השפה כמייצגת הוויה. השפות בהן יש הבחנה ברורה בין זכר לנקבה מתקשות להכיל את השיוויון שנמצא בתודעה של האנשים. כל השפות האלה נשלטות על ידי פטריאכיה שפתית בת אלפי שנים. בארץ אפשר לראות את זה במעבר שפתי לא רשמי מאלהים ל״אלהימה״ מראש עיר לראשת עיר וכו׳. ספוטיפיי בגרמנית זורמים עם השינוי מעדכנים את קטגוריית הקרדיטים שלהם מ״אמן״ לאמן*ית.
אפלואדר: שיאל דוידי

תמונת "לוויין" של היקום הרשתי. העוצמה של חברת פייסבוק מעוררת פלצות. ההפתעה הגדולה פינטרסט וסנאפצ'ט שאפשר היה לחשוב שהובסה על ידי טיקטוק. וטוויצ' ההולכת ותופסת מקום מרכזי אף- על זה מחר נעלה פוסט ייעודי. אפשר להסביר את הרלוונטיות של סנאפצ'ט בהתפתחות שעשו עם מנגנון הפילטרים האיכותי שלהם- הם פיתחו ממשק שמתחבר לזום ומאפשר למשתתפים בשיחה לעטות על עצמם פילטרים מגניבים. הם גם נכנסו חזק לזירת הביטמוג'ים המונפשים, סוג של אוואטרים חמודים, שאנשים עושים בהם שימוש גם בתוכנות אחרות.

אפלואדר: רותם פרירה מתוך קבוצת הווטסאפ "הרפובליקה הדמוקרטית חטיפסטן" - שמביאה חטיפי רשת ותודעה


https://www.visualcapitalist.com/visualizing-the-social-media-universe-in-2020/

אה ושבת שלום משיר ונעם

Animal Crossing
של נינטנדו הוא אחד המשחקים הממכרים שיצאו בשנים האחרונות. מדובר במשחק רשת, סוג של סימולטור אסקפיסטי של עולם וירטואלי. לכל שחקן יש אוואטר שהוא מעצב לעצמו (מין בעל חיים מוזר) ואי משלו שעליו הוא יכול לבנות את בית החלומות. אפשר לטייל בין האיים עם מטוס קטן, לפגוש חברים ולבלות יחד בדיוק כמו בעולם הפיזי.

וכן, גם במשחק יש פוליטיקה... קמפיין ביידן-האריס השיק ארבעה שלטים שהשחקנים יכולים להציב ברחבי האי שלהם כאות תמיכה בביידן בדיוק כמו שאנחנו תולים שלטים במרפסת.
מנהל השותפויות הדיגיטליות של קמפיין ביידן הסביר שזו אחת הדרכים היצירתיות והחדשניות שלהם לפגוש את המצביעים במקום הטבעי שלהם. הוא גם שיתף שהם הצליחו להגיע לקומץ של תומכים שמשחקים במשחק והם יערכו עצרות תמיכה קבוצתיות וינסו להשפיע על שחקנים נוספים.

והנה הוכחה לכוח הפוליטי שיש לפלטפורמה הזו- בסין אסרו החל מחודש יולי לייבא את המשחק למדינה אחרי ששחקנים הונג-קונגים הציגו שלטי מחאה נגד הממשל הסיני.

אפלואדרית: שירית כשר

״צוקרברג בלבל את האנשים כי הוא קרא לקשרים ברשת חברים, אבל הרשת מייצרת עשרות סוגי קשרים שעוד אין להם שם או המשגה: קשרים מבוססי אידיאולוגיה, אינטרסים, עניין, קהילות, השפעה. ככה הוא יצר בלבול רגשי ותפיסתי שלם לאנשים שנצמדים להמשגות הישנות״
מתוך כתבה במגזין גלובס החדש:
https://bit.ly/2DKcz0f

אלישיה קיס בשיר חדש על נשים חירות קול. זה עלה ליוטיוב לפני 15 דקות. חם מהתנור.

https://youtu.be/DS60luWpBe0

בפינת ביקורת הסרטים: הדילמה החברתית (נטפליקס).

