"כירופרקטיקה היא שיטת טיפול שאינה מבוססת מדע, והמחקר המדעי הפריך את העקרונות שעליהם היא מבוססת. מחד הטיפול אינו אפקטיבי ולא מסוגל לטפל בחוליים שהשיטה מתיימרת לרפא, ומאידך מסכן את המטופלים בשורה של נזקים אפשריים, חלקם חמורים מאוד.
חוק מקצועות הבריאות נדרש להתקין תקנות בהתייחס לגבולות המקצועיים של כל מקצועות הבריאות. מאז חקיקתו בשנת 2008 ועד היום, הדבר לא נעשה וכך נפגעת יכולתו הפוטנציאלית של משרד הבריאות לפעול נגד מטפלים מטעם עצמם בתחומים הללו. מעבר לכך, הכללת מקצוע תחת מקצועות הבריאות יוצרת מצג שווא של מקצוע מבוסס, גם כאשר מדובר בתחומים לא-מדעיים ושאינם מבוססי ראיות.
לנוכח העובדה כי הכירופרקטיקה היא מקצוע שאינו מבוסס מדעית, עמותת מדעת קוראת לא להכניסו לחוק מקצועות הבריאות ומתנגדת לכלול אותו בין המקצועות הנמצאים תחת רישיון משרד הבריאות, על מנת למנוע מצג שווא של היות התחום בטוח ו/או מועיל. יתרה מכך, נדרש פתרון חוקי גם עבור מקצועות שאינם כלולים בחוק מקצועות הבריאות, כאשר יש להם יומרות בריאותיות - כדי לאפשר אכיפה של טובת ובריאות הציבור."
עוד על עמדת העמותה, גישת הכירופרקטיקה, העדר הביסוס המחקרי של שיטה זו והסיכונים הטמונים בה, בנייר העמדה שהעבירה עמותת מדעת לועדת הבריאות לקראת הדיון המתקיים בשעה זו - https://www.midaat.org.il/2023/02/22/chiropractors/
חוק מקצועות הבריאות נדרש להתקין תקנות בהתייחס לגבולות המקצועיים של כל מקצועות הבריאות. מאז חקיקתו בשנת 2008 ועד היום, הדבר לא נעשה וכך נפגעת יכולתו הפוטנציאלית של משרד הבריאות לפעול נגד מטפלים מטעם עצמם בתחומים הללו. מעבר לכך, הכללת מקצוע תחת מקצועות הבריאות יוצרת מצג שווא של מקצוע מבוסס, גם כאשר מדובר בתחומים לא-מדעיים ושאינם מבוססי ראיות.
לנוכח העובדה כי הכירופרקטיקה היא מקצוע שאינו מבוסס מדעית, עמותת מדעת קוראת לא להכניסו לחוק מקצועות הבריאות ומתנגדת לכלול אותו בין המקצועות הנמצאים תחת רישיון משרד הבריאות, על מנת למנוע מצג שווא של היות התחום בטוח ו/או מועיל. יתרה מכך, נדרש פתרון חוקי גם עבור מקצועות שאינם כלולים בחוק מקצועות הבריאות, כאשר יש להם יומרות בריאותיות - כדי לאפשר אכיפה של טובת ובריאות הציבור."
עוד על עמדת העמותה, גישת הכירופרקטיקה, העדר הביסוס המחקרי של שיטה זו והסיכונים הטמונים בה, בנייר העמדה שהעבירה עמותת מדעת לועדת הבריאות לקראת הדיון המתקיים בשעה זו - https://www.midaat.org.il/2023/02/22/chiropractors/
גם לתמוך וגם ללמוד!
מוזמנו ומוזמנים להצטרף להרצאה של ד"ר Hagit Ulanovsky על פלסטיק, בריאות ומה שביניהם..
ההרצאה תתקיים בזום בתאריך 01/03/2023 בשעה 20:30, להרשמה - - https://giveback.co.il/project/69012
✅❌✅❌✅
ד"ר חגית אולנובסקי היא מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה, מנהלת ומייסדת שותפה SP Interface.
ההרצאה תעסוק בהיבטים הסביבתיים, ובעיקר הבריאותיים, של שימוש יומיומי בפלסטיק. בסוף ההרצאה, חגית תיתן טיפים פשוטים וזולים להפחתת הסיכונים מפלסטיק!
מוזמנו ומוזמנים להצטרף להרצאה של ד"ר Hagit Ulanovsky על פלסטיק, בריאות ומה שביניהם..
ההרצאה תתקיים בזום בתאריך 01/03/2023 בשעה 20:30, להרשמה - - https://giveback.co.il/project/69012
✅❌✅❌✅
ד"ר חגית אולנובסקי היא מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה, מנהלת ומייסדת שותפה SP Interface.
