*מי מפעיל את הקומפרסור?* / דביר לוגר מסוללים דרך
"זה כאילו הרעיש מתחת לחלון שלך קומפרסור, הרעיש שנים על גבי שנים, ופתאום הוא השתתק. קודם כל, השקט."
כך כתב עמוס עוז לאחר הפסדו הראשון של בנימין נתניהו בבחירות.
לכאורה זו הייתה מטאפורה ספרותית. בפועל, *היא חשפה תפיסת עולם עמוקה.*
הקומפרסור מעולם לא היה האיש נתניהו. *הקומפרסור היה עצם העובדה שהמחנה הלאומי ניצח בבחירות.*
ומאז, למרות שתפיסות השמאל הוכחו שוב ושוב כהרסניות ושגויות, שום דבר לא השתנה.
*א. הכול עניין של מסגור*
בימים האחרונים אנו שומעים ללא הרף על *'בליץ החקיקה'* של הקואליציה.
הכנסת מתקרבת לסיום כהונתה, והממשלה מנסה להעביר שורת חוקים לפני הבחירות – תופעה מוכרת בכל מערכת פוליטית.
אבל בתקשורת הדברים ממוסגרים מיד כחבילת חוקים 'שנויים מאוד במחלוקת', וכהוכחה לכך שהממשלה עסוקה בעיקר בעצמה.
אין שום פסול בביקורת על השלטון.
השאלה היא תמיד כיצד נראו הדברים בעבר — האם אותה ביקורת מופעלת באותה עוצמה כלפי כל ממשלה – *או שעוצמת הרעש נקבעת לפי זהות הממשלה.*
*ב. זוכרים את ממשלת האיחוי, שינוי וריפוי של בנט־לפיד?*
בשנים האחרונות אנחנו
`[המשך בהודעה הבאה 👇]`
"זה כאילו הרעיש מתחת לחלון שלך קומפרסור, הרעיש שנים על גבי שנים, ופתאום הוא השתתק. קודם כל, השקט."
כך כתב עמוס עוז לאחר הפסדו הראשון של בנימין נתניהו בבחירות.
לכאורה זו הייתה מטאפורה ספרותית. בפועל, *היא חשפה תפיסת עולם עמוקה.*
הקומפרסור מעולם לא היה האיש נתניהו. *הקומפרסור היה עצם העובדה שהמחנה הלאומי ניצח בבחירות.*
ומאז, למרות שתפיסות השמאל הוכחו שוב ושוב כהרסניות ושגויות, שום דבר לא השתנה.
*א. הכול עניין של מסגור*
בימים האחרונים אנו שומעים ללא הרף על *'בליץ החקיקה'* של הקואליציה.
הכנסת מתקרבת לסיום כהונתה, והממשלה מנסה להעביר שורת חוקים לפני הבחירות – תופעה מוכרת בכל מערכת פוליטית.
אבל בתקשורת הדברים ממוסגרים מיד כחבילת חוקים 'שנויים מאוד במחלוקת', וכהוכחה לכך שהממשלה עסוקה בעיקר בעצמה.
אין שום פסול בביקורת על השלטון.
השאלה היא תמיד כיצד נראו הדברים בעבר — האם אותה ביקורת מופעלת באותה עוצמה כלפי כל ממשלה – *או שעוצמת הרעש נקבעת לפי זהות הממשלה.*
*ב. זוכרים את ממשלת האיחוי, שינוי וריפוי של בנט־לפיד?*
בשנים האחרונות אנחנו
`[המשך בהודעה הבאה 👇]`
❤1
`[המשך מהודעה קודמת 👆]`
שומעים שוב ושוב כמה היו אלה "ימים של שקט".
מספרים לנו על ממשלה שעסקה רק בעשייה, שלא פילגה, שלא חיפשה לעורר מחלוקות, ושפעלה למען המדינה.
אבל האם באמת היה שקט?
לקראת סיום כהונתה, כאשר הכנסת כבר הייתה משותקת לקראת בחירות, ממשלת המעבר קיבלה שורת החלטות דרמטיות: אישור הסכם הגבול הימי עם לבנון, מינוי הרצי הלוי לרמטכ"ל, ואישור מינויו של מני מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים.
אפשר לתמוך בהחלטות הללו ואפשר להתנגד להן.
*אבל בלט העדרו של רעש ציבורי בעוצמה הדומה לזו שמלווה כמעט כל מהלך של ממשלת ימין.*
לא קומפרסור. בקושי קטנוע.
*ג. גם על עצם הקמת הממשלה היה שקט*
ממשלת בנט־לפיד הוקמה לאחר *ניפוץ כל נורמה דמוקרטית לרסיסים.*
לאחר הפרת הבטחות בחירות, על חודו של קול, בקואליציה של שמונה מפלגות חסרות זהות משותפת, ובהן גם מפלגה ערבית.
ראש הממשלה הראשון עמד בראש מפלגה של שישה מנדטים בלבד.
