יהודים בהילולה בקזבלנקה. (איני יודע של מי) שנת 1955
באחת התמונות נראה כמדומני רבי שמעון סויסה שהיה הרב של מרוקו

אומנם באיחור אבל שווה לראות את ראבד מקודש רבי מכלוף אבחצירא בחתונה של ביתו ג'רמין יחד עם אהרון אבוחצירא שה' ישלח לו רפואה שלימה בנו של בבא חאקי.
עוד נראים שם הרב משה מלכה זצל ראבד פ"ת
הרב שלמה גורן זצל
והרב גד נבון זצל

רבי יצחק דמן חיפה זצ"ל
נכד רבי יצחק הגדול

הילולת חכמי מרוקו להיום.
טז שבט

יח שבט . רבי דוד צבאח

פנקס הנימולים של רבי אליהו אצראף.pdf

לכל מי שנולד בכפר אולד ברחיל-אולד חסאן
ארזאן ותרודאנת

ויש חלק מטבריה

רבי אליהו אסראף זצ"ל

רבי שלמה אסארף זצ"ל אביו של רבי אליהו

תלמידת החכמים שהצילה את חברתה
משריפה בחלום.

מאת הנכד: הרב יוסף אלנקווה שליט"א

סבי עליו השלום
רבי עמרם אנקאווא
היה תלמיד חכם גדול וצנוע
וכדרכם של תלמידי החכמים
בעירו
עיר האלקים סלה
-סאלי
עבד כמה שעות בחנות במלאח
ושאר היום
הגה בתורה.

היה לו סדר לימוד קבוע
עם גיסו הגאון מיפו
לימים
רבי אברהם צבע נוחו עדן
בבית המדרש
של האור החיים הקדוש
בן עירם במארוקו.

ובלילה בהגיעו הביתה
היתה לו חברותא
אשתו
סבתי ממ חנה
זכר צדקת לברכה.

לשונם היתה
מארוקאית יהודית
מתובלת
בעברית תנכית.

וסבא מלמד את ילדיו
לדבר עברית
מדויקת ומדוקדקת.

אהבה גדולה
היתה להם
והעריצו זה את זו.

היא היתה קוראת לו
עָזִ'יזִי
והוא היה קורא לה
-עָזִ'זְתִּי
אֲהוּבִי אֲהוּבָתִי.

שפה שקצת נעדרת היום
מבני זוג רבים....

סבא שלא הכרתיו
חלה את חוליו האחרון
ולאחר פטירתו
עלתה סבתא עם הורי לארץ
הגיעו למעברה בישרש רמלה
אבא קנה דירה בירושלים

אבל כאשר דודי אחי אימי
הקימו את דימונה
הורי הלכו בשמחה
אל ארץ לא זרועה
דמיונה
למעברה בדימונה.

סבתי חנה
מדור הנפילים
היתה צדקת מושלמת
כאשר ראיתיה
בשביס העוטה
את ראשה
ראיתי את אמותינו הקדושות
שרה רבקה רחל ולאה
לנגד עיני.

שלוש תפילות
ביום
היתה מתפללת
ולומדת תנך
כאשת חבר.

אבי החסיד רבי חיים
עליו השלום
העריץ את אמו
בימים נוראים אבא
שהיה נחבא אל הכלים
ומעולם לא עבר לפני התיבה
היה קורא את פסוקי דזמרה
תמיד באתי איתו השכם
רק כדי
לשמוע את שתי מילות הנצח

"ותתפלל חנה".
אבא היה פותח בשתי מילים
אלו
ודמעות הציפו את עיניו.

לא שאלתיו
אך היה ברור לי
שלנגד עיניו
הוא רואה
את אהבתו הגדולה
אמו
ממ חנה.

סבתא נפטרה
בי"ט בשבט.

יום שבת קודש אחד
השכם בבוקר
מגיעה
אסתר חברתה
הצדקת
בבהלה
ומספרת לנו

כי אתמול יום השישי
ערב שבת קודש
ערכה את השולחן
והדליקה
נרות שמן זית
לכבוד שבת.

סעדו סעודת שבת
ולאחר כך
ש'ינה ב'שבת ת'ענוג .

ופתאום בחלומה
היא רואה
את סבתא
ממ חנה
אומרת לה
קומי אסתר קומי
הבית שלך נשרף.

היא קמה
ומצאה את מפת השולחן
בוערת
וככה ניצלו בני משפחתה
מן הדליקה.

אחד מזכרונות ילדותי
הבלתי נשכחים לנצח
כל יום שישי
אבא
היה הולך
אצל בית החיים
הדימונאי
הגובל במדבר
לקברה של סבתא
נותן צדקה
לעניים היושבים
בכניסה
ל'מערה'.

אני רץ מביא
לאבא
דלי של מים
כדי
לנקות את האבק

ולומר לאמא שלו

שבת שלום!!!

נושק לקברה
כמו קבורים עמה
אבותיו ואבות אבותיו
קדושי עליון.

עיניו הירוקות תכולות
דומעות
פוסע שלוש פסיעות לאחור

ואומר

אמא
שבת שלום.

הסבא רבי עמרם אנקאווא בנו של רבי מסעוד
והסבתא אשתו ממא חנה.
היו לומדים ביחד בסאלי -סלא
נפטרה בדימונה ביט בשבט.

הערב ומחר כ״ה בשבט יומא דהילולא של מור אבי זקני הגאון הצדיק הרב רבי רחמים יוסף מאמאן זצוק״ל וזיע״א בעל מחבר ספר חירגא דיומ״א
וכן כתוב עליו בספר מלכי רבנן דף ס״א

https://download.hebrewbooks.org/downloadhandler.ashx?req=29102

‏תמונה מ-ברוך סבאג

https://download.hebrewbooks.org/downloadhandler.ashx?req=51089
ספר חירגא דיומ"א