קו ישיר עובר בין התקרית שבה נהרג גור קהתי בלבנון ובין האירוע בכפר תל: בשני המקרים, חיילים שילמו בחייהם על השימוש הפוליטי שמתנחלים עושים במושג "ידיעת הארץ".

אורי ארליך ואלון ארד מחברים בין הנקודות

https://www.mekomit.co.il/ps/171340
---
לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://t.me/local_call

ראיון עם ד"ר דלאל עריקאת שפורסם לאחרונה בעברית עורר סערה, שהדגימה את הפיצול העמוק שחוללו כמעט אלף ימים של ג'נוסייד. בעזה, האכזריות הקיצונית דחקה רבים לעבר העדפת כל הסדר שיפסיק את ההרג, ואילו בגדה ובגולה התחזקה עמדה של סירוב לכל מגע עם החברה הישראלית.

לכתבה: https://www.mekomit.co.il/ps/171356

---
לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://t.me/local_call

דוח חדש מעלה כי מספר הערבים המתגוררים ביישובים יהודיים גדל כמעט פי ארבעה בתוך שני עשורים, בין היתר בגלל הפשיעה והאפליה בתכנון. הרשויות, עם זאת, מתקשות להכיר במשמעות הפוליטית והחברתית של התופעה.
בכר זועבי עם הדיווח המלא: https://www.mekomit.co.il/ps/171386
---
לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://t.me/local_call

במשך יותר מעשור מארגנות קבוצות ישראליות טיולים בין כפרים פלסטיניים בגדה. פרסומים פנימיים, כתבות בעיתונות הציונית-דתית וערכים בפלטפורמת המטיילים עמוד ענן מראים כיצד הטיולים משמשים ככלי להרחבת הנוכחות הישראלית בשטח, בסיוע הצבא המתפקד כחברת אבטחה פרטית.

לכתבה: https://www.mekomit.co.il/ps/171397

צילום: הלל מאיר / פלאש90
---
לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://t.me/local_call

"הוא לא איבד בן ללחימה בעזה, כפי שחשבתי ברגע הראשון, ולא בטבח הנובה או באחד הקיבוצים ב-7 באוקטובר, כפי שחשבתי ברגע השני. הבן שלי, הוא אמר בקור-רוח, הוכנס לרשימת פושעי מלחמה".
מתוך רומן בכתובים של מיכל פלג. לזכרה https://www.mekomit.co.il/ps/171408
----
לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://t.me/local_call

הספר "מה זה שוויון ולמה חשוב שניאבק עליו", שמסכם שיחה בין שני כוכבי הרוק האקדמיים תומא פיקטי ומייקל סנדל, הוא קריאת חובה לכל ישראלי שרוצה ללמוד על סוגיות של צדק ושינוי חברתי, מחוץ למסגרת הצרה הקיימת של האידיאולוגיה הקפיטליסטית הימנית.

לכתבה: https://www.mekomit.co.il/ps/171467

---
לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://t.me/local_call

בתקשורת מיהרו למסגר את האירוע כ"פיגוע", תחקיר חושף סדקים בנרטיב

אורן זיו בניוזלטר השבועי >>

קוראות, קוראים יקרים,
כלי תקשורת ופוליטיקאים מיהרו למסגר את האירועים בכפר תל בשבוע שעבר, שבהם נהרגו מתנחל, חייל וארבעה פלסטינים, כ"פיגוע". זאת, למרות העובדה שהמתנחלים היו אלה שפלשו לכפר במסגרת "טיול" ותקפו את התושבים, לפני שתושב פלסטיני חטף מאחד מהם את נשקו. אך זמן קצר לאחר האירועים, כשחלק מהתיעודים פורסמו, התעוררו ספקות לגבי הנרטיב הרשמי שהופץ.

כמו במקרים קודמים שחקרנו, דווקא בתוך התיעוד ה"מפליל" שפרסמו הרשויות או גורמים בימין, מצאנו ראיות שעוזרות לחשוף חלקים בסיפור שטרם פורסמו. בדקנו סרטון שהפיצו מתנחלים ועיתונאים, שצולם ככל הנראה זמן קצר אחרי סיום העימות. הסרטון מתעד את אחד הפלסטינים שנהרגו, פארוק רמדאן, לוקח נשק ממתנחל ויורה. לאחר מכן נמשך עימות במסגרתו חיילים ומתנחלים ביצעו ירי מסיבי. הסרטון צולם בידי מתנחל, ככל הנראה אחד ממשתפי ה"טיול", ופורסם במחאה על משך הזמן הארוך לכאורה שבו רמדאן "הסתובב חופשי" עד שהרגו אותו.

