אמנם פה זה טלגרם, אבל יש לי תחושה שלרובכם יש גם ווטסאפ.
אז אם בא לכם לעקוב אחרי הערוץ החדש של מקור ראשון - זו הכתובת
https://whatsapp.com/channel/0029VaEPeB4FMqrW2q2Cgo2u
אז אם בא לכם לעקוב אחרי הערוץ החדש של מקור ראשון - זו הכתובת
https://whatsapp.com/channel/0029VaEPeB4FMqrW2q2Cgo2u
WhatsApp.com
מקור ראשון
WhatsApp Channel
ראיתי באיחור רב כתבה שעסקה בעיתונאים הדתיים והתנהלותם בשבת השחורה.
מסגנון העריכה היה ניתן להבין שהדלקתי את הטלפון במסגרת עבודתי העיתונאית בטענה שזה פיקוח נפש.
הדלקתי את הטלפון בגלל הקרבה היחסית לעזה, והצורך לקבל עדכונים בנוגע לחשש לחדירות אלינו.
לא שופט את מי שנהג אחרת, אבל השיקול שלי לחלל את השבת לא היה קשור לעבודה העיתונאית.
מסגנון העריכה היה ניתן להבין שהדלקתי את הטלפון במסגרת עבודתי העיתונאית בטענה שזה פיקוח נפש.
הדלקתי את הטלפון בגלל הקרבה היחסית לעזה, והצורך לקבל עדכונים בנוגע לחשש לחדירות אלינו.
לא שופט את מי שנהג אחרת, אבל השיקול שלי לחלל את השבת לא היה קשור לעבודה העיתונאית.
(מפיץ לבקשת המשפחה. זכיתי לעבור שם השבוע כל בוקר, ויש שם עוצמות מרשימות של המשפחה, של המנחמים, ובכלל של עם ישראל)
יותם זמרי בהערה חשובה על האותיות הקטנות מודעות ה"ביחד"
הודיה ושפייזר מסבירים למה ניקי היילי עדיפה לישראל על טראמפ (למרות שברור שהיא תפסיד לו)
ואם תחזיקו עד הסוף תשמעו אותי אומר רעיון קצרצר לטו בשבט
https://bit.ly/4bbkvT9
הודיה ושפייזר מסבירים למה ניקי היילי עדיפה לישראל על טראמפ (למרות שברור שהיא תפסיד לו)
ואם תחזיקו עד הסוף תשמעו אותי אומר רעיון קצרצר לטו בשבט
https://bit.ly/4bbkvT9
ארגון בשם 'צו 9' פועל לניצחון במלחמה והשבת אחינו החטופים באמצעות חסימה של מעבר כרם שלום לסחורות.
ארגון לא פוליטי שכבר כמה ימים מצליח לשבש את העברת המשאיות למרצחים העזתיים.
הארגון עוד קצת בחיתוליו, אבל כבר אפשר להצטרף לפעילות החשובה שלו דרך קבוצות ווטסאפ ייעודיות לימים ספציפיים.
תקראו את השיר של צור ארליך השבת במקור ראשון, תפיצו את המסר ובואו לעזור
יום ראשון- 28.1
https://chat.whatsapp.com/IgF8nszLN8MLMEOHHome0l
יום שני- 29.1
https://chat.whatsapp.com/It2IfT755JQ7EJqljUvDEv
יום שלישי- 30.1
https://chat.whatsapp.com/GfDB6u6MYPZK7L8hE2UpJv
יום רביעי- 31.1
https://chat.whatsapp.com/LTL2ElKMNT30cXumKq3QJx
יום חמישי- 1.2
https://chat.whatsapp.com/HJKh2Ah5nhz5vb6aP13LZa
יום שישי- 2.2
https://chat.whatsapp.com/CyhlVDzBT1l4IEnIEwwnwk
ארגון לא פוליטי שכבר כמה ימים מצליח לשבש את העברת המשאיות למרצחים העזתיים.
הארגון עוד קצת בחיתוליו, אבל כבר אפשר להצטרף לפעילות החשובה שלו דרך קבוצות ווטסאפ ייעודיות לימים ספציפיים.
תקראו את השיר של צור ארליך השבת במקור ראשון, תפיצו את המסר ובואו לעזור
יום ראשון- 28.1
https://chat.whatsapp.com/IgF8nszLN8MLMEOHHome0l
יום שני- 29.1
https://chat.whatsapp.com/It2IfT755JQ7EJqljUvDEv
יום שלישי- 30.1
https://chat.whatsapp.com/GfDB6u6MYPZK7L8hE2UpJv
יום רביעי- 31.1
https://chat.whatsapp.com/LTL2ElKMNT30cXumKq3QJx
יום חמישי- 1.2
https://chat.whatsapp.com/HJKh2Ah5nhz5vb6aP13LZa
יום שישי- 2.2
https://chat.whatsapp.com/CyhlVDzBT1l4IEnIEwwnwk
כשכל מיני פרשנים מתמוגגים מהפסיקה של אהרן ברק, אני מציע לקרוא את מה שכתב פרופ' משה כהן אליה בדף הפייסבוק שלו:
הטעות של ברק
כל תלמיד שנה ב' בפקולטות למשפטים יודע שכדי להוציא צו מניעה זמני (צו ביניים) יש להציג ראיות לכאורה לקיומה של עילת התביעה המשפטית העיקרית. קראתי את פסק דינו של ברק. חלקו מאוד סנטימנטלי ולא משפטי (החלק שמדבר על היותו ניצול שואה ועל הלקחים שהוא לקח מהשואה – הצורך במדינה יהודית והגנה על זכויות האדם ועל כבוד האדם). החלק המשפטי הוא משכנע, עד שמגיעים לדיון בצויים הזמניים.
