צעירים ונוער איראנים, שחווים שיא של רגשות והפרשת אדרנלין.
שימו לב שהרגשות שלכם לא ינוצלו לרעה.
השתמשו בשכלכם.
תנאי החיים עבור כולם קשים ומאתגרים, זו מלחמה, ובמלחמה לא מחלקים צדקה.
אם אתם מתכננים לערער את הסדר הפנימי במדינה, אל תצפו שהמשטרה תגיע אליכם עם מקלות ורובי צבע.
הבהרנו זאת בעבר, אל תתפתו.
אל תהיו כמו ה-18 וה-19 בדצמבר, כשירדתם לרחובות בשביל אישה חסרת ערך, והיא עצמה ברחה לקצה השני של העולם, הסתתרה מאחורי חלון ממוגן, אבל הקריבה את חייה למענכם, ובסופו של דבר אמרו לכם שהיא נפלה בקרב.
במלחמה עירונית ופנימית, לא מחלקים צדקה, אבל יש הרבה כדורים...
אני אומר לכם, יש אנשים רבים יותר מכם, חמושים ומוכנים להקריב את חייהם כדי לשמור על הסדר הזה, אז תפסיקו לחשוב על הפיכה.

אלוהים לא נמצא לצד קבוצות מלוכלכות כמו משפחת פהלווי, ולא לצד פדופילים כמו טראמפ, אלא איתנו.

אני נשבע, אלו המילים האחרונות שאני אומר לכם בשקט.

אל תרמו לעצמכם, שלטו ברגשות שלכם, שבوا בבית ובזבוזו את החיים שלכם לשווא למען מטרות שטניות של חבורת ילדים פדופילים...

בפעם הקודמת, עמדנו ברחובות עם רמקולים והזהרנו אתכם: אל תתפתו, אל תהרסו את העיר שלכם, אל תהרסו את החיים שלכם. אתם עניתם לנו עם בקבוקי תבערה.

זה לא אופי שלנו לא להשיב כמו שצריך...

אל תחזרו על זה, כי הפעם התנאים הם של מלחמה, ואתם ברחובות, ואין הבדל ביןכם לבין האמריקאים והישראלים.