שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי באר שבע, כתב אישום נגד אסף כץ מורסלוב (31) ממצפה רמון, זאת לאחר שניסה לשדוד חנות תכשיטים באילת והוברח על ידי הבעלים.
מכתב האישום שהגיש עו"ד רפאל אביב עולה כי ב 6.6.23 בשעות הצהריים נכנס מורסלוב עם כובע מצחייה ומשקפי שמש, לחנות תכשיטים באילת כשהוא מחזיק במכנסיו גז פלפל, אקדח אוויר וסליל נייר דבק. בחנות, ניגש מורסלוב אל הבעלים של המקום והתעניין ברכישת שעון יקר ערך. לאור האמור ניגש בעל המקום לכספת הנמצאת בחנות, פתח אותה, הוציא ממנה את השעון וחזר לדלפק. בשלב זה, ריסס מורסלוב את פניו של הבעלים באמצעות גז הפלפל. בתגובה חבט הבעלים בראשו של הנאשם ובין השניים התפתח מאבק, שבסופו הצליח הבעלים להוציא את מורסלוב מהחנות.
למורסלוב יוחסו עבירות של ניסיון שוד ושל המסתייע ברכבו לעוון או לפשע.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי באר שבע, כתב אישום נגד אסף כץ מורסלוב (31) ממצפה רמון, זאת לאחר שניסה לשדוד חנות תכשיטים באילת והוברח על ידי הבעלים.
מכתב האישום שהגיש עו"ד רפאל אביב עולה כי ב 6.6.23 בשעות הצהריים נכנס מורסלוב עם כובע מצחייה ומשקפי שמש, לחנות תכשיטים באילת כשהוא מחזיק במכנסיו גז פלפל, אקדח אוויר וסליל נייר דבק. בחנות, ניגש מורסלוב אל הבעלים של המקום והתעניין ברכישת שעון יקר ערך. לאור האמור ניגש בעל המקום לכספת הנמצאת בחנות, פתח אותה, הוציא ממנה את השעון וחזר לדלפק. בשלב זה, ריסס מורסלוב את פניו של הבעלים באמצעות גז הפלפל. בתגובה חבט הבעלים בראשו של הנאשם ובין השניים התפתח מאבק, שבסופו הצליח הבעלים להוציא את מורסלוב מהחנות.
למורסלוב יוחסו עבירות של ניסיון שוד ושל המסתייע ברכבו לעוון או לפשע.
הודעה מטעם הפרקליטות
שלום רב,
מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הודיעה היום לבאי-כוחם של יונתן אוריך, עופר גולן וישראל איינהורן כי נשקלת העמדתם לדין פלילי, בכפוף לשימוע, בגין עבירה של הטרדת עד בנסיבות מחמירות, וזאת בשל הטרדתו לכאורה של עד המדינה בתיק 4000, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה (מומו) פילבר. ההחלטה התקבלה על דעתו של פרקליט המדינה.
על-פי החשד, באוגוסט 2019, במסגרת תפקידיהם במטה הבחירות של מפלגת הליכוד, תכננו אוריך, גולן ואיינהורן, להטריד לכאורה את עד המדינה פילבר. השלושה פעלו לשלוח ניידת עם רמקול חיצוני מול ביתו של פילבר, בו הושמעה ההקלטה הבאה:
"מומו תהיה גבר צא תגיד את האמת, מומו פילבר מה הם עשו לך ששיקרת נגד ראש הממשלה? מה הבטיחו לך מומו? השמאל משתמש בך כדי להפיל את הליכוד. מומו תשמע בעצמך מה אתה אמרת לפני שהמשטרה לחצה עליך".
בהמשך לכך, סרטון של האירוע הופץ ברשתות החברתיות.
חקירת האירוע נפתחה בספטמבר 2019, והחל בחודש אוקטובר 2019 ועד לינואר 2022 התקיימו הליכים משפטיים בבתי המשפט השונים, בשני סבבים, עד לקיומו של דיון נוסף בביהמ"ש העליון בהרכב מורחב. ההליכים התמקדו בטענות לאי-חוקיות החיפושים בטלפונים הניידים של החשודים שנחקרו בתיק וכן בשאלת השלכותיה של אי-חוקיות זו בכל הנוגע לבקשות המשטרה להוציא צווי חדירה מאוחרים לטלפונים הניידים של החשודים. בסופו של דבר, ביהמ"ש העליון התיר את ביצוע החיפושים בטלפונים הניידים של החשודים.
לאחר החלטת ביהמ"ש העליון נערכה השלמת חקירה בלהב 433, במסגרתה נערכו החיפושים בטלפונים ונגבו ההודעות מהמעורבים הרלוונטיים. עם גמר השלמת החקירה, הועבר תיק החקירה לידי הפרקליטות באוגוסט 2022. מאז התקיימו בפרקליטות, בדרגים שונים, דיונים והתייעצויות בנוגע לסוגיות שונות העולות מהתיק, בסופם הוחלט, כאמור, לשקול את העמדתם של החשודים לדין פלילי, בכפוף לשימוע.
שלום רב,
מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הודיעה היום לבאי-כוחם של יונתן אוריך, עופר גולן וישראל איינהורן כי נשקלת העמדתם לדין פלילי, בכפוף לשימוע, בגין עבירה של הטרדת עד בנסיבות מחמירות, וזאת בשל הטרדתו לכאורה של עד המדינה בתיק 4000, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה (מומו) פילבר. ההחלטה התקבלה על דעתו של פרקליט המדינה.
על-פי החשד, באוגוסט 2019, במסגרת תפקידיהם במטה הבחירות של מפלגת הליכוד, תכננו אוריך, גולן ואיינהורן, להטריד לכאורה את עד המדינה פילבר. השלושה פעלו לשלוח ניידת עם רמקול חיצוני מול ביתו של פילבר, בו הושמעה ההקלטה הבאה:
"מומו תהיה גבר צא תגיד את האמת, מומו פילבר מה הם עשו לך ששיקרת נגד ראש הממשלה? מה הבטיחו לך מומו? השמאל משתמש בך כדי להפיל את הליכוד. מומו תשמע בעצמך מה אתה אמרת לפני שהמשטרה לחצה עליך".
בהמשך לכך, סרטון של האירוע הופץ ברשתות החברתיות.
חקירת האירוע נפתחה בספטמבר 2019, והחל בחודש אוקטובר 2019 ועד לינואר 2022 התקיימו הליכים משפטיים בבתי המשפט השונים, בשני סבבים, עד לקיומו של דיון נוסף בביהמ"ש העליון בהרכב מורחב. ההליכים התמקדו בטענות לאי-חוקיות החיפושים בטלפונים הניידים של החשודים שנחקרו בתיק וכן בשאלת השלכותיה של אי-חוקיות זו בכל הנוגע לבקשות המשטרה להוציא צווי חדירה מאוחרים לטלפונים הניידים של החשודים. בסופו של דבר, ביהמ"ש העליון התיר את ביצוע החיפושים בטלפונים הניידים של החשודים.
לאחר החלטת ביהמ"ש העליון נערכה השלמת חקירה בלהב 433, במסגרתה נערכו החיפושים בטלפונים ונגבו ההודעות מהמעורבים הרלוונטיים. עם גמר השלמת החקירה, הועבר תיק החקירה לידי הפרקליטות באוגוסט 2022. מאז התקיימו בפרקליטות, בדרגים שונים, דיונים והתייעצויות בנוגע לסוגיות שונות העולות מהתיק, בסופם הוחלט, כאמור, לשקול את העמדתם של החשודים לדין פלילי, בכפוף לשימוע.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד מוגירה מסארווה (28) מכפר קרע, לאחר שהתנגש עם רכבו באופנוע וגרם למותו של נהג האופנוע, שהיה מסוכסך עמו.
מכתב האישום, שהגיש עו"ד יניב זוהר, עולה כי בתחילת החודש ישב מוגירה עם אדם נוסף מחוץ למסעדה שבבעלותו. באותו הזמן נהג המנוח, שהוא ובני משפחתו היו מסוכסכים עם מוגירה, על אופנוע בסמוך למקום. מאוחר יותר כאשר מוגירה והאדם הנוסף, נכנסו לרכב שחנה בסמוך למסעדה, עצר המנוח את האופנוע בסמוך אליהם, בשלב זה התפתחו בין המנוח למוגירה חילופי דברים, לאחריהם המנוח המשיך בנסיעתו.
לאור האמור, החל מוגירה לרדוף אחרי המנוח תוך שהוא נוסע בעקבותיו במהירות גבוהה. המנוח, שהבחין בכך, החל להימלט מפניו, אך מוגירה המשיך לדלוק אחריו תוך שהוא נוהג ברכב במהירות גבוהה שאינה מתאימה לתנאי המקום. כתוצאה ממהירות נסיעתו, איבד מוגירה שליטה על הרכב, פגע עם חזית רכבו בחלק האחורי של הקטנוע, נהדף לפנים ופגע בעמוד חשמל, משם נהדף הלאה, פגע בעמוד עץ ושם נעצר. כתוצאה מהפגיעה, נהדף המנוח לעבר שמשת הרכב, נחבט בה, והוטל לאחר מכן לפנים, אל הקרקע.
מוגירה והאדם הנוסף, שכתוצאה מהתאונה רכבם נעצר, הבחינו בפגיעה בקטנוע ובמנוח עזבו את הרכב ונמלטו רגלית מהמקום. זמן קצר לאחר האירוע התקשר מוגירה לחבר, שהינו בעלים של אמבולנס וביקש ממנו להגיע למקום התאונה תוך שהוא מפציר בו לא לספר כי הוא זה שפגע במנוח. בעקבות הפגיעה במנוח הוא פונה לטיפול רפואי דחוף כשהוא במצב אנוש, מחוסר הכרה. המנוח נותח בניסיון להציל את חייו אולם מספר ימים לאחר נקבע מותו ואיבריו נתרמו להשתלה על ידי בני משפחתו.
מספר ימים לאחר האירוע וכיממה לאחר פטירתו של המנוח הסגיר עצמו מוגירה למשטרת ישראל. טרם הסגרתו התקשר מוגירה לאדם הנוסף, שהיה עמו במהלך האירוע וביקש שבחקירה במשטרה ימסור כי טרם האירוע ראו השניים רכב ובו רעולי פנים חמושים באקדח ועל כן נמלטו מהמקום.
למוגירה יוחסו עבירות של המתה בקלות דעת; הפקרה אחרי פגיעה; שיבוש מהלכי משפט.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד מוגירה מסארווה (28) מכפר קרע, לאחר שהתנגש עם רכבו באופנוע וגרם למותו של נהג האופנוע, שהיה מסוכסך עמו.
מכתב האישום, שהגיש עו"ד יניב זוהר, עולה כי בתחילת החודש ישב מוגירה עם אדם נוסף מחוץ למסעדה שבבעלותו. באותו הזמן נהג המנוח, שהוא ובני משפחתו היו מסוכסכים עם מוגירה, על אופנוע בסמוך למקום. מאוחר יותר כאשר מוגירה והאדם הנוסף, נכנסו לרכב שחנה בסמוך למסעדה, עצר המנוח את האופנוע בסמוך אליהם, בשלב זה התפתחו בין המנוח למוגירה חילופי דברים, לאחריהם המנוח המשיך בנסיעתו.
לאור האמור, החל מוגירה לרדוף אחרי המנוח תוך שהוא נוסע בעקבותיו במהירות גבוהה. המנוח, שהבחין בכך, החל להימלט מפניו, אך מוגירה המשיך לדלוק אחריו תוך שהוא נוהג ברכב במהירות גבוהה שאינה מתאימה לתנאי המקום. כתוצאה ממהירות נסיעתו, איבד מוגירה שליטה על הרכב, פגע עם חזית רכבו בחלק האחורי של הקטנוע, נהדף לפנים ופגע בעמוד חשמל, משם נהדף הלאה, פגע בעמוד עץ ושם נעצר. כתוצאה מהפגיעה, נהדף המנוח לעבר שמשת הרכב, נחבט בה, והוטל לאחר מכן לפנים, אל הקרקע.
מוגירה והאדם הנוסף, שכתוצאה מהתאונה רכבם נעצר, הבחינו בפגיעה בקטנוע ובמנוח עזבו את הרכב ונמלטו רגלית מהמקום. זמן קצר לאחר האירוע התקשר מוגירה לחבר, שהינו בעלים של אמבולנס וביקש ממנו להגיע למקום התאונה תוך שהוא מפציר בו לא לספר כי הוא זה שפגע במנוח. בעקבות הפגיעה במנוח הוא פונה לטיפול רפואי דחוף כשהוא במצב אנוש, מחוסר הכרה. המנוח נותח בניסיון להציל את חייו אולם מספר ימים לאחר נקבע מותו ואיבריו נתרמו להשתלה על ידי בני משפחתו.
מספר ימים לאחר האירוע וכיממה לאחר פטירתו של המנוח הסגיר עצמו מוגירה למשטרת ישראל. טרם הסגרתו התקשר מוגירה לאדם הנוסף, שהיה עמו במהלך האירוע וביקש שבחקירה במשטרה ימסור כי טרם האירוע ראו השניים רכב ובו רעולי פנים חמושים באקדח ועל כן נמלטו מהמקום.
למוגירה יוחסו עבירות של המתה בקלות דעת; הפקרה אחרי פגיעה; שיבוש מהלכי משפט.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד שלמה ביטון (33) מקריית גת, טל אלדום (47) מאשקלון, מאיר יוספי (30) מבאר שבע, שרון קורם (72) מבאר שבע, דוד בן הרוש (48) אופקים ומאיר כפיר (43) מנתיבות, לאחר שבמסגרת תפקידם כסוהרים תקפו אסיר אזוק.