ההרצאה תעסוק בהיבטים הסביבתיים, ובעיקר הבריאותיים, של שימוש יומיומי בפלסטיק. בסוף ההרצאה, חגית תיתן טיפים פשוטים וזולים להפחתת הסיכונים מפלסטיק!
giveback.co.il
עמותת מדעת - למען חברה בריאה יותר
'מדעת' הינה עמותה ללא מטרות רווח הפועלת לקידום בריאות הציבור בתחומי הטיפול הרפואי והרפואה המונעת. הצטרפו אלינו ויחד נוכל להציל חיים.
❓האם יש בעיה עם שתיית מים מבקבוקי פלסטיק שהוצבו ליד משאבות התדלוק (השואלת - אלינור)
❗️מדעת עונה:
בקצרה: מסיבות בריאותיות, לא מומלץ לרכוש בקבוקי שתייה מפלסטיק שאוכסנו בחוץ, או לשמור בקבוקים כאלה ברכב שחונה בחניון חיצוני.
ובהרחבה:
מדובר בשאלה חשובה, מאחר שמאוד נפוץ לראות בישראל שישיות מים מוערמות בתחנת הדלק, ליד המשאבה או סמוך לחנות הנוחות. יש שתי בעיות בכך שהבקבוקים נמצאים בחוץ:
💧⛽️ הראשונה – חשש לחדירה של אדי דלק דרך הפלסטיק של הבקבוק אל המים. זה דומה לתהליך בו גזים יוצאים מבקבוק, למשל בקבוקי משקה מוגז, גם כאשר הבקבוק סגור. התרחיש הזה אפשרי, ואף הודגם במחקר בודד. עם זאת, במסגרת תביעה ייצוגית שנדונה בישראל בסביבות שנת 2010, בוצע ניסוי בו אוחסנו כמה סוגים של בקבוקי פלסטיק בכמה תחנות דלק בישראל ונבדקו אחרי מספר חודשים. לא נמצאה חדירה של אדי דלק לבקבוקים. חשוב לציין שתוצאות הניסוי לא פורסמו בספרות המקצועית, אלא רק במסגרת הדיון המשפטי.
⛽️💧הבעיה השניה, המשמעותית יותר, היא תנאי האחסון של הבקבוקים. לפי החוק והתקנות, חנויות שמוכרות מזון – ולענייננו, מים שנמכרים בבקבוק הם "מזון" – חייבות להחזיק את כל הסחורה בתוך החנות ולא מחוץ לחנות. לצערנו, כמובן שכולם עוברים על החוק הזה, לא רק חנויות הנוחות שבתחנות הדלק. עד שנת 2010 בערך, בקבוקים בתחנות דלק אוחסנו בערימה מחוץ לחנות, ואז התקבלה פשרה בתביעה ייצוגית בנושא זה, והוסכם בין התובעים לחברות הדלק שהשישיות יאוחסנו בתוך כלובי מתכת, ואסור למכור שישיות מים שאוחסנו מחוץ לחנות שלא בתוך הכלובים.
הפשרה קיבלה אישור של בית המשפט, כלומר מעמד של פסק דין סופי. בהיבט הבריאותי, זו פשרה שפוגעת בבריאות הציבור. למה אנו טוענים זאת? על בקבוקי המים המינרליים כתוב שיש לאחסן אותם במקום קריר ומוצל. כמובן שאחסון מחוץ לחנות בתחנת דלק, באקלים הישראלי שכולנו מכירים, לא יכול להיות "מקום קריר ומוצל". כלובי המתכת לא מספקים קירור או צל, ולכן חברות הדלק או מי שמפעיל את חנויות הנוחות, מאחסנות את השישיות בניגוד מוחלט להמלצת היצרנים.
💧⛽️מה משמעות הדבר?
הבקבוקים עומדים בתקן הנועד להבטיח את איכות המים לאורך זמן, אך בטיחותם תלויה באחסון על-פי ההנחיות: מקום מוצל וקריר. הסיבה לכך היא שטמפרטורה גבוהה וקרינת שמש ישירה מזרזים זליגה של חומרים לא רצויים מהפלסטיק למים. למיטב ידיעתנו (נשמח לקבל הפניות למחקרים, אם ישנם), אף פעם לא בדקו בישראל את הזליגה בתנאים האלו. עשרות מחקרים מחו"ל הראו שחשיפה של בקבוקי מים מפלסטיק לטמפרטורה גבוהה (40 מעלות) או לקרינת שמש ישירה העלו מאוד את הזליגה של החומרים הללו למשקה או למים שבבקבוק, ואין סיבה להניח שבישראל זה לא קורה. אמנם בקבוקים אלו בטוחים לשימוש בשגרה, אולם ישנן תרכובות המשתחררות מהפלסטיק בתנאי חום או חשיפה לקרינה שאינן בטוחות כשהן חודרות לגוף, ועל כן אנו ממליצים לא לרכוש שישיות מים או בקבוקי פלסטיק המאוחסנים מחוץ לחנות, או בתחנת דלק במקום גלוי לשמש. מאותה סיבה, חשוב לא לשמור באוטו בקבוקי פלסטיק לשתיה אם חונים בחוץ: הטמפרטורה בתוך רכב בישראל יכולה להגיע בקיץ ל-60 מעלות ויותר.