אין קל מלשווק חרדה לאנשים, וכמו בכל חרדה תמיד יש בה גרעין מציאותי שעליו היא רוכבת וממנו היא ניזונה. אז החדש בנטפליקס העוסק ברשתות החברתיות הוא בדיוק זה. וירוס של חרדה רשתית.
״הם לא סוחרים בדאטה שלנו, הם סוחרים במיינדסט שלנו״ -
בכירים מחברות הסוישאל הגדולות , מושבים על כסא, בשחור לבן, רועדים מעוצמת הרגע הדרמטי בו הם מגלים לנו את האמת המסתתרת מאחורי הקלעים של פייסבוק, טוויטר, יוטיוב וכו׳. הם השליח שחזר חי מהגיהנום המניפולטיבי והוא כאן לספר. אין קלישאה חבוטה ומוכרת לעייפה על מניפולציה והתמכרות שהם לא יורים עלינו. והוירוס שלהם? הוא הרי יתנחל בכל תא בגופם של מי שגם ככה מבוהלים מעוצמת וקצב השינוי (עולם החינוך כמשל). והמסר הוא תברחו תברחו תברחו. מספיק לראות את הכרזה של הסרט כדי להבין מה הסחורה שהם מוכרים פה.

הרשתות אכן יצרו שאלות אדירות ביחס לפרטיות, קשרים אנושיים, AI, פייק ניוז, שיח שנאה, הכוח של הפלטפורמות ועוד. אבל בסרט הגולשים מוצגים ככבשים תמימות המולכות שולל על ידי כוחות אופל איומים - הרשתות הן זרוע של השטן פחות או יותר שרק רוצה למכר אותנו ולהרוס את חיינו. ואנחנו? לא מקבלים כלום אנחנו בעיקר קורבנות. כאילו בתמורה לא קיבלנו כוח, עוצמה, קול, השפעה, מגוון קשרים אנושיים ובעיקר שאף אחד כבר לא שולט בתודעה שלנו כמו פעם. הנה מסר לדוגמא: בכל פעם שאתם מתייגים מישהו אתם שותפים לתעשיית ההתמכרות הזדונית כי התיוג הוא המצאה של השטן. והתיוד מה לעשות הוא כלי נפלא להעברת רעיונות, שיתוף, יצירת קהילה. אבל כל זה הס מלהזכיר.

בסרט גם מן הסתם לא מצוין כמה מסוכן כשהנדסת התודעה נשלטת בידי מעטים - גבלס למשל או אפילו בלי ללכת כל כך רחוק - הטלויזיה, העיתון ופרסומאים טהורי מוטיבציה חובבי דימויים שוביניסטיים וגזענים. משום מה שכחו לציין כשדיברו על התמכרות שבטטת הכורסא הזומבית ישבה בממוצע מדי ערב כ-4 שעות צפיה מול הטלויזיה לראות ריאליטי מטופש (לפי הרייטינג אתמול זה עדיין ממשיך).
כן, הקרב על התודעה שלנו הוא עצום. אישית אני מעדיף קרב תודעתי מורכב ומלוכלך לעתים משליטה מוחלטת חד מימדית. לכוחות הישנים של טלויזיה, רדיו, עיתונות, מערכות חינוך ופוליטיקאים הצטרפנו אנחנו, מיליארדי משפיעים וכן גם הפלטפורמות הן שחקן, אפילו משמעותי אבל חלאס עם הדמוניזציה המוגזמת, היא פשוט לא משרתת את התיקון היא רק מייצרת עוד בורות והיסטריה.

העולם הרשתי נע בקצב מטורף, משתנה, הוא הניסוי הדמוקרטי הגדול בתולדות האנושות, הוא מאיים והוא מאפשר, אז במקום לקנות חרדה מנטפליקס עדיף להבין אותו לעומק ולראות כיצד ניתן להשתמש בו כדי לייצר עולם טוב יותר ואיך בהחלט להימנע מהסכנות שבו.
דירוג: 0 כוכבים בסולם מנלה.

חידה. במה עוסק האיש הזה למחייתו? את התשובה נעלה בהמשך... בינתיים מוזמנים לענות בתגובות פה.

אחלה תשובות. מדובר במלך הולנד. אבל מחקר קטן מצביע שכנראה פייק. מה שמעניין פה זה הרצון של מישהו שעמל על זה להראות אותו כאחד האדם, בטטת כורסא כזאת. כדי להצביע כנראה עד כמה המוסד הזה מיותר. מצד שני מלא תגובות שנשפכות מהמלך העממי. המציאות והפוטושופ שהופכים לנרטיבים שנעים עצמאית ולכל כיוון.