ברק צודק כשהוא קובע שדרום אפריקה היתה רחוקה שנות אור מהוכחה (ולו לכאורה) של כוונה להשמיד עם. רק טרולים ישראלים כמו גדעון לוי או עופר כסיף חושבים שיש כאן רצח עם. ברק בצדק מפנה לתביעה שהגישה גמביה כנגד מינאמר, ששם נעשתה עבודה רצינית ביותר במשך כשנתיים של איתור ראיות לרצח עם, עדויות, התבטאויות, תקיפות מיניות ועוד, ועל בסיס הראיות המפורטות הללו ניתן שם צו ביניים להפסקת המלחמה. ומה היה לדרום אפריקה להציג? כמה התבטאויות שנויות במחלוקת של אליהו, ואטורי, וגלנט?
צריך להבין שעם ישראל עבר טראומה קשה ב-7 באוקטובר, והתבטאויות בעייתיות כאלה הן פועל יוצא טבעי של הטראומה. שלא נדבר על כך שהתקשורת הישראלית בהתנהלותה המופקרת ובסגירת חשבונות בין פלגים פוליטיים העצימה את ההתבטאויות הרבה מעבר לכוונתם המקורית. [עוד נבוא בחשבון עם התקשורת על התנהלותה לאחר המלחמה. מה שאנחנו רואים כאן זה מפגן מרהיב של חוסר אחריות כלפי עם ישראל וכלפי חיילנו שנלחמים עבורנו בעזה].
אז אם אין כל קייס, ולו לכאורה, לקיומו של רצח עם, מדוע ברק תמך במתן שני צווי ביניים: האחד, בעניין החובה להעביר סיוע הומניטרי לעזה, והשני, בעניין הדרישה לחקור את ההתבטאויות הבעייתיות האלה באמצעות המערכת המשפטית? הרי הסעד הזמני "רוכב" על ההתכנות הלכאורית של עילת התביעה המרכזית – רצח עם, וזו לא כלל הוכחה, לשיטתו של ברק.
כאן, ובאופן מוזר ביותר, ברק נוטש את מתכונת הניתוח המשפטית ועובר לניתוח פוליטי-מוסרי: לגבי חקירת ההתבטאויות – הוא סבור שחקירות כאלו יקטינו את המתח ואת התמריץ להתבטא באופן בעייתי; ולגבי הסיוע ההומניטרי, הוא סבור "לנוכח אמונת[ו] ההומניטרית העמוקה, כי הדבר יסיע להפחתת הפגיעה בקבוצות הפגיעות ביותר." ברק מסיים את פסק דינו באמירה: "מוניתי על ידי ישראל. אבל אני לא סוכן של ישראל. המצפן שלי הוא חיפוש אחר מוסר, אמת, וצדק".
עם כל הכבוד, ברק יושב בבית הדין הבינלאומי בהאג לא כאורקול מוסרי אלא כמשפטן. ואם הוא סבור (ובצדק) שדרום אפריקה אפילו לא הרימה את הנטל הלכאורי להוכחת רצח עם, אין כל סיבה משפטית שיפסוק שיש להוציא צווי ביניים כנגד ישראל. הוא היה צריך להתנגד לכל צווי הביניים, בדיוק כפי שהשופטת מאוגנדה התנגדה. זו טעות משפטית חמורה, שאם תלמיד שנה ב' במשפטים שהיה מגיש פתרון כזה למבחן, לא היה עובר את הקורס בסדר דין אזרחי.
אם פרופ' אלן דרשוביץ היה יושב שם אין לי כל ספק שהוא היה דוחה את התביעה על כל ראשיה, בודאי שלא מסכים לשום צו ביניים. יש כאן תקדים מסוכן ביותר: אם מדינת ישראל לאחר רצח העם שבוצע בישובי עוטף עזה ובפסטיבל נובה בידי רוצחי ואנסי החמאס ב-7 באוקטובר עומדת עכשיו למשפט העמים - וכידוע עם ישראל איננו עם אהוב במיוחד על ידי העמים האחרים, בלשון המעטה - אז אנחנו חוזים כאן בשיאו של מפגן האבסורד: הקורבן, שעבר רצח עם ופועל להגן על עצמו, הופך להיות בעיני הצבועים מדרום אפריקה ל"אשם ברצח עם". וכל זה קורה כאשר שברגעים אלו ממש, אונסים שוב ושוב את נשותנו ואת בנותנו החטופות בעזה ומלבישים אותן בבגדי בובות, למרבית האימה (ראו עדות החטופות בתגובה הראשונה). זה פשוט לא יאומן.
וכך, לאחר ה-11 בספטמבר הבא, כשארצות הברית תתקוף באיראן ואזרחים איראנים רבים יהרגו, סביר להניח שגם כנגדה תוגש תביעה על רצח עם ויבקשו סדרה של צווי ביניים לשטר את המלחמה. ברק היה צריך לקבוע שאין בכלל סמכות לבית הדין לשטר מלחמות, ולהוציא צוי מניעה זמניים, בודאי במקרים שאין להם שום קשר ל"רצח עם". ועם כל הכבוד לעמדות המוסריות של ברק, שאני נוטה להסכים עם חלק ניכר מהן, זה לא מתפקידו כשופט להחדיר אותן לפסיקה. ברק אמור לפעול על פי החוק, ולא על פי "המצפן המוסרי שלו".
אהה, ונזכרתי – אני מציע שהיועצת המשפטית לממשלה תחקור עוד שני גורמים בכירים שהסיתו לכאורה לרצח עם – את פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב, ואת פרופ' עופר גרוסקופף, שופט בית המשפט העליון, שהשוו את החמאס לעמלק (גרוסקופף עשה זאת בפסק הדין בעניין הסבירות). וכולנו יודעים מה דינו של עמלק – למחוק את זרעו מעל פני האדמה, קרי לבצע רצח עם.
