טאובמן טוען שזה רשות ולא חובה לגייס חרדים.
השופטים מציינים שעבור האחרים זה חובה.

השופט סולברג - גיוס 3,000 חרדים הוא צעד בסיסי ומינימאלי

קו ההגנה של הממשלה הוא שהממשלה לא פטרה חרדים מהגיוס אלא שהפוקד מחליט לא לגייס אותם, ומבקשת להמתין להשלמת החקיקה.

לגבי סוגיית התמיכות, נציג הממשלה אומר שלדעתו לא צריך להיות שינוי במצב גם בהיעדר חוק

נציג הממשלה טוען שזכותה של הממשלה לתמוך בישיבות כפי שהיא רואה לנכון.
פוגלמן מציין שלפי עמדת היועצת המשפטית יש זיקה בין בגיוס למימון ולכן הדברים שנויים במחלוקת
גרוסקופף שואל- אם תלמיד לא מתגייס מותר לשלול תקציב בגינו?
נציג הממשלה - כן. אמת.

טאובמן: זה דיני נפשות של עשרות אלפי אברכים
ברק-ארז: לא, זה דיני נפשות לא רק של עשרות אלפי-אברכים

*נשיא המדינה יצחק הרצוג בכנס המשפט באוניברסיטה העברית:*

״בעקבות נאומו של הנשיא ביידן אמרתי לראש הממשלה שאתן לו ולממשלה גיבוי לעסקה שיגבשו לשחרור חטופים.

אסור לשכוח כנאמר במקורותינו שאין מצווה גדולה יותר ממצוות פדיון שבויים ואני מוסיף - במיוחד כשמדובר באזרחים ישראלים שהמדינה לא שמרה והגנה עליהם. חובה להחזירם הביתה במסגרת עסקה שתשמור על האינטרסים הבטחוניים של מדינת ישראל״.

נציג היועמ״שית, עו״ד מיליקובסקי: נקודת המוצא היא גיוס למקסימום שאפשר. המספר שננקב 3,000 הוא מספר התחלתי מינימלי שהצבא יכול להתחייב אליו בשנת הגיוס. המספר הזה עדיין לא משקף את ערך השוויון, רחוק מכך, אבל יש מציאות בשטח.

נציג היועמ״שית יוצא נגד הקו של הממשלה שהאחריות תתגלגל לפקיד הגיוס ואומר שזה לא מצב בריא

פוגלמן: לא רוצים שהעתירות יהיו עתירות מתגלגלות, רוצים להכריע בשאלות העקרוניות

השופט סולברג שואל מה קורה אם יחליטו לגבי חלק מהמועמדים לשירות שלא לקרוא להם, כלומר אחרי שיתקבלו החלטות פרטניות
מיליקובסקי: עוד לא היה מקרה כזה. אין מניעה לשלם לו תמיכות

*יו״ר המחנה הממלכתי, השר בני גנץ:*

״לא היינו צריכים להגיע לדיון היום בבג"ץ.
הממשלה הייתה צריכה לגבש מתווה שירות לפני שנה, הרבה לפני שנפתחה המלחמה – אבל ראשיה היו עסוקים בהפיכה משטרית.

צריך לומר אמת, המתווה שמוצג – לא יביא לגיוס, בטח לא במספרים שמערכת הביטחון ומדינת ישראל צריכות ולא יקדם ולו במקצת, הוגנות לאומית שלפיה כולם משרתים.

לפני השבעה באוקטובר היו מי שחשבו שצה"ל יכול להפוך לצבא מקצועי.
אבל שוב הוכח, כי צבא העם הוא צורך קיומי, ומתווה שירות ישראלי כולל בראיה של עשור קדימה לחרדים, ערבים וכל חלקי החברה: הוא הדרך להבטיח את ביטחוננו וחוסננו.
עוד לא מאוחר להתעשת ולקדם אותו.״

שר הביטחון גלנט בפיקוד הדרום: ״בכל תהליך סיום של המלחמה לא נקבל את שלטון החמאס. אנחנו מקדמים חלופה שלטונית לחמאס שבמסגרתה נבודד אזורים, נוציא את אנשי החמאס ונכניס כוחות אחרים שיאפשרו שלטון אחר״

