עד היום פרסמה הקרן למעלה מ-60 קולות קוראים, בהיקף של כ-220 מיליון ש"ח לקידום תכליות ציבוריות שונות.
אודות עוגן-
עוגן היא קבוצה פיננסית- חברתית, אשר עוסקת במתן אשראי ובהעצמה פיננסית של אוכלוסיות מאותגרות כלכלית בישראל.
קבוצת עוגן שואפת להשלים את ההלוואות הניתנות ללקוחותיה בליווי פיננסי ובמנטורינג, אשר יסייעו למשקי הבית, עסקים ומלכ"רים, לצלוח מציאות כלכלית מאתגרת.
קבוצת עוגן העניקה עד היום כ- 75 אלף הלוואות, בהיקף של כ- 2 מיליארד ₪. בשנת 2022 העניקה קבוצת עוגן אשראי בהיקף של כ- 250 מיליון ₪.
קישור לפרטים נוספים ולהגשת בקשה: https://www.ogen.org/%D7%97%D7%95%D7%A3-%D7%9E%D7%91%D7%98%D7%97%D7%99%D7%9D-2
אודות עוגן-
עוגן היא קבוצה פיננסית- חברתית, אשר עוסקת במתן אשראי ובהעצמה פיננסית של אוכלוסיות מאותגרות כלכלית בישראל.
קבוצת עוגן שואפת להשלים את ההלוואות הניתנות ללקוחותיה בליווי פיננסי ובמנטורינג, אשר יסייעו למשקי הבית, עסקים ומלכ"רים, לצלוח מציאות כלכלית מאתגרת.
קבוצת עוגן העניקה עד היום כ- 75 אלף הלוואות, בהיקף של כ- 2 מיליארד ₪. בשנת 2022 העניקה קבוצת עוגן אשראי בהיקף של כ- 250 מיליון ₪.
קישור לפרטים נוספים ולהגשת בקשה: https://www.ogen.org/%D7%97%D7%95%D7%A3-%D7%9E%D7%91%D7%98%D7%97%D7%99%D7%9D-2
עוגן
עוגן - חוף מבטחים
על התכנית חוף מבטחים הינו פרויקט שיקום כלכלי חדשני הנערך בשיתוף פעולה בין עוגן והקרן לתובענות הייצוגיות במשרד המשפטים. חוף מבטחים הינה תכנית one-stop-shop עבור משקי בית שהידרדרו לחובות, נמצאים בתהליכי הוצאה לפועל ומעוניינים להתמודד עם החוב ולצאת לחיים חדשים.…
שלום רב,
הודעה מטעם מחלקת ייעוץ וחקיקה:
הסדר הקבע המוצע להסדרת גישת הציבור לנחל האסי
בהתאם להוראת בית המשפט שהטיל על המדינה לגבש הסדר כולל ביחס לגישה לנחל האסי, הוקם צוות בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי), גב' כרמית יוליס. הצוות מפרסם היום הסדר קבע להסדרת גישת הציבור לנחל האסי. ההסדר המוצע נועד להבטיח את קיומה של זכות הגישה של הציבור אל הנחל תוך שמירה על שגרת חיים נאותה לתושבי קיבוץ ניר דוד.
בצוות חברים אורית קוטב, המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים), ניב יערי, תמר גנוניאן-פרקל ומיה ציפין, ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי), טל גטרר וצילה חמיאס-גפניאל מרשות מקרקעי ישראל. סייעו לעבודת הצוות ינקי קווינט, ראש רשות מקרקעי ישראל, יהודה זמרת היועץ המשפטי של משרד הפנים, פרקליט מחוז צפון (אזרחי), איתן לדרר וחנין סמעאן-מויס, המשנה לפרקליט מחוז צפון (אזרחי). את עבודת הצוות ריכזו ירדן כרמלי ורועי דרומר, ממחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי).
עקרון יסוד בהסדר מעגן את הזכות הקניינית של הציבור במקרקעי הנחל ובגדותיו, מכח היותם 'מקרקעי ייעוד' בהתאם לחוק המקרקעין, ומשכך אין לקיבוץ סמכות למנוע באופן גורף את הגישה של הציבור למשאב טבע זה. בד בבד מבקש ההסדר להתחשב ככל הניתן בתושבי המקום ולמזער את הפגיעה באיכות חייהם, לרבות בדרך של קביעת הסדר מבוקר של כניסת מבקרים לקיבוץ, השתתפות המדינה בהוצאות הפיתוח והסדרים נוספים.
תהליך גיבוש ההסדר כלל איסוף מידע, בדיקות עובדתיות ומשפטיות, התייעצויות עם אנשי מקצוע מהתחומים הרלוונטיים ובחינת עמדותיהם של גורמים שונים בשלטון המקומי, בתחום האקדמיה, ארגוני חברה אזרחית ורשויות המדינה. בנוסף, פורסם לציבור קול קורא במטרה לאפשר להעביר הערות והצעות להסדרת הנושא, והתקבלו קרוב למאה הערות. עמדות כל אלה נשמעו בקשב רב.
עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי): "ההסדר המוצע מהווה הסדר ראוי המאזן נכונה את מכלול האינטרסים והזכויות של הצדדים הנוגעים בדבר, והוא גובש לאחר שיח ממושך ושמיעת כלל העמדות בעניין. ההסדר נועד להבטיח גישה חופשית לציבור אל נחל האסי , מכח היותם מקרקעי יעוד, וזאת לצד שמירה על איכות החיים של תושבי קיבוץ ניר דוד. מדובר בנושא מורכב , גם לאור ההיבטים החברתיים והציבוריים הכרוכים בו, בנוסף על ההיבטים המשפטיים ואנו מאמינים כי ההסדר מביא פתרון נכון לאיזון האינטרסים במקרה זה".
שאלת זכות הגישה של הציבור אל נחל האסי עומדת במוקד מאבק ציבורי ארוך שנים. המאבק כנגד סגירת שערי הקיבוץ הוליד חיכוכים בין תומכי המאבק ואנשי הקיבוץ והוליד מספר הליכים משפטיים, במסגרתם נטען כנגד הקיבוץ כי יש לפתוח את שעריו ולאפשר גישה של הציבור אל מקטע הנחל הזורם בתוככי הקיבוץ. הליכים אלה ותוצאותיהם מפורטים בדו"ח הצוות.
העמדה הנוגעת בזכות הציבור למשאב הטבע הוצגה בעבר לבית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת בירור עתירה מינהלית שהוגשה בעניין (עת"מ 1706-09-20 ארבל ואח' נ' מועצה אזורית עמק המעיינות). בפסק דינו בעתירה, קבע בית המשפט המחוזי, בין היתר, הסדר ביניים שיאפשר את כניסת הציבור לנחל, בשעות מסוימות ובהיקף של עד 400 אנשים בכל זמן נתון, דרך "החוף הירוק" – מקטע שנמצא בגדה הצפונית של קצהו המערבי של מקטע הנחל שבתוך תחומי היישוב, מחוץ לאזור המגורים בקיבוץ. בנוסף, וזאת העיקר - קבע בית המשפט כי על המדינה לגבש פתרון כולל, אשר ישקף את האיזון הראוי שבין הזכויות המתנגשות, תוך תשומת לב להיבטים התכנוניים שקיימים במקום, וכן תוך התייחסות למגוון היבטים נוספים הקיימים אגב הסכסוך.
ההסדר שגובש נשען על שני אדנים עיקריים: מתן גישה של הציבור אל הערוץ הזורם בתוככי הקיבוץ, לצד הרחבה וטיוב שטח מקטע הנחל בחוף הירוק לטובת הגדלת יכולת קליטת המבקרים בו.
במסגרת הדו"ח סקר הצוות את הדינים הרלוונטיים לעניין, ומצא כי אין עיגון בחקיקה ובפסיקה להגבלה גורפת של זכות הגישה של הציבור לנחלים. בצד האמור, הצוות היה ער לכך שזכות הגישה, ככל הזכויות, אינה מוחלטת, וכי בכל עת נדרש לאזנה למול אינטרסים לגיטימיים הניצבים מולה. בענייננו, עמד הצוות על כך שפתיחה לא מבוקרת של שערי הקיבוץ לכל המעוניין עלולה לגרום בין היתר לפגיעה קשה במרקם חייהם של תושבי הקיבוץ, ובחיי הקהילה הייחודיים שנוצרו שם.
ההסדר נשען על הרחבת ההסדר במקטע הנחל בחוף הירוק מחד, ועל פתיחה מבוקרת של מקטע הנחל שנמצא בתוככי הקיבוץ לציבור הרחב מאידך.
הודעה מטעם מחלקת ייעוץ וחקיקה:
הסדר הקבע המוצע להסדרת גישת הציבור לנחל האסי
בהתאם להוראת בית המשפט שהטיל על המדינה לגבש הסדר כולל ביחס לגישה לנחל האסי, הוקם צוות בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי), גב' כרמית יוליס. הצוות מפרסם היום הסדר קבע להסדרת גישת הציבור לנחל האסי. ההסדר המוצע נועד להבטיח את קיומה של זכות הגישה של הציבור אל הנחל תוך שמירה על שגרת חיים נאותה לתושבי קיבוץ ניר דוד.
בצוות חברים אורית קוטב, המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים), ניב יערי, תמר גנוניאן-פרקל ומיה ציפין, ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי), טל גטרר וצילה חמיאס-גפניאל מרשות מקרקעי ישראל. סייעו לעבודת הצוות ינקי קווינט, ראש רשות מקרקעי ישראל, יהודה זמרת היועץ המשפטי של משרד הפנים, פרקליט מחוז צפון (אזרחי), איתן לדרר וחנין סמעאן-מויס, המשנה לפרקליט מחוז צפון (אזרחי). את עבודת הצוות ריכזו ירדן כרמלי ורועי דרומר, ממחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי).
עקרון יסוד בהסדר מעגן את הזכות הקניינית של הציבור במקרקעי הנחל ובגדותיו, מכח היותם 'מקרקעי ייעוד' בהתאם לחוק המקרקעין, ומשכך אין לקיבוץ סמכות למנוע באופן גורף את הגישה של הציבור למשאב טבע זה. בד בבד מבקש ההסדר להתחשב ככל הניתן בתושבי המקום ולמזער את הפגיעה באיכות חייהם, לרבות בדרך של קביעת הסדר מבוקר של כניסת מבקרים לקיבוץ, השתתפות המדינה בהוצאות הפיתוח והסדרים נוספים.
תהליך גיבוש ההסדר כלל איסוף מידע, בדיקות עובדתיות ומשפטיות, התייעצויות עם אנשי מקצוע מהתחומים הרלוונטיים ובחינת עמדותיהם של גורמים שונים בשלטון המקומי, בתחום האקדמיה, ארגוני חברה אזרחית ורשויות המדינה. בנוסף, פורסם לציבור קול קורא במטרה לאפשר להעביר הערות והצעות להסדרת הנושא, והתקבלו קרוב למאה הערות. עמדות כל אלה נשמעו בקשב רב.
עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי): "ההסדר המוצע מהווה הסדר ראוי המאזן נכונה את מכלול האינטרסים והזכויות של הצדדים הנוגעים בדבר, והוא גובש לאחר שיח ממושך ושמיעת כלל העמדות בעניין. ההסדר נועד להבטיח גישה חופשית לציבור אל נחל האסי , מכח היותם מקרקעי יעוד, וזאת לצד שמירה על איכות החיים של תושבי קיבוץ ניר דוד. מדובר בנושא מורכב , גם לאור ההיבטים החברתיים והציבוריים הכרוכים בו, בנוסף על ההיבטים המשפטיים ואנו מאמינים כי ההסדר מביא פתרון נכון לאיזון האינטרסים במקרה זה".
שאלת זכות הגישה של הציבור אל נחל האסי עומדת במוקד מאבק ציבורי ארוך שנים. המאבק כנגד סגירת שערי הקיבוץ הוליד חיכוכים בין תומכי המאבק ואנשי הקיבוץ והוליד מספר הליכים משפטיים, במסגרתם נטען כנגד הקיבוץ כי יש לפתוח את שעריו ולאפשר גישה של הציבור אל מקטע הנחל הזורם בתוככי הקיבוץ. הליכים אלה ותוצאותיהם מפורטים בדו"ח הצוות.
העמדה הנוגעת בזכות הציבור למשאב הטבע הוצגה בעבר לבית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת בירור עתירה מינהלית שהוגשה בעניין (עת"מ 1706-09-20 ארבל ואח' נ' מועצה אזורית עמק המעיינות). בפסק דינו בעתירה, קבע בית המשפט המחוזי, בין היתר, הסדר ביניים שיאפשר את כניסת הציבור לנחל, בשעות מסוימות ובהיקף של עד 400 אנשים בכל זמן נתון, דרך "החוף הירוק" – מקטע שנמצא בגדה הצפונית של קצהו המערבי של מקטע הנחל שבתוך תחומי היישוב, מחוץ לאזור המגורים בקיבוץ. בנוסף, וזאת העיקר - קבע בית המשפט כי על המדינה לגבש פתרון כולל, אשר ישקף את האיזון הראוי שבין הזכויות המתנגשות, תוך תשומת לב להיבטים התכנוניים שקיימים במקום, וכן תוך התייחסות למגוון היבטים נוספים הקיימים אגב הסכסוך.
ההסדר שגובש נשען על שני אדנים עיקריים: מתן גישה של הציבור אל הערוץ הזורם בתוככי הקיבוץ, לצד הרחבה וטיוב שטח מקטע הנחל בחוף הירוק לטובת הגדלת יכולת קליטת המבקרים בו.
במסגרת הדו"ח סקר הצוות את הדינים הרלוונטיים לעניין, ומצא כי אין עיגון בחקיקה ובפסיקה להגבלה גורפת של זכות הגישה של הציבור לנחלים. בצד האמור, הצוות היה ער לכך שזכות הגישה, ככל הזכויות, אינה מוחלטת, וכי בכל עת נדרש לאזנה למול אינטרסים לגיטימיים הניצבים מולה. בענייננו, עמד הצוות על כך שפתיחה לא מבוקרת של שערי הקיבוץ לכל המעוניין עלולה לגרום בין היתר לפגיעה קשה במרקם חייהם של תושבי הקיבוץ, ובחיי הקהילה הייחודיים שנוצרו שם.