בסרטון רואים את רמדאן קם ומתחיל ללכת לכיוון שביל העפר והחיילים, ללא נשק. בשנייה הרביעית, מי שצילם את הסרטון או מישהו שעמד לידו צועק: "תירו בהם כבר, תהרגו אותם, מה אתם צריכים שנמות?". בשנייה ה-14 אפשר להבחין בבירור בכך שרמדאן אינו מחזיק נשק בידו הימנית. בשנייה הבאה מתברר כי אין נשק גם בידו השמאלית. את הקביעה שהוא לא היה חמוש מחזקת העובדה שהצבא חיפש את הנשק בשטח במשך זמן רב לאחר התקרית עד שאותר. סביר להניח שאילו הנשק היה על גופתו של רמדאן או בסמוך אליה, לא היה מתפרסם הדיווח כי הוא נעלם. בסרטון קצר אחר, מתנחל אומר שיש להביא עשרה דחפורי D9 שיעלו על כל הכפר, כדי "שהם (הפלסטינים) יוציאו את הנשק".

בשנייה ה-29 בסרטון שהפיצו המתנחלים נראה רמדאן נופל או כורע ארצה. בשנייה ה-42 מישהו מחוץ לפריים צועק: "למה אתה מחכה? תירה בהם כבר". בשנייה ה-47 נשמעת ירייה בודדת, ובשנייה ה-50 המתנחל אומר למישהו לידו: "הם יורים כי אני צועק". בשנייה ה-53 מתנחל לבוש שחור שנפצע מצביע על רמדאן ואומר לאדם חמוש בלבוש אזרחי: "תהרוג אותו". חצי שנייה לאחר מכן יורה האדם בלבוש האזרחי שתי יריות לעבר רמדאן. ברקע נשמע מישהו ליד המצלמה צועק: "תהרוג אותו, זה הוא, זה הוא". לאחר מכן נשמע המתנחל בשחור אומר בטלפון: "לקחו לי את הנשק, אני לא יודע איפה הוא".

ניתוח כלל הסרטונים מהאירוע גם מעלה את התהייה האם שני הישראלים שנהרגו נפגעו מאש ישראלית. בדובר צה"ל, בתגובה ל"שיחה מקומית", טענו כי מתבצע תחקיר וסירבו לענות על השאלות שהופנו אליהם. כפי שפורסם ב"הארץ", גורמים בצבא אמרו לאחר התקרית כי כל הנפגעים באירוע נורו מנשק ישראלי, וכי "בצבא בודקים אם חלקם נפגעו מירי דו-צדדי". ביום ראשון בערב פורסם כי בצבא מעריכים שיובל עזרא "נהרג מאש כוחותינו". לפי שי לוי, הכתב הצבאי של mako, בצבא בודקים אם גם בניהו מלט נהרג מאש ישראלית.

---
הצטרפו לניוזלטר וקבלו כל שבוע את מיטב הכתבות ופרשנות משיחה מקומית >> https://cli.re/XAYe3j

מאחורי תוכנית החינוך של איזנקוט מסתתרת אותה אידאולוגיה ניאו-ליברלית מסוכנת וכושלת שמקדם פורום קהלת: החלשת אחריות המדינה, הפרטת הניהול והפיכת המורים והתלמידים לנתונים בטבלאות מדידה https://www.mekomit.co.il/ps/171443
---
לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://t.me/local_call

מכורים לסמים שהשתקמו ונקלעו שוב למצוקה, נשים שפוטרו ולא עמדו בתשלום שכר הדירה. כל ארגוני הסיוע מסכימים שבשלוש השנים האחרונות, מספר חסרי הבית טיפס. "לא חשבתי שזה יקרה לי", אומר אחד מחסרי הבית ה"חדשים"

תחקיר של ורד לי

https://www.mekomit.co.il/ps/171574

---

לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://t.me/local_call

הקהילה מתמודדת עם התרחבות אלימה של ההתנחלויות ועם איום הריסה, כאשר המתנחל שירה בעוודה הד'אלין עדיין חופשי. למרות זאת, התושבים נחושים לשמר את זכרו ומקימים מרפאת חירום שתישא את שמו.