אתם חושבים שהיא תחקור אותם או שמא היא תסתפק בחקירת ואטורי ואליהו?
הטעות של ברק
כל תלמיד שנה ב' בפקולטות למשפטים יודע שכדי להוציא צו מניעה זמני (צו ביניים) יש להציג ראיות לכאורה לקיומה של עילת התביעה המשפטית העיקרית. קראתי את פסק דינו של ברק. חלקו מאוד סנטימנטלי ולא משפטי (החלק שמדבר על היותו ניצול שואה ועל הלקחים שהוא לקח מהשואה – הצורך במדינה יהודית והגנה על זכויות האדם ועל כבוד האדם). החלק המשפטי הוא משכנע, עד שמגיעים לדיון בצויים הזמניים.
ברק צודק כשהוא קובע שדרום אפריקה היתה רחוקה שנות אור מהוכחה (ולו לכאורה) של כוונה להשמיד עם. רק טרולים ישראלים כמו גדעון לוי או עופר כסיף חושבים שיש כאן רצח עם. ברק בצדק מפנה לתביעה שהגישה גמביה כנגד מינאמר, ששם נעשתה עבודה רצינית ביותר במשך כשנתיים של איתור ראיות לרצח עם, עדויות, התבטאויות, תקיפות מיניות ועוד, ועל בסיס הראיות המפורטות הללו ניתן שם צו ביניים להפסקת המלחמה. ומה היה לדרום אפריקה להציג? כמה התבטאויות שנויות במחלוקת של אליהו, ואטורי, וגלנט?
צריך להבין שעם ישראל עבר טראומה קשה ב-7 באוקטובר, והתבטאויות בעייתיות כאלה הן פועל יוצא טבעי של הטראומה. שלא נדבר על כך שהתקשורת הישראלית בהתנהלותה המופקרת ובסגירת חשבונות בין פלגים פוליטיים העצימה את ההתבטאויות הרבה מעבר לכוונתם המקורית. [עוד נבוא בחשבון עם התקשורת על התנהלותה לאחר המלחמה. מה שאנחנו רואים כאן זה מפגן מרהיב של חוסר אחריות כלפי עם ישראל וכלפי חיילנו שנלחמים עבורנו בעזה].
אז אם אין כל קייס, ולו לכאורה, לקיומו של רצח עם, מדוע ברק תמך במתן שני צווי ביניים: האחד, בעניין החובה להעביר סיוע הומניטרי לעזה, והשני, בעניין הדרישה לחקור את ההתבטאויות הבעייתיות האלה באמצעות המערכת המשפטית? הרי הסעד הזמני "רוכב" על ההתכנות הלכאורית של עילת התביעה המרכזית – רצח עם, וזו לא כלל הוכחה, לשיטתו של ברק.
כאן, ובאופן מוזר ביותר, ברק נוטש את מתכונת הניתוח המשפטית ועובר לניתוח פוליטי-מוסרי: לגבי חקירת ההתבטאויות – הוא סבור שחקירות כאלו יקטינו את המתח ואת התמריץ להתבטא באופן בעייתי; ולגבי הסיוע ההומניטרי, הוא סבור "לנוכח אמונת[ו] ההומניטרית העמוקה, כי הדבר יסיע להפחתת הפגיעה בקבוצות הפגיעות ביותר." ברק מסיים את פסק דינו באמירה: "מוניתי על ידי ישראל. אבל אני לא סוכן של ישראל. המצפן שלי הוא חיפוש אחר מוסר, אמת, וצדק".
עם כל הכבוד, ברק יושב בבית הדין הבינלאומי בהאג לא כאורקול מוסרי אלא כמשפטן. ואם הוא סבור (ובצדק) שדרום אפריקה אפילו לא הרימה את הנטל הלכאורי להוכחת רצח עם, אין כל סיבה משפטית שיפסוק שיש להוציא צווי ביניים כנגד ישראל. הוא היה צריך להתנגד לכל צווי הביניים, בדיוק כפי שהשופטת מאוגנדה התנגדה. זו טעות משפטית חמורה, שאם תלמיד שנה ב' במשפטים שהיה מגיש פתרון כזה למבחן, לא היה עובר את הקורס בסדר דין אזרחי.
אם פרופ' אלן דרשוביץ היה יושב שם אין לי כל ספק שהוא היה דוחה את התביעה על כל ראשיה, בודאי שלא מסכים לשום צו ביניים. יש כאן תקדים מסוכן ביותר: אם מדינת ישראל לאחר רצח העם שבוצע בישובי עוטף עזה ובפסטיבל נובה בידי רוצחי ואנסי החמאס ב-7 באוקטובר עומדת עכשיו למשפט העמים - וכידוע עם ישראל איננו עם אהוב במיוחד על ידי העמים האחרים, בלשון המעטה - אז אנחנו חוזים כאן בשיאו של מפגן האבסורד: הקורבן, שעבר רצח עם ופועל להגן על עצמו, הופך להיות בעיני הצבועים מדרום אפריקה ל"אשם ברצח עם". וכל זה קורה כאשר שברגעים אלו ממש, אונסים שוב ושוב את נשותנו ואת בנותנו החטופות בעזה ומלבישים אותן בבגדי בובות, למרבית האימה (ראו עדות החטופות בתגובה הראשונה). זה פשוט לא יאומן.
