מה לדעתכם הייתה תגובת ספרד אם היינו מממנים שם בדלנים באסקים?

צפו בקטע הקצר ⬆️
—
לראיון המלא ב 12 -
https://youtu.be/8Ou5vxA2x_E

מה היה קורה אם ישראל היתה מממנת
עמותות חתרניות בבריטניה ובספרד ?

כחבר קואליציה אני מחויב לומר את האמת:: הגליל מיובש וחיילי המילואים לא מתוגמלים. דרשתי מהשר גולדקנופף תשובות ולא קיבלתי.
אני לא מתכוון להרפות לשניה.
מה שבכוחי אעשה למען הגליל ולמען אלה שנותנים את כל כולם למדינה.🇮🇱

מוזמנים לצפות:

מה שטוב אצל יצחק עמית זה שאת הדיקטטורה אתה מקבל ישר לפרצוף בלי מסכות.

‏יצחק עמית כבר לא מסתיר. לא עוטף, לא מדבר על ״איזונים ובלמים״, לא מכסה באדרת ״זכויות האדם״ או ״שלטון החוק״. הוא פשוט אומר את זה כמו שזה: המילה האחרונה שייכת לשופטים.

‏וזה נאמר לא בחדרי דיונים ולא בעלון פנימי – אלא מול תלמידי תיכון. מול הדור הבא. עם דימוי מגוחך של שופט כדורגל. האם התלמידים שחלקם בוודאי מכירים את המשחק שמעו על שופט כדורגל שלא שופט לפי החוקים ושפוסל חוקים שלא מוצאים חן בעיניו מסיבות ״מהותיות״? האם הם היו ממשיכים לתת אמון במשחק כשהם יודעים שכל החלטה תלויה בגחמת השופט שהוא גם המחוקק וגם מחליט שהחוקים חלים מתי שבא לו ורק על מי שבא לו?

‏במילים פשוטות: עמית חושב שהוא מעלינו. מעל הכנסת. מעל הממשלה. מעל העם.
‏למה? ככה! כי הוא החליט ככה.

‏אז כמה טוב שרואים את האמת: זו לא דמוקרטיה. זו אוליגרכיה שיפוטית.

‏בית משפט שלא נבחר על ידי העם, שלא כפוף לחוק ושרואה את עצמו כבעל המילה האחרונה, הוא עריץ.

ואת העריצות הזאת יש לנו מחויבות להפסיק.
‏וגם אם תארך הדרך, בסוף העריצות המשפטית תגיע לסיום.
‏לא נעצור!

ביום של זיכרון הסטורי, יום כניעת גרמניה הנאצית, המלחמה ברשע ממשיכה והיא גובה מחירים כבדים.
היום, ה-9 במאי, אנו מציינים את יום כניעת גרמניה הנאצית, שמסמל את הניצחון על משטר הרשע האפל ביותר בהיסטוריה האנושית.

ביום הזה, בלב כבד ובצער עמוק אני כואב את נפילתם של סמל ישי אליקים אורבך, לוחם בגדוד ההנדסה 605, וסמ"ר ים פריד, לוחם סיירת גולני. מטובי בניה של הארץ הזאת, שנפלו בקרב בדרום רצועת עזה מול הנאצים המודרניים ששמו לעצמם למטרה להשלים את מה שהנאצים ההם לא סיימו.

אולם היום, אנו לוחמים בנאצים בעצמנו. לקחנו את גורלנו בידינו, דור המכבים קם לתחיה ולא נעצור עד שיגיע היום שרעיון הרשע האיסלאמיסטי-נאצי מעזה ועד איראן ימוגר מן העולם.

אני שולח תנחומים מעומק הלב למשפחות השכולות ומחבק אותן בשעתן הקשה. יהי זכרם ברוך.
מבקש גם לשלוח איחולי החלמה שלמה ומהירה ללוחמים שנפצעו בקרבות.

פרשת אחרי קדושים - אחרי הלווית שני קדושים שנפלו אתמול.

במעלות קדושים וטהורים.
הדברים נכתבים כשאני יוצא מהלוויית הלוחם הקדוש ישי אליקים אורבך שנפל אתמול יחד עם סמ״ר ים פריד הי”ד.
ישי, מוזיקאי מחונן, בחר להיות לוחם. אלמנתו ומשפחתו סיפרו על יראת השמיים, העדינות והדבקות באמת. ועם זאת, לוחם מצטיין עז נפש למען עמו וארצו.
אכן, אחרי מות קדושים.