מכתב האישום שהגישה עו"ד רותם צריקר – קובי, עולה כי במועד הרלבנטי היה המתלונן אסיר ב"אוהלי קידר" וחלק תא עם עוד שני אסירים. כמחאה על תנאי כליאתם, המתלונן ואסיר נוסף החלו להצית את התא. לאור האמור הוזעקו מספר סוהרים וביניהם הנאשמים אל המקום. הסוהרים הוציאו את המתלונן מהתא והרחיקו אותו מהמקום, אז סטר בן הרוש בעורפו של המתלונן מספר פעמים, אלדום הדף את המתלונן אל הקיר ויוספי חבט בעורפו וגבו של המתלונן. במקביל אזק יוספי את המתלונן תוך שהוא וסוהרים נוספים חובטים ובועטים בו. בעוד המתלונן אזוק וכפוף על הקרקע, החלו קורם וכפיר לבעוט בו ברגליהם וחבטו בו בידיהם ובאגרופיהם פעם אחר פעם עד אשר קורם הורחק מהמקום. בשלב כלשהו, החל ביטון להכות בראשו ובפניו של המתלונן, תוך שהוא מקלל אותו ואומר לו כי הוא "יז**ן אותו".
בסמוך לאחר מכן, נלקח המתלונן לשם קבלת טיפול רפואי ראשוני.
לנאשמים יוחסה עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד שלמה ביטון (33) מקריית גת, טל אלדום (47) מאשקלון, מאיר יוספי (30) מבאר שבע, שרון קורם (72) מבאר שבע, דוד בן הרוש (48) אופקים ומאיר כפיר (43) מנתיבות, לאחר שבמסגרת תפקידם כסוהרים תקפו אסיר אזוק.
מכתב האישום שהגישה עו"ד רותם צריקר – קובי, עולה כי במועד הרלבנטי היה המתלונן אסיר ב"אוהלי קידר" וחלק תא עם עוד שני אסירים. כמחאה על תנאי כליאתם, המתלונן ואסיר נוסף החלו להצית את התא. לאור האמור הוזעקו מספר סוהרים וביניהם הנאשמים אל המקום. הסוהרים הוציאו את המתלונן מהתא והרחיקו אותו מהמקום, אז סטר בן הרוש בעורפו של המתלונן מספר פעמים, אלדום הדף את המתלונן אל הקיר ויוספי חבט בעורפו וגבו של המתלונן. במקביל אזק יוספי את המתלונן תוך שהוא וסוהרים נוספים חובטים ובועטים בו. בעוד המתלונן אזוק וכפוף על הקרקע, החלו קורם וכפיר לבעוט בו ברגליהם וחבטו בו בידיהם ובאגרופיהם פעם אחר פעם עד אשר קורם הורחק מהמקום. בשלב כלשהו, החל ביטון להכות בראשו ובפניו של המתלונן, תוך שהוא מקלל אותו ואומר לו כי הוא "יז**ן אותו".
בסמוך לאחר מכן, נלקח המתלונן לשם קבלת טיפול רפואי ראשוני.
לנאשמים יוחסה עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד עוביידה אבו עראר (22) מערערה בגין עבירות נשק לאחר שצולם יורה בנשק באזור מגורים.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אירה ויימן קוריקון עולה כי במהלך חודש מרץ שהה אבו עראר בחצר ביתו וירה מנשק אוטומטי מספר צרורות באוויר.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציינה עו"ד ויימן קוריקון כי: "המשיב נשא רובה סער, וירה ממנו בלב שכונת המגורים, תוך שהוא מצולם בווידאו. הנשק לא אותר ולא נתפס. עבירות הנשק ועבירות שמבוצעות באמצעותו הפכו למכת מדינה, גובות קורבנות רבים ומחייבות נקיטת יד קשה ומעצר עד תום ההלכים על מנת למנוע סיכון הציבור."
לאבו עראר יוחסו עבירות נשק (נשיאה והובלה) וירי מנשק חם.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד עוביידה אבו עראר (22) מערערה בגין עבירות נשק לאחר שצולם יורה בנשק באזור מגורים.
מכתב האישום שהגישה עו"ד אירה ויימן קוריקון עולה כי במהלך חודש מרץ שהה אבו עראר בחצר ביתו וירה מנשק אוטומטי מספר צרורות באוויר.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציינה עו"ד ויימן קוריקון כי: "המשיב נשא רובה סער, וירה ממנו בלב שכונת המגורים, תוך שהוא מצולם בווידאו. הנשק לא אותר ולא נתפס. עבירות הנשק ועבירות שמבוצעות באמצעותו הפכו למכת מדינה, גובות קורבנות רבים ומחייבות נקיטת יד קשה ומעצר עד תום ההלכים על מנת למנוע סיכון הציבור."
לאבו עראר יוחסו עבירות נשק (נשיאה והובלה) וירי מנשק חם.
הודעה לעיתונות
מינוי צוות לבחינת עבודת המחלקה לחקירות שוטרים
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, ומנהל מערך ייעוץ וחקיקה, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד שרון אפק, מינו היום צוות לבחינת עבודת המחלקה לחקירות שוטרים. זאת, בעקבות המלצות דו״ח מבקר המדינה בנושא "הטיפול של מח"ש והמשטרה בעבירות שוטרים", מחודש מאי 2023.
חברי הצוות הם: מנכ״ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד; מנהל מערך ייעוץ וחקיקה, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד שרון אפק; סגן נשיא בית המשפט המחוזי, השופט בדימוס עודד מודריק; שופט בית המשפטי המחוזי בדימוס, דוד רוזן; ועו״ד ענת מייסד כנען, הסנגורית הציבורית הארצית.
הצוות יעסוק, בין השאר, בנושאים הבאים:
1. מבנה מח"ש, ייעודה ושיוכה האירגוני.
2. הליך מינוי מנהל מח"ש.
3. שילוב מח"ש בטיפול המערכתי הכולל בתלונות נגד שוטרים.
4. התמודדות עם ניגודי עניינים פוטנציאלים בפעילות מח"ש.
5. משאבים וכלים נדרשים לעבודת מח"ש.
6. פיקוח ביחס למח"ש.
הצוות יגבש דו"ח ובו תובנות, המלצות לפעולה, צעדים ולוח זמנים ליישומן; כל זאת תוך התייחסות, לליקויים ולהמלצות שפורטו בדו"ח המבקר.
הצוות יגיש את המלצותיו לשר המשפטים וליועצת המשפטית לממשלה תוך תשעים ימים.
מינוי צוות לבחינת עבודת המחלקה לחקירות שוטרים
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, ומנהל מערך ייעוץ וחקיקה, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד שרון אפק, מינו היום צוות לבחינת עבודת המחלקה לחקירות שוטרים. זאת, בעקבות המלצות דו״ח מבקר המדינה בנושא "הטיפול של מח"ש והמשטרה בעבירות שוטרים", מחודש מאי 2023.
חברי הצוות הם: מנכ״ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד; מנהל מערך ייעוץ וחקיקה, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד שרון אפק; סגן נשיא בית המשפט המחוזי, השופט בדימוס עודד מודריק; שופט בית המשפטי המחוזי בדימוס, דוד רוזן; ועו״ד ענת מייסד כנען, הסנגורית הציבורית הארצית.
הצוות יעסוק, בין השאר, בנושאים הבאים:
1. מבנה מח"ש, ייעודה ושיוכה האירגוני.
2. הליך מינוי מנהל מח"ש.
3. שילוב מח"ש בטיפול המערכתי הכולל בתלונות נגד שוטרים.
4. התמודדות עם ניגודי עניינים פוטנציאלים בפעילות מח"ש.
5. משאבים וכלים נדרשים לעבודת מח"ש.
6. פיקוח ביחס למח"ש.
הצוות יגבש דו"ח ובו תובנות, המלצות לפעולה, צעדים ולוח זמנים ליישומן; כל זאת תוך התייחסות, לליקויים ולהמלצות שפורטו בדו"ח המבקר.
הצוות יגיש את המלצותיו לשר המשפטים וליועצת המשפטית לממשלה תוך תשעים ימים.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לבית המשפט השלום בת"א כתב אישום נגד רונן מרדכי גרין (45) מגני תקווה, זאת לאחר שייצר מצג שווא לפיו הוא אינו תושב ישראל על מנת להתחמק מתשלום מס בגובה מיליוני שקלים.
על פי כתב האישום שהגיש עו"ד ינון בראל בין השנים 2018-2012 עסק גרין ביזמות נדל"ן וניהל מספר חברות בתחומי יזמות ובנייה. בשנת 2005 עזב גרין יחד עם משפחתו לאנגליה ובנוסף לדרכון הישראלי קיבל דרכון בריטי. החל משנת 2011, עיקר עיסוקו ועסקיו של גרין היו בישראל וכך בין היתר רכש אופציות לרכישת קרקעות באילת באזור "בית האופרה" ו"חאן אילת", שנמכרו בשלב מאוחר יותר ברווח של כ 23 מיליון ₪.
בהתאם לאמנת המס בין אנגליה לישראל, נישום שמרכז חייו באנגליה פטור מתשלום מס על רווחי הון שמקורם בישראל ואילו אדם שמרכז חייו בישראל מחויב בתשלום מס בישראל, גם אם הוא אינו מתגורר בישראל. לאור האמור במהלך התקופה הרלוונטית לאישום ביקש גרין להסתיר מפקיד השומה את היקף שהייתו בישראל שהינו עובדה מהותית לקביעת מרכז חייו. לתכלית זו, בין השנים 2012-2014, נכנס גרין לישראל ויצא ממנה ב 16 הזדמנויות שונות בניגוד לחוק באמצעות דרכונים הזרים וזאת בניגוד לחוק, על מנת שכניסתו לא תתועד במערכת משרד הפנים.
כמו כן בתקופה הרלבנטית הגיש גרין באמצעות רו"ח דו"חות למס הכנסה במסגרתם טען כי הוא אינו תושב ישראל ולכן אינו חייב במס. בעקבות דרישת פקיד שומה, אף מילא גרין שאלון והגיש מסמכים שונים שנועדו לתמוך בטענה כי אינו תושב ישראל לצרכי מס וכי יש לפטור אותו ממס בגין עסקאות המקרקעין. בין היתר, נמנע מהצגת נתוני השהייה המלאים שלו בישראל, נמנע מלמסור פרטים על שימושו בדרכונים הזרים לכניסה ויציאה מישראל ונמנע במתכוון מלהציג העתק של הדרכונים הזרים שנדרש להציגם, על אף שהיו בידו. כמו כן בדיון שנערך בעניינו הציג גרין, באמצעות רו"ח שלו, פלט משרד הפנים שהופק לבקשתו, זאת על אף שידע כי זה אינו נותן את התמונה המלאה וכי מספר הימים ששהה בישראל גבוה משמעותית.
לגרין יוחסו עבירות של שימוש במרמה, ערמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס; מתן תשובה כוזבת על שאלה או דרישת ידיעות על פי הפקודה; מסירה בדו"ח על פי הפקודה אמרה או תרשומת כוזבות.
פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לבית המשפט השלום בת"א כתב אישום נגד רונן מרדכי גרין (45) מגני תקווה, זאת לאחר שייצר מצג שווא לפיו הוא אינו תושב ישראל על מנת להתחמק מתשלום מס בגובה מיליוני שקלים.
על פי כתב האישום שהגיש עו"ד ינון בראל בין השנים 2018-2012 עסק גרין ביזמות נדל"ן וניהל מספר חברות בתחומי יזמות ובנייה. בשנת 2005 עזב גרין יחד עם משפחתו לאנגליה ובנוסף לדרכון הישראלי קיבל דרכון בריטי. החל משנת 2011, עיקר עיסוקו ועסקיו של גרין היו בישראל וכך בין היתר רכש אופציות לרכישת קרקעות באילת באזור "בית האופרה" ו"חאן אילת", שנמכרו בשלב מאוחר יותר ברווח של כ 23 מיליון ₪.
בהתאם לאמנת המס בין אנגליה לישראל, נישום שמרכז חייו באנגליה פטור מתשלום מס על רווחי הון שמקורם בישראל ואילו אדם שמרכז חייו בישראל מחויב בתשלום מס בישראל, גם אם הוא אינו מתגורר בישראל. לאור האמור במהלך התקופה הרלוונטית לאישום ביקש גרין להסתיר מפקיד השומה את היקף שהייתו בישראל שהינו עובדה מהותית לקביעת מרכז חייו. לתכלית זו, בין השנים 2012-2014, נכנס גרין לישראל ויצא ממנה ב 16 הזדמנויות שונות בניגוד לחוק באמצעות דרכונים הזרים וזאת בניגוד לחוק, על מנת שכניסתו לא תתועד במערכת משרד הפנים.
כמו כן בתקופה הרלבנטית הגיש גרין באמצעות רו"ח דו"חות למס הכנסה במסגרתם טען כי הוא אינו תושב ישראל ולכן אינו חייב במס. בעקבות דרישת פקיד שומה, אף מילא גרין שאלון והגיש מסמכים שונים שנועדו לתמוך בטענה כי אינו תושב ישראל לצרכי מס וכי יש לפטור אותו ממס בגין עסקאות המקרקעין. בין היתר, נמנע מהצגת נתוני השהייה המלאים שלו בישראל, נמנע מלמסור פרטים על שימושו בדרכונים הזרים לכניסה ויציאה מישראל ונמנע במתכוון מלהציג העתק של הדרכונים הזרים שנדרש להציגם, על אף שהיו בידו. כמו כן בדיון שנערך בעניינו הציג גרין, באמצעות רו"ח שלו, פלט משרד הפנים שהופק לבקשתו, זאת על אף שידע כי זה אינו נותן את התמונה המלאה וכי מספר הימים ששהה בישראל גבוה משמעותית.