וכך, לאחר ה-11 בספטמבר הבא, כשארצות הברית תתקוף באיראן ואזרחים איראנים רבים יהרגו, סביר להניח שגם כנגדה תוגש תביעה על רצח עם ויבקשו סדרה של צווי ביניים לשטר את המלחמה. ברק היה צריך לקבוע שאין בכלל סמכות לבית הדין לשטר מלחמות, ולהוציא צוי מניעה זמניים, בודאי במקרים שאין להם שום קשר ל"רצח עם". ועם כל הכבוד לעמדות המוסריות של ברק, שאני נוטה להסכים עם חלק ניכר מהן, זה לא מתפקידו כשופט להחדיר אותן לפסיקה. ברק אמור לפעול על פי החוק, ולא על פי "המצפן המוסרי שלו".
אהה, ונזכרתי – אני מציע שהיועצת המשפטית לממשלה תחקור עוד שני גורמים בכירים שהסיתו לכאורה לרצח עם – את פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב, ואת פרופ' עופר גרוסקופף, שופט בית המשפט העליון, שהשוו את החמאס לעמלק (גרוסקופף עשה זאת בפסק הדין בעניין הסבירות). וכולנו יודעים מה דינו של עמלק – למחוק את זרעו מעל פני האדמה, קרי לבצע רצח עם.
אתם חושבים שהיא תחקור אותם או שמא היא תסתפק בחקירת ואטורי ואליהו?
במכינות הקדם-צבאיות כבר מגייסים תלמידים, חלק לא קטן מהם עוד לפני סיום השנה הראשונה.
על ישיבות ההסדר לוחצים להקדים את גיוס התלמידים.
חברים וקרובי משפחה הרבה שכבר רואים את גיל החמישים, כמה שנים טובות אחרי גיל הפטור ממילואים, חוזרים לשירות מילואים פעיל.
הסיבה ברורה - לצה"ל פשוט חסרים חיילים. המלחמה הגדילה את סדרי הכוח הנדרשים, הסיום שלה לא נראה באופק, יש עוד מערכה בצפון, ומצד שני לצערנו לא מעט הרוגים ופצועים.
עד לפני כמה חודשים, לא הייתי מאלו שמדברים על גיוס החרדים. לא חשבתי שיכול להיות איזשהו "שוויון בנטל", ובכלל לא היה נראה שצה"ל שמח מדי להיכנס לסיפור המורכב הזה של גיוס החרדים.
גם כיום לא ברור לי עד כמה הצבא מוכן לבצע את כל ההתאמות הנדרשות לטובת גיוס משמעותי של בני המגזר החרדי (וגם זה צריך להשתנות), אולם במצב הנוכחי אין מנוס מלקרוא לאחינו החרדים - עם ישראל חייב אתכם בשורות הלוחמים. אין ברירה אחרת.
"חתן מחדרו וכלה מחופתה" כבר מתקיים כפשוטו ממש, הכשרה של חיילים לוקחת זמן, ואם התהליך לא יתחיל בקרוב, המצב עלול להיות לא טוב
על ישיבות ההסדר לוחצים להקדים את גיוס התלמידים.
חברים וקרובי משפחה הרבה שכבר רואים את גיל החמישים, כמה שנים טובות אחרי גיל הפטור ממילואים, חוזרים לשירות מילואים פעיל.
הסיבה ברורה - לצה"ל פשוט חסרים חיילים. המלחמה הגדילה את סדרי הכוח הנדרשים, הסיום שלה לא נראה באופק, יש עוד מערכה בצפון, ומצד שני לצערנו לא מעט הרוגים ופצועים.
עד לפני כמה חודשים, לא הייתי מאלו שמדברים על גיוס החרדים. לא חשבתי שיכול להיות איזשהו "שוויון בנטל", ובכלל לא היה נראה שצה"ל שמח מדי להיכנס לסיפור המורכב הזה של גיוס החרדים.
גם כיום לא ברור לי עד כמה הצבא מוכן לבצע את כל ההתאמות הנדרשות לטובת גיוס משמעותי של בני המגזר החרדי (וגם זה צריך להשתנות), אולם במצב הנוכחי אין מנוס מלקרוא לאחינו החרדים - עם ישראל חייב אתכם בשורות הלוחמים. אין ברירה אחרת.
"חתן מחדרו וכלה מחופתה" כבר מתקיים כפשוטו ממש, הכשרה של חיילים לוקחת זמן, ואם התהליך לא יתחיל בקרוב, המצב עלול להיות לא טוב
"נכחתי בהרבה חגיגות פסח. וכל כך מוזר שהסיפור שם הוא רק של שעבוד יהודי"
כן, המשפט הזה אשכרה נכתב בניו יורק טיימס
(מדור ביקורת תקשורת בינלאומית חדש במקור ראשון)
https://www.makorrishon.co.il/opinion/727895/
כן, המשפט הזה אשכרה נכתב בניו יורק טיימס
(מדור ביקורת תקשורת בינלאומית חדש במקור ראשון)
https://www.makorrishon.co.il/opinion/727895/
מקור ראשון
רק יהודים? הניו יורק טיימס נגד חג הפסח
כל מי שחי פה מספיק שנים יודע שאי אפשר לצפות מהעיתונות הזרה לתמוך בישראל, אבל אלו מאיתנו שתמימים מספיק לרצות
ברור לי שיש רבים בישראל שמפיצים את תמונות וסרטוני חטופים מתוך כוונות טובות
שמהדהדים את הטיעון שהתמרון הקרקעי לא עוזר לחטופים, מתוך דאגה
ואפילו תוקפים את נתניהו ומסמנים אותו כאחראי כי לדעתם זה מסר חשוב למדינה
ובכל זאת כדאי שידעו שבסופו של דבר אלו בדיוק המסרים שסינואוור מעוניין בהפצה שלהם.
שגם כוונות טובות יכולות לייצר תוצאות רעות
שמהדהדים את הטיעון שהתמרון הקרקעי לא עוזר לחטופים, מתוך דאגה
ואפילו תוקפים את נתניהו ומסמנים אותו כאחראי כי לדעתם זה מסר חשוב למדינה
ובכל זאת כדאי שידעו שבסופו של דבר אלו בדיוק המסרים שסינואוור מעוניין בהפצה שלהם.
