנות חוזים, דבר שמקשה על המגזר העסקי, מכביד בעשיית עסקים ופוגע ביכולת להסתמך על חוזים.
תיקון החוק יסייע גם בהפחתת העומס על בתי המשפט וימנע דיוני סרק, שכן החוזים יפורשו באופן ישר ובהיר בהתאם ללשונם.
אני מודה למשנה ליועמ"ש (אזרחי) עו״ד כרמית יוליס ולצוותה על עבודתם החשובה בגיבוש תזכיר החוק.
פרסמתי היום להערות הציבור הצעה לתיקון חוק החוזים בעניין פרשנות חוזים עסקיים. לפי ההצעה, חוזה עסקי יפורש בהתאם ללשונו, למעט בנסיבות בודדות שיפורטו בחוק. התיקון נדרש לנוכח אי הבהירות המשפטית הקיימת כיום בנוגע לפרשנות חוזים, דבר שמקשה על המגזר העסקי, מכביד בעשיית עסקים ופוגע ביכולת להסתמך על חוזים.
תיקון החוק יסייע גם בהפחתת העומס על בתי המשפט וימנע דיוני סרק, שכן החוזים יפורשו באופן ישר ובהיר בהתאם ללשונם.
אני מודה למשנה ליועמ"ש (אזרחי) עו״ד כרמית יוליס ולצוותה על עבודתם החשובה בגיבוש תזכיר החוק.
הדיון שמתקיים היום בבית המשפט העליון, בחוסר סמכות מוחלט, הוא פגיעה אנושה בדמוקרטיה ובמעמד הכנסת. גם נשיאי ושופטי העליון לדורותיהם הסכימו כולם - העם הוא הריבון, ורצונו מתבטא בחוקי היסוד אותם מחוקקת הכנסת. עצם הדיונים באפשרות לפסול חוקי יסוד, שהם ראש הפירמידה החוקית בישראל, ובאפשרות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות, הם פגיעה אנושה בשלטון העם.
בית המשפט, ששופטיו בוחרים את עצמם בחדרי חדרים ובלי פרוטוקול, מציב את עצמו מעל הממשלה, מעל הכנסת, מעל העם ומעל לחוק. מצב זה מנוגד לחלוטין לדמוקרטיה. משמעותו בית משפט ללא איזונים ובלמים כלל. שליט יחיד. לא עוד שלטון העם.
הטענה שבה מצדיק בית המשפט את הדיון בפסילת חוקי יסוד היא שעליו למנוע חוקי יסוד שמנענעים את אמות הספים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אך מה שבאמת מזעזע את אמות הסיפים של הדמוקרטיה בישראל הוא הדיון שמקיים היום בית המשפט.
עד היום, חרף אקטיביזם שיפוטי בעייתי ביותר, היה לפחות בסיס אחד מוסכם - בית המשפט כיבד את חוקי היסוד. זהו הבסיס ששמר על הדמוקרטיה בישראל. האחריות לשמור על הבסיס המשותף הזה מונחת לפתחו של בית המשפט.
בית המשפט, ששופטיו בוחרים את עצמם בחדרי חדרים ובלי פרוטוקול, מציב את עצמו מעל הממשלה, מעל הכנסת, מעל העם ומעל לחוק. מצב זה מנוגד לחלוטין לדמוקרטיה. משמעותו בית משפט ללא איזונים ובלמים כלל. שליט יחיד. לא עוד שלטון העם.
הטענה שבה מצדיק בית המשפט את הדיון בפסילת חוקי יסוד היא שעליו למנוע חוקי יסוד שמנענעים את אמות הספים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אך מה שבאמת מזעזע את אמות הסיפים של הדמוקרטיה בישראל הוא הדיון שמקיים היום בית המשפט.
עד היום, חרף אקטיביזם שיפוטי בעייתי ביותר, היה לפחות בסיס אחד מוסכם - בית המשפט כיבד את חוקי היסוד. זהו הבסיס ששמר על הדמוקרטיה בישראל. האחריות לשמור על הבסיס המשותף הזה מונחת לפתחו של בית המשפט.
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
התראיינתי לתוכנית 60 דקות האמריקנית, אותה ראו יותר מ-11 מליון צופים, כדי להגן על שמה הטוב של ישראל, ולהציג את האמת על הרפורמה המשפטית אל מול אלו שניסו להשחיר את פני המדינה. צפו בקטע מתוך התוכנית >>
אני מברך את ראש הממשלה נתניהו על נאומו המצויין בעצרת האו״ם. מובילים שלום תמורת שלום. מבצעים חזון של שלום בין ישראל לעולם הערבי. תחת הנהגתו ויחד עם חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם, שמים את ישראל בקדמת הבמה העולמית באשר לטכנולוגיה של העשור הקרוב - הבינה המלאכותית.
ממשיכים, גם השבוע, להפוך את ישראל למעצמה 🇮🇱
שבת שלום!
צילום: אבי אוחיון, לע״מ
ממשיכים, גם השבוע, להפוך את ישראל למעצמה 🇮🇱
שבת שלום!