“קדושים תהיו – כי קדוש אני”
מילים שהן פסגת הקריאה המוסרית-רוחנית של עם ישראל: להיות קדושים. קדושה איננה רק מוסר אנושי. היא בוודאי איננה נחמדות אוניברסלית.
קדושה היא הבדלה והיבדלות.
הבדלה בין טהור לטמא. בין אור לחושך. בין ישראל לעמים.
הבדלה שהיא גם גורל וגם ייעוד.

השבוע ציינו את יום הרצל – חוזה המדינה, האיש שהבין בשלב מסוים בחייו שיהודי יכול לנסות לברוח מן הקדושה, אך לעולם לא יוכל להימלט ממנה. ואת ההבנה הזו הוא תירגם למעשה ששינה את פני ההסטוריה.

בספרו אלטנוילנד, מפי הדמות פרידריך, כתב הרצל את הדברים החריפים הבאים על היהודים שניסו “להיטמע”:
“הם חשבו שייראו מכובדים יותר, אם לא יזוהו כיהודים. אבל דווקא כך חשפו את נשמתם האמיתית, נשמה של משרתים או עבדים משוחררים. מה הפלא שזכו ביחס מזלזל, אם הם עצמם לא הפגינו כל הערכה עצמית? הם הזדנבו אחרי האחרים וקיבלו את העונש המגיע להם – הדחיה. עיוורון תמוה מנע מהם להסיק את המסקנה הנכונה, אלא דווקא את היפוכה… הם עשו הכל כדי להימנע ממגע כלשהו עם היהדות, ובשל כך נוצרה התחושה שהיהדות בזויה, רעה ומושחתת. אבל הבוגדים האלה לא התחמקו מעונש. קרה להם מה שקורה לפליטים מאזור נגוע במגיפה. הם הפכו לחשודים ונשארו בהסגר.”

זה היה נכון אז – וזה נכון היום.
מי שמנסה למחוק את זהותו – מגלה שהעולם לא שוכח מי הוא באמת.
דווקא הניסיון לברוח מהיהדות, מהבדלה, מהקדושה – מוליד בוז, שנאה, הסגר.

והיום – יום כניעת גרמניה הנאצית.
האויב האכזרי ביותר של עם ישראל, של הרוח, של הקדושה.
הנאצים שנאו אותנו לא כי היינו מאיימים, אלא כי היינו נבדלים.
ואויבי הקדושה לא נעלמו. הם כאן. בעזה, ביהודה ושומרון, בסוריה, בלבנון ובאיראן.
והקדושה שלנו עדיין מעוררת את שנאתם – כי היא מזכירה להם שיש אמת.
והיום גם היום הקשה שבו איבדנו שניים מטובי הלוחמים.
סמל ישי אליקים אורבך וסמ״ר ים פריד הי”ד.

נזכרתי היום בסיפורו של הרב אברהם גוסטמן זצ״ל, ניצול השואה ששכל שם את בנו מאירק’ה.
כאשר הלך לנחם את פרופ’ ישראל אומן שבנו שלמה נפל במלחמת לבנון, אמר:
“עכשיו בשמיים, מאירק’ה שלי אומר לשלוימל’ה שלך: אשריך! אתה זכית! אני לא זכיתי. אני לא זכיתי לזרוק את עצמי מנגד כדי להציל את כלל ישראל. אתה זכית!”
ופרופ’ אומן השיב לו בדמעות: “ניחמתני. ניחמתני.”

כך נראית קדושה.
כך נראה עם שמוסר נפשו על נשמתו. על ייעודו. על זהותו.

״קדושים תהיו כי קדוש אני״ זה לא רק טקסט עתיק – זה שיקוף של מה שקורה כאן ועכשיו.
זו ברית גורל וברית ייעוד.
״קדושים תהיו״.
שבת שלום.

קישור לכתבה:

https://news.walla.co.il/item/3748282

בעל הבית לא מסתובב עם אפוד מגן.
מי שצריך להיות אזוק וכפות אלו הנוח'בות.
—-
לראיון המלא בערוץ הכנסת: ⬇️
https://youtu.be/jv47VP6yWVg

לא כתב אישום, חקיקה!

‏הזעקה של שפי פז והאם השכולה מירב חג׳אג׳ לגבי האיחוד האירופי שמתערב במדיניות ההגירה של מדינת ישראל לא שבה ריקם.

‏יש כאן דוגמא מובהקת להתערבות מדינתית זרה ופסולה ע״י מימון עמותות מקומיות שייפעלו מתוך המדינה וכנגד מדיניות ההגירה המוצהרת של ישראל בשם אותן מדינות זרות.