שגם כוונות טובות יכולות לייצר תוצאות רעות
זה אמנם לפרשת בשלח שכבר קראנו, ובכל זאת, רעיון מעניין, אקטואלי והכי חשוב - חיובי, של תמר גבירץ-הירדני:
תמר גבירץ-הירדני:
היתה לי איזו תובנה השבת בעקבות פרשת השבוע שבה שלח פרעה את עמנו ממצרים ושרנו את שירת הים -
האולפנים הישראליים שמרלרלים בלי סוף על איך אנחנו מפסידים? איך לא נצליח להגשים את יעדי המלחמה? איך ניתן הכל תמורת החטופים מרוב שאנחנו נואשים, ובכך מעלים את המחיר וביבי ביבי ביבי? אז מסתבר שהציבור הישראלי לא כל כך צופה בזה, כלומר מדובר במוצר די מיותר מבחינה ישראלית. לעומת זאת חמאס וחיזבאללה הם צופים אדוקים שלא מפספסים מילה. אם מקשיבים לנאומים של נסארללה או מסתובבים ברשתות הפלסטיניות רואים את האולפנים הישראליים האלה ממש מככבים, מצוטטים, זוכים לתפוצה אדירה עם תרגום לערבית באלג'זירה או לפרסית אצל האיראנים. עד עכשיו זה ממש עצבן אותי אבל הנה התובנה משבת:
אויבינו מסיקים מסקנות שגויות מכל הדרעק התקשורתי הזה וחושבים שהנה אנחנו תכף מתמוטטים ועוד רגע הם יזכו לניצחון מזהיר ולכן הם מקשיחים את לבם ולא מפסיקים את המלחמה ולא משלחים את החטופים. זה, רבותיי "ויכבד ה' את לב פרעה". אני בטוחה שבני ישראל היו שמחים להתחפף ממצרים כבר אחרי מכת כינים או מקסימום ערוב, אבל הוחלט משמים שיהיו שם עשר מכות ולא פחות, כי אויבינו צריכים להתרסק כליל עפר ואפר. נדרשו מאבותינו החבולים סבלנות ועמידות עצומות כדי לא להשתגע בדרך וכנראה שגם מאתנו.
האולפנים האלה הם אפוא הכלי שנועד "להכביד את לב פרעה" וכל המלרלרים לא מבינים שהם חלק מתוכנית גדולה מהם באלף מספרים. אז אני הפסקתי להתעצבן ואני סומכת על אלוהים שיוביל את הספינה הזאת לאן שהיא צריכה לשוט. יש לי הרגשה טובה שאנחנו בכיוון הנכון ושיהיה לנו שבוע טוב 🙂
היתה לי איזו תובנה השבת בעקבות פרשת השבוע שבה שלח פרעה את עמנו ממצרים ושרנו את שירת הים -
האולפנים הישראליים שמרלרלים בלי סוף על איך אנחנו מפסידים? איך לא נצליח להגשים את יעדי המלחמה? איך ניתן הכל תמורת החטופים מרוב שאנחנו נואשים, ובכך מעלים את המחיר וביבי ביבי ביבי? אז מסתבר שהציבור הישראלי לא כל כך צופה בזה, כלומר מדובר במוצר די מיותר מבחינה ישראלית. לעומת זאת חמאס וחיזבאללה הם צופים אדוקים שלא מפספסים מילה. אם מקשיבים לנאומים של נסארללה או מסתובבים ברשתות הפלסטיניות רואים את האולפנים הישראליים האלה ממש מככבים, מצוטטים, זוכים לתפוצה אדירה עם תרגום לערבית באלג'זירה או לפרסית אצל האיראנים. עד עכשיו זה ממש עצבן אותי אבל הנה התובנה משבת:
אויבינו מסיקים מסקנות שגויות מכל הדרעק התקשורתי הזה וחושבים שהנה אנחנו תכף מתמוטטים ועוד רגע הם יזכו לניצחון מזהיר ולכן הם מקשיחים את לבם ולא מפסיקים את המלחמה ולא משלחים את החטופים. זה, רבותיי "ויכבד ה' את לב פרעה". אני בטוחה שבני ישראל היו שמחים להתחפף ממצרים כבר אחרי מכת כינים או מקסימום ערוב, אבל הוחלט משמים שיהיו שם עשר מכות ולא פחות, כי אויבינו צריכים להתרסק כליל עפר ואפר. נדרשו מאבותינו החבולים סבלנות ועמידות עצומות כדי לא להשתגע בדרך וכנראה שגם מאתנו.
האולפנים האלה הם אפוא הכלי שנועד "להכביד את לב פרעה" וכל המלרלרים לא מבינים שהם חלק מתוכנית גדולה מהם באלף מספרים. אז אני הפסקתי להתעצבן ואני סומכת על אלוהים שיוביל את הספינה הזאת לאן שהיא צריכה לשוט. יש לי הרגשה טובה שאנחנו בכיוון הנכון ושיהיה לנו שבוע טוב 🙂
דברים נכוחים שכותב אסף פאסי:
את הדברים הבאים אני כותב בצער. הם לא פופלריים, הם כואבים, והם נכתבים באהבה עצומה למדינה שלי, לכל האזרחים בה, למשפחות השכול ולמשפחות החטופים.
השורה התחתונה היא שהעסקה המתרקמת כעת עלולה לחסל את מדינת ישראל. אבל לפני זה אני רוצה להקדים הקדמה קצרה וחשובה.