לגרין יוחסו עבירות של שימוש במרמה, ערמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס; מתן תשובה כוזבת על שאלה או דרישת ידיעות על פי הפקודה; מסירה בדו"ח על פי הפקודה אמרה או תרשומת כוזבות.
שלום רב,
הודעה לעיתונות מטעם הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין
לראשונה בישראל: רישום תלת ממד של בית משותף מעל למנהרה בירושלים
המהלך התאפשר לאחר רישום החלקה התלת ממדית בלשכה הארצית לרישום תשתיות לאומיות ופרצלציות
המפקח על רישום המקרקעין בירושלים, עו"ד רביב מייזל, חתם על צו רישום תלת ממדי של בית משותף בירושלים, הבנוי מעל למנהרה. זוהי הפעם הראשונה בישראל בה נרשם בית משותף לאחר התיקון לחוק המקרקעין, אשר אפשר רישום תלת ממדי.
רישום הבית המשותף בטאבו התאפשר לאחר שבינואר השנה נרשמה חלקה תלת ממדית בלשכה הארצית לרישום תשתיות לאומיות ופרצלציות. במסגרת רישום החלקה התלת ממדית, נרשם חלק מכביש 16 בירושלים על שם מדינת ישראל, ואילו הבעלות על החלקה הקרקעית שעליה נבנו, בין היתר, בתים משותפים- נרשמה על-שם בעלי הזכויות הפרטיים.
יוזכר, כי עד לפני מספר שנים, בהתאם לחוק המקרקעין, רישום המקרקעין בישראל היה דו-ממדי. בעלי הזכויות במקרקעין היו הבעלים בכל עומק הקרקע ועד רום השמים, שמעל שטח החלקה, המצוין בנסח הרישום בטאבו. כניסתו לתוקף של תיקון 33 לחוק המקרקעין, בסוף שנת 2018, אפשר חלוקה גמישה יותר של רישום המקרקעין, כדי לנצל באופן יעיל יותר את הקרקע ורישום הזכויות, בהתאם לתכנון העכשווי הקיים בגובה ובעומק הקרקע. כך למשל, בניינים למגורים ולמסחר שייבנו מעל כביש מקורה, מנהרות תת קרקעיות, גשרים עיליים לתחבורה, הולכי רגל או לתשתיות- יירשמו כחלקה תלת ממדית. הדבר מקל על צרכי הפיתוח ומגביר את הסחירות בקרקע.
רישום החלקה התלת ממדית מבטא את ההפקעה שנעשתה במקרקעין בהתאם לשטח שהופקע בלבד, וגורע מהחלקה הקרקעית רק את השטח שהופקע לצורכי ציבור.
הודעה לעיתונות מטעם הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין
לראשונה בישראל: רישום תלת ממד של בית משותף מעל למנהרה בירושלים
המהלך התאפשר לאחר רישום החלקה התלת ממדית בלשכה הארצית לרישום תשתיות לאומיות ופרצלציות
המפקח על רישום המקרקעין בירושלים, עו"ד רביב מייזל, חתם על צו רישום תלת ממדי של בית משותף בירושלים, הבנוי מעל למנהרה. זוהי הפעם הראשונה בישראל בה נרשם בית משותף לאחר התיקון לחוק המקרקעין, אשר אפשר רישום תלת ממדי.
רישום הבית המשותף בטאבו התאפשר לאחר שבינואר השנה נרשמה חלקה תלת ממדית בלשכה הארצית לרישום תשתיות לאומיות ופרצלציות. במסגרת רישום החלקה התלת ממדית, נרשם חלק מכביש 16 בירושלים על שם מדינת ישראל, ואילו הבעלות על החלקה הקרקעית שעליה נבנו, בין היתר, בתים משותפים- נרשמה על-שם בעלי הזכויות הפרטיים.
יוזכר, כי עד לפני מספר שנים, בהתאם לחוק המקרקעין, רישום המקרקעין בישראל היה דו-ממדי. בעלי הזכויות במקרקעין היו הבעלים בכל עומק הקרקע ועד רום השמים, שמעל שטח החלקה, המצוין בנסח הרישום בטאבו. כניסתו לתוקף של תיקון 33 לחוק המקרקעין, בסוף שנת 2018, אפשר חלוקה גמישה יותר של רישום המקרקעין, כדי לנצל באופן יעיל יותר את הקרקע ורישום הזכויות, בהתאם לתכנון העכשווי הקיים בגובה ובעומק הקרקע. כך למשל, בניינים למגורים ולמסחר שייבנו מעל כביש מקורה, מנהרות תת קרקעיות, גשרים עיליים לתחבורה, הולכי רגל או לתשתיות- יירשמו כחלקה תלת ממדית. הדבר מקל על צרכי הפיתוח ומגביר את הסחירות בקרקע.
רישום החלקה התלת ממדית מבטא את ההפקעה שנעשתה במקרקעין בהתאם לשטח שהופקע בלבד, וגורע מהחלקה הקרקעית רק את השטח שהופקע לצורכי ציבור.
הודעה מטעם הפרקליטות :
בית המשפט העליון קבע כי קבוצות ספורט אינן רשאיות לנכות באופן אוטומטי מהכנסתו של ספורטאי חוץ הוצאות בגין אכילה ושתייה, מבלי להוכיח שההוצאות הוצאו בפועל. כך, בית המשפט העליון דחה את טענת המערערת לפיה היא רשאית לנכות מהכנסתו של ספורטאי חוץ את מלוא סכום ההוצאה האפשרי בגין אכילה ושתייה (עפ"י תקנות מס הכנסה (ספורטאי חוץ)) מבלי להציג כל ראיה להוצאות אלו. עוד נקבע כי אין לאפשר קבלת מסמכים שהוצגו על ידי צד בהליך רק בסופם של הליכי הערעור על השומה, ללא כל הסבר המצדיק את העיתוי המאוחר בהגשתם.
לפני כשנה נדחה ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט בורנשטיין) שהוגש על שומות שהוציא פקיד שומה כפר סבא (המשיב) לקבוצת הכדורגל הפועל ניר רמת השרון (המערערת) לשנים 2008-2016. בשומות נקבע כי הוצאות אכילה ושתיה שהתבקשו בניכוי, לא ינוכו משום שהמערערת לא הציגה כל ראיה לכך שהוצאות אלו הוצאו בפועל. כן נקבע על ידי פקיד השומה שהמערערת חייבת בתשלום מקדמה של 90% בשל הוצאות עודפות שהוצאו (מתוקף היותה מלכ"ר). בערעור שהוגש לבית המשפט העליון נדחתה פה אחד (כב' השופטת ע' ברון, כב' השופט ד' מינץ, כב' השופט י' כשר) פרשנות המערערת לתקנה 1 לתקנות מס הכנסה (ספורטאי חוץ) כי היא מתייחסת ל"סכום נורמטיבי" של הוצאות אותן ניתן לנכות אוטומטית מההכנסה החייבת. נקבע כי רק הוצאות שהוכח שהוצאו בפועל יותרו בניכוי. לעניין ההוצאות העודפות, נקבע, בהתאם לפסיקתו העקבית של בית המשפט העליון, כי אף שעקרון גביית מס אמת עומד בבסיס דיני המס, הרי שאין בו כדי לרפא כל פגם דיוני של הנישום בניהול ההליך. על כן, משהטענות לעניין ההוצאות העודפות הועלו לראשונה רק בסיכומי המערערת בהליך קמא, והמסמכים הרלוונטיים הוצגו בהליך רק בסופו ללא כל צידוק, אין לקבלם.
רשות המסים יוצגה ע"י עוה"ד רועי כהן מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה וניר וילנר מפרקליטות מחוז ת"א.
בית המשפט העליון קבע כי קבוצות ספורט אינן רשאיות לנכות באופן אוטומטי מהכנסתו של ספורטאי חוץ הוצאות בגין אכילה ושתייה, מבלי להוכיח שההוצאות הוצאו בפועל. כך, בית המשפט העליון דחה את טענת המערערת לפיה היא רשאית לנכות מהכנסתו של ספורטאי חוץ את מלוא סכום ההוצאה האפשרי בגין אכילה ושתייה (עפ"י תקנות מס הכנסה (ספורטאי חוץ)) מבלי להציג כל ראיה להוצאות אלו. עוד נקבע כי אין לאפשר קבלת מסמכים שהוצגו על ידי צד בהליך רק בסופם של הליכי הערעור על השומה, ללא כל הסבר המצדיק את העיתוי המאוחר בהגשתם.
לפני כשנה נדחה ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט בורנשטיין) שהוגש על שומות שהוציא פקיד שומה כפר סבא (המשיב) לקבוצת הכדורגל הפועל ניר רמת השרון (המערערת) לשנים 2008-2016. בשומות נקבע כי הוצאות אכילה ושתיה שהתבקשו בניכוי, לא ינוכו משום שהמערערת לא הציגה כל ראיה לכך שהוצאות אלו הוצאו בפועל. כן נקבע על ידי פקיד השומה שהמערערת חייבת בתשלום מקדמה של 90% בשל הוצאות עודפות שהוצאו (מתוקף היותה מלכ"ר). בערעור שהוגש לבית המשפט העליון נדחתה פה אחד (כב' השופטת ע' ברון, כב' השופט ד' מינץ, כב' השופט י' כשר) פרשנות המערערת לתקנה 1 לתקנות מס הכנסה (ספורטאי חוץ) כי היא מתייחסת ל"סכום נורמטיבי" של הוצאות אותן ניתן לנכות אוטומטית מההכנסה החייבת. נקבע כי רק הוצאות שהוכח שהוצאו בפועל יותרו בניכוי. לעניין ההוצאות העודפות, נקבע, בהתאם לפסיקתו העקבית של בית המשפט העליון, כי אף שעקרון גביית מס אמת עומד בבסיס דיני המס, הרי שאין בו כדי לרפא כל פגם דיוני של הנישום בניהול ההליך. על כן, משהטענות לעניין ההוצאות העודפות הועלו לראשונה רק בסיכומי המערערת בהליך קמא, והמסמכים הרלוונטיים הוצגו בהליך רק בסופו ללא כל צידוק, אין לקבלם.
רשות המסים יוצגה ע"י עוה"ד רועי כהן מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה וניר וילנר מפרקליטות מחוז ת"א.
הודעת היחידה הממשלתית לתאום המאבק בסחר בבני אדם מהחטיבה החברתית במשרד המשפטים
ומידע לציבור בנוגע להליכי פונדקאות חו"ל בצפון קפריסין, אלבניה וקניה
שלום רב,
היחידה הממשלתית לתאום המאבק בסחר בבני אדם, זנות ופוליגמיה מהחטיבה החברתית במשרד המשפטים מבקשת להביא לידיעת הציבור השוקל להיעזר בהליכי פונדקאות מחוץ לישראל מידע רלוונטי והתראה מפני קיום הליכים אלו במדינות או באזורים צפון קפריסין, אלבניה וקניה. זאת, לאור מידע שנצבר ביחידה מתוקף תפקידה, ומעלה חשש שביעדים אלו, בהם מבצעים הליכי פונדקאות, יש פגמים בחוקיות ההליך במדינה הזרה, ובכלל זה עולים אינדיקציות לפגיעה בזכויותיהן הבסיסיות של הנשים הפונדקאיות ובכבודן, תוך החפצתן והגבלת חירותן ובמקרים חמורים אף עולה חשד לסחר בבני אדם.
בהודעת היחידה נכתב כי נוכח המידע הקיים ביחידה, ובשל ההיתכנות לפגמים שונים בהליכים ובעיקר ביחס להתנהלות מול הנשים הפונדקאיות, יש סיכוי סביר כי יהיה קושי בהליכים בהמשך ואולי אף קושי ניכר למשל בקידום הבדיקה הגנטית עם ההורה הישראלי הנטען וכן ביתר הליכי ההורות, רישום הקטין כאזרח ישראלי וכניסתו לישראל. זאת, לעתים בשל דיני המדינה שבה נערכים הליכי הפונדקאות ולעתים בשל סימני שאלה בדבר חוקיות ההליך.
מהמידע שהתקבל ביחידה עולה, בין היתר, כי במספר מקרים עלו חששות מהותיים למעורבות של ארגוני פשיעה בהליכי הפונדקאות, המגייסים נשים פגיעות במיוחד ממדינות זרות המובאות למדינות ואזורים אלו, אשר מצויות תחת פיקוח הדוק ושליטה ממשית לאורך ההליך, ומנותקות ממשפחתן במדינת המוצא . בנוסף, קיים חשש מהותי ומבוסס לכך שבמקומות מסוימים הפונדקאיות מועסקות בכפייה בזנות טרם הליך ההפריה וההיריון ולעתים אף במהלך ההיריון.
זאת ועוד, בהסכמי הפונדקאות הנחתמים עם הנשים במדינות והאזורים הנ"ל, ניתן למצוא באופן עקבי אינדיקציות לניצולן במסגרת ההליך, המעלות גם ספקות כבדים ביחס לרצון החופשי של הפונדקאיות להתקשרות מדעת בהסכמים אלה ואף חששות מהותיים בדבר היקף השליטה עליהן לרבות הגבלת חירותן ותנועתן וקביעת סנקציות כלכליות כבדות כלפיהן.
