שירלי פינטו | Shirly Pinto
570 subscribers
487 photos
186 videos
146 links
חברת הכנסת מטעם סיעת ימינה.

מנכ״לית We Can לקידום אנשים עם מוגבלויות, חירשת דוברת שפת הסימנים, משפטנית, מרצה ויזמת חברתית ליברלית, מצטיינת נשיא המדינה ומפקד חיל האוויר.
Download Telegram
נתנאל,

אני קוראת שוב ושוב שהלכת, ולא מאמינה.
קיוותי שאולי זאת עוד בדיחה שאתה מריץ על כולנו.
איבדנו היום חבר, לוחם, אדם, שהוא נכס ואור לעולם כולו.

ההברקות שלך, הכשרונות, השאיפות והחלומות שרצית עוד להגשים, נשמעו למרחוק.

עם כיסא הגלגלים ודייסון, הכלב האהוב שלך, יצאת למאבקים, הובלת מיזמים ובעיקר לא נתת לשום דבר להפריע לך בדרך.

הלב כואב והראש מסרב להאמין.

אני יודעת שאתה מריץ על כולנו עכשיו דאחקות מלמעלה, בדיוק כמו שאתה אוהב.
תשמור על כולנו כאן למטה נתנאל, ואם תוכל - תאיר לנו את הדרך הנכונה לעולם טוב ונגיש יותר.

אני מתגעגעת.
שנה טובה ונגישה לכולם! 🍯🍎
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
מה חה״כ שרן השכל ואני חושבות, בתור אימהות צעירות, על הכנסת האחרונה שחלפה?

ואיך אומרים בני גנץ ובוז׳י הרצוג נשיא המדינה בשפת הסימנים?

צפו בכתבה ששודרה בכאן 11>>
בסופו של יום ארוך בשטח, עודכנתי שמתקיימת חתונה של זוג שלא הכרתי, החתן חירש והכלה עם מוגבלות.
ושהחופה התקיימה כמעט בלי אורחים.


עצרתי הכול וטסתי לאולם כדי לשמח אותם.

בינתיים השמועה התפשטה, עוד ועוד אנשים הגיעו. מאולם ריק ואפור, הוא נהפך לאולם מלא, שמח וצבעוני.
ראיתי את האושר שעל פניהם של הזוג רק הולך וגובר.


הסתכלתי סביב, על הרוקדים, אף אחד לא הכיר זה את זה, אבל זה לא שינה כלום. לכולם היה מכנה משותף אחד - אהבת חינם. כולם רקדו יחד כאילו הם מכירים והולכים אחורה יחד עוד מימי היסודי, התיכון והצבא.

הלב שלי פשוט התפוצץ מאהבה. חשבתי לעצמי, כמה שזה חסר לנו בימים כאלה.

משה ועירית היקרים,
אני מאחלת לכם ימים רבים של אושר, אהבה ונחת, שתקימו בית נאמן וטוב בישראל.

אני רוצה גם לומר תודה מיוחדת ללאה חייקה המתורגמנית הנפלאה שעמדה לצידם של הזוג, תרגמה את החופה ודאגה למלא את האולם.

הלוואי, שהשנה נזכה להרבה רגעים כאלה, של יחד, של נתינה אין סופית בין כל חלקי החברה, של אחדות בטוב וברע, שנראה ונשאף תמיד אל המשותף ולא אל המפריד.

"וְכָךְ בִּקַּשְׁתִּי בַּחֲשַׁאי,
יוֹצֵר הָאָדָם —
עֲשֵׂה שֶׁיִּהְיֶה בִּנְיָנָם
בִּנְיַן עֲדֵי עַד"
(זלדה)
החלטת שנקרא לך ממה, לא סבתא, לא סוזן, רק ממה. כי את ידעת שאת עבורנו לא רק סבתא, אלא הרבה מעבר לזה.

ממה שלי, עלית לארץ מפס, מרוקו ב1951 בגיל 15. התחנכת בקיבוץ שדות ים ומשם התגייסת לחיל הקשר, לימים הכרת את סבא, ציון. יחד הקמתם בית בישראל, הבאתם יחד ילדים, נכדים ונינים.

את היית לוחמת בכל רמ״ח אברייך, בצעירותך, בחייך ובמותך. הנפש שלך כל כך הייתה צעירה, כל כך אהבת את החיים, רצית להמשיך לחיות, נאחזת בתקווה לחזור לקו הבריאות, נלחמת לחיות גם בשבועות ובימים האחרונים, אבל הגוף שלך לא היה שם....