לכתבה: https://www.mekomit.co.il/ps/171627
---
לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם -
https://t.me/local_call

ישראל התנגדה להכרזה על סבסטיה כאתר מורשת פלסטיני בטענה שזו התעלמות מהעבר היהודי. האמת היא שמה שישראל רוצה הוא למחוק את הזיקה הפלסטינית לאתר. בתחנת הרכבת הישנה במקום, כותב חמי שיף, היא כבר התחילה ליישם את המחיקה הזו

https://www.mekomit.co.il/ps/171638

---
לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://t.me/local_call

הכפר שלנו הפך זה מכבר למעבדה חיה של מדיניות הטיהור האתני והחנק הכלכלי. אנחנו סובלים מהתעמרויות בלתי פוסקות ומשלמים בדם בנינו, אבל אנחנו יודעים: שורשינו עמוקים באדמה הזו, הזרים הם רק עוברי אורח https://www.mekomit.co.il/ps/171648
---
לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://t.me/local_call

בריאיון מלפני כשנה וחצי, גלנט תיאר כיצד אביו קיבל בית בעג'מי לאחר הנכבה ואישר למעשה את טענותיהם של היסטוריונים פלסטינים על מנגנון הגירוש, ההפקעה והעברת הפלסטינים שנותרו ביפו לגטו שהקימה בשבילם המדינה.
לטור המלא של עבד אבו שחאדה: https://www.mekomit.co.il/ps/171682
---
לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://t.me/local_call

פרק חדש בפודקאסט:
הפוליטיקה של רחבת הריקודים - עם הייא אבו ורדה

לפרק בספוטיפיי - https://cli.re/V1Re3k

לפרק ביוטיוב - https://www.youtube.com/watch?v=Hc7hKWnNYGY

חיי לילה נתפסים בדרך כלל כבריחה מהמציאות – מקום שבו הפוליטיקה נשארת בחוץ והמוזיקה נכנסת במקומה. אבל מה קורה כשרחבת הריקודים הופכת לזירה פוליטית, או כשמגלים שהיא תמיד היתה כזו, אבל רק לחלק מאיתנו? הפעם אירחנו את הייא אבו ורדה, DJ ומפיקה מחיפה, על מה שקרה לסצנת חיי הלילה בישראל מאז 7 באוקטובר. אבל זו גם שיחה על משהו רחב יותר: על טוקניזם (מס שפתיים), על גבולות הסולידריות, על אנדרגראונד ועל השאלה האם מרחבים שמתיימרים להיות חופשיים באמת מסוגלים לעמוד בהתחייבות הזו.

---
לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://t.me/local_call

במחצית הראשונה של 2026 תועדו כמעט 4,000 מקרים של אובדן היריון ברצועה, יותר מפי 3 לעומת התקופה המקבילה ב-2025. תנאי המחיה הקשים באוהלים, ההפצצות, המחסור באוכל מזין ותרופות וקריסת מערכת הבריאות גובים מחיר כבד במיוחד מנשים הרות.

לכתבה: https://www.mekomit.co.il/ps/171698

---
לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://t.me/local_call

כמו בתוך הקו הירוק, גם בגדה המערבית מאפשרת ישראל לכנופיות חמושות לפעול ביישובים הפלסטיניים. המטרה, אומרים תושבים לסאמי סוואלמה, היא להביא לכך שה"קפטנים" של השב"כ יהפכו לשליטי המרחב הכפרי

https://www.mekomit.co.il/ps/171772
---
לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://t.me/local_call

עתירה שהוגשה לאחרונה נגד המעקב שמנהל משרד החינוך אחר מורים חושפת נוהל שרירותי ופוליטי במובהק. הנוהל מיושם בחשאיות עוד מימיו של נפתלי בנט כשר החינוך ומופעל בעיקר נגד מורים ערבים.
לטור המלא של גיל גרטל: https://www.mekomit.co.il/ps/171765
---
לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://t.me/local_call

ישראל מוכנה לדון בפלסטיני רק לאחר שהפרידה אותו מההקשר שלו

בכר זועבי בניוזלטר השבועי >>

קוראות, קוראים יקרים,
בשבוע שעבר כתבתי את המאמר "רוצים שותפות? תפסיקו לדרוש מאיתנו להיות פחות פלסטינים". התגובות הרבות שקיבלתי עליו, שחלקן היו מתקפה של ממש, המחישו עד כמה עובדת היותנו פלסטינים נתפסת עדיין כהתרסה.

תפיסה זו לא נוצרה מעצמה. במשך שנים פעל הממסד בישראל להגדיר אותנו כערבים ללא הקשר לאומי; כישראלים ללא זיכרון פלסטיני; וכמיעוט שאמור לעסוק בפשיעה ובתקציבים, אך לא בג'נין, בעזה או בנכבה. מי שבנה את ההפרדה הזו באופן מלאכותי והפך אותה למדיניות, אינו יכול להתפלא כשהמציאות ממשיכה לסתור אותה.

השבוע פרסמנו טקסטים בנושאים שונים, אך במבט רחב הם החזירו אותי בדיוק לאותה שאלה שעמדה במרכז המאמר שכתבתי על האפשרות שיואב סגלוביץ' יצטרף לרע"מ: האם מדובר בשותפות, או בדרישה נוספת מהפלסטיני להשתנות כדי שישראל תסכים לקבל אותו?

