"סמוך על סול" התחילה אתמול את העונה האחרונה שלה. הנה כמה דברים לקרוא או לראות לכבוד המאורע:
13 הרגעים הגדולים של הסדרה עד כה
וינס גיליגאן ובוב אודנקירק מדברים על העתיד של "יקום שובר שורות"
לא זוכרים כלום? הנה ריקאפ של עשרים דקות
ג'אנקרלו אספוזיטו (גאס) קפץ לג'ימי קימל
הפודקאסט The Prestige TV צולל להפקת הסדרה עם היוצרים

#מקבצי_לינקים

רייצ'ל בלום הגיעה לתוכנית של קלי קלרקסון בלוק יומיומי וסטנדרטי
הראיון המלא

הגלימה של דוקטור סטריינג' קיבלה קמפיין. לא הבנתי, למארוול חסר כסף?
https://www.youtube.com/watch?v=9EJ6i7s7aB4

הפוסטר הרשמי של פסטיבל קאן 2022 😍

אם אתם מתכננים ללכת לקולנוע רק פעם אחת השבוע, החודש, אפילו ברבעון הקרוב, לכו לראות את "הכל בכל מקום בבת אחת". במיוחד אם אתם בעניין של קולנוע מוזר ואפילו מטורלל. הייפ זה דבר מסוכן ואני תמיד חוששת לגרום לאנשים להתאכזב כשאני ממליצה מאוד בחום, אבל אין ברירה, כי זה באמת סרט מלהיב בצורה חריגה. מדובר בקאלט בהתהוות, סרט שעוד ידברו עליו ויתפעלו ממנו שנים קדימה.

אני ממליצה להיכנס אליו עם כמה שפחות מידע מקדים, אז רק אתן כאן כמה סופרלטיבים שמתארים אותו: מצחיק, מרגש, מגניב, מקורי, תמוה, חכם, מטופש, אנרגטי, יצירתי, מרשים, וולגרי, מטריד. יש כאן קאסט מדהים שעושה דברים מוזרים מאוד ועדיין מצליח לתת הופעות משחק משובחים בין כל השטויות שקורות שם. יש גם תסריט מבריק שהיה יכול להשתבש במיליארד דרכים אבל הצליח להשיג את המטרה. יש גם ארט ותלבושות ממש כיפיים, אם זה חשוב לכם. בקיצור, תצפו. תודה

#המלצת_צפייה

טריילר חדש ל"שנות אור", הפעם לא רק עם שוטים רנדומליים בלי הקשר
https://youtu.be/wHBBoUtJHhA

לא ראיתי אף פרק של האורוויל אבל זה פוסטר ממש יפה

האם טלגרם תיקנו את התקלה שהפריעה לי לשים פה קישורים?
נראה שכן, אז קבלו שני פלייליסטים חמודים שעשיתי השבוע, אבל בעצם עשיתי לאורך פברואר ומרץ (כי אלה שירים ששמתי בסטוריז, מסודרים לכדי משהו קצת יותר קוהרנטי)

פליילסט פברואר
פלייליסט מרץ

אולדי באט גודי - מישהי מצאה בחנות יד שנייה ג'קט ג'ינס מושלם לחתול שלה 🤩

ברברה סטרייסנד חוגגת היום יום הולדת 80
https://www.youtube.com/watch?v=emdaIJeVoTQ

מסתבר שקאוצ'לה עדיין קורה ואתמול הארי סטיילס אירח שם את ליזו
https://www.youtube.com/watch?v=ThJKxcCWwDs&ab_channel=darrenzimmet

איך אפשר לא להפנות לפוסט שמתחיל ככה:

