שלום רב,
הודעה לתקשורת מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד מהראן בני רביעה (27), ג'ואד בני רביעה (20) מחמוד בני רביעה (53) ונור מחאמיד (21) תושבי חיפה בגין סחיטה באיומים ובכוח, היזק לרכוש התפרצות ועוד. הנאשמים גבו דמי חסות מהנהלת וועד בנייני משרדים בחיפה.
לפי כתב האישום שהגיש עו"ד יניב זוהר, חלק מהנאשמים החליטו לפעול בצוותא על מנת לאיים על אנשי חברת הניהול והבעלים של בית טל על מנת להניעם לשלם להם כספים, שאינם אלא דמי חסות, עבור שירותי "שמירה" שכאמור לא התכוונו לספק. הנאשמים או מי מטעמם הגיעו לבניין טל שברו את דלת הכניסה , השליכו מסך טלוויזיה לרצפה וגרמו לנזקים למבנה בעשרות אלפי שקלים. כתוצאה מהאיומים הועברו סכומי כסף שונים, בהזדמנויות רבות לחלק מהנאשמים על שירות שמירה שלא סופק.
בחודש דצמבר 2022, גמלה בליבם של הנאשמים מחמוד ומהראן (אב ובנו) לפעול בצוותא על מנת לאיים גם על חברה המנהלת ומתחזקת את בניין אמיר בחיפה. הנאשמים שאינם בעלי חברת שמירה, אינם עוסקים במתן שירותי "שמירה" דרשו שישולם להם דמי חסות עבור שירותי שמירה.
במסגרת האיומים הגיעו הנאשמים לבית אמיר, והשניים פנו לשומר שהועסק אותה עת במקום מטעם חברת הניהול והורו לו שלא להגיע יותר לעבודתו כשומר בבית אמיר. בהמשך, הגיעו הנאשמים לבית אמיר וניפצו את חלונות דלת הכניסה לבניין. על מנת להימנע מנזקים נוספים בבניין, החלה הנהלת בתי אמיר לשלם דמי חסות לנאשמים בגובה של 3,000 ₪ לחודש.
בחודש יוני 2023 חברת הניהול בבית אמיר חתמה על ניהול בית טל. לאחר שנודע הדבר לנאשם מחמוד, התקשר להנהלה ודרש שלא לקחת את ניהול בית טל, בהמשך הנאשם מהראן דרש העלאה בדמי החסות מבית אמיר מ 3000ש"ח ל 5,000 ₪, אחרת הוא יטיל על וועד הבניין בבית אמיר קנס בגובה 50,000 ₪. בהמשך לכך, במטרה להניע את וועד הבניין לשלם דמי חסות של 5,000 ₪ בכל חודש ולהישמע להם, החליטו הנאשמים מהראן ומחמוד לפנות לנאשם ג'ואד בני רביעה ולנור מחאמיד על מנת שיפרצו למשרדים בבית אמיר ויגרמו הרס, נזק וגניבות בהזדמנויות רבות בתמורה לכספים. הנאשמים נור וג'ואד פרצו כמוסכם לבניין וגרמו לנזקים וגנבו רכוש בעשרות אלפי שקלים, כאשר בפעם הרביעית שפרצו נתפסו ע"י המשטרה.
הודעה לתקשורת מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד מהראן בני רביעה (27), ג'ואד בני רביעה (20) מחמוד בני רביעה (53) ונור מחאמיד (21) תושבי חיפה בגין סחיטה באיומים ובכוח, היזק לרכוש התפרצות ועוד. הנאשמים גבו דמי חסות מהנהלת וועד בנייני משרדים בחיפה.
לפי כתב האישום שהגיש עו"ד יניב זוהר, חלק מהנאשמים החליטו לפעול בצוותא על מנת לאיים על אנשי חברת הניהול והבעלים של בית טל על מנת להניעם לשלם להם כספים, שאינם אלא דמי חסות, עבור שירותי "שמירה" שכאמור לא התכוונו לספק. הנאשמים או מי מטעמם הגיעו לבניין טל שברו את דלת הכניסה , השליכו מסך טלוויזיה לרצפה וגרמו לנזקים למבנה בעשרות אלפי שקלים. כתוצאה מהאיומים הועברו סכומי כסף שונים, בהזדמנויות רבות לחלק מהנאשמים על שירות שמירה שלא סופק.
בחודש דצמבר 2022, גמלה בליבם של הנאשמים מחמוד ומהראן (אב ובנו) לפעול בצוותא על מנת לאיים גם על חברה המנהלת ומתחזקת את בניין אמיר בחיפה. הנאשמים שאינם בעלי חברת שמירה, אינם עוסקים במתן שירותי "שמירה" דרשו שישולם להם דמי חסות עבור שירותי שמירה.
במסגרת האיומים הגיעו הנאשמים לבית אמיר, והשניים פנו לשומר שהועסק אותה עת במקום מטעם חברת הניהול והורו לו שלא להגיע יותר לעבודתו כשומר בבית אמיר. בהמשך, הגיעו הנאשמים לבית אמיר וניפצו את חלונות דלת הכניסה לבניין. על מנת להימנע מנזקים נוספים בבניין, החלה הנהלת בתי אמיר לשלם דמי חסות לנאשמים בגובה של 3,000 ₪ לחודש.
בחודש יוני 2023 חברת הניהול בבית אמיר חתמה על ניהול בית טל. לאחר שנודע הדבר לנאשם מחמוד, התקשר להנהלה ודרש שלא לקחת את ניהול בית טל, בהמשך הנאשם מהראן דרש העלאה בדמי החסות מבית אמיר מ 3000ש"ח ל 5,000 ₪, אחרת הוא יטיל על וועד הבניין בבית אמיר קנס בגובה 50,000 ₪. בהמשך לכך, במטרה להניע את וועד הבניין לשלם דמי חסות של 5,000 ₪ בכל חודש ולהישמע להם, החליטו הנאשמים מהראן ומחמוד לפנות לנאשם ג'ואד בני רביעה ולנור מחאמיד על מנת שיפרצו למשרדים בבית אמיר ויגרמו הרס, נזק וגניבות בהזדמנויות רבות בתמורה לכספים. הנאשמים נור וג'ואד פרצו כמוסכם לבניין וגרמו לנזקים וגנבו רכוש בעשרות אלפי שקלים, כאשר בפעם הרביעית שפרצו נתפסו ע"י המשטרה.
הודעה לעיתונות מטעם רשות התאגידים
יחידת רשם העמותות ברשות התאגידים במבצע מחיקת אלפי עמותות לא מדווחות מפנקס העמותות וחיסולן
יחידת רשם העמותות והחל"צ ברשות התאגידים, פועלת למחיקת כ-6,600 עמותות שאינן מדווחות מפנקס העמותות. החל מחודש מרץ 2023, נשלחו מכתבי התראה בדבר הכוונה לבצע מחיקה מהפנקס לכ-7,000 עמותות. במסגרת פעימה זו של פרויקט מחיקת עמותות לא מדווחות, הליך המחיקה ננקט כנגד עמותות שנוסדו עד שנת 2017 ולא הגישו דו"חות כספיים כנדרש. כתוצאה ממשלוח מכתבים ראשוניים במסגרת הפרויקט, כ-500 עמותות הגישו דיווחים שנתיים, ובכך נמנע המשך נקיטה בהליך מחיקה כלפיהן.
בימים אלו, פורסמה ברשומות הודעה מוקדמת בדבר מחיקת כ-6,600 עמותות מפנקס העמותות וחיסולן. (קישור לרשימת העמותות-
https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/ZZKYP1JasTIK3+puGrB48tCcztT9H3IH2Qus5X550+c=
עמותות נדרשות להגיש מדי שנה דיווח על פעילותן בשנה שחלפה ועל התנהלותן הכספית. דיווחים אלה מאפשרים ליחידת רשם העמותות והחל"צ לפקח על פעילות העמותה ולבחון את עמידתן בהוראות החוק והנחיות הרשם, לוודא כי העמותה מקדמת את מטרותיה וכי לא מבוצעת חלוקת רווחים אסורה. חשוב לא פחות, דיווחים אלה מתפרסמים לציבור, מיידית וללא תשלום, באתר גיידסטאר - https://www.guidestar.org.il/home. פרסום זה מקיים את העיקרון, לפיו עמותות ותאגידים אחרים ללא כוונת רווח, נדרשים לרמת שקיפות גבוהה, בין בשל הישענותם על תרומות פרטיות ותקציבים ציבוריים ובין בשל העניין הציבורי הכללי בפעילות תאגידים מסוג זה.
הליך המחיקה והחיסול עתיד להסתיים באוקטובר 2023, כאשר במועד זה עמותות אשר לא יגישו התנגדות למחיקתן בכפוף להגשת דיווחים כדין, יימחקו מפנקס העמותות ויחוסלו. מחיקת עמותה משמעה, כי היא אינה מהווה עוד אישיות משפטית, כך שאינה כשירה עוד לבצע פעולות משפטיות. הודעה על מחיקת עמותות מהפנקס תישלח לבנקים, כך שחשבונות הבנק של העמותות שתמחקנה – יוקפאו, ללא יכולת לבצע פעולות בחשבונות אלו.
על מנת להימנע מאי נעימות והצורך לנקוט בהליך החייאה במקרים המתאימים, רשמת העמותות מעודדת עמותות להגיש דיווחים שנתיים ללא דיחוי.
*עו"ד שולי אבני-שוהם, ראש רשות התאגידים ורשמת העמותות:* "הגשת דיווחים על ידי עמותות איננה דרישה פרוצדוראלית גרידא, אלא חובה מהותית שעמידה בה מאפשרת לנו לפקח באופן אפקטיבי על עמותות, להגשים בצורה הטובה ביותר את האינטרס הציבורי ולוודא שכספי תורמים מנותבים להגשמת מטרות העמותה. בנוסף, דיווחים אלה שקופים לציבור ומנגישים לו מידע על פעילות העמותות. אנו נעמוד על כך שכל עמותה רשומה, תגיש דיווחים כנדרש על פי הדין. מבצע מחיקת העמותות מפנקס העמותות וחיסולן, מהווה חלק חשוב ביישום גישה זו לטובת הגברת אמון הציבור בפיקוח על ארגונים ללא כוונות רווח".
יחידת רשם העמותות ברשות התאגידים במבצע מחיקת אלפי עמותות לא מדווחות מפנקס העמותות וחיסולן
יחידת רשם העמותות והחל"צ ברשות התאגידים, פועלת למחיקת כ-6,600 עמותות שאינן מדווחות מפנקס העמותות. החל מחודש מרץ 2023, נשלחו מכתבי התראה בדבר הכוונה לבצע מחיקה מהפנקס לכ-7,000 עמותות. במסגרת פעימה זו של פרויקט מחיקת עמותות לא מדווחות, הליך המחיקה ננקט כנגד עמותות שנוסדו עד שנת 2017 ולא הגישו דו"חות כספיים כנדרש. כתוצאה ממשלוח מכתבים ראשוניים במסגרת הפרויקט, כ-500 עמותות הגישו דיווחים שנתיים, ובכך נמנע המשך נקיטה בהליך מחיקה כלפיהן.
בימים אלו, פורסמה ברשומות הודעה מוקדמת בדבר מחיקת כ-6,600 עמותות מפנקס העמותות וחיסולן. (קישור לרשימת העמותות-
https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/ZZKYP1JasTIK3+puGrB48tCcztT9H3IH2Qus5X550+c=
עמותות נדרשות להגיש מדי שנה דיווח על פעילותן בשנה שחלפה ועל התנהלותן הכספית. דיווחים אלה מאפשרים ליחידת רשם העמותות והחל"צ לפקח על פעילות העמותה ולבחון את עמידתן בהוראות החוק והנחיות הרשם, לוודא כי העמותה מקדמת את מטרותיה וכי לא מבוצעת חלוקת רווחים אסורה. חשוב לא פחות, דיווחים אלה מתפרסמים לציבור, מיידית וללא תשלום, באתר גיידסטאר - https://www.guidestar.org.il/home. פרסום זה מקיים את העיקרון, לפיו עמותות ותאגידים אחרים ללא כוונת רווח, נדרשים לרמת שקיפות גבוהה, בין בשל הישענותם על תרומות פרטיות ותקציבים ציבוריים ובין בשל העניין הציבורי הכללי בפעילות תאגידים מסוג זה.
הליך המחיקה והחיסול עתיד להסתיים באוקטובר 2023, כאשר במועד זה עמותות אשר לא יגישו התנגדות למחיקתן בכפוף להגשת דיווחים כדין, יימחקו מפנקס העמותות ויחוסלו. מחיקת עמותה משמעה, כי היא אינה מהווה עוד אישיות משפטית, כך שאינה כשירה עוד לבצע פעולות משפטיות. הודעה על מחיקת עמותות מהפנקס תישלח לבנקים, כך שחשבונות הבנק של העמותות שתמחקנה – יוקפאו, ללא יכולת לבצע פעולות בחשבונות אלו.
על מנת להימנע מאי נעימות והצורך לנקוט בהליך החייאה במקרים המתאימים, רשמת העמותות מעודדת עמותות להגיש דיווחים שנתיים ללא דיחוי.
*עו"ד שולי אבני-שוהם, ראש רשות התאגידים ורשמת העמותות:* "הגשת דיווחים על ידי עמותות איננה דרישה פרוצדוראלית גרידא, אלא חובה מהותית שעמידה בה מאפשרת לנו לפקח באופן אפקטיבי על עמותות, להגשים בצורה הטובה ביותר את האינטרס הציבורי ולוודא שכספי תורמים מנותבים להגשמת מטרות העמותה. בנוסף, דיווחים אלה שקופים לציבור ומנגישים לו מידע על פעילות העמותות. אנו נעמוד על כך שכל עמותה רשומה, תגיש דיווחים כנדרש על פי הדין. מבצע מחיקת העמותות מפנקס העמותות וחיסולן, מהווה חלק חשוב ביישום גישה זו לטובת הגברת אמון הציבור בפיקוח על ארגונים ללא כוונות רווח".
שלום רב,
הודעה לתקשורת מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בבאר שבע הטיל ארבע שנות מאסר על אליהו במברון לאחר שהורשע, בהתאם להודאתו, בהקמת מפעל לזיוף מטבעות וזיופן, בעבירות כלכליות וכן בהונאת נושים.
על הנאשמים הנוספים בפרשה הוטלו עונשים כספיים ועל חלקם גם עבודות שירות.