מקור: שיחה עם ד״ר Hagit Ulanovsky, מומחית לסיכוני בריאות וסביבה, SP Interface והצוות המומחה של עמותת מדעת.
גילוי נאות: בימים אלו מתנהלת תביעה ייצוגית נגד חברות הדלק על מכירת שישיות מים שאוחסנו מחוץ לחנויות הנוחות, כמו בצילום שלמעלה. ד"ר אולנובסקי כתבה חוות דעת מקצועית התומכת בתביעה הזו, ואמורה להעיד בבית המשפט כאשר יתקיים דיון.
רוצה לשאול את מדעת שאלה?
הצוות המומחה שלנו מחכה לך במדעת עונה - https://ask.midaat.org.il
❗️מדעת עונה:
בקצרה: מסיבות בריאותיות, לא מומלץ לרכוש בקבוקי שתייה מפלסטיק שאוכסנו בחוץ, או לשמור בקבוקים כאלה ברכב שחונה בחניון חיצוני.
ובהרחבה:
מדובר בשאלה חשובה, מאחר שמאוד נפוץ לראות בישראל שישיות מים מוערמות בתחנת הדלק, ליד המשאבה או סמוך לחנות הנוחות. יש שתי בעיות בכך שהבקבוקים נמצאים בחוץ:
💧⛽️ הראשונה – חשש לחדירה של אדי דלק דרך הפלסטיק של הבקבוק אל המים. זה דומה לתהליך בו גזים יוצאים מבקבוק, למשל בקבוקי משקה מוגז, גם כאשר הבקבוק סגור. התרחיש הזה אפשרי, ואף הודגם במחקר בודד. עם זאת, במסגרת תביעה ייצוגית שנדונה בישראל בסביבות שנת 2010, בוצע ניסוי בו אוחסנו כמה סוגים של בקבוקי פלסטיק בכמה תחנות דלק בישראל ונבדקו אחרי מספר חודשים. לא נמצאה חדירה של אדי דלק לבקבוקים. חשוב לציין שתוצאות הניסוי לא פורסמו בספרות המקצועית, אלא רק במסגרת הדיון המשפטי.
⛽️💧הבעיה השניה, המשמעותית יותר, היא תנאי האחסון של הבקבוקים. לפי החוק והתקנות, חנויות שמוכרות מזון – ולענייננו, מים שנמכרים בבקבוק הם "מזון" – חייבות להחזיק את כל הסחורה בתוך החנות ולא מחוץ לחנות. לצערנו, כמובן שכולם עוברים על החוק הזה, לא רק חנויות הנוחות שבתחנות הדלק. עד שנת 2010 בערך, בקבוקים בתחנות דלק אוחסנו בערימה מחוץ לחנות, ואז התקבלה פשרה בתביעה ייצוגית בנושא זה, והוסכם בין התובעים לחברות הדלק שהשישיות יאוחסנו בתוך כלובי מתכת, ואסור למכור שישיות מים שאוחסנו מחוץ לחנות שלא בתוך הכלובים.
הפשרה קיבלה אישור של בית המשפט, כלומר מעמד של פסק דין סופי. בהיבט הבריאותי, זו פשרה שפוגעת בבריאות הציבור. למה אנו טוענים זאת? על בקבוקי המים המינרליים כתוב שיש לאחסן אותם במקום קריר ומוצל. כמובן שאחסון מחוץ לחנות בתחנת דלק, באקלים הישראלי שכולנו מכירים, לא יכול להיות "מקום קריר ומוצל". כלובי המתכת לא מספקים קירור או צל, ולכן חברות הדלק או מי שמפעיל את חנויות הנוחות, מאחסנות את השישיות בניגוד מוחלט להמלצת היצרנים.
💧⛽️מה משמעות הדבר?