האם מהדורות החדשות נפתחו מדי ערב בשאלה *כיצד אדם שקיבל כחמישה אחוזים מקולות הבוחרים מכהן כראש ממשלה?*
האם נשמעו ללא הפסקה זעקות על 'רמיסת הדמוקרטיה'?
מעט מאוד.
הרי מלמדים אותנו שתפקידה של התקשורת הוא להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה.
אבל כלב שמירה נבחן דווקא ברגעים שבהם הוא בוחר שלא לנבוח.
*ד. מי קובע את עוצמת הווליום?*
ממשלת המחנה הלאומי הנוכחית לא זכתה אפילו ליום אחד של חסד.
עוד לפני שהושבעה כבר החלו הפגנות סוערות באמצעות *מערכות משומנות המתמחות בגיוס משאבים וקידום כאוס.*
המחאה כשלעצמה היא לגיטימית.
אבל אי אפשר להתעלם מהדרך שבה סוקרה.
במקרים רבים התקשורת לא הסתפקה רק בדיווח על האירועים, *אלא גם קבעה את עוצמתם.*
זכרו, לא (תמיד) הממשלה קובעת את סדר היום.
*לעיתים מי שמחזיק במגפון הוא זה שקובע כמה חזק יישמע הקומפרסור.*
*ה. לא המעשים – אלא המבצעים*
כעת, ככל שמתקרבות הבחירות, הווליום שוב עולה.
שוב מדברים על "הממשלה הגרועה בהיסטוריה", שכל החלטה שלה מסוכנת לדמוקרטיה ושכל צעד שלה נובע משיקולים פוליטיים בלבד.
אפשר לחלוק על מדיניות הממשלה.
אפשר גם לבקר אותה בחריפות.
אבל קשה להתעלם מהפער.
כשממשלת שמאל מקבלת החלטות דרמטיות – השיח מתמקד במורכבות.
כשממשלת המחנה הלאומי מקבלת החלטות – השיח עובר מיד לשאלת הלגיטימיות שלה.
אותה החלטה, אותה דמוקרטיה, אותו חוק.
רק ממשלה אחרת.
*עמוס עוז צדק, היה באמת קומפרסור.*
רק שהוא לא עמד מתחת לחלון שלו.
הוא הרעיש בראשם של כל מי שלא השלימו עם העובדה שהמחנה הלאומי ניצח בבחירות, ובוחר שוב ושוב בזהותו היהודית.
*ומאז, בכל פעם שהמחנה הלאומי מנצח – מישהו דואג להפעיל את הקומפרסור מחדש.*
בקיצור, השאלה איננה מי מרעיש. השאלה היא מי מחזיק את היד על כפתור ההפעלה.
'סוללים דרך'
צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1
שומעים שוב ושוב כמה היו אלה "ימים של שקט".
מספרים לנו על ממשלה שעסקה רק בעשייה, שלא פילגה, שלא חיפשה לעורר מחלוקות, ושפעלה למען המדינה.
אבל האם באמת היה שקט?
לקראת סיום כהונתה, כאשר הכנסת כבר הייתה משותקת לקראת בחירות, ממשלת המעבר קיבלה שורת החלטות דרמטיות: אישור הסכם הגבול הימי עם לבנון, מינוי הרצי הלוי לרמטכ"ל, ואישור מינויו של מני מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים.
אפשר לתמוך בהחלטות הללו ואפשר להתנגד להן.
*אבל בלט העדרו של רעש ציבורי בעוצמה הדומה לזו שמלווה כמעט כל מהלך של ממשלת ימין.*
לא קומפרסור. בקושי קטנוע.
*ג. גם על עצם הקמת הממשלה היה שקט*
ממשלת בנט־לפיד הוקמה לאחר *ניפוץ כל נורמה דמוקרטית לרסיסים.*
לאחר הפרת הבטחות בחירות, על חודו של קול, בקואליציה של שמונה מפלגות חסרות זהות משותפת, ובהן גם מפלגה ערבית.
ראש הממשלה הראשון עמד בראש מפלגה של שישה מנדטים בלבד.
האם מהדורות החדשות נפתחו מדי ערב בשאלה *כיצד אדם שקיבל כחמישה אחוזים מקולות הבוחרים מכהן כראש ממשלה?*
האם נשמעו ללא הפסקה זעקות על 'רמיסת הדמוקרטיה'?
מעט מאוד.
הרי מלמדים אותנו שתפקידה של התקשורת הוא להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה.
אבל כלב שמירה נבחן דווקא ברגעים שבהם הוא בוחר שלא לנבוח.
*ד. מי קובע את עוצמת הווליום?*
ממשלת המחנה הלאומי הנוכחית לא זכתה אפילו ליום אחד של חסד.
עוד לפני שהושבעה כבר החלו הפגנות סוערות באמצעות *מערכות משומנות המתמחות בגיוס משאבים וקידום כאוס.*
המחאה כשלעצמה היא לגיטימית.
אבל אי אפשר להתעלם מהדרך שבה סוקרה.
במקרים רבים התקשורת לא הסתפקה רק בדיווח על האירועים, *אלא גם קבעה את עוצמתם.*
זכרו, לא (תמיד) הממשלה קובעת את סדר היום.
