פרשת השבוע וההפטרה - הפטרה לעניין
890 subscribers
116 photos
7 videos
10 files
920 links
הערוץ מוקדש לספר הפטרות שכתבתי ולדברי תורה על הפרשה וההפטרה.
בכל שאלה לרכישת הספר אנא צרו קשר
http://t.me/gadieid
בערוץ ישלחו מאמרים ודברי תורה על פרשת השבוע הקרובה והחגים. כשלוש עד חמש הודעות מדי שבוע.
Download Telegram
מי הנביא המוצלח ביותר שמופיע בתנ"ך? אולי דווקא נביאה, ואני חושב על חולדה הנביאה.
כמה משפטים שלה, חוללו מהפכה דתית עמוקה ודחו את החורבן בעשרות שנים. קצת רקע ממלכים ב פרק כ"ב.
נתוני הפתיחה של המלך יאשיהו לא טובים. אחרי שלטון ארוך של מנשה ואמון אבותיו, כבר אין כמעט מה להציל, הגזרה כבר נחתמה.
*
שיפוצים בבית המקדש (על הדמיון יאשיהו - יהואש והסיפור כולו למה שקראנו בהפטרת פרשת שקלים, לא נעמוד כאן מחוסר מקום) מוצאים ממצא מעניין, ספר תורה. המלך שומע מה כתוב בספר וקורע את בגדיו. המדרש מסיק מכך שהספר פתוח בפרשת הקללות, או פרשת תוכחה אחרת.
*
יאשיהו מבקש לדרוש את ה' ושלוח משלחת נכבדה על חולדה.
יש השואלים מדוע לא לירמיהו ושתי תשובות בדבר. הראשונה שירמיהו היה עוד ילד ואולי אפילו לא הוקדש כלל לנביא, והשנייה שקיוו שאשה תיתן תשובה יותר טובה.
*
נבואתה הבודדת של חולדה קצרה ועניינית: "וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר ה' אֱלֹקי יִשְׂרָאֵל אִמְרוּ לָאִישׁ אֲשֶׁר שָׁלַח אֶתְכֶם אֵלָי. טז כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יֹשְׁבָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר קָרָא מֶלֶךְ יְהוּדָה. יז תַּחַת אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי וַיְקַטְּרוּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִיסֵנִי בְּכֹל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם וְנִצְּתָה חֲמָתִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְלֹא תִכְבֶּה."
*
חולדה מאשרת כי החורבן הוא כבר נגזר, אולם ממשיכה כי יש אפשרויות לדחותו.
*
יח וְאֶל מֶלֶךְ יְהוּדָה הַשֹּׁלֵחַ אֶתְכֶם לִדְרֹשׁ אֶת ה' כֹּה תֹאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמָעְתָּ. יט יַעַן רַךְ לְבָבְךָ וַתִּכָּנַע מִפְּנֵי ה' בְּשָׁמְעֲךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יֹשְׁבָיו לִהְיוֹת לְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה וַתִּקְרַע אֶת בְּגָדֶיךָ וַתִּבְכֶּה לְפָנָי וְגַם אָנֹכִי שָׁמַעְתִּי נְאֻם ה'. כ לָכֵן הִנְנִי אֹסִפְךָ עַל אֲבֹתֶיךָ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל קִבְרֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם וְלֹא תִרְאֶינָה עֵינֶיךָ בְּכֹל הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיָּשִׁיבוּ אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר"
