וכך כותב ארז תדמור:
‏לפני חודשיים נערך בבנייני האומה כנס 'היום שאחרי' בו קראו אנשי ציבור לחידוש ההתיישבות ברצועת עזה.
התקשורת הישראלית החליטה שמדובר בסערה.
בני גנץ האשים כי חברי הכנסת שהשתתפו בכנס "פגעו בחברה הישראלית בשעת מלחמה".
גדי איזנקוט האשים כי המשתתפים "לא למדו דבר וחצי דבר מאירועי השנה האחרונה" וקבע שהכנס "מחדד את המפלג על פני המאחד".
יאיר לפיד הרהיב עוז והאשים כי הכנס "מסכן את לוחמי צה"ל".

נזכיר: מדובר בכנס שבו אנשי ציבור הביעו בפני קהל שנרשם מראש לאירוע סגור, את עמדתם על המדיניות הראויה ברצועת עזה ביום שאחרי המלחמה.

עכשיו עזבו את יאיר לפיד, מדובר הרי במוקיון, ובואו נתמקד בבני גנץ ובגדי איזנקוט.

אם כנס שבו חברי כנסת עמדו על במה, החזיקו מיקרופון והביעו עמדות מדיניות, הוא אסון חברתי שקורע את העם בעת מלחמה, קל וחומר בן בנו של קל וחומר שמנהיגים ממלכתיים כמו גנץ ואיזנקוט יגנו כנופיות אלימות שלקחו לעצמן את הזכות לחסום כבישים, להבעיר מדורות, לתקוף שוטרים ולחרחר ריב, מדון וקטטות רחוב בעת מלחמה.
הלא כן?

הרי לא יתכן שכל הדיבורים של גנץ ואיזנקוט על ממלכתיות הם מניפולציה והעמדת פנים. אין סיכוי.
מדובר הרי באנשים ערכיים מהמעלה הראשונה שאחדות ישראל בלבד עומדת לנגד עיניהם. אין סיכוי, ולו תיאורטי, שמדובר בדמגוגים ובמתחזים. אין מצב. לא בני. לא גדי.
לא ככה?

ומה שעצוב הוא שבסוף הכל זה תדמיות. שם זה מתחיל ושם זה נגמר.
תדמיות של מתי זו "סערה" ומי ה"ממלכתי". תדמיות שאין שום קשר בינן לבין המציאות. תדמיות שמוכתבות ומוחדרות לתפיסה הציבורית באמצעות הדהוד של גופי התקשורת הגדולים שהקו בהם נקבע משמאל.

ומה שעצוב הוא שעם כל הכבוד לעבודה של ארז ואחרים נוספים, אם תשאלו אנשים סביבכם מהי סערה ומיהו ממלכתי, תגלו שהשקר הזה עובד

אגיש הבוקר יחד עם עם ביתאן את ביתאן גרינצייג. 10-12 ברדיו מורשת. האזנה ערבה.

תהנה ותחזור לספר חוויות

‏ועדת החקירה שיום אחד תקום צריכה להתמקד ב-3 נקודות:
הראשונה ברורה וידועה - האירועים עד ה-6.10 (מה שמכונה "הקונספציה")
על הנקודה השנייה כבר קיבלנו חלקים שמבהירים כמה היא בעייתית - מחדל אירועי הלילה שבין ה-6.10 ל-7.10

ונקודה השלישית שזועקת מהסיפור פה בכתבה על המג"ד והחיילים האמיצים שקפצו להציל את כפר עזנ בלי צו 8, בלי פקודה ובלי ציוד - איפה בדיוק הייתה צמרת המטכ"ל מהרגע בו החלה המתקפה על ישראל ועד אי שם בשעות הערב/לילה, ומה בדיוק היא עשתה בשעות האלה

https://twitter.com/Roi_Yanovsky/status/1774715098247893018?t=EYXbZvpG4bBEs4PPambxhg&s=19

מניח ש-99 אחוז מכם לא שמעו מעולם על הארגון הישראלי להיסטוריה ומשפט, ובטח לא על הכנס השנתי שלו, שנערך לפני שבועיים בפעם ה-12, ביד בן צבי בירושלים. באמת לא שמעתם? לא נורא, בשביל זה יש לכם אותי. כמובן שגם אני לא הייתי בכנס, יען כי אני צריך להתפרנס ובניגוד לאקדמאים מקצועיים השתתפות בכנסים היא לא חלק מהשגרה המקצועית שלי, אך בריך רחמנא, מריה דהאי עלמא, שבזכות המצאת היוטיוב גם פשוטי עם כמוני זוכים לטעום מדי פעם קורטוב של אקדמיה להמונים, ולהעביר את זה הלאה


כפי שראוי לכנס משפטי בשנת 2024, גם הכנס הזה לא דילג על ענייני דיומא במובן הרחב, ואחד ממושביו עסק בנושאים הקשורים ל(תחזיקו חזק, כי זה ביטוי חדש ששמעתי, ודווקא אהבתי): "מהפכת הנגד המשפטית של ממשלת נתניהו". (למה אהבתי? כי הביטוי הזה אמנם מציג את הרפורמה כמהפכה, והאמת שזו בהחלט רצתה להיות מהפכה ולא עוד רפורמה, אבל מצד שני מזכיר שזו "מהפכת נגד" למהפכה הקודמת שאותה ביצע ביהמ"ש העליון).


