שימו לב שהפטרת השבת היא הפטרת שבת ערב ראש חודש.
ראש חודש אייר ביום ראשון ושני.
"הפטרת שבת שחל בערב ראש חודש" https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2014/11/erev-rosh-chodesh-haftara.html

חודש טוב. השבוע יום הזיכרון והיום העצמאות ופרשת השבוע היא פרשת אמור, הממשיכה את דיני הקדושה, הפעם לכהנים, לכלל עם ישראל וקדושת המועדות
הנה מאמר הדן בחלק מהמצוות ובפרט במצוות מתנות עניים הנזכרת שוב בפרשת אמור:
https://www.פרשת-שבוע.com/2010/07/blog-post.html

בוקר טוב, הפטרת פרשת אמור מזכירה את בגדי הפשתן. הפשתן היה גידול חשוב ביותר וגם בספר הקדשתי לו מוסף.
הפשתן שימש גם לסיבים לבגדים וגם זרעיו שימשו לשמן ולתרופות והוא מהגידולים הראשונים שבויתו. בתמונה פשתה שעירה, ממנה או מזן דומה לה תרבתו את הפשתה המתורבתת.
בדי פשתן עושים קאמבק בימינו ונחשבים לגידול טוב ואיכותי ובד טוב ונושם, וגם חסכוני יותר מכותנה.

דומה שהשירים משמשים אחד מאמצעי הזכרון הבולטים ביותר. רבים האירועים ברחבי הארץ, בהם מתקיימים ערבי שירי לוחמים, גם גלי צה"ל עורכים פרוייקט, עוד מעט נהפוך לשיר, בו אומנים מבצעים שירים של חיילים שנפלו, וברדיו מתנגנים השירים השקטים והעצובים, שאנו מקווים שנשמע אותם רק ביום אחד בשנה ושמיעתם ביום אחר מעידה מיד על אסון שהתרחש.

לאור דברים אלו, נפנה כאן תשומת לב לאחת הקינות הראשונות המופיעות בתנ"ך, אם לא הראשונה שבהן, קינה שבעבר היו צריכים כל תלמידי ישראל ללומדה בעל פה ושרבות משורותיה נהיו ביטויים ומטבעות לשון שגורים בשפה העברית ובשירי זכרון של ימינו.

קינת דוד - שמואל ב' פרק א
וַיְקֹנֵן דָּוִד אֶת-הַקִּינָה הַזֹּאת עַל-שָׁאוּל וְעַל-יְהוֹנָתָן בְּנוֹ: וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי-יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר: הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים: אַל-תַּגִּידוּ בְגַת אַל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים פֶּן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים: הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמוֹת כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן: מִדַּם חֲלָלִים מֵחֵלֶב גִּבּוֹרִים קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָשׁוּב רֵיקָם: שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ: בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל-שָׁאוּל בְּכֶינָה הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם-עֲדָנִים הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן: אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה יְהוֹנָתָן עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל: צַר-לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים: אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה:

על "הפטרת יום העצמאות" בישעיהו. שהיא למעשה ההפטרה של שמיני של פסח בחוץ לארץ.
https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2015/04/atzmaut-haftara.html

בעקבות הטקס המרגש והיפה אתמול בהר הרצל שהדגיש שילוב של אנשים עם מוגבלויות ובהקשר לפרשת השבוע שלנו הנה קטע שכתבתי לפני כמה שנים"

היחס לבעלי מומים
הוראת התורה כי כוהנים בעלי מומים פסולים לעבודה, קשה וצורמת לקורא בן ימינו. מה אשמים הכוהנים במום שיש בהם ומדוע מום זה פוסל אותם ולמה בכלל יש הפלייה? מספר רבנים מארגון צוהר, ענו על שאלות אלו בעלון השבועי של הארגון.

הרב רונן לוביץ' קובע שמעבודת בית המקדש אין להסיק על מציאות אחרת. בית המקדש דרש גם הידור חיצוני כארמון מלך (וגם הידור פנימי ולכן גם כוהנים עם מומים בלתי נראים פסולים). התורה מחייבת יחס מכבד לבעלי מוגבלויות למשל בפסוק: "לא תקלל חרש ולפני עיור לא תתן מכשול".

הרב שי פירון מציע כי פסילת הכוהנים אינה מחמת המום, אלא מחמת החברה שאינה מסוגלת לקבל מום זה. כאשר מצב החברה ישתפר (כפי שקורה בימינו בהם יש הקפדה רבה על שילוב נכים ובעלי מוגבלויות, הבנה שלא הייתה בעבר), והחברה תהיה מסוגלת לקבל גם בעלי מומים הרי גם ההלכה תשתנה.

שני הרבנים מביאים גם שינוי בהלכה, שכהן בעל מום רשאי לעלות לדוכן ולברך את הקהל. השינוי ההלכתי מקורו ביכולת של החברה לקבל את הנכה לתוכה כאדם שווה.