לפי הדיווחים, סגלוביץ' דרש תמיכה בשירות אזרחי, הכרה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ומקום בצמרת הרשימה. אם אלה התנאים, סגלוביץ' אינו מצטרף לרע"מ – רע"מ נדרשת להתאים את עצמה אליו. המאבק בפשיעה, שהיה חלק מתפקידו בממשלה, הופך כך לנכס פוליטי שמאפשר להציב דרישות זהותיות עמוקות ממפלגה ערבית. זכויות בסיסיות מוצגות שוב כתמורה על נאמנות.

אבל גם אם חלק מהדרישות אינן מדויקות, עצם ההסכמה להכניס אותו למקום מובטח, כזה שאינו תלוי בבחירה של חברי רע"מ, היא כבר שינוי עמוק. זו אינה רק שותפות פוליטית, אלא ויתור על עיקרון בסיסי של ייצוג פנימי. על חשבון מי?

בתוך ההקשר הזה, הצטרפות אפשרית של סגלוביץ' לרע"מ שונה מכל מה שראינו בעבר. זה אינו עוד ניסיון של מפלגה ערבית להכניס דמות יהודית לשורותיה ולא עוד מהלך סמלי של גיוון. מדובר בפוליטיקאי ציוני, עם רקע בכיר במשטרה ותפיסת עולם ממלכתית ברורה. דווקא משום כך, כניסתו אינה שוברת את הגבולות אלא מחדדת אותם. היא מאלצת את רע"מ להגדיר את עצמה מחדש: האם היא מפלגה ערבית? מפלגה ערבית-יהודית? או אולי משהו חדש, כמעט מאולץ – מפלגה ערבית-ציונית? האם זה בעצם ניסיון להתאים את עצמה לשיח שמגיע מגוש השינוי ואפילו מגוש נתניהו, שלפיו השותפות בממשלה הבאה אפשרית רק למפלגות ציוניות?

הטקסטים האחרים שפרסמנו השבוע מראים מדוע אי אפשר לנתק בין הדברים. רווידה עאמר תיעדה כיצד המלחמה בעזה גובה מחיר גם מנשים הרות ומחיים שטרם החלו; עבד אבו שחאדה הראה כיצד הנכבה הופכת בזיכרון הישראלי לסיפור משפחתי תמים; הארון בשארה, חמי שיף, סאמי סואלמה ובאסל עדרה כתבו על אל-מוע'ייר, סבסטיה, בית אומר ואום אל-ח'יר, מקומות שבהם ישראל נאבקת לא רק בפלסטינים, אלא גם בקשר שלהם לאדמה, לעברם ולסיפורם.

אלה אינם סיפורים זהים, אבל הם חושפים היגיון משותף: ישראל מוכנה לדון בפלסטיני רק לאחר שהפרידה אותו מההקשר שלו. גם ההצעה של סגלוביץ' לרע"מ פועלת כך. היא מציעה שותפות, אבל מבקשת קודם לוודא שהשותף יהיה פחות פלסטיני.

---
הצטרפו לניוזלטר של שיחה מקומית - https://cli.re/XAYe3j

במקביל להתגברות הביקורת על ישראל, מתחזקת ומתמסדת העמדה הפרו-פלסטינית בשיח ובאקטיביזם הפרוגרסיבי בארה"ב. העובדה שתמיכה של הלובי הפרו-ישראלי היא כיום חיסרון עבור מועמד בבחירות ארציות מצביעה על שינוי טקטוני.

לכתבה: https://www.mekomit.co.il/ps/171925

צילום: Julia Demaree Nikhinson/ AP
---
לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://t.me/local_call

שתי עמותות נשים פלסטיניות יצאו בקריאה לגברים שהואשמו בהטרדה מינית לפרוש מתפקידיהם הציבוריים. הקמפיין הזה, אומרת סמאח סלאימה, לא נועד לפגוע בהנהגה הערבית רגע לפני הבחירות, אלא דווקא לסייע לה

מתוך הכרזה "מטרידן, התפטר" שיוזמו עמותות "נשים נגד אלימות" ו"א-סיוואר"

https://www.mekomit.co.il/ps/171935
---
לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://t.me/local_call

הבחירות להנהגת חמאס, ההתקרבות לדחלאן והסכמה עקרונית על פירוק הנשק מצביעות על שינוי משמעותי בתנועה. זאת בעוד ישראל ממשיכה להקשיח עמדות ולמעשה מבהירה שכל הסדר הוא למראית עין בלבד.
החוקר והפרשן הפוליטי העזתי מוחמד שחאדה על הבחירות בחמאס: https://www.mekomit.co.il/ps/171958
---
לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://t.me/local_call