העבודה בנושא זה נעשית תוך תיאום ושיתוף פעולה מלאים עם הפרקליטות האזרחית, הייעוץ המשפטי לממשלה, משרדי החוץ, הרווחה והבריאות ורשות האוכלוסין וההגירה.
המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, בזנות ובפולימגיה מהחטיבה החברתית במשרד המשפטים, עו"ד דינה דומיניץ: "החשיבות בפרסום אזהרה זו היא בראש ובראשונה למנוע פגיעה ונזק לכל המעורבים בהליכים מורכבים ורגישים אלה - הנשים הפונדקאיות, ההורים המיועדים וכמובן התינוקות הנולדים ועל מנת להביא מידע זה מראש בפני הציבור בבואו לשקול קיום הליכי פונדקאות במדינות או באזורים אלו, על מנת שיוכל להימנע ממעורבות בהליכים שחוקיותם מוטלת בספק ולהימנע מקשיים ובעיות בהליכים המשפטיים הצפויים בהמשך הדרך. זאת, בהתאם למחויבויות הבינלאומית שישראל נטלה על עצמה למניעת תופעות סחר בבני אדם ופשיעה חוצת גבולות והגנה על קרבנות, ובמסגרת שיתוף הפעולה הבין לאומי בהתאם לאמנות בינלאומיות".
להודעה המלאה באתר משרד המשפטים: https://www.gov.il/he/departments/news/new21623*
ומידע לציבור בנוגע להליכי פונדקאות חו"ל בצפון קפריסין, אלבניה וקניה
שלום רב,
היחידה הממשלתית לתאום המאבק בסחר בבני אדם, זנות ופוליגמיה מהחטיבה החברתית במשרד המשפטים מבקשת להביא לידיעת הציבור השוקל להיעזר בהליכי פונדקאות מחוץ לישראל מידע רלוונטי והתראה מפני קיום הליכים אלו במדינות או באזורים צפון קפריסין, אלבניה וקניה. זאת, לאור מידע שנצבר ביחידה מתוקף תפקידה, ומעלה חשש שביעדים אלו, בהם מבצעים הליכי פונדקאות, יש פגמים בחוקיות ההליך במדינה הזרה, ובכלל זה עולים אינדיקציות לפגיעה בזכויותיהן הבסיסיות של הנשים הפונדקאיות ובכבודן, תוך החפצתן והגבלת חירותן ובמקרים חמורים אף עולה חשד לסחר בבני אדם.
בהודעת היחידה נכתב כי נוכח המידע הקיים ביחידה, ובשל ההיתכנות לפגמים שונים בהליכים ובעיקר ביחס להתנהלות מול הנשים הפונדקאיות, יש סיכוי סביר כי יהיה קושי בהליכים בהמשך ואולי אף קושי ניכר למשל בקידום הבדיקה הגנטית עם ההורה הישראלי הנטען וכן ביתר הליכי ההורות, רישום הקטין כאזרח ישראלי וכניסתו לישראל. זאת, לעתים בשל דיני המדינה שבה נערכים הליכי הפונדקאות ולעתים בשל סימני שאלה בדבר חוקיות ההליך.
מהמידע שהתקבל ביחידה עולה, בין היתר, כי במספר מקרים עלו חששות מהותיים למעורבות של ארגוני פשיעה בהליכי הפונדקאות, המגייסים נשים פגיעות במיוחד ממדינות זרות המובאות למדינות ואזורים אלו, אשר מצויות תחת פיקוח הדוק ושליטה ממשית לאורך ההליך, ומנותקות ממשפחתן במדינת המוצא . בנוסף, קיים חשש מהותי ומבוסס לכך שבמקומות מסוימים הפונדקאיות מועסקות בכפייה בזנות טרם הליך ההפריה וההיריון ולעתים אף במהלך ההיריון.
זאת ועוד, בהסכמי הפונדקאות הנחתמים עם הנשים במדינות והאזורים הנ"ל, ניתן למצוא באופן עקבי אינדיקציות לניצולן במסגרת ההליך, המעלות גם ספקות כבדים ביחס לרצון החופשי של הפונדקאיות להתקשרות מדעת בהסכמים אלה ואף חששות מהותיים בדבר היקף השליטה עליהן לרבות הגבלת חירותן ותנועתן וקביעת סנקציות כלכליות כבדות כלפיהן.
העבודה בנושא זה נעשית תוך תיאום ושיתוף פעולה מלאים עם הפרקליטות האזרחית, הייעוץ המשפטי לממשלה, משרדי החוץ, הרווחה והבריאות ורשות האוכלוסין וההגירה.
המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, בזנות ובפולימגיה מהחטיבה החברתית במשרד המשפטים, עו"ד דינה דומיניץ: "החשיבות בפרסום אזהרה זו היא בראש ובראשונה למנוע פגיעה ונזק לכל המעורבים בהליכים מורכבים ורגישים אלה - הנשים הפונדקאיות, ההורים המיועדים וכמובן התינוקות הנולדים ועל מנת להביא מידע זה מראש בפני הציבור בבואו לשקול קיום הליכי פונדקאות במדינות או באזורים אלו, על מנת שיוכל להימנע ממעורבות בהליכים שחוקיותם מוטלת בספק ולהימנע מקשיים ובעיות בהליכים המשפטיים הצפויים בהמשך הדרך. זאת, בהתאם למחויבויות הבינלאומית שישראל נטלה על עצמה למניעת תופעות סחר בבני אדם ופשיעה חוצת גבולות והגנה על קרבנות, ובמסגרת שיתוף הפעולה הבין לאומי בהתאם לאמנות בינלאומיות".
להודעה המלאה באתר משרד המשפטים: https://www.gov.il/he/departments/news/new21623*
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד עמית חכים (49) מבאר שבע לאחר שביצע עבירות מין בקטינה המתאמנת אצלו.
מכתב האישום שהגישה עו"ד רותם יוחנני – הר ציון עולה כי חכים עבד כמנהל ומאמן אומנויות לחימה במועדון ספורט שבבעלות אשתו. במסגרת עבודתו במועדון תיאם חכים אימון פרטי עם קטינה המתאמנת במקום למועד בו המועדון ריק מאנשים. עם כניסתם למועדון התפשט חכים ונותר בתחתוניו, אז החל להדגים תרגילים שונים על הקטינה ובשלב מסוים החל לבצע בה מעשים מגונים למרות התנגדות הקטינה.
זמן מה לאחר האירוע ניגשו הקטינה ואביה לתחנת המשטרה על מנת להגיש תלונה, דבר הגשת התלונה נודע לחכים, והוא החל להתקשר לאביה של הקטינה וביקש ממנו שוב ושוב לעצור את הגשת התלונה במשטרה, כדי שלא יהרסו חייו וחיי ילדיו, ומסר כי בתמורה לכך הוא מוכן לעשות כל דבר בעולם. חכים אף מסר לאביה של הקטינה שאם לא יעצור את הגשת התלונה, הוא יתלה את עצמו.
כמו כן, בתאריך 19.5.2015 הורשע חכים בעבירות מין. על אף האמור, במהלך שנת 2020 החל חכים לעבוד במועדון בו מתאמנים בין השאר גם קטינים וקטינות וזאת בניגוד להוראות החוק האוסרות על העסקתו במקום זה.
לחכים יוחסו עבירות של מעשה מגונה, הדחה בחקירה ואיסור העסקה ועיסוק.
במקביל הוגשה כנגד חכים בקשת מעצר עד תום ההליכים.
לתשומת לבכם אין לפרסם כל פרט שעלול לזהות את המתלוננת. בנוסף אין לפרסם את נוסח כתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים. נוסח הודעה זו מותר בפרסום.
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד עמית חכים (49) מבאר שבע לאחר שביצע עבירות מין בקטינה המתאמנת אצלו.
מכתב האישום שהגישה עו"ד רותם יוחנני – הר ציון עולה כי חכים עבד כמנהל ומאמן אומנויות לחימה במועדון ספורט שבבעלות אשתו. במסגרת עבודתו במועדון תיאם חכים אימון פרטי עם קטינה המתאמנת במקום למועד בו המועדון ריק מאנשים. עם כניסתם למועדון התפשט חכים ונותר בתחתוניו, אז החל להדגים תרגילים שונים על הקטינה ובשלב מסוים החל לבצע בה מעשים מגונים למרות התנגדות הקטינה.
זמן מה לאחר האירוע ניגשו הקטינה ואביה לתחנת המשטרה על מנת להגיש תלונה, דבר הגשת התלונה נודע לחכים, והוא החל להתקשר לאביה של הקטינה וביקש ממנו שוב ושוב לעצור את הגשת התלונה במשטרה, כדי שלא יהרסו חייו וחיי ילדיו, ומסר כי בתמורה לכך הוא מוכן לעשות כל דבר בעולם. חכים אף מסר לאביה של הקטינה שאם לא יעצור את הגשת התלונה, הוא יתלה את עצמו.
כמו כן, בתאריך 19.5.2015 הורשע חכים בעבירות מין. על אף האמור, במהלך שנת 2020 החל חכים לעבוד במועדון בו מתאמנים בין השאר גם קטינים וקטינות וזאת בניגוד להוראות החוק האוסרות על העסקתו במקום זה.
לחכים יוחסו עבירות של מעשה מגונה, הדחה בחקירה ואיסור העסקה ועיסוק.
במקביל הוגשה כנגד חכים בקשת מעצר עד תום ההליכים.
לתשומת לבכם אין לפרסם כל פרט שעלול לזהות את המתלוננת. בנוסף אין לפרסם את נוסח כתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים. נוסח הודעה זו מותר בפרסום.
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי), כרמית יוליס והמשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים), אורית קוטב, על דעת כל גורמי המקצוע הרלוונטיים במשרדי הממשלה, ממליצות לחדש בהקדם האפשרי את הליכי הפקעת אתר קבר הרשב"י באופן שהבעלות באתר תועבר לידי המדינה. כמו כן מומלץ לגבש הסדר לניהול האתר ביום שאחרי ההפקעה, לרבות קביעת הגורם מטעם הממשלה שינהל את האתר.
קבר הרשב"י הוא מהאתרים המשמעותיים החשובים ביותר ליהודים בישראל ומבחינת מספר המבקרים בו הוא שני רק לכותל המערבי. האתר נוהל באופן שלא מניח את הדעת לאורך שנים, ולנוכח הצטברות ראיות רבות שהעידו על כשלים חמורים בניהולו ונוכח חשיבותו הרבה של האתר, החלו בשנת 2007, הליכים להפקעת הבעלות במתחם קבר הרשב"י על ידי מדינת ישראל. מאמצים אלה הוגברו ביתר שאת לאחר התרחשות אסון מירון.
נוכח הליקויים החמורים והמתמשכים בניהול האתר (המפורטים בגוף המכתב), התקיימו במהלך השנתיים האחרונות מספר דיונים בעניין שאלת המשך ניהול אתר קבר הרשב"י במסגרת ההסדר הזמני.
בישיבות אלה עלה כי הסדר הפשרה הזמני לניהול קבר הרשב"י שקיבל תוקף של פסק דין אינו מקוים באופן מניח את הדעת, ושקיימים ליקויים משמעותיים באופן ניהול האתר.
במכתב שנשלח לשר לשירותי דת ולשר האוצר נכתב כי נמצא קושי משמעותי לנהל את האתר באופן מיטיבי כאשר יש גורמים פרטיים, שאינם המדינה, שטוענים לזכויות בניהול האתר. בנוסף, יש יתרונות דרמטיים לניהול אחיד על ידי גוף ציבורי מטעם המדינה. יתרון זה בא לידי ביטוי במספר היבטים, ובכלל זאת ניהול הליכים לסילוק פולשים לטובת הרחבת השטחים לציבור, פיתוח תשתיות והוצאת היתרים כדי לשפר את המקום לקליטת קהל, ביטוח האחריות על האתר באמצעות גורם מרכזי מטעם המדינה ותקצוב של האתר לטובת המשך פיתוחו.
מכתב זה הוא בהמשך למכתב של מנכ"ל המשרד לשירותי דת ומנכ"ל משרד האוצר שנשלח אל ההקדשות הפרטיים שמנהלים את האתר כדי לאפשר להם לטעון את טענותיהם בעניין הכוונה לחדש את הליכי ההפקעה. גם לאחר קבלת התייחסות ההקדשות לעניין חידוש הליכי ההפקעה, ההמלצה של גורמי המקצוע נותרה בעינה שיש צורך לחדש בהקדם את הליכי ההפקעה, מהנימוקים שפורטו במכתב.
נוכח האמור, המליצו המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי), כרמית יוליס והמשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים), על דעת כל גורמי המקצוע הרלוונטיים במשרדי הממשלה, לחדש את הליכי ההפקעה בהקדם מהשלב בו הופסקו ולממש את ההפקעה, וזאת בהמשך למדיניות השרים הקודמים שהורו על הליכי ההפקעה.
קבר הרשב"י הוא מהאתרים המשמעותיים החשובים ביותר ליהודים בישראל ומבחינת מספר המבקרים בו הוא שני רק לכותל המערבי. האתר נוהל באופן שלא מניח את הדעת לאורך שנים, ולנוכח הצטברות ראיות רבות שהעידו על כשלים חמורים בניהולו ונוכח חשיבותו הרבה של האתר, החלו בשנת 2007, הליכים להפקעת הבעלות במתחם קבר הרשב"י על ידי מדינת ישראל. מאמצים אלה הוגברו ביתר שאת לאחר התרחשות אסון מירון.
