22 פרקליטים השתתפו בדיונים המרתוניים ב־2019, שבהם הוחלט כמעט פה אחד להעמיד לדין את ראש הממשלה באשמת שוחד. היועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט, קבע: "האנשים שהשתתפו בהם פעלו אך ורק מתוך מניעים ענייניים. מערכת אכיפת החוק היא מערכת ממלכתית". אם זה המצב, אז מדובר במערכת עניינית וממלכתית - אבל רשלנית עד להדהים.

מנדלבליט השתלח באותו נאום ב"ניסיון לקיים את השימוע - לאחר שכבר הסתיימו הדיונים בפניי - רק שהפעם בפומבי, תוך הצגת תמונה חלקית ומגמתית, שלא לומר מעוותת, של הדברים. הדבר נועד לצייר תמונה כאילו כל החלטה שתתקבל שאיננה סגירת התיקים היא בהכרח שגויה. האמת צריכה להיאמר - תיקי ראש הממשלה מבוססים על מאות ראיות שנאספו בחקירה יסודית ומאומצת: עדויות, מסמכים, התכתבויות, הקלטות, ועוד ועוד".

והנה - התברר שמכל הראיות, וכל הדיונים, לא קם גורם אחד שיהיה מקצועי דיו לגלות שפגישת ההנחיה לא יכולה היתה להתקיים במועד הנטען, שסחיטת עדים היא פשע, ושחקירה שנפתחת בניגוד לחוק יסוד ולהנחיות היועמ"ש לא תגיע רחוק.

התבשיל המוקדח הזה, שגרם למדינה שלמה כאבים עזים של עשור, הוא תוצר של שחצנותו של שי ניצן ("אני לא הייתי מצביע לנאשם בשוחד", השמיע בראיון תעמולה פוליטית בוטה בעודו בתפקיד) ושל פחדנותו של אביחי מנדלבליט, אבל הפלא הוא מדוע ההתחפרות נמשכת גם בכהונתה של גלי בהרב־מיארה.
התשובה היא, בשתי מילים: חגי הרוש. מעטים מכירים את הדוקטור חובש הכיפה, שמכהן כעוזר הבכיר גם ליועמ"שית הנוכחית וגם לקודם. בהרב־מיארה אימצה את הצוות של היועמ"ש הקודם. בכך היא כבלה את עצמה למורשתו המפוקפקת.

הרוש וחבריו מצויים בניגוד עניינים חריף. כאחד מאדריכלי כתב האישום הרעוע והרשלני, הוא וחבריו לא יכולים להמליץ לבוסית שלהם לעשות את הדבר הנכון ולהוציא לו צו הריסה. יש להם מורשת להגן עליה ובוס לשעבר לשמור עליו. הדבקות הקנאית שלהם בניהול קרבות אבודים גרמה נזק בל ישוער למוסד שבו הם מכהנים, האריכה את המשפט בשנים וגררה את המדינה לתהום שייקח שנים לצאת ממנה. עוד לפני שמפצלים את תפקיד היועמ"ש, אולי כדאי לנתק את היועמ"שית מסביבתה, שנכשלה במשימתה העיקרית כישלון מחפיר, וחושבת שאף אחד לא שם לב.

הטור המלא:
https://go.amitsegal.co.il/6nrE1k