ההסדר נשען על הרחבת ההסדר במקטע הנחל בחוף הירוק מחד, ועל פתיחה מבוקרת של מקטע הנחל שנמצא בתוככי הקיבוץ לציבור הרחב מאידך.
עיקרי ההסדר להסדרת גישת הציבור לנחל האסי:
• מקטע הנחל בחוף הירוק: יבוצעו עבודות שדרוג שיביאו להרחבת החוף כך שישתרע גם על הגדה הדרומית של הנחל, באופן שיאפשר הגדלת כמות האנשים שיכולה להיכנס אליו. למעשה שטחו של החוף הירוק יוגדל פי 2 מגודלו הנוכחי. כניסה לחוף לא תותנה בתשלום. בתוך כך, יוקם גשר המחבר בין הגדות, תוסר הצמחייה שבצד המערבי של הגדה הדרומית, תוקם הצללה בגדה הדרומית ויוצבו מתקני שירותים ופחים. הצוות ציין כי ניתן יהיה לממן את עבודות הפיתוח והשדרוג באמצעות הגשת בקשה לתקצוב לקרן לשמירה על שטחים פתוחים שהוקמו מכוח חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960. במסגרת מימון עבודות הפיתוח, ניתן יהיה לבחון גם הקצאת סכומים עבור תפעול שוטף שמטרתם לכסות את העלויות הכרוכות בניהול החניה המצויה של שטחי המשבצת של הקיבוץ. לאחר עבודות הפיתוח האמורות, אשר יבוצעו לאחר עונת הרחצה 2023 ולפני עונת הרחצה 2024, ניתן יהיה לקלוט בחוף עד 520 איש בכל רגע נתון.
מדובר על הגדלה משמעותית של קיבולת הקהל לעומת המצב הקיים כיום. באשר לשעות הכניסה, המתווה קובע כי החוף הירוק יהיה פתוח בימים א-ו בין השעות 17:00-9:00. החוף יהיה סגור בשבתות, חגים (לא כולל חול המועד) יום הזיכרון לחללי צהל, ויום הזיכרון לשואה ולגבורה.
• גישה לנחל וגדותיו שבתוך שטחי המגורים של קיבוץ ניר דוד: תותר גישה לציבור אל הנחל וגדותיו שבתוך הקיבוץ, וזאת דרך הגדה הדרומית של הנחל, לרבות גישה למי הנחל, למעט באזורים אשר קיימת סכנה בטיחותית בהם (דוגמת סביבת הסכר שנמצא בקצהו המזרחי של הנחל). מתן הגישה בדרך זו יאפשר המשך שגרת חיים תקינה של תושבי הקיבוץ. הכניסה תתאפשר דרך שער שיוקם בגבולה המזרחי של הגדה הדרומית שתפותח בחוף הירוק. אולם, עד להקמת הגשר המאפשר את המעבר לגדה הדרומית, הכניסה תיערך באופן זמני בכל דרך סבירה אחרת . המתווה קובע כי בשטח זה של הנחל מספר המבקרים בו זמנית במקום לא יעלה על 50 איש. בתוך כך, ניתן יהיה לנהל מנגנון לוויסות קהל המבקרים, למשל באמצעות רישום מוקדם והפקת תעודות מזהות בכניסה. באשר לשעות הכניסה, המתווה קובע כי שעות הפעילות בחלק זה של הנחל יהיו בימים א-ה בין השעות 15:00-9:00. וביום שישי בין 09:00-13:00.
משמעות הדבר היא כי בשטח יוכלו להיות בסך הכל קרוב ל-600 איש, כשהחוף הירוק משתרע על כ-5 דונם בלבד. לשם השוואה גן לאומי גן השלושה (''הסחנה'') ששטחו 136 דונם קולט בימי הביקוש בין 3,000-2,000 מבקרים. בנוסף קובע המתווה מגבלות על פעילות מסחרית בנחל, על ידי הקיבוץ, למעט אורחי הצימרים והלינה הכפרית המצויה בסמיכות למים (שלא ימנו במסגרת מגבלת הקהל).
באשר להיבטי האכיפה, במסגרת הדו"ח הביע הצוות את עמדתו כי היה ראוי שהמועצה האזורית עמק המעיינות, אשר בתחומה עובר הנחל, ושהיא בעלת הסמכות לאכוף, תדאג לניהול ההסדר. במסגרת גיבוש ההסדר, קיים הצוות שיח עם נציגי המועצה האזורית, מתוך מטרה לרתום אותה לגיבוש ואכיפת הסדר קבע במקום. חרף הניסיונות, המועצה, שלא כפרה בסמכויותיה החוקיות לייצר הסדרים מאוזנים בשטחי ניר דוד ולאוכפם, ביקשה שלא להיות מעורבת בעניין נחל האסי.
במסגרת הדו"ח מצא הצוות לציין כי הגם שיישום ההסדר על ידי המועצה יהיה מיטבי, ולצד הציפייה שהמועצה תפעיל את סמכויותיה, ניתן יהיה ליישם את ההסדר גם באמצעות הקיבוץ. ללא אכיפה כזו, סבר הצוות כי אין כל עוגן חוקי אשר יצדיק את מניעת פתיחת כל תוואי הנחל ללא כל הוראה מגבילה, וכי ככל שהמתווה לא ייושם הרי שיש לפתוח את הנחל באופן גורף לציבור.
בהמשך לכל האמור, נקבע בדו"ח כי ההסדר ייבחן מחדש כעבור תקופת זמן , על סמך הניסיון שיצטבר בתקופת זמן זו.
להסדר הקבע המוצע: https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/3004223
• מקטע הנחל בחוף הירוק: יבוצעו עבודות שדרוג שיביאו להרחבת החוף כך שישתרע גם על הגדה הדרומית של הנחל, באופן שיאפשר הגדלת כמות האנשים שיכולה להיכנס אליו. למעשה שטחו של החוף הירוק יוגדל פי 2 מגודלו הנוכחי. כניסה לחוף לא תותנה בתשלום. בתוך כך, יוקם גשר המחבר בין הגדות, תוסר הצמחייה שבצד המערבי של הגדה הדרומית, תוקם הצללה בגדה הדרומית ויוצבו מתקני שירותים ופחים. הצוות ציין כי ניתן יהיה לממן את עבודות הפיתוח והשדרוג באמצעות הגשת בקשה לתקצוב לקרן לשמירה על שטחים פתוחים שהוקמו מכוח חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960. במסגרת מימון עבודות הפיתוח, ניתן יהיה לבחון גם הקצאת סכומים עבור תפעול שוטף שמטרתם לכסות את העלויות הכרוכות בניהול החניה המצויה של שטחי המשבצת של הקיבוץ. לאחר עבודות הפיתוח האמורות, אשר יבוצעו לאחר עונת הרחצה 2023 ולפני עונת הרחצה 2024, ניתן יהיה לקלוט בחוף עד 520 איש בכל רגע נתון.
מדובר על הגדלה משמעותית של קיבולת הקהל לעומת המצב הקיים כיום. באשר לשעות הכניסה, המתווה קובע כי החוף הירוק יהיה פתוח בימים א-ו בין השעות 17:00-9:00. החוף יהיה סגור בשבתות, חגים (לא כולל חול המועד) יום הזיכרון לחללי צהל, ויום הזיכרון לשואה ולגבורה.
• גישה לנחל וגדותיו שבתוך שטחי המגורים של קיבוץ ניר דוד: תותר גישה לציבור אל הנחל וגדותיו שבתוך הקיבוץ, וזאת דרך הגדה הדרומית של הנחל, לרבות גישה למי הנחל, למעט באזורים אשר קיימת סכנה בטיחותית בהם (דוגמת סביבת הסכר שנמצא בקצהו המזרחי של הנחל). מתן הגישה בדרך זו יאפשר המשך שגרת חיים תקינה של תושבי הקיבוץ. הכניסה תתאפשר דרך שער שיוקם בגבולה המזרחי של הגדה הדרומית שתפותח בחוף הירוק. אולם, עד להקמת הגשר המאפשר את המעבר לגדה הדרומית, הכניסה תיערך באופן זמני בכל דרך סבירה אחרת . המתווה קובע כי בשטח זה של הנחל מספר המבקרים בו זמנית במקום לא יעלה על 50 איש. בתוך כך, ניתן יהיה לנהל מנגנון לוויסות קהל המבקרים, למשל באמצעות רישום מוקדם והפקת תעודות מזהות בכניסה. באשר לשעות הכניסה, המתווה קובע כי שעות הפעילות בחלק זה של הנחל יהיו בימים א-ה בין השעות 15:00-9:00. וביום שישי בין 09:00-13:00.
משמעות הדבר היא כי בשטח יוכלו להיות בסך הכל קרוב ל-600 איש, כשהחוף הירוק משתרע על כ-5 דונם בלבד. לשם השוואה גן לאומי גן השלושה (''הסחנה'') ששטחו 136 דונם קולט בימי הביקוש בין 3,000-2,000 מבקרים. בנוסף קובע המתווה מגבלות על פעילות מסחרית בנחל, על ידי הקיבוץ, למעט אורחי הצימרים והלינה הכפרית המצויה בסמיכות למים (שלא ימנו במסגרת מגבלת הקהל).
באשר להיבטי האכיפה, במסגרת הדו"ח הביע הצוות את עמדתו כי היה ראוי שהמועצה האזורית עמק המעיינות, אשר בתחומה עובר הנחל, ושהיא בעלת הסמכות לאכוף, תדאג לניהול ההסדר. במסגרת גיבוש ההסדר, קיים הצוות שיח עם נציגי המועצה האזורית, מתוך מטרה לרתום אותה לגיבוש ואכיפת הסדר קבע במקום. חרף הניסיונות, המועצה, שלא כפרה בסמכויותיה החוקיות לייצר הסדרים מאוזנים בשטחי ניר דוד ולאוכפם, ביקשה שלא להיות מעורבת בעניין נחל האסי.
במסגרת הדו"ח מצא הצוות לציין כי הגם שיישום ההסדר על ידי המועצה יהיה מיטבי, ולצד הציפייה שהמועצה תפעיל את סמכויותיה, ניתן יהיה ליישם את ההסדר גם באמצעות הקיבוץ. ללא אכיפה כזו, סבר הצוות כי אין כל עוגן חוקי אשר יצדיק את מניעת פתיחת כל תוואי הנחל ללא כל הוראה מגבילה, וכי ככל שהמתווה לא ייושם הרי שיש לפתוח את הנחל באופן גורף לציבור.
בהמשך לכל האמור, נקבע בדו"ח כי ההסדר ייבחן מחדש כעבור תקופת זמן , על סמך הניסיון שיצטבר בתקופת זמן זו.
להסדר הקבע המוצע: https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/3004223
שלום רב,
הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
המחלקה לחקירות שוטרים הגישה לבית משפט השלום בראשון לציון כתב אישום נגד אלמוג טסה, וזאת לאחר שדרך את נשקו לעבר קטינים ואיים כי ירה לעברם בעת שעצרו את רכבם לבקשתו לפני כשנה.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד נעמי מששה ונחקר על ידי צוות מרכז במחלקה לחקירות שוטרים, במהלך משמרת סיור שגרתית קיבל הנאשם דיווח בקשר כי נהג נוסע לא כשורה כשהוא אוחז במכשיר טלפון נייד. באותו הזמן עשו את דרכם ברכב מהבריכה לביתם חמישה קטינים בגילאי 17-15, הנאשם הבחין ברכב, רץ לעברו תוך שהוא צועק "עצור", בתגובה לכך הרכב נעצר והנאשם הלם באמצעות ידיו על מכסה המנוע של הרכב וצעק לעבר הנהג הקטין "מה יא בן זה, רוצה אני אירה בך יא טמבל, ניסית לדרוס אותי יא בן שה, יא מז*ן?". נוסעי הרכב ההמומים הרימו בתגובה את ידיהם כלפי מעלה באופן מתגונן. הנאשם שלף במהירות את אקדחו, דרך אותו וכיוון אותו לעבר הקטינים שישבו בקדמת הרכב. הקטינים שיצאו מהרכב טענו בפני השוטר כי לא הייתה להם כוונה לדרוס אותו אך השוטר המשיך לכוון לעברם את האקדח. לאחר מכן תיאר השוטר בדיווח בקשר, בפני שוטרים אחרים שהגיעו למקום ובדוח הפעולה הכוזב שכתב כי הקטינים ניסו לדרוס אותו.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של איומים, מעשה פזיזות ורשלנות בנשק ושיבוש מהלכי משפט.
הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
המחלקה לחקירות שוטרים הגישה לבית משפט השלום בראשון לציון כתב אישום נגד אלמוג טסה, וזאת לאחר שדרך את נשקו לעבר קטינים ואיים כי ירה לעברם בעת שעצרו את רכבם לבקשתו לפני כשנה.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד נעמי מששה ונחקר על ידי צוות מרכז במחלקה לחקירות שוטרים, במהלך משמרת סיור שגרתית קיבל הנאשם דיווח בקשר כי נהג נוסע לא כשורה כשהוא אוחז במכשיר טלפון נייד. באותו הזמן עשו את דרכם ברכב מהבריכה לביתם חמישה קטינים בגילאי 17-15, הנאשם הבחין ברכב, רץ לעברו תוך שהוא צועק "עצור", בתגובה לכך הרכב נעצר והנאשם הלם באמצעות ידיו על מכסה המנוע של הרכב וצעק לעבר הנהג הקטין "מה יא בן זה, רוצה אני אירה בך יא טמבל, ניסית לדרוס אותי יא בן שה, יא מז*ן?". נוסעי הרכב ההמומים הרימו בתגובה את ידיהם כלפי מעלה באופן מתגונן. הנאשם שלף במהירות את אקדחו, דרך אותו וכיוון אותו לעבר הקטינים שישבו בקדמת הרכב. הקטינים שיצאו מהרכב טענו בפני השוטר כי לא הייתה להם כוונה לדרוס אותו אך השוטר המשיך לכוון לעברם את האקדח. לאחר מכן תיאר השוטר בדיווח בקשר, בפני שוטרים אחרים שהגיעו למקום ובדוח הפעולה הכוזב שכתב כי הקטינים ניסו לדרוס אותו.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של איומים, מעשה פזיזות ורשלנות בנשק ושיבוש מהלכי משפט.