נוכח הליקויים החמורים והמתמשכים בניהול האתר (המפורטים בגוף המכתב), התקיימו במהלך השנתיים האחרונות מספר דיונים בעניין שאלת המשך ניהול אתר קבר הרשב"י במסגרת ההסדר הזמני.
בישיבות אלה עלה כי הסדר הפשרה הזמני לניהול קבר הרשב"י שקיבל תוקף של פסק דין אינו מקוים באופן מניח את הדעת, ושקיימים ליקויים משמעותיים באופן ניהול האתר.
במכתב שנשלח לשר לשירותי דת ולשר האוצר נכתב כי נמצא קושי משמעותי לנהל את האתר באופן מיטיבי כאשר יש גורמים פרטיים, שאינם המדינה, שטוענים לזכויות בניהול האתר. בנוסף, יש יתרונות דרמטיים לניהול אחיד על ידי גוף ציבורי מטעם המדינה. יתרון זה בא לידי ביטוי במספר היבטים, ובכלל זאת ניהול הליכים לסילוק פולשים לטובת הרחבת השטחים לציבור, פיתוח תשתיות והוצאת היתרים כדי לשפר את המקום לקליטת קהל, ביטוח האחריות על האתר באמצעות גורם מרכזי מטעם המדינה ותקצוב של האתר לטובת המשך פיתוחו.
מכתב זה הוא בהמשך למכתב של מנכ"ל המשרד לשירותי דת ומנכ"ל משרד האוצר שנשלח אל ההקדשות הפרטיים שמנהלים את האתר כדי לאפשר להם לטעון את טענותיהם בעניין הכוונה לחדש את הליכי ההפקעה. גם לאחר קבלת התייחסות ההקדשות לעניין חידוש הליכי ההפקעה, ההמלצה של גורמי המקצוע נותרה בעינה שיש צורך לחדש בהקדם את הליכי ההפקעה, מהנימוקים שפורטו במכתב.
נוכח האמור, המליצו המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי), כרמית יוליס והמשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים), על דעת כל גורמי המקצוע הרלוונטיים במשרדי הממשלה, לחדש את הליכי ההפקעה בהקדם מהשלב בו הופסקו ולממש את ההפקעה, וזאת בהמשך למדיניות השרים הקודמים שהורו על הליכי ההפקעה.
שלום רב,
הודעה לעיתונות מטעם משרד המשפטים
מהיום: הקלות בבירוקרטיה וקיצור זמנים בהוצאת צווי ירושה וקיום צוואות
במסגרת תיקונים לחוק הירושה הורחבו סמכויות רשמי הירושה ויחסך הטיפול של בתי המשפט בבקשות לצו ירושה או צו קיום צוואה
החל מהיום, ה-2.7.2023, נכנסו לתוקף מספר תיקונים בחוק הירושה המרחיבים את סמכויות הרשמים לענייני ירושה, וצפויים לקצר משמעותית את זמני הטיפול בבקשות להוצאת צווי ירושה וקיום צוואה ולהפחית את העומסים על בתי המשפט המטפלים בתיקי ירושה.
מטרת התיקונים, אותם הוביל מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, ואשר אושרו לאחרונה על ידי סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, היא להקל בנטל הבירוקרטי ולצמצם רגולציה עודפת הן בתחום הירושה והן בתחום הפיקוח על מנהלי עיזבון. במרכזם, הרחבת סמכויות הרשמים לענייני ירושה באפוטרופוס הכללי לתת צו ירושה או צו קיום צוואה גם במקרים בהם עד כה נדרש הרשם להעביר את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה.
הרחבה סמכויות אלו, שקיבלה את הסכמת הנהלת בתי המשפט, נועדה לקצר את זמן הטיפול בהליך עד להשלמתו, להקל על האזרחים ולהפחית את כמות התיקים המטופלת על ידי בתי המשפט לענייני משפחה. מנתוני האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה במשרד המשפטים עולה כי בשנת 2022 הועברו לטיפול בתי המשפט לענייני משפחה כ-3,500 בקשות לצו ירושה או צו קיום צוואה. ההערכה היא כי בעקבות התיקונים לחוק, הטיפול בכ-2,500 בקשות בכל שנה יסתיים במתן צו על ידי הרשמים לענייני ירושה באופן מהיר וייחסך הצורך בהעברתן אל בתי המשפט.
במסגרת התיקונים לחוק, תורחב סמכות הרשמים והם יוכלו לטפל גם בהליכים שעד כה נדרשה העברתם לבתי המשפט, כגון בקשה למתן צו קיום צוואה כאשר נפל פגם בצוואה, בקשות לגבי אדם שמקום מושבו בעת פטירתו היה בחו"ל, צוואות בעל-פה ובקשות לקיום צוואה כאשר הצוואה המקורית אינה בנמצא ויש רק העתק שלה. הקלה נוספת שנקבעה מאפשרת להגיש לרשמים לענייני הירושה צו קיום צוואה מאומת כדין מערכאה שיפוטית זרה, במקום החובה להגיש את הצוואה המקורית כאשר היא נמסרה לביהמ"ש בחו"ל ואינה נמצאת בידי המבקש בישראל.
תיקון חקיקה נוסף הינו בתחום הפיקוח על מנהלי עיזבון והוא מצמצם את הפיקוח של האפוטרופוס הכללי על מנהלי עיזבונות רק למקרים חריגים כשקיים צורך להגן על יורשים שאינם מסוגלים לדאוג לענייניהם ואין מי שמסוגל ומוסמך לדאוג להם. מעתה, היורשים יפקחו על מנהל העיזבון ולהם יוגשו הדיווחים הנדרשים ללא צורך בהתערבות רגולטורית של האפוטרופוס הכללי, זאת בהיותם בעלי האינטרס המובהק לבחון את התנהלות מנהל העיזבון כמי שפועל עבורם. תיקון חקיקה זה מפחית את הנטל הרגולטורי, יביא למעורבות משמעותית של היורשים בתהליך, ויאפשר ניתוב ומיקוד של עבודת הפיקוח באפוטרופוס הכללי למקרים המתאימים. ההערכה היא כי בעקבות תיקון חקיקה משמעותי זה, ייחסך מעתה הצורך בפיקוח של האפוטרופוס הכללי במאות תיקי עיזבון בכל שנה.
הודעה לעיתונות מטעם משרד המשפטים
מהיום: הקלות בבירוקרטיה וקיצור זמנים בהוצאת צווי ירושה וקיום צוואות
במסגרת תיקונים לחוק הירושה הורחבו סמכויות רשמי הירושה ויחסך הטיפול של בתי המשפט בבקשות לצו ירושה או צו קיום צוואה
החל מהיום, ה-2.7.2023, נכנסו לתוקף מספר תיקונים בחוק הירושה המרחיבים את סמכויות הרשמים לענייני ירושה, וצפויים לקצר משמעותית את זמני הטיפול בבקשות להוצאת צווי ירושה וקיום צוואה ולהפחית את העומסים על בתי המשפט המטפלים בתיקי ירושה.
מטרת התיקונים, אותם הוביל מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, ואשר אושרו לאחרונה על ידי סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, היא להקל בנטל הבירוקרטי ולצמצם רגולציה עודפת הן בתחום הירושה והן בתחום הפיקוח על מנהלי עיזבון. במרכזם, הרחבת סמכויות הרשמים לענייני ירושה באפוטרופוס הכללי לתת צו ירושה או צו קיום צוואה גם במקרים בהם עד כה נדרש הרשם להעביר את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה.
הרחבה סמכויות אלו, שקיבלה את הסכמת הנהלת בתי המשפט, נועדה לקצר את זמן הטיפול בהליך עד להשלמתו, להקל על האזרחים ולהפחית את כמות התיקים המטופלת על ידי בתי המשפט לענייני משפחה. מנתוני האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה במשרד המשפטים עולה כי בשנת 2022 הועברו לטיפול בתי המשפט לענייני משפחה כ-3,500 בקשות לצו ירושה או צו קיום צוואה. ההערכה היא כי בעקבות התיקונים לחוק, הטיפול בכ-2,500 בקשות בכל שנה יסתיים במתן צו על ידי הרשמים לענייני ירושה באופן מהיר וייחסך הצורך בהעברתן אל בתי המשפט.
במסגרת התיקונים לחוק, תורחב סמכות הרשמים והם יוכלו לטפל גם בהליכים שעד כה נדרשה העברתם לבתי המשפט, כגון בקשה למתן צו קיום צוואה כאשר נפל פגם בצוואה, בקשות לגבי אדם שמקום מושבו בעת פטירתו היה בחו"ל, צוואות בעל-פה ובקשות לקיום צוואה כאשר הצוואה המקורית אינה בנמצא ויש רק העתק שלה. הקלה נוספת שנקבעה מאפשרת להגיש לרשמים לענייני הירושה צו קיום צוואה מאומת כדין מערכאה שיפוטית זרה, במקום החובה להגיש את הצוואה המקורית כאשר היא נמסרה לביהמ"ש בחו"ל ואינה נמצאת בידי המבקש בישראל.
תיקון חקיקה נוסף הינו בתחום הפיקוח על מנהלי עיזבון והוא מצמצם את הפיקוח של האפוטרופוס הכללי על מנהלי עיזבונות רק למקרים חריגים כשקיים צורך להגן על יורשים שאינם מסוגלים לדאוג לענייניהם ואין מי שמסוגל ומוסמך לדאוג להם. מעתה, היורשים יפקחו על מנהל העיזבון ולהם יוגשו הדיווחים הנדרשים ללא צורך בהתערבות רגולטורית של האפוטרופוס הכללי, זאת בהיותם בעלי האינטרס המובהק לבחון את התנהלות מנהל העיזבון כמי שפועל עבורם. תיקון חקיקה זה מפחית את הנטל הרגולטורי, יביא למעורבות משמעותית של היורשים בתהליך, ויאפשר ניתוב ומיקוד של עבודת הפיקוח באפוטרופוס הכללי למקרים המתאימים. ההערכה היא כי בעקבות תיקון חקיקה משמעותי זה, ייחסך מעתה הצורך בפיקוח של האפוטרופוס הכללי במאות תיקי עיזבון בכל שנה.
הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה:
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, התייצבה להליך והגישה לבית המשפט המחוזי את עמדתה במסגרת תובענה ייצוגית שהוגשה נגד חברת Apple Inc. ("אפל").
חברת אפל היא תאגיד הפועל בתחומי פיתוח החומרה והתוכנה, בעלת הזכויות והמפתחת של חנות היישומונים לטלפונים סלולריים, האפ סטור, אשר על פי הנטען בתובענה הייצוגית, מהווה דרך בלעדית להורדת והפצת יישומונים למכשירים מבוססי IOS.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה התמקדה בעיקר בתניה המצויה בתנאי ההתקשרות של אפל, לפיה הדין אשר יחול על הצדדים בהתדיינות משפטית הוא דין מדינת קליפורניה. בנוסף, היועצת המשפטית לממשלה התייחסה (במסגרת העמדה) גם לסוגיות מעולם דיני התחרות, המתעוררות ביחס לפעילות אפל.
במוקד העמדה השאלה האם תניה בתנאי ההתקשרות של חברת אפל, הקובעת שהדין המהותי אשר יחול במקרה של מחלוקת בין הצדדים הוא דין מדינת קליפורניה ("תניית ברירת דין"), היא בגדר תנאי מקפח בחוזה אחיד, שבית משפט מוסמך לבטלו. כמפורט בעמדה, בחינת קיומו של קיפוח ביחס לתניית ברירת הדין, לפי חוק החוזים האחידים, מובילה למסקנה כי תניית ברירת הדין בעניין הנדון היא תניה מקפחת.
העמדה נסמכת, בין היתר, על ההלכה שנקבעה בפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין "טרוים מילר", לפיה נקודת המוצא היא שמדינת ישראל אינה יכולה לתת יד ל"מיקור חוץ" של דיני החוזים הצרכניים החלים במדינה. כן נקבע בעניין "טרוים מילר", כי מדינת ישראל לא תספק את כוח הבחירה בעניין זה לידי תאגידים גלובליים אשר ייקבעו איזה דין זר יחול על עסקאות צרכניות הנערכות הלכה למעשה בישראל. בנוסף, נטען כי חברה גלובלית עתירת ממון, המנהלת עסקים בהיקף ניכר עם ישראל ומכווינה את פעילותה לקהל הלקוחות הישראליים, צריכה ואף יכולה להיות ערוכה להתדיין על פי דיני מדינת ישראל וכן יש לקחת בחשבון את פערי הכוחות המובהקים בין הצדדים. משיקולים אלה ומשיקולים נוספים, סבורה היועצת המשפטית לממשלה כי בנסיבות מסוימות, המתקיימות בעניין הנדון, עשויה תניית ברירת דין מעין זו להיחשב מקפחת, וזאת גם מבלי שיוכח כי הדין הזר שולל זכויות או סעדים המגיעים ללקוח. בשאלת היחס בין תניית ברירת הדין לבין חוק התחרות, המסקנה היא שאין בכוחה של תניית ברירת הדין, בנסיבות דנן, כדי לגבור על הוראותיו של חוק התחרות, עליהן לא ניתן להתנות. בנוסף, נדרשה היועצת המשפטית לממשלה במסגרת עמדתה לסוגיות מעולם דיני התחרות, ביחס לפעילות אפל.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה הוגשה על ידי עו"ד קרן אביסרור ועו"ד סנא דלאשה חוסרי מפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי), לאחר שגובשה בשיתוף עם ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי ומשפט כלכלי), המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה ורשות התחרות.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, התייצבה להליך והגישה לבית המשפט המחוזי את עמדתה במסגרת תובענה ייצוגית שהוגשה נגד חברת Apple Inc. ("אפל").
