*מה באמת צריך לעשות בימים האחרונים של החיים?*

הרה״ג אורי בנון שליט״א במסר מפרשת דברים

צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1

לפחות 5 מחבלים מחוסלים

מדובר בתקיפה במהלך הלוויה של הרוג מהתקיפה הקודמת היום במחנה.
הם קוראים לזה טבח

צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1

מה קרה לביקוש לעובדים מאז מבצע "שאגת הארי"?
(מספר המשרות הפנויות, אפריל–יוני 2026)

▪️ ביוני 2026 הייתה עלייה משמעותית במספר המשרות הפנויות (145,666 לעומת 138,724 במאי).

▪️ לראשונה מאז ערב מבצע "שאגת הארי", מספר המשרות הפנויות גבוה מהאומדן שהיה בחודש פברואר.

▪️ בהשוואה לחודש מרץ (בו חלו מגבלות התקהלות והמשק פעל במצב חירום בכלל הענפים בעקבות מבצע "שאגת הארי"): העלייה הבולטת ביותר בביקוש לעובדים נרשמה בענפי האירוח והאוכל - הענפים שנפגעו באופן המשמעותי ביותר מהמלחמה.

*נתונים מנוכי עונתיות

הלמ"ס

צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1

מגוון נתונים על 257 רשויות מקומיות בישראל:
🫣 היכן האחוז הגבוה ביותר של בעלי מוגבלויות?
👵 היכן תוחלת החיים הגבוהה ביותר?
🏠 באילו רשויות האחוז הגבוה ביותר של דירות בשכירות?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1

7 בדקה - שבע כותרות מהשבוע | טיקטוק ערוץ 7

צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1

*5 דברים לקראת שבת / החלק היומי / סיון רהב מאיר:*

1. השבת הקרובה, השבת שלפני תשעה באב, נקראת "שבת חזון". קוראים בה בתורה את פרשת דברים (ובכך מתחילים את כל ספר דברים), וההפטרה מתחילה במילים "*חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ*".

2. זו מילה שצריך לנער מעליה את האבק, "חזון". ביום יום אנחנו לא עוסקים בה מספיק. תשעה באב הוא תזכורת שנתית ליום שבו נחרבו שני בתי המקדש. קשה לנו להבין את המונח הזה, כי לא זכינו לחיות בתקופה שבה הם היו קיימים. אבל חכמינו מסבירים משפט חשוב: דור שלא נבנה בימיו המקדש - כאילו חרב בימיו. לכל אחד ואחת מאיתנו יש אחריות אישית לשאלה מתי הוא יבנה שוב. זוהי תזכורת יומיומית לסיפור הגדול שלנו, שגדול הרבה יותר מאיתנו. יש בו עבר, הווה ועתיד. יש בו תורה ומצוות וארץ. יש בו אלוקים. מה החזון שלנו, כעם וכיחידים? האם אנחנו מעזים לומר מילים כמו גאולה או קדושה?

3. פרשנינו מסבירים כי שבת חזון היא השבת שבה כאילו מראים לנו את בית המקדש. גם אם לא ממש נראה אותו בעיניים, כמובן, זו התחושה שקיימת באוויר. זו שבת שבה כל אחד צריך לדמיין את המקסימום וגם להתפלל על הגאולה הכללית והפרטית.

4. אנחנו באמצע

`[המשך בהודעה הבאה 👇]`

`[המשך מהודעה קודמת 👆]`

תקופה שנקראת "תשעת הימים", לפני תשעה באב. אלה ימים שיש בהם מנהגים רבים של אבלות. והנה, באמצע - יש שבת. ובה אין אבלות, ואנחנו צריכים לשמוח, להתענג, ליהנות. חכמינו לומדים מכך על כוחה של השבת, ואומרים שהשבת הזו היא שמחה במיוחד. היא מראה איך השבת ממש דוחה את העצב של התקופה, ומאירה אור גדול.

5. ואחרי השבת - מתחיל השבוע שבו חל תשעה באב. מנהגי האבלות מתגברים עוד יותר, וביום רביעי בערב יחל צום תשעה באב, עד יום חמישי בערב.

שבת שלום ובשורות טובות.

צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1

הרחוב היה צר כל כך שאפשר היה ללחוץ ידיים מחלון לחלון🤝.
בלילה שבין שבת לראשון, בתחילת ספטמבר 1666, יצא עשן דק מהמאפייה של תומאס פאריינר ברחוב פודינג ליין בלונדון🔥. איש לא התרגש. שריפות קטנות קרו בלונדון כל הזמן - עיר של עץ יבש וקירות צפופים, לפידים ותנורים. גם ראש העיר, כשקראו לו, הביט בעשן המיתמר והכריז: *"זה כלום",* והלך לישון.
אבל רוח מזרחית חזקה נשבה באותו לילה, נשאה גחלים לוהטות מעבר לגגות והציתה בית אחר במרחק, ועוד אחד, ועוד אחד. ואז קרה דבר מוזר: האש נראתה כעומדת לכבות - ואז פרצה שוב, במקום אחר לגמרי, מאתיים מטר משם. אנשים החלו ללחוש. *"זה לא יכול להיות מקרי".* "מישהו מצית את זה בכוונה". "אנחנו במלחמה עם ההולנדים, עם הצרפתים – זו לא שריפה, זו התקפה☄️".
הלחישה הפכה לצעקה. צעקה הפכה להמון. תוך ימים ספורים, אופה הולנדי נגרר מחנותו. דיפלומט שוודי כמעט נתלה ברחוב. אישה צרפתייה נפצעה קשות כי חשבו שהתרנגולות בסינר שלה הן פצצות. איש לא בדק, איש לא שאל. הפחד, שהתחיל כלחש בתוך בתים בודדים, יצא לרחוב, ותפס תאוצה משל עצמו – עד שהיה חזק יותר מהאש עצמה.
בסופו של דבר, השריפה הפיזית כבתה

`[המשך בהודעה הבאה 👇]`

`[המשך מהודעה קודמת 👆]`

תוך חמישה ימים, אך השריפה השנייה – זו שבערה במילים, בחשד, בהאשמה – המשיכה לבעור עשרות שנים אחרי כן.
בפרשת השבוע מובא "ותרגנו באוהליכם". המילה "ותרגנו" פירושה: התלוננתם, רטנתם, דיברתם דברי תרעומת ומרירות.
אבל התורה אינה אומרת רק "התלוננתם". היא מוסיפה: "באוהליכם". מה קרה באוהלים?
לאחר שהמרגלים חזרו והפחידו את העם, התגובה לא נשארה באספה הציבורית. האנשים חזרו אל האוהלים, אל המשפחה, ושם התחילו לדבר: "אין לנו סיכוי", "העם שם חזק מדי" וכו'. תלונה פרטית נעשתה מציאות ציבורית.
*יש שריפות שמתחילות בגפרור, ויש שריפות שמתחילות במשפט🗯.*
בתשעת הימים אנו זוכרים שלפני שהאש שרפה את בית המקדש, השנאה כבר שרפה את הלבבות, ולכן תיקון החורבן מתחיל במקום שבו הוא התחיל – לא ברחובות ירושלים, אלא בתוך האוהל, בתוך הבית, בתוך המילים שאנחנו בוחרים לומר זה על זה.
לפני שמילה יוצאת מן האוהל שלנו, נעצור ונשאל: *האם היא מוסיפה אש לחורבן, או אבן לבניין?*
שבת שלום🌹.
שלכם,
יצחק פנגר🤍.

צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1

*דקה מהפרשה – דברים (חזון) / הרב יצחק ישי בנון* | > יום שישי ג׳ אב – 17.7

*גם שמוכיחים, יש לדון לכף זכות!*
יהודי בשם סרגיי, עושה על האש, ביום תשעה באב, בפארק באוקראינה. עובר שם ר' לוי יצחק מברדיטשוב ואומר לו: בני, אולי שכחת. היום זה יום תשעה באב. הוא אומר לו: אני יודע. ואז מה? אולי אתה לא יודע. יום תשעה באב זה יום שאסור לאכול בו, יום שצמים. אני יודע! סבא שלי היה דתי ולמרות זאת אני אוכל. אומר לו הרב: כנראה אתה חלש, והרופאים חייבו אותך לאכול היום. הוא אומר לו: איזה חלש הרב? בריא ושלם, שלוש שעות מתאמן ביום.
הרים את עיניו רבי לוי יצחק למרום ואמר: ריבונו של עולם, תראה עד כמה יהודי זה אמיתי. הוא מוכן לשים את עצמו רשע, שאוכל בתשעה באב, אבל לא להוציא שקר מפיו.
למעשה, רבי לוי יצחק מברדיטשוב נהג בדיוק כמו משה רבנו בפרשתנו. משה רבנו מצווה להוכיח את עם ישראל על החטאים שהם חטאו. אבל הוא יודע כשמוכיחים על חטאים, מעוררים את הדינים. משה רבנו מוכיח את עם ישראל ברמזים. אומר להם רק כותרות. 'במדבר', 'בערבה', 'מול סוף'. שם חטאתם. למעשה, במדבר אומר רש"י שזה לא היה במדבר, זה היה בכלל בערבות מואב. אז למה כתוב במדבר? אפשר גם לומר, 'במדבר' - משה רבנו פתח בזכות, ואמר להם כך: אתם הייתם במדבר, עזבתם את הבית שלכם, את ההרגלים שלכם, הגעתם למקום שומם, למשהו חדש שאינכם רגילים אליו, זה דבר ראשון. ולכן כל שאר החטאים זה בגלל שהייתם נעים ונדים במדבר. לכן חטאתם.
משה מלמדנו שכוחו של מנהיג אמיתי, זה להוכיח את האחר ברמזים קלים, אבל תמיד לדון אותו לכף זכות.
שבת שלום ומבורך!

צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1

דירות בעסקאות נדל"ן

בסוף מאי 2026:
🏠 כ-84,130 דירות חדשות נותרו למכירה
⏳ מספר חודשי ההיצע: 28.9 חודשים
(מספר החודשים שיעברו עד שכל הדירות שנותרו למכירה תימכרנה)

הלמ"ס

צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1

כיצד השפיע פיחות הדולר על פעילות העסקים בישראל? 💵📉

בחצי השנה האחרונה התחזק השקל מול הדולר, ושער החליפין ירד מכ-3.3 ש"ח לדולר בסוף שנת 2025 לפחות מ-3 ש"ח לדולר ביוני 2026. כיצד השפיע השינוי בשער החליפין על העסקים במשק? אילו חברות הושפעו יותר, ואילו צעדים ננקטו כדי להתמודד עם השינוי?

הלמ"ס

צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1

מה היה השכר הממוצע באפריל 2026?
(עובדים ישראלים, ברוטו למשרת שכיר, נתונים מקוריים)

🔹 14,374 ש"ח - השכר הממוצע במחירים שוטפים, עלייה של 3.8% לעומת אפריל 2025 (13,852 ש"ח).

🔹 11,409 ש"ח - השכר הממוצע במחירים קבועים (מנוכה במדד המחירים לצרכן החודשי), עלייה של 1.8% לעומת אפריל 2025 (11,208 ש"ח).

🔹 4.061 מיליון משרות שכיר, עלייה של 6.7% לעומת מרץ 2026 (3.805 מיליון) וירידה של 1.6% לעומת אפריל 2025 (4.125 מיליון).

בנוסף, לפי אומדני ההבזק (נתונים חלקיים), במאי 2026:

14,277 ש"ח - השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים, עלייה של 6.7% לעומת מאי 2025 (13,379 ש"ח).

🔗 נתונים נוספים בהודעה לתקשורת

*נתוני מדדי שכר ותעסוקה מבוססים על דיווחים חודשיים של המעסיקים למוסד לביטוח לאומי. דיווחים אלו אינם כוללים עובדים המקבלים דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי. חישוב השכר הממוצע למשרת שכיר אינו מתייחס למספר הימים בחודש שבהם הועסק העובד.

הלמ"ס

צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1

מה היה השכר הממוצע באפריל 2026?
(עובדים ישראלים, ברוטו למשרת שכיר, נתונים מקוריים)

🔹 14,374 ש"ח - השכר הממוצע במחירים שוטפים, עלייה של 3.8% לעומת אפריל 2025 (13,852 ש"ח).

🔹 11,409 ש"ח - השכר הממוצע במחירים קבועים (מנוכה במדד המחירים לצרכן החודשי), עלייה של 1.8% לעומת אפריל 2025 (11,208 ש"ח).

🔹 4.061 מיליון משרות שכיר, עלייה של 6.7% לעומת מרץ 2026 (3.805 מיליון) וירידה של 1.6% לעומת אפריל 2025 (4.125 מיליון).

בנוסף, לפי אומדני ההבזק (נתונים חלקיים), במאי 2026:

14,277 ש"ח - השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים, עלייה של 6.7% לעומת מאי 2025 (13,379 ש"ח).