הבקבוקים עומדים בתקן הנועד להבטיח את איכות המים לאורך זמן, אך בטיחותם תלויה באחסון על-פי ההנחיות: מקום מוצל וקריר. הסיבה לכך היא שטמפרטורה גבוהה וקרינת שמש ישירה מזרזים זליגה של חומרים לא רצויים מהפלסטיק למים. למיטב ידיעתנו (נשמח לקבל הפניות למחקרים, אם ישנם), אף פעם לא בדקו בישראל את הזליגה בתנאים האלו. עשרות מחקרים מחו"ל הראו שחשיפה של בקבוקי מים מפלסטיק לטמפרטורה גבוהה (40 מעלות) או לקרינת שמש ישירה העלו מאוד את הזליגה של החומרים הללו למשקה או למים שבבקבוק, ואין סיבה להניח שבישראל זה לא קורה. אמנם בקבוקים אלו בטוחים לשימוש בשגרה, אולם ישנן תרכובות המשתחררות מהפלסטיק בתנאי חום או חשיפה לקרינה שאינן בטוחות כשהן חודרות לגוף, ועל כן אנו ממליצים לא לרכוש שישיות מים או בקבוקי פלסטיק המאוחסנים מחוץ לחנות, או בתחנת דלק במקום גלוי לשמש. מאותה סיבה, חשוב לא לשמור באוטו בקבוקי פלסטיק לשתיה אם חונים בחוץ: הטמפרטורה בתוך רכב בישראל יכולה להגיע בקיץ ל-60 מעלות ויותר.
מקור: שיחה עם ד״ר Hagit Ulanovsky, מומחית לסיכוני בריאות וסביבה, SP Interface והצוות המומחה של עמותת מדעת.
גילוי נאות: בימים אלו מתנהלת תביעה ייצוגית נגד חברות הדלק על מכירת שישיות מים שאוחסנו מחוץ לחנויות הנוחות, כמו בצילום שלמעלה. ד"ר אולנובסקי כתבה חוות דעת מקצועית התומכת בתביעה הזו, ואמורה להעיד בבית המשפט כאשר יתקיים דיון.
רוצה לשאול את מדעת שאלה?
הצוות המומחה שלנו מחכה לך במדעת עונה - https://ask.midaat.org.il
מדעת עונה
מדעת עונה מאפשר לכל הציבור הישראלי לקבל מענה אישי, ישיר, ומתמשך לשאלות בנושאים בבריאות הציבור, בדגש על התחסנות וחיסונים בישראל.
❓מדעת נשאלה: (השואלת שני):
איזה חיסון פוליו ביקשו להקדים?
אני מבינה שיש הבדל בין חיסון פוליו מומת, לבין חיסון פוליו בטיפות לפה. את החיסון המומת מקבלים בזריקה והבנתי שזה חלק מהחיסון המחומש. האם אותו הקדימו?
❗️מדעת עונה:
אכן, יש שני סוגי חיסונים להגנה מפוליו, ובמהלך השנה האחרונה נערכו שינויים בתוכנית, שכללו הקדמה של שני סוגי החיסונים.
נסביר לגבי שניהם:
🛡️💉 חיסון מחומש - ניתן בזריקה DTap-IPV-HIB (מכיל גם רכיב פוליו מומת)
נכון לעכשיו ההנחיה לטיפות חלב היא לחסן בגיל שישה שבועות (כלומר להקדים את חיסון גיל חודשיים), ואז בגיל ארבעה חודשים, שישה חודשים ושנה.
שבועיים אחרי מתן המנה השניה יש הגנה טובה מפני שיתוק ותסמינים קשים נוספים.
בהמשך חשוב לתת את המנות הבאות ולהשלים להגנה מלאה עד גיל שנה.
🛡️💧💧 חיסון חי - מוחלש (שתי טיפות) bOPV
מחלת פוליו היא מחלת שילשולים. ילד מחוסן בחיסון המומת לא יפתח סימפטומים של שיתוק, אך החיסון אינו מחסן את מערכת העיכול. ולכן הוא עדיין יכול לחלות קל בשילשול וגם להדביק את הסביבה. החיסון המוחלש נועד להגן עליו מפני מחלת שילשולים ולהגן על מדוכאי חיסון, אנשים מבוגרים שהחסינות דועכת עם השנים, או תינוקות וילדים שלא חוסנו מפאת גילם, או מסיבות שמונעות מהם להתחסן, חלקן רפואיות שמונעות מהם להתחסן. קבלת 2 טיפות נגד פוליו - חיסון חי מוחלש מונע גם נשאות של המחלה.
תנאי למתן החיסון - יש לקבל מנה אחת של חיסון מומת בזריקה, יחד עם 2 הטיפות לפה ניתן לתת מנה שניה של מחומש. ניתן כיום בגיל 4 חודשים ו-6 חודשים עם חיסוני השגרה, ונכון לעכשיו אין הנחיה להקדימו מעבר לכך.
>> מומלץ לעקוב אחר הנחיות משרד הבריאות אם יפורסמו עדכונים נוספים.
❓❗️רוצה לשאול את מדעת שאלה?
בשמחה. מדעת עונה! https://ask.midaat.org.il/
איזה חיסון פוליו ביקשו להקדים?
אני מבינה שיש הבדל בין חיסון פוליו מומת, לבין חיסון פוליו בטיפות לפה. את החיסון המומת מקבלים בזריקה והבנתי שזה חלק מהחיסון המחומש. האם אותו הקדימו?