**
לצד הרצח האונס והטבח של השביעי באוקטובר, החמאס תכנן באופן קר ומנוכר גם את השבי. המטרה המרכזית שלו הייתה לשבות את הציבור הישראלי. שלא נתבלבל, ניסיונותיו הפסיכולוגיים כנגדנו אינם מקומיים לטובת הורדת רעשי המלחמה מעל ראשו כעת, אלא כחלק מתוכנית כוללת להשמדתנו.
עשרות הישראלים החטופים שנותרו בחיים ומוחזקים בידי חמאס (מתוך 136 המוחזקים שם) מוחזקים אצלו בשביל דבר אחד- לוודא את התרסקותנו. לצד חכמה אדירה של האסטרטגים והמתכננים של היום הארור ההוא והבא בעקבותיו זה ארגון שמייצג עם קר ומנוכר גם כלפי ילדיו ואחיו. והקרות וחוסר הרגש שלו הם הכלים העיקריים בהם הוא עדיף עלינו בשדה הנוראי של הקטל בו הוא שולט כעת. כי בכל השאר, אנחנו מחסלים אותו.
**
ועכשיו לעסקת הרוצחים הנרקמת בימים אלה בין ממשלת ישראל לבין טובחי ילדנו בשביעי לאוקטובר.
שלושה דברים עיקריים מבקש האויב בעיסקה:
* האחד הוא הפסקת אש מוחלטת. הייתה לנו כבר אחת כזו, והתוצאות שלה היו הרוגים רבים מחיילנו. כיצד? החמאס ידע שאנו נוצרים את האש. הוא יצא ממחילותיו. בדרך זו הוא גם העביר את החטופים והחטופות למקומות קשים יותר להגעה ובעיקר חקר וגילה את עומק הטרגדיה עבורו אך לצד זה גם את האזורים בהם ישראל נכשלת. עשרת הימים שניתנו לחמאס הספיקו לו כדי להחזיר יכולות אש, תקיפה, והריגת חיילים. וכך יום אחר יום מותר לפרסום כי החמאס השתמש בימי ההפוגה כדרך בה הוחזר לו החמצן, ויכולת ההרג.
* השני הוא הכנסת דלק מזון וכל מה שיכול לסייע לחמאס לשלוט בשטח. לשלוט במחבלים ובשליטה בהם. לתדלק את מכונות ההרג שלו, ולהרוג עוד יהודים. הניסיונות בחודש האחרון לעצור את הסיוע שנותן נתניהו לחמאס נעצרות באלימות לא מרוסנת. הן מצד הממשל הישראלי, והן באיומים מפורשים מצד הממשל האמריקאי. וזה לא סתם- האויב לוחץ מאוד, דרך נציגיו ושליחיו בעולם כולו ודרך מלחמה פסיכולוגית ברשתות ובמדיה, שלא לעצור לו את חמצן ההרג.
* והשלישי זה שחרורם של המחבלים. וכאן קריטי שנבין משהו בסיסי מאוד. הסיפור איננו רק האם נצליח שברגותי ועבאס א-סייד ואבראהים חאמד ועלי סלאמה והיטלרים נוספים לא ישוחררו. הסיפור איננו רק כמה הרוגים יצליחו להרוג ההיטלרים הללו, כאשר ראינו בשחרורים קודמים שיהודים רבים נהרגו כתוצאה מהעסקאות הללו (כולל אירוע השביעי באוקטובר עצמו שתוכנן ע״י משוחרר עסקת שליט). הסיפור האמיתי הוא שבמספרים מטורפים כאלה, אנו גם יוצרים היטלרים חדשים מאלה המשתחררים, לצד היטלרים חדשים באלה שבשטח ורואים את דאגת החמאס לאנשיו. כי משתלם לרצוח יהודים. משתלם להיות מחבל. ומשתלם לחטוף ישראלים. חשוב גם לציין לאור המלחמה הפסיכולוגית הצפויה לנו באולפנים שהסיפור איננו רק מניעת שחרורם של הארכי מחבלים המוכרים. ההיסטוריה מוכיחה שאיננו מכירים את שמות הרוצחים הבולטים הבאים. כפי שאיש לא שיער שדווקא סינוואר, הנחמד, שהרג רק ערבים ושאיש בצמרת השבכ והביטחון לא התנגד לשחרורו בעסקת שליט, יהפוך להיות להיטלר חדש.
**
שלושת הנקודות שהעליתי הן חלק מאסטרטגיה קרה. עסקה שתתן לחמאס ימים רבים של הפוגה, תחזק את כוחותיו בסחורות בדלק ובשיפור איכות החימוש, ותבנה את שמו כארגון הטרור החזק שניצח את המעצמה הישראלית - מול עמו ומול העולם כולו, היא עסקה שמשמעותה נוראית לעתיד כולנו ולעתיד האומה הישראלית. כן, זה עשרות החטופים הישראלים שלנו שנותרו בחיים, שכל אחד מהם הוא עולם, אך דרכם מכוון אלינו האויב את נשק יום הדין שעלול להשמיד כאן אלפים ויותר, ולהרוג את ההישגים המדהימים שהושגו בשדה הקרב בחודשי ההתעוררות שהיו כאן מאז טבח השביעי באוקטובר.
**
וזה הכי קשה בעולם לומר זאת. וכן, אף אחד מאיתנו לא בחר בכך. אבל מול אויב קר חייבים לעבוד בשכל ובתבונה. חייבים. לא כי רוצים לאבד מישהו, אלא כי אנו מבינים שחיי כולנו יהיו בסכנה אם ניתן לאויב את מבוקשו ונצחונו.
**
ולסיום אני חייב להתייחס על מה כן. לא, אני לא מוותר על חיי חטופינו. אני רוצה שנילחם על כל אחד ואחת מהם. ואיך? בדיוק בדרך שחמאס לא רוצה. בהמשך ובעמקת השליטה בשטח האויב. בעצירת החמצן המים האוכל הסחורות והדלק לרצועה. בעצירת כל דבר שאפשר לעצור לאסירי האויב הנמצאים בכלא הישראלי. שיבינו שם שככל שהחמאס נלחם בנו בעזה מצבם יהיה קשה יותר ויותר.