הודעה משותפת מטעם המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ורשות התחרות:
הסדר טיעון ראשון בקרטל המסעות לפולין:
מנהל מחלקת פולין בחברת "אקדמי" ירצה 7.5 חודשי מאסר
בית המשפט המחוזי במחוז מרכז (כב' השופט ד"ר עמי קובו) הרשיע היום את אהרון טורוביץ', אשר שימש בעבר מנהל מחלקת פולין בחברת "אקדמי טרוול", בכך שהיה צד להסדרים של אי תחרות ביחס למסעות לפולין עם חברות "הלל", "גשר" ו"דיזנהאוז", וכן בעבירות נוספות. טורוביץ' הורשע בכתב אישום מתוקן על פי הודייתו כחלק מהסדר טיעון אליו הגיעו המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ורשות התחרות במסגרתו ייגזרו על טורוביץ' 7.5 חודשי מאסר בפועל.
על פי האישום המרכזי בכתב האישום המתוקן בו הורשע טורוביץ', בין הצדדים להסדרים היו הסדרי אי תחרות על "לקוחות קיימים" שנמשכו החל משנת 2010 ועד לפתיחת החקירה הגלויה בינואר 2016. על פי ההסדרים חברות "אקדמי", "גשר" ו"הלל" סיכמו ביניהן כי לא יתחרו זו בזו על לקוחות שיצאו בעבר עם אחת החברות.
עוד הורשע טורוביץ' בכך שהיה צד להסדר דומה עם חברת "דיזנהאוז" החל מראשית שנת 2011 ועד לפתיחה בחקירה הגלויה.
על פי הכרעת הדין, הצדדים יישמו את ההסדרים האמורים ונמנעו מתחרות אלה בלקוחותיו של האחר, למעט במקרים חריגים.
מלבד האמור, הורשע טורוביץ' בכך שהציג מצגים כוזבים ביחס לקיומו של ההסדר בפני הגורמים הקשורים בהוצאת משלחות תלמידים לפולין, וכן כי קיבל במרמה ממשרד החינוך את המשך הזכיינות להוצאת משלחות לפולין בהתאם למכרז המשרד.
הסדר הטיעון כולל עונש מוסכם העומד על 7.5 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח אותם ירצה טורוביץ'. וכן קנס כספי בסך 55 אלף שקלים.
מדובר בהסדר הטיעון הראשון בהליך.
כתב האישום בתיק הוגש ביולי 2018 ומטופל ע"י עורכי הדין בן-עמי כהן וכוכבית קלדרון מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה לצד עורכי הדין עפר מעוז, והדס וינוגרד-הבר מהמחלקה הפלילית ברשות התחרות.
חקירת התיק נעשתה במשותף ע"י חוקרי רשות התחרות וחוקרי היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (יאל"כ), כאשר החקירה הגלויה נפתחה בחודש מרץ 2016.
הסדר טיעון ראשון בקרטל המסעות לפולין:
מנהל מחלקת פולין בחברת "אקדמי" ירצה 7.5 חודשי מאסר
בית המשפט המחוזי במחוז מרכז (כב' השופט ד"ר עמי קובו) הרשיע היום את אהרון טורוביץ', אשר שימש בעבר מנהל מחלקת פולין בחברת "אקדמי טרוול", בכך שהיה צד להסדרים של אי תחרות ביחס למסעות לפולין עם חברות "הלל", "גשר" ו"דיזנהאוז", וכן בעבירות נוספות. טורוביץ' הורשע בכתב אישום מתוקן על פי הודייתו כחלק מהסדר טיעון אליו הגיעו המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ורשות התחרות במסגרתו ייגזרו על טורוביץ' 7.5 חודשי מאסר בפועל.
על פי האישום המרכזי בכתב האישום המתוקן בו הורשע טורוביץ', בין הצדדים להסדרים היו הסדרי אי תחרות על "לקוחות קיימים" שנמשכו החל משנת 2010 ועד לפתיחת החקירה הגלויה בינואר 2016. על פי ההסדרים חברות "אקדמי", "גשר" ו"הלל" סיכמו ביניהן כי לא יתחרו זו בזו על לקוחות שיצאו בעבר עם אחת החברות.
עוד הורשע טורוביץ' בכך שהיה צד להסדר דומה עם חברת "דיזנהאוז" החל מראשית שנת 2011 ועד לפתיחה בחקירה הגלויה.
על פי הכרעת הדין, הצדדים יישמו את ההסדרים האמורים ונמנעו מתחרות אלה בלקוחותיו של האחר, למעט במקרים חריגים.
מלבד האמור, הורשע טורוביץ' בכך שהציג מצגים כוזבים ביחס לקיומו של ההסדר בפני הגורמים הקשורים בהוצאת משלחות תלמידים לפולין, וכן כי קיבל במרמה ממשרד החינוך את המשך הזכיינות להוצאת משלחות לפולין בהתאם למכרז המשרד.
הסדר הטיעון כולל עונש מוסכם העומד על 7.5 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח אותם ירצה טורוביץ'. וכן קנס כספי בסך 55 אלף שקלים.
מדובר בהסדר הטיעון הראשון בהליך.
כתב האישום בתיק הוגש ביולי 2018 ומטופל ע"י עורכי הדין בן-עמי כהן וכוכבית קלדרון מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה לצד עורכי הדין עפר מעוז, והדס וינוגרד-הבר מהמחלקה הפלילית ברשות התחרות.
חקירת התיק נעשתה במשותף ע"י חוקרי רשות התחרות וחוקרי היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (יאל"כ), כאשר החקירה הגלויה נפתחה בחודש מרץ 2016.
הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה:
היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה מברכים על עריכת הביקורת, ילמדו אותה ויפעלו ליישומה, מתוך רצון לטייב ולשפר את הטעון שיפור ולחזק ולשמר את הטעון שימור, כאשר חלק מהנושאים הועלו עוד במהלך הביקורת ע"י מח"ש עצמה, שכבר החלה ביישומם.
ראשית נבהיר, כי בניגוד לכותרות, הדו"ח אינו ממליץ להוציא את מח"ש מהפרקליטות, אלא אחת מהמלצותיו היא שהיועצת המשפטית לממשלה תוביל עבודת מטה לבחינת שיוכם המוסדי והכפיפות הארגונית של הגופים האמונים על הטיפול בתלונות כנגד אנשי משטרה, בעיקר נוכח הצורך להבטיח טיפול כולל ומערכתי, יעיל ועצמאי שיבטיח טיפול אפקטיבי במערך החקירות והטיפול בתלונות נגד שוטרים.
עוד בטרם פרסום הדו"ח הסופי, הנחתה היועצת המשפטית לממשלה את מנהל מערך ייעוץ וחקיקה והמשנה ליועצת, שרון אפק, לבצע בחינה של היבטים מסוימים בעבודת מח"ש. באחרונה אף הוחלט כי מנכ"ל משרד המשפטים והמשנה ליועצת יובילו צוות אשר מטרתו לבחון נושאים שעלו במסגרת ההמלצות בדו"ח, וכן נושאים נוספים הנוגעים למח"ש שיסוכמו ביניהם.
מבקר המדינה ציין לחיוב שורת שינויים ארגונים ומבניים שיזמה המחלקה בשנים האחרונות, ובהם קיצור משמעותי של משכי זמן הטיפול בתיקים, ע"י הקצאת צוות פרקליטים ייעודי לטיפול בתיקי חקירה הממתינים להכרעה סופית; ביצוע מהלכים לשיפור השירות לציבור, בין היתר ע"י הפעלת מוקד טלפוני המאפשר לנפגעי עבירה, מתלוננים, חשודים, נאשמים ובאי כוחם לקבל מידע במהירות וביעילות; שיפור ממשקי העבודה בין מח"ש למחלקת משמעת במשטרה; הרחבת גיוון ההרכב של עובדי מח"ש, ועוד.
היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה מברכים על עריכת הביקורת, ילמדו אותה ויפעלו ליישומה, מתוך רצון לטייב ולשפר את הטעון שיפור ולחזק ולשמר את הטעון שימור, כאשר חלק מהנושאים הועלו עוד במהלך הביקורת ע"י מח"ש עצמה, שכבר החלה ביישומם.
ראשית נבהיר, כי בניגוד לכותרות, הדו"ח אינו ממליץ להוציא את מח"ש מהפרקליטות, אלא אחת מהמלצותיו היא שהיועצת המשפטית לממשלה תוביל עבודת מטה לבחינת שיוכם המוסדי והכפיפות הארגונית של הגופים האמונים על הטיפול בתלונות כנגד אנשי משטרה, בעיקר נוכח הצורך להבטיח טיפול כולל ומערכתי, יעיל ועצמאי שיבטיח טיפול אפקטיבי במערך החקירות והטיפול בתלונות נגד שוטרים.
עוד בטרם פרסום הדו"ח הסופי, הנחתה היועצת המשפטית לממשלה את מנהל מערך ייעוץ וחקיקה והמשנה ליועצת, שרון אפק, לבצע בחינה של היבטים מסוימים בעבודת מח"ש. באחרונה אף הוחלט כי מנכ"ל משרד המשפטים והמשנה ליועצת יובילו צוות אשר מטרתו לבחון נושאים שעלו במסגרת ההמלצות בדו"ח, וכן נושאים נוספים הנוגעים למח"ש שיסוכמו ביניהם.
מבקר המדינה ציין לחיוב שורת שינויים ארגונים ומבניים שיזמה המחלקה בשנים האחרונות, ובהם קיצור משמעותי של משכי זמן הטיפול בתיקים, ע"י הקצאת צוות פרקליטים ייעודי לטיפול בתיקי חקירה הממתינים להכרעה סופית; ביצוע מהלכים לשיפור השירות לציבור, בין היתר ע"י הפעלת מוקד טלפוני המאפשר לנפגעי עבירה, מתלוננים, חשודים, נאשמים ובאי כוחם לקבל מידע במהירות וביעילות; שיפור ממשקי העבודה בין מח"ש למחלקת משמעת במשטרה; הרחבת גיוון ההרכב של עובדי מח"ש, ועוד.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד מוחמד והייתם שוויקי, תושבי ירושלים כבני 26-21, בגין רצח בנסיבות מחמירות של אוסמה רג'בי בשל סכסוך על מקום חנייה.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד מרים בן גל, בשל ויכוח על שימוש במקום חניה בין קרוב משפחה של הנאשמים לבין המנוח, החלה קטטה המונית בין שתי המשפחות שכללה יידויי אבנים בסמטאות שכונת סילוואן. במהלך הקטטה שלפו הנאשמים אקדחים וירו לעבר המנוח ובני משפחתו, אחד מהקליעים פגעו בראשו של המנוח אשר אושפז בבית החולים שם נקבע מותו מספר ימים לאחר מכן.
כתב האישום מייחס לנאשמים ביצוע עבירות של רצח בנסיבות מחמירות בצוותא, נשיאת נשק וירי מנשק חם באזור מגורים ובאופן שיש בו כדי לסכן חיי אדם.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד מוחמד והייתם שוויקי, תושבי ירושלים כבני 26-21, בגין רצח בנסיבות מחמירות של אוסמה רג'בי בשל סכסוך על מקום חנייה.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד מרים בן גל, בשל ויכוח על שימוש במקום חניה בין קרוב משפחה של הנאשמים לבין המנוח, החלה קטטה המונית בין שתי המשפחות שכללה יידויי אבנים בסמטאות שכונת סילוואן. במהלך הקטטה שלפו הנאשמים אקדחים וירו לעבר המנוח ובני משפחתו, אחד מהקליעים פגעו בראשו של המנוח אשר אושפז בבית החולים שם נקבע מותו מספר ימים לאחר מכן.
כתב האישום מייחס לנאשמים ביצוע עבירות של רצח בנסיבות מחמירות בצוותא, נשיאת נשק וירי מנשק חם באזור מגורים ובאופן שיש בו כדי לסכן חיי אדם.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
הודעה מטעם הפרקליטות:
מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום כנגד תושב הדרום לאחר שביצע עבירות מין חמורות באחייניותיו בנות ה- 4.
מכתב האישום שהגישה עורכת הדין אלכסנדרה קרא עולה כי בחודש אפריל 2023 הנאשם החל להתכתב באתר היכרויות עם אדם שהציג את עצמו כילדה בת 11. בהמשך השניים עברו להתכתב באפליקציית "סקייפ", ניהלו שיחות בעלות אופי מיני, ובשלב מסוים הנאשם ביקש מ"הילדה" להיפגש ולקיים עמה מגע אינטימי. בניסיון לשכנע אותה להיפגש אמר שיעשה כל מה שתבקש ממנו, ואף הציע שיקיים מגע מיני עם אחייניותיו התאומות בשידור חי. בהמשך לכך ביצע באחת מאחייניותיו מעשה אינוס ומעשים מגונים ובאחייניתו השנייה מעשים מגונים אותם תיעד בתמונות ובסרטונים ושלח ל"ילדה" בסקייפ.
כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של אינוס בת משפחה, מעשים מגונים בבת משפחה וייצור חומרי תועבה בידי בן משפחה. במקביל עורכת הדין קרא הגישה נגדו בקשת מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים.
במהלך חקירתו של הנאשם המשטרה הצליחה לאתר ולעצור את האדם שהתחזה לקטינה וקיבל מהנאשם את הסרטונים והתמונות המיניות של אחייניתו. בנוסף, במסגרת חקירתו של המתחזה התברר כי ניהל התקשרויות בעלות אופי דומה עם אנשים נוספים וכן אותרו ברשותו תכנים פדופיליים רבים. החקירה בתיק נוהלה ביחידה 105 בלהב 433 ולוותה באופן צמוד על-ידי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.
שימו לב, חל איסור פרסום על פרטי הנאשם ועל כל פרט העלול להביא לזיהוין של המתלוננות הקטינות.
מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום כנגד תושב הדרום לאחר שביצע עבירות מין חמורות באחייניותיו בנות ה- 4.