❗️מדעת עונה:
אכן, יש שני סוגי חיסונים להגנה מפוליו, ובמהלך השנה האחרונה נערכו שינויים בתוכנית, שכללו הקדמה של שני סוגי החיסונים.
נסביר לגבי שניהם:
🛡️💉 חיסון מחומש - ניתן בזריקה DTap-IPV-HIB (מכיל גם רכיב פוליו מומת)
נכון לעכשיו ההנחיה לטיפות חלב היא לחסן בגיל שישה שבועות (כלומר להקדים את חיסון גיל חודשיים), ואז בגיל ארבעה חודשים, שישה חודשים ושנה.
שבועיים אחרי מתן המנה השניה יש הגנה טובה מפני שיתוק ותסמינים קשים נוספים.
בהמשך חשוב לתת את המנות הבאות ולהשלים להגנה מלאה עד גיל שנה.
🛡️💧💧 חיסון חי - מוחלש (שתי טיפות) bOPV
מחלת פוליו היא מחלת שילשולים. ילד מחוסן בחיסון המומת לא יפתח סימפטומים של שיתוק, אך החיסון אינו מחסן את מערכת העיכול. ולכן הוא עדיין יכול לחלות קל בשילשול וגם להדביק את הסביבה. החיסון המוחלש נועד להגן עליו מפני מחלת שילשולים ולהגן על מדוכאי חיסון, אנשים מבוגרים שהחסינות דועכת עם השנים, או תינוקות וילדים שלא חוסנו מפאת גילם, או מסיבות שמונעות מהם להתחסן, חלקן רפואיות שמונעות מהם להתחסן. קבלת 2 טיפות נגד פוליו - חיסון חי מוחלש מונע גם נשאות של המחלה.
תנאי למתן החיסון - יש לקבל מנה אחת של חיסון מומת בזריקה, יחד עם 2 הטיפות לפה ניתן לתת מנה שניה של מחומש. ניתן כיום בגיל 4 חודשים ו-6 חודשים עם חיסוני השגרה, ונכון לעכשיו אין הנחיה להקדימו מעבר לכך.
>> מומלץ לעקוב אחר הנחיות משרד הבריאות אם יפורסמו עדכונים נוספים.
❓❗️רוצה לשאול את מדעת שאלה?
בשמחה. מדעת עונה! https://ask.midaat.org.il/
מדעת עונה
מדעת עונה מאפשר לכל הציבור הישראלי לקבל מענה אישי, ישיר, ומתמשך לשאלות בנושאים בבריאות הציבור, בדגש על התחסנות וחיסונים בישראל.
❓מדעת נשאלה: (השואלת שני):
איזה חיסון פוליו ביקשו להקדים?
אני מבינה שיש הבדל בין חיסון פוליו מומת, לבין חיסון פוליו בטיפות לפה. את החיסון המומת מקבלים בזריקה והבנתי שזה חלק מהחיסון המחומש. האם אותו הקדימו?
❗️מדעת עונה:
אכן, יש שני סוגי חיסונים להגנה מפוליו, ובמהלך השנה האחרונה נערכו שינויים בתוכנית, שכללו הקדמה של שני סוגי החיסונים.
נסביר לגבי שניהם:
🛡️💉 החיסון הראשון לפוליו הוא מתן רכיב פוליו מומת שניתן בזריקה, במסגרת חיסון מחומש (DTap-IPV-HIB (מכיל גם רכיב פוליו מומת בנוסף לחיסונים נוספים)
נכון לעכשיו ההנחיה לטיפות חלב היא לחסן בגיל שישה שבועות (כלומר להקדים את חיסון גיל חודשיים), ואז בגיל ארבעה חודשים, שישה חודשים ושנה.
שבועיים אחרי מתן המנה השניה יש הגנה טובה מפני שיתוק ותסמינים קשים נוספים.
בהמשך חשוב לתת את המנות הבאות ולהשלים להגנה מלאה עד גיל שנה.
🛡️💧💧 החיסון השני הוא חיסון חי - מוחלש, שתי טיפות (bOPV)
מחלת פוליו ראשית מתפתחת כמחלת שילשולים; שיתוק הוא סיבוך מאוחר שלה שעלול להתרחש במידה והנגיף עובר לדם. ילד מחוסן בחיסון המומת לא יפתח סימפטומים של שיתוק, אך החיסון אינו מחסן את מערכת העיכול. לכן הוא עדיין יכול לחלות קל בשילשול וגם להדביק את הסביבה. החיסון המוחלש נועד להגן עליו מפני מחלת שילשולים ולהגן על מדוכאי חיסון, אנשים מבוגרים שהחסינות אצלם דועכת עם השנים, או תינוקות וילדים שלא חוסנו מפאת גילם, או מסיבות שמונעות מהם להתחסן, חלקן רפואיות. קבלת שתי טיפות חיסון חי מוחלש נגד פוליו, מונעת גם נשאות של המחלה.