הניצחון שלנו יכול להגיע. אך הוא מצריך הרמטיות ועוצמה מול ארה״ב והעולם. והוא מצריך נכונות ל״כל מחיר״ מול האויב ולא במחירי החיים שלנו. אם נהיה דבקים במיטוט החמאס ננצח, אם נהפוך לאלה המצילים ומחיים אותו גם עכשיו, נחרוץ את גורל כולנו.
את הדברים הבאים אני כותב בצער. הם לא פופלריים, הם כואבים, והם נכתבים באהבה עצומה למדינה שלי, לכל האזרחים בה, למשפחות השכול ולמשפחות החטופים.
השורה התחתונה היא שהעסקה המתרקמת כעת עלולה לחסל את מדינת ישראל. אבל לפני זה אני רוצה להקדים הקדמה קצרה וחשובה.
**
לצד הרצח האונס והטבח של השביעי באוקטובר, החמאס תכנן באופן קר ומנוכר גם את השבי. המטרה המרכזית שלו הייתה לשבות את הציבור הישראלי. שלא נתבלבל, ניסיונותיו הפסיכולוגיים כנגדנו אינם מקומיים לטובת הורדת רעשי המלחמה מעל ראשו כעת, אלא כחלק מתוכנית כוללת להשמדתנו.
עשרות הישראלים החטופים שנותרו בחיים ומוחזקים בידי חמאס (מתוך 136 המוחזקים שם) מוחזקים אצלו בשביל דבר אחד- לוודא את התרסקותנו. לצד חכמה אדירה של האסטרטגים והמתכננים של היום הארור ההוא והבא בעקבותיו זה ארגון שמייצג עם קר ומנוכר גם כלפי ילדיו ואחיו. והקרות וחוסר הרגש שלו הם הכלים העיקריים בהם הוא עדיף עלינו בשדה הנוראי של הקטל בו הוא שולט כעת. כי בכל השאר, אנחנו מחסלים אותו.
**
ועכשיו לעסקת הרוצחים הנרקמת בימים אלה בין ממשלת ישראל לבין טובחי ילדנו בשביעי לאוקטובר.
שלושה דברים עיקריים מבקש האויב בעיסקה:
* האחד הוא הפסקת אש מוחלטת. הייתה לנו כבר אחת כזו, והתוצאות שלה היו הרוגים רבים מחיילנו. כיצד? החמאס ידע שאנו נוצרים את האש. הוא יצא ממחילותיו. בדרך זו הוא גם העביר את החטופים והחטופות למקומות קשים יותר להגעה ובעיקר חקר וגילה את עומק הטרגדיה עבורו אך לצד זה גם את האזורים בהם ישראל נכשלת. עשרת הימים שניתנו לחמאס הספיקו לו כדי להחזיר יכולות אש, תקיפה, והריגת חיילים. וכך יום אחר יום מותר לפרסום כי החמאס השתמש בימי ההפוגה כדרך בה הוחזר לו החמצן, ויכולת ההרג.
* השני הוא הכנסת דלק מזון וכל מה שיכול לסייע לחמאס לשלוט בשטח. לשלוט במחבלים ובשליטה בהם. לתדלק את מכונות ההרג שלו, ולהרוג עוד יהודים. הניסיונות בחודש האחרון לעצור את הסיוע שנותן נתניהו לחמאס נעצרות באלימות לא מרוסנת. הן מצד הממשל הישראלי, והן באיומים מפורשים מצד הממשל האמריקאי. וזה לא סתם- האויב לוחץ מאוד, דרך נציגיו ושליחיו בעולם כולו ודרך מלחמה פסיכולוגית ברשתות ובמדיה, שלא לעצור לו את חמצן ההרג.
* והשלישי זה שחרורם של המחבלים. וכאן קריטי שנבין משהו בסיסי מאוד. הסיפור איננו רק האם נצליח שברגותי ועבאס א-סייד ואבראהים חאמד ועלי סלאמה והיטלרים נוספים לא ישוחררו. הסיפור איננו רק כמה הרוגים יצליחו להרוג ההיטלרים הללו, כאשר ראינו בשחרורים קודמים שיהודים רבים נהרגו כתוצאה מהעסקאות הללו (כולל אירוע השביעי באוקטובר עצמו שתוכנן ע״י משוחרר עסקת שליט). הסיפור האמיתי הוא שבמספרים מטורפים כאלה, אנו גם יוצרים היטלרים חדשים מאלה המשתחררים, לצד היטלרים חדשים באלה שבשטח ורואים את דאגת החמאס לאנשיו. כי משתלם לרצוח יהודים. משתלם להיות מחבל. ומשתלם לחטוף ישראלים. חשוב גם לציין לאור המלחמה הפסיכולוגית הצפויה לנו באולפנים שהסיפור איננו רק מניעת שחרורם של הארכי מחבלים המוכרים. ההיסטוריה מוכיחה שאיננו מכירים את שמות הרוצחים הבולטים הבאים. כפי שאיש לא שיער שדווקא סינוואר, הנחמד, שהרג רק ערבים ושאיש בצמרת השבכ והביטחון לא התנגד לשחרורו בעסקת שליט, יהפוך להיות להיטלר חדש.