חברת אפל היא תאגיד הפועל בתחומי פיתוח החומרה והתוכנה, בעלת הזכויות והמפתחת של חנות היישומונים לטלפונים סלולריים, האפ סטור, אשר על פי הנטען בתובענה הייצוגית, מהווה דרך בלעדית להורדת והפצת יישומונים למכשירים מבוססי IOS.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה התמקדה בעיקר בתניה המצויה בתנאי ההתקשרות של אפל, לפיה הדין אשר יחול על הצדדים בהתדיינות משפטית הוא דין מדינת קליפורניה. בנוסף, היועצת המשפטית לממשלה התייחסה (במסגרת העמדה) גם לסוגיות מעולם דיני התחרות, המתעוררות ביחס לפעילות אפל.
במוקד העמדה השאלה האם תניה בתנאי ההתקשרות של חברת אפל, הקובעת שהדין המהותי אשר יחול במקרה של מחלוקת בין הצדדים הוא דין מדינת קליפורניה ("תניית ברירת דין"), היא בגדר תנאי מקפח בחוזה אחיד, שבית משפט מוסמך לבטלו. כמפורט בעמדה, בחינת קיומו של קיפוח ביחס לתניית ברירת הדין, לפי חוק החוזים האחידים, מובילה למסקנה כי תניית ברירת הדין בעניין הנדון היא תניה מקפחת.
העמדה נסמכת, בין היתר, על ההלכה שנקבעה בפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין "טרוים מילר", לפיה נקודת המוצא היא שמדינת ישראל אינה יכולה לתת יד ל"מיקור חוץ" של דיני החוזים הצרכניים החלים במדינה. כן נקבע בעניין "טרוים מילר", כי מדינת ישראל לא תספק את כוח הבחירה בעניין זה לידי תאגידים גלובליים אשר ייקבעו איזה דין זר יחול על עסקאות צרכניות הנערכות הלכה למעשה בישראל. בנוסף, נטען כי חברה גלובלית עתירת ממון, המנהלת עסקים בהיקף ניכר עם ישראל ומכווינה את פעילותה לקהל הלקוחות הישראליים, צריכה ואף יכולה להיות ערוכה להתדיין על פי דיני מדינת ישראל וכן יש לקחת בחשבון את פערי הכוחות המובהקים בין הצדדים. משיקולים אלה ומשיקולים נוספים, סבורה היועצת המשפטית לממשלה כי בנסיבות מסוימות, המתקיימות בעניין הנדון, עשויה תניית ברירת דין מעין זו להיחשב מקפחת, וזאת גם מבלי שיוכח כי הדין הזר שולל זכויות או סעדים המגיעים ללקוח. בשאלת היחס בין תניית ברירת הדין לבין חוק התחרות, המסקנה היא שאין בכוחה של תניית ברירת הדין, בנסיבות דנן, כדי לגבור על הוראותיו של חוק התחרות, עליהן לא ניתן להתנות. בנוסף, נדרשה היועצת המשפטית לממשלה במסגרת עמדתה לסוגיות מעולם דיני התחרות, ביחס לפעילות אפל.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה הוגשה על ידי עו"ד קרן אביסרור ועו"ד סנא דלאשה חוסרי מפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי), לאחר שגובשה בשיתוף עם ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי ומשפט כלכלי), המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה ורשות התחרות.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בירושלים גזר היום על יעקב סטרוג, שהורשע בניסיון רצח המתלוננת עמה ניהל קשר זוגי לפני כשלוש שנים ובשיבוש מהלכי משפט, 13.5 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת.
על פי הכרעת הדין, הנאשם והמתלוננת סיכמו ביניהם כי יחשפו את הקשר הזוגי ביניהם ואת ההחלטה לעבור להתגורר יחד בפני אשתו ובתו. סמוך ליום המעבר, באוגוסט 2020, הנאשם הודיע למתלוננת כי בכוונתו לבקר אותה. הנאשם נסע ברכבו הפרטי לפגישת עבודה בפתח תקווה ובסיומה העביר את הטלפון שלו למצב טיסה כדי שלא יהיה ניתן לאתר את מיקומו, החליף את הבגדים שלבש למדי צבא, חבש כובע על ראשו ועטה על פניו מסיכת הגנה מקורונה. לאחר מכן נסע הנאשם לקניון הראל במבשרת ציון, לקח משם מונית לביתה של המתלוננת ביישוב הר אדר וסיפר בכזב לנהג המונית כי גויס למילואים עקב מגפת הקורונה. כשהגיע הנאשם לדירתה של המתלוננת השניים שתו יחד קפה במרפסת הדירה והנאשם אמר למתלוננת כי הביא לה מתנה לקראת המעבר הצפוי וביקש ממנה כי תכנס לדירה ובהמשך ביקש ממנה לשבת במטבח ולעצום את עיניה. אז החל הנאשם להכות בה בעוצמה בראשה, באמצעות חפץ שהחזיק בידו וכשהוא עוטה כפפות. למרות תחנוניה של המתלוננת כי יפסיק את מעשיו הוא המשיך להכותה והטיח בה, בין היתר, "כמה שתתמוטטי יותר מהר, זה ייגמר יותר מהר" ו-"עכשיו אם אני אשאיר אותך חיה, את תספרי". כשהסיק כי הצליח לגרום למותה של המתלוננת הוא רחץ את עצמו מכתמי הדם שלה והחליף חולצה. בדרכו החוצה הבחין שהמתלוננת עדיין בחיים וחזר להכות אותה באומרו "מה, את עדיין לא מתה?" עד שחשב שהביא למותה. במסגרת מימוש תכניתו יצר הנאשם אי סדר בדירת המתלוננת על מנת לייצר מצג שווא של אירוע שוד שהשתבש. לאחר מכן נעל הנאשם את המתלוננת המגואלת בדם בתוך הדירה, לקח את מכשיר הטלפון של המתלוננת ועזב את הדירה עם רכבה. הנאשם הותיר את רכבה של המתלוננת בעיר מודיעין והמשיך לאחר מכן ליום עבודה שגרתי. בכוחותיה האחרונים המתלוננת הצליחה לפתוח את דלת המרפסת וקראה לעזרת שכנתה שהזעיקה את כוחות ההצלה והמשטרה ועדכנה את בעלת הדירה במצבה של המתלוננת. בעלת הדירה עדכנה גם את הנאשם אשר ביקש ממנה כי תברר עם השוטרים מה בדיוק ארע, ובדרכו לבית החולים הוא נעצר על ידי המשטרה, וזאת מאחר ועל תנוך אוזנו היה כתם דם. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלוננת חבלות רבות בראשה והיא אושפזה בבית החולים. בתשובה לכתב האישום טען הנאשם כי תקף את המתלוננת בעקבות מריבה ספונטנית. לאחר ניהול הוכחות הורשע הנאשם בניסיון רצח ובשיבוש מהלכי משפט. בשלב הטיעונים לעונש ביקשה פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), באמצעות עו"ד זהר גיאת, להשית על הנאשם 15 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי משמעותי למתלוננת. הפרקליטות הדגישה כי הנאשם תכנן את הרצח באופן מחושב ומתוחכם, בקור מקפיא דם, שרק בנס לא התממש. כמו כן ציינה הפרקליטות כי במהלך ניהול המשפט הנאשם לא לקח אחריות על הפגיעה הפיזית והנפשית הקשה במתלוננת. ביהמ"ש קבע כי "מעשיו של הנאשם לא נבעו מהתלקחות רגעית עקב אובדן הקשר הזוגי עם המתלוננת או מחמת קנאה...כי אם גמלה החלטה בלבו של הנאשם דווקא, שלא להמשיך במערכת הזוגית ורצונו היה ליטול מהמתלוננת את חייה".
בית המשפט המחוזי בירושלים גזר היום על יעקב סטרוג, שהורשע בניסיון רצח המתלוננת עמה ניהל קשר זוגי לפני כשלוש שנים ובשיבוש מהלכי משפט, 13.5 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת.
על פי הכרעת הדין, הנאשם והמתלוננת סיכמו ביניהם כי יחשפו את הקשר הזוגי ביניהם ואת ההחלטה לעבור להתגורר יחד בפני אשתו ובתו. סמוך ליום המעבר, באוגוסט 2020, הנאשם הודיע למתלוננת כי בכוונתו לבקר אותה. הנאשם נסע ברכבו הפרטי לפגישת עבודה בפתח תקווה ובסיומה העביר את הטלפון שלו למצב טיסה כדי שלא יהיה ניתן לאתר את מיקומו, החליף את הבגדים שלבש למדי צבא, חבש כובע על ראשו ועטה על פניו מסיכת הגנה מקורונה. לאחר מכן נסע הנאשם לקניון הראל במבשרת ציון, לקח משם מונית לביתה של המתלוננת ביישוב הר אדר וסיפר בכזב לנהג המונית כי גויס למילואים עקב מגפת הקורונה. כשהגיע הנאשם לדירתה של המתלוננת השניים שתו יחד קפה במרפסת הדירה והנאשם אמר למתלוננת כי הביא לה מתנה לקראת המעבר הצפוי וביקש ממנה כי תכנס לדירה ובהמשך ביקש ממנה לשבת במטבח ולעצום את עיניה. אז החל הנאשם להכות בה בעוצמה בראשה, באמצעות חפץ שהחזיק בידו וכשהוא עוטה כפפות. למרות תחנוניה של המתלוננת כי יפסיק את מעשיו הוא המשיך להכותה והטיח בה, בין היתר, "כמה שתתמוטטי יותר מהר, זה ייגמר יותר מהר" ו-"עכשיו אם אני אשאיר אותך חיה, את תספרי". כשהסיק כי הצליח לגרום למותה של המתלוננת הוא רחץ את עצמו מכתמי הדם שלה והחליף חולצה. בדרכו החוצה הבחין שהמתלוננת עדיין בחיים וחזר להכות אותה באומרו "מה, את עדיין לא מתה?" עד שחשב שהביא למותה. במסגרת מימוש תכניתו יצר הנאשם אי סדר בדירת המתלוננת על מנת לייצר מצג שווא של אירוע שוד שהשתבש. לאחר מכן נעל הנאשם את המתלוננת המגואלת בדם בתוך הדירה, לקח את מכשיר הטלפון של המתלוננת ועזב את הדירה עם רכבה. הנאשם הותיר את רכבה של המתלוננת בעיר מודיעין והמשיך לאחר מכן ליום עבודה שגרתי. בכוחותיה האחרונים המתלוננת הצליחה לפתוח את דלת המרפסת וקראה לעזרת שכנתה שהזעיקה את כוחות ההצלה והמשטרה ועדכנה את בעלת הדירה במצבה של המתלוננת. בעלת הדירה עדכנה גם את הנאשם אשר ביקש ממנה כי תברר עם השוטרים מה בדיוק ארע, ובדרכו לבית החולים הוא נעצר על ידי המשטרה, וזאת מאחר ועל תנוך אוזנו היה כתם דם. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלוננת חבלות רבות בראשה והיא אושפזה בבית החולים. בתשובה לכתב האישום טען הנאשם כי תקף את המתלוננת בעקבות מריבה ספונטנית. לאחר ניהול הוכחות הורשע הנאשם בניסיון רצח ובשיבוש מהלכי משפט. בשלב הטיעונים לעונש ביקשה פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), באמצעות עו"ד זהר גיאת, להשית על הנאשם 15 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי משמעותי למתלוננת. הפרקליטות הדגישה כי הנאשם תכנן את הרצח באופן מחושב ומתוחכם, בקור מקפיא דם, שרק בנס לא התממש. כמו כן ציינה הפרקליטות כי במהלך ניהול המשפט הנאשם לא לקח אחריות על הפגיעה הפיזית והנפשית הקשה במתלוננת. ביהמ"ש קבע כי "מעשיו של הנאשם לא נבעו מהתלקחות רגעית עקב אובדן הקשר הזוגי עם המתלוננת או מחמת קנאה...כי אם גמלה החלטה בלבו של הנאשם דווקא, שלא להמשיך במערכת הזוגית ורצונו היה ליטול מהמתלוננת את חייה".
הודעה לעיתונות מטעם הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין
בשורה בתחום המקרקעין:
אתר חדש להגשה מקוונת לרישום, תיקון וביטול בתים משותפים שיסייע לעורכי דין ויאפשר למפקחים לחתום על תשריט בית משותף בחתימה דיגטאלית עם הפקת צו
בימים אלה עלה ברשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים אתר חדש ופורץ דרך, אשר יאפשר לעורכי הדין הגשה מקוונת לרישום, תיקון וביטול בתים משותפים. מדובר בהפיכת התהליך לדיגיטלי באופן מלא מקצה לקצה – החל מהפקת טופס הבקשה באמצעות האתר ועד להגשת הבקשה לפתיחת תיק בלשכה.
מדי שנה מוגשות אלפי בקשות לרישום, תיקון וביטול בתים משותפים, הנוגעות לעשרות אלפי נכסים השירות התקדימי יסייע במניעת טעויות ודחיות בקשות, ויביא לצמצום זמן הטיפול בתיקים. כמו כן, עורך הדין יוכל להנות מאזור אישי המשקף את סטאטוס התיקים אשר הוגשו על ידו.