אוקיי, חלאס הקדמות - לעניין: אחת ההרצאות במושב היתה של פרופ' ריבי וייל מהפקולטה למשפטים ברייכמן, חוקרת משפט חוקתי מאוד מעניינת, ולשם ההקשר, כדי שיהיה ברור, ממתנגדי "מהפכת הנגד". ההרצאה הקצרה שלה, ח"י רגעים וחצי בלבד, התייחסה לפסק הדין בעניין הסבירות מפריזמה קצת משונה בשמיעה ראשונה: הויכוח ההיסטורי שפרץ שם בין שופטי הרוב (שפסלו את התיקון לחוק היסוד) ובין שופטי המיעוט באשר להיסטוריה האמתית של עילת הסבירות. לא אלאה אתכם בפרטי התיאוריה של פרופ' וייל, עדיף שתשמעו אותה ממנה. מה שכן מדהים בעיני הוא המשמעות של התזה שלה: מה שוייל אומרת בעצם הוא ששופטי הרוב לא פסקו מה שפסקו בגלל התיקון שעמד להם מול העיניים, אלא בגלל הרפורמה כולה (שכזכור, היתה אז ועודנה בגדר "ביצה שלא נולדה"). לטענתה, זה בעצם כתוב במפורש בתוך חוות הדעת שלהם (איך? תקשיבו) ולא מסקנה עקיפה מהדברים. מה שמחזיר אותנו לתובנה הקצת עגומה שבמשפט מהסוג הזה שראינו בפס"ד הסבירות יש המון מילים ועוד המון ציטוטים, אבל מעט מאוד משפט ממש


יאללה, תצפו בעצמכם

אמ;לק:
בהרצאה שהעבירה בכנס משפטי, פרופ' ריבי וייל, ממתנגדות הרפורמה המשפטית אומרת בצורה ברורה ביותר - דעת הרוב בפסק הדין נגד עילת הסבירות לא הייתה משפטית אלא פוליטית. השופטים פסקו נגד כי הם היו בגישת "אף לא שעל" ביחס לרפורמה המשפטית, ולטענתה זה משתמע מפורשות מפסק הדין (שהיא רומזת שם שגם נגוע בצביעות מסוימת).

מוזמנים להשקיע 18 וחצי דקות ולשמוע בעצמכם.
וברוח הפסח - אל תחמיצו!

עצה קטנה: כיוון שלא אמור להיות מסובך להתחקות אחר שולח זר הפרחים החולני למשפחת אלבג, ולאור לא מעט מקרים בהם גילינו טוויסט לא צפוי (ע״ע הסיפור המפגין שהכה שוטרת אתמול, שתוך רגע הוזם), כמו גם נסיונות איראניים אינטרנטיים וכו׳ - לא יקרה כלום אם האצבע המאשימה תחכה קצת עד לבירור העובדתי ולא תסתפק בהשערות וניחושים.

ולמה אני לא כותב את זה בטוויטר? כי היכולת שם כרגע להכיל דעה טיפ טיפה מורכבת נעה בין לא קיימת לבין ממש לא קיימת

יאללה, עושה צילומסך ומעלה לטוויטר

*לעדכונכם:*
בהמשך לפרסום בנושא, מבדיקה ראשונית של שב״כ עולה החשד כי הגורמים שעומדים מאחורי משלוח זר הפרחים לבית משפחת החטופה לירי אלבג, הם *בסבירות גבוהה גורמים איראניים.*

חקירת האירוע נמשכת.

תקשורת שב״כ

טוב חכם מנביא

אחרי תקופה שהוא היה מונח ליד המיטה, החלטתי השבת לפתוח סוף סוף את האוטוביוגרפיה של נתניהו, ובמקרה נתקלתי בקטע הזה.
איכשהו מרגיש לי רלוונטי

הודיה ואני שוב התווכחנו קצת, והיה שם גם איזה אחד יותם זמרי

https://www.makorrishon.co.il/podcasts/753150/

מעדכן גם כאן בערוץ הק׳ שהחל מהשבוע, אכתוב טור שבועי בעיתון בשבע על ענייני דיומא.

והפעם: על שופטים שהתחשבו במצבו הסוציו-אקונומי של מחבל מרפיח, לאחר ה-7 באוקטובר

שבת שלום

https://www.inn.co.il/news/634561

הו הו!

ברוך הבא נשמה אם תעז להיות מצחיק אני אדאג שלא תעבוד בעיר הזאת יותר

הסר חשש מליבך

נסתם הגולל על מגלגלי העיניים מסוג "תראו לי איפה מנסור עבאס הסית לטרור". הוא לא הסית, הוא העביר לו כסף