היום כ״ח בחשון יומא דהילולא הרב הגדול מעוז ומגדול, בנם של קדושים אראלים ותרשישים האי גברא רבא חסידא קדישא ופרישא האיש על העדה:
*הגאון האדיר בנגלה ובנסתר*
*ר׳ שלמה אבן דנאן זצוק״ל*
*רבה הראשי של פאס וראב״ד*
*חבר מועצת חכמי המערב*
מגדולי חכמי מרוקו בכל הדורות נצר לשושלת חכמים קדושים, תחילה כיהן כדיין בבית הדין הגדול בעיר ראבט בראשותו של
ר׳ רפאל אנקווא זיע״א ולימים התמנה לראב״ד ורבה הראשי של העיר פאס חיבר ספרים שמהווים עד היום אבן יסוד בספרייה המערבית.
כמה פרטים על הגאון האדיר..
מתוך אתר החכם היומי .http://www.hyomi.org.il/mobile/default.asp
חכם שלמה אבן דנאן נולד לאביו חכם משה ולאמו מרת חנה בשנת תר"ח (1848) בעיר פאס שבמרוקו.
בשנת תרי"ח (1858), כשהיה בן 10, נפטר אביו, חכם משה אבו דנאן, והוא גדל על ברכי סבו, החכם שמואל אבן דנאן. הוא העמיק בלימודו מפי דודו הדיין, חכם יצחק אבן דנאן, ומפי רבו המובהק, רב העיר פאס, חכם אבנר ישראל הצרפתי, ומפי הדיין חכם שאול אבן דנאן.
חכם שלמה אבן דנאן נשא לאשה את מרת סולטנה, ביתו של חכם שאול אבן דנאן, ונולדו להם שלושה בנים ובת אחת: חכם משה, חכם שאול, חכם אליהו, והבת פריחה, שנפטרה בצעירותה בשנת תרפ"ב (1922).
בשנת תרל"ה (1875), הצטרף אל דודו, חכם יצחק אבן דנאן, לביקור בארץ ישראל, במטרה לבדוק אפשרות להתיישב בארץ ישראל. כשחזרו אל העיר פאס, שימש גזבר הקהילה. הוא דאג לעניי העיר, ושימש כתובת לכל השד"רים הבאים מארץ ישראל. כשפרצה שריפה בשכונת היהודים בפאס, נותרו כחמש מאות יהודים בלא קורת גג. חכם שלמה אבן דנאן דאג שכל בעלי הבתים, יארחו בביתם את אחיהם עד ישובו לאיתנם הראשון.
בשנת תרל"ט (1879), כשהיה בן 31, נתמנה לדיין בבית הדין של עיר פאס. בשנת תרע"ד (1914) יזם המושל העליון הצרפתי הגנרל גורו אסיפה גדולה של ראשי השלטון עם נציגי הציבור. ועד הקהילה היהודית בחר בחכם שלמה אבן דנאן ובמר יצחק נידאם לשמש נציגי הקהילה באסיפה.
בשנת תרס"ו (1906) יצא לאור בירושלים ספרו 'אשר לשלמה' - שו"ת.
בשנת תרע"ט (1919) עבר לעיר הבירה רבאט, לשמש בקודש בבית הדין העליון של מרוקו בראשות חכם רפאל אנקווא. לאחר כשנתיים, בשנת תרפ"א (1921) חזר לעירו פאס, לשמש רב העיר ואב בית הדין.
חכם שלמה אבן דנאן נפטר במוצאי שבת, יום כ"ח חשון תרפ"ט (1929), ונקבר בכבוד גדול בעיר פאס.
ספרו 'בקש שלמה' - שו"ת יצא לאור לאחר מותו, בקזבלנקה, בשנת תרצ"ו (1936). בנו ותלמידו חכם שאול אבן דנאן, שימש הרב הראשי של מרוקו.