מכתב האישום שהגישה עורכת הדין אלכסנדרה קרא עולה כי בחודש אפריל 2023 הנאשם החל להתכתב באתר היכרויות עם אדם שהציג את עצמו כילדה בת 11. בהמשך השניים עברו להתכתב באפליקציית "סקייפ", ניהלו שיחות בעלות אופי מיני, ובשלב מסוים הנאשם ביקש מ"הילדה" להיפגש ולקיים עמה מגע אינטימי. בניסיון לשכנע אותה להיפגש אמר שיעשה כל מה שתבקש ממנו, ואף הציע שיקיים מגע מיני עם אחייניותיו התאומות בשידור חי. בהמשך לכך ביצע באחת מאחייניותיו מעשה אינוס ומעשים מגונים ובאחייניתו השנייה מעשים מגונים אותם תיעד בתמונות ובסרטונים ושלח ל"ילדה" בסקייפ.
כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של אינוס בת משפחה, מעשים מגונים בבת משפחה וייצור חומרי תועבה בידי בן משפחה. במקביל עורכת הדין קרא הגישה נגדו בקשת מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים.
במהלך חקירתו של הנאשם המשטרה הצליחה לאתר ולעצור את האדם שהתחזה לקטינה וקיבל מהנאשם את הסרטונים והתמונות המיניות של אחייניתו. בנוסף, במסגרת חקירתו של המתחזה התברר כי ניהל התקשרויות בעלות אופי דומה עם אנשים נוספים וכן אותרו ברשותו תכנים פדופיליים רבים. החקירה בתיק נוהלה ביחידה 105 בלהב 433 ולוותה באופן צמוד על-ידי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.
שימו לב, חל איסור פרסום על פרטי הנאשם ועל כל פרט העלול להביא לזיהוין של המתלוננות הקטינות.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד יאנה בלום (24) מראשון לציון בגין המתה בקלות דעת, נהיגה בשכרות ועוד. זאת לאחר שבמהלך יום העצמאות בעודה נוהגת תחת השפעת אלכוהול וסמים גרמה לתאונת דרכים בה נהרג תינוק כבן 10 חודשים.
מכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד עידן איבגי, עולה כי במהלך יום העצמאות עבדה בלום במסיבת טבע, שהתקיימה בדרום הארץ. טרם יציאתה למסיבה צרכה בלום סם מסוג קנאביס ובהמשך נהגה ברכבה למסיבה, תוך שהיא אוספת שתי עובדות נוספות. זאת למרות, שרישיון הרכב שלה פקע כבר בשנת 2022 ולא היה לה ביטוח בתוקף.
בסמוך לחצות הלילה הגיעו השלוש למקום ובלום החלה את עבודתה, כאשר במהלכה שתתה מספר משקאות אלכוהוליים. בשעות הבוקר, לאחר סיום המשמרת, ניגשה בלום לבר יחד עם עובדת נוספת וביקשה שתי כוסות אלכוהול שהכילו, בין היתר ערק, במקביל למשקה זה שתו השתיים עם הברמנים גם ''צייסר'' ערק.
בשעות הצהריים של אותו היום בלום יצאה מהמסיבה ובהיותה שיכורה ותחת השפעת קנאביס, החלה לנהוג מדרום לכיוון צפון. בשלב מסוים של הנסיעה, הנאשמת החלה בנהיגה פרועה בין היתר עקפה רכב באופן שחייב אותו לסטות מהכביש ועוד. באחד המקרים לאחר שעקפה רכב סטתה מנתיב נסיעתה לנתיב הנסיעה הנגדי והמשיכה בנהיגה בתוך נתיב זה. במהלך נהיגתה בנתיב הנגדי, כ- 6 רכבים, שנסעו מכיוון צפון לכיוון דרום, נאלצו לרדת לשול הימני כדי להימנע מהתנגשות חזיתית עם רכבה.
בשלב מסוים, הגיע מכיוון צפון לכיוון דרום, רכב עם זוג הורים וארבעת ילדיהם הקטנים הנהג אשר הבחין ברכבה של בלום נוסע מולו בנתיב הנגדי, ניסה לסטות לשול הימני כדי להתחמק מההתנגשות עמו, אך למרות זאת, בלום, אשר המשיכה בנהיגתה פגעה בעוצמה רבה עם חזית רכבה ברכבו. כתוצאה מהתאונה נהרג תינוק כבן 10 חודשים. בנוסף, זוג ההורים ושלושת ילדיהם הקטנים שנותרו בחיים נחבלו חבלות חמורות ופונו לחדר טראומה בבית החולים סורוקה. בלום אף היא נחבלה ונגרמו לה שברים בידיים.
בבקשה למעצר ופסילת הרישיון עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד איבגי כי: "מסוכנותה של המשיבה נובעת ממעשיה, כאשר למרות היותה שיכורה עקב צריכת האלכוהול והסמים נהגה ברכבה בכביש בן עירוני, הסיעה נוסעים למסיבה, ולאחר שיצאה מהמסיבה, נהגה ברכבה בפראות, עקפה רכבים רבים בצורה מסוכנת, נהגה נגד כיוון התנועה תוך דחיקת רכבים לשוליים, עד שגרמה לתאונה חזיתית קשה בין רכבה לרכב בו נסעו בני המשפחה ביום חג, ובכך גרמה למות פעוט בן 10 חודשים וכן לחבלות חמורות לבני משפחתו. מסוכנות המשיבה גוברת גם לאור הודאתה כי היא נוהגת להשתמש בסם מסוכן מסוג קנבוס."
לבלום יוחסו עבירות של המתה בקלות דעת, חבלה חמורה, נהיגה בשכרות, נהיגה ללא רישיון רכב תקף ונהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה.
התיק נחקר על ידי יחידת הבוחנים של מרחב נגב במשטרת ישראל.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד יאנה בלום (24) מראשון לציון בגין המתה בקלות דעת, נהיגה בשכרות ועוד. זאת לאחר שבמהלך יום העצמאות בעודה נוהגת תחת השפעת אלכוהול וסמים גרמה לתאונת דרכים בה נהרג תינוק כבן 10 חודשים.
מכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד עידן איבגי, עולה כי במהלך יום העצמאות עבדה בלום במסיבת טבע, שהתקיימה בדרום הארץ. טרם יציאתה למסיבה צרכה בלום סם מסוג קנאביס ובהמשך נהגה ברכבה למסיבה, תוך שהיא אוספת שתי עובדות נוספות. זאת למרות, שרישיון הרכב שלה פקע כבר בשנת 2022 ולא היה לה ביטוח בתוקף.
בסמוך לחצות הלילה הגיעו השלוש למקום ובלום החלה את עבודתה, כאשר במהלכה שתתה מספר משקאות אלכוהוליים. בשעות הבוקר, לאחר סיום המשמרת, ניגשה בלום לבר יחד עם עובדת נוספת וביקשה שתי כוסות אלכוהול שהכילו, בין היתר ערק, במקביל למשקה זה שתו השתיים עם הברמנים גם ''צייסר'' ערק.
בשעות הצהריים של אותו היום בלום יצאה מהמסיבה ובהיותה שיכורה ותחת השפעת קנאביס, החלה לנהוג מדרום לכיוון צפון. בשלב מסוים של הנסיעה, הנאשמת החלה בנהיגה פרועה בין היתר עקפה רכב באופן שחייב אותו לסטות מהכביש ועוד. באחד המקרים לאחר שעקפה רכב סטתה מנתיב נסיעתה לנתיב הנסיעה הנגדי והמשיכה בנהיגה בתוך נתיב זה. במהלך נהיגתה בנתיב הנגדי, כ- 6 רכבים, שנסעו מכיוון צפון לכיוון דרום, נאלצו לרדת לשול הימני כדי להימנע מהתנגשות חזיתית עם רכבה.
בשלב מסוים, הגיע מכיוון צפון לכיוון דרום, רכב עם זוג הורים וארבעת ילדיהם הקטנים הנהג אשר הבחין ברכבה של בלום נוסע מולו בנתיב הנגדי, ניסה לסטות לשול הימני כדי להתחמק מההתנגשות עמו, אך למרות זאת, בלום, אשר המשיכה בנהיגתה פגעה בעוצמה רבה עם חזית רכבה ברכבו. כתוצאה מהתאונה נהרג תינוק כבן 10 חודשים. בנוסף, זוג ההורים ושלושת ילדיהם הקטנים שנותרו בחיים נחבלו חבלות חמורות ופונו לחדר טראומה בבית החולים סורוקה. בלום אף היא נחבלה ונגרמו לה שברים בידיים.
בבקשה למעצר ופסילת הרישיון עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד איבגי כי: "מסוכנותה של המשיבה נובעת ממעשיה, כאשר למרות היותה שיכורה עקב צריכת האלכוהול והסמים נהגה ברכבה בכביש בן עירוני, הסיעה נוסעים למסיבה, ולאחר שיצאה מהמסיבה, נהגה ברכבה בפראות, עקפה רכבים רבים בצורה מסוכנת, נהגה נגד כיוון התנועה תוך דחיקת רכבים לשוליים, עד שגרמה לתאונה חזיתית קשה בין רכבה לרכב בו נסעו בני המשפחה ביום חג, ובכך גרמה למות פעוט בן 10 חודשים וכן לחבלות חמורות לבני משפחתו. מסוכנות המשיבה גוברת גם לאור הודאתה כי היא נוהגת להשתמש בסם מסוכן מסוג קנבוס."
לבלום יוחסו עבירות של המתה בקלות דעת, חבלה חמורה, נהיגה בשכרות, נהיגה ללא רישיון רכב תקף ונהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה.
התיק נחקר על ידי יחידת הבוחנים של מרחב נגב במשטרת ישראל.
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, כתב אישום נגד מוחמד אבו רביע (28) מכספיה לאחר שרצח את אחותו באכזריות.
מכתב האישום שהוגש על ידי עו"ד שולי רוטשילד עולה כי אבו רביע והמנוחה הנם אחים. במועד הרלבנטי לכתב האישום ביקש בעלה של המנוחה מאביהם של השניים לקחת את המנוחה בחזרה אל בית אמה. באחד הלילות בסמוך לחזרתה לבית אמה, אסף אבו רביע את המנוחה, הסיע אותה ברכב למקום מבודד והחל לתשאל אותה בנוגע למערכת היחסים עם בעלה. כאשר הגיע למסקנה כי ייתכן שהמנוחה בגדה בבעלה, קשר את ידיה של המנוחה מאחורי גבה ושיסף את גרונה באמצעות סכין יפנית שהייתה בתא הכפפות ברכב, כתוצאה מכך נפטרה המנוחה.
לאחר הכניס אבו רביע את גופת המנוחה אל הרכב, נסע אל חניית תחנת המשטרה בערד והודיע ליומנאי בתחנה כי רצח את אחותו.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד רוטשילד כי: "... המנוחה הייתה כבת 28 בלבד ואם לארבעה ילדים קטינים שנותרו יתומים. ניתן רק לשער את תחושותיה הקשות של המנוחה והסבל הרב שנגרם למנוחה טרם מותה..."
לאבו רביע יוחסה עבירה של רצח בנסיבות מחמירות.
התיק נחקר על ידי תחנת ערד במשטרת ישראל.
מכתב האישום שהוגש על ידי עו"ד שולי רוטשילד עולה כי אבו רביע והמנוחה הנם אחים. במועד הרלבנטי לכתב האישום ביקש בעלה של המנוחה מאביהם של השניים לקחת את המנוחה בחזרה אל בית אמה. באחד הלילות בסמוך לחזרתה לבית אמה, אסף אבו רביע את המנוחה, הסיע אותה ברכב למקום מבודד והחל לתשאל אותה בנוגע למערכת היחסים עם בעלה. כאשר הגיע למסקנה כי ייתכן שהמנוחה בגדה בבעלה, קשר את ידיה של המנוחה מאחורי גבה ושיסף את גרונה באמצעות סכין יפנית שהייתה בתא הכפפות ברכב, כתוצאה מכך נפטרה המנוחה.
לאחר הכניס אבו רביע את גופת המנוחה אל הרכב, נסע אל חניית תחנת המשטרה בערד והודיע ליומנאי בתחנה כי רצח את אחותו.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד רוטשילד כי: "... המנוחה הייתה כבת 28 בלבד ואם לארבעה ילדים קטינים שנותרו יתומים. ניתן רק לשער את תחושותיה הקשות של המנוחה והסבל הרב שנגרם למנוחה טרם מותה..."
לאבו רביע יוחסה עבירה של רצח בנסיבות מחמירות.
התיק נחקר על ידי תחנת ערד במשטרת ישראל.
הודעה מטעם הפרקליטות:
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון ערעור, על קולת עונשו של עידן קוסובסקי, פסיכולוג חינוכי, שהורשע בביצוע מעשים מגונים בשש הזדמנויות שונות, בשני קטינים בהם טיפל, ונידון לעונש של כ-4.5 שנות מאסר.
בערעור, צוין כי "בשל הפגיעה המשולשת באמון ובביטחון הקטינים שנפגעו, הוריהם ששלחו אותם למי שאמור היה לשמור עליהם מכל משמר ולהבטיח להיטיב את שלומם, והציבור הרחב הזקוק לשירותים החיוניים של המטפלים הפסיכולוגיים; בשל הצורך להגן על שלומם של קטינים ולאפשר להם מרחב מוגן לטיפול בהתפתחותם הרגשית, ההתנהגותית והאישיותית; ונוכח הקושי החברתי והנפשי הרב לחשוף מעשים מעין אלו, כאשר מעשה מעורר פלצות שכזה נחשף – על בית המשפט הנכבד להתייצב להגנתם של הקטינים, ולהעביר מסר כפול: הרתעתי – לבל אנשים שהופקדו על טיפול בקטינים, כדוגמת המשיב, ינצלו את מעמדם וכוחם לרעה לצורך סיפוק יצריהם השפלים; ולנפגעי תקיפה מינית קטינים והוריהם – שגופם אינו הפקר ובית המשפט פועל להגן עליהם, מקום שבו כל גורם מטפל האמון על ביטחונם ושלומם מעל בתפקידו".
כעולה מהערעור, שהוגש באמצעות מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד רחל מטר ועו"ד מיכל קליין, כל המעשים בוצעו על-ידי הנאשם בחדר הטיפול ובזמן טיפול, תוך שהנאשם מנצל את תפקידו ואת סביבת עבודתו, את נגישותו וקרבתו לקטינים, את תמימותם, את גילם הצעיר ואת פערי הכוחות הפיזיים, הרגשיים והנפשיים הנובעים מעצם היותם מטופלים וילדים – והכל, לשם סיפוק תאוותיו המיניות. בכך, רמס הנאשם את נפשם של מטופליו הקטינים.