על פי כתב האישום המתוקן, שהוגש על ידי פרקליטות מחוז דרום (פלילי), עולה על כי הנאשמים במברון ויצחק הרלב חברו יחד והקימו חברה בשם א. גלופות והטבעות בע"מ לזיוף מטבעות של 5 ₪ בכמויות מסחריות, לצורך מכירה ושימוש. לאור האמור רכשו הנאשמים מכונות וחומרי גלם בהתאם. לאחר הגעת חומרי הגלם והמכשירים הרלבנטיים, פעלו הנאשמים במברון, אשר סופר ואורן משה לזייף מטבעות בשווי 5 ₪ (כל פעם במברון פעל עם נאשם אחד). כמו כן, כיוון שבמברון הוכרז כפושט רגל הצהיר יצחק הרלב כי הוא הבעלים היחיד בחברה וכפועל יוצא הנהנה היחיד בחשבון הבנק של החברה. זאת על אף שבמברון עמד בראש ההתארגנות לזיוף המטבעות והוא היה הנהנה המרכזי מרווחי החברה.
במסגרת הסדר טיעון הודו הנאשמים בעבירות של זיוף מטבעות והחזקת מכשירים לצורך כך, בנוסף הודו אליהו במברון ויצחק הרלב בעבירות מרמה, רישום כוזב בתאגיד, הונאת נושים, הסתרת נכסים, הלבנת הון ועוד. פרט לעונשו של אליהו במברון, הסכימו הצדדים על העונשים שיוטלו על שאר הנאשמים בפרשה. לאור האמור, במסגרת הטיעונים לעונש בעניינו של במברון עמד עו"ד דניאל גלעד על חומרת מעשיו תוך בידול מעשיו משאר הנאשמים. שכן, במברון עמד בראש ההיררכיה, היה היוזם ובעל הידע וכן המזייף בפועל, בעוד שאר הנאשמים היו מעורבים רק בהליכים נקודתיים.
נשיאת ביהמ"ש המחוזי ב"ש השופטת רויטל יפה – כץ קיבלה את טענות המדינה וגזרה על אליהו במברון 4 שנות מאסר (3.5 שנים בגין תיק זה ועוד הפעלה של מאסרים מותנים, חלקם בחופף), מאסר על תנאי, קנס בגובה 75,000 ₪ וכן חילוט הציוד שנתפס, רכבו של במברון והכספים בחשבונות הבנק.
כמו כן בהתאם להסכמות בין הצדדים גזרה על אשר סופר 35 יום מאסר שיומרו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס בגובה של 2,000 ₪ וחילוט של 10,000 ₪; על אשר אורן משה 45 יום מאסר שיומרו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בגובה 75,000 ₪; על יצחק הרלב הוטל קנס בגובה 70,000 ₪ וכן מאסר על תנאי; לחברת א. גלופות חילטו את הציוד והכספים שהיו בחשבונות הבנק (גזר דינם של שני הנאשמים האחרונים נגזר במהלך מרץ 2023). שווי הנכסים המחולטים בתיק הוערך בכמיליון ₪.
במסגרת גזר הדין ציינה השופטת יפה - כץ כי: "מדובר במעשים חמורים ביותר, שעיקרם בוצע על ידי נאשם 1 (במברון) אשר גם סחף אחריו את הנאשמים האחרים. מדובר בזיוף מטבעות באיכויות שונות, כך שבחלק מהמטבעות לא ניתן היה לגלות את הזיוף אלא על ידי התאמת "הטבע" למטבע, ובחלק מהמטבעות ניתן היה לגלות את הזיוף באמצעות מכונה. הנזק משכך, יכול היה להיות משמעותי ביותר לכלכלת המדינה, לאור איכות הזיוף והיעדר יכולת להבחין בין המטבעות המזויפים לבין מטבעות אמיתיים, כאשר הנזק נמנע אר ורק כיוון שהנאשמים נעצרו על ידי המשטרה."
עוד נקבע ביחס לבמברון כי: ".. מדובר במי שסכנתו לכלכלת המדינה רבה; במי שניסיון העבר לא לימד אותו להתרחק ממעשים שכאלה ושעונדים מקלים לא הרתיעוהו מלשב ולבצע אותם מעשים ואף להסלימם."
הודעה לתקשורת מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בבאר שבע הטיל ארבע שנות מאסר על אליהו במברון לאחר שהורשע, בהתאם להודאתו, בהקמת מפעל לזיוף מטבעות וזיופן, בעבירות כלכליות וכן בהונאת נושים.
על הנאשמים הנוספים בפרשה הוטלו עונשים כספיים ועל חלקם גם עבודות שירות.
על פי כתב האישום המתוקן, שהוגש על ידי פרקליטות מחוז דרום (פלילי), עולה על כי הנאשמים במברון ויצחק הרלב חברו יחד והקימו חברה בשם א. גלופות והטבעות בע"מ לזיוף מטבעות של 5 ₪ בכמויות מסחריות, לצורך מכירה ושימוש. לאור האמור רכשו הנאשמים מכונות וחומרי גלם בהתאם. לאחר הגעת חומרי הגלם והמכשירים הרלבנטיים, פעלו הנאשמים במברון, אשר סופר ואורן משה לזייף מטבעות בשווי 5 ₪ (כל פעם במברון פעל עם נאשם אחד). כמו כן, כיוון שבמברון הוכרז כפושט רגל הצהיר יצחק הרלב כי הוא הבעלים היחיד בחברה וכפועל יוצא הנהנה היחיד בחשבון הבנק של החברה. זאת על אף שבמברון עמד בראש ההתארגנות לזיוף המטבעות והוא היה הנהנה המרכזי מרווחי החברה.
במסגרת הסדר טיעון הודו הנאשמים בעבירות של זיוף מטבעות והחזקת מכשירים לצורך כך, בנוסף הודו אליהו במברון ויצחק הרלב בעבירות מרמה, רישום כוזב בתאגיד, הונאת נושים, הסתרת נכסים, הלבנת הון ועוד. פרט לעונשו של אליהו במברון, הסכימו הצדדים על העונשים שיוטלו על שאר הנאשמים בפרשה. לאור האמור, במסגרת הטיעונים לעונש בעניינו של במברון עמד עו"ד דניאל גלעד על חומרת מעשיו תוך בידול מעשיו משאר הנאשמים. שכן, במברון עמד בראש ההיררכיה, היה היוזם ובעל הידע וכן המזייף בפועל, בעוד שאר הנאשמים היו מעורבים רק בהליכים נקודתיים.
נשיאת ביהמ"ש המחוזי ב"ש השופטת רויטל יפה – כץ קיבלה את טענות המדינה וגזרה על אליהו במברון 4 שנות מאסר (3.5 שנים בגין תיק זה ועוד הפעלה של מאסרים מותנים, חלקם בחופף), מאסר על תנאי, קנס בגובה 75,000 ₪ וכן חילוט הציוד שנתפס, רכבו של במברון והכספים בחשבונות הבנק.
כמו כן בהתאם להסכמות בין הצדדים גזרה על אשר סופר 35 יום מאסר שיומרו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס בגובה של 2,000 ₪ וחילוט של 10,000 ₪; על אשר אורן משה 45 יום מאסר שיומרו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בגובה 75,000 ₪; על יצחק הרלב הוטל קנס בגובה 70,000 ₪ וכן מאסר על תנאי; לחברת א. גלופות חילטו את הציוד והכספים שהיו בחשבונות הבנק (גזר דינם של שני הנאשמים האחרונים נגזר במהלך מרץ 2023). שווי הנכסים המחולטים בתיק הוערך בכמיליון ₪.
במסגרת גזר הדין ציינה השופטת יפה - כץ כי: "מדובר במעשים חמורים ביותר, שעיקרם בוצע על ידי נאשם 1 (במברון) אשר גם סחף אחריו את הנאשמים האחרים. מדובר בזיוף מטבעות באיכויות שונות, כך שבחלק מהמטבעות לא ניתן היה לגלות את הזיוף אלא על ידי התאמת "הטבע" למטבע, ובחלק מהמטבעות ניתן היה לגלות את הזיוף באמצעות מכונה. הנזק משכך, יכול היה להיות משמעותי ביותר לכלכלת המדינה, לאור איכות הזיוף והיעדר יכולת להבחין בין המטבעות המזויפים לבין מטבעות אמיתיים, כאשר הנזק נמנע אר ורק כיוון שהנאשמים נעצרו על ידי המשטרה."
עוד נקבע ביחס לבמברון כי: ".. מדובר במי שסכנתו לכלכלת המדינה רבה; במי שניסיון העבר לא לימד אותו להתרחק ממעשים שכאלה ושעונדים מקלים לא הרתיעוהו מלשב ולבצע אותם מעשים ואף להסלימם."
שלום רב,
הודעה לתקשורת מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע שני כתבי אישום בגין עבירות סחיטה באיומים. כתב האישום הראשון הוגש כנגד שלושה נאשמים אשר סחטו אדם שלווה מהם כספים וכתב האישום השני הוגש נגד שלושה נאשמים (שניים מתוכם קטינים) שסחטו ואיימו על קטין אחר שלטענתם היה חייב להם כסף.
מכתב האישום שהוגש על ידי עו"ד ואדים סיגל נגד ישראל אבזוב (26) קריית גת, יוסף גוסיינוב (24) וטורל גוסיינוב (27) מירוחם עולה כי במהלך חודש ספטמבר 2020 נטל המתלונן כ 3000 ₪ הלוואה מישראל . במועד מתן ההלוואה לא סיכמו השניים על מועד החזרתה וכן לא נקבעה ריבית בגינה. למרות האמור, בתחילת מאי 2023 יצרו הנאשמים קשר עם המתלונן ודרשו כי ישיב את ההלוואה, באחת הפעמים אף הגיעו למקום עבודתו ובמקרה אחר אף איימו לדקור אותו. עקב האיומים החל המתלונן לשלם את ההלוואה בתשלומים. בסמוך למועד סיום התשלומים, הנאשמים יצרו קשר עם המתלונן וטענו בפניו כי הוא חייב להם 1,000 ₪ ריבית. המתלונן סירב לשלם את הריבית ובתגובה איים טורל על המתלונן וטען כי הוא קנה את החוב של המתלונן על מנת שלא ישברו לו את כל העצמות.
כתב אישום נוסף הוגש על ידי עו"ד גיורא חזן כנגד אליאס עלמו (18) מבאר שבע ושני קטינים, ממנו עולה כי לפני כחודש התגלעה קטטה בין אחד הקטינים למתלונן הלומד עמו בבית הספר, במהלך הקטטה נקרע כובעו של הקטין. בסמוך למועד הקטטה קבעו הנאשמים עם המתלונן באזור הקניון בבאר שבע, עם הגעתם למקום דרשו מהמתלונן כי ישלם להם 300 ₪ בעבור הכובע שנקרע ואיימו עליו בין היתר כי ידקרו אותו ואף הצמידו לרגלו סכין שהביא אחד מהנאשמים הקטינים. כתוצאה מהאיומים נתן המתלונן לנאשמים 150 ₪ והחל להתרחק מהמקום, תוך כדי שהנאשמים בועטים וסוטרים לו.
לישראל אבזוב ויוסף וטורל גוסיינוב יוחסו עבירות של סחיטה באיומים וסחיטה בכח. לעלמו ולשני הקטינים יוחסו עבירות של סחיטה באיומים, תקיפה סתם ולאחד הקטינים יוחסה גם עבירה של החזקת סכין.
הודעה לתקשורת מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע שני כתבי אישום בגין עבירות סחיטה באיומים. כתב האישום הראשון הוגש כנגד שלושה נאשמים אשר סחטו אדם שלווה מהם כספים וכתב האישום השני הוגש נגד שלושה נאשמים (שניים מתוכם קטינים) שסחטו ואיימו על קטין אחר שלטענתם היה חייב להם כסף.
מכתב האישום שהוגש על ידי עו"ד ואדים סיגל נגד ישראל אבזוב (26) קריית גת, יוסף גוסיינוב (24) וטורל גוסיינוב (27) מירוחם עולה כי במהלך חודש ספטמבר 2020 נטל המתלונן כ 3000 ₪ הלוואה מישראל . במועד מתן ההלוואה לא סיכמו השניים על מועד החזרתה וכן לא נקבעה ריבית בגינה. למרות האמור, בתחילת מאי 2023 יצרו הנאשמים קשר עם המתלונן ודרשו כי ישיב את ההלוואה, באחת הפעמים אף הגיעו למקום עבודתו ובמקרה אחר אף איימו לדקור אותו. עקב האיומים החל המתלונן לשלם את ההלוואה בתשלומים. בסמוך למועד סיום התשלומים, הנאשמים יצרו קשר עם המתלונן וטענו בפניו כי הוא חייב להם 1,000 ₪ ריבית. המתלונן סירב לשלם את הריבית ובתגובה איים טורל על המתלונן וטען כי הוא קנה את החוב של המתלונן על מנת שלא ישברו לו את כל העצמות.
כתב אישום נוסף הוגש על ידי עו"ד גיורא חזן כנגד אליאס עלמו (18) מבאר שבע ושני קטינים, ממנו עולה כי לפני כחודש התגלעה קטטה בין אחד הקטינים למתלונן הלומד עמו בבית הספר, במהלך הקטטה נקרע כובעו של הקטין. בסמוך למועד הקטטה קבעו הנאשמים עם המתלונן באזור הקניון בבאר שבע, עם הגעתם למקום דרשו מהמתלונן כי ישלם להם 300 ₪ בעבור הכובע שנקרע ואיימו עליו בין היתר כי ידקרו אותו ואף הצמידו לרגלו סכין שהביא אחד מהנאשמים הקטינים. כתוצאה מהאיומים נתן המתלונן לנאשמים 150 ₪ והחל להתרחק מהמקום, תוך כדי שהנאשמים בועטים וסוטרים לו.
לישראל אבזוב ויוסף וטורל גוסיינוב יוחסו עבירות של סחיטה באיומים וסחיטה בכח. לעלמו ולשני הקטינים יוחסו עבירות של סחיטה באיומים, תקיפה סתם ולאחד הקטינים יוחסה גם עבירה של החזקת סכין.