*הגאון האדיר בנגלה ובנסתר*
*ר׳ שלמה אבן דנאן זצוק״ל*
*רבה הראשי של פאס וראב״ד*
*חבר מועצת חכמי המערב*
מגדולי חכמי מרוקו בכל הדורות נצר לשושלת חכמים קדושים, תחילה כיהן כדיין בבית הדין הגדול בעיר ראבט בראשותו של
ר׳ רפאל אנקווא זיע״א ולימים התמנה לראב״ד ורבה הראשי של העיר פאס חיבר ספרים שמהווים עד היום אבן יסוד בספרייה המערבית.
כמה פרטים על הגאון האדיר..
מתוך אתר החכם היומי .http://www.hyomi.org.il/mobile/default.asp
חכם שלמה אבן דנאן נולד לאביו חכם משה ולאמו מרת חנה בשנת תר"ח (1848) בעיר פאס שבמרוקו.
בשנת תרי"ח (1858), כשהיה בן 10, נפטר אביו, חכם משה אבו דנאן, והוא גדל על ברכי סבו, החכם שמואל אבן דנאן. הוא העמיק בלימודו מפי דודו הדיין, חכם יצחק אבן דנאן, ומפי רבו המובהק, רב העיר פאס, חכם אבנר ישראל הצרפתי, ומפי הדיין חכם שאול אבן דנאן.
חכם שלמה אבן דנאן נשא לאשה את מרת סולטנה, ביתו של חכם שאול אבן דנאן, ונולדו להם שלושה בנים ובת אחת: חכם משה, חכם שאול, חכם אליהו, והבת פריחה, שנפטרה בצעירותה בשנת תרפ"ב (1922).
בשנת תרל"ה (1875), הצטרף אל דודו, חכם יצחק אבן דנאן, לביקור בארץ ישראל, במטרה לבדוק אפשרות להתיישב בארץ ישראל. כשחזרו אל העיר פאס, שימש גזבר הקהילה. הוא דאג לעניי העיר, ושימש כתובת לכל השד"רים הבאים מארץ ישראל. כשפרצה שריפה בשכונת היהודים בפאס, נותרו כחמש מאות יהודים בלא קורת גג. חכם שלמה אבן דנאן דאג שכל בעלי הבתים, יארחו בביתם את אחיהם עד ישובו לאיתנם הראשון.
בשנת תרל"ט (1879), כשהיה בן 31, נתמנה לדיין בבית הדין של עיר פאס. בשנת תרע"ד (1914) יזם המושל העליון הצרפתי הגנרל גורו אסיפה גדולה של ראשי השלטון עם נציגי הציבור. ועד הקהילה היהודית בחר בחכם שלמה אבן דנאן ובמר יצחק נידאם לשמש נציגי הקהילה באסיפה.
בשנת תרס"ו (1906) יצא לאור בירושלים ספרו 'אשר לשלמה' - שו"ת.
בשנת תרע"ט (1919) עבר לעיר הבירה רבאט, לשמש בקודש בבית הדין העליון של מרוקו בראשות חכם רפאל אנקווא. לאחר כשנתיים, בשנת תרפ"א (1921) חזר לעירו פאס, לשמש רב העיר ואב בית הדין.
חכם שלמה אבן דנאן נפטר במוצאי שבת, יום כ"ח חשון תרפ"ט (1929), ונקבר בכבוד גדול בעיר פאס.
ספרו 'בקש שלמה' - שו"ת יצא לאור לאחר מותו, בקזבלנקה, בשנת תרצ"ו (1936). בנו ותלמידו חכם שאול אבן דנאן, שימש הרב הראשי של מרוקו.
www.hyomi.org.il
החכם היומי - מסורת שאי אפשר לשכוח : החכם היומי
פרעות במרוקו
ב-26 באוגוסט, 1955 החל מבצע להעלאת יהודי מרוקו ארצה. המבצע החל בעקבות מהומות נגד היהודים, שהיו חלק מחוסר השקט הכללי במאבק המרוקאי לעצמאות. מרוקו קיבלה את עצמאותה ב-1956 ואסרה על יציאת יהודים מתחומה.