בנוסף, הגשה מקוונת של תשריט הבית המשותף תאפשר למפקחים על רישום המקרקעין לחתום אותו דיגיטאלית יחד עם הפקת הצו, כאשר הוא מאושר, או לשבץ הערות בגוף התשריט במקרים בהם נדרש תיקון.
מר איתמר דוננפלד, המנהל הכללי של משרד המשפטים: "משרד המשפטים גאה להשיק שירות טכנולוגי ותקדימי נוסף ברשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין וזאת לטובת הציבור ועורכי הדין המייצגים. השירות יטייב וייעל את הטיפול בבקשות ויסייע בקיצור זמני הטיפול בהן. שירות זה הינו חלק מסדרת מהלכים חדשניים ומשני תפיסה הנעשים ברשות, שמטרתם ייעול וטיוב תהליכים לשם קידום ההגנה על הזכויות הקנייניות, והובלת תפיסת שירות חדשנית ומתקדמת".
עו"ד דוד שני, ראש הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין: "השירות החדש מהווה צעד משמעותי ופורץ דרך נוסף של הרשות הנעשה בימים אלו לטובת הציבור ועורכי הדין. השירות יקצר את משך זמני הטיפול בעשרות אלפי נכסים ויאפשר לעורכי-הדין להגיש, ביתר קלות ויעילות, את הבקשות לרישום, תיקון וביטול הבית המשותף ולעקוב אחר סטטוס הטיפול בהן . מדובר בבשורה חשובה נוספת של הרשות, אשר תביא לשיפור בקלות עשיית העסקים בישראל".
בשורה בתחום המקרקעין:
אתר חדש להגשה מקוונת לרישום, תיקון וביטול בתים משותפים שיסייע לעורכי דין ויאפשר למפקחים לחתום על תשריט בית משותף בחתימה דיגטאלית עם הפקת צו
בימים אלה עלה ברשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים אתר חדש ופורץ דרך, אשר יאפשר לעורכי הדין הגשה מקוונת לרישום, תיקון וביטול בתים משותפים. מדובר בהפיכת התהליך לדיגיטלי באופן מלא מקצה לקצה – החל מהפקת טופס הבקשה באמצעות האתר ועד להגשת הבקשה לפתיחת תיק בלשכה.
מדי שנה מוגשות אלפי בקשות לרישום, תיקון וביטול בתים משותפים, הנוגעות לעשרות אלפי נכסים השירות התקדימי יסייע במניעת טעויות ודחיות בקשות
בנוסף, הגשה מקוונת של תשריט הבית המשותף תאפשר למפקחים על רישום המקרקעין לחתום אותו דיגיטאלית יחד עם הפקת הצו, כאשר הוא מאושר, או לשבץ הערות בגוף התשריט במקרים בהם נדרש תיקון.
מר איתמר דוננפלד, המנהל הכללי של משרד המשפטים: "משרד המשפטים גאה להשיק שירות טכנולוגי ותקדימי נוסף ברשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין וזאת לטובת הציבור ועורכי הדין המייצגים. השירות יטייב וייעל את הטיפול בבקשות ויסייע בקיצור זמני הטיפול בהן. שירות זה הינו חלק מסדרת מהלכים חדשניים ומשני תפיסה הנעשים ברשות, שמטרתם ייעול וטיוב תהליכים לשם קידום ההגנה על הזכויות הקנייניות, והובלת תפיסת שירות חדשנית ומתקדמת".
עו"ד דוד שני, ראש הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין: "השירות החדש מהווה צעד משמעותי ופורץ דרך נוסף של הרשות הנעשה בימים אלו לטובת הציבור ועורכי הדין. השירות יקצר את משך זמני הטיפול בעשרות אלפי נכסים ויאפשר לעורכי-הדין להגיש, ביתר קלות ויעילות, את הבקשות לרישום, תיקון וביטול הבית המשותף ולעקוב אחר סטטוס הטיפול בהן . מדובר בבשורה חשובה נוספת של הרשות, אשר תביא לשיפור בקלות עשיית העסקים בישראל".
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום כנגד מאור שמואלי (27) מתל אביב, לאחר שניהל שיחות בעלות אופי מיני במסגרתן הציע הצעות מיניות לקטינות, שלח להן חומר תועבה פדופילי, בעל את חלקן וביצע בהן מעשי סדום לאחר ששכנע אותן להפגש עימו.
כתב האישום שהגישה עורכת הדין אריאלה נבון מגולל 11 אישומים שונים מהם עולה כי באלפי הזדמנויות שונות פנה שמואלי לקטינות רבות באמצעות אפליקציות וואצפ, טלגרם וטיקטוק, הפנה אליהן התייחסויות והצעות בעלות אופי מיני, ושלח אליהן תמונות וסרטונים של איבר מינו. שמואלי פעל באופן שיטתי לניצול מיני של קטינות בכך שנהג להצטרף לקבוצות וואצאפ בהן חברות קטינות ופנה אליהן בהודעות פרטיות מטרידות והצעות מיניות, ניהל עימן שיח על גילן הצעיר, פנה אליהן בשאלות חודרניות על פגיעות מיניות בעברן, שאל האם נפגעו מינית בידי גברים שהתכתבו עמן, והכל תוך ניסיון לאתר נקודה רגישה ופגיעה אצל הקטניות ולנצלה לצרכיו המיניים. בין היתר ביקש שמואלי מהקטינות פרטים מלאים על נסיבות הפגיעה המינית אותה חוו, הציג בפניהן מצג שווא של דאגה לשלומן וביטחונן, בעוד שבפועל התכוונן ליצור יחסי קרבה לצורך סיפוקו המיני.
כך למשל, פנה שמואלי בשנה שעברה לקטינה ילידת 2007 בוואצאפ. בין החודשים נובמבר 2022 למאי 2023 ניהלו שמואלי והקטינה שיחות בעלות אופי מיני. במספר הזדמנויות ניהלו שיחות וידאו בהן חשפה הקטינה את איבר מינה וביצעה בעצמה אקטים מיניים, לפי הוראת שמואלי, שהקליט את שיחות הווידאו הללו ושמר ההקלטות אצלו. במספר הזדמנויות שונות בתקופה זאת, נסע שמואלי לביתה הקטינה, אסף אותה לרכבו ובעל אותה, בעודם ברכב. בין השנים 2018-2019 פנה שמואלי בוואצפ לקטינה ילידת 2008. במהלך שיחה של שמואלי עם הקטינה, ביקש לברר מה גילה והיא מסרה לו את תאריך הולדתה. בהמשך, הנאשם מסר לקטינה קוד מוסכם בתצורת סמלון (אימוג'י) לתחילת שיחה ביניהם, על-מנת שלא ייתפס בקיום שיח מיני עם הוריה של הקטינה, תחת אותו שם משתמש. במהלך שיחות רבות עם הקטינה הפנה אליה שמואלי שאלות בעלות אופי מיני, הן בהתכתבות בכתב והן בשיחות וידאו. בין היתר הציע לה לבצע בעצמה אקטים מיניים, שאל אותה שאלות בעלות אופי מיני, שלח לה סרטוני תועבה פדופיליים, סרטונים פורנוגרפיים ותמונות של איבר מינו. בשנת 2019 פנה שמואלי לקטינה ילידת 2005, הפנה אליה הצעה מינית לשיחת וידאו ולחץ עליה לקיים השיחה. בהמשך לכך, בשעת לילה, קיים הנאשם שיחת וידאו עם הקטינה הנושאת אופי מיני והמשיך לאחריה להפנות לקטינה אמירות והצעות מיניות. באחד הימים, הדגישה הקטינה בפני שמואלי את גילה הצעיר, אך זה לא חדל מהצעותיו ואף לחץ עליה להיפגש עמו תוך שהדגיש כי "כל מה שקורה זה סוד שלי ושלך." להפצרותיו החוזרות של שמואלי, הסכימה הקטינה להיפגש עמו והגיעה לראשונה לדירה. בהמשך למפגש זה, החלו השניים להיפגש בדירתו באופן קבוע בתדירות של פעם בשבוע או שבועיים ושמואלי בעל במפגשים אלה את הקטינה וביצע מה מעשי סדום. לאחר אחת הפגישות, שאל שמואלי את הקטינה מה יקרה אם יתגלה הפרש הגיל ביניהם, בתגובה לכך שאלה אותו ממה הוא מודאג ושמואלי השיב "זה כלא, אם ההורים שלך או חברה מלשינה" והוסיף: "קרה לי כבר, כמעט נכנסתי לרשימת הפדופילים."
שמואלי המשיך וניהל שיחות בעלות אופי מיני עם קטינות נוספות, אותן הכיר באפליקציות השונות, הצעירות שבהן היו בנות 9 ו-12. במהלך אחת השיחות עם קטינה ילידת 2010 שלחה לו לבקשתו תמונות של איבריה המוצנעים והוא הנחה אותה לגלח את איבר מינה. בשיחה אחרת, החליט שמואלי להעניש אותה ודרש ממנה לצלם עבורו סרטונים מיניים של אחותה בת ה-10. הקטינה סירבה לדרישה וביקשה להטיל עליה עונש אחר, התחננה שירשה לה לצייר ולשחק. שמואלי איים על הקטינה כי אם לא תעשה כן, הוא יאלץ אותה למסור לו את כתובת מגוריה. שמואלי חזר על דרישתו במהלך אותה שיחה ולאחר שהתחננה שיניח לה כתב לה שאין לה ברירה. הקטינה כתבה לנאשם שהיא תתאבד ולאחר מכן חסמה את האפשרות של הנאשם להתקשר אליה.
בבקשת המעצר ציינה עו"ד נבון כי "המשיב ביצע את המעשים המפורטים בכתב-האישום משך תקופה ארוכה שפסקה רק כאשר נעצר במסגרת חקירת תיק זה. כל אותה העת, פעל המשיב בשיטתיות ומניפולטיביות, תוך הצגת מצג שווא של מי שמטרתו לסייע ולהגן על הקטינות מפני אחרים, אך בפועל השתמש בהן לסיפוק צרכיו המיניים, כמפורט בכתב האישום" ואף הוסיפה כי "בשנת 2019 הודה המשיב בחקירת משטרה בקיום מעשים דומים בקטינות ונחלץ מאישום פלילי אך בשל תואנה שלא היה מודע לגיל הקטינות אשר עמן ניהל קשר מיני. המשיב לא עמד בפני יצרו ושב לעשות מעשי זימה בקטינות, תוך הפעלת מניפולציות רגשיות כלפיהן, ניצול תלות וחולשה, ואף טרח וסיכם על מילות קוד להתקשרות עמו, בתקווה שמעשיו לא יתגלו לעולם."
פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום כנגד מאור שמואלי (27) מתל אביב, לאחר שניהל שיחות בעלות אופי מיני במסגרתן הציע הצעות מיניות לקטינות, שלח להן חומר תועבה פדופילי, בעל את חלקן וביצע בהן מעשי סדום לאחר ששכנע אותן להפגש עימו.
כתב האישום שהגישה עורכת הדין אריאלה נבון מגולל 11 אישומים שונים מהם עולה כי באלפי הזדמנויות שונות פנה שמואלי לקטינות רבות באמצעות אפליקציות וואצפ, טלגרם וטיקטוק, הפנה אליהן התייחסויות והצעות בעלות אופי מיני, ושלח אליהן תמונות וסרטונים של איבר מינו. שמואלי פעל באופן שיטתי לניצול מיני של קטינות בכך שנהג להצטרף לקבוצות וואצאפ בהן חברות קטינות ופנה אליהן בהודעות פרטיות מטרידות והצעות מיניות, ניהל עימן שיח על גילן הצעיר, פנה אליהן בשאלות חודרניות על פגיעות מיניות בעברן, שאל האם נפגעו מינית בידי גברים שהתכתבו עמן, והכל תוך ניסיון לאתר נקודה רגישה ופגיעה אצל הקטניות ולנצלה לצרכיו המיניים. בין היתר ביקש שמואלי מהקטינות פרטים מלאים על נסיבות הפגיעה המינית אותה חוו, הציג בפניהן מצג שווא של דאגה לשלומן וביטחונן, בעוד שבפועל התכוונן ליצור יחסי קרבה לצורך סיפוקו המיני.