הוראה ולמידה ברשת פותחות עולם שלם של יכולות שלא מתאפשרות בלמידה פיזית בין 4 קירות... חשוב להכיר את העולם הזה, להבין את ההזדמנויות שהוא מציף עבור לומדים ומלמדים ובעיקר לשבור את המיינדסט של COPY-PASTE למוכר והידוע. אי אפשר להעתיק את שיטות הלמידה המסורתיות ללמידה ברשת ולצפות שזה יעבוד. מה כן יעבוד? מוזמנים לצפות בהרצאה שנתתי בנושא למרצים באקדמיה ואנשי חינוך ולמידה ממגוון ארגונים בארץ 😍 https://www.youtube.com/watch?v=dPx7Mcj9u6o&feature=youtu.be&t=199&fbclid=IwAR01hbxMns0DhPokraI3SrBDXX63q4tVYVRooPs-k4wHlmrKvRVIBIp2_A8

RGB
היה הכינוי של רות גינזבורג בדר השופטת הכי מגניבה שהייתה אי פעם ונפטרה אתמול בגיל 87.
שופטת בית המשפט העליון האמריקאי מ-1993 הייתה מודל השראה והפכה לאייקון תרבותי ופמיניסטי עד כדי שהתמונות והמסרים שלה מתנוססים על סמלים, חולצות ומזכרות.
רות, שהייתה אמא יהודיה מברוקלין, נתקלה בכל קושי אפשרי בתקופה שבה לא היה סיכוי לאישה כמוה לפרוץ את תקרת הזכוכית, אבל היא עשתה את זה בחן רב ועקשנות גדולה תוך כדי שהיא מקדמת את המאבק לזכויות נשים ושוויון מגדרי או שוויון בכלל.

עם ההודעה על מותה הרשת התמלאה בתגובות של סלבס, פוליטיקאים מכל צבעי הקשת הפוליטית ומשתמשים רבים ברשתות החברתיות. מדהים שרות חיה ברשת גם מבלי שממש הייתה שם ואפילו קיבלה האשטג הורס: NotoriousRBG#
כינוי שנדבק אליה בשנים האחרונות שהוא טייק אוף על הראפר BIG. היא כונתה כך לראשונה אחרי שערערה על החלטת בית המשפט באחד התיקים המשמעותיים בנושא זכויות ההצבעה. אז גם נולד דף טאמבלר בשם הזה על ידי סטודנטים למשפטים שהפך לסופר ויראלי ומאוחר יותר גם נכתב עליה ספר ביוגרפי בשם זה.
רות אהבה את הכינוי הזה ואמרה שהיא ונוטוריוס ביג הגיעו מברוקלין וזינקו בסולם החברתי. הוא הפך לראפר, אומן מוערך והיא הפכה לרות הנהדרת.
אז מה נותר עוד להגיד? העולם בהחלט זקוק להרבה נשים כמוה...

פעם קראו לו קט סטיבנס היום יוסוף אסלאם. לישראל לא נתנו לו להיכנס כי נחשב תומך בטרור - מה שהתברר כשטות מוחלטת. לרגל יום הולדתו ה-70 יצאה גרסת אנימציה מהממת של Father and Son.

https://youtu.be/B_H5XuIb5WM
אפלואדרית: Noga Kerem

משתף פה רעיון שהעליתי בפייסבוק דרך קישור בגלל האורך. אתם מוזמנים להגיב.

משפיעניות וירטואליות הן דמויות מחשב המקדמות מותגים ומוצרים ברשת -לרוב באינסטגרם. הדמויות הללו נותרות קפואות בזמן -תמיד כצעירות. סילביה (בתמונה) היא ניסיון מעניין ליצור דמות וירטואלית שהזמן משפיע עליה אבל בקצב מואץ. ככל שהיא מתבגרת הדימויים השפה שלה משתנים בהתאם.
הפוסטים שלה -לפחות בחלקם - נכתבים על ידי אלגוריתם שצריך ״להבין״ את השפה והדימויים המשתנים עם הגיל.
אומרת המפתחת (במקור לא ברור מי הדוברת): ״אנו כבר מורגלים לחשוב שנעורים הם המצב אידיאלי של האדם, למרות שהם נמשכים זמן קצר ביחס לתוחלת החיים הממוצעת. ואם ניתנת למעצב הבחירה, מדוע שלא לעצב דמות שתחיה לנצח בנעוריה, אחרת - מה ההיגיון הכלכלי מאחורי השימוש בדמות ממוחשבת?״. זה הפרופיל של סילביה באנסטגרם: https://www.instagram.com/myfriendsylvia/
הפוסט המקורי (שעבר פה קיצור ועריכה) הופיע בעליית המכונות ונכתב על ידי זיו שניידר.
תמונות של סילביה מכמה שלבים בחייה 👇