"משהו מדהים שגיליתי לאחרונה: לואיזה מיי אלקוט, הדמות שעיצבה את תפיסת הנשיות של מיליוני נערות באמצעות הספר המיתולוגי 'נשים קטנות' – כנראה היה טרנסג'נדר (עד כמה שאפשר לדבר על זהות טרנסית במאה ה-19).
העובדה המשגעת הזאת פורסמה בטוויטר של הסופר והעיתונאי הקנדי פייטון תומאס (לינק בתגובות), שערך מחקר מקיף על אלקוט. לדברי תומאס, בני המשפחה של אלקוט קראו לו כמעט רק בכינויים הגבריים לוּ או לואי, ואביו התייחס אליו פעם במפורש בתור 'הבן שלי'. בראיון עם הסופרת לואיז צ'נדלר מולטון ב-1883, בגיל 51, אלקוט אמר על עצמו: 'אני יותר מחצי השתכנעתי שאני נשמה של גבר, שבעקבות איזו תקלה של הטבע הוכנסה לתוך גוף של אשה'"

לפוסט המלא

והרי החדשות ועיקרן תחילה - עומר אדם עושה סמיילי עם מקף

בסופ"ש הרמתי פה ל"הכל בכל מקום בבת אחת", אבל אלו עוד שני סרטים מדוברים בסופ"ש אז בואו נדבר עליהם

נתחיל עם "משקלו הבלתי נסבל של כישרון ענק", קומדיית האקשן שבה ניקולס קייג' משחק את עצמו. אם אתם מעריצים של קייג' כנראה שכבר רצתם אליו בדילוגי שמחה כדי לחזות בקייג' מנהל שיחות נפש עם עצמו הצעיר.

קייג' משחק גרסה מוקצנת של עצמו כשחקן וורקוהוליק ואובססיבי, שנואש לקבל הכרה ואישור ליכולותיו מהוליווד. רגע לפני שהוא מתייאש לגמרי ופורש מהמשחק, הוא מסכים להגיע למסיבת יום הולדת של מעריץ מושבע במיורקה. המעריץ (פדרו פסקל) מתגלה כאחלה של בחור והם מתיידדים במהרה, אבל באי נמצאים גם שני סוכני CIA, שחושדים שהחבר החדש של קייג' הוא בכלל ברון סמים מסוכן.

זה סרט יותר סטנדרטי ממה שהייתי מנחשת מהשם והפרמיס, עם עלילה שנראית קצת כאילו תיכוניסט מתלהב המציא אותה, אבל זה עובד. כשהסרט מנסה להצחיק הוא מצחיק מאוד וכשהוא רציני הוא אפילו מצליח לרגש. גולת הכותרת היא הברומאנס המתוק של קייג' ופסקל ויש גם עלילת צד משפחתית חמודה וכמובן המון המון מחוות לקריירה של קייג', שנשארות בגבול הטעם הטוב בלי להעיק.

#המלצת_צפייה

ויש גם את "מלך הצפון", הסרט החדש של רוברט אגרס ("המכשפה" ו"המגדלור"), עיבוד לאגדה הדנית שהייתה גם ההשראה להמלט. אלכסנדר סקארסגארד הוא הנסיך הגולה שחוזר לנקום בדודו הרוצח, אניה טיילור ג'וי היא שותפתו למזימות וניקול קידמן היא האם שלא מזהה אותו בין העבדים החדשים במשק הבית שלה.

האפיל פה הוא העשייה הקולנועית הסוחפת והמושקעת - צילום יפה, ארט תקופתי, סצנות טריפיות ומוזרות, אילמות מסוגננת לרוב. מבחינתי זה לא היה מספיק כדי להציל תסריט כל כך דל ולא לגמרי הבנתי מה הסרט רוצה ממני. אין מה לצפות לעומק רגשי או פסיכולוגי וגם מבחינת המשחק היה מלאכותי מדי בשבילי (לא כולל ווילאם דפו וביורק, אבל הם שם לבערך ארבע דקות במצטבר). אם אתם בכל זאת מתכננים לצפות, תתכוננו נפשית למבטאים מטופשים למדי שברגעים של שעמום אפשר לשאוב מהם קצת עניין קומי

קבלו את הפנטזיה הנשית החדשה - אפסים עם ריח קל של זיעה ):

יוזמה יפה של קבוצת הפייסבוק "דברים שאנחנו שולחים.ות": אוסף של 25 ההופעות הכי מגניבות ומעוררות השראה של Tiny Desk, מעוצב כמו ליינאפ של פסטיבל
https://bit.ly/3ODQuQv