🔗 נתונים נוספים בהודעה לתקשורת

*נתוני מדדי שכר ותעסוקה מבוססים על דיווחים חודשיים של המעסיקים למוסד לביטוח לאומי. דיווחים אלו אינם כוללים עובדים המקבלים דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי. חישוב השכר הממוצע למשרת שכיר אינו מתייחס למספר הימים בחודש שבהם הועסק העובד.

הלמ"ס

צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1

*פרשת דברים/חזון: "רק בהתרוממות רוחנית ומעשית חשובה וקבועה אפשר להשיב את בנין בית המקדש למקומו."* (שמונה קבצים א, תשעט)

שבת חזון היא שבת שבה נדרשים לשאול איזו מציאות יכולה לשאת בתוכה בית מקדש. המקדש בתפארתו היה הופעה שלמה של חיים: אמונה ותפילה, אבל גם יופי, מוזיקה, לבוש, ריח, צבע והדר. כוח הדמיון האנושי כולו התרומם שם ונעשה כלי לקדושה. אך שלמות שכזו אינה יכולה לעמוד על יסודות רקובים. כאשר הבערות שולטת והרשעה מתגברת, ההדר הופך לתפאורה ריקה והבית חרב. פרשת דברים, רגע לפני הכניסה לארץ, עוסקת דווקא בבניית היסודות: אנשים חכמים ונבונים, הנהגה ראויה, הקשבה ומשפט צדק. לפני הפסגה הרוחנית צריך לבנות חברה שמסוגלת לשאת אותה.

צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1

אוקראינה תקפה הלילה עוד 12 ספינות של רוסיה

צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1

פרשת דברים,

מה אכפת לי
מכפתורים ומעווים??
על כיבוש, על כרתים,
על פלשתים, פלשתינים,
על בריתות בינלאומיות
ועל מתחזים מודרנים.

(ותודה לרב תמיר גרנות על השיעור)

*נעם יעקובסון לכבוד שבת*

צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1

*הכותרת הראשית בעיתון הארץ היום:*

צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1

*עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה – אבל עדיף את הקצרה*/ לפרשת דברים שבת חזון - הרב אביעד גדות

קראו, הדפיסו, והפיצו.


בפרשת דברים פותח משה רבינו בנאום הפרידה והתוכחה שלו, המוגדר כביאור התורה: "הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה".
משה, נותן התורה וכובש עבר הירדן, מתכונן להעביר את המקל ליהושע בן-נון – מי שיצטרך להנחיל לעם ישראל את התורה ואת ארץ ישראל - כלומר *יישום התכנית של סדר העולם, שהיא התורה, במציאות הלאומית על במת ההיסטוריה*.

*הקיצור השמיימי והעיכוב האנושי*

על הפסוק: "אַחַ֨ד עָשָׂ֥ר יוֹם֙ מֵֽחֹרֵ֔ב דֶּ֖רֶךְ הַר־שֵׂעִ֑יר עַ֖ד קָדֵ֥שׁ בַּרְנֵֽעַ" (דברים א', ב'), כותב רש"י:
"אמר להם משה: ראו מה גרמתם! אין לכם דרך קצרה מחורב לקדש ברנע כדרך הר שעיר, ואף היא מהלך אחד עשר יום. ואתם הלכתם אותה בשלושה ימים... וכל כך הייתה שכינה מתלבטת בשבילכם למהר ביאתכם לארץ; ובשביל שקלקלתם – הסב אתכם סביבות הר שעיר ארבעים שנה."
רש"י מגלה לנו כאן סוד עצום: מצד אחד, *עם ישראל זכה לקפיצת דרך פלאית מכוח השכינה שרצתה להביאם אל הארץ במהירות*; מצד שני, *חטאי שכחת ה', אובדן האמונה והמאיסה בארץ חמדה - כוחות

`[המשך בהודעה הבאה 👇]`

`[המשך מהודעה קודמת 👆]`

הרסניים אלו - הפכו את הדרך הקצרה למסע מפרך ומעכב של ארבעים שנה*.