כמו כן נטען בערעור, כי "העונש שהשית בית המשפט קמא על הנאשם אינו הולם את מידת אשמו ואת חומרת מעשיו המחפירים בנסיבות ביצועם, ובראשן – האחריות המוגברת שלו כגורם טיפולי-מקצועי. המחוקק ראה בחומרה יתרה ניצול יחסי מרות של מטפל במטופל, והדברים אמורים ביתר שאת כאשר מדובר בניצול יחסים אלו לטובת ביצוע עבירות מין בקטינים. הוריהם של הקטינים פנו למשיב לטובת הבטחת הטיפול הנחוץ לילדיהם, ושלחו את ילדיהם לשהות מבודדת עימו בחדר הטיפול מתוך ידיעה כי הטיפול ישפר את מצבם. האמון והביטחון שנוצרו במערכת היחסים הרגישה, התלותית והאינטימית בין המשיב לקטינים ולהוריהם, נדרסו ברגל גסה על-ידי הנאשם, ונוצלו לטובת ביצוע עבירות מין. וזאת, בשים לב לריבוי הקורבנות; לגילם הצעיר; לחלק האינטגרלי של המשיב בחייהם של הקטינים; לתכנון המקדים ולחזרתיות של המעשים; ולנזקים שגרמו מעשיו של הנאשם לקטינים ולמשפחותיהם, שאינם מסתכמים בפגיעה המינית בלבד. אלו כוללים פגיעה קשה ביכולת לתת אמון בגורם טיפולי אחר, ובכך גם להשתקם בעתיד".
בנוסף, נטען כי לשיטת המדינה, "שגה בית המשפט המחוזי פעמיים בגזירת עונשו של הנאשם – הן כאשר לא נתן משקל מספק בגזירת העונש הכולל למספר נפגעי העבירה, לריבוי העבירות ולעונש המזערי הקבוע בצד כל עבירה ...; והן כשלא התייחס כלל לשיקול הרתעת היחיד וההגנה על שלום הציבור, וגזר על הנאשם עונש אשר אין בו מענה מספק למסוכנותו של מי שניצל את תפקידו ופעל ללא כל חשש להיתפס". לגישת המדינה, כאמור בערעור, "ראוי היה שבית המשפט קמא יתייחס בגזירת עונשו של המשיב גם לשיקול הרתעת הרבים, שכן העבירות בוצעו על-ידי פסיכולוג הפועל ברישיון מטעם המדינה, שמעצם תפקידו, מחויב לכבד את האמון הניתן בו ולהימנע מניצול לרעה של כוחו".
את התיק בבית המשפט המחוזי בחיפה ניהלה עו"ד אורלי רוזנטל נעמן מפרקליטות מחוז חיפה (פלילי).
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון ערעור, על קולת עונשו של עידן קוסובסקי, פסיכולוג חינוכי, שהורשע בביצוע מעשים מגונים בשש הזדמנויות שונות, בשני קטינים בהם טיפל, ונידון לעונש של כ-4.5 שנות מאסר.
בערעור, צוין כי "בשל הפגיעה המשולשת באמון ובביטחון הקטינים שנפגעו, הוריהם ששלחו אותם למי שאמור היה לשמור עליהם מכל משמר ולהבטיח להיטיב את שלומם, והציבור הרחב הזקוק לשירותים החיוניים של המטפלים הפסיכולוגיים; בשל הצורך להגן על שלומם של קטינים ולאפשר להם מרחב מוגן לטיפול בהתפתחותם הרגשית, ההתנהגותית והאישיותית; ונוכח הקושי החברתי והנפשי הרב לחשוף מעשים מעין אלו, כאשר מעשה מעורר פלצות שכזה נחשף – על בית המשפט הנכבד להתייצב להגנתם של הקטינים, ולהעביר מסר כפול: הרתעתי – לבל אנשים שהופקדו על טיפול בקטינים, כדוגמת המשיב, ינצלו את מעמדם וכוחם לרעה לצורך סיפוק יצריהם השפלים; ולנפגעי תקיפה מינית קטינים והוריהם – שגופם אינו הפקר ובית המשפט פועל להגן עליהם, מקום שבו כל גורם מטפל האמון על ביטחונם ושלומם מעל בתפקידו".
כעולה מהערעור, שהוגש באמצעות מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד רחל מטר ועו"ד מיכל קליין, כל המעשים בוצעו על-ידי הנאשם בחדר הטיפול ובזמן טיפול, תוך שהנאשם מנצל את תפקידו ואת סביבת עבודתו, את נגישותו וקרבתו לקטינים, את תמימותם, את גילם הצעיר ואת פערי הכוחות הפיזיים, הרגשיים והנפשיים הנובעים מעצם היותם מטופלים וילדים – והכל, לשם סיפוק תאוותיו המיניות. בכך, רמס הנאשם את נפשם של מטופליו הקטינים.
כמו כן נטען בערעור, כי "העונש שהשית בית המשפט קמא על הנאשם אינו הולם את מידת אשמו ואת חומרת מעשיו המחפירים בנסיבות ביצועם, ובראשן – האחריות המוגברת שלו כגורם טיפולי-מקצועי. המחוקק ראה בחומרה יתרה ניצול יחסי מרות של מטפל במטופל, והדברים אמורים ביתר שאת כאשר מדובר בניצול יחסים אלו לטובת ביצוע עבירות מין בקטינים. הוריהם של הקטינים פנו למשיב לטובת הבטחת הטיפול הנחוץ לילדיהם, ושלחו את ילדיהם לשהות מבודדת עימו בחדר הטיפול מתוך ידיעה כי הטיפול ישפר את מצבם. האמון והביטחון שנוצרו במערכת היחסים הרגישה, התלותית והאינטימית בין המשיב לקטינים ולהוריהם, נדרסו ברגל גסה על-ידי הנאשם, ונוצלו לטובת ביצוע עבירות מין. וזאת, בשים לב לריבוי הקורבנות; לגילם הצעיר; לחלק האינטגרלי של המשיב בחייהם של הקטינים; לתכנון המקדים ולחזרתיות של המעשים; ולנזקים שגרמו מעשיו של הנאשם לקטינים ולמשפחותיהם, שאינם מסתכמים בפגיעה המינית בלבד. אלו כוללים פגיעה קשה ביכולת לתת אמון בגורם טיפולי אחר, ובכך גם להשתקם בעתיד".
בנוסף, נטען כי לשיטת המדינה, "שגה בית המשפט המחוזי פעמיים בגזירת עונשו של הנאשם – הן כאשר לא נתן משקל מספק בגזירת העונש הכולל למספר נפגעי העבירה, לריבוי העבירות ולעונש המזערי הקבוע בצד כל עבירה ...; והן כשלא התייחס כלל לשיקול הרתעת היחיד וההגנה על שלום הציבור, וגזר על הנאשם עונש אשר אין בו מענה מספק למסוכנותו של מי שניצל את תפקידו ופעל ללא כל חשש להיתפס". לגישת המדינה, כאמור בערעור, "ראוי היה שבית המשפט קמא יתייחס בגזירת עונשו של המשיב גם לשיקול הרתעת הרבים, שכן העבירות בוצעו על-ידי פסיכולוג הפועל ברישיון מטעם המדינה, שמעצם תפקידו, מחויב לכבד את האמון הניתן בו ולהימנע מניצול לרעה של כוחו".
את התיק בבית המשפט המחוזי בחיפה ניהלה עו"ד אורלי רוזנטל נעמן מפרקליטות מחוז חיפה (פלילי).
*הודעה מטעם הפרקליטות:*
*פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד איבראהים טרביה (21) מסח'נין בגין ניסיון רצח של תושב דיר אל אסד ואחינו בן ה-10.*
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד יניב זוהר, הנאשם ושניים נוספים שזהותם אינה ידועה, נסעו לעבר המתלונן במטרה להמיתו ועל מנת לממש את תוכניתם הצטיידו השלושה בלפחות שני אקדחים, רעלות לכיסוי פניהם, בגדים להחלפה, חומר דליק וכפפות.
השלושה נסעו מאחורי הטנדר של המתלונן, בזמן שזה נסע לביתו. כשאסף את אחיינו, קטין בן 10 בדרך, התקרב הרכב עם הנאשם ושותפיו והם החלו לירות על הטנדר של המתלונן ,והגן על אחיינו בגופו. אחר כך ירד אחד השותפים מהרכב והחל להתקרב אל הטנדר תוך כדי שהוא יורה לעבר המתלונן. בזמן הזה על מנת למלט את עצמו החל המתלונן להאיץ את רכבו, פגע באחד השותפים וברכב בו נסעו השלושה וסטה לכביש סמוך ונבלם בחומת בית ואילו רכבם של הנאשם ושותפיו התדרדר לתעלה ונתקע בעץ.
לאחר המקרה אחד השותפים למעשה, אשר נהג ברכב, בעודו חמוש, ניגש לרכב סמוך ואיים על הנהג באמצעות האקדח שיצא מהרכב ויביא לו את המפתחות והחל להימלט. השותף השני מהטנדר בריצה ואילו הנאשם נתפס על ידי תושבי הכפר, אשר היכו אותו וגרמו לו חבלות בראשו ובגופו. כתוצאה ממעשיהם של הנאשם והאחרים נגרם נזק כבד לטנדר והמתלונן נחבל ודימם כתוצאה משברי זכוכיות שניתזו אליו מחלון הרכב שנפגע והתנפץ.
*הנאשם מואשם בעבירות ניסיון רצח, החזקה נשיאת והובלת נשק וחבלה במזיד.*
*פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד איבראהים טרביה (21) מסח'נין בגין ניסיון רצח של תושב דיר אל אסד ואחינו בן ה-10.*
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד יניב זוהר, הנאשם ושניים נוספים שזהותם אינה ידועה, נסעו לעבר המתלונן במטרה להמיתו ועל מנת לממש את תוכניתם הצטיידו השלושה בלפחות שני אקדחים, רעלות לכיסוי פניהם, בגדים להחלפה, חומר דליק וכפפות.
השלושה נסעו מאחורי הטנדר של המתלונן, בזמן שזה נסע לביתו. כשאסף את אחיינו, קטין בן 10 בדרך, התקרב הרכב עם הנאשם ושותפיו והם החלו לירות על הטנדר של המתלונן ,והגן על אחיינו בגופו. אחר כך ירד אחד השותפים מהרכב והחל להתקרב אל הטנדר תוך כדי שהוא יורה לעבר המתלונן. בזמן הזה על מנת למלט את עצמו החל המתלונן להאיץ את רכבו, פגע באחד השותפים וברכב בו נסעו השלושה וסטה לכביש סמוך ונבלם בחומת בית ואילו רכבם של הנאשם ושותפיו התדרדר לתעלה ונתקע בעץ.
לאחר המקרה אחד השותפים למעשה, אשר נהג ברכב, בעודו חמוש, ניגש לרכב סמוך ואיים על הנהג באמצעות האקדח שיצא מהרכב ויביא לו את המפתחות והחל להימלט. השותף השני מהטנדר בריצה ואילו הנאשם נתפס על ידי תושבי הכפר, אשר היכו אותו וגרמו לו חבלות בראשו ובגופו. כתוצאה ממעשיהם של הנאשם והאחרים נגרם נזק כבד לטנדר והמתלונן נחבל ודימם כתוצאה משברי זכוכיות שניתזו אליו מחלון הרכב שנפגע והתנפץ.
*הנאשם מואשם בעבירות ניסיון רצח, החזקה נשיאת והובלת נשק וחבלה במזיד.*
הודעה מטעם הפרקליטות:
במענה לפניות כתבים הרינו לעדכן, כי פרקליט המדינה החליט היום שלא יוגש ערעור על הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת, בעניינו של רומן זדורוב.
ההחלטה התקבלה לאחר בחינה מעמיקה ויסודית של הכרעת הדין, ולאחר שורת דיונים שקיים פרקליט המדינה עם המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה ואנשיה, צוות התביעה שניהל את התיק, ופרקליטים בכירים נוספים.
בתום הדיונים התגבשה המסקנה שלא ניתן לבסס היתכנות משפטית ממשית להגשת ערעור על הכרעת הדין. זאת, נוכח הכלל המשפטי שלפיו ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו בערכאה נמוכה יותר, כמו גם בקביעות הנוגעות למהימנות העדים או בהחלטה להעדיף עדות מומחה מסוים על פני מומחה אחר
במענה לפניות כתבים הרינו לעדכן, כי פרקליט המדינה החליט היום שלא יוגש ערעור על הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת, בעניינו של רומן זדורוב.
ההחלטה התקבלה לאחר בחינה מעמיקה ויסודית של הכרעת הדין, ולאחר שורת דיונים שקיים פרקליט המדינה עם המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה ואנשיה, צוות התביעה שניהל את התיק, ופרקליטים בכירים נוספים.
בתום הדיונים התגבשה המסקנה שלא ניתן לבסס היתכנות משפטית ממשית להגשת ערעור על הכרעת הדין. זאת, נוכח הכלל המשפטי שלפיו ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו בערכאה נמוכה יותר, כמו גם בקביעות הנוגעות למהימנות העדים או בהחלטה להעדיף עדות מומחה מסוים על פני מומחה אחר
שלום רב,
הודעה לעיתונות מטעם רשות התאגידים
יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים הגישה בקשה למתן צו פירוק לעמותת מכבי בני ריינה - העמותה לקידום הספורט והנוער בריינה (ע"ר), המחזיקה בקבוצת הכדורגל מכבי בני ריינה, בשל ליקויים חמורים בעמותה ובכלל זה חלוקת רווחים אסורה וחשש לקידום מטרות זרות
יחידת רשם העמותות והחל"צ קיימה הליך פיקוח בעניינה של עמותת מכבי בני ריינה אשר משחקת בליגת העל בכדורגל
דוח תוצאות פיקוח שפורסם ביום 15.2.2023, קבע כי בהתנהלות העמותה נמצאו ליקויים מהותיים, המהווים עילת פירוק בהתאם לסעיף 49 לחוק העמותות, ולפיכך תיק העמותה הועבר להמשך טיפול יחידת אכיפה ובקרה של רשות התאגידים, אשר הגישה היום, 15.5.2023, בקשה למתן צו פירוק, כנגד העמותה, לבית המשפט המחוזי בנצרת
הליכי האכיפה המבוצעים ביחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים נועדו להבטיח שעמותות וחברות לתועלת הציבור, שנמצאו הפרות חמורות בהתנהלותן, לרבות – אי קיום מטרות, שימוש בכספי ונכסי העמותה רק לשם קידום מטרותיה ולא למטרות זרות או חלוקת רווחים אסורה והברחת נכסים לידיים פרטיות, יועברו להליכי פירוק בפיקוח בית המשפט.