*לעיתים מי שמחזיק במגפון הוא זה שקובע כמה חזק יישמע הקומפרסור.*
*ה. לא המעשים – אלא המבצעים*
כעת, ככל שמתקרבות הבחירות, הווליום שוב עולה.
שוב מדברים על "הממשלה הגרועה בהיסטוריה", שכל החלטה שלה מסוכנת לדמוקרטיה ושכל צעד שלה נובע משיקולים פוליטיים בלבד.
אפשר לחלוק על מדיניות הממשלה.
אפשר גם לבקר אותה בחריפות.
אבל קשה להתעלם מהפער.
כשממשלת שמאל מקבלת החלטות דרמטיות – השיח מתמקד במורכבות.
כשממשלת המחנה הלאומי מקבלת החלטות – השיח עובר מיד לשאלת הלגיטימיות שלה.
אותה החלטה, אותה דמוקרטיה, אותו חוק.
רק ממשלה אחרת.
*עמוס עוז צדק, היה באמת קומפרסור.*
רק שהוא לא עמד מתחת לחלון שלו.
הוא הרעיש בראשם של כל מי שלא השלימו עם העובדה שהמחנה הלאומי ניצח בבחירות, ובוחר שוב ושוב בזהותו היהודית.
*ומאז, בכל פעם שהמחנה הלאומי מנצח – מישהו דואג להפעיל את הקומפרסור מחדש.*
בקיצור, השאלה איננה מי מרעיש. השאלה היא מי מחזיק את היד על כפתור ההפעלה.
'סוללים דרך'
צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1
👍2❤1
איפה הכי הרבה עוברים את מבחני הלשכה?
צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1
צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1
*סקר המנדטים של חדשות 14 והסוקר שלמה פילבר:*
הליכוד: 32
ישר: 21
הדמוקרטים: 11
ש"ס: 10
יהדות התורה: 8
ביחד: 8
ישראל ביתנו: 7
עוצמה יהודית: 7
הציונות הדתית: 6
חד"ש-תע"ל: 5
רע"מ: 5
*מתחת לאחוז החסימה:*
יסודות ישראל: 2.5%
בל"ד: 2.1%
מפלגת זהות: 1.5%
כחול לבן: 0.9%
קבוצת חדשות המגזר
צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1
הליכוד: 32
ישר: 21
הדמוקרטים: 11
ש"ס: 10
יהדות התורה: 8
ביחד: 8
ישראל ביתנו: 7
עוצמה יהודית: 7
הציונות הדתית: 6
חד"ש-תע"ל: 5
רע"מ: 5
*מתחת לאחוז החסימה:*
יסודות ישראל: 2.5%
בל"ד: 2.1%
מפלגת זהות: 1.5%
כחול לבן: 0.9%
קבוצת חדשות המגזר
צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1
❤1
*מסע של שינוי ואמונה / החלק היומי, פרשת דברים / סיון רהב-מאיר:*
אני מפרסמת את הרעיון הזה בכל שנה, כשמתחילים לקרוא בתורה את ספר דברים. בכל פעם מחדש מגיעות תגובות של אנשים שהיו צריכים בדיוק את המילים האלה:
ספר דברים שנתחיל לקרוא בשבת בבוקר בכל בתי הכנסת בעולם היהודי, נפתח כך:
*"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל".*
זה ספר שכולו דברים שאומר משה, בנאום הפרידה שלו מעם ישראל, אבל המפגש הראשון של משה רבנו עם אלוקים, נראה אחרת. משה רבנו מסרב למשימה ולא רוצה להנהיג, אומר שהוא "כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן", ומכריז:
*"לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי".*
מה קרה כאן? "לא איש דברים", ובסוף – "אלה הדברים". האיש שנחשב מגמגם נפרד מאיתנו בנאום ארוך, סוחף ומרתק.
חכמינו מסבירים: הזהות שלנו לא נקבעת לפי נקודת הפתיחה שלנו, אלא לפי השליחות שלנו. החסרונות הם לא סוף פסוק. משה רבנו קיבל שליחות אלוקית, קיבל תפקיד חשוב: להוביל את בני ישראל ממצרים, ללמד אותם תורה, להביא אותם לארץ ישראל. הוא הפך למנהיג, לנביא, למורה דרך.
כל אחד יכול להביט על עצמו ועל מי שסביבו במבט אופטימי ומאמין
`[המשך בהודעה הבאה 👇]`
אני מפרסמת את הרעיון הזה בכל שנה, כשמתחילים לקרוא בתורה את ספר דברים. בכל פעם מחדש מגיעות תגובות של אנשים שהיו צריכים בדיוק את המילים האלה:
ספר דברים שנתחיל לקרוא בשבת בבוקר בכל בתי הכנסת בעולם היהודי, נפתח כך:
*"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל".*
זה ספר שכולו דברים שאומר משה, בנאום הפרידה שלו מעם ישראל, אבל המפגש הראשון של משה רבנו עם אלוקים, נראה אחרת. משה רבנו מסרב למשימה ולא רוצה להנהיג, אומר שהוא "כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן", ומכריז:
*"לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי".*
מה קרה כאן? "לא איש דברים", ובסוף – "אלה הדברים". האיש שנחשב מגמגם נפרד מאיתנו בנאום ארוך, סוחף ומרתק.