*
יאשיהו שומע את הדברים ומתחילה מהפכה רצינית, כזו שאם הייתה מצליחה הייתה יכולה לבטל את החורבן, והיא מתוארת בפרק כ"ג שהוא הפטרת יום טוב שני של פסח.
*
למה המהפכה לא הצליחה? את זה תוכלו לקרוא בספר עצמו, בהפטרה שבארץ כמעט ולא מכירים. בגדול, זהו סיפור ספר מלכים, ואולי סיפור התנ"ך כולו. המהפכה כשלה כי הגיעה מלמעלה, בפקודה, ולא חלחלה באמת לעם, שכבר היה שטוף עבודה זרה. גם מותו המוקדם של יאשיהו קטע את המלאכה באמצעיתה. בניו ונכדו שמלכו אחריו לא השכילו להמשיך את המהפכה, וכל נבואות ירמיהו לא עזרו ולא הועילו.
בהפטרה שלנו קראנו "אל תירא עבדי יעקב", צירוף המופיע רק בישעיהו ובירמיהו (פעמיים בצורה זהה, אחת מהן בהפטרת פרשת בא)
מהפסוקים המכילים כפילות (מ"ד ): "{א} וְעַתָּה שְׁמַע יַעֲקֹב עַבְדִּי וְיִשְׂרָאֵל בָּחַרְתִּי בוֹ: {ב} כֹּה אָמַר ה' עֹשֶׂךָ וְיֹצֶרְךָ מִבֶּטֶן יַעְזְרֶךָּ אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וִישֻׁרוּן בָּחַרְתִּי בוֹ" רואים גם שיעקב = ישראל = ישורון.
ישורון מילה נדירה יחסית ומופיעה רק עוד 3 פעמים במקרא וכולן בסוף ספר דברים, בפסוקים מוכרים ביותר בפרשות האזינו ווזאת הברכה.
"וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט ..."
"וַיְהִי בִֽישֻׁרוּן מֶלֶךְ ...."
"אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן..."
וככה גילינו עוד קשר לשוני בין ספרי דברים, ירמיהו וישעיהו והרכבנו עוד פיסה זעירה בפאזל המופלא הזה שקרוי תנ"ך.
לשם השעשוע - תשבץ שלד בו יש לשבץ מילים המתאימות להגדרות, למעשה כולן אותה הגדרה -).
מוזמנים לנסות בין הניקיונות לפסח.
קחו לכם דקה וגשו לדף פסח באתר שם תמצאו מלבד תקציר ענייני החג גם שפע של מאמרים דברי תורה חידות והצעות לפעילויות לסדר.
https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2012/03/pesach.html
חול המועד סוכות חג נוח ונחמד לגבאים. ספר אחד שלא מזיזים.
ואילו בפסח שניים מוציאים , מסע בין חומשים,
כל יום משהו אחר ובחוץ לארץ גם דברים
אז שלא תתפסו לא מוכנים
קראו ותדעו מה כל יום קוראים
https://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/04/pesach-torah.html
כל הפרשות שצמודות לפרשה אחרת מקופחות כי המנהג לקרוא את הפטרת הפרשה השנייה.
בגלל זה קראנו השבת על ארבעת המצורעים ולא על נעמן ואלישע שזו הפטרת תזריע .
בחו"ל המצב אפילו דחוק יותר מאשר בארץ.
אז לרוב צריך שתהיה שנה מעוברת ושלא תהיה סיבה אחרת לדחייה.