צילום: אבי אוחיון, לע״מ
שמחתי לחנוך היום את המבנה החדש של בית משפט השלום בצפת. זו הרגשה משמחת להיות בעיר ולהוציא לדרך שינוי כל כך עמוק בטיב השירות שיקבלו תושבי צפת והאיזור כולו, בבניין חדש, ראוי, מכבד ומה שבעיני חשוב מאוד – מונגש.
אין דרך ראויה יותר לציין את חמש שנות העשייה של ראש העיר המצויין של צפת, ידידי שוקי אוחנה, מאשר בחנוכת המבנה היפה והמכובד הזה. זו חוליה נוספת בשרשרת ארוכה ויוצאת דופן של שינויים עמוקים שהוביל בעיר, ואשר מורגשים בכל פינה.
אני מודה לכל הגורמים הרבים שהיו שותפים להובלת הפרוייקט החשוב הזה, ובראשם נשיאת בית המשפט העליון, כבוד השופטת אסתר חיות, למנהל בתי המשפט, כבוד השופט מיכאל שפיצר, לנשיא בית המשפט השלום במחוז הצפון, כבוד השופט ניר מישורי לב טוב ולכבוד השופט הבכיר מורן מרגלית.
אין דרך ראויה יותר לציין את חמש שנות העשייה של ראש העיר המצויין של צפת, ידידי שוקי אוחנה, מאשר בחנוכת המבנה היפה והמכובד הזה. זו חוליה נוספת בשרשרת ארוכה ויוצאת דופן של שינויים עמוקים שהוביל בעיר, ואשר מורגשים בכל פינה.
אני מודה לכל הגורמים הרבים שהיו שותפים להובלת הפרוייקט החשוב הזה, ובראשם נשיאת בית המשפט העליון, כבוד השופטת אסתר חיות, למנהל בתי המשפט, כבוד השופט מיכאל שפיצר, לנשיא בית המשפט השלום במחוז הצפון, כבוד השופט ניר מישורי לב טוב ולכבוד השופט הבכיר מורן מרגלית.
הדיון שמתקיים היום בבית המשפט הוא הלכה למעשה דיון בביטול תוצאות הבחירות. אף שם מכובס אחר לא יסתיר את האמת הפשוטה הזו.
משמעות דחיית תחולת חוק הנבצרות היא שפקיד, בכיר ככל שיהיה, יוכל לקחת לעצמו יש מאין סמכויות שמעולם לא ניתנו לו, ולדון באפשרות ההזויה כשלעצמה להוציא ראש ממשלה לנבצרות, וכל זאת בניגוד מוחלט לתוצאות הבחירות. העותרים מבקשים למעשה להדיח את ראש הממשלה נתניהו, כדי לשים סוף לשלטון הימין. נכשלו בקלפי, וכעת מבקשים לבטל את תוצאות הבחירות.
תוצאת הדבר היא שבישראל לא תהיה יותר דמוקרטיה, אלא שלטון של אנשים ששמו עצמם מעל העם. מעל הכרעת הבוחר בקלפי.
בית המשפט שוב מבקש להתערב בחוסר סמכות מוחלט בחוק יסוד. הוא שוב שם עצמו מעל הממשלה, מעל הכנסת, מעל העם ומעל החוק. זו לא דמוקרטיה.
משמעות דחיית תחולת חוק הנבצרות היא שפקיד, בכיר ככל שיהיה, יוכל לקחת לעצמו יש מאין סמכויות שמעולם לא ניתנו לו, ולדון באפשרות ההזויה כשלעצמה להוציא ראש ממשלה לנבצרות, וכל זאת בניגוד מוחלט לתוצאות הבחירות. העותרים מבקשים למעשה להדיח את ראש הממשלה נתניהו, כדי לשים סוף לשלטון הימין. נכשלו בקלפי, וכעת מבקשים לבטל את תוצאות הבחירות.
תוצאת הדבר היא שבישראל לא תהיה יותר דמוקרטיה, אלא שלטון של אנשים ששמו עצמם מעל העם. מעל הכרעת הבוחר בקלפי.
בית המשפט שוב מבקש להתערב בחוסר סמכות מוחלט בחוק יסוד. הוא שוב שם עצמו מעל הממשלה, מעל הכנסת, מעל העם ומעל החוק. זו לא דמוקרטיה.
לראשונה: משרד המשפטים משיק קורס להכשרת דירקטורים לתושבי הפריפריה, שיועבר במסגרת קמפוס רשות התאגידים. המחזור הראשון, אשר ייצא לדרך במהלך חודש נובמבר 2023, מיועד לתושבי הצפון הרשומים ביישוב המדורג ומאופיין באשכולות 1-5 של המדד החברתי-כלכלי, ויועבר ללא עלות מצד המשתתפים שיירשמו ויעמדו בתנאי הקבלה. בהמשך ייערך קורס נוסף בדרום.
הקורס החדש הוא מימוש המדיניות אותה אני מוביל במשרד המשפטים - שוויון הזדמנויות לכולם ופתיחת השורות.
לפרטים נוספים ולהרשמה >>
https://govextra.gov.il/justice/campus/home/
הקורס החדש הוא מימוש המדיניות אותה אני מוביל במשרד המשפטים - שוויון הזדמנויות לכולם ופתיחת השורות.
לפרטים נוספים ולהרשמה >>
https://govextra.gov.il/justice/campus/home/