*מהו חזון?*

השבת הזו נקראת גם "שבת חזון", על שם הפטרת ישעיהו הפותחת במילים "חזון ישעיהו".
מהו חזון? במובנו המקורי, חזון הוא נבואה. בימינו, כשאין לנו נבואה, *המילה משמשת לתיאור היכולת להביט למרחוק, להציב מטרה ברורה, לצעוד לאורה ולהנחיל אותה לרבים*.
בספר משלי נאמר: "בְּאֵ֣ין חָ֭זוֹן יִפָּ֣רַע עָ֑ם וְשֹׁמֵ֖ר תּוֹרָ֥ה אַשְׁרֵֽהוּ" (משלי כ"ט, י"ח). הרלב"ג מסביר שם כי *התורה צריכה להיות מונחלת לעם ולמדינה מתוך רוח גדולה ונבואית*. זהו המצפן המאפשר לתורה להופיע בחיי המעשה של המדינה, חרף תרבויות זרות ואתגרים לאומיים. ללא החזון הזה - ללא אותה אחיזה ברוח הלאומית השלמה - *המדינה והעם עלולים חלילה להיחרב מתוך דעות אנושיות מקולקלות ואובדן דרך*.
עם ישראל יכול לזכות ל"אחישנה" (גאולה מהירה ומתוקה) מכוח תשובה, תפילה וחיי תורה תוססים – הן במישור הפרטי והן במישור הציבורי. אולם כפי שראינו בתהליכים היסטוריים כואבים, כמו הסכמי אוסלו, הגירוש מגוש קטיף והטבח הנורא שבא בעקבותיהם - *הניסיון להיות "ככל העמים" ולשגות באשליות חומריות של שלום מדומיין, גובה מאיתנו מחירים כבדים מנשוא*.

*התורה הגואלת בתוך החיים הלאומיים*

השבוע זכינו בארגון "חותם" להעמיד מחדש את החזון הזה במרכז הבמה. בכינוס מיוחד, יחד עם כ-1,300 תלמידי ישיבות ומכינות ורוב מניין ובניין של רבני הציונות הדתית, חיזקנו את הבשורה: *התורה איננה רק עניין פרטי*. היא מחנכת לא רק לשירות משמעותי וקרבי בצה"ל, אלא *ללקיחת אחריות כוללת על דמותה של מדינת ישראל ועל עתידו של עם ישראל בארצו*. מכוח בתי המדרש הללו, הציבור כולו עובר שלב לבניין קומת הקודש.
בספר המצויין של שיעורי הרב צבי יהודה קוק זצ"ל על הנביאים (בהוצאת ישיבת בת ים, בשכתובו של הרב יאיר אוריאל זצ"ל ובעריכת הרב דוד חי הכהן שליט"א - ניתן להשיג את הספר במשרדי ישיבת בת ים), מוסבר מדוע בישיבת "מרכז הרב" שקדו כל כך על לימודי נביאים ואמונה. המטרה היא *שהתורה לא תישאר בין כותלי בית המדרש, אלא תופיע בחיים עצמם - בחיי האומה*.
זהו בדיוק החיבור של ספר דברים, "משנה תורה" עם החזון הנבואי. זוהי ההנחלה של התורה שניתנה בסיני אל תוך המציאות המעשית של ארץ ישראל, רגע לפני המלחמה הגדולה על הכיבוש, ההתנחלות והקמת הריבונות. *זהו החיבור בין החזון והנבואה לבין פעולת התורה במציאות הלאומית*.

*לקראת בניין שלם*

בימים אלו של אבלות על עיכובי הגאולה ושבר החלום הגדול של עם ישראל, ימי חורבן המקדש וחורבן הריבונות היהודית של ימי בית ראשון ושני, חובתנו לדעת כיצד באמת לייסד מחדש את בניין מדינתנו ולקדם את בניין מקדשנו. *הדרך לכך עוברת דרך גאולה רוחנית והבלטת הזהות היהודית המקורית שלנו*.
*היעדר חזון ואחיזה ברוחות זרות כבר הפילו בנו חללים רבים מדי*. *רק הרוח היהודית האותנטית, השואבת מעומק התורה, היא שתוביל אותנו לניצחון אמיתי ולשגשוג*.
חזון הגאולה של התורה - להפוך ל"ממלכת כהנים וגוי קדוש" - הולך ונרקם לנגד עינינו, ו *יש כבר דור ניצחון שנושא את הבשורה הזו מכוח לימוד התורה ויישומה בחברה ובמדינה*. עלינו רק *להתעורר, להבין את גודל השעה, ולמלא בגאווה את תפקידנו ההיסטורי*.

הכותב הוא מנכ"ל ארגון חותם

צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1

כמה שווים שחקני ארגנטינה חוץ ממסי ⚽

צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1