‏זהו עיוות שזועק לשמיים ולכן אני מקדם את הצעת החוק לבלימת מימון עמותות בידי מדינות זרות אשר מטרתן להשפיע על מדיניות הביטחון, החוץ וההגירה של ישראל באמצעים לא דיפלומטיים ולא בשדה המדיני. זוהי הדרך להגן על ריבונות המדינה.

‏מדיניות ההגירה של מדינת ישראל צריכה להיקבע ע״י אזרחי ישראל ולא בידי מדינות זרות.

https://www.israelhayom.co.il/news/law/article/17947879

בחקיקה, במאבקים בלתי נגמרים ובעבודה קשה, נביא לתנופת התיישבות בצפון.
היום בועידה לפיתוח הצפון של ערוץ 14 תיארתי איך רמ״י הפכה להיות אויבת ההתיישבות ואיך מטפלים בנושא.
מוזמנים לצפות ⬆️
——-
לראיון המלא : https://did.li/8kFZH

הצעת החוק שתשחרר את פקק ההתיישבות בגליל. ⬆️ .
——-
לראיון המלא :
https://youtu.be/mziQiD9ndr0

הלב נשבר לנוכח הרצח הנתעב של צאלה גז זכרונה לברכה, אם צעירה שהייתה בדרכה ללדת חיים חדשים, ונרצחה באכזריות בלתי נתפסת על ידי מרצחים ערבים. דם יהודי יקר שנשפך במלחמה שמנהל נגדנו עמלק נאצי כבר 100 שנים.

אני שולח תנחומים כנים למשפחתה הכואבת ומתפלל לרפואה שלמה לבעלה ולעובר הפצועים.

על מדינת ישראל לרדוף את הרוצחים עד חורמה, אך אלה רק יתושים שמייצרת תרבות הרצח הערבית-פלסטינית-איסלאמיסטית.
את הביצה צריך לייבש.

הכפר ממנו יצאו המחבלים האחראים לרצח הנורא הזה דינו להיות כחאן יונס.
קורא לראש הממשלה ולשר הביטחון למחוק את הכפר ולהקים עליו התיישבות יהודית.
זו השפה היחידה שמבינה תרבות הרצח וזו חובתנו לביטחון, לצדק ולהרתעה.

יהי זכרה של צאלה ברוך.

שבענו שכול. הגיעה העת להפוך את רוח צה”ל ולהחזיר את רוח ציון.

צאלה גז, בת 30 מברוכין, אם לשלושה, נרצחה אתמול בפיגוע ירי אכזרי בדרכה ללדת את בנה הרביעי.

הכאב – אישי, עמוק, לאומי.
אבל לא מדובר רק בכשל טקטי. לא רק באירוע מקומי.
מדובר בכישלון של רעיון.

יותר משצריך פתרונות בשטח, צריך לתקן את רוח צה”ל.
וליתר דיוק צריך להשליך את הקוד האתי שהשתלט על הפיקוד הבכיר.

כי זו לא טעות של חייל.
ולא היסוס של מפקד זוטר.
זה חינוך שיטתי מלמעלה.
זה שלושים שנה של מוסר מעוות, ששם את חיי אויבינו לפני חיי אזרחינו.

המסמך שנכתב בידי פרופ’ אסא כשר והפך למצפן הצה”לי מחק את הערכים המכוננים: “אהבת הארץ”, ו“חתירה לניצחון” – נעלמו.
ובמקומם הוכנס ערך ריק – “חיי אדם”.

כך, דקות אחרי שאישה יהודייה נרצחת בדרכה ללדת, בצה”ל דואגים מפני התפרעויות יהודים. לא מפני הפיגוע הבא.

וכשאנחנו לא יודעים מי אנחנו, מה הפלא שאיננו יודעים מי האויב.
שהאמירה הראשונה אחרי הרצח היא: ״ידינו הארוכה תשיג את הרוצחים״. כאילו
המחבל עם הקלאצ׳ הוא האויב ואין חברה שלמה שעומדת מאחוריו, מעריצה אותו ומחנכת לאורו. כאילו אין מערכת שמממנת רוצחי יהודים ותרבות של שנאת ישראל.

בשם אותה רוח עקומה, מוסרים מחסומים ומגבילים הוראות פתיחה באש.
כי צריך למנוע “עוול” לאוכלוסיה ״בלתי מעורבת״, גם אם המחיר הוא סכנת חיים לצאלה.