*הודעה מטעם ייעוץ וחקיקה:*
*משרד המשפטים פרסם היום תזכיר חוק לאסדרת שוק עסקאות האיגוח בישראל, שיסייע לפזר את הסיכונים בשווקים הפיננסיים, להוזיל את עלויות המימון לעסקים ולשכלל את שוק ההון הישראלי.*
התזכיר הוא תוצר עבודה משותפת של המחלקה הכלכלית בייעוץ וחקיקה בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי), עו"ד מאיר לוין, יחד עם משרד האוצר, בנק ישראל, רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון ורשות המסים. בד בבד עם הפצת תזכיר זה, משרד האוצר מתעתד להפיץ תזכיר לתיקון פקודת מס הכנסה, ובו הסדר המס שיחול על עסקאות איגוח, לצורך עידודן. המדובר בתזכירי חוק הכרוכים זה בזה ויחד יוצרים מנגנון שלם לאסדרת עסקאות איגוח בישראל. לתזכירים המתפרסמים היום קדמו שני עשורים של דיונים ממשלתיים, הכוללים שני דו"חות של ועדות בין-משרדיות, בחינה מעמיקה ועבודה מקצועית רחבת היקף.
עסקת איגוח היא עסקה שבה מונפקות אגרות חוב שהפירעון שלהן מבוסס על תזרים מזומנים קבוע של גופים פרטיים כמו הלוואות מסחריות, חובות מעסקאות בכרטיסי אשראי, משכנתאות וליסינג. כך למשל בעסקת איגוח של משכנתאות, התאגיד הבנקאי מעביר את הזכויות לקבלת החזרי המשכנתאות שביצע לתאגיד ייעודי שהוקם לצורך כך. התאגיד הייעודי בתורו מגייס חוב ממשקיעים שפירעונו מבוסס על תשלומי החזרי המשכנתאות. באופן זה מתאפשרת למשקיעים השקעה שהסיכון בה ממוקד למשכנתאות, בלי הסיכון שכרוך בהשקעה כוללת בתאגיד בנקאי.
כיום לא קיים בישראל שוק איגוח מפותח בשל היעדר מסגרת חוקית מתאימה. התזכיר המוצע נועד להסדיר לראשונה את התשתית הרגולטורית לעסקאות האיגוח בישראל, ובכך לייצר לשוק ודאות משפטית וכלכלית, וכן להבטיח שוק איגוח מפוקח ושקוף המאפשר למשקיעים להבין את הסיכויים והסיכונים הכרוכים בעסקאות הרלוונטיות.
פיתוח שוק האיגוח בישראל צפוי לתרום להגברת היעילות והתחרותיות בשוק ההון ולפיזור של הסיכונים בשווקים הפיננסים; ליצור מקורות מימון אטרקטיביים ותחרותיים לכלכלה הריאלית המקומית, ובפרט לעסקים קטנים ובינוניים; ולהרחיב את שוק האג"ח הקונצרניות בישראל ובכך להגדיל את אפשרויות ההשקעה והתשואות הפוטנציאליות למשקיעים. בנוסף, מתן אפשרות לבנקים לאגח את תיקי המשכנתאות, צפוי להפחית את השימוש של הבנקים באשראי צמוד לריבית הפריים ובכך להפחית את השפעות השינויים בריבית על לוקחי המשכנתאות.
עסקאות איגוח הן מכשיר פיננסי חשוב בשוקי ההון בעולם. למרות שטמונים בשוק האיגוח סיכונים שעלולים להתממש בהיעדר פיקוח ראוי, במדינות שבהן הוחלה רגולציה מתאימה לא הגיע שוק האיגוח לכדי משבר. גופים כלכליים מרכזיים בעולם ניתחו את הגורמים למשבר הסאב פריים בשנת 2008 והציעו שינוי ברגולציה על שוק האיגוח, אך בד בבד הדגישו כי שוק זה חיוני ומהווה ערוץ אשראי הכרחי עבור הכלכלה. תזכיר החוק גובש תוך מעקב אחר התובנות הבינלאומיות, ונועד ליישם את עסקאות האיגוח בצורה זהירה ולהביא ליצירת כלי השקעה אמין ויעיל.
עקרונות התזכיר
תזכיר החוק נשען על מספר עקרונות ביחס לעסקאות איגוח:
ראשית, נקבע שעסקת איגוח אשר עומדת בתנאים בתזכיר החוק תסווג כעסקת מכר אמיתית ("True Sale"). באופן זה מובטח הניתוק בין הנכסים המועברים לצורכי האיגוח לבין יתר הנכסים של הגוף המעביר, כך שהמשקיעים באיגרות החוב לא יהיו חשופים לסיכוני חדלות פירעון של הגוף המעביר. קביעה כזאת היא מהותית לכדאיות העסקה ויש לה השלכות על הריבית שתידרש ועל דירוג איגרות החוב. כמו כן, יש לכך השלכות על הסיכונים של גופים בנקאיים המתפקדים כיזמים בעסקת איגוח, ומכאן על כמות ההון הפנויה לצורכי אשראי.
שנית, בתזכיר נקבעו הוראות שונות שמטרתן להבטיח הגנה על ציבור המשקיעים. כך למשל, תזכיר החוק אינו מתיר עסקאות מורכבות ומינוף גבוה. בנוסף, שר האוצר מוסמך לקבוע הוראות לשמירת חלק מהסיכון אצל היזמים באופן שלא יאפשר להם להעביר את מלוא הסיכון לתאגידיים הייעודים (ומהם, לציבור) והרגולטורים הפיננסיים אף רשאים להחמיר על הוראות אלה. בנוסף, התזכיר כולל דרישות הנוגעות לפיקוח על החברה, התנהלותה ושומרי הסף המלווים אותה בעת ההנפקה ואחריה; האחריות המוטלת מכוח דיני ניירות ערך על המנפיקים; והיכולת לבצע אכיפה במקרה של הפרת הוראות הדין.
בנוסף, במסגרת תזכיר החוק נקבע שתאגיד ייעודי רשאי להנפיק אגרות חוב לציבור ללא הגבלה לתחומים או ענפים מסויימים, כך שתאגיד ייעודי יהיה לרכוש תיק אשראי גם מתאגיד שאינו תאגיד בנקאי, דוגמת נותני אשראי חוץ-בנקאיים, חברות כרטיסי אשראי, רשויות מקומיות, חברות תשתיות ועוד, ובכך לתרום לשוק ההון המקומי.
הרקע לפרסום התזכיר
עד היום, בדין הישראלי הקיים אין הסדר משפטי המיוחד לעסקאות איגוח.
*משרד המשפטים פרסם היום תזכיר חוק לאסדרת שוק עסקאות האיגוח בישראל, שיסייע לפזר את הסיכונים בשווקים הפיננסיים, להוזיל את עלויות המימון לעסקים ולשכלל את שוק ההון הישראלי.*
התזכיר הוא תוצר עבודה משותפת של המחלקה הכלכלית בייעוץ וחקיקה בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי), עו"ד מאיר לוין, יחד עם משרד האוצר, בנק ישראל, רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון ורשות המסים. בד בבד עם הפצת תזכיר זה, משרד האוצר מתעתד להפיץ תזכיר לתיקון פקודת מס הכנסה, ובו הסדר המס שיחול על עסקאות איגוח, לצורך עידודן. המדובר בתזכירי חוק הכרוכים זה בזה ויחד יוצרים מנגנון שלם לאסדרת עסקאות איגוח בישראל. לתזכירים המתפרסמים היום קדמו שני עשורים של דיונים ממשלתיים, הכוללים שני דו"חות של ועדות בין-משרדיות, בחינה מעמיקה ועבודה מקצועית רחבת היקף.
עסקת איגוח היא עסקה שבה מונפקות אגרות חוב שהפירעון שלהן מבוסס על תזרים מזומנים קבוע של גופים פרטיים כמו הלוואות מסחריות, חובות מעסקאות בכרטיסי אשראי, משכנתאות וליסינג. כך למשל בעסקת איגוח של משכנתאות, התאגיד הבנקאי מעביר את הזכויות לקבלת החזרי המשכנתאות שביצע לתאגיד ייעודי שהוקם לצורך כך. התאגיד הייעודי בתורו מגייס חוב ממשקיעים שפירעונו מבוסס על תשלומי החזרי המשכנתאות. באופן זה מתאפשרת למשקיעים השקעה שהסיכון בה ממוקד למשכנתאות, בלי הסיכון שכרוך בהשקעה כוללת בתאגיד בנקאי.
כיום לא קיים בישראל שוק איגוח מפותח בשל היעדר מסגרת חוקית מתאימה. התזכיר המוצע נועד להסדיר לראשונה את התשתית הרגולטורית לעסקאות האיגוח בישראל, ובכך לייצר לשוק ודאות משפטית וכלכלית, וכן להבטיח שוק איגוח מפוקח ושקוף המאפשר למשקיעים להבין את הסיכויים והסיכונים הכרוכים בעסקאות הרלוונטיות.
פיתוח שוק האיגוח בישראל צפוי לתרום להגברת היעילות והתחרותיות בשוק ההון ולפיזור של הסיכונים בשווקים הפיננסים; ליצור מקורות מימון אטרקטיביים ותחרותיים לכלכלה הריאלית המקומית, ובפרט לעסקים קטנים ובינוניים; ולהרחיב את שוק האג"ח הקונצרניות בישראל ובכך להגדיל את אפשרויות ההשקעה והתשואות הפוטנציאליות למשקיעים. בנוסף, מתן אפשרות לבנקים לאגח את תיקי המשכנתאות, צפוי להפחית את השימוש של הבנקים באשראי צמוד לריבית הפריים ובכך להפחית את השפעות השינויים בריבית על לוקחי המשכנתאות.
עסקאות איגוח הן מכשיר פיננסי חשוב בשוקי ההון בעולם. למרות שטמונים בשוק האיגוח סיכונים שעלולים להתממש בהיעדר פיקוח ראוי, במדינות שבהן הוחלה רגולציה מתאימה לא הגיע שוק האיגוח לכדי משבר. גופים כלכליים מרכזיים בעולם ניתחו את הגורמים למשבר הסאב פריים בשנת 2008 והציעו שינוי ברגולציה על שוק האיגוח, אך בד בבד הדגישו כי שוק זה חיוני ומהווה ערוץ אשראי הכרחי עבור הכלכלה. תזכיר החוק גובש תוך מעקב אחר התובנות הבינלאומיות, ונועד ליישם את עסקאות האיגוח בצורה זהירה ולהביא ליצירת כלי השקעה אמין ויעיל.
עקרונות התזכיר
תזכיר החוק נשען על מספר עקרונות ביחס לעסקאות איגוח:
ראשית, נקבע שעסקת איגוח אשר עומדת בתנאים בתזכיר החוק תסווג כעסקת מכר אמיתית ("True Sale"). באופן זה מובטח הניתוק בין הנכסים המועברים לצורכי האיגוח לבין יתר הנכסים של הגוף המעביר, כך שהמשקיעים באיגרות החוב לא יהיו חשופים לסיכוני חדלות פירעון של הגוף המעביר. קביעה כזאת היא מהותית לכדאיות העסקה ויש לה השלכות על הריבית שתידרש ועל דירוג איגרות החוב. כמו כן, יש לכך השלכות על הסיכונים של גופים בנקאיים המתפקדים כיזמים בעסקת איגוח, ומכאן על כמות ההון הפנויה לצורכי אשראי.
שנית, בתזכיר נקבעו הוראות שונות שמטרתן להבטיח הגנה על ציבור המשקיעים. כך למשל, תזכיר החוק אינו מתיר עסקאות מורכבות ומינוף גבוה. בנוסף, שר האוצר מוסמך לקבוע הוראות לשמירת חלק מהסיכון אצל היזמים באופן שלא יאפשר להם להעביר את מלוא הסיכון לתאגידיים הייעודים (ומהם, לציבור) והרגולטורים הפיננסיים אף רשאים להחמיר על הוראות אלה. בנוסף, התזכיר כולל דרישות הנוגעות לפיקוח על החברה, התנהלותה ושומרי הסף המלווים אותה בעת ההנפקה ואחריה; האחריות המוטלת מכוח דיני ניירות ערך על המנפיקים; והיכולת לבצע אכיפה במקרה של הפרת הוראות הדין.
בנוסף, במסגרת תזכיר החוק נקבע שתאגיד ייעודי רשאי להנפיק אגרות חוב לציבור ללא הגבלה לתחומים או ענפים מסויימים, כך שתאגיד ייעודי יהיה לרכוש תיק אשראי גם מתאגיד שאינו תאגיד בנקאי, דוגמת נותני אשראי חוץ-בנקאיים, חברות כרטיסי אשראי, רשויות מקומיות, חברות תשתיות ועוד, ובכך לתרום לשוק ההון המקומי.
הרקע לפרסום התזכיר
עד היום, בדין הישראלי הקיים אין הסדר משפטי המיוחד לעסקאות איגוח.
ועדת חיימוביץ-אשר, שמונתה בשנת 2005 על ידי שר האוצר ויושב ראש רשות ניירות ערך, סברה כי היעדר הסדר בדין, מהווה חסם משמעותי המונע התפתחות שוק איגוח תקין, כיוון שעסקאות האיגוח מלוות באי ודאות משפטית, חשבונאית ומיסויית. בחודש נובמבר 2015 פורסם דוח הצוות לקידום האיגוח בישראל שסיכם את עבודתו של צוות בין-משרדי בהשתתפות נציגי בנק ישראל, רשות ניירות ערך, רשות המסים, משרד המשפטים ומשרד האוצר שבו הומלץ על קידום פתרון חקיקתי אשר ייתן מענה לקשיים הרגולטוריים העולים מעסקאות איגוח מסורתיות.
בשנת 2018 נכנסה לתוקף דירקטיבה 2017/2402 של האיחוד האירופי בנושא איגוח שמטרתה לייצר מסגרת משפטית אחידה לאיגוחים במדינות האיחוד האירופי. הדירקטיבה מתייחסת לנושאים של שימור סיכון, דיווחים ודרישות שקיפות מהשחקנים השונים בעסקת איגוח.
חלק מהשינויים שנעשו בתזכיר המוצע מאז הצעת התזכיר שפרסם דוח הצוות הבינמשרדי, נשענים על תובנות מהרגולציה האירופית העדכנית. תיקונים נוספים משקפים התפתחויות ברגולציה הפיננסית בישראל ומתייחסים לגופים פיננסיים נוספים שזוכים כיום לפיקוח ואסדרה, דוגמת חקיקת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016.
https://www.tazkirim.gov.il/apex/socialsharing?o=a093Y00001fHK0qQAG
בשנת 2018 נכנסה לתוקף דירקטיבה 2017/2402 של האיחוד האירופי בנושא איגוח שמטרתה לייצר מסגרת משפטית אחידה לאיגוחים במדינות האיחוד האירופי. הדירקטיבה מתייחסת לנושאים של שימור סיכון, דיווחים ודרישות שקיפות מהשחקנים השונים בעסקת איגוח.