ממה, אני מריצה זכרונות בראש כל הזמן, בכל זכרון שאני נזכרת את היית שם. בזכותך ובזכות סבא אני מי שאני היום!

גידלת אותי, עוד אז כשהייתי תינוקת בקרית ים, בבנה ביתך, הייתה לך חוכמת חיים ענקית. ידעת לומר לי את הדעה שלך בכל צומת דרכים שנתקלתי בו, האמנת בי גם כשכל הסיכויים עמדו נגדי, ״את מסוגלת להכל״ היית מקפידה תמיד לומר לי.

תמיד דאגת להיות מטופחת, יפה, ללכת למספרה בקביעות, הייתה לך את אותה התסרוקת מאז שאני זוכרת את עצמי, לא הייתה יציאה מחוץ לבית מבלי שהשקעת לפחות 20 דקות.

היית אומרת לי ״אני הולכת להתלבש״ וכשממה אמרה שהיא הולכת להתלבש, זה לבחור את השמלה הכי יפה מהארון, זה לבחור את התכשיט שהכי אהבה, את הטבעת, לשים סומק ואודם, לסדר את השיער יפה, ובזמן הזה הייתי מחכה לה בסלון. היא הייתה מסיימת ויוצאת אליי.

״כמה יפה את ממה, יפה מאוד״ היא שואלת אותי ״איך הנעליים החדשות?״ ואני משיבה שהן יפות ומחמיאות לה. היא אהבה מאוד להיראות טוב.גם ברגעיה האחרונים.

בחגים ובשבתות השולחן היה עמוס כל טוב, המטבוחה החריפה שהכנת, סלט הסלרי של פסח, החמין של שבת, הזיתים המבושלים, מרק הכרוב של ראש השנה.

אני יודעת שאת מעולם לא אהבת להיות נטל על אחרים, לא אהבת שטורחים עבורך. אני זוכרת את הוויכוחים שלנו כשאת מתעקשת שלא נעזור לך יתר על המידה, את הכלים את רוצה לעשות לבד, את הסידור בבית, את הכביסה.

היא החזירה את נשמתה לבורא בי״ג בתשרי, בשבת, יום לפי חג סוכות. כדי לפטור את סבא משבעה, לפטור אותנו חלילה שנטרח.

אישה צדיקה את.

ממה אהובה שלי,
אני יודעת שלא היו לך חיים לא קלים.
חייך היו סערה אחת רצופה.
אבל עמדת בגבורה.

את היית עמוד התווך של הבית, של המשפחה. אני יודעת שבזכות החוזק הנפשי שלך, הבית והמשפחה עמדו על תילם לאורך שנים רבות, עד היום, את לא נתת לשום דבר להטביע את הספינה הזאת. גידלת את ילדייך במסירות, על הטוב ועל הרע, והיית שם בשבילם, בכל קושי. כך גם גידלת אותי ואת אחי אביב, היית לי כמו אמא, מורת דרך, מגדלור.

אני יודעת שטוב לך עכשיו, את נחה באמת, את מוגנת, את זוהרת, את שלווה סוף סוף. ממה, שמרי כמו שתמיד שמרת, עליי, עלינו, תאירי לי את הדרך הנכונה ואם תוכלי תני לי גם סימן, אות שאת שם איתי, עדיין.

אני כל כך אוהבת אותך. אני אסירת תודה על כך שהאמנת בי, אסירת תודה עך כך שגידלת אותי, שחינכת אותי, שהיית שם בשבילי כל הזמן.

קשה מאוד לסכם אותך, היית עולם ומלואו, אך מצאתי 4 שורות שמסמלות את הווייתך והיותך:

״ אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא; וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ —
הָיְתָה, כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר; מִמֶּרְחָק, תָּבִיא לַחְמָהּ.
פִּיהָ, פָּתְחָה בְחָכְמָה; וְתוֹרַת חֶסֶד, עַל-לְשׁוֹנָהּ.
עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ; וַתִּשְׂחַק, לְיוֹם אַחֲרוֹן.״

ממה, אנחנו עוד ניפגש,
באחד הימים.
הֲתִשְׁמַעי קוֹלִי, רְחוֹקִתי שֶׁלִּי,
הֲתִשְׁמַעי קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּך –
קוֹל קוֹרֵא בְּעֹז, קוֹל בּוֹכֶה בִּדְמִי…

30 יום ללכתך, ממה.
והגעגוע גדול.
להקים חלום גדול מאפס? זה בהחלט אפשרי.

לפני יותר מחצי שנה שוחחתי עם משה איבגי והוא שיתף בחלום שלו, להקים ליגת אולמות לחירשים וכבדי שמיעה, בירכתי ואמרתי שיילך אחרי הלב שלו.