תנאי למתן החיסון המוחלש - יש לקבל מנה אחת של חיסון מומת בזריקה. יחד עם שתי הטיפות של החיסון המוחלש לפה, אפשר לתת מנה שניה של חיסון מחומש בזריקה. החיסון החי המוחלש ניתן כיום בגיל ארבעה חודשים ושישה חודשים עם חיסוני השגרה, ונכון לעכשיו אין הנחיה להקדימו מעבר לכך.
>> מומלץ לעקוב אחר הנחיות משרד הבריאות אם יפורסמו עדכונים נוספים.
❓❗️רוצה לשאול את מדעת שאלה?
בשמחה. מדעת עונה! https://ask.midaat.org.il/
איזה חיסון פוליו ביקשו להקדים?
אני מבינה שיש הבדל בין חיסון פוליו מומת, לבין חיסון פוליו בטיפות לפה. את החיסון המומת מקבלים בזריקה והבנתי שזה חלק מהחיסון המחומש. האם אותו הקדימו?
❗️מדעת עונה:
אכן, יש שני סוגי חיסונים להגנה מפוליו, ובמהלך השנה האחרונה נערכו שינויים בתוכנית, שכללו הקדמה של שני סוגי החיסונים.
נסביר לגבי שניהם:
🛡️💉 החיסון הראשון לפוליו הוא מתן רכיב פוליו מומת שניתן בזריקה, במסגרת חיסון מחומש (DTap-IPV-HIB (מכיל גם רכיב פוליו מומת בנוסף לחיסונים נוספים)
נכון לעכשיו ההנחיה לטיפות חלב היא לחסן בגיל שישה שבועות (כלומר להקדים את חיסון גיל חודשיים), ואז בגיל ארבעה חודשים, שישה חודשים ושנה.
שבועיים אחרי מתן המנה השניה יש הגנה טובה מפני שיתוק ותסמינים קשים נוספים.
בהמשך חשוב לתת את המנות הבאות ולהשלים להגנה מלאה עד גיל שנה.
🛡️💧💧 החיסון השני הוא חיסון חי - מוחלש, שתי טיפות (bOPV)
מחלת פוליו ראשית מתפתחת כמחלת שילשולים; שיתוק הוא סיבוך מאוחר שלה שעלול להתרחש במידה והנגיף עובר לדם. ילד מחוסן בחיסון המומת לא יפתח סימפטומים של שיתוק, אך החיסון אינו מחסן את מערכת העיכול. לכן הוא עדיין יכול לחלות קל בשילשול וגם להדביק את הסביבה. החיסון המוחלש נועד להגן עליו מפני מחלת שילשולים ולהגן על מדוכאי חיסון, אנשים מבוגרים שהחסינות אצלם דועכת עם השנים, או תינוקות וילדים שלא חוסנו מפאת גילם, או מסיבות שמונעות מהם להתחסן, חלקן רפואיות. קבלת שתי טיפות חיסון חי מוחלש נגד פוליו, מונעת גם נשאות של המחלה.
תנאי למתן החיסון המוחלש - יש לקבל מנה אחת של חיסון מומת בזריקה. יחד עם שתי הטיפות של החיסון המוחלש לפה, אפשר לתת מנה שניה של חיסון מחומש בזריקה. החיסון החי המוחלש ניתן כיום בגיל ארבעה חודשים ושישה חודשים עם חיסוני השגרה, ונכון לעכשיו אין הנחיה להקדימו מעבר לכך.
>> מומלץ לעקוב אחר הנחיות משרד הבריאות אם יפורסמו עדכונים נוספים.
❓❗️רוצה לשאול את מדעת שאלה?
בשמחה. מדעת עונה! https://ask.midaat.org.il/
מדעת עונה
מדעת עונה מאפשר לכל הציבור הישראלי לקבל מענה אישי, ישיר, ומתמשך לשאלות בנושאים בבריאות הציבור, בדגש על התחסנות וחיסונים בישראל.
אתמול צוין ברחבי העולם יום המודעות ללונג קוביד.
זו הזדמנות טובה להיזכר בדברים של חברת העמותה, Meital Salmor בוועדת הבריאות של הכנסת לפני כשנה >>
https://youtu.be/XwKyLIKfWhw
ניתן לקרוא את הדברים באתר מדעת👇🏽
https://www.midaat.org.il/2022/06/16/long-covid-knesset-health-committee/
זו הזדמנות טובה להיזכר בדברים של חברת העמותה, Meital Salmor בוועדת הבריאות של הכנסת לפני כשנה >>
https://youtu.be/XwKyLIKfWhw
ניתן לקרוא את הדברים באתר מדעת👇🏽
https://www.midaat.org.il/2022/06/16/long-covid-knesset-health-committee/
YouTube
פוסט קורונה - מיטל סלמור, חברת עמותת מדעת בוועדת הבריאות של הכנסת
שמי מיטל סלמור, 40, יועצת עצמאית לאסטרטגיות בתקשורת מדע וחברת עמותת מדעת, אמא ל-3 ילדים ומתגוררת בעיר רחובות כל חיי.