חלק מהשינויים שנעשו בתזכיר המוצע מאז הצעת התזכיר שפרסם דוח הצוות הבינמשרדי, נשענים על תובנות מהרגולציה האירופית העדכנית. תיקונים נוספים משקפים התפתחויות ברגולציה הפיננסית בישראל ומתייחסים לגופים פיננסיים נוספים שזוכים כיום לפיקוח ואסדרה, דוגמת חקיקת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016.
https://www.tazkirim.gov.il/apex/socialsharing?o=a093Y00001fHK0qQAG
www.tazkirim.gov.il
תזכיר חוק הסדרת עסקאות איגוח (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023
<p>מטרת הצעת החקיקה היא להקנות ודאות משפטית וכלכלית שנדרשים להבטחת פעילותו התקינה של שוק האשראי בישראל באמצעות עסקאות איגוח.</p><p>עסקת איגוח היא עסקה שבה מונפקות תעודות התחייבות שפירעונן מובטח על ידי תזרים מזומנים צפוי ומוגדר הנובע מתיק אשראי או מחובות מכח…
ישראל הצטרפה למערכת מקוונת להגשת בקשה לרישום סימן מסחר בינלאומי- מערכת מדריד Madrid e-Filing))
הגשה מקוונת יעילה, פשוטה ומהירה יותר
חדשות משמחות בתחום סימני המסחר- ישראל הצטרפה למערכת מקוונת להגשת בקשה לרישום סימן מסחר בינלאומי – מערכת Madrid e-Filing.
ישראל היא המדינה ה-20 מבין המדינות החברות בפרוטוקול מדריד שהצטרפה לשירות מקוון זה.
הרישום הבינלאומי באמצעות 'מערכת מדריד' מנוהל על ידי הארגון העולמי לקניין רוחני ("WIPO"), שמקום מושבו בז'נבה בשווייץ. ישראל הצטרפה לפרוטוקול מדריד לפני כמעט 13 שנים ומאז, מבחינת רשות הפטנטים מדובר בסיפור הצלחה. כמות הבקשות והסוגים המוגשים בישראל עלה עם השנים בצורה משמעותית וקרוב ל-60% מהבקשות מוגשות באמצעות פרוטוקול מדריד.
רשות הפטנטים במשרד המשפטים מעודדת מבקשים ישראלים המעוניינים להגן על סימנם בחו"ל, להשתמש בערוץ ההגשה של מערכת מדריד, שלה יתרונות רבים: הגשה מרוכזת פשוטה ויעילה, באמצעות טופס אחד, מטבע אחד, ללא צורך בנציג בכל מדינה ועלויות מופחתות. יודגש, כי הכיסוי הגיאוגרפי של מערכת מדריד הוא נרחב מאוד וכולל 130 מדינות.
כדי להגיש בקשה בינלאומית באמצעות 'מערכת מדריד' דרך משרד המקור בישראל יש לעמוד בתנאים הבאים : 1. הבקשה הבינלאומית מוגשת על בסיס בקשה לאומית או סימן מסחר הרשום בישראל.
2. אזרחות ישראלית, תושבות בישראל, או להיות בעל מפעל עסקי תעשייתי פעיל בישראל.
השבוע פרסם WIPO הודעה רשמית על הצטרפותה של ישראל למערכת המקוונת להגשת בקשה לרישום סימן מסחר בינלאומי. המערכת מורכבת משני מודלים, האחד מודל של המבקש המאפשר הגשה לינארית וידידותית. רוב פרטי סימן הבסיס מיובאים ממאגר סימני מסחר לתוך המערכת המקוונת, כך שלמגיש הבקשה נותר מעט מידע להשלים. המודל השני, הוא מודל של המשרד המשמש לאמות ואישור הבקשה ולשליחתה ל-WIPO להמשך טיפול. החידוש הגדול הוא בכך, ששני המודלים מתקשרים זה עם זה. הממשק ידידותי למשתמש ומאפשר הגשה קלה ונוחה. זמני טיפול והבחינה של הבקשה הבינלאומית הן במשרד המקור והן במשרד הבינלאומי, מתקצרים משמעותית. היות ופרטי הסימן מיובאים למערכת ישירות ממאגר סימני המסחר חלה ירידה ניכרת במספר הטעויות.
באמצעות מערכת Madrid e-Filing בעלי מותגים ישראלים יכולים לרשום את סימניהם הלאומיים גם במדינות רבות אחרות באופן מהיר ונוח יותר, בסביבה מקוונת בטוחה.
להלן קישור:
https://www.gov.il/he/departments/topics/trademark-department/govil-landing-page
בברכה.
הגשה מקוונת יעילה, פשוטה ומהירה יותר
חדשות משמחות בתחום סימני המסחר- ישראל הצטרפה למערכת מקוונת להגשת בקשה לרישום סימן מסחר בינלאומי – מערכת Madrid e-Filing.
ישראל היא המדינה ה-20 מבין המדינות החברות בפרוטוקול מדריד שהצטרפה לשירות מקוון זה.
הרישום הבינלאומי באמצעות 'מערכת מדריד' מנוהל על ידי הארגון העולמי לקניין רוחני ("WIPO"), שמקום מושבו בז'נבה בשווייץ. ישראל הצטרפה לפרוטוקול מדריד לפני כמעט 13 שנים ומאז, מבחינת רשות הפטנטים מדובר בסיפור הצלחה. כמות הבקשות והסוגים המוגשים בישראל עלה עם השנים בצורה משמעותית וקרוב ל-60% מהבקשות מוגשות באמצעות פרוטוקול מדריד.
רשות הפטנטים במשרד המשפטים מעודדת מבקשים ישראלים המעוניינים להגן על סימנם בחו"ל, להשתמש בערוץ ההגשה של מערכת מדריד, שלה יתרונות רבים: הגשה מרוכזת פשוטה ויעילה, באמצעות טופס אחד, מטבע אחד, ללא צורך בנציג בכל מדינה ועלויות מופחתות. יודגש, כי הכיסוי הגיאוגרפי של מערכת מדריד הוא נרחב מאוד וכולל 130 מדינות.
כדי להגיש בקשה בינלאומית באמצעות 'מערכת מדריד' דרך משרד המקור בישראל יש לעמוד בתנאים הבאים : 1. הבקשה הבינלאומית מוגשת על בסיס בקשה לאומית או סימן מסחר הרשום בישראל.
2. אזרחות ישראלית, תושבות בישראל, או להיות בעל מפעל עסקי תעשייתי פעיל בישראל.
השבוע פרסם WIPO הודעה רשמית על הצטרפותה של ישראל למערכת המקוונת להגשת בקשה לרישום סימן מסחר בינלאומי. המערכת מורכבת משני מודלים, האחד מודל של המבקש המאפשר הגשה לינארית וידידותית. רוב פרטי סימן הבסיס מיובאים ממאגר סימני מסחר לתוך המערכת המקוונת, כך שלמגיש הבקשה נותר מעט מידע להשלים. המודל השני, הוא מודל של המשרד המשמש לאמות ואישור הבקשה ולשליחתה ל-WIPO להמשך טיפול. החידוש הגדול הוא בכך, ששני המודלים מתקשרים זה עם זה. הממשק ידידותי למשתמש ומאפשר הגשה קלה ונוחה. זמני טיפול והבחינה של הבקשה הבינלאומית הן במשרד המקור והן במשרד הבינלאומי, מתקצרים משמעותית. היות ופרטי הסימן מיובאים למערכת ישירות ממאגר סימני המסחר חלה ירידה ניכרת במספר הטעויות.
באמצעות מערכת Madrid e-Filing בעלי מותגים ישראלים יכולים לרשום את סימניהם הלאומיים גם במדינות רבות אחרות באופן מהיר ונוח יותר, בסביבה מקוונת בטוחה.
להלן קישור:
https://www.gov.il/he/departments/topics/trademark-department/govil-landing-page
בברכה.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז חיפה הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד ופא דיאב (58) תושב טמרה בגין אינוס ומעשה מגונה שבצע באישה עת שהתה בבית החולים בחיפה.
לפי כתב האישום שהגישה פרקליטות חיפה, הנאשם אשר עבד כסניטר בבית החולים בחיפה נפגש עם המתלוננת, שלא הכיר כאשר היא סעדה אחרת, שעברה ניתוח בבית החולים. הנאשם הציע למתלוננת לצאת לעשן בחוץ ואמר לה כי הוא עובד במקום ויש מקום שבו העובדים נוהגים לעשן והציע ללכת לשם. הנאשם הוביל את המתלוננת דרך מספר מעברים ודלתות עד שהגיעו לתוך כוך בחניון.
הנאשם הניח את ידו על גבה של המתלוננת, משך אותה והצמידה אליו בחוזקה. הנאשם הניח ידיו על לחייה של המתלוננת ובצע בה מעשים מגונים תוך שהוא נושך אותה בפניה וגורם לה לחבלה.
בשלב זה, אחז הנאשם בידה של המתלוננת ומשך אותה בכח אל תוך מבואה של חדר מדרגות סמוך. הנאשם סובב את המתלוננת, וצעק עליה והורה לה לרדת ולשבת על ברכיה, המתלוננת בקשה ממנו להניח לה. הנאשם כופף את גבה של המתלוננת בכוח כלפי מטה ולפתע ירד במדרגות רופא מבית החולים, והנאשם אשר הבחין בו הרפה מהמתלוננת.
לתשומת לבכם, חל איסור פרסום על כל פרט העלול לזהות את המתלוננת.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז חיפה הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד ופא דיאב (58) תושב טמרה בגין אינוס ומעשה מגונה שבצע באישה עת שהתה בבית החולים בחיפה.
לפי כתב האישום שהגישה פרקליטות חיפה, הנאשם אשר עבד כסניטר בבית החולים בחיפה נפגש עם המתלוננת, שלא הכיר כאשר היא סעדה אחרת, שעברה ניתוח בבית החולים. הנאשם הציע למתלוננת לצאת לעשן בחוץ ואמר לה כי הוא עובד במקום ויש מקום שבו העובדים נוהגים לעשן והציע ללכת לשם. הנאשם הוביל את המתלוננת דרך מספר מעברים ודלתות עד שהגיעו לתוך כוך בחניון.
הנאשם הניח את ידו על גבה של המתלוננת, משך אותה והצמידה אליו בחוזקה. הנאשם הניח ידיו על לחייה של המתלוננת ובצע בה מעשים מגונים תוך שהוא נושך אותה בפניה וגורם לה לחבלה.
בשלב זה, אחז הנאשם בידה של המתלוננת ומשך אותה בכח אל תוך מבואה של חדר מדרגות סמוך. הנאשם סובב את המתלוננת, וצעק עליה והורה לה לרדת ולשבת על ברכיה, המתלוננת בקשה ממנו להניח לה. הנאשם כופף את גבה של המתלוננת בכוח כלפי מטה ולפתע ירד במדרגות רופא מבית החולים, והנאשם אשר הבחין בו הרפה מהמתלוננת.
לתשומת לבכם, חל איסור פרסום על כל פרט העלול לזהות את המתלוננת.
הודעה לתקשורת מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד דורית בן עטר (57) ורינת ורסולקר (62) מירוחם כתב אישום לאחר שבמסגרת עבודתן כסייעות בתינוקיה התעללו ותקפו את הפעוטות ששהו במקום לכל הפחות ב 89 אירועים שונים.
מכתב האישום שהגיש עו"ד גיורא חזן עולה כי הנאשמות עבדו כסייעות בכיתת התינוקיה בה שהו לכל הפחות 18 פעוטות בין הגילאים שנה וחודש לשנה ואחת עשר חודשים. כאשר בן עטר שוהה במקום על בסיס יומי ורסולקר בחלק מהימים. הנאשמות בעודן אחראיות על הילדים מדי יום ביומו ולעיתים אף מספר פעמים באותו יום, תקפו את הפעוטות פעמים רבות. כך לדוגמא, הנאשמות הטיחו פעוטות אל הרצפה, הכסאות והלול, הרימו פעוטות מיד אחת של הפעוט וגררו אותם לאורך החדר או החצר, הרימו והזיזו פעוטות בכוח אף כשישנו והטיחו אותם על המזרן, גררו פעוטות אחריהן, הושיבו פעוטות בכוח על הכיסא ועוד. בנוסף, כאמצעי ענישה נהגה בן עטר להטיח פעוטות בין רגליה ולרתק אותם על מנת למנוע מהם לזוז או להשאירם בלול, לא פעם למשך דקות ארוכות ואילו ורסולקר האכילה פעוט בכוח.
הנאשמות, שאחראיות לשלומם ולבריאותם של הפעוטות הרכים שתחת השגחתן, במקום לטפל בהם ולדאוג לצרכיהם, השתמשו באופן תדיר באלימות כלפי הפעוטות, וניצלו את העובדה כי מדובר בפעוטות רכים שאינם יכולים להתגונן מפניהן. הן התנהגו בגן באופן כוחני ואלים, תוך אדישות מוחלטת לכאב שנגרם לפעוטות ממעשיהן. הן הרימו, גררו והטיחו את הפעוטות פעמים רבות, כאילו היו חפץ ולא אדם בעל תחושות ורגשות שיש לנהוג בו בכבוד ולא להסב לו כאב.
מלבד המכאוב והכאב שגרמו מעשיהם של הנאשמות פיתחו חלק מהפעוטות קשיי הירדמות, תגובות אלימות וכוחניות ועוד.
לנאשמות יוחסו 22 עבירות של התעללות בקטין או חסר ישע. בנוסף ,יוחסו לבן עטר לכל הפחות 89 עבירות של תקיפת קטין וחסר ישע על ידי אחראי ולורסלקר יוחסו לכל הפחות 18 עבירות של תקיפת קטין וחסר ישע על ידי אחראי.
פרקליטות מחוז דרום הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד דורית בן עטר (57) ורינת ורסולקר (62) מירוחם כתב אישום לאחר שבמסגרת עבודתן כסייעות בתינוקיה התעללו ותקפו את הפעוטות ששהו במקום לכל הפחות ב 89 אירועים שונים.