היום בערב ל”ג בעומר, נזכיר לעצמנו את חיילי ארץ ישראל הקדומה של בר כוכבא, את רוח החירות והאמונה המוחלטת בצדקת הדרך. רוח אהבת הארץ ודרישת הניצחון.

הגיע הזמן להשיב לצה”ל את הרוח הנכונה.
אהבת המולדת. דבקות במשימה. חתירה לניצחון.
לא כקלישאות – כמצפן אמיתי.
וכמו בר כוכבא – להילחם על הבית, מתוך הכרה בצדקת הדרך.

הגיעה השעה להחליף את רוח אסא כשר לרוח ציון. כי שבענו שכול.

מזימת אדריאנוס לא מתה אבל הרוח של בר כוכבא, רבי עקיבא ורשב”י עודנה בוערת. והרוח הזו תנצח!

בשנת 135 לספירה, זה נראה רע.
מרד הגבורה שהנהיג שמעון בר כוכבא דוכא.
שלוש שנים החזיקה מעמד המדינה היהודית. בר כוכבא טבע מטבעות עבריים ועליהם “לחרות ישראל” וניהל שלטון יהודי עצמאי תחת מצור רומאי כבד.
לאחר דיכוי מרד בר כוכבא ביד קשה ואכזרית, ניסה הקיסר הרומאי אדריאנוס למחוק את העם היהודי ואת הקשר שלו לארצו: הוא החריב את ירושלים, בנה עליה את העיר הפגאנית איליה קפיטולינה, אסר על קיום מצוות התורה, והוסיף חטא על פשע שינה את שמה של יהודה ל”פלסטינה”, בניסיון לעקור את הזהות היהודית משורשה.

אבל הרוח העברית לא הובסה.
השנים היו קשות
רבי עקיבא, גדול חכמי ישראל, אשר תמך בבר כוכבא ללא היסוס, עלה על המוקד תחת שלטון רומי, מת על קידוש השם, ויצק משמעות עליונה לדבקות בתורה גם בשעת מוות — תוך כדי שהוא קורא “שמע ישראל” כשעורו נסרק במסרקות ברזל.

רבי שמעון בר יוחאי, תלמידו של רבי עקיבא, נרדף על ידי הרומאים משום שסירב לומר מילה טובה על שלטונם. במסכת שבת מסופר כיצד סירב לשבח את מעשיהם בציבור ואמר שכל שעשו, לטובת עצמם עשו. הוא נאלץ לברוח. 13 שנה שהה במערה עם בנו חי על חרובים ומים, ולמד תורה ללא הפסק. הוא יצא ממנה כמגדלור רוחני לדורות.

והיום, ההיסטוריה חוזרת.
כמו אז, גם היום מנסים למחוק את הזהות היהודית, להמציא מחדש את “פלסטין” ולנתק את הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל.
וכמו אז, יש מי שממשיך את הדרך.
גבורת המלחמה בשלטון הזר חזרה עם הקמת תנועת בית״ר ע״י זאב ז׳בוטינסקי ולוחמי המחתרות וההבטחה ש״ביתר הנלכדה, יודפת, מסדה תרומנה בעוז והדר״
וגם היום יש מי שנושא את הסייפא והספרא.
נלחמים באויב האכזר מתוך אמונה ותורה. רבנים שלוחמים ותלמידי חכמים שמחזיקים בנשק ממשיכים את הרוח הגדולה של רבי עקיבא ותלמידיו.
לא נשברים.

וננצח.

ננצח את עמלק בעזה את הרוע הגלוי של המכנים עצמם ״פלסטינים״.
וננצח את מזימת אדריאנוס הנוכחית כפי ביטא אותה נשיא צרפת מקרון, שבחר השבוע להאשים את ישראל ולחזור לשקר הפלסטיני.

ארץ ישראל שייכת לעם ישראל.
לא אדריאנוס, לא מקרון, ולא שום שליט זר לא יכופפו את הרוח שלנו.

כי הרוח הזאת לא נולדה היום. היא יונקת ממערת פקיעין, ממערות יהודה, ממטבעות בר כוכבא — והיא עוד תבער. ותנצח!
לג בעומר שמח!🔥

ראיון בערוץ 14 הבוקר:
https://youtu.be/I-PedJswyoo?si=V9DVdfgsR_CSMW3O

ראיון בגלי צה״ל אתמול:
https://youtu.be/JqL4OQFqCNw?si=tuO7jmyxv2cmS3aC