**
שלושת הנקודות שהעליתי הן חלק מאסטרטגיה קרה. עסקה שתתן לחמאס ימים רבים של הפוגה, תחזק את כוחותיו בסחורות בדלק ובשיפור איכות החימוש, ותבנה את שמו כארגון הטרור החזק שניצח את המעצמה הישראלית - מול עמו ומול העולם כולו, היא עסקה שמשמעותה נוראית לעתיד כולנו ולעתיד האומה הישראלית. כן, זה עשרות החטופים הישראלים שלנו שנותרו בחיים, שכל אחד מהם הוא עולם, אך דרכם מכוון אלינו האויב את נשק יום הדין שעלול להשמיד כאן אלפים ויותר, ולהרוג את ההישגים המדהימים שהושגו בשדה הקרב בחודשי ההתעוררות שהיו כאן מאז טבח השביעי באוקטובר.
**
וזה הכי קשה בעולם לומר זאת. וכן, אף אחד מאיתנו לא בחר בכך. אבל מול אויב קר חייבים לעבוד בשכל ובתבונה. חייבים. לא כי רוצים לאבד מישהו, אלא כי אנו מבינים שחיי כולנו יהיו בסכנה אם ניתן לאויב את מבוקשו ונצחונו.
**
ולסיום אני חייב להתייחס על מה כן. לא, אני לא מוותר על חיי חטופינו. אני רוצה שנילחם על כל אחד ואחת מהם. ואיך? בדיוק בדרך שחמאס לא רוצה. בהמשך ובעמקת השליטה בשטח האויב. בעצירת החמצן המים האוכל הסחורות והדלק לרצועה. בעצירת כל דבר שאפשר לעצור לאסירי האויב הנמצאים בכלא הישראלי. שיבינו שם שככל שהחמאס נלחם בנו בעזה מצבם יהיה קשה יותר ויותר.
הניצחון שלנו יכול להגיע. אך הוא מצריך הרמטיות ועוצמה מול ארה״ב והעולם. והוא מצריך נכונות ל״כל מחיר״ מול האויב ולא במחירי החיים שלנו. אם נהיה דבקים במיטוט החמאס ננצח, אם נהפוך לאלה המצילים ומחיים אותו גם עכשיו, נחרוץ את גורל כולנו.
לפני כמה ימים שאלה אותי הבת שלי על פרסום שהופיע בחדשות בעניינה של השרה אורית סטרוק. "תעשי לעצמך כלל", המלצתי לה, "אל תאמיני לאף דיווח שנוגע בה. 90% מהדיווחים עליה מבוססים על שקר, מניפולציות והוצאת דברים מהקשרם, ומכיוון שאת ה־10% הנותרים לא תדעי לזהות, צאי מנקודת הנחה שמשקרים לך כל הזמן".
***
זה הפתיח לטור של קלמן ליבסקינד, בו הוא מציע כלל חשוב. וכמו שהוא כותב שם - סטרוק היא רק דוגמה
https://m.maariv.co.il/journalists/Article-1072972
***
זה הפתיח לטור של קלמן ליבסקינד, בו הוא מציע כלל חשוב. וכמו שהוא כותב שם - סטרוק היא רק דוגמה
https://m.maariv.co.il/journalists/Article-1072972
www.maariv.co.il
סטרוק כמשל: כשעיתונות רעה עובדת קשה כדי להשמיד ציבורית את יריביה האידיאולוגיים | קלמן ליבסקינד
<<<
ועוד מילה על מה שאפשר לכנות "המנגנון הנפשי של לשון הרע":
כשאדם עובד בחברה מסוימת, ושומע מהרבה קולגות אמירות רעות על אדם מסוים, אזי גם אם השומע הוא אדם הכי מלמד זכות, תעבור בו המחשבה שאם כולם מספרים רעות על אותו עובד, כנראה שלא מדובר בטיפוס שכדאי לחבור אליו.
וכך, בקנה מידה גדול יותר, עובד המנגנון התקשורתי: כשאנשים שומעים שוב ושוב, בכל מיני כלי תקשורת, דברים רעים על אורית סטרוק (או כל דמות אחרת), ואז פוגשים את אותם דברים ברשתות ובשיחות סלון (שתכלס הרי בנויים ממידע שהם צורכים בתקשורת), נוצר בו איזה רושם ותדמית שליליים על אותה דמות, כי הרי אם כולם אומרים עליו דברים רעים, כנראה שלפחות יש בזה שמץ של אמת
כשאדם עובד בחברה מסוימת, ושומע מהרבה קולגות אמירות רעות על אדם מסוים, אזי גם אם השומע הוא אדם הכי מלמד זכות, תעבור בו המחשבה שאם כולם מספרים רעות על אותו עובד, כנראה שלא מדובר בטיפוס שכדאי לחבור אליו.
וכך, בקנה מידה גדול יותר, עובד המנגנון התקשורתי: כשאנשים שומעים שוב ושוב, בכל מיני כלי תקשורת, דברים רעים על אורית סטרוק (או כל דמות אחרת), ואז פוגשים את אותם דברים ברשתות ובשיחות סלון (שתכלס הרי בנויים ממידע שהם צורכים בתקשורת), נוצר בו איזה רושם ותדמית שליליים על אותה דמות, כי הרי אם כולם אומרים עליו דברים רעים, כנראה שלפחות יש בזה שמץ של אמת
והבוקר בראיון ברדיו, מתן כהנא מסביר שאחרי המלחמה צריך להחזיר את שלטון עזה ל"גורמים מקומיים", נגד שלטון צבאי וכמובן שאפילו לא מוכן לשמוע על התיישבות מחודשת בגוש קטיף. לא עכשיו ולא אף פעם.
לא שלמישהו עוד היה ספק אבל טב לזכור גם עכשיו, אחרי הכל, שכהנא ושות׳ עשו עלינו אקזיט לא נורמלי. איזה כתם יא וולי
לא שלמישהו עוד היה ספק אבל טב לזכור גם עכשיו, אחרי הכל, שכהנא ושות׳ עשו עלינו אקזיט לא נורמלי. איזה כתם יא וולי