אני נמצאת כאן גם בכובע נוסף- גם לי יש לונג קוביד.
עבור רוב האנשים הקורונה נגמרה. זהו, אין מסכות, אין חולים קשה, פחות מתים, אין סגרים והגבלות…
אני נמצאת כאן גם בכובע נוסף- גם לי יש לונג קוביד.
עבור רוב האנשים הקורונה נגמרה. זהו, אין מסכות, אין חולים קשה, פחות מתים, אין סגרים והגבלות…
דמיינו לעצמכן שבכל פעם שבה אתן מתאמצות, פיזית או מנטלית – אתן קורסות ומרגישות חולות למשך כמה ימים או אפילו שבועות.
זהו התסמין המרכזי של תסמונת התשישות הכרונית (ME/CFS), תסמונת גופנית כרונית, רב-מערכתית ומגבילה.
התסמונת פוגעת בצורה משמעותית ביכולת לעבוד, ללמוד ולנהל חיי חברה. כ-25% מהחולים מרותקים למיטה או לבית, ועד 75% אינם יכולים לעבוד או ללמוד.
כ-75% מהחולים בתסמונת הן נשים.
במשך שנים החולות והחולים בתסמונת סבלו מסטיגמה, ונחשבו על ידי הסביבה וצוותים רפואיים לעצלנים או מפונקים (המחלה אפילו נקראה "מחלת היאפים"). בשנת 2015, האקדמיה הלאומית לרפואה בארה"ב (National Academy of Medicine – NAM) הוציאה דוח מקיף שקבע אחת ולתמיד שמדובר בתסמונת גופנית, לא במחלה פסיכוסומטית, דיכאון או עצלות. עוד קבע הדוח כי הספרות המדעית מצבעיה בבירור על תסמונת רב מערכתית, המערבת ליקויים עיצביים, חיסוניים, אוטונומיים וליקויים בחילוף חומרים.
על ההבדל המרכזי בין תסמונת התשישות הכרונית לעייפות כרונית "רגילה", האבחון, הטיפול ועוד בכתבה המלאה שנכתבה בשיתוף תסמונת התשישות הכרונית me/cfs ישראל - -
https://www.midaat.org.il/articles/health-and-sickness/chronic-fatigue-syndrome/
זהו התסמין המרכזי של תסמונת התשישות הכרונית (ME/CFS), תסמונת גופנית כרונית, רב-מערכתית ומגבילה.
התסמונת פוגעת בצורה משמעותית ביכולת לעבוד, ללמוד ולנהל חיי חברה. כ-25% מהחולים מרותקים למיטה או לבית, ועד 75% אינם יכולים לעבוד או ללמוד.
כ-75% מהחולים בתסמונת הן נשים.
במשך שנים החולות והחולים בתסמונת סבלו מסטיגמה, ונחשבו על ידי הסביבה וצוותים רפואיים לעצלנים או מפונקים (המחלה אפילו נקראה "מחלת היאפים"). בשנת 2015, האקדמיה הלאומית לרפואה בארה"ב (National Academy of Medicine – NAM) הוציאה דוח מקיף שקבע אחת ולתמיד שמדובר בתסמונת גופנית, לא במחלה פסיכוסומטית, דיכאון או עצלות. עוד קבע הדוח כי הספרות המדעית מצבעיה בבירור על תסמונת רב מערכתית, המערבת ליקויים עיצביים, חיסוניים, אוטונומיים וליקויים בחילוף חומרים.
על ההבדל המרכזי בין תסמונת התשישות הכרונית לעייפות כרונית "רגילה", האבחון, הטיפול ועוד בכתבה המלאה שנכתבה בשיתוף תסמונת התשישות הכרונית me/cfs ישראל - -
https://www.midaat.org.il/articles/health-and-sickness/chronic-fatigue-syndrome/
עצירות מוגדרת כירידה בתכיפות במתן צואה, לרוב עם קושי בעת היציאה.
עצירות מתאפיינת באחד או יותר מן מהמרכיבים הבאים:
🌺 פחות מ-3 יציאות בשבוע
(עם זאת, חשוב לזכור שיש לא מעט אנשים שזהו המצב הנורמלי עבורם - ועל כן חשוב להשוות לתדירות הרגילה עבורכם).
🌺 התאמצות, קושי ולעיתים כאב בעת היציאה.
הרגשה של התרוקנות בלתי-שלמה בזמן יציאה, בלפחות רבע מן היציאות.