מכתב האישום שהגיש עו"ד גיורא חזן עולה כי הנאשמות עבדו כסייעות בכיתת התינוקיה בה שהו לכל הפחות 18 פעוטות בין הגילאים שנה וחודש לשנה ואחת עשר חודשים. כאשר בן עטר שוהה במקום על בסיס יומי ורסולקר בחלק מהימים. הנאשמות בעודן אחראיות על הילדים מדי יום ביומו ולעיתים אף מספר פעמים באותו יום, תקפו את הפעוטות פעמים רבות. כך לדוגמא, הנאשמות הטיחו פעוטות אל הרצפה, הכסאות והלול, הרימו פעוטות מיד אחת של הפעוט וגררו אותם לאורך החדר או החצר, הרימו והזיזו פעוטות בכוח אף כשישנו והטיחו אותם על המזרן, גררו פעוטות אחריהן, הושיבו פעוטות בכוח על הכיסא ועוד. בנוסף, כאמצעי ענישה נהגה בן עטר להטיח פעוטות בין רגליה ולרתק אותם על מנת למנוע מהם לזוז או להשאירם בלול, לא פעם למשך דקות ארוכות ואילו ורסולקר האכילה פעוט בכוח.
הנאשמות, שאחראיות לשלומם ולבריאותם של הפעוטות הרכים שתחת השגחתן, במקום לטפל בהם ולדאוג לצרכיהם, השתמשו באופן תדיר באלימות כלפי הפעוטות, וניצלו את העובדה כי מדובר בפעוטות רכים שאינם יכולים להתגונן מפניהן. הן התנהגו בגן באופן כוחני ואלים, תוך אדישות מוחלטת לכאב שנגרם לפעוטות ממעשיהן. הן הרימו, גררו והטיחו את הפעוטות פעמים רבות, כאילו היו חפץ ולא אדם בעל תחושות ורגשות שיש לנהוג בו בכבוד ולא להסב לו כאב.
מלבד המכאוב והכאב שגרמו מעשיהם של הנאשמות פיתחו חלק מהפעוטות קשיי הירדמות, תגובות אלימות וכוחניות ועוד.
לנאשמות יוחסו 22 עבירות של התעללות בקטין או חסר ישע. בנוסף ,יוחסו לבן עטר לכל הפחות 89 עבירות של תקיפת קטין וחסר ישע על ידי אחראי ולורסלקר יוחסו לכל הפחות 18 עבירות של תקיפת קטין וחסר ישע על ידי אחראי.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה לבית משפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד יוסף עג'לוני, בן 19, המייחס לו מספר עבירות הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור, וזאת לאחר שפרסם בעמודי הפייסבוק והטיקטוק פרסומים ששיבחו מעשי טרור. כתב האישום הוגש באישור היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב- מיארה, כנדרש בעבירות הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור. בנוסף לכך, הוגשו כתבי אישום נוספים נגד הנאשם עג'לוני ושני חבריו, אמיר קרש ווג'יה ג'ברין, תושבי העיר כבני 20-19, וזאת לאחר שתכננו להקים חוליית טרור ואף לבצע פעולת נקמה על מות אחיו אשר נהרג כשניסה לבצע פיגוע במחסום קלנדיה ביוני האחרון.
על פי כתבי האישום, שהוגשו באמצעות עו"ד נתי בן חמו, הנאשם עג'לוני החזיק תחת שמו חשבונות בפייסבוק ובטיקטוק ולהם מאות עוקבים ולייקים. במהלך תקופה, העלה עג'לוני לחשבונות אלו תמונות וסרטונים שזכו לחשיפה ואף היוו במה לאחרים להביע תמיכתם בתכנים אלו. כך למשל, בחודש פברואר האחרון שיתף עג'לוני פוסט בו תיעוד הפיגוע במסגרתו נפגעו שני לוחמי מג"ב בעיר העתיקה בשנת 2014 על ידי בן דודו של עג'לוני, ובו נכתב "המבצע הגיבור מוסא עג'לוני". בנוסף, ביום בו נהרג המחבל אשר רצח את החיילת נועה לזר ז"ל, כאשר ניסה לבצע פיגוע נוסף, פרסם עג'לוני סרטון עם תמונתו בצירוף הכיתוב "לאנשים כמוך מרימים את הכובעים" וסרטונים נוספים. זאת ועוד שיתף עג'לוני תמונות וסרטונים עם כיתוב אוהד מפיגועי התופת בכניסה לירושלים ובצומת רמות מנובמבר 2022 במסגרתם נרצחו שני אזרחים. בנוסף, בחודש אפריל האחרון, ניהל עג'לוני שיחות עם שניים מחבריו, הנאשמים קרש וג'ברין, ובמהלכן תכננו להקים חולייה צבאית בדומה לחוליית הטרור המוכרת בשם "גוב האריות", במטרה לבצע פיגועי ירי במחסומים. כמו כן, לאחר שבמהלך חודש יוני האחרון נהרג אחיו של הנאשם עג'לוני בעודו מנסה לבצע פיגוע במחסום קלנדיה, נפגש הנאשם עם חברו הנאשם ג'ברין ושוחח עמו על הצורך לבצע פעולת נקמה על מות אחיו. הנאשם ג'ברין מואשם כי במהלך חתונה החזיק בנשק מסוג m16 וצילם את בן דודו בן השנה וחצי כשהוא אוחז בנשק.
כתבי האישום מייחסים לנאשמים, כל אחד על פי חלקו, ביצוע עבירות של הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור, עבירת קשר למעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה והחזקת נשק.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה לבית משפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד יוסף עג'לוני, בן 19, המייחס לו מספר עבירות הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור, וזאת לאחר שפרסם בעמודי הפייסבוק והטיקטוק פרסומים ששיבחו מעשי טרור. כתב האישום הוגש באישור היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב- מיארה, כנדרש בעבירות הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור. בנוסף לכך, הוגשו כתבי אישום נוספים נגד הנאשם עג'לוני ושני חבריו, אמיר קרש ווג'יה ג'ברין, תושבי העיר כבני 20-19, וזאת לאחר שתכננו להקים חוליית טרור ואף לבצע פעולת נקמה על מות אחיו אשר נהרג כשניסה לבצע פיגוע במחסום קלנדיה ביוני האחרון.
על פי כתבי האישום, שהוגשו באמצעות עו"ד נתי בן חמו, הנאשם עג'לוני החזיק תחת שמו חשבונות בפייסבוק ובטיקטוק ולהם מאות עוקבים ולייקים. במהלך תקופה, העלה עג'לוני לחשבונות אלו תמונות וסרטונים שזכו לחשיפה ואף היוו במה לאחרים להביע תמיכתם בתכנים אלו. כך למשל, בחודש פברואר האחרון שיתף עג'לוני פוסט בו תיעוד הפיגוע במסגרתו נפגעו שני לוחמי מג"ב בעיר העתיקה בשנת 2014 על ידי בן דודו של עג'לוני, ובו נכתב "המבצע הגיבור מוסא עג'לוני". בנוסף, ביום בו נהרג המחבל אשר רצח את החיילת נועה לזר ז"ל, כאשר ניסה לבצע פיגוע נוסף, פרסם עג'לוני סרטון עם תמונתו בצירוף הכיתוב "לאנשים כמוך מרימים את הכובעים" וסרטונים נוספים. זאת ועוד שיתף עג'לוני תמונות וסרטונים עם כיתוב אוהד מפיגועי התופת בכניסה לירושלים ובצומת רמות מנובמבר 2022 במסגרתם נרצחו שני אזרחים. בנוסף, בחודש אפריל האחרון, ניהל עג'לוני שיחות עם שניים מחבריו, הנאשמים קרש וג'ברין, ובמהלכן תכננו להקים חולייה צבאית בדומה לחוליית הטרור המוכרת בשם "גוב האריות", במטרה לבצע פיגועי ירי במחסומים. כמו כן, לאחר שבמהלך חודש יוני האחרון נהרג אחיו של הנאשם עג'לוני בעודו מנסה לבצע פיגוע במחסום קלנדיה, נפגש הנאשם עם חברו הנאשם ג'ברין ושוחח עמו על הצורך לבצע פעולת נקמה על מות אחיו. הנאשם ג'ברין מואשם כי במהלך חתונה החזיק בנשק מסוג m16 וצילם את בן דודו בן השנה וחצי כשהוא אוחז בנשק.
כתבי האישום מייחסים לנאשמים, כל אחד על פי חלקו, ביצוע עבירות של הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור, עבירת קשר למעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה והחזקת נשק.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
שלום רב,
הודעה לתקשורת מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט לתעבורה בבאר שבע, כתב אישום נגד דינקו קפליו (50) מאור יהודה, לאחר שלפני כשנה נהג באופן רשלני וגרם לתאונת דרכים קטלנית.
מכתב האישום שהגיש עו"ד ואדים סיגל עולה כי ב 27.5.22, בשעות הלילה המוקדמות, נהג דינקו בכביש 239, כאשר באותה העת, נהגה המנוחה (21) ברכבה בכיוון ההפוך לכיוון נסיעתו. במהלך נסיעתו סטה דינקו עם רכבו שמאלה בצורה אלכסונית, חצה את קו ההפרדה הרצוף שבמרכז הכביש, עבר לנתיב הנסיעה הנגדי ופגע ברכבה של המנוחה. מעוצמת ההתנגשות, רכבה של המנוחה עלה על מעקה הבטיחות ורכבו של דינקו סטה ימינה ונעצר בהמשך הכביש בנתיב נסיעתו המקורי.
כתוצאה מהתאונה, המנוחה נחבלה חבלות קשות, אושפזה בבית-החולים, כשהיא מורדמת ומונשמת, ועברה ניתוח, אך לאחר יומיים נפטרה עקב החבלות שנגרמו לה בתאונה. לדינקו נגרמו חבלות ושברים והוא ואושפז בבית-החולים למשך 14 ימים. לנוסעת שהייתה עם המנוחה ברכב נגרמו חבלות שחייבו את אשפוזה ולנוסע שהיה עמן נגרמו חבלות קלות.
במקביל לכתב האישום הוגשה בקשה לפסילת הרישיון עד תום ההליכים, במסגרתה ציין עו"ד סיגל כי: " אופן נהיגתו של המשיב, אשר נהג ברכבו ברשלנות ותוך הפרת חובותיו כלפי המשתמשים האחרים בדרך – יש בו כדי להעיד, כי המשך נהיגתו יהווה סכנה לציבור המשתמשים בדרך, וכי המשיב אינו מודע לאחריות הכבדה שמוטלת על מי שאוחז בהגה.
לדינקו יוחסו עבירות של גרימת מוות ברשלנות, נהיגה ברשלנות וגרימת חבלה של ממש וכן עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף (בשל עקיפה שביצע דינקו בסמוך למועד התאונה, במקום בו יש קו הפרדה רצוף)
התיק נחקר על ידי אגף תנועה נגב, במשטרת ישראל.
הודעה לתקשורת מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט לתעבורה בבאר שבע, כתב אישום נגד דינקו קפליו (50) מאור יהודה, לאחר שלפני כשנה נהג באופן רשלני וגרם לתאונת דרכים קטלנית.
מכתב האישום שהגיש עו"ד ואדים סיגל עולה כי ב 27.5.22, בשעות הלילה המוקדמות, נהג דינקו בכביש 239, כאשר באותה העת, נהגה המנוחה (21) ברכבה בכיוון ההפוך לכיוון נסיעתו. במהלך נסיעתו סטה דינקו עם רכבו שמאלה בצורה אלכסונית, חצה את קו ההפרדה הרצוף שבמרכז הכביש, עבר לנתיב הנסיעה הנגדי ופגע ברכבה של המנוחה. מעוצמת ההתנגשות, רכבה של המנוחה עלה על מעקה הבטיחות ורכבו של דינקו סטה ימינה ונעצר בהמשך הכביש בנתיב נסיעתו המקורי.
כתוצאה מהתאונה, המנוחה נחבלה חבלות קשות, אושפזה בבית-החולים, כשהיא מורדמת ומונשמת, ועברה ניתוח, אך לאחר יומיים נפטרה עקב החבלות שנגרמו לה בתאונה. לדינקו נגרמו חבלות ושברים והוא ואושפז בבית-החולים למשך 14 ימים. לנוסעת שהייתה עם המנוחה ברכב נגרמו חבלות שחייבו את אשפוזה ולנוסע שהיה עמן נגרמו חבלות קלות.
במקביל לכתב האישום הוגשה בקשה לפסילת הרישיון עד תום ההליכים, במסגרתה ציין עו"ד סיגל כי: " אופן נהיגתו של המשיב, אשר נהג ברכבו ברשלנות ותוך הפרת חובותיו כלפי המשתמשים האחרים בדרך – יש בו כדי להעיד, כי המשך נהיגתו יהווה סכנה לציבור המשתמשים בדרך, וכי המשיב אינו מודע לאחריות הכבדה שמוטלת על מי שאוחז בהגה.
לדינקו יוחסו עבירות של גרימת מוות ברשלנות, נהיגה ברשלנות וגרימת חבלה של ממש וכן עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף (בשל עקיפה שביצע דינקו בסמוך למועד התאונה, במקום בו יש קו הפרדה רצוף)
התיק נחקר על ידי אגף תנועה נגב, במשטרת ישראל.
שלום רב,
הודעה לתקשורת מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד מורד עראר (26) מערערה, לאחר שירה לעבר רכבו של אדם שנסע עם בתו בת הקטינה.
מכתב האישום הוגש על ידי עו"ד רחל אלמקייס עולה כי לאור סכסוך בין בני משפחתו של עראר לבני משפחתו של המתלונן, לפני כחודש בשעות אחר הצהריים המאוחרות, הגיע עראר, עם מספר אנשים נוספים, לאחת הכיכרות הסמוכות למקום מגוריו של המתלונן. באותה העת יצא המתלונן עם בתו בת השלוש מהבית, נכנס לרכבו והחל לסוע לעבר אותה הכיכר.
עם הגעתו של המתלונן לכיכר חסמו עראר והאחרים, באמצעות רכביהם, את רכבו של המתלונן מלפנים ומאחור. המתלונן, אשר הבחין במעשיהם והחל להימלט בנסיעה מהירה. בעוד עראר נוסע בעקבות המתלונן, יצאו מספר אנשים מתוך הרכבים, כשהם אוחזים בידיהם אקדחים, החלו לרדוף אחרי רכבו של המתלונן ולירות לעברו. המתלונן הצליח להימלט במהירות מהמקום תוך שהוא מגן בידיו על בתו הקטינה שעמדה לידו בתוך הרכב ומכופף את גופה לעבר רצפת הרכב. כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים והאחרים חדרו מספר קליעים לתוך רכבו של המתלונן.