פרשת אחרי מות ממש מקופחת.
נניח שיש שנה מעוברת (חובה) ונניח שאין ראש חודש או ערב ראש חודש.
עדיין לא בטוח שיקראו את הפטרת אחרי מות.
אם הפטרת קדושים עצמה נדחית בגלל ראש חודש או ערב ראש חודש יקראו בשבת של אחרי מות את הפטרת פרשת קדושים.

צריך שנה שבה באף שבת אין דחייה וזה לא קורה הרבה והפעם הבאה עוד שלוש שנים.

חכו העלילה עוד מסתבכת. המשך יבוא.
אנחנו ממשיכים במקרה המוזר של הפטרת אחרי מות במסגרת שיעורי הפטרה לעניין - מסע בעקבות הנביאים .

תקציר. זו הפטרה נדירה שקוראים רק בשנים שבהן גם הפטרת אחרי מות וגם קדושים לא נדחות.

תשאלו אילו שנים אלו? יש 14 סוגי שנים ושמות הקוד שלהם מורכבים משלוש אותיות.
הראשונה היום בו חל ראש השנה
השני האם השנה שלמה כסדרה או חסרה (אורך החודשים מרחשוון ו כסלו)
והשלישי היום בו חל פסח.

השנה אנו בשנת זחא למשל. ראש השנה היה בשבת. השנה הייתה חסרה ופסח בראשון.

הצירוף היחידי בו יקראו את אחרי מות די דומה.
ראש השנה בשבת, שנה חסרה אבל מעוברת ולכן פסח בשלישי (קפיצה של יומיים כי יש עוד חודש של שלושים יום ובו יומיים עודפים על ארבעה שבועות).

תדירות שנה זו היא איפשהו בין שלושה לארבעה אחוזים ופעם האחרונה הייתה שנת התשנז 1997.
פעם הבאה התשפד 2024. עד אז רק הפטרת פרשת קדושים.
ומה יקרה בשנת התשפד? סיבוך נוסף בעלילה ובו נעסוק בהמשך
נמשיך בעלילה הפתלתלה של הפטרות אחרי מות קדושים.
סיימנו בכך שרק פעם בהמון שנים (25 פלוס מינוס) יקראו את שתיהן אבל אז עולה מחלוקת חדשה, באיזה סדר?

הדיון נובע מהשאלה איזו הפטרה שייכת בעצם לאיזו פרשה. למנהג ספרד ממילא התוכן די זהה, למנהג אשכנז הפטרת בני כושיים מעט קלה יותר, הכל מרומז וסיומו של ספר עמוס הוא דברי נחמה. בשל כך יש דעות להקדים דווקא את קריאתה ולכן למרות שברוב החומשים היא מופיעה כהפטרת קדושים יקראו אותה דווקא בשבת של אחרי מות ו בקדושים יקראו את הפטרת התשפט הקשה.

איני פוסק הלכה וממילא יש שלוש שנים להיערך אבל כשזה יקרה ויהיו על זה מלא דיונים כולל כאן בפייסבוק תזכרו טוב איפה קראתם על זה לראשונה.

שימו לב שדיוננו עד כה הוא ברמת המטא-הפטרה וכלל עוד לא עסקנו בתוכן.
מחר נמשיך ונעסוק בשאלה מדוע מראש לקבוע הפטרה קשה ואז לעשות כל טצדקי בעולם בשביל לא לקרוא אותה ומדוע לא נבחרו נבואות אלו לשבתות הפורענות.

את תוכן ההפטרות (כל השלוש) והפירוש שלהן נשאיר לספר עצמו. מי שמעוניין לקבל כקובץ דוגמה מוזמן להשאיר פרטים בהודעה.
אז בשביל מה לקבוע הפטרות קשות ואז לא לקרוא אותן הרי גם ככה יש דעה בגמרא שלא מפטירין בפרקים קשים (הדוגמה מתייחסת להודע את כל תועבותיה, לא התקבלה להלכה והפטרה זו נקראת ובכל אופן תוכן כל ההפטרות קשה )?

נראה שכמו במקרים אחרים, אלו דברים שאכן לא נעים לשמוע אבל אין ברירה ועליהם להישמע. אין אפשרות לברוח מהנבואה בוודאי לא מנבואת אמת ואמנם הדברים הקשים של יחזקאל אינם נעימים לשמיעה וקריאה ויש עוד כאלו גרועים יותר אפילו שאינם בהפטרות, אבל אלו הם דברי ה' ויש להם מקום כמו כל היתר. אין לנו אפשרות לבחור רק את מה שמוצא חן בעיננו.

ומדוע לא נקבעו חלק מהפטרות אלו לתלתא דפורענותא?
שאלה טובה. תשובה אפשרית אחת שלא דומה ירמיהו שחווה את החורבן על בשרו ליחזקאל שגלה כבר קודם וחזון ישעיהו אולי נבחר בגלל המילה איכה.