🌺 צואה קשה וגושית.
לתלונות אלו מתלוות לעיתים קרובות תלונות של נפיחות בטנית וכאבי בטן.
חשוב לציין, כי אצל תינוקות קטנים מגיל 3-4 חודשים, בעיקר אלו שניזונים בלעדית מחלב אם, תדירות היציאות אינה המאפיין העיקרי, הואיל ויכולים להיות שינויים גדולים בתדירות (משבע פעמים ליום ועד פעם בשבוע), מבלי שהדבר ייחשב לעצירות (או שלשול). כל עוד התינוק יונק היטב, רגוע ויציאותיו אינן קשות, מדובר במצב תקין. אם יש ספק, חשוב להיוועץ ברופא הילדים המטפל.
רגע לפני הפסח, ראוי לציין כי עצירות היא תלונה נפוצה במהלך החג, כתוצאה משינויי התזונה שרבים מאיתנו חווים. חשוב להקפיד על שתיה מרובה, עדיף מים כמובן, אכילת מזון עתיר סיבים (פירות וירקות, קטניות למי שאוכל), ולא יזיק גם לצאת לטייל.
חשוב לזכור שהלכתית, אם בוחרים להקפיד, חובת אכילת מצה היא בעיקר בליל הסדר, ובשאר הזמן אפשר להמעיט במצות אם הן גורמות לקשיים ביציאות.
אז עד כמה הבעיה נפוצה?
מה גורם לעצירות?
למה העצירות יכולה לגרום?
ואיך מטפלים בעצירות?
לקריאה בהרחבה - https://www.midaat.org.il/articles/health-and-sickness/constipation/?fbclid=IwAR3Ns8YlU-lWmystbmfRt4IWwJtWoHWpUrO1huKi8L8jWl4nFHvbwCBHxDw
שיהיה לכולנו חג שמח ויציאות קלות! 🌺
עצירות מתאפיינת באחד או יותר מן מהמרכיבים הבאים:
🌺 פחות מ-3 יציאות בשבוע
(עם זאת, חשוב לזכור שיש לא מעט אנשים שזהו המצב הנורמלי עבורם - ועל כן חשוב להשוות לתדירות הרגילה עבורכם).
🌺 התאמצות, קושי ולעיתים כאב בעת היציאה.
הרגשה של התרוקנות בלתי-שלמה בזמן יציאה, בלפחות רבע מן היציאות.
🌺 צואה קשה וגושית.
לתלונות אלו מתלוות לעיתים קרובות תלונות של נפיחות בטנית וכאבי בטן.
חשוב לציין, כי אצל תינוקות קטנים מגיל 3-4 חודשים, בעיקר אלו שניזונים בלעדית מחלב אם, תדירות היציאות אינה המאפיין העיקרי, הואיל ויכולים להיות שינויים גדולים בתדירות (משבע פעמים ליום ועד פעם בשבוע), מבלי שהדבר ייחשב לעצירות (או שלשול). כל עוד התינוק יונק היטב, רגוע ויציאותיו אינן קשות, מדובר במצב תקין. אם יש ספק, חשוב להיוועץ ברופא הילדים המטפל.
רגע לפני הפסח, ראוי לציין כי עצירות היא תלונה נפוצה במהלך החג, כתוצאה משינויי התזונה שרבים מאיתנו חווים. חשוב להקפיד על שתיה מרובה, עדיף מים כמובן, אכילת מזון עתיר סיבים (פירות וירקות, קטניות למי שאוכל), ולא יזיק גם לצאת לטייל.
חשוב לזכור שהלכתית, אם בוחרים להקפיד, חובת אכילת מצה היא בעיקר בליל הסדר, ובשאר הזמן אפשר להמעיט במצות אם הן גורמות לקשיים ביציאות.
אז עד כמה הבעיה נפוצה?
מה גורם לעצירות?
למה העצירות יכולה לגרום?
ואיך מטפלים בעצירות?
לקריאה בהרחבה - https://www.midaat.org.il/articles/health-and-sickness/constipation/?fbclid=IwAR3Ns8YlU-lWmystbmfRt4IWwJtWoHWpUrO1huKi8L8jWl4nFHvbwCBHxDw
שיהיה לכולנו חג שמח ויציאות קלות! 🌺
*בואו לדוכן מדעת בעולמות!* בכל מדע בדיוני, יש מדע. בתרבות אנחנו מרשים לעצמנו להפליג על כנפי הדמיון, למקומות שבהם הכל אפשרי. במציאות, אנחנו רוצים לבסס את דעתנו ופעולותינו על העובדות. בואו לפגוש אותנו בעולמות, לשמוע על עמותת מדעת ולעזור לנו להמשיך ואף להרחיב את פעילותנו בעולם האמיתי. יש לנו דרקונים של בריאות הציבור!