לעראר יוחסו עבירות של נשיאת נשק ותחמושת; חבלה בכוונה מחמירה וחבלה במזיד.
התיק נחקר על ידי תחנת ערעור
הודעה לתקשורת מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד מורד עראר (26) מערערה, לאחר שירה לעבר רכבו של אדם שנסע עם בתו בת הקטינה.
מכתב האישום הוגש על ידי עו"ד רחל אלמקייס עולה כי לאור סכסוך בין בני משפחתו של עראר לבני משפחתו של המתלונן, לפני כחודש בשעות אחר הצהריים המאוחרות, הגיע עראר, עם מספר אנשים נוספים, לאחת הכיכרות הסמוכות למקום מגוריו של המתלונן. באותה העת יצא המתלונן עם בתו בת השלוש מהבית, נכנס לרכבו והחל לסוע לעבר אותה הכיכר.
עם הגעתו של המתלונן לכיכר חסמו עראר והאחרים, באמצעות רכביהם, את רכבו של המתלונן מלפנים ומאחור. המתלונן, אשר הבחין במעשיהם והחל להימלט בנסיעה מהירה. בעוד עראר נוסע בעקבות המתלונן, יצאו מספר אנשים מתוך הרכבים, כשהם אוחזים בידיהם אקדחים, החלו לרדוף אחרי רכבו של המתלונן ולירות לעברו. המתלונן הצליח להימלט במהירות מהמקום תוך שהוא מגן בידיו על בתו הקטינה שעמדה לידו בתוך הרכב ומכופף את גופה לעבר רצפת הרכב. כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים והאחרים חדרו מספר קליעים לתוך רכבו של המתלונן.
לעראר יוחסו עבירות של נשיאת נשק ותחמושת; חבלה בכוונה מחמירה וחבלה במזיד.
התיק נחקר על ידי תחנת ערעור
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
בעקבות בקשת הסגרה שהוגשה על ידי המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה נגד אולגה זבירוב, שנמלטה מישראל לאחר שהורשעה בגרימת מותה ברשלנות של פעוטה ששכחה ברכב הסעות, זבירוב הוסגרה הבוקר לישראל לצורך המשך ניהול ההליך הפלילי.
כזכור, בשנת 2014, לאחר הרשעתה ובטרם דיון הטיעונים לעונש, נמלטה זבירוב לאוקראינה, מדינת אזרחותה, ומאז לא שבה. לאורך השנים נעשו ניסיונות רבים להשיבה לישראל לצורך המשך ניהול ההליך הפלילי, אך בשל היותה אזרחית אוקראינה לא היה ניתן להסגירה. בחלוף כמעט עשור, בתאריך 23.12.2022, נודע למדינת ישראל כי זבירוב הגיעה לסלובקיה, ולאחר שהמחלקה הבינלאומית הגישה בקשה למעצרה זמני, נעצרה זבירוב בסלובקיה באותו היום. בהמשך הגישה המחלקה הבינלאומית בקשת הסגרה רשמית, אז החלו ההליכים המשפטיים לצורך הסגרתה של זבירוב לישראל, אשר הושלמו עם נחיתתה בישראל.
כעת הובאה זבירוב להארכת מעצרה בבית משפט השלום בפתח תקווה.
התיק הפלילי נוהל על ידי עו"ד עינת בניטה מפרקליטות מחוז מרכז. תיק ההסגרה נוהל על ידי עו"ד ג'ני קרמניוב מהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. מעצרה תואם ובוצע בשיתוף המחלקה לתיאום מבצעי בחטיבת המודיעין של משטרת ישראל וחולית אינטרפול במטה הארצי.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בעקבות בקשת הסגרה שהוגשה על ידי המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה נגד אולגה זבירוב, שנמלטה מישראל לאחר שהורשעה בגרימת מותה ברשלנות של פעוטה ששכחה ברכב הסעות, זבירוב הוסגרה הבוקר לישראל לצורך המשך ניהול ההליך הפלילי.
כזכור, בשנת 2014, לאחר הרשעתה ובטרם דיון הטיעונים לעונש, נמלטה זבירוב לאוקראינה, מדינת אזרחותה, ומאז לא שבה. לאורך השנים נעשו ניסיונות רבים להשיבה לישראל לצורך המשך ניהול ההליך הפלילי, אך בשל היותה אזרחית אוקראינה לא היה ניתן להסגירה. בחלוף כמעט עשור, בתאריך 23.12.2022, נודע למדינת ישראל כי זבירוב הגיעה לסלובקיה, ולאחר שהמחלקה הבינלאומית הגישה בקשה למעצרה זמני, נעצרה זבירוב בסלובקיה באותו היום. בהמשך הגישה המחלקה הבינלאומית בקשת הסגרה רשמית, אז החלו ההליכים המשפטיים לצורך הסגרתה של זבירוב לישראל, אשר הושלמו עם נחיתתה בישראל.
כעת הובאה זבירוב להארכת מעצרה בבית משפט השלום בפתח תקווה.
התיק הפלילי נוהל על ידי עו"ד עינת בניטה מפרקליטות מחוז מרכז. תיק ההסגרה נוהל על ידי עו"ד ג'ני קרמניוב מהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. מעצרה תואם ובוצע בשיתוף המחלקה לתיאום מבצעי בחטיבת המודיעין של משטרת ישראל וחולית אינטרפול במטה הארצי.
הודעה לעיתונות מטעם רשות התאגידים
הזדמנות אחרונה למחיקת חובות לחברות: רשות התאגידים תפנה לכ- 200 אלף דירקטורים של חברות שהפסיקו את פעילותן הכלכלית למחיקת חוב אגרות שצברו
25 אלף חברות כבר נכנסו להליך פירוק מרצון
רשות התאגידים, בשיתוף אגף טכנולוגיות ומידע במשרד המשפטים, החלה בימים אלה, בפניות ישירות לכל החברות, אשר הפסיקו את פעילותן הכלכלית, אך טרם פעלו לפירוקן במרשם החברות.
מטרת הפניה הינה ליידע את החברות אשר הפסיקו פעילותן, כי יש באפשרותן למחוק חוב אגרות שנצבר לחובתן. הפנייה תמוען לכ - 200,000 דירקטורים, הרשומים כמכהנים בחברות, ותיידע אותם בדבר הארכת הפטור מאגרות עד ליום 31.12.203 .
רשות התאגידים עושה שימוש בטכנולוגיות מידע מתקדמות, באמצעותם מופקים מכתבים המותאמים ספציפית לכל חברה וחברה, בהתאם לנתונים העולים ממרשם החברות, לצורך השלמת הליך הפירוק.
הפנייה תפרט מה על כל חברה לעשות, באופן קונקרטי, על מנת ליהנות מפטור מתשלום חובות אגרה תוך פירוקה מרצון בצורה הנכונה והמהירה ביותר. יצוין, כי בעקבות המבצע למחיקת חוב אגרות של חברות שנכנסות לפירוק מרצון חלה עליה דרמטית בבקשות שהוגשו לרשות התאגידים ועד כה נכנסו לפירוק כ- 25,000 חברות.
בתוך כך, מבקשת רשות תאגידים להפוך את מרשם החברות למרשם עדכני ורלוונטי, אשר הציבור יוכל להסתמך עליו, למנוע הכרזתן של חברות בעלות חוב אגרה שנתית ל"חברות מפרות", בהתאם לסמכות הקבועה לחוק החברות, וכן למנוע הטלת עיצום כספי על דירקטורים המכהנים בחברה שהוכרזה כ"חברה מפרה", בהתאם לסמכות הקבועה.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "אנו מאמינים שיש בהענקת הפטור מתשלום אגרה כדי לסייע ולאפשר פירוקן של חברות שאינן כלכליות, המבקשות להתפרק מרצון, ללא הצורך בתשלום אגרה במסגרת הליך הפירוק. תיקון התקנות לצד קיצור הליכי הפירוק מרצון, יביאו להתייעלות ההליך, הפחתת עלויות ויצירת מרשם חברות מהימן ועדכני לטובת הציבור במדינת ישראל".
עו"ד שולי אבני-שוהם, ראש רשות התאגידים ורשמת החברות: "רשות התאגידים נדרשת כל העת לפעול להגברת השקיפות והנגשת המידע על התאגידים השונים לציבור הרחב. במסגרת הפניות המותאמות אישית, לכל חברה וחברה, הרשות תאפשר הנגשת מידע אמין וזמין. שירות זה מצטרף לשורת שירותים שהושקו לאחרונה לטובת הציבור ביחידת רשם החברות, ובכלל זה רישום חברה בקליק, פיתוח מנוע שמות תאגידים, הקמת מסלולים חדשים לרישום שעבוד online 24/7, קיום קורסים ושיעורים פתוחים באמצעות "קמפוס תאגידים", הענקת עלון מידע נלווה לכל תעודת התאגדות של חברה חדשה ועוד".
הזדמנות אחרונה למחיקת חובות לחברות: רשות התאגידים תפנה לכ- 200 אלף דירקטורים של חברות שהפסיקו את פעילותן הכלכלית למחיקת חוב אגרות שצברו
25 אלף חברות כבר נכנסו להליך פירוק מרצון
רשות התאגידים, בשיתוף אגף טכנולוגיות ומידע במשרד המשפטים, החלה בימים אלה, בפניות ישירות לכל החברות, אשר הפסיקו את פעילותן הכלכלית, אך טרם פעלו לפירוקן במרשם החברות.
מטרת הפניה הינה ליידע את החברות אשר הפסיקו פעילותן, כי יש באפשרותן למחוק חוב אגרות שנצבר לחובתן. הפנייה תמוען לכ - 200,000 דירקטורים, הרשומים כמכהנים בחברות, ותיידע אותם בדבר הארכת הפטור מאגרות עד ליום 31.12.203 .
רשות התאגידים עושה שימוש בטכנולוגיות מידע מתקדמות, באמצעותם מופקים מכתבים המותאמים ספציפית לכל חברה וחברה, בהתאם לנתונים העולים ממרשם החברות, לצורך השלמת הליך הפירוק.
הפנייה תפרט מה על כל חברה לעשות, באופן קונקרטי, על מנת ליהנות מפטור מתשלום חובות אגרה תוך פירוקה מרצון בצורה הנכונה והמהירה ביותר. יצוין, כי בעקבות המבצע למחיקת חוב אגרות של חברות שנכנסות לפירוק מרצון חלה עליה דרמטית בבקשות שהוגשו לרשות התאגידים ועד כה נכנסו לפירוק כ- 25,000 חברות.
בתוך כך, מבקשת רשות תאגידים להפוך את מרשם החברות למרשם עדכני ורלוונטי, אשר הציבור יוכל להסתמך עליו, למנוע הכרזתן של חברות בעלות חוב אגרה שנתית ל"חברות מפרות", בהתאם לסמכות הקבועה לחוק החברות, וכן למנוע הטלת עיצום כספי על דירקטורים המכהנים בחברה שהוכרזה כ"חברה מפרה", בהתאם לסמכות הקבועה.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "אנו מאמינים שיש בהענקת הפטור מתשלום אגרה כדי לסייע ולאפשר פירוקן של חברות שאינן כלכליות, המבקשות להתפרק מרצון, ללא הצורך בתשלום אגרה במסגרת הליך הפירוק. תיקון התקנות לצד קיצור הליכי הפירוק מרצון, יביאו להתייעלות ההליך, הפחתת עלויות ויצירת מרשם חברות מהימן ועדכני לטובת הציבור במדינת ישראל".
עו"ד שולי אבני-שוהם, ראש רשות התאגידים ורשמת החברות: "רשות התאגידים נדרשת כל העת לפעול להגברת השקיפות והנגשת המידע על התאגידים השונים לציבור הרחב. במסגרת הפניות המותאמות אישית, לכל חברה וחברה, הרשות תאפשר הנגשת מידע אמין וזמין. שירות זה מצטרף לשורת שירותים שהושקו לאחרונה לטובת הציבור ביחידת רשם החברות, ובכלל זה רישום חברה בקליק, פיתוח מנוע שמות תאגידים, הקמת מסלולים חדשים לרישום שעבוד online 24/7, קיום קורסים ושיעורים פתוחים באמצעות "קמפוס תאגידים", הענקת עלון מידע נלווה לכל תעודת התאגדות של חברה חדשה ועוד".
שלום רב,
הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
המחלקה לחקירות שוטרים הגישה היום לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד השוטר אחמד כעביה, וזאת לאחר שהחזיק באמצעי לחימה שלא כדין.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד דניאל ארפי ונחקר על ידי צוות חשיפה במחלקה לחקירות שוטרים, הנאשם, שוטר סיור, הגיע לפני כחודש עם רכבו הפרטי לחניון הלאום בירושלים שברכבו, בין היתר, רובה מסוג M16, אקדח, תחמושת ואגרופן, אותם נשא והחזיק שלא כדין. הנאשם החזיק את הפרטים בחניון הלאום עד למעצרו.
בנוסף, על פי כתב האישום, מספר חודשים קודם לכן הוציא הנאשם פרטים מתוך הודעתו של מתלונן בתיק נגד חברו לאדם אחר, כשהוא מתריע בפניו כי אל לו לספר על כך לאיש.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של החזקת נשק, נשיאה והובלה של נשק, החזקת אבזר ותחמושת, נשיאה והובלה של אבזר ותחמושת והחזקת אגרופן או סכין שלא כדין ושיבוש מהלכי משפט.
המחלקה לחקירות שוטרים ביקשה מבית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשת המעצר נכתב בין היתר כי מעשיו של הנאשם "מעידים על מסוכנות רבה, תעוזה והיעדר מורא מהחוק. התנהלות בניגוד לכל הערכים המצופים משוטר בתפקיד, תוך ניצול מעמדו כשוטר בכך שהסיכוי שיערכו חיפוש ברכבו של שוטר הוא קלוש".
הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
המחלקה לחקירות שוטרים הגישה היום לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד השוטר אחמד כעביה, וזאת לאחר שהחזיק באמצעי לחימה שלא כדין.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד דניאל ארפי ונחקר על ידי צוות חשיפה במחלקה לחקירות שוטרים, הנאשם, שוטר סיור, הגיע לפני כחודש עם רכבו הפרטי לחניון הלאום בירושלים שברכבו, בין היתר, רובה מסוג M16, אקדח, תחמושת ואגרופן, אותם נשא והחזיק שלא כדין. הנאשם החזיק את הפרטים בחניון הלאום עד למעצרו.