חכמינו מסבירים: הזהות שלנו לא נקבעת לפי נקודת הפתיחה שלנו, אלא לפי השליחות שלנו. החסרונות הם לא סוף פסוק. משה רבנו קיבל שליחות אלוקית, קיבל תפקיד חשוב: להוביל את בני ישראל ממצרים, ללמד אותם תורה, להביא אותם לארץ ישראל. הוא הפך למנהיג, לנביא, למורה דרך.
כל אחד יכול להביט על עצמו ועל מי שסביבו במבט אופטימי ומאמין
`[המשך בהודעה הבאה 👇]`
`[המשך מהודעה קודמת 👆]`
כזה. אל תגדיר את עצמך לפי מה שאמרת על עצמך פעם. אלוקים בוודאי לא מגדיר אותך כך.
צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1
כזה. אל תגדיר את עצמך לפי מה שאמרת על עצמך פעם. אלוקים בוודאי לא מגדיר אותך כך.
צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1
נשמעה לפני מספר דקות אזעקה באזור קריית שמונה. הנושא בבדיקה.
צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1
צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1
*בשירות הרש"פ: המזבלות הפיראטיות מאיימות לחנוק את תושבי יו"ש - המנהל האזרחי גורר רגליים*
הטרור הסביבתי ביהודה ושומרון הפך לתופעה נרחבת שמרעילה את ריאותיהם של מאות אלפי תושבים. למרות הנחיות הדרג המדיני, במנהל האזרחי גוררים רגליים ומשרתים את האינטרסים של הרש"פ. כדי להביא למיגור התופעה, נדרשת העברת סמכויות מיידית לפקחים מטעם המועצות האזוריות שטובת מדינת ישראל עומדת בראש מעייניהם.
אלישע ירד
צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1
הטרור הסביבתי ביהודה ושומרון הפך לתופעה נרחבת שמרעילה את ריאותיהם של מאות אלפי תושבים. למרות הנחיות הדרג המדיני, במנהל האזרחי גוררים רגליים ומשרתים את האינטרסים של הרש"פ. כדי להביא למיגור התופעה, נדרשת העברת סמכויות מיידית לפקחים מטעם המועצות האזוריות שטובת מדינת ישראל עומדת בראש מעייניהם.
אלישע ירד
צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1
*אחרי ימים של שביתת רעב: העצור המנהלי טל ינון דרדיק התעלף בתאו*
טל ינון דרדיק, אב לארבעה מבנימין שנעצר לפני כעשרה ימים בעקבות צו מנהלי שהוצא כנגדו, הודיע כי פתח בשביתת רעב במחאה על ההתעמרות בו. אתמול לראשונה התעלף דרדיק בתאו, אך האלוף ושר הביטחון עדיין ממשיכים להתעלם בבוטות.
אלישע ירד
צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1
טל ינון דרדיק, אב לארבעה מבנימין שנעצר לפני כעשרה ימים בעקבות צו מנהלי שהוצא כנגדו, הודיע כי פתח בשביתת רעב במחאה על ההתעמרות בו. אתמול לראשונה התעלף דרדיק בתאו, אך האלוף ושר הביטחון עדיין ממשיכים להתעלם בבוטות.
אלישע ירד
צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1
😭3
הערים היקרות בעולם: תל אביב בצמרת המפוקפקת
צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1
צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1
*הגרעון שלנו ממשיך להצטמצם 🇮🇱👏*
הראל פיננסים:
בישראל הגירעון ממשיך להפתיע לחיוב וירד לרמתו הנמוכה ביותר מאז 2023.
להערכתנו את השנה נסיים בגירעון שמעל 5%.
הכנסות המדינה ממסים המשיכו להפתיע לחיוב גם ביוני והסתכמו בכ־45 מיליארד שקל, עלייה חדה בהשוואה ליוני אשתקד. עם זאת יש לזכור כי ביוני שעבר התרחש "עם כלביא" שהוביל לדחייה משמעותית של תשלומי מס דאז, אך גם בנטרול זאת ההכנסות נותרו חזקות. השילוב של הכנסות גבוהות לבין המשך גידול מתון בהוצאות הממשלה הוביל לירידה נוספת בגירעון ל-3.3% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים עד יוני. בסיכום המחצית הראשונה של השנה התמונה הפיסקלית חיובית מהצפוי עם גבייה חזקה בדגש על מיסים ישירים, ענפי ההייטק, בשוק ההון ומס הכנסה. זאת לצד גידול מתון בקצב ההוצאות. למרות הנתון החיובי אנו סבורים שהגירעון ישוב לעלות במחצית השנייה של השנה על רקע הגידול בהוצאה הביטחונית שכבר אושר והאפשרות של אישור הוצאה ביטחונית נוספת בהמשך השנה.
צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1
הראל פיננסים:
בישראל הגירעון ממשיך להפתיע לחיוב וירד לרמתו הנמוכה ביותר מאז 2023.
להערכתנו את השנה נסיים בגירעון שמעל 5%.
הכנסות המדינה ממסים המשיכו להפתיע לחיוב גם ביוני והסתכמו בכ־45 מיליארד שקל, עלייה חדה בהשוואה ליוני אשתקד. עם זאת יש לזכור כי ביוני שעבר התרחש "עם כלביא" שהוביל לדחייה משמעותית של תשלומי מס דאז, אך גם בנטרול זאת ההכנסות נותרו חזקות. השילוב של הכנסות גבוהות לבין המשך גידול מתון בהוצאות הממשלה הוביל לירידה נוספת בגירעון ל-3.3% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים עד יוני. בסיכום המחצית הראשונה של השנה התמונה הפיסקלית חיובית מהצפוי עם גבייה חזקה בדגש על מיסים ישירים, ענפי ההייטק, בשוק ההון ומס הכנסה. זאת לצד גידול מתון בקצב ההוצאות. למרות הנתון החיובי אנו סבורים שהגירעון ישוב לעלות במחצית השנייה של השנה על רקע הגידול בהוצאה הביטחונית שכבר אושר והאפשרות של אישור הוצאה ביטחונית נוספת בהמשך השנה.
צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1
🔔פעמון נעילה
📊המסחר בוול סטריט ננעל בירידות שערים, כאשר גל מימושים במניות הטכנולוגיה והשבבים העיב על עונת דוחות חזקה והצית מחדש את החששות סביב היקף ההשקעות בתחום הבינה המלאכותית. מדד הנאסד"ק ירד ב-1.5%, מדד S&P 500 איבד 0.5% ומדד הדאו ג'ונס נחלש ב-0.2%.
🟢מגזר השבבים הוביל את הירידות לאחר ש-TSMC פרסמה דוחות טובים מהצפוי, אך העלתה את תחזית ההשקעות ההוניות (CapEx). למרות הביקוש החזק לשבבי AI, המשקיעים הגיבו בחשש להיקף ההשקעות והמניה ירדה בכ-2.3%.
🔵למרות הירידות במדדים, עונת הדוחות ממשיכה להציג תמונה חיובית. מתוך 40 חברות במדד S&P 500 שכבר פרסמו תוצאות, למעלה מ-87% עקפו את תחזיות האנליסטים. יונייטדהלת' העלתה את תחזית הרווח השנתית לאחר דוחות חזקים והמניה עלתה בכ-1.5%, ואילו אבוט זינקה בכ-10% לאחר תוצאות טובות מהצפוי.
🟡בשוק הסחורות, מחירי הנפט ירדו בכ-0.8% על רקע הערכות לגבי ההתפתחויות במזרח התיכון, לאחר דיווח כי הנשיא טראמפ שוקל להרחיב את הפעילות הצבאית של ארה"ב באיראן.
האמור אינו מהווה ייעוץ השקעות...
הראל פיננסים
צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1
📊המסחר בוול סטריט ננעל בירידות שערים, כאשר גל מימושים במניות הטכנולוגיה והשבבים העיב על עונת דוחות חזקה והצית מחדש את החששות סביב היקף ההשקעות בתחום הבינה המלאכותית. מדד הנאסד"ק ירד ב-1.5%, מדד S&P 500 איבד 0.5% ומדד הדאו ג'ונס נחלש ב-0.2%.
🟢מגזר השבבים הוביל את הירידות לאחר ש-TSMC פרסמה דוחות טובים מהצפוי, אך העלתה את תחזית ההשקעות ההוניות (CapEx). למרות הביקוש החזק לשבבי AI, המשקיעים הגיבו בחשש להיקף ההשקעות והמניה ירדה בכ-2.3%.
🔵למרות הירידות במדדים, עונת הדוחות ממשיכה להציג תמונה חיובית. מתוך 40 חברות במדד S&P 500 שכבר פרסמו תוצאות, למעלה מ-87% עקפו את תחזיות האנליסטים. יונייטדהלת' העלתה את תחזית הרווח השנתית לאחר דוחות חזקים והמניה עלתה בכ-1.5%, ואילו אבוט זינקה בכ-10% לאחר תוצאות טובות מהצפוי.
🟡בשוק הסחורות, מחירי הנפט ירדו בכ-0.8% על רקע הערכות לגבי ההתפתחויות במזרח התיכון, לאחר דיווח כי הנשיא טראמפ שוקל להרחיב את הפעילות הצבאית של ארה"ב באיראן.
האמור אינו מהווה ייעוץ השקעות...