נגמר הדיון על חוק הגיוס

אחרי ההחלטה לא לשגר אותו לוושינגטון, במקרה משתחרר תיעוד של ארדן ויוסי כהן בפגישה

ח״כ יצחק פינדרוס אומר בשש עם שנתניהו מבין שבלי חוק גיוס חדש לא תהיה ממשלה

דוד לוי, שר החוץ לשעבר, וחתן פרס ישראל למפעל חיים הלך לעולמו בגיל 86

*נשיא המדינה יצחק הרצוג:*

״סיפור חייו של דוד לוי, הנער שעלה ממרוקו הישר אל המעברה, ומשם פילס את דרכו אל עמדות ההנהגה הבכירות במדינה - הוא ביטוי מרשים למנהיגות חברתית אמיתית ומעוררת השראה, המשקפת את פניה היפים של הישראליות.

אנו נפרדים היום בצער רב מלוחם חברתי במלוא רמ״ח איבריו, מי ששפתו העשירה והייחודית היתה קול מובהק לעיירות הפיתוח ולפריפריה משך עשרות שנים - בכנסת, בהסתדרות ובממשלה. סגן ראש הממשלה, שר החוץ, וכמובן שר הבינוי והשיכון המיתולוגי שהוביל ביד רמה את פרויקט שיקום השכונות.

דוד לוי, חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, ייזכר בקורותיה של ישראל כסמל של ממלכתיות ועשייה חברתית פורצת דרך אשר הותירו חותם אמיתי על החברה והמדינה. הייתה לי הזכות לעבוד איתו וללמוד מתבונתו וניסיונו.

תנחומים למשפחתו ולאוהביו הרבים, יהי זכרו ברוך״.

*יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה:*

״קיבלתי בצער רב את הידיעה על פטירתו של דוד לוי. אהבתי אותו בכל ליבי.

דוד היה התגשמותו של החלום הציוני: הנער שעלה מרבאט, בירת מרוקו, ובעשר אצבעותיו בנה בית, משפחה וקריירה בארץ החדשה-ישנה, שהביאו אותו לפסגות שאליהן מעטים העפילו.

במתינות, בשיקול דעת, בדרך ארץ ובכבוד הפך למנהיג ציבור, חבר הכנסת ושר בממשלה ומוביל מדיניות, שייזכר בהיסטוריה של מדינת ישראל כתפארתה של החברה.

תנחומיי למשפחת לוי, לבית שאן, ולכל אוהביו ומוקיריו הרבים.

יהי זכרו ברוך״.

*ראש הממשלה בנימין נתניהו:*

אני דואב עמוקות עם כל אזרחי ישראל על פטירתו של דוד לוי ז''ל – משרת ציבור מסור במשך עשרות שנים, שר בממשלות ישראל וסגן ראש הממשלה.

דוד, יליד מרוקו, סלל את דרכו בחיים בעשר אצבעותיו. במישור המקומי הוא תרם להתפתחות העיר בית שאן, ונעשה סמל לצמיחת ערי הפיתוח בפריפריה.

במישור הלאומי הוא הטביע חותם אישי על החיים הפוליטיים, תוך שהוא דואג לאוכלוסיות חלשות שידעו מצוקה.

כשר החוץ וכסגן ראש הממשלה סייע דוד לכינון קשרים דיפלומטיים עם מדינות שנמנעו מלעשות זאת בשנות 'המלחמה הקרה'. ביקוריו בבירות תבל התאפיינו בזקיפות-קומה על היותו נציג נאמן של מדינת ישראל.

שיתפתי פעולה עם דוד בממשלות 'הליכוד', וכך גם עם ילדיו שהשתלבו כמוהו בהצלחה בפוליטיקה הארצית.

לא תמיד הסכמנו על הכל, אבל תמיד הערכתי את תודעת השליחות שלו.

אני ורעייתי שרה מוסרים את מלוא תנחומינו למשפחת לוי הענפה, מתוך ידיעה שזכרו של דוד היקר יוסיף להיות נצור בלב עמנו לאורך שנים ודורות.

ראש הממשלה הזמין את השר בן גביר לפגישה בלשכתו על מנת שיקרא הבוקר את טיוטת ההסכם המתגבשת.
בלשכת ראש הממשלה העבירו לבן גביר מסר שלפיו בניגוד לדבריו של הנשיא ביידן, אין בטיוטת ההסכם סעיף הכולל את עצירת המלחמה, וכן כי שאר הסעיפים לא יהוו "עסקה מופקרת".