ערב שבת שלום. הדף הראשי לפרשת אמור עם תקציר הפרשה והפניות למאמרים בנושאים שונים המופיעים בפרשה
https://www.פרשת-שבוע.com/2011/05/emor.html

שבוע טוב.
השנה אין פרשות מחוברות כלל וכך גם את פרשות בהר ובחוקותי שלרוב מחוברות, נקרא בשתי שבתות נפרדות והשבוע את פרשת בהר הקצרה.
המאמר הבא ידון בנושאי שתי הפרשות ומיקומן דווקא בסוף חומש ויקרא.
http://www.פרשת-שבוע.com/2010/05/parashat-behat-bechukotay-5770.html

תמונת ההפטרה, בספר ירמיהו:
לרכוש שדות בכסף מלא ערב החורבן כאשר השדות אולי כבר נמצאים בשטח בשליטת האיוב, נראה כמו פעילות אבסורדית, אולם הקב"ה מדגיש כי דרושה גם חשיבה לטווח ארוך, וכך אנו מוצאים גם במדרשים על נטיעות שאדם נוטע וישמשו את הדורות הבאים אחריו.
בימינו נראה שהחשיבה מתמקדת בטווח הקצר, בוודאי בתחומים הפוליטיים אבל לא רק.
*
בתמונה רואים גם בתים וגם שדות. בניין הארץ חשוב, אך לצד זאת חשוב גם לשמר שטחי בר פתוחים, אלו שרובם הפכו להיות חקלאיים ואז לבתים ובניינים. גם בפיתוח דרושה חשיבה לטווח הרחוק ותכנון בר-קיימא לשנים רבות קדימה

בוקר טוב. פרשת בהר עוסקת בענייני השמיטה ואנחנו השנה בשנת שמיטה לכן נביא מאמר שעוסק מעט בחישובי השמיטות והיובלים בימינו, נושא מסובך ולמעשה כזה שאין בו הכרעה מוחלטת
http://www.פרשת-שבוע.com/2012/05/yovel-shmita.html

בוקר טוב. הפטרת הפרשה בספר ירמיהו. ירמיהו מצטווה לרכוש את השדה של בן דודו וזאת ערב החורבן.
"הפטרת פרשת בהר" https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2015/05/haftara-behar.html

בשבוע שעבר שאלו הפרשנים מה עניין שמיטה להר סיני אבל אולי הפרק האחרון עם ענייני נדרים אפילו מפתיע יותר. מה עניינם ומשמעותם?
http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/05/nedarim.html

בוקר טוב ולג שמח.
תמונת ההפטרה השבועית התעכבה מעט אבל הנה עץ שיטה בערבה.
זה בוודאי אינו הערער בפסוק. לשיטה שורשים רחבים והיא יציבה ומנצלת כל טיפת מים במדבר.
העץ המכונה היום ערער גם אינו העץ שבפסוק. אולי הכוונה לשיחים נמוכים כאלו שכמו במערבונים הישנים מתגלגלים להם ממקום למקום?

ערב שבת שלום
פרשת בחוקותי מסיימת את ספר ויקרא
בקישור תקציר ענייני הפרשה ומאמרים נוספים
שבת שלום
חזק חזק ונתחזק
https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/05/bechokotay.html

שבוע טוב!
השבוע פותחים חומש חדש, את חומש במדבר הפותח ברשימה של שבטי ישראל.
מי ראשון? מי שני?
ברגע שיש רשימה כלשהי יש חשיבות לסדר, ואם בכל פעם יש סדר מעט שונה, הרי שהדבר אינו מקרי.
במאמר הבא נבחן את סדר השבטים בכמה רשימות, ונבין מדוע היו (ועוד יהיו) שינויים.
http://www.פרשת-שבוע.com/2010/05/parashat-shavua-bamidbar-5770.html

בוקר טוב.
אין לנו מושג איפה עמק עכור וגם לא מה שמו הקודם אם בכלל היה לו שם כזה. המקום קיבל את שמו, לאחר שעכן בן כרמי נסקל בו כעונש על מעילתו בחרם יריחו.
המקום מוזכר שוב כגבול בין נחלות יהודה ובנימין באזור מעלה אדומים (שבגדול באזור מעלה אדומים של ימינו).
*
בהפטרתנו מופיע המקום בנבואת הושע וכמו שהמקום קיבל שם סמלי שלילי הוא יקבל שם חיובי. נראה לי שגם הושע היה מתקשה להאמין שמספוק זה תצמח העיר החמישית בגודלה במדינה, במיקום שונה לחלוטין ,אולם גם היא עדיין נאלצת להתמודד עם טענות שהיא לא קיימת. מכל האמור ברור מקור הטענה: במקום המקורי של עמק עכור, לא תמצאו את פתח תקווה.
*
אז הנה, לא רק שהיא קיימת, יש לה גם סקייליין מרשים (יותר מאחד, תתפלאו)