כך למשל, פנה שמואלי בשנה שעברה לקטינה ילידת 2007 בוואצאפ. בין החודשים נובמבר 2022 למאי 2023 ניהלו שמואלי והקטינה שיחות בעלות אופי מיני. במספר הזדמנויות ניהלו שיחות וידאו בהן חשפה הקטינה את איבר מינה וביצעה בעצמה אקטים מיניים, לפי הוראת שמואלי, שהקליט את שיחות הווידאו הללו ושמר ההקלטות אצלו. במספר הזדמנויות שונות בתקופה זאת, נסע שמואלי לביתה הקטינה, אסף אותה לרכבו ובעל אותה, בעודם ברכב. בין השנים 2018-2019 פנה שמואלי בוואצפ לקטינה ילידת 2008. במהלך שיחה של שמואלי עם הקטינה, ביקש לברר מה גילה והיא מסרה לו את תאריך הולדתה. בהמשך, הנאשם מסר לקטינה קוד מוסכם בתצורת סמלון (אימוג'י) לתחילת שיחה ביניהם, על-מנת שלא ייתפס בקיום שיח מיני עם הוריה של הקטינה, תחת אותו שם משתמש. במהלך שיחות רבות עם הקטינה הפנה אליה שמואלי שאלות בעלות אופי מיני, הן בהתכתבות בכתב והן בשיחות וידאו. בין היתר הציע לה לבצע בעצמה אקטים מיניים, שאל אותה שאלות בעלות אופי מיני, שלח לה סרטוני תועבה פדופיליים, סרטונים פורנוגרפיים ותמונות של איבר מינו. בשנת 2019 פנה שמואלי לקטינה ילידת 2005, הפנה אליה הצעה מינית לשיחת וידאו ולחץ עליה לקיים השיחה. בהמשך לכך, בשעת לילה, קיים הנאשם שיחת וידאו עם הקטינה הנושאת אופי מיני והמשיך לאחריה להפנות לקטינה אמירות והצעות מיניות. באחד הימים, הדגישה הקטינה בפני שמואלי את גילה הצעיר, אך זה לא חדל מהצעותיו ואף לחץ עליה להיפגש עמו תוך שהדגיש כי "כל מה שקורה זה סוד שלי ושלך." להפצרותיו החוזרות של שמואלי, הסכימה הקטינה להיפגש עמו והגיעה לראשונה לדירה. בהמשך למפגש זה, החלו השניים להיפגש בדירתו באופן קבוע בתדירות של פעם בשבוע או שבועיים ושמואלי בעל במפגשים אלה את הקטינה וביצע מה מעשי סדום. לאחר אחת הפגישות, שאל שמואלי את הקטינה מה יקרה אם יתגלה הפרש הגיל ביניהם, בתגובה לכך שאלה אותו ממה הוא מודאג ושמואלי השיב "זה כלא, אם ההורים שלך או חברה מלשינה" והוסיף: "קרה לי כבר, כמעט נכנסתי לרשימת הפדופילים."
שמואלי המשיך וניהל שיחות בעלות אופי מיני עם קטינות נוספות, אותן הכיר באפליקציות השונות, הצעירות שבהן היו בנות 9 ו-12. במהלך אחת השיחות עם קטינה ילידת 2010 שלחה לו לבקשתו תמונות של איבריה המוצנעים והוא הנחה אותה לגלח את איבר מינה. בשיחה אחרת, החליט שמואלי להעניש אותה ודרש ממנה לצלם עבורו סרטונים מיניים של אחותה בת ה-10. הקטינה סירבה לדרישה וביקשה להטיל עליה עונש אחר, התחננה שירשה לה לצייר ולשחק. שמואלי איים על הקטינה כי אם לא תעשה כן, הוא יאלץ אותה למסור לו את כתובת מגוריה. שמואלי חזר על דרישתו במהלך אותה שיחה ולאחר שהתחננה שיניח לה כתב לה שאין לה ברירה. הקטינה כתבה לנאשם שהיא תתאבד ולאחר מכן חסמה את האפשרות של הנאשם להתקשר אליה.
בבקשת המעצר ציינה עו"ד נבון כי "המשיב ביצע את המעשים המפורטים בכתב-האישום משך תקופה ארוכה שפסקה רק כאשר נעצר במסגרת חקירת תיק זה. כל אותה העת, פעל המשיב בשיטתיות ומניפולטיביות, תוך הצגת מצג שווא של מי שמטרתו לסייע ולהגן על הקטינות מפני אחרים, אך בפועל השתמש בהן לסיפוק צרכיו המיניים, כמפורט בכתב האישום" ואף הוסיפה כי "בשנת 2019 הודה המשיב בחקירת משטרה בקיום מעשים דומים בקטינות ונחלץ מאישום פלילי אך בשל תואנה שלא היה מודע לגיל הקטינות אשר עמן ניהל קשר מיני. המשיב לא עמד בפני יצרו ושב לעשות מעשי זימה בקטינות, תוך הפעלת מניפולציות רגשיות כלפיהן, ניצול תלות וחולשה, ואף טרח וסיכם על מילות קוד להתקשרות עמו, בתקווה שמעשיו לא יתגלו לעולם."
כתב האישום מייחס לשמואלי ריבוי עבירות של גרם אינוס בקטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, ניסיון גרם אינוס קטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, גרם אינוס, ניסיון גרם אינוס, מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, גרם מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, גרם מעשה מגונה, הטרדה מינית קטינה מתחת לגיל 15, ניסיון הטרדה מינית מתחת לגיל 15, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה סדום בהסכמה, גרם בעילה אסורה בהסכמה, פגיעה בפרטיות, החזקת חומר תועבה ובו דמותו של קטין, שימוש בקטין בהצגת תועבה, סחיטה באיומים.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי באר שבע כתב אישום נגד אחמד אלאטרש (28) לאחר שרצח את אחיו באמצעות רכבו.
על פי כתב האישום שהגיש עו"ד אבי ביטון, לפני כחודש הגיע אחמד לבית הוריו שם שהה גם אחיו עמו היה מסוכסך. בעת ביקורו במקום התווכחו השניים והחלו לדחוף האחד את השני, בשלב מסוים עזב אחמד את המקום והחל לסוע במעגלים בשטח הסמוך לבית. באותה העת יצא המנוח מהבית והחל ללכת לעבר שטח פתוח הסמוך למקום. אז החל אחמד לרדוף אחריו באמצעות רכבו, בתגובה החל המנוח לרוץ לעבר הצד השני, אך אחמד השיג את המנוח ופגע בו בעוצמה באמצעות רכבו, כתוצאה מהפגיעה הוטח המנוח אל האדמה. לאחר האירוע נמלט אחמד מהמקום ללא שהזעיק עזרה. אנשים אשר היו באזור הזעיקו את כוחות ההצלה והמנוח פונה לבית החולים. בעקבות הפגיעות שנגרמו למנוח זמן קצר לאחר האירוע נקבע מותו.
לאחמד יוחסו עבירות של רצח (בכוונה) והפקרה לאחר פגיעה.
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי באר שבע כתב אישום נגד אחמד אלאטרש (28) לאחר שרצח את אחיו באמצעות רכבו.
על פי כתב האישום שהגיש עו"ד אבי ביטון, לפני כחודש הגיע אחמד לבית הוריו שם שהה גם אחיו עמו היה מסוכסך. בעת ביקורו במקום התווכחו השניים והחלו לדחוף האחד את השני, בשלב מסוים עזב אחמד את המקום והחל לסוע במעגלים בשטח הסמוך לבית. באותה העת יצא המנוח מהבית והחל ללכת לעבר שטח פתוח הסמוך למקום. אז החל אחמד לרדוף אחריו באמצעות רכבו, בתגובה החל המנוח לרוץ לעבר הצד השני, אך אחמד השיג את המנוח ופגע בו בעוצמה באמצעות רכבו, כתוצאה מהפגיעה הוטח המנוח אל האדמה. לאחר האירוע נמלט אחמד מהמקום ללא שהזעיק עזרה. אנשים אשר היו באזור הזעיקו את כוחות ההצלה והמנוח פונה לבית החולים. בעקבות הפגיעות שנגרמו למנוח זמן קצר לאחר האירוע נקבע מותו.
לאחמד יוחסו עבירות של רצח (בכוונה) והפקרה לאחר פגיעה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט השלום בחיפה כתב אישום נגד רוני חודדטוב (36) תושב יהוד בגין 26 אישומים של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי פק' מס הכנסה של שימוש במרמה, ערמה ותחבולה ועבירה לפי חוק איסור הלבנת הון של איסור עשיית פעולה ברכוש אסור. הנאשם במשך שנים קיבל במרמה מהמתלוננים יותר ממיליון ו 700 אלף ₪.
לפי כתב האישום שהגיש עו"ד עמית רווה, מחודש ספטמבר 2021 רקם הנאשם תכנית להונות אנשים המעוניינים לרכוש רכבי יד שנייה. במסגרת תכנית המרמה, נהג הנאשם להציג בפני המתלוננים מצג כוזב לפיו הוא עוסק במכירת רכבים מכונס נכסים בהנחות משמעותיות משווי השוק שלהם. כחלק מתכנית המרמה, פרסם הנאשם באתרי אינטרנט שונים הצעות לרכישת רכבים דרך כונס נכסים והזמין את המתעניינים להשאיר פרטים ליצירת קשר באתר. בעקבות הפרטים שהושארו באתרים, פנה הנאשם אל המתלוננים. הנאשם אף פנה לאנשים שונים באופן יזום והציע להם לרכוש רכבי יד שניה באמצעותו תוך שהציג בפניהם את המצג הכוזב האמור לעיל.
הנאשם נהג בדפוס דומה עם המתלוננים והורה להם לשלם לו סכומי כסף שונים עבור קבלת הרכבים, בטענות שונות כמו תשלומי אגרה, ביטוח, מקדמה, שחרור מעיקולים ועוד, וכן הורה להם בהמשך לשלם סכומי כסף נוספים עבור רכישת הרכבים. בחלק מהמקרים העבירו המתלוננים את הכספים באמצעות העברות בנקאיות לחשבון הבנק של הנאשם או לחשבונות בנק של אחרים בהתאם לפרטים שמסר להם הנאשם, בחלק מהמקרים הם העבירו את הכספים לידי הנאשם במזומן באמצעות נהגי מוניות ששלח הנאשם ובחלק מהמקרים באמצעות שליחת קוד לנאשם למשיכת מזומן מכספומטים. הנאשם קיבל את הכספים ולא סיפק למתלוננים את הרכבים.
בעקבות זאת, פנו המתלוננים לנאשם וביקשו כי הוא יעביר אליהם את הרכבים וכן ביקשו מהנאשם שישיב להם את הכספים שהעבירו לו. בחלק מהמקרים הנאשם הפסיק לענות לטלפונים של המתלוננים, ובחלק מהמקרים הבטיח למתלוננים שישיב את כספם. בחלק מהמקרים, טען הנאשם, בכזב, בפני המתלוננים, כי הוא החזיר להם את הכסף באמצעות העברה בנקאית לחשבון הבנק שלהם ולתמיכה בכך שלח הנאשם למתלוננים צילומי מסך הנחזים להיות תיעוד של העברות בנקאיות לחשבונות הבנק של המתלוננים, זאת מבלי שהעביר אליהם את הכספים.
הנאשם קיבל מהמתלוננים, במרמה סכומי כסף המגיעים לסכום של 1,768,600 ₪.
הפרקליטות מבקשת לעצור את הנאשם עד תום ההליכים.
פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט השלום בחיפה כתב אישום נגד רוני חודדטוב (36) תושב יהוד בגין 26 אישומים של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי פק' מס הכנסה של שימוש במרמה, ערמה ותחבולה ועבירה לפי חוק איסור הלבנת הון של איסור עשיית פעולה ברכוש אסור. הנאשם במשך שנים קיבל במרמה מהמתלוננים יותר ממיליון ו 700 אלף ₪.
לפי כתב האישום שהגיש עו"ד עמית רווה, מחודש ספטמבר 2021 רקם הנאשם תכנית להונות אנשים המעוניינים לרכוש רכבי יד שנייה. במסגרת תכנית המרמה, נהג הנאשם להציג בפני המתלוננים מצג כוזב לפיו הוא עוסק במכירת רכבים מכונס נכסים בהנחות משמעותיות משווי השוק שלהם. כחלק מתכנית המרמה, פרסם הנאשם באתרי אינטרנט שונים הצעות לרכישת רכבים דרך כונס נכסים והזמין את המתעניינים להשאיר פרטים ליצירת קשר באתר. בעקבות הפרטים שהושארו באתרים, פנה הנאשם אל המתלוננים. הנאשם אף פנה לאנשים שונים באופן יזום והציע להם לרכוש רכבי יד שניה באמצעותו תוך שהציג בפניהם את המצג הכוזב האמור לעיל.
הנאשם נהג בדפוס דומה עם המתלוננים והורה להם לשלם לו סכומי כסף שונים עבור קבלת הרכבים, בטענות שונות כמו תשלומי אגרה, ביטוח, מקדמה, שחרור מעיקולים ועוד, וכן הורה להם בהמשך לשלם סכומי כסף נוספים עבור רכישת הרכבים. בחלק מהמקרים העבירו המתלוננים את הכספים באמצעות העברות בנקאיות לחשבון הבנק של הנאשם או לחשבונות בנק של אחרים בהתאם לפרטים שמסר להם הנאשם, בחלק מהמקרים הם העבירו את הכספים לידי הנאשם במזומן באמצעות נהגי מוניות ששלח הנאשם ובחלק מהמקרים באמצעות שליחת קוד לנאשם למשיכת מזומן מכספומטים. הנאשם קיבל את הכספים ולא סיפק למתלוננים את הרכבים.
בעקבות זאת, פנו המתלוננים לנאשם וביקשו כי הוא יעביר אליהם את הרכבים וכן ביקשו מהנאשם שישיב להם את הכספים שהעבירו לו. בחלק מהמקרים הנאשם הפסיק לענות לטלפונים של המתלוננים, ובחלק מהמקרים הבטיח למתלוננים שישיב את כספם. בחלק מהמקרים, טען הנאשם, בכזב, בפני המתלוננים, כי הוא החזיר להם את הכסף באמצעות העברה בנקאית לחשבון הבנק שלהם ולתמיכה בכך שלח הנאשם למתלוננים צילומי מסך הנחזים להיות תיעוד של העברות בנקאיות לחשבונות הבנק של המתלוננים, זאת מבלי שהעביר אליהם את הכספים.
הנאשם קיבל מהמתלוננים, במרמה סכומי כסף המגיעים לסכום של 1,768,600 ₪.
הפרקליטות מבקשת לעצור את הנאשם עד תום ההליכים.