הראל פיננסים
צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1
*האזעקה שנשמעה בדקות האחרונות באזור קריית שמונה - שווא*
צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1
צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1
*מי כאן הצבא? על הנדסת תודעה, צביעות תקשורתית ויציאה מתודעת המיעוט* / מאת: הרב איתי אסמן מתורת לחימה
השימוש הציבורי והתקשורתי במושג "צה"ל" או ליתר דיוק "בעד צה"ל" הפך בשנים האחרונות לאחד הכלים המשמעותיים ביותר בעיצוב הנדסת התודעה בישראל. המושג "צה"ל", שאמור לבטא קונצנזוס לאומי רחב, הפך למעשה למבדק נאמנות פוליטי וסלקטיבי. המנגנון פשוט: ימני או דתי שמעז להעביר ביקורת על תפקוד המערכת, מי שטוען שבכירי צה"ל צריכים לשנות דיסקט כדי לנצח, או מי שמצביע על כשלים ערכיים ומבצעיים – ממוסגר מיד בתקשורת כמי ש"תוקף את הצבא" וכמי שנמצא "נגד צה"ל".
אולם, המציאות הנוכחית חושפת צביעות עמוקה בתוך המנגנון התקשורתי הזה. כי כאשר גורמים שונים, המזוהים עם ערוצי השמאל, תוקפים בצורה חריפה את ראש השב"כ, את הרמטכ"ל או אלופים ותתי-אלופים בעלי גוון דתי ושמרני, המערכת התקשורתית אינה ממהרת למסגר אותם כ"נגד השב"כ" או "נגד הצבא". שם, הביקורת מוגדרת מיד כ"לגיטימית", כחלק מהחופש הדמוקרטי וכדאגה עניינית למערכת. האמת שנחשפת כאן היא שהתקשורת אינה מגינה על הצבא, אלא קובעת למי מותר להעביר ביקורת ולמי אסור. אם הביקורת מגיעה
`[המשך בהודעה הבאה 👇]`
השימוש הציבורי והתקשורתי במושג "צה"ל" או ליתר דיוק "בעד צה"ל" הפך בשנים האחרונות לאחד הכלים המשמעותיים ביותר בעיצוב הנדסת התודעה בישראל. המושג "צה"ל", שאמור לבטא קונצנזוס לאומי רחב, הפך למעשה למבדק נאמנות פוליטי וסלקטיבי. המנגנון פשוט: ימני או דתי שמעז להעביר ביקורת על תפקוד המערכת, מי שטוען שבכירי צה"ל צריכים לשנות דיסקט כדי לנצח, או מי שמצביע על כשלים ערכיים ומבצעיים – ממוסגר מיד בתקשורת כמי ש"תוקף את הצבא" וכמי שנמצא "נגד צה"ל".
אולם, המציאות הנוכחית חושפת צביעות עמוקה בתוך המנגנון התקשורתי הזה. כי כאשר גורמים שונים, המזוהים עם ערוצי השמאל, תוקפים בצורה חריפה את ראש השב"כ, את הרמטכ"ל או אלופים ותתי-אלופים בעלי גוון דתי ושמרני, המערכת התקשורתית אינה ממהרת למסגר אותם כ"נגד השב"כ" או "נגד הצבא". שם, הביקורת מוגדרת מיד כ"לגיטימית", כחלק מהחופש הדמוקרטי וכדאגה עניינית למערכת. האמת שנחשפת כאן היא שהתקשורת אינה מגינה על הצבא, אלא קובעת למי מותר להעביר ביקורת ולמי אסור. אם הביקורת מגיעה
`[המשך בהודעה הבאה 👇]`
`[המשך מהודעה קודמת 👆]`
מהצד הדתי או הימני – מדובר ב"חתירה תחת אושיות הביטחון". אם הביקורת מגיעה מצידו השמאלני של המתרס – מדובר ב"ביקורת בונה וחשובה".
*המניפולציה סביב כנס "עז כנמר"*
דוגמה מובהקת לכך ראינו בסיקור התקשורתי של הכנס שערך לאחרונה ארגון "חותם". כלי תקשורת כמו עיתון "הארץ" וגלי צה"ל מיהרו להציג את האירוע כ"כנס נגד נשים" ו"מתקפה על צה"ל". המציאות, כרגיל, הייתה הפוכה לחלוטין. הכנס הזה היה אחד האירועים הממלכתיים והציוניים ביותר שידענו, משום שהוא עסק בדיוק בשאלה: מי הוא הצבא?
הצבא איננו חבורה מנותקת של פקידים או אג'נדות; הצבא הוא החיילים והשטח. הצבא הוא המפקדים, המג"דים, המח"טים, הלוחמים והמשפחות שמספקות להם את הגב והרוח. הכנס של "חותם" לא תקף את הצבא – הוא דיבר בעד הצבא, בעד רוח הלחימה ובעד המפקדים בשטח.
גם הניסיון לצייר את הכנס כ"נגד נשים" הוא חלק מאותה מניפולציה שחוקה. בפועל, מי שפוגע בנשים ורואה בהן שדה לניסויים חברתיים על חשבון ביטחונן ובריאותן, הוא זה שפועל נגדן. מארגני הכנס, לעומת זאת, ביקשו להגן על הנשים, על כבודן ועל מקומן הראוי, מתוך תפיסה פנים-צבאית וערכית עמוקה.