יחידת העמותות והחל"צ ויחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים פועלות בשיתוף פעולה ושילוב כוחות להגשמת התפיסה לפיה, יש להגביר את אמון הציבור במגזר העמותות והחל"צ ולחזק מגזר זה לטובת קידום האינטרס הציבורי ושמירה על כספי הציבור.
דוח תוצאות בדיקה, שערכה יחידת רשם העמותות, בעניינה של עמותת מכבי בני ריינה – העמותה לקידום הספורט והנוער בריינה (ע"ר), קובע, בין היתר, כי בעקבות הליך הפיקוח נמצאו ליקויים חמורים ומהותיים בהתנהלות העמותה, היוצרים חשש מהותי לחלוקת רווחים אסורה ולכך שנכסי העמותה הוברחו לידיים פרטיות ושימשו לקידום מטרות זרות. עוד הצביע הדוח על כך, שבדיקה מעמיקה של התנהלותה הכספית של העמותה מעלה תבנית שיטתית, אשר נמשכה לכל אורך שנות הפיקוח (2017 – 2020), של העברת כספי העמותה לצדדים שלישיים ולידי חברי ועד, בניגוד לדין, ללא נתיב בקרה ראוי, ומבלי שהצליחה העמותה להוכיח כי כספים אלה אכן שימשו לשם קידום מטרותיה המאושרות.
עו"ד שולי אבני שוהם, רשמת העמותות וראש רשות התאגידים: "ממצאי הדוח מעלים חשש כבד להתנהלות שיטתית, בלתי תקינה, המונעת נתיב בקרה ברור של הכנסות והוצאות העמותה, באופן המעלה חשש לשימוש בנכסי העמותה עבור מטרות זרות תוך חלוקת רווחים אסורה. עמותות המתנהלות בניגוד להוראות הדין פוגעות בתדמית של כלל העמותות בישראל ומובילות לפגיעה חמורה באמון שהציבור נותן בארגונים אלה. אנו נפעל בכל הכלים העומדים לרשותנו בשירות, בפיקוח ובאכיפה כדי למגר התנהלויות מעין אלו ולהגביר את אמון הציבור במגזר השלישי".
עו"ד טובה פריש, מנהלת יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים: "יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים פועלת ללא לאות על מנת להבטיח אכיפה מיטבית כלפי עמותות וחברות לתועלת הציבור, שנמצאו הפרות חמורות בהתנהלותן".
הודעה לעיתונות מטעם רשות התאגידים
יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים הגישה בקשה למתן צו פירוק לעמותת מכבי בני ריינה - העמותה לקידום הספורט והנוער בריינה (ע"ר), המחזיקה בקבוצת הכדורגל מכבי בני ריינה, בשל ליקויים חמורים בעמותה ובכלל זה חלוקת רווחים אסורה וחשש לקידום מטרות זרות
יחידת רשם העמותות והחל"צ קיימה הליך פיקוח בעניינה של עמותת מכבי בני ריינה אשר משחקת בליגת העל בכדורגל
דוח תוצאות פיקוח שפורסם ביום 15.2.2023, קבע כי בהתנהלות העמותה נמצאו ליקויים מהותיים, המהווים עילת פירוק בהתאם לסעיף 49 לחוק העמותות, ולפיכך תיק העמותה הועבר להמשך טיפול יחידת אכיפה ובקרה של רשות התאגידים, אשר הגישה היום, 15.5.2023, בקשה למתן צו פירוק, כנגד העמותה, לבית המשפט המחוזי בנצרת
הליכי האכיפה המבוצעים ביחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים נועדו להבטיח שעמותות וחברות לתועלת הציבור, שנמצאו הפרות חמורות בהתנהלותן, לרבות – אי קיום מטרות, שימוש בכספי ונכסי העמותה רק לשם קידום מטרותיה ולא למטרות זרות או חלוקת רווחים אסורה והברחת נכסים לידיים פרטיות, יועברו להליכי פירוק בפיקוח בית המשפט.
יחידת העמותות והחל"צ ויחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים פועלות בשיתוף פעולה ושילוב כוחות להגשמת התפיסה לפיה, יש להגביר את אמון הציבור במגזר העמותות והחל"צ ולחזק מגזר זה לטובת קידום האינטרס הציבורי ושמירה על כספי הציבור.
דוח תוצאות בדיקה, שערכה יחידת רשם העמותות, בעניינה של עמותת מכבי בני ריינה – העמותה לקידום הספורט והנוער בריינה (ע"ר), קובע, בין היתר, כי בעקבות הליך הפיקוח נמצאו ליקויים חמורים ומהותיים בהתנהלות העמותה, היוצרים חשש מהותי לחלוקת רווחים אסורה ולכך שנכסי העמותה הוברחו לידיים פרטיות ושימשו לקידום מטרות זרות. עוד הצביע הדוח על כך, שבדיקה מעמיקה של התנהלותה הכספית של העמותה מעלה תבנית שיטתית, אשר נמשכה לכל אורך שנות הפיקוח (2017 – 2020), של העברת כספי העמותה לצדדים שלישיים ולידי חברי ועד, בניגוד לדין, ללא נתיב בקרה ראוי, ומבלי שהצליחה העמותה להוכיח כי כספים אלה אכן שימשו לשם קידום מטרותיה המאושרות.
עו"ד שולי אבני שוהם, רשמת העמותות וראש רשות התאגידים: "ממצאי הדוח מעלים חשש כבד להתנהלות שיטתית, בלתי תקינה, המונעת נתיב בקרה ברור של הכנסות והוצאות העמותה, באופן המעלה חשש לשימוש בנכסי העמותה עבור מטרות זרות תוך חלוקת רווחים אסורה. עמותות המתנהלות בניגוד להוראות הדין פוגעות בתדמית של כלל העמותות בישראל ומובילות לפגיעה חמורה באמון שהציבור נותן בארגונים אלה. אנו נפעל בכל הכלים העומדים לרשותנו בשירות, בפיקוח ובאכיפה כדי למגר התנהלויות מעין אלו ולהגביר את אמון הציבור במגזר השלישי".
עו"ד טובה פריש, מנהלת יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים: "יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים פועלת ללא לאות על מנת להבטיח אכיפה מיטבית כלפי עמותות וחברות לתועלת הציבור, שנמצאו הפרות חמורות בהתנהלותן".
הודעה לעיתונות מטעם היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים
חדש: אתר 'כל זכות' – בשפה הרוסית
מעתה ניתן למצוא מידע על זכויות המגיעות לציבור גם בשפה הרוסית, בשלל נושאים בהם: זכויות ניצולי שואה, קצבאות זקנה, זכויות אזרחים ותיקים ועוד; בהמשך יועלו למעלה מ-1000 דפים נוספים
אתר 'כל זכות', המהווה מאגר מידע מקיף ונרחב על הזכויות השונות המוענקות לתושבי ישראל ועל הדרך למימושן, החל לפרסם דפי זכויות גם בשפה הרוסית. האתר, הפועל בסיוע ומימון משרד המשפטים ומטה ישראל דיגיטלית במערך הדיגיטל הלאומי, מנגיש את המידע בחינם וללא כוונת רווח, ורק בשנה החולפת שירת כ-6 מיליון גולשות וגולשים אשר ביצעו כ-25 מיליון כניסות לאתר וצפו בכ-45 מיליון דפים, עם מידע מקיף ועדכני, בעברית ובערבית, בכל תחומי החיים.
האתר מספק מידע רב על הזכויות הניתנות בשלל נושאים בהם תעסוקה וזכויות עובדים, בריאות ומחלות, פנסיה וחיסכון ארוך טווח, דיור ושיכון, חינוך, זכויות נשים ועוד, ומתורגם במלואו לערבית. המהלך לתרגום תכני האתר לשפה הרוסית הוא חלק מהרחבת פרויקט 'כל זכות' שנעשה בהובלת היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, בעקבות הקצאת מיליון שקלים לטובת העניין במסגרת חלוקת כספים קואליציוניים.
הנושאים שכבר תורגמו לשפה הרוסית וניתן למצוא אותם באתר 'כל זכות' הם: זכויות ניצולי שואה, קצבת זקנה, זכויות אזרחים וותיקים, גיל פרישה מהעבודה ועוד. בימים הקרובים צפויים לעלות כ-60 דפים בשפה הרוסית, בהמשך יעלו למעלה מ-1000 דפי זכויות נוספים.
עו"ד שלומי בילבסקי, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים: "תרגום אתר כל זכות לשפה הרוסית ישרת מאות אלפי דוברי רוסית בארץ, יגביר את האפקט של האתר ויחזק את הזכות למידע של כל אזרח ותושב. משרד המשפטים רואה באתר כל זכות מיזם דגל ובעל תפקיד חשוב בביצור שלטון החוק וערך השוויון וצמצום פערים בחברה . היחידה הממשלתית לחופש המידע גאה להוביל מיזם זה בשם משרד המשפטים".
מנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי, שירה לב עמי: "מערך הדיגיטל עושה לילות כימים על מנת להנגיש שירותים דיגיטליים ממשלתיים לצד הנגשת זכויות לתושבי ישראל באתר "כל זכות" בדרך הטובה ונוחה ביותר, באופן המותאם לכל האזרחים. לכן אנו גאים בכך שאתר "כל זכות" יעלה גם בשפה הרוסית, וייתן מענה מותאם גם לניצולי שואה ולאזרחים ותיקים דוברי רוסית".
עו"ד ורדית דמרי-מדר, מנכ"לית 'כל זכות': "אנחנו שמחים על האפשרות להנגיש את המידע בנוגע לזכויות עבור האוכלוסייה דוברת הרוסית בישראל ומקווים כי יוכלו למצוא במידע זה ערך וכלי חשוב למיצוי זכויותיהם".
לאתר 'כל זכות' בשפה הרוסית: https://bit.ly/3I1HnHW
חדש: אתר 'כל זכות' – בשפה הרוסית
מעתה ניתן למצוא מידע על זכויות המגיעות לציבור גם בשפה הרוסית, בשלל נושאים בהם: זכויות ניצולי שואה, קצבאות זקנה, זכויות אזרחים ותיקים ועוד; בהמשך יועלו למעלה מ-1000 דפים נוספים
אתר 'כל זכות', המהווה מאגר מידע מקיף ונרחב על הזכויות השונות המוענקות לתושבי ישראל ועל הדרך למימושן, החל לפרסם דפי זכויות גם בשפה הרוסית. האתר, הפועל בסיוע ומימון משרד המשפטים ומטה ישראל דיגיטלית במערך הדיגיטל הלאומי, מנגיש את המידע בחינם וללא כוונת רווח, ורק בשנה החולפת שירת כ-6 מיליון גולשות וגולשים אשר ביצעו כ-25 מיליון כניסות לאתר וצפו בכ-45 מיליון דפים, עם מידע מקיף ועדכני, בעברית ובערבית, בכל תחומי החיים.
האתר מספק מידע רב על הזכויות הניתנות בשלל נושאים בהם תעסוקה וזכויות עובדים, בריאות ומחלות, פנסיה וחיסכון ארוך טווח, דיור ושיכון, חינוך, זכויות נשים ועוד, ומתורגם במלואו לערבית. המהלך לתרגום תכני האתר לשפה הרוסית הוא חלק מהרחבת פרויקט 'כל זכות' שנעשה בהובלת היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, בעקבות הקצאת מיליון שקלים לטובת העניין במסגרת חלוקת כספים קואליציוניים.
הנושאים שכבר תורגמו לשפה הרוסית וניתן למצוא אותם באתר 'כל זכות' הם: זכויות ניצולי שואה, קצבת זקנה, זכויות אזרחים וותיקים, גיל פרישה מהעבודה ועוד. בימים הקרובים צפויים לעלות כ-60 דפים בשפה הרוסית, בהמשך יעלו למעלה מ-1000 דפי זכויות נוספים.
עו"ד שלומי בילבסקי, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים: "תרגום אתר כל זכות לשפה הרוסית ישרת מאות אלפי דוברי רוסית בארץ, יגביר את האפקט של האתר ויחזק את הזכות למידע של כל אזרח ותושב. משרד המשפטים רואה באתר כל זכות מיזם דגל ובעל תפקיד חשוב בביצור שלטון החוק וערך השוויון וצמצום פערים בחברה . היחידה הממשלתית לחופש המידע גאה להוביל מיזם זה בשם משרד המשפטים".
מנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי, שירה לב עמי: "מערך הדיגיטל עושה לילות כימים על מנת להנגיש שירותים דיגיטליים ממשלתיים לצד הנגשת זכויות לתושבי ישראל באתר "כל זכות" בדרך הטובה ונוחה ביותר, באופן המותאם לכל האזרחים. לכן אנו גאים בכך שאתר "כל זכות" יעלה גם בשפה הרוסית, וייתן מענה מותאם גם לניצולי שואה ולאזרחים ותיקים דוברי רוסית".
עו"ד ורדית דמרי-מדר, מנכ"לית 'כל זכות': "אנחנו שמחים על האפשרות להנגיש את המידע בנוגע לזכויות עבור האוכלוסייה דוברת הרוסית בישראל ומקווים כי יוכלו למצוא במידע זה ערך וכלי חשוב למיצוי זכויותיהם".
