הודעה מטעם הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין:
חמישה בניינים בפרוייקט הולילנד, הכוללים 333 יחידות דיור בשטח של כ-16 דונם, נרשמו השבוע בטאבו
 
הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין רשמה את הבניינים במהירות תוך חודש מרגע שהתקבלו כל המסמכים הנדרשים
 
בחלוף כ- 8 שנים ממתן פסק דין בנושא פרוייקט הולילנד שבירושלים, חתם השבוע המפקח על רישום המקרקעין בירושלים, עו"ד רביב מייזל, על צו רישום הבית המשותף של חמשת הבניינים הנמוכים בפרויקט, ב- 10 חלקות רישום, הכוללים 333 יחידות דיור בשטח של כ-16 דונם. הבתים נמצאים ברחוב אברהם פררה 3-11, בירושלים. התיק כולל 584 שעבודים, שהיה צריך לייחד אותם לדירות השונות. חרף המורכבות הרישום התבצע במהירות וביעילות וזאת בפרק זמן קצר של חודש ימים מרגע שהתקבלו כלל המסמכים הנדרשים לשם ביצוע רישום מורכב זה. יודגש, כי מדובר על חלק מפרויקט "הולילנד" תוך שישנם בניינים נוספים, שטרם הוגשה בקשה לרישומם ברשות. הרישום המהיר נעשה כחלק מהמגמה שהרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים מובילה בשנים האחרונות למתן שירות מהיר, יעיל ומקצועי לשם הגנה וקידום הזכויות הקנייניות של הציבור והמדינה.
נציין כי הרשות שוקדת בימים אלו על שירות חדש אשר יאפשר הגשת תיקים לרישום/תיקון/ביטול בית משותף, כולל תשריט, באופן מקוון וזאת במטרה לייעל ולטייב את השירות, תוך קיצור משך זמן הטיפול בתיקים.

פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, כתב אישום נגד ