המשך משל הרועים. מנהיגים גרועים מצריכים את התערבותו של הקב"ה

(יא) כִּי כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנְנִי אָנִי וְדָרַשְׁתִּי אֶת צֹאנִי וּבִקַּרְתִּים: (יב) כְּבַקָּרַת רֹעֶה עֶדְרוֹ בְּיוֹם הֱיוֹתוֹ בְתוֹךְ צֹאנוֹ נִפְרָשׁוֹת כֵּן אֲבַקֵּר אֶת צֹאנִי וְהִצַּלְתִּי אֶתְהֶם מִכָּל הַמְּקוֹמֹת אֲשֶׁר נָפֹצוּ שָׁם בְּיוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל: (יג) וְהוֹצֵאתִים מִן הָעַמִּים וְקִבַּצְתִּים מִן הָאֲרָצוֹת וַהֲבִיאֹתִים אֶל אַדְמָתָם וּרְעִיתִים אֶל הָרֵי יִשְׂרָאֵל בָּאֲפִיקִים וּבְכֹל מוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: (יד) בְּמִרְעֶה טּוֹב אֶרְעֶה אֹתָם וּבְהָרֵי מְרוֹם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה נְוֵהֶם שָׁם תִּרְבַּצְנָה בְּנָוֶה טּוֹב וּמִרְעֶה שָׁמֵן תִּרְעֶינָה אֶל הָרֵי יִשְׂרָאֵל: (טו) אֲנִי אֶרְעֶה צֹאנִי וַאֲנִי אַרְבִּיצֵם נְאֻם אֲדֹנָי ה':

הפסוקים מתארים את קיבוץ הגלויות ובעיקר את ההשגחה הישירה של ה' על עם ישראל. לא דרך רועים לא מהימנים, אלא ה' בעצמו ירעה את העם.

הגלות היא מקום רע. מקומו של עם ישראל הוא בארץ ישראל. ארץ טובה המספקת אפשרויות לכולם.

וממשיך הנביא בחשיבות הדאגה לחלשים בחברה:

(טז) אֶת הָאֹבֶדֶת אֲבַקֵּשׁ וְאֶת הַנִּדַּחַת אָשִׁיב וְלַנִּשְׁבֶּרֶת אֶחֱבֹשׁ וְאֶת הַחוֹלָה אֲחַזֵּק וְאֶת הַשְּׁמֵנָה וְאֶת הַחֲזָקָה אַשְׁמִיד אֶרְעֶנָּה בְמִשְׁפָּט.

צריך לקרוא את ההמשך אבל נבהיר שאין דבר רע בפני עצמו להיות "חזק". השאלה אם מנצלים את החוזקה כדי לסייע לאחרים או כדי להזיק לאחרים. כפי שראינו בתחילת השבוע, בפסוקים המתארים את השימוש במים ובמשאבי המזון, פסוקים הבאים לאחר פסוקים אלו, יש מקום לחזק ויש לו תפקיד אולם אחריותו לדאוג לכלל החברה מתוך חוזקתו ולא לנצל זאת רק לצורך עצמו.

נמשיך את עיוננו במשל הרועים, פרק ל"ד ביחזקאל, הפטרת פרשת בחוקותי לפי מנהגי תימן ואיטליה.

ההפטרה פותחת כך: "(א) וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר: (ב) בֶּן אָדָם הִנָּבֵא עַל רוֹעֵי יִשְׂרָאֵל הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם לָרֹעִים כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הוֹי רֹעֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ רֹעִים אוֹתָם הֲלוֹא הַצֹּאן יִרְעוּ הָרֹעִים: "

מי הם הרועים. ברור שהכוונה למנהיגים, אבל ביהודה יש מלך ואיפה הוא בסיפור הזה?
אנו בספר יחזקאל. יחזקאל גלה בגלות הראשונה לבבל, יחד עם האליטה של העם. מי שהיה שם התנתק ממלכת יהודה והקימו להם מעין אוטונומיה.
מי שגלה ראשון היו החזקים. מי שגלה לאחר החורבן היו החלשים ביותר.
*
זוכרים את מערכון העולים של לול? משהו דומה. אלו שגלו והיו חזקים יותר וכבר התבססו מעט במקומם (וכפי שרואים בהמשך התנ"ך הרבה יותר ממעט עד כדי שלא רצו לעלות בחזרה, וגם אז רק דלת העם עלתה), הם אלו עליהם הנביא מדבר.
*
אותם גולים ראשונים שהיו אמורים לעזור לגולים החדשים שחוו את החורבן עצמו, הם אלו במוקד הביקורת של יחזקאל. הערבות בעם נפגמה, והעם חולק למעמדות בצורה שגויה.

הביטוי "יום ירושלים" מופיע בתנ"ך פעמיים.
הראשונה - צירוף מילים אקראי בשמואל ב כד ח "וַיָּשֻׁטוּ בְּכָל הָאָרֶץ וַיָּבֹאוּ מִקְצֵה תִשְׁעָה חֳדָשִׁים וְעֶשְׂרִים יוֹם יְרוּשָׁלָם".
השני בתהילים בפרק קינת החורבן קל"ז: "זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָ‍ִם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ" ובו יום ירושלים הוא יום חורבנה של ירושלים (דבר דומה בנבואת עובדיה). הפסוקים שלפני כן נאמרים בכל חתונה: "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי: תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי"
גם ההופעה הראשונה האקראית, קשורה למקדש, מאחר ומפקד דוד והעונד החמור בעקבותיו הובילו בסופו של דבר לבחירת מיקום המקדש בגורן ארוונה.

מתן תורה
לוחות הברית
ומעשה מרכבה
כל אלו ועוד בדף שבועות.

שיהיה חג שמח ובטוח!

https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/06/shavuot.html

בפרשת נשא מדובר על נזיר. בואו נחשוב על זה רגע, מה זה בכלל נזיר?

אם הייתי שואל אתכם מה הדבר הראשון שאתם חושבים עליו כשאני אומר נזיר, סביר להניח שרובכם הייתם אומרים לי שאסור לנזיר לשתות יין, או שאסור לו להסתפר. אבל בעצם אנחנו מדברים פה רק על חסרונות, אז מהם היתרונת של להיות נזיר?
 
בפסוק ב' פרק ו' רשום : "...אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה'" מפה רואים שנזיר זה נדר וכמו כל נדר זה גם סוג של התחייבות.

רבי סעדיה גאון אומר: שנזיר זה פרוש, ולהזיר זה להיות פרוש. לפיו הנזירות היא סוג של פרישה מהעולם הגשמי, ואת זה רואים כבר בפסוקים הבאים. שאסור לשתות יין, אסור להסתפר, ואסור להיטמא למת.

אוקיי אז הבנו מה זה נזיר, אבל בואו נחזור להתחלה, למה כדאי להיות נזיר?
 
אפשר לומר שכשאתה מתנתק מהגשמיות ועובר להיות פרוש זו מעלה, מכיוון שבדרך זו תוכל לעבוד את הקב"ה יותר טוב בלי הפרעות גשמיות.

הפסוקים אומרים משהו אחר בפסוקים ז,ח רשום: "לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לְאָחִיו וּלְאַחֹתוֹ לֹא-יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם, כִּי נֵזֶר אֱלֹקָיו עַל-רֹאשׁוֹ" "כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדשׁ הוּא לַה'".

מהמילים "נזר אלוקיו על ראשו" מבינים שלנזיר יש איזו קדושה מיוחדת ששמורה רק לו. יש לו איזה שהיא התחייבות לה', יש לו נזר אלוקים על הראש.

לפי דעתי נזר אלוקים זה דימוי לכך שהשכינה קרובה אליו מכולם היא מסתובבת איתו תמיד, וזהו יתרון של נזיר. המילים " כל ימי נזרו קדוש הוא לה'" גם מוכיחות זאת.

והספורנו אומר: "יזכה לאור באור החיים להבין ולהורות כראוי לקודשי הדור".

כלומר מי שיהיה נזיר יזכה לאור הוא יזכה לחכמה ולבינה. והספורנו מוסיף שה"קדוש הוא לה'" זה הבטחה של ה' ולא ציווי, ויש פה הבטחה של ה' שתהיה באור החיים ותבין דברים ואפילו תוכל להורות כראוי לחכמי הדור.

למעלה בקובץ קול הקלטה של ראיון איתי מהבוקר בתוכנית של שלומי גולדברג על הפטרות בכלל ועל הפטרתנו ודמותו של שמשון בפרט

שעשוע קליל לצהריים

ההפטרה לשבת בהעלותך היא בספר זכריה, מפרק ב פסוק יד ועד פרק ד פסוק ז. את אותה ההפטרה קוראים גם בשבת חנוכה (וכאשר ישנן שתי שבתות בחנוכה, קוראים הפטרה זו בשבת הראשונה).
הפטרה זו שייכת לנבואות שהן חזיונות של הנביא. אלו הפטרות קשות יותר להבנה, שכן המראות הם מראות נשגבים שאנו מתקשים לדמיין. הדוגמה הידועה ביותר היא מעשה מרכבה המופיע בפתיחת ספר יחזקאל, שאותו קוראים בהפטרת חג השבועות.
הפטרה זו היא אחת מהקשות שיש ולצערי בסוף הקריאה תישארו כנראה עם יותר שאלות מתשובות. אחת הסיבות לכך היא החזיונות הסתומים למדי שרואה זכריה, ועליהם אומר הרד"ק בתחילת הספר (א, ח): "מראות זכריה סתומות מאד כמראות דניאל, ולא כן מראות שאר הנביאים, כי כח הנבואה היתה הולכת ודלה מימי הגולה, לפיכך לא בארו את דבריהם ולא הבינו המראות כאשר הם". ננסה לצעוד בה לפי מיטב כוחנו ומיעוט הבנתנו. נעיר כי הגמרא במסכת סנהדרין (צג, א) דורשת פסוקים רבים ומביאה מדרשים שונים על חלקים גדולים מהפטרה זו, אולם אנו ננסה לצעוד בדרך הפשט.
שתי בעיות עומדות לפנינו בהבנת הפטרה זו. קודם כל, עלינו לזכור שלהפטרה זו שני כובעים, ובעוד שהקשר המידי גם לחנוכה וגם לפרשת בהעלותך הוא המנורה המוזכרת בסוף ההפטרה, יהיה עלינו להתאמץ מעט כדי לגלות קשרים עמוקים יותר. קושי שני נובע מכך שההפטרה היא חלק ממקבץ חזיונות רחב יותר ואנו קוראים רק חלק קטן ממנו.
זכריה הוא מאחרוני הנביאים והוא פעל בימי שיבת ציון ותחילת תקופת בית שני. בתחילת נבואתו מצטווה זכריה להוכיח את העם ולהזכיר להם כי אבותיהם גלו בגלל חטאיהם ושאל להם לחזור על חטאים אלו. הפטרתנו מתחילה לאחר כמה חזיונות של זכריה שבהם ראה ארבע קרנות, ארבעה חרשים ואיש עם חבל מידה, ועוד קודם לכן הדסים ואיש רוכב על סוסים. בתוך כל המראות האלו, שכל אחד מהם זוכה לפירושים משלו, זכריה רואה את מלאך ה' שואל ישירות את ה' עד מתי הוא לא ירחם על ירושלים. המלאך שומע דברי ניחומים מה' והמלאך גם מצווה את זכריה לומר אותם.
פתיחת ההפטרה היא חלק מאותם דברי ניחומים.

הדף הראשי של פרשת השבוע פרשת שלח מכיל את תקציר הפרשה ומאמרים רבים לנושאים בפרשה וכמו כן דף תפזורת ודף חידות
https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/06/shlach.html

שלום לכולם
"כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ". כך אומרת המשנה באבות. ולמרות ששם שמיים נישא בהרבה פיות, אזכרתו אינה לשם שמיים כלל וכלל.
מחלוקת אינה ריב ואינה גידופים, אלא ניסיון כנה להגיע לחקר האמת, כאשר מה שמעניין הוא האמת או התשובה הנכונה, וברגע שמגיעים אליה, מוכנים לזנוח ממילא את הדעות האחרות. ולכן מחלוקות הלל ושמאי הן כאלו למרות שהן היו מחלוקות קשות ובגמרא מופיעים תיאורים לא פשוטים.
ובכל זאת הלכה צריך לפסוק והגמרא בעירובין מסבירה למה נפסקה הלכה כבית הלל (ולא בגלל שהם מקלים כפי שיש כאלו החושבים בטעות) אלא כי "מפני שנוחין ועלובין היו", והפירוש הוא שבית הלל יותר הקשיבו לדעות האחרות, היו פתוחים לקבל אותן ועסקו יותר בהקשבה ובשמיעה.

ואכן פרשת קורח מציגה את המחלוקת בשיא כיעורה. מה אין לנו שם. בריתות של מקופחים, הרגשות נחיתות, הרגשת גאווה, עקיצות, העלבות ועלבונות, האשמות חסרות בסיס וכל מה שתרצו. לא פלא שנדרש אירוע בסדר גודל מדהים, כזה שאי אפשר להתעלם ממנו וחייבים לעשות עצירה ולחשוב מחדש, אולם למרבה ההפתעה, זה לא קורה, גם פציית האדמה את פיה לא מועילה והבעיות ממשיכות ומסתיימות במגפה נוספת. אם זה נשמע לכם מוכר, כאילו קרה רק השבוע, אתם לא טועים. מעט דברים השתנו בטבע האנושי לאורך השנים.

לאחר מניפסט זה, קחו לכם זמן להתעמק בפרשת קורח עם תקציר הפרשה ושפע מאמרים מרתקים המובאים בהמשך, למשל מתי בכלל היה מרד קורח, ועל אהרון העוצר את המגיפה.

הדף הראשי לפרשת קורח עם תקציר הפרשה ועוד מאמרים רבים
https://www.פרשת-שבוע.com/2011/06/korach.html

מתי היה מרד קורח
http://www.פרשת-שבוע.com/2010/06/korach-5770.html

אהרון עוצר את המגיפה
http://www.פרשת-שבוע.com/2011/06/ahron-stops-plague.html

אני מאד אוהב את פרשת חוקת. איכשהו בלי ששמים לב עוברות פתאום ארבעים שנה ומפרקי המדבר עוברים לפרקי שנת הכניסה לארץ. ואיכשהו נראה ששום דבר לא השתנה ועל זה נסוב המאמר הבא בו נראה שדווקא למרות ששוב יש תלונות ובעיות, הרבה דברים השתנו
http://www.פרשת-שבוע.com/2010/06/chukat-5770.html

בהפטרה בני גלעד מבקשים מיפתח שיהיה להם לקצין וזה הזמן לעסוק מעט בדרגות בתנ"ך.

את האלוף אנו מוצאים ראשון עוד בפרשת וישלח. לעשו יש אלופים רבים. המילה אלוף כמו המילה אלף והאות אלף באות בכלל מעולם הבקר ומציינות שר. (כך גם צורת האות א בכתב מזכירה שור ואת קרניו).
כבר בתורה מוצאים שימוש לכך בשירת הים: "אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד". גם המילה איל כמובן מעולם החי וההקבלה ברורה. אלו הם בעלי החיים החזקים ביותר, וכך נהייתה המילה לציון מפקדים.
שוב מופיע בירמיהו יא (בנבואת תוכחה קשה) הביטוי "כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף"
*
את הקצין אנו מוצאים כבר ביהושע פרק י בביטוי "קְצִינֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה", וכך קצין מתקשר מיד למפקד צבאי. במשלי מצאנו התייחסות לנמלה בפתגם הידוע לך אל הנמלה עצל, ומה משיוחד הנלמה הוא : אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל. שוטר ומשול הם מנהיגים אבל לא צבאיים בלשוננו.
*
עוד אנו מוצאים כבר ביהושע והלאה את סרני פלשתים. גם זו נהייתה דרגה. במקום אחר מוצאים אנו את הסרן במונח דומה למה שמקובל כיום, כלומר חלק מכני כלשהו במבנה.
*

ולאחר שעסקנו קצת בלשון ההפטרה, הנה המאמר על ההפטרה עצמה (המאמר שימש כבסיס למאמר בספר. המאמרים בספר עברו הרחבות רבות)
https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2015/06/Haftara-chukat.html

במבט ראשון בלעם נראה ממש צדיק. כל פעם הוא מודעי שהוא לא יוכל לעשות כלום ללא ה' ושהוא עושה רק מה שהק יגיד לו לעשות, וכו.
אבל כל הצדיקות הזו היא למעשה רק צדקנות והצטדקות. בלעם רשע, ולמרות שהוא יודע מה רצון ה', הוא פועל בדיוק הפוך.
על כל זה במאמר הבא
http://www.פרשת-שבוע.com/2010/06/balak-5770.html

בוקר טוב. הנה הדף הראשי לפרשת בלק בו תמצאו את תקציר הפרשה והפניות למאמרים , חידות, תפזורת, דברי תורה קצרים, ההפטרה ועוד
שבת שלום
https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/07/balak.html