לאתר 'כל זכות' בשפה הרוסית: https://bit.ly/3I1HnHW
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה לבית משפט השלום בירושלים כתב אישום נגד מוחמד גנאזרה, תושב אל ערוב כבן 22, המייחס לו מספר עבירות על חוק המאבק בטרור, וזאת לאחר שפרסם בעמודי האינסטגרם והפייסבוק שניהל פרסומים ובהם דברי הסתה לטרור וגילוי תמיכה והזדהות עם ארגון טרור. כתב האישום הוגש באישור היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב- מיארה, כנדרש בחוק.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד יפעת פנחסי- נבו, הנאשם החזיק פרופילים ברשתות החברתיות אינסטגרם ופייסבוק. תחת שמו בפרופיל האינסטגרם כתב הנאשם בערבית "שהיד שמחכה לתורו" ולידו דגל הרשות הפלסטינית וסמל ניצחון. כמו כן, כתב הנאשם בערבית בכותרת דף הפייסבוק שניהל "בכל לילה בשמי פלסטין, המלאכים מדברים בקול חלש מכיוון שיש שם שהידים אשר מנסים לישון בגן עדן". הנאשם פרסם בחשבונות האינסטגרם והפייסבוק במספר הזדמנויות, דברי שבח אהדה או עידוד למעשי טרור, תמיכה בהם או הזדהות עימם ועם מבצעיהם, כמו גם גילויי הזדהות עם ארגוני טרור.
התכנים האמורים זכו לחשיפה, והיוו במה גם לאחרים להביע תמיכתם. כך למשל, בחודש פברואר האחרון המחבל עבד אלפאתח חסין אברהים חר'וש אבו ח'אלד ביצע פיגוע טרור ורצח את הלל ויגל יניב ז"ל בעת שנסעו במכוניתם באזור חווארה. מספר שעות לאחר הפיגוע, פרסם הנאשם תמונה המתעדת את גופות הנרצחים ברכב מיד לאחר הפיגוע, על התמונה נכתב: "תעדכן שיש פעילות בחווארה". בנוסף, הנאשם פרסם באינסטגרם ציור של דמותו של עודי תמימי, שביצע פיגוע ירי במחסום שועפאט במהלכו נרצחה החיילת נועה לזר ז"ל, כשלצידו אדם המניף את דגל הרשות הפלשתינית כאשר לצד התמונה כתב הנאשם: "בוקר המבושם בדם השהיד שלנו בן מחנה הפליטים שלנו העומד איתן שועפאט, אלפי רחמים עליך יא אישיות מרהיבה", והוסיף סימלון של לב שבור ותנועת "וי" ניצחון.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של הסתה לטרור וגילוי הזדהות עם ארגון טרור
.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה לבית משפט השלום בירושלים כתב אישום נגד מוחמד גנאזרה, תושב אל ערוב כבן 22, המייחס לו מספר עבירות על חוק המאבק בטרור, וזאת לאחר שפרסם בעמודי האינסטגרם והפייסבוק שניהל פרסומים ובהם דברי הסתה לטרור וגילוי תמיכה והזדהות עם ארגון טרור. כתב האישום הוגש באישור היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב- מיארה, כנדרש בחוק.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד יפעת פנחסי- נבו, הנאשם החזיק פרופילים ברשתות החברתיות אינסטגרם ופייסבוק. תחת שמו בפרופיל האינסטגרם כתב הנאשם בערבית "שהיד שמחכה לתורו" ולידו דגל הרשות הפלסטינית וסמל ניצחון. כמו כן, כתב הנאשם בערבית בכותרת דף הפייסבוק שניהל "בכל לילה בשמי פלסטין, המלאכים מדברים בקול חלש מכיוון שיש שם שהידים אשר מנסים לישון בגן עדן". הנאשם פרסם בחשבונות האינסטגרם והפייסבוק במספר הזדמנויות, דברי שבח אהדה או עידוד למעשי טרור, תמיכה בהם או הזדהות עימם ועם מבצעיהם, כמו גם גילויי הזדהות עם ארגוני טרור.
התכנים האמורים זכו לחשיפה, והיוו במה גם לאחרים להביע תמיכתם. כך למשל, בחודש פברואר האחרון המחבל עבד אלפאתח חסין אברהים חר'וש אבו ח'אלד ביצע פיגוע טרור ורצח את הלל ויגל יניב ז"ל בעת שנסעו במכוניתם באזור חווארה. מספר שעות לאחר הפיגוע, פרסם הנאשם תמונה המתעדת את גופות הנרצחים ברכב מיד לאחר הפיגוע, על התמונה נכתב: "תעדכן שיש פעילות בחווארה". בנוסף, הנאשם פרסם באינסטגרם ציור של דמותו של עודי תמימי, שביצע פיגוע ירי במחסום שועפאט במהלכו נרצחה החיילת נועה לזר ז"ל, כשלצידו אדם המניף את דגל הרשות הפלשתינית כאשר לצד התמונה כתב הנאשם: "בוקר המבושם בדם השהיד שלנו בן מחנה הפליטים שלנו העומד איתן שועפאט, אלפי רחמים עליך יא אישיות מרהיבה", והוסיף סימלון של לב שבור ותנועת "וי" ניצחון.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של הסתה לטרור וגילוי הזדהות עם ארגון טרור
.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט השלום בבאר שבע גזר לאחרונה על בילאל אלסאנע ודראר אלסאנע, 32 חודשי מאסר בפועל, קנסות ופיצויים. זאת לאחר שהורשעו, על פי הודאתם בסחיטה באיומים של בעל מאפייה בעיר וחבלה במזיד ברכב.
על פי כתב האישום המתוקן, בו הודו הנאשמים. בילאל ודראר, סחטו באיומים ובכוח בעל מאפיה בבאר שבע, במטרה לגבות מהעסק תשלום כספי בתמורה להגנה עליו. במשך כחודשיים ובהזדמנויות שונות, הגיעו הנאשמים למאפיה, לקחו מוצרים מבלי לשלם עליהם והציעו לבעל המאפיה הצעות לעזרה בעסק. לאחר החודשים, הגיעו הנאשמים למקום ובילאל אמר לבעל המאפיה "אני חייב לקחת כסף מהעסק הזה, אני לא אשחרר, או שהעסק סגור או שאני מקבל פה משהו, אין כזה דבר באמצע". בעל המאפיה קרא לאנשים קרובים לו על מנת "להפגין נוכחות" ולנסות להרחיק את הנאשמים. בתגובה, איימו הנאשמים: "רק על זה שהבאת לפה אנשים אתה לא תצא מזה בחיים, אני סוגר לך את העסק" ועוד. בנוסף, דראר תקף את הנוכחים במקום ויחד עם בילאל גרם נזק לרכבים שחנו בסמוך למאפיה.
במסגרת ההליך שנוהל על ידי עו"ד מוחמד סולימאן ותהילה נידם מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) נטען כי "לא מדובר במי שנכשלו בשיקול דעתם באופן חד פעמי, אלא מדובר בתכנון קפדני ושיטתי של הנאשמים כחלק מתופעת "הפרוטקשן". עוד נטען, כי הנאשמים פעלו מתוך מניע עברייני כלכלי במטרה לעשות כסף קל על גבו של אדם תמים". כמו כן, ציינה הפרקליטות כי מדובר בתופעה שכיחה במדינה ולכן יש להטיל עונשים מממשיים ומוחשים להוקעת התופעה. מאידך גיסא, טענה ההגנה כי יש להטיל את האשמה גם על המתלונן שבמקום ללכת למשטרה קרא למקורביו.
בגזר הדין ציינה סגנית נשיא בית המשפט השופטת ענת חולתא כי: "במקרה שבפניי המתלונן בחר שלא להיכנע לסחיטה ולא לשתף איתה פעולה. ההגנה מבקשת לזקוף את עמידתו של המתלונן כנגד הסוחטים הבריונים ואי כניעתו להם לזכות הנאשמים. עתירה זו יש לדחות מכל וכל..."
"המתלונן לא נענה לבריונות ולסחיטה והתנגדותו להם לא הביאה לסיום הפרשה ולהסתלקותם מהמקום ומכוונותיהם הפרזיטיות לגרוף לכיסם את פרנסת המתלונן מעמל כפיו... אמנם המתלונן לא פעל "כקורבן קלאסי" נוכח מעשי הסחיטה והבריונות בשיטות "הקלאסיות". המתלונן ביקש להגן עסקו ועל כבודו ופעל בהתאמה, אך כל זאת בתגובה למעשי הנאשמים ולא מתוך יוזמה שלו."
עוד ציינה השופטת כי היא אינה רואה עין בעין עם הנאשמים, הרואים בהתנהגות המתלונן פגם המצדיק להקל בעונשם. שכן, אי העמדתו לדין של המגיב באופן מידתי לאלימות ולבריונות, להבדיל מהיוזם אותן, לא מאפשר לעבריין ליהנות מהקלה מעונשו.
במסגרת השיקולים לעונש ציינה השופטת כי: "לקחתי בחשבון בנוסף, כי מעשי הנאשמים חרגו מגדר היחסים שבינם ובין המתלונן וקרוביו, הנאשמים הפגינו בריונות ואלימות גם במרחב הציבורי, ברחוב, על המדרכה שלפני בית העסק וכלפי מכוניות שחנו בסמיכות. בכך, פגעו נאשמים גם בערכים הציבוריים הכללים ובציפייה הלגיטימית של תושבים תמימים לחיות בסביבת נטולת אלימות ופחד, וליהנות ממרחב ציבורי תקין ובטוח עבורם, עבור רכושם ועבור ילדיהם."
כמו כן, בשל נפיצות תופעת הפרוטקשן במחוז הדרומי, שכונתה על ידי בית המשפט העליון "כמכת איזור", לקחה השופטת בחשבון גם את שיקולי הרתעת הרבים.
על בילאל נגזרו – 44 חודשי מאסר (32 חודשי מאסר + 12 חודשי מאסר על תנאי שהופעלו), קנס בסך 3,000 ₪ + 10,000 ₪ פיצוי למתלונן; על דראר נגזרו - 40 חודשי מאסר (32 חודשי מאסר+ 8 חודשי מאסר על תנאי שהופעלו), קנס בסך 6,000 ש"ח + 10,000 ₪ פיצוי למתלונן.
כתב האישום בפרשה הוגש גם כנגד נאשם נוסף לירן איטחרוב, אשר הורשע בהתאם להודאתו באיומים, סיוע לחבלה במזיד לרכב וסיוע לתקיפה בנסיבות מחמירות. לאור חלקו המשני באירועים נגזר עליו 6 חודשי מאסר בפועל ופיצויים.
בית המשפט השלום בבאר שבע גזר לאחרונה על בילאל אלסאנע ודראר אלסאנע, 32 חודשי מאסר בפועל, קנסות ופיצויים. זאת לאחר שהורשעו, על פי הודאתם בסחיטה באיומים של בעל מאפייה בעיר וחבלה במזיד ברכב.
על פי כתב האישום המתוקן, בו הודו הנאשמים. בילאל ודראר, סחטו באיומים ובכוח בעל מאפיה בבאר שבע, במטרה לגבות מהעסק תשלום כספי בתמורה להגנה עליו. במשך כחודשיים ובהזדמנויות שונות, הגיעו הנאשמים למאפיה, לקחו מוצרים מבלי לשלם עליהם והציעו לבעל המאפיה הצעות לעזרה בעסק. לאחר החודשים, הגיעו הנאשמים למקום ובילאל אמר לבעל המאפיה "אני חייב לקחת כסף מהעסק הזה, אני לא אשחרר, או שהעסק סגור או שאני מקבל פה משהו, אין כזה דבר באמצע". בעל המאפיה קרא לאנשים קרובים לו על מנת "להפגין נוכחות" ולנסות להרחיק את הנאשמים. בתגובה, איימו הנאשמים: "רק על זה שהבאת לפה אנשים אתה לא תצא מזה בחיים, אני סוגר לך את העסק" ועוד. בנוסף, דראר תקף את הנוכחים במקום ויחד עם בילאל גרם נזק לרכבים שחנו בסמוך למאפיה.
במסגרת ההליך שנוהל על ידי עו"ד מוחמד סולימאן ותהילה נידם מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) נטען כי "לא מדובר במי שנכשלו בשיקול דעתם באופן חד פעמי, אלא מדובר בתכנון קפדני ושיטתי של הנאשמים כחלק מתופעת "הפרוטקשן". עוד נטען, כי הנאשמים פעלו מתוך מניע עברייני כלכלי במטרה לעשות כסף קל על גבו של אדם תמים". כמו כן, ציינה הפרקליטות כי מדובר בתופעה שכיחה במדינה ולכן יש להטיל עונשים מממשיים ומוחשים להוקעת התופעה. מאידך גיסא, טענה ההגנה כי יש להטיל את האשמה גם על המתלונן שבמקום ללכת למשטרה קרא למקורביו.
בגזר הדין ציינה סגנית נשיא בית המשפט השופטת ענת חולתא כי: "במקרה שבפניי המתלונן בחר שלא להיכנע לסחיטה ולא לשתף איתה פעולה. ההגנה מבקשת לזקוף את עמידתו של המתלונן כנגד הסוחטים הבריונים ואי כניעתו להם לזכות הנאשמים. עתירה זו יש לדחות מכל וכל..."
"המתלונן לא נענה לבריונות ולסחיטה והתנגדותו להם לא הביאה לסיום הפרשה ולהסתלקותם מהמקום ומכוונותיהם הפרזיטיות לגרוף לכיסם את פרנסת המתלונן מעמל כפיו... אמנם המתלונן לא פעל "כקורבן קלאסי" נוכח מעשי הסחיטה והבריונות בשיטות "הקלאסיות". המתלונן ביקש להגן עסקו ועל כבודו ופעל בהתאמה, אך כל זאת בתגובה למעשי הנאשמים ולא מתוך יוזמה שלו."
עוד ציינה השופטת כי היא אינה רואה עין בעין עם הנאשמים, הרואים בהתנהגות המתלונן פגם המצדיק להקל בעונשם. שכן, אי העמדתו לדין של המגיב באופן מידתי לאלימות ולבריונות, להבדיל מהיוזם אותן, לא מאפשר לעבריין ליהנות מהקלה מעונשו.
במסגרת השיקולים לעונש ציינה השופטת כי: "לקחתי בחשבון בנוסף, כי מעשי הנאשמים חרגו מגדר היחסים שבינם ובין המתלונן וקרוביו, הנאשמים הפגינו בריונות ואלימות גם במרחב הציבורי, ברחוב, על המדרכה שלפני בית העסק וכלפי מכוניות שחנו בסמיכות. בכך, פגעו נאשמים גם בערכים הציבוריים הכללים ובציפייה הלגיטימית של תושבים תמימים לחיות בסביבת נטולת אלימות ופחד, וליהנות ממרחב ציבורי תקין ובטוח עבורם, עבור רכושם ועבור ילדיהם."
כמו כן, בשל נפיצות תופעת הפרוטקשן במחוז הדרומי, שכונתה על ידי בית המשפט העליון "כמכת איזור", לקחה השופטת בחשבון גם את שיקולי הרתעת הרבים.
על בילאל נגזרו – 44 חודשי מאסר (32 חודשי מאסר + 12 חודשי מאסר על תנאי שהופעלו), קנס בסך 3,000 ₪ + 10,000 ₪ פיצוי למתלונן; על דראר נגזרו - 40 חודשי מאסר (32 חודשי מאסר+ 8 חודשי מאסר על תנאי שהופעלו), קנס בסך 6,000 ש"ח + 10,000 ₪ פיצוי למתלונן.
כתב האישום בפרשה הוגש גם כנגד נאשם נוסף לירן איטחרוב, אשר הורשע בהתאם להודאתו באיומים, סיוע לחבלה במזיד לרכב וסיוע לתקיפה בנסיבות מחמירות. לאור חלקו המשני באירועים נגזר עליו 6 חודשי מאסר בפועל ופיצויים.
בעקבות ליקויים ואי דיווחים ליחידת רשם העמותות הגישה היום יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים בקשה למתן צו פירוק
לעמותת חיראק - מרכז לקידום השכלה גבוהה בחברה הערבית (ע"ר)
הבקשה למתן צו פירוק הוגשה היום, יום שלישי, 16 במאי 2023, בגין אי-הגשת דיווחים ומסמכים ליחידת רשם העמותות והחל"צ מאז הקמתה בשנת 2010 והיעדר שיתוף פעולה עם הליכי פיקוח מטעם יחידת רשם העמותות והחל"צ. התנהלות העמותה מגבשת חשש, כי מוסדות העמותה, ככל שאלה קיימים, אינם מתפקדים או שאינם מבצעים את תפקידם כראוי. דוח תוצאות פיקוח שפורסם ביום 30.1.2023, קבע כי בהתנהלות העמותה נמצאו ליקויים, המהווים עילת פירוק, בהתאם לסעיף 49 לחוק העמותות, ולפיכך תיק העמותה הועבר להמשך טיפול יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים אשר הגישה היום בקשה למתן צו פירוק כנגד העמותה לבית המשפט המחוזי בחיפה.
הליכי האכיפה המבוצעים ביחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים נועדו להבטיח שעמותות וחברות לתועלת הציבור, שאינן משתפות פעולה עם יחידת רשם העמותות והחל"צ ואינן עומדות בחובתן להגשת דיווחים שנתיים כנדרש בחוק, באופן המעלה חשש להפרות חמורות בהתנהלותן יועברו להליכי פירוק בפיקוח בית המשפט.
יחידת העמותות והחל"צ ויחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים פועלות בשיתוף פעולה ושילוב כוחות להגשמת התפיסה לפיה יש להגביר את אמון הציבור במגזר העמותות והחל"צ ולחזק מגזר זה והכל לטובת קידום האינטרס הציבורי ושמירה על כספי הציבור.
עו"ד שולי אבני שוהם, רשמת העמותות וראש רשות התאגידים: "הגשת דיווחים על ידי עמותות היא חובה מהותית וכלי לפיקוח בידי יחידת רשם העמותות, על מנת לוודא כי העמותה מקדמת את מטרותיה ועושה שימוש בכספיה ובכספי תורמים לקידום המטרות שלשמן התקבלו, וכן על מנת לוודא שלא מתבצעת חלוקת רווחים אסורה או פעילות בניגוד למטרותיה או בניגוד להוראות החוק. אנו עומדים על כך שכל עמותה רשומה תגיש דיווחים בהתאם להוראות הדין, ותהיה נתונה לפיקוח הנדרש".
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית משפט השלום בירושלים גזר היום על משה איראם, שהורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בגין פעילותו כנגד אישי ציבור בכירים בחברה החרדית, שלוש שנים וחצי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי כספי בסכום של 15,000 לכל אחד מנפגעי העבירה .
על פי כתב האישום המתוקן, במהלך החודשים אוגוסט עד דצמבר בשנה שעברה, פעל משה איראם כנגד אישי ציבור בכירים בחברה החרדית, בין היתר, נגד חבר הכנסת מאיר פרוש, בעצמו ובאמצעות הפעלת אנשים מטעמו וביצע עבירות שונות כנגדם: תקף, ביזה, איים עליהם, ובשני מקרים סחט בכוח ובאיומים, כל זאת ממניע אידיאולוגי, על מנת להרתיע אותם מלפעול ולקדם בציבור את עמדותיהם ואת פסיקותיהם ההלכתיות. הנאשם הורשע בביצוע עבירות של סחיטה בכוח, סחיטה באיומים, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפת עובד ציבור בנסיבות מחמירות, השחתת פני מקרקעין ובעבירת נוהג במת שלא בכבוד. בשלב הטיעונים לעונש ביקשה פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), באמצעות עו"ד זהר גיאת, להשית על הנאשם ארבע שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי משמעותי לנפגעי העבירה. הפרקליטות טענה כי הנאשם אדם מעצורים, הפועל מתוך תפיסת עולם קיצונית ומעוותת אשר במסגרתה ביצע שורה של מעשי אלימות שנועדו לכפות את עמדותיו ותפיסותיו הקיצוניות על מנהיגי הציבור החרדי בתחומים שונים. כמו כן, טענה הפרקליטות כי הנאשם ביצע את המעשים כאשר שני מאסרים מותנים בעבירות איומים, תלויים ועומדים נגדו.
במסגרת התיק הואשם גם אלחנן אורן בגין פעילותו נגד אנשי ציבור בכירים בחברה החרדית, התיק בעניינו מתנהל בבית המשפט.
בית משפט השלום בירושלים גזר היום על משה איראם, שהורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בגין פעילותו כנגד אישי ציבור בכירים בחברה החרדית, שלוש שנים וחצי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי כספי בסכום של 15,000 לכל אחד מנפגעי העבירה .
על פי כתב האישום המתוקן, במהלך החודשים אוגוסט עד דצמבר בשנה שעברה, פעל משה איראם כנגד אישי ציבור בכירים בחברה החרדית, בין היתר, נגד חבר הכנסת מאיר פרוש, בעצמו ובאמצעות הפעלת אנשים מטעמו וביצע עבירות שונות כנגדם: תקף, ביזה, איים עליהם, ובשני מקרים סחט בכוח ובאיומים, כל זאת ממניע אידיאולוגי, על מנת להרתיע אותם מלפעול ולקדם בציבור את עמדותיהם ואת פסיקותיהם ההלכתיות. הנאשם הורשע בביצוע עבירות של סחיטה בכוח, סחיטה באיומים, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפת עובד ציבור בנסיבות מחמירות, השחתת פני מקרקעין ובעבירת נוהג במת שלא בכבוד. בשלב הטיעונים לעונש ביקשה פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), באמצעות עו"ד זהר גיאת, להשית על הנאשם ארבע שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי משמעותי לנפגעי העבירה. הפרקליטות טענה כי הנאשם אדם מעצורים, הפועל מתוך תפיסת עולם קיצונית ומעוותת אשר במסגרתה ביצע שורה של מעשי אלימות שנועדו לכפות את עמדותיו ותפיסותיו הקיצוניות על מנהיגי הציבור החרדי בתחומים שונים. כמו כן, טענה הפרקליטות כי הנאשם ביצע את המעשים כאשר שני מאסרים מותנים בעבירות איומים, תלויים ועומדים נגדו.
במסגרת התיק הואשם גם אלחנן אורן בגין פעילותו נגד אנשי ציבור בכירים בחברה החרדית, התיק בעניינו מתנהל בבית המשפט.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי מרכז הרשיע על פי הודאתם את אסעד אלרפאעי (20) וצבחי אבו שקיר (21) מאיו"ש שביצעו את הפיגוע באלעד. כתב האישום המתוקן חמור מכתב האישום שהוגש, ואיתו הוגשו הסכמות משותפות ל-4 מאסרי עולם מצטברים בגין עבירות רצח בנסיבות של מעשה טרור ועונש מצטבר של 20 שנות מאסר בגין יתר העבירות.
כזכור, ביוני 2022 פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) באמצעות עורך הדין נתנאל בוג'ו הגיש כנגד השניים כתב אישום בגין ביצוע שלוש עבירות של רצח בנסיבות מחמירות, מעשי טרור בצוותא חדא, מעשי טרור של ניסיון רצח בצוותא חדא, מעשי טרור של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בצוותא חדא, מעשי טרור של פציעה בנסיבות מחמירות בצוותא חדא וכניסה לישראל שלא כדין.
מכתב האישום עולה כי הנאשמים עבדו בעבודות חשמל בישוב אלעד, זאת על אף שלא היו להם היתרי כניסה לישראל. באוגוסט 2021 אבו שקיר החליט לבצע פיגוע טרור בישראל ולמות כ"שהיד", זאת על רקע מות חברו בעימותים מול צה"ל. תחילה, אלרפאעי סירב לשתף פעולה, אך בהמשך, לאחר מותו של חבר נוסף של אבו שקיר, החליטו השניים לבצע פיגוע ולרצוח יהודים ישראלים באשר הם, ממניעים לאומניים ואידיאולוגיים. לשם כך השניים הצטיידו בסכינים ובגרזנים, ובתאריך 05.05.22 הגיעו לעיר אלעד שם רצחו בדקירות את הנהג שהסיע אותם והשליכו אותו מהרכב. מיד לאחר מכן יצאו למסע הרג רגלי ברחובות העיר במהלכו רצחו באמצעות גרזן שני אזרחים נוספים וניסו לרצוח חמישה אזרחים שנפצעו באורח קשה, לעתים לנגד עיני ילדיהם. לאחר מכן השניים נמלטו מהמקום והמשיכו במנוסתם בשטחים פתוחים במשך שלושה ימים, עד שנלכדו לאחר מצוד נרחב של כוחות הביטחון.
כתב האישום המתוקן לחומרה הוגש על ידי עורך הדין בוג'ו לאחר שבחודש פברואר האחרון אחד מחמשת האזרחים שהותקפו ע"י אלרפאעי ואבו שקיר נפטר מפצעיו. בעקבות כך, עלה מניין הנרצחים באירוע לארבעה, ובהתאם לכך תוקן כתב האישום כך שלשניים מיוחסות ארבע עבירות של רצח בנסיבות מחמירות של מעשה טרור בצוותא חדא. נוסף על כך, כתב האישום המתוקן מייחס לנאשמים ביצוע עבירות של מעשה טרור של ניסיון רצח בצוותא חדא, מעשה טרור של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בצוותא חדא, מעשה טרור של פציעה בנסיבות מחמירות בצוותא חדא כניסה לישראל שלא כדין .
חקירת הפיגוע נוהלה על ידי שב"כ וימ"ר מרכז במשטרת ישראל.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי מרכז הרשיע על פי הודאתם את אסעד אלרפאעי (20) וצבחי אבו שקיר (21) מאיו"ש שביצעו את הפיגוע באלעד. כתב האישום המתוקן חמור מכתב האישום שהוגש, ואיתו הוגשו הסכמות משותפות ל-4 מאסרי עולם מצטברים בגין עבירות רצח בנסיבות של מעשה טרור ועונש מצטבר של 20 שנות מאסר בגין יתר העבירות.
כזכור, ביוני 2022 פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) באמצעות עורך הדין נתנאל בוג'ו הגיש כנגד השניים כתב אישום בגין ביצוע שלוש עבירות של רצח בנסיבות מחמירות, מעשי טרור בצוותא חדא, מעשי טרור של ניסיון רצח בצוותא חדא, מעשי טרור של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בצוותא חדא, מעשי טרור של פציעה בנסיבות מחמירות בצוותא חדא וכניסה לישראל שלא כדין.
מכתב האישום עולה כי הנאשמים עבדו בעבודות חשמל בישוב אלעד, זאת על אף שלא היו להם היתרי כניסה לישראל. באוגוסט 2021 אבו שקיר החליט לבצע פיגוע טרור בישראל ולמות כ"שהיד", זאת על רקע מות חברו בעימותים מול צה"ל. תחילה, אלרפאעי סירב לשתף פעולה, אך בהמשך, לאחר מותו של חבר נוסף של אבו שקיר, החליטו השניים לבצע פיגוע ולרצוח יהודים ישראלים באשר הם, ממניעים לאומניים ואידיאולוגיים. לשם כך השניים הצטיידו בסכינים ובגרזנים, ובתאריך 05.05.22 הגיעו לעיר אלעד שם רצחו בדקירות את הנהג שהסיע אותם והשליכו אותו מהרכב. מיד לאחר מכן יצאו למסע הרג רגלי ברחובות העיר במהלכו רצחו באמצעות גרזן שני אזרחים נוספים וניסו לרצוח חמישה אזרחים שנפצעו באורח קשה, לעתים לנגד עיני ילדיהם. לאחר מכן השניים נמלטו מהמקום והמשיכו במנוסתם בשטחים פתוחים במשך שלושה ימים, עד שנלכדו לאחר מצוד נרחב של כוחות הביטחון.
כתב האישום המתוקן לחומרה הוגש על ידי עורך הדין בוג'ו לאחר שבחודש פברואר האחרון אחד מחמשת האזרחים שהותקפו ע"י אלרפאעי ואבו שקיר נפטר מפצעיו. בעקבות כך, עלה מניין הנרצחים באירוע לארבעה, ובהתאם לכך תוקן כתב האישום כך שלשניים מיוחסות ארבע עבירות של רצח בנסיבות מחמירות של מעשה טרור בצוותא חדא. נוסף על כך, כתב האישום המתוקן מייחס לנאשמים ביצוע עבירות של מעשה טרור של ניסיון רצח בצוותא חדא, מעשה טרור של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בצוותא חדא, מעשה טרור של פציעה בנסיבות מחמירות בצוותא חדא כניסה לישראל שלא כדין .
חקירת הפיגוע נוהלה על ידי שב"כ וימ"ר מרכז במשטרת ישראל.