בנוסף, על פי כתב האישום, מספר חודשים קודם לכן הוציא הנאשם פרטים מתוך הודעתו של מתלונן בתיק נגד חברו לאדם אחר, כשהוא מתריע בפניו כי אל לו לספר על כך לאיש.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של החזקת נשק, נשיאה והובלה של נשק, החזקת אבזר ותחמושת, נשיאה והובלה של אבזר ותחמושת והחזקת אגרופן או סכין שלא כדין ושיבוש מהלכי משפט.
המחלקה לחקירות שוטרים ביקשה מבית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשת המעצר נכתב בין היתר כי מעשיו של הנאשם "מעידים על מסוכנות רבה, תעוזה והיעדר מורא מהחוק. התנהלות בניגוד לכל הערכים המצופים משוטר בתפקיד, תוך ניצול מעמדו כשוטר בכך שהסיכוי שיערכו חיפוש ברכבו של שוטר הוא קלוש".
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד מסישה טקלה (31) ויעקב ברו (19) מראשון לציון לאחר שהציתו חנות במרכז מסחרי באשדוד.
מכתב האישום שהגישה עו"ד חן עסיס לביא עולה כי ב 7.7.23 בסמוך לשעת חצות, הגיעו הנאשמים רכובים על אופנוע, שבבעלות ברו, סמוך לבניין מגורים באשדוד אשר נמצא מעל למרכז מסחרי. מסיבה שאינה ידועה החליטו השניים להצית חנות לממכר ציוד גלישה, שהייתה במרכז. לאור האמור, הלכו השניים כשקסדה על ראשיהם לכיוון המרכז, כשהגיעו לחנות שילחו בה אש במזיד. לאחר ברחו בריצה אל המקום בו החנו את האופנוע, עלו עליו ונמלטו מהמקום. בהמשך, נטשו את האופנוע ונסעו במונית לראשון לציון.
האש שהציתו השניים החלה לבעור בחנות והתפשטה לעבר העסקים הסמוכים, חזית הבניין, לובי הבניין, חדרי המדרגות ודירות מגורים בבניין. עשן סמיך היתמר בכל הבניין וחדר גם לדירות. לוחמי האש, שהגיעו למקום השתלטו על האש, פרצו לחלק מדירות הדיירים שהיו לכודים וחילצו אותם. דיירי הבניין פונו מבתיהם עד להתפוגגות העשן.
כתוצאה מהשריפה החנות נשרפה כליל על תכולתה, בחנויות הסמוכות נגרמו נזקים לציוד והבניין ניזוק בצורה חמורה בנזקי פיח ועשן כבדים בכל הקומות וחזית הבניין, ואף בחלק מהדירות.
כמו כן, הגישה עו"ד עסיס לביא, לבית המשפט המחוזי בב"ש, כתב אישום נוסף נגד ניסים אלביליה (55) מקרית גת, לאחר שלפני מספר חודשים בשעות הלילה המאוחרת הבחין ברכבו של המתלונן והחליט ללא כל סיבה, להציתו. לאור האמור נטל אבן גדולה, שבר באמצעותה את חלונות, הכניס ניירות לתוך הרכב והצית את הניירות באמצעות מצת שהיה ברשותו. כתוצאה מהשריפה פנים הרכב נפגע קשות והרכב אינו בר תיקון.
לטקלה, ברו ואלביליה יוחסה עבירה של הצתה ולברו גם עבירה של שיבוש הליכי משפט, זאת לאחר שמספר ימים לאחר האירוע התקשר למשטרה וטען שהאופנוע שבבעלותו נגנב.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד מסישה טקלה (31) ויעקב ברו (19) מראשון לציון לאחר שהציתו חנות במרכז מסחרי באשדוד.
מכתב האישום שהגישה עו"ד חן עסיס לביא עולה כי ב 7.7.23 בסמוך לשעת חצות, הגיעו הנאשמים רכובים על אופנוע, שבבעלות ברו, סמוך לבניין מגורים באשדוד אשר נמצא מעל למרכז מסחרי. מסיבה שאינה ידועה החליטו השניים להצית חנות לממכר ציוד גלישה, שהייתה במרכז. לאור האמור, הלכו השניים כשקסדה על ראשיהם לכיוון המרכז, כשהגיעו לחנות שילחו בה אש במזיד. לאחר ברחו בריצה אל המקום בו החנו את האופנוע, עלו עליו ונמלטו מהמקום. בהמשך, נטשו את האופנוע ונסעו במונית לראשון לציון.
האש שהציתו השניים החלה לבעור בחנות והתפשטה לעבר העסקים הסמוכים, חזית הבניין, לובי הבניין, חדרי המדרגות ודירות מגורים בבניין. עשן סמיך היתמר בכל הבניין וחדר גם לדירות. לוחמי האש, שהגיעו למקום השתלטו על האש, פרצו לחלק מדירות הדיירים שהיו לכודים וחילצו אותם. דיירי הבניין פונו מבתיהם עד להתפוגגות העשן.
כתוצאה מהשריפה החנות נשרפה כליל על תכולתה, בחנויות הסמוכות נגרמו נזקים לציוד והבניין ניזוק בצורה חמורה בנזקי פיח ועשן כבדים בכל הקומות וחזית הבניין, ואף בחלק מהדירות.
כמו כן, הגישה עו"ד עסיס לביא, לבית המשפט המחוזי בב"ש, כתב אישום נוסף נגד ניסים אלביליה (55) מקרית גת, לאחר שלפני מספר חודשים בשעות הלילה המאוחרת הבחין ברכבו של המתלונן והחליט ללא כל סיבה, להציתו. לאור האמור נטל אבן גדולה, שבר באמצעותה את חלונות, הכניס ניירות לתוך הרכב והצית את הניירות באמצעות מצת שהיה ברשותו. כתוצאה מהשריפה פנים הרכב נפגע קשות והרכב אינו בר תיקון.
לטקלה, ברו ואלביליה יוחסה עבירה של הצתה ולברו גם עבירה של שיבוש הליכי משפט, זאת לאחר שמספר ימים לאחר האירוע התקשר למשטרה וטען שהאופנוע שבבעלותו נגנב.
הודעה לעיתונות מטעם רשות התאגידים
מבצע פיקוח נוסף ברשות התאגידים – רשמת ההקדשות פנתה אל מאות נאמנים של הקדשות ציבוריים בדרישה להגיש דיווח על פעילותן
רשות התאגידים פתחה במבצע פיקוח נוסף – הפעם, על מאות נאמנים של הקדשות ציבוריים שלא עמדו בחובה להגיש דיווחים שנתיים המפרטים מה עשו עם הנכסים הציבוריים עליהם הם אמונים.
הקדש ציבורי מוקם כאשר אדם מעוניין להקדיש נכסי מקרקעין, מטלטלין וכספים אשר בבעלותו לקידומן של מטרות ציבוריות אשר חשוב לו לקדמן בחייו או לאחר מותו. המקדיש רשאי לקבוע מראש לאילו מטרות ציבורית ישמשו נכסיו וכן לקבוע מיהם הנאמנים בהקדש הציבורי שמוקם, שיגשימו את המטרות. בדרך כלל, ההקדש מוקם עם מתן צו קיום צוואה, הכוללת את יצירת ההקדש. כלומר, לאחר פטירת המקדיש.
נאמנים בהקדשות ציבוריים נדרשים להגיש מדי שנה דיווח על פעילותם בשנה שחלפה ועל התנהלותם הכספית, בהתאם לחוק הנאמנות. דיווחים אלה מאפשרים ליחידת רשם ההקדשות לפקח על פעילות ההקדש ולבחון את עמידתו בהוראות החוק והנחיות הרשמת, וכן לוודא כי הנאמן מבצע את תפקידו כיאות וההקדש מקדם את מטרותיו.
הקדשות שאינם מדווחים, אף פוגעים ביכולת יחידת רשם ההקדשות לשקף את מלוא המידע על אודות פעילותם לציבור כולו, ומכאן, חשיבות הפיקוח.
מטרת מבצע הפיקוח בו נקטה עתה רשות התאגידים היא לתמרץ הקדשות להגיש דיווחים כנדרש בקלות ובמהירות. במסגרת המבצע פנתה היחידה אל כ-600 נאמנים בהקדשות ציבוריים שלא הגישו דיווח אחד או יותר בין השנים 2018 – 2021, ודרשה הגשת הדיווחים לאלתר. על מנת להקל על הבירוקרטיה רשות התאגידים מציעה לנאמנים בהקדשות להגיש דיווח מקוון מקוצר, שפותח במיוחד לצורך כך בסיוע אגף השירות של משרד המשפטים.
יחידת רשם ההקדשות תפתח בהליכי פיקוח פרטניים כלפי נאמני הקדשות שלא יעתרו לפניה, ולא יגישו דיווחים בתקופת המבצע, במסגרתם תיבחן האפשרות לנקוט בפעולות אכיפה כלפי הנאמנים.
עו"ד שולי אבני-שוהם, ראש רשות התאגידים ורשמת ההקדשות: "הגשת דיווחים על ידי נאמני הקדשות מאפשרת לוודא כי הנכסים משמשים למטרה הציבורית שלשמה הוקדשו, ואינה משמשת למטרות פרטיות אחרות. כך למשל, כאשר אדם מקדיש מליוני שקלים לטובת תמיכה במיעוטי יכולת, מבקשת הרשות לוודא כי הכספים אכן מגיעים למיעוטי היכולת, ואינם נשארים בחשבון ההקדש או מועברים לגורמים ומטרות אחרות, שאינן המטרות הציבוריות שלשמן הוקדשו. אנו נעמוד על כך שכל הקדש יגיש דיווחים כנדרש על פי הדין".
עו"ד ציפי בורשטין-פאר, מנהלת הזרוע האלכ"רית וסגנית ראש רשות התאגידים: "יחידת רשם ההקדשות פועלת כדי להבטיח שנכסים שיועדו למטרה ציבורית ישמשו למטרתם, בהתאם לרצון המקדישים. היחידה נותנת שירות לציבור ולנאמני הקדשות, מנחה ומפקחת על שמירת נכסי ההקדשות ופיתוחם למימוש מטרותיהם. לצד הפיקוח, כחלק מהתפיסה השירותית של רשות התאגידים, פיתחנו טופס דיווח מקוצר שעשוי להקל על הבירוקרטיה ולאפשר הגשת דיווח כנדרש בחוק, ללא מאמץ מיוחד. בשלב ראשון, בטרם ייפתחו הליכי פיקוח פרטניים, אנו מאפשרים לנאמנים לפעול בהתאם לדין, ולהשלים את הדיווחים".
מבצע פיקוח נוסף ברשות התאגידים – רשמת ההקדשות פנתה אל מאות נאמנים של הקדשות ציבוריים בדרישה להגיש דיווח על פעילותן
רשות התאגידים פתחה במבצע פיקוח נוסף – הפעם, על מאות נאמנים של הקדשות ציבוריים שלא עמדו בחובה להגיש דיווחים שנתיים המפרטים מה עשו עם הנכסים הציבוריים עליהם הם אמונים.
הקדש ציבורי מוקם כאשר אדם מעוניין להקדיש נכסי מקרקעין, מטלטלין וכספים אשר בבעלותו לקידומן של מטרות ציבוריות אשר חשוב לו לקדמן בחייו או לאחר מותו. המקדיש רשאי לקבוע מראש לאילו מטרות ציבורית ישמשו נכסיו וכן לקבוע מיהם הנאמנים בהקדש הציבורי שמוקם, שיגשימו את המטרות. בדרך כלל, ההקדש מוקם עם מתן צו קיום צוואה, הכוללת את יצירת ההקדש. כלומר, לאחר פטירת המקדיש.
נאמנים בהקדשות ציבוריים נדרשים להגיש מדי שנה דיווח על פעילותם בשנה שחלפה ועל התנהלותם הכספית, בהתאם לחוק הנאמנות. דיווחים אלה מאפשרים ליחידת רשם ההקדשות לפקח על פעילות ההקדש ולבחון את עמידתו בהוראות החוק והנחיות הרשמת, וכן לוודא כי הנאמן מבצע את תפקידו כיאות וההקדש מקדם את מטרותיו.
הקדשות שאינם מדווחים, אף פוגעים ביכולת יחידת רשם ההקדשות לשקף את מלוא המידע על אודות פעילותם לציבור כולו, ומכאן, חשיבות הפיקוח.
מטרת מבצע הפיקוח בו נקטה עתה רשות התאגידים היא לתמרץ הקדשות להגיש דיווחים כנדרש בקלות ובמהירות. במסגרת המבצע פנתה היחידה אל כ-600 נאמנים בהקדשות ציבוריים שלא הגישו דיווח אחד או יותר בין השנים 2018 – 2021, ודרשה הגשת הדיווחים לאלתר. על מנת להקל על הבירוקרטיה רשות התאגידים מציעה לנאמנים בהקדשות להגיש דיווח מקוון מקוצר, שפותח במיוחד לצורך כך בסיוע אגף השירות של משרד המשפטים.
יחידת רשם ההקדשות תפתח בהליכי פיקוח פרטניים כלפי נאמני הקדשות שלא יעתרו לפניה, ולא יגישו דיווחים בתקופת המבצע, במסגרתם תיבחן האפשרות לנקוט בפעולות אכיפה כלפי הנאמנים.
עו"ד שולי אבני-שוהם, ראש רשות התאגידים ורשמת ההקדשות: "הגשת דיווחים על ידי נאמני הקדשות מאפשרת לוודא כי הנכסים משמשים למטרה הציבורית שלשמה הוקדשו, ואינה משמשת למטרות פרטיות אחרות. כך למשל, כאשר אדם מקדיש מליוני שקלים לטובת תמיכה במיעוטי יכולת, מבקשת הרשות לוודא כי הכספים אכן מגיעים למיעוטי היכולת, ואינם נשארים בחשבון ההקדש או מועברים לגורמים ומטרות אחרות, שאינן המטרות הציבוריות שלשמן הוקדשו. אנו נעמוד על כך שכל הקדש יגיש דיווחים כנדרש על פי הדין".