הדרישה לקדושה בצבא עולה ממשפחות ונשות הלוחמים (לדוגמה: פורום נשות לוחמים למען קדושת המחנה של ארגון חותם), היות שערכי קדושת המשפחה מותקפים בידי התפיסה הפמיניסטית הרדיקלית.
כאן גם מתגלה שיא האבסורד של אותם גופים המתהדרים בליברליזם: בשם ה"ליברליזם" וה"נאורות" הם מנהלים מדיניות של סתימת פיות דורסנית. כל דעה שאינה מתיישרת עם הקו התרבותי שלהם מתוייגת מיד כ"חשוכה" או "אנטי-צה"לית". בסופו של דבר, מתברר שסותמי הפיות הגדולים ביותר הם אלו שפועלים נגד הדמוקרטיה, נגד היהדות ונגד כל מי שחושב אחרת מהם.
*השינוי ההיסטורי: היציאה מתודעת המיעוט*
המלחמה הנוכחית הביאה עימה שינוי היסטורי עמוק במקומה של הציונות הדתית מול המערכת הצבאית. לאורך שנים, ובמיוחד במהלך ניסוחה של "פקודת השירות המשותף", פעלה הציונות הדתית מתוך תודעת מיעוט. פקודה זו, שהונחתה על הצבא על ידי ארגונים פרוגרסיביים כמו מכון הישראלי לדמוקרטיה וה-INSS, הוצגה לרבנים כעובדה מוגמרת. לרבנים ולנציגי הציבור הדתי נאמר, למעשה: "הפקודה חתומה, התפקיד שלכם הוא רק לדאוג לזכויות המגזר הדתי ולתלמידי הישיבות.
במשך שנים קיבלה המנהיגות הדתית את הגזירה הזו בשם "הממלכתיות" והרצון לשמור על המערכת, ובכך איפשרה לאג'נדות זרות וקיצוניות להשתלט על רוח צה"ל ותפיסת הלחימה שלו.
אך המלחמה הנוכחית שינתה את הכל. החיילים והמפקדים מהציונות הדתית, שמסרו ומסרים את נפשם בחזית באחוזים חסרי תקדים, הוכיחו שהם אינם מגזר אורח בצבא – הם-הם הצבא. בעקבות המפגש הקשה והישיר עם שדה הקרב, הבינו גם הרבנים ומנהיגי הציבור כי אי אפשר להצטמצם עוד לדאגה ל"זכויות החייל הדתי". הציבור הזה נושא בנטל המערכתי, ומתוך כך יש לו את החובה והזכות המלאה להשפיע על צביונו של צה"ל, על ערכיו ועל תפיסת הניצחון שלו.
*סיכום: לא לפחד מהמיסגור*
הכנס המדובר סימן את נקודת המפנה הציבורית הזו. הציונות הדתית הפסיקה להתגונן והתחילה להוביל. בדיוק כפי ש"ארגוני נשים" או ארגוני שמאל מרשים לעצמם לדבר על עיצוב פניו של הצבא כולו (ולא רק על זכויות הנשים או השמאלנים בתוכו), כך מותר, לגיטימי וחובה על הציבור הדתי והרבנים לעסוק בצביון הכללי של צה"ל. מי ששולח את הלוחמים לקרב, מחנך אותם למסירות נפש ומעניק להם את תעצומות הרוח הם הרבנים והמשפחות, ולא ארגוני שמאל רדיקליים.
עלינו להפסיק לפחד או לחוש מורא מהמיסגורים והמניפולציות של התקשורת. הביקורת שמועברת על האג'נדות הזרות שחדרו לצבא היא הביטוי העמוק ביותר של דמוקרטיה, ממלכתיות ואהבת המדינה. זה היה כנס מרשים ומעולה – בעד הצבא, בעד הניצחון, ובעד נשי ומשפחות ישראל. הגיע הזמן לעמוד איתנים, להישיר מבט, ולומר בקול רם וברור: לנו מותר להעביר ביקורת על המדיניות, כי אנחנו זה הצבא, ואנחנו נעשה הכל כדי שהוא ינצח.
הכותב הוא יו"ר ארגון תורת לחימה
צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1
מהצד הדתי או הימני – מדובר ב"חתירה תחת אושיות הביטחון". אם הביקורת מגיעה מצידו השמאלני של המתרס – מדובר ב"ביקורת בונה וחשובה".
*המניפולציה סביב כנס "עז כנמר"*
דוגמה מובהקת לכך ראינו בסיקור התקשורתי של הכנס שערך לאחרונה ארגון "חותם". כלי תקשורת כמו עיתון "הארץ" וגלי צה"ל מיהרו להציג את האירוע כ"כנס נגד נשים" ו"מתקפה על צה"ל". המציאות, כרגיל, הייתה הפוכה לחלוטין. הכנס הזה היה אחד האירועים הממלכתיים והציוניים ביותר שידענו, משום שהוא עסק בדיוק בשאלה: מי הוא הצבא?