בגלל מהומות 1955 מצב זה הפסיקה ישראל את ההעדפה שנתנה לעולים העדפה לעולים צעירים, בריאים ובעלי משפחות בארץ - על פי קריטריונים שנקבעו ב-1952.
בתמונה:
ארוחה חמה לפליטי הפרעות בבית ספר יהודי, קזבלנקה, מרוקו 1955אמהות וילדים, פליטי הפרעות במרוקו,
מקבלים ארוחה חמה באחד מבתי הספר
היהודים ששימש להם מקלט זמני,
קזבלנקה, מרוקו 1955.
הג'וינט סיפק להם מקלט ומזון ותמך בשיקומם.
(ניו יורק, ארכיון הג'וינט)
ב-26 באוגוסט, 1955 החל מבצע להעלאת יהודי מרוקו ארצה. המבצע החל בעקבות מהומות נגד היהודים, שהיו חלק מחוסר השקט הכללי במאבק המרוקאי לעצמאות. מרוקו קיבלה את עצמאותה ב-1956 ואסרה על יציאת יהודים מתחומה.
בגלל מהומות 1955 מצב זה הפסיקה ישראל את ההעדפה שנתנה לעולים העדפה לעולים צעירים, בריאים ובעלי משפחות בארץ - על פי קריטריונים שנקבעו ב-1952.
בתמונה:
ארוחה חמה לפליטי הפרעות בבית ספר יהודי, קזבלנקה, מרוקו 1955אמהות וילדים, פליטי הפרעות במרוקו,
מקבלים ארוחה חמה באחד מבתי הספר
היהודים ששימש להם מקלט זמני,
קזבלנקה, מרוקו 1955.
הג'וינט סיפק להם מקלט ומזון ותמך בשיקומם.
(ניו יורק, ארכיון הג'וינט)
חודש כסליו ידוע בחסידות חבד כחודש של חג והודאה בכל יום מימי החג מתוועדים החסידים כדי להודות על הניסים שקראו לראשי החסידות.
לדוגמא: א כסליו יום ההודאה בו יצא הרבי מילובאביץ לראשונה מביתו לאחר ארוע לב.
ב כסליו הספרים שנגנבו מספריית הרבי הוחזרו למקומם.
ג כסליו יום השידוכין של הרבי.
וכן הלאה כל יום מימי החודש.
יט כסליו ידוע כחג הגאולה בו השתחרר האדמור הזקן רבי שנאור זלמן מלאדי (בעל התניא) מבית הכלא של הצאר הרוסי.
חודש זה מצוין עי חסידות חבד כחודש המסוגל לניסים גדולים ולכן גם במרוקו השתתפו רבני הקהילה יחד עם מוסדות חבד בהתוועדיות אלו.
בתמונה מימין לשמאל: רבי רחמים בן עמרא דיין בקזבלנקה.
רבינו שלום משאש אב"ד קזבלנקה.
(?)
הרב מטוסוב שליח הרבי למרוקו.
לידו הרב רסקין.
קזבלנקה שנות ה50-60
לדוגמא: א כסליו יום ההודאה בו יצא הרבי מילובאביץ לראשונה מביתו לאחר ארוע לב.
ב כסליו הספרים שנגנבו מספריית הרבי הוחזרו למקומם.
ג כסליו יום השידוכין של הרבי.
וכן הלאה כל יום מימי החודש.
יט כסליו ידוע כחג הגאולה בו השתחרר האדמור הזקן רבי שנאור זלמן מלאדי (בעל התניא) מבית הכלא של הצאר הרוסי.
חודש זה מצוין עי חסידות חבד כחודש המסוגל לניסים גדולים ולכן גם במרוקו השתתפו רבני הקהילה יחד עם מוסדות חבד בהתוועדיות אלו.
בתמונה מימין לשמאל: רבי רחמים בן עמרא דיין בקזבלנקה.
רבינו שלום משאש אב"ד קזבלנקה.
(?)
הרב מטוסוב שליח הרבי למרוקו.
לידו הרב רסקין.
קזבלנקה שנות ה50-60