עו"ד ציפי בורשטין-פאר, מנהלת הזרוע האלכ"רית וסגנית ראש רשות התאגידים: "יחידת רשם ההקדשות פועלת כדי להבטיח שנכסים שיועדו למטרה ציבורית ישמשו למטרתם, בהתאם לרצון המקדישים. היחידה נותנת שירות לציבור ולנאמני הקדשות, מנחה ומפקחת על שמירת נכסי ההקדשות ופיתוחם למימוש מטרותיהם. לצד הפיקוח, כחלק מהתפיסה השירותית של רשות התאגידים, פיתחנו טופס דיווח מקוצר שעשוי להקל על הבירוקרטיה ולאפשר הגשת דיווח כנדרש בחוק, ללא מאמץ מיוחד. בשלב ראשון, בטרם ייפתחו הליכי פיקוח פרטניים, אנו מאפשרים לנאמנים לפעול בהתאם לדין, ולהשלים את הדיווחים".
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מיסוי וכלכלה חתמה ביום 24.7.2023 על הסדר מותנה להפסקת הליכים עם יואל גולדמן, אזרח ארצות הברית, שכיהן במועדים הרלוונטיים כיו"ר דירקטוריון ונשיא חברת אול-יר הולדינגס לימיטד. אול-יר היא חברה פרטית המאוגדת לפי דיני איי הבתולה הבריטית, אשר הנפיקה בשנת 2014 אגרות חוב בבורסה בתל אביב, והחל מאותו מועד הפכה תאגיד מדווח הכפוף להוראות חוק ניירות ערך וחוק החברות.
הסדר זה נחתם לאחר שהפרקליטות בחנה את חומר הראיות בתיק וקבעה כי יש די ראיות להגשת כתב אישום, אך מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בנסיבות העניין, נוכח המשאבים הרבים הכרוכים במיצוי ההליך הפלילי, בשל אזרחותו הזרה של גולדמן ומגוריו דרך קבע מחוץ לישראל, והעובדה כי פעילותה העסקית של החברה התבצעה בחו"ל. בנוסף הצהיר גולדמן, ואף הניח את דעתה של הפרקליטות, כי בנוסף לעיצום הכספי לו התחייב במסגרת ההסדר, הוא מצוי במגעים עם הנאמן של סדרות החוב שהנפיקה החברה, במסגרתם נתן את הסכמתו, כי בפוף להגעה להסדר כולל ישלם למחזיקי אגרות החוב סכום של עשרות מיליוני ש"ח.
במסגרת ההסדר הודה גולדמן בביצוע פעולות שונות שמטרתן העיקרית הייתה שינוי מבנה החוב של החברה, בעיקר על דרך מימון מחודש של הלוואות לזמן קצר, ואשר כללו, בין היתר, העברת זכויות על נכסי נדלן מהותיים של החברה לצדדים שלישיים, קבלת הלוואות לכאורה או כספים מצדדים שלישיים אל מול שיעבוד נכסים, הפסקת תשלומי ריבית על הלוואות ועוד, כל זאת בלי שעדכן מראש את נושאי המשרה ודירקטוריון החברה, וללא אישורים כדין ממוסדות החברה ומחזיקי האג"ח. נוכח אי גילוי המידע מצידו של גולדמן ביחס לפעולות אלו כללו דוחותיה הכספיים של החברה לרבעון השני של 2020 פרטים מטעים, ודוחות הרבעון השלישי כלל לא פורסמו, עובדות אלו בהן הודה גולדמן מגלמות עבירות דיווח על פי חוק ניירות ערך.
במסגרת ההסדר התחייב גולדמן לשלם סך של תשעה מיליון ש"ח. כמו כן התחייב שלא לבצע כל הצעה או מכירה לציבור לשם גיוס הון בשוק ההון הישראלי לתקופה של 5 שנים, ולא לכהן כנושא משרה בכירה בגוך מפוקח לתקופה של שנה אחת ממועד החתימה על ההסדר.
התיק טופל על ידי עו"ד חנה קורין ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, ונחקר על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.
פרקליטות מיסוי וכלכלה חתמה ביום 24.7.2023 על הסדר מותנה להפסקת הליכים עם יואל גולדמן, אזרח ארצות הברית, שכיהן במועדים הרלוונטיים כיו"ר דירקטוריון ונשיא חברת אול-יר הולדינגס לימיטד. אול-יר היא חברה פרטית המאוגדת לפי דיני איי הבתולה הבריטית, אשר הנפיקה בשנת 2014 אגרות חוב בבורסה בתל אביב, והחל מאותו מועד הפכה תאגיד מדווח הכפוף להוראות חוק ניירות ערך וחוק החברות.
הסדר זה נחתם לאחר שהפרקליטות בחנה את חומר הראיות בתיק וקבעה כי יש די ראיות להגשת כתב אישום, אך מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בנסיבות העניין, נוכח המשאבים הרבים הכרוכים במיצוי ההליך הפלילי, בשל אזרחותו הזרה של גולדמן ומגוריו דרך קבע מחוץ לישראל, והעובדה כי פעילותה העסקית של החברה התבצעה בחו"ל. בנוסף הצהיר גולדמן, ואף הניח את דעתה של הפרקליטות, כי בנוסף לעיצום הכספי לו התחייב במסגרת ההסדר, הוא מצוי במגעים עם הנאמן של סדרות החוב שהנפיקה החברה, במסגרתם נתן את הסכמתו, כי בפוף להגעה להסדר כולל ישלם למחזיקי אגרות החוב סכום של עשרות מיליוני ש"ח.
במסגרת ההסדר הודה גולדמן בביצוע פעולות שונות שמטרתן העיקרית הייתה שינוי מבנה החוב של החברה, בעיקר על דרך מימון מחודש של הלוואות לזמן קצר, ואשר כללו, בין היתר, העברת זכויות על נכסי נדלן מהותיים של החברה לצדדים שלישיים, קבלת הלוואות לכאורה או כספים מצדדים שלישיים אל מול שיעבוד נכסים, הפסקת תשלומי ריבית על הלוואות ועוד, כל זאת בלי שעדכן מראש את נושאי המשרה ודירקטוריון החברה, וללא אישורים כדין ממוסדות החברה ומחזיקי האג"ח. נוכח אי גילוי המידע מצידו של גולדמן ביחס לפעולות אלו כללו דוחותיה הכספיים של החברה לרבעון השני של 2020 פרטים מטעים, ודוחות הרבעון השלישי כלל לא פורסמו, עובדות אלו בהן הודה גולדמן מגלמות עבירות דיווח על פי חוק ניירות ערך.
במסגרת ההסדר התחייב גולדמן לשלם סך של תשעה מיליון ש"ח. כמו כן התחייב שלא לבצע כל הצעה או מכירה לציבור לשם גיוס הון בשוק ההון הישראלי לתקופה של 5 שנים, ולא לכהן כנושא משרה בכירה בגוך מפוקח לתקופה של שנה אחת ממועד החתימה על ההסדר.
התיק טופל על ידי עו"ד חנה קורין ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, ונחקר על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה כתב אישום לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד מועד חוסין מפורדיס וג'האד סביחי מעוספיא, אשר סחרו בתחמושת ובנשק עם תושב טול כרם בשטחים.
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד שיקמה נחמיאס, הנאשמים סיכמו עם תושב טול כרם שבשטחים, שימכרו לו תחמושת מסוגים שונים, תחילה כ-2000 כדורים תמורת 26 אלף ש"ח. לאחר הצלחת העסקה הראשונה סיכמו למכור לו 3300 כדורים תמורת 47 אלף שקלים וגם עסקה זו בוצעה בהצלחה. בעסקה השלישית תכננו למכור 1980 כדורים תמורת 17 אלף ש"ח, אך בבדיקה במחסום ניצני עוז נעצר מועד חוסין עם התחמושת ברכבו והעסקה לא הושלמה.
בנוסף ,הנאשמים סיכמו עם תושב טול כרם שימכור להם אקדח, תמורת סכום של עשרות אלפי שקלים ולאחר מכן ימכרו אותו לאדם נוסף ששילם תמורתו 40 אלף ש"ח. לאחר השלמת העסקה הזו החליטו לקנות מאותו אדם עוד שני אקדחים תמורת 45 אלף ש"ח ומכרו אותם. לאחר מכןת תכננו למכור אקדח אייר סופט מוסב לאקדח תמורת סכום שבין 7,000 ל-13 אלף ש"ח, אקדח שנמסר לנאשמים.
כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות נשק של סחר בתחמושת, ניסיון לסחר בתחמושת החזקה, נשיאה והובלת תחמושת, סחר בנשק, רכישה, נשיאה והובלה של נשק, החזקת נשק וניסיון להחזקה, נשיאה, הובלה ורכישת נשק.
פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה כתב אישום לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד מועד חוסין מפורדיס וג'האד סביחי מעוספיא, אשר סחרו בתחמושת ובנשק עם תושב טול כרם בשטחים.
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד שיקמה נחמיאס, הנאשמים סיכמו עם תושב טול כרם שבשטחים, שימכרו לו תחמושת מסוגים שונים, תחילה כ-2000 כדורים תמורת 26 אלף ש"ח. לאחר הצלחת העסקה הראשונה סיכמו למכור לו 3300 כדורים תמורת 47 אלף שקלים וגם עסקה זו בוצעה בהצלחה. בעסקה השלישית תכננו למכור 1980 כדורים תמורת 17 אלף ש"ח, אך בבדיקה במחסום ניצני עוז נעצר מועד חוסין עם התחמושת ברכבו והעסקה לא הושלמה.
בנוסף ,הנאשמים סיכמו עם תושב טול כרם שימכור להם אקדח, תמורת סכום של עשרות אלפי שקלים ולאחר מכן ימכרו אותו לאדם נוסף ששילם תמורתו 40 אלף ש"ח. לאחר השלמת העסקה הזו החליטו לקנות מאותו אדם עוד שני אקדחים תמורת 45 אלף ש"ח ומכרו אותם. לאחר מכןת תכננו למכור אקדח אייר סופט מוסב לאקדח תמורת סכום שבין 7,000 ל-13 אלף ש"ח, אקדח שנמסר לנאשמים.
כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות נשק של סחר בתחמושת, ניסיון לסחר בתחמושת החזקה, נשיאה והובלת תחמושת, סחר בנשק, רכישה, נשיאה והובלה של נשק, החזקת נשק וניסיון להחזקה, נשיאה, הובלה ורכישת נשק.
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תבעה את עיריית קלנסווה ונושאי משרה בעירייה בשמה של אישה עם מוגבלות בתנועה המתניידת על כיסא גלגלים
על כך שלא הנגישו את בית הספר בו למדה על אף שהוריה פנו עוד בשנת 2017 עם תחילת לימודיה בבקשה לביצוע התאמות והתקנת מעלית
בשנת 2017, טרם כניסתה של דימה לבית הספר, פנו הוריה אל הנהלת בית הספר תיכון מדעים ואל עיריית קלנסווה בבקשה לבצע התאמות נגישות פיזיות והתקנת מעלית, לטובת דימה, שלה מוגבלות בתנועה והיא מתניידת על כיסא גלגלים. עד לסיומה את הלימודים בשנת 2021, לא נעשו ההתאמות. בעקבות כך, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הגישה תביעה בגין הפרת חוק השוויון ותקנות נגישות כללית ופרטנית.
בשל אי התקנת המעלית, פספסה דימה שיעורים חשובים, כמו שיעורי המעבדות, אשר נלמדו בקומה השלישית בבית הספר. בשנת הלימודים האחרונה היא הופרדה מבני כיתתה ונאלצה ללמוד את השיעורים בנפרד, דבר שגרם לה לעוגמת נפש רבה.
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות פנתה לעירייה ולנושאי המשרה הרלבנטיים במכתב התראה וביקשה, בין היתר, לשלם פיצוי לדימה בגין הפרת התקנות, אך לא נעשה דבר בנושא. גם פנייה לממונה על המחוז במשרד הפנים בנושא לא קיבלה מענה וזכתה להתעלמות מצד העירייה. על כן, הוגשה התביעה.
עו"ד פריד מחאג'נה, ממונה תביעות מחוזי בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תמשיך לפעול, ללא היסוס, כנגד חייבים המפרים את הוראות חוק השוויון בכלל, וכנגד בעלי מוסדות חינוך בפרט, שמפירים את הוראות הנגישות החלות על מסודות חינוך ושבגין הפרות אלה נפגעת הזכות של תלמידים עם מוגבלות לשוויון ולהשתלבות במערכת החינוך.״
מצורף כתב התביעה המלא.
על כך שלא הנגישו את בית הספר בו למדה על אף שהוריה פנו עוד בשנת 2017 עם תחילת לימודיה בבקשה לביצוע התאמות והתקנת מעלית
בשנת 2017, טרם כניסתה של דימה לבית הספר, פנו הוריה אל הנהלת בית הספר תיכון מדעים ואל עיריית קלנסווה בבקשה לבצע התאמות נגישות פיזיות והתקנת מעלית, לטובת דימה, שלה מוגבלות בתנועה והיא מתניידת על כיסא גלגלים. עד לסיומה את הלימודים בשנת 2021, לא נעשו ההתאמות. בעקבות כך, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הגישה תביעה בגין הפרת חוק השוויון ותקנות נגישות כללית ופרטנית.
בשל אי התקנת המעלית, פספסה דימה שיעורים חשובים, כמו שיעורי המעבדות, אשר נלמדו בקומה השלישית בבית הספר. בשנת הלימודים האחרונה היא הופרדה מבני כיתתה ונאלצה ללמוד את השיעורים בנפרד, דבר שגרם לה לעוגמת נפש רבה.
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות פנתה לעירייה ולנושאי המשרה הרלבנטיים במכתב התראה וביקשה, בין היתר, לשלם פיצוי לדימה בגין הפרת התקנות, אך לא נעשה דבר בנושא. גם פנייה לממונה על המחוז במשרד הפנים בנושא לא קיבלה מענה וזכתה להתעלמות מצד העירייה. על כן, הוגשה התביעה.
עו"ד פריד מחאג'נה, ממונה תביעות מחוזי בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תמשיך לפעול, ללא היסוס, כנגד חייבים המפרים את הוראות חוק השוויון בכלל, וכנגד בעלי מוסדות חינוך בפרט, שמפירים את הוראות הנגישות החלות על מסודות חינוך ושבגין הפרות אלה נפגעת הזכות של תלמידים עם מוגבלות לשוויון ולהשתלבות במערכת החינוך.״
מצורף כתב התביעה המלא.