הצבא איננו חבורה מנותקת של פקידים או אג'נדות; הצבא הוא החיילים והשטח. הצבא הוא המפקדים, המג"דים, המח"טים, הלוחמים והמשפחות שמספקות להם את הגב והרוח. הכנס של "חותם" לא תקף את הצבא – הוא דיבר בעד הצבא, בעד רוח הלחימה ובעד המפקדים בשטח.
גם הניסיון לצייר את הכנס כ"נגד נשים" הוא חלק מאותה מניפולציה שחוקה. בפועל, מי שפוגע בנשים ורואה בהן שדה לניסויים חברתיים על חשבון ביטחונן ובריאותן, הוא זה שפועל נגדן. מארגני הכנס, לעומת זאת, ביקשו להגן על הנשים, על כבודן ועל מקומן הראוי, מתוך תפיסה פנים-צבאית וערכית עמוקה.
הדרישה לקדושה בצבא עולה ממשפחות ונשות הלוחמים (לדוגמה: פורום נשות לוחמים למען קדושת המחנה של ארגון חותם), היות שערכי קדושת המשפחה מותקפים בידי התפיסה הפמיניסטית הרדיקלית.
כאן גם מתגלה שיא האבסורד של אותם גופים המתהדרים בליברליזם: בשם ה"ליברליזם" וה"נאורות" הם מנהלים מדיניות של סתימת פיות דורסנית. כל דעה שאינה מתיישרת עם הקו התרבותי שלהם מתוייגת מיד כ"חשוכה" או "אנטי-צה"לית". בסופו של דבר, מתברר שסותמי הפיות הגדולים ביותר הם אלו שפועלים נגד הדמוקרטיה, נגד היהדות ונגד כל מי שחושב אחרת מהם.
*השינוי ההיסטורי: היציאה מתודעת המיעוט*
המלחמה הנוכחית הביאה עימה שינוי היסטורי עמוק במקומה של הציונות הדתית מול המערכת הצבאית. לאורך שנים, ובמיוחד במהלך ניסוחה של "פקודת השירות המשותף", פעלה הציונות הדתית מתוך תודעת מיעוט. פקודה זו, שהונחתה על הצבא על ידי ארגונים פרוגרסיביים כמו מכון הישראלי לדמוקרטיה וה-INSS, הוצגה לרבנים כעובדה מוגמרת. לרבנים ולנציגי הציבור הדתי נאמר, למעשה: "הפקודה חתומה, התפקיד שלכם הוא רק לדאוג לזכויות המגזר הדתי ולתלמידי הישיבות.
במשך שנים קיבלה המנהיגות הדתית את הגזירה הזו בשם "הממלכתיות" והרצון לשמור על המערכת, ובכך איפשרה לאג'נדות זרות וקיצוניות להשתלט על רוח צה"ל ותפיסת הלחימה שלו.
אך המלחמה הנוכחית שינתה את הכל. החיילים והמפקדים מהציונות הדתית, שמסרו ומסרים את נפשם בחזית באחוזים חסרי תקדים, הוכיחו שהם אינם מגזר אורח בצבא – הם-הם הצבא. בעקבות המפגש הקשה והישיר עם שדה הקרב, הבינו גם הרבנים ומנהיגי הציבור כי אי אפשר להצטמצם עוד לדאגה ל"זכויות החייל הדתי". הציבור הזה נושא בנטל המערכתי, ומתוך כך יש לו את החובה והזכות המלאה להשפיע על צביונו של צה"ל, על ערכיו ועל תפיסת הניצחון שלו.
*סיכום: לא לפחד מהמיסגור*
הכנס המדובר סימן את נקודת המפנה הציבורית הזו. הציונות הדתית הפסיקה להתגונן והתחילה להוביל. בדיוק כפי ש"ארגוני נשים" או ארגוני שמאל מרשים לעצמם לדבר על עיצוב פניו של הצבא כולו (ולא רק על זכויות הנשים או השמאלנים בתוכו), כך מותר, לגיטימי וחובה על הציבור הדתי והרבנים לעסוק בצביון הכללי של צה"ל. מי ששולח את הלוחמים לקרב, מחנך אותם למסירות נפש ומעניק להם את תעצומות הרוח הם הרבנים והמשפחות, ולא ארגוני שמאל רדיקליים.
עלינו להפסיק לפחד או לחוש מורא מהמיסגורים והמניפולציות של התקשורת. הביקורת שמועברת על האג'נדות הזרות שחדרו לצבא היא הביטוי העמוק ביותר של דמוקרטיה, ממלכתיות ואהבת המדינה. זה היה כנס מרשים ומעולה – בעד הצבא, בעד הניצחון, ובעד נשי ומשפחות ישראל. הגיע הזמן לעמוד איתנים, להישיר מבט, ולומר בקול רם וברור: לנו מותר להעביר ביקורת על המדיניות, כי אנחנו זה הצבא, ואנחנו נעשה הכל כדי שהוא ינצח.
הכותב הוא יו"ר ארגון תורת לחימה
צאפ מגזין בטלגרם - חדשות ועדכונים סביב השעון: https://t.me/tzap1
👍1