והנה, בתחילת השבוע התקיים גמר גביע המדינה של ליגת הפאפגול, אחרי עונה שלמה של משחקים, את הליגה הקימו משה וחיים בן נעים. הקהל היה מלא עד אפס מקום, אווירה מחשמלת וטקס הענקת גביעים מרגשת.

כל הכבוד לקבוצת אשדוד על הזכייה במקום הראשון, ולכל הצוות המקצועי ולשחקני הליגה.

חלומות מתגשמים בעבודה קשה ובאמונה, והשניים הוכיחו את זה מעל ומעבר.

כן יירבו!🥇
״אני פועלת לפי כוכב הצפון שיש בתוכי, סוג של אזימוט קבוע, והוא האמרה ״לא עלינו בלעדינו״. לא יכול להיות שיתקבלו החלטות ציבוריות ברמת המדיניות, בלי שאנשים עם מוגבלויות יהיו חלק אינטגרלי בתהליך״

התראיינתי למגזין ״הארגון״ לאנשים עם מוגבלויות על השנה שלי כחברת כנסת, לקראת סיומה של הכנסת ה-24.

מוזמנים לקרוא >>
https://www.dmag.co.il/pub/metzuyanim/issue64/
הלב כואב על הירצחם של שלושה אזרחים ישראלים ביניהם תמיר אביחי הי״ד, אב לשישה, בפיגוע באריאל.
אני מוסרת את תנחומיי העמוקים למשפחות ואת תפילותיי להחלמתם של הפצועים.
סומכת על צה״ל וכלל כוחות הביטחון שיפעלו בכל העוצמה למיגור הטרור הרצחני.
הגיע הזמן!

אני נרגשת לשתף אותכם בפינה חדשה שלי בתוכנית הכל כלול בערוץ 13, עם אריק וייס שתתמקד באוכלוסיות השקופות והחלשות בארץ, שטח ההפקר של מדינת ישראל.

יש לכם נושא בוער שהייתם רוצים להעלות? כתבו לי ל- 050-6230151 (אפשר וואסאפ)

ממשיכה תמיד לפעול יחד איתכם למדינה נגישה יותר!
אולי תכיני איזה ספינג׳ או חרינגו שם למעלה,
עם אבקת סוכר מעל —
ותה עם נענע,
בדיוק כמו שאת אוהבת.

יום הולדת שמח לך, סבתא ממה 🎂❤️
את חסרה לי כל כך.
This media is not supported in your browser
VIEW IN TELEGRAM
ב16:30 צפו בערוץ 13, בפינה של שירלי פינטו היום ב״שטח הפקר״ נדבר על אי ההנגשות בכיתות לתלמידים עם מוגבלות.
This media is not supported in your browser
VIEW IN TELEGRAM
אילנה פנתה אליי, לפני ממספר חודשים, בזעקה לעזרה. הבן שלה הקטן, ליאם בן שש, עם ירידה בשמיעה, אינו מצליח להבין דבר בשיעורים כי הכיתה לא מונגשת עבורו.

ההורים הצליחו לקבל את כל האישורים להנגשת הכיתה ממשרד החינוך אבל הרשויות המקומיות, האחראית על ביצוע ההנגשה אינן מבצעות את ההנגשה.

מהראשון לספטמבר עד כתיבת פוסט זה, ליאם הולך לכיתה, יום יום, מתיישב, פותח את המחברת, ומחכה שהשיעור ייגמר כבר, כי הוא לא מבין דבר. בסוף כל יום הוא חוזר הביתה ומתלונן שהראש כואב, שהוא לא רוצה ללכת ללמוד, וואלה הילד צודק.

❗️הרשויות המקומיות צריכות לנצל את השנה העומדת לרשותם ואת החופש הגדול להתאמות ושיפוצים על מנת שאותם ילדים יתחילו את ה1.9 עם כיתות מונגשות.

❗️לצערי כל תחילת שנת לימודים נפתחת כאשר יש מאות תלמידים עם מוגבלות שנשארים בבית בין אם זה כי אין להם את ההנגשה המתאימה בכיתה, או שהם לא שובצו לבית ספר שמתאים להם.

❗️הילדים האלה הם המפסידים הגדולים בכל הסיפור הזה. במיוחד שאלה ילדים עם מוגבלות.

צפו בקטע מהפינה שלי ״שטח הפקר״ בערוץ 13 עם אריק וייס>>
https://youtu.be/4Gvvi5PU9Ns
קפה בוקר בירושלים עם משה נוסבאום.
האיש הזה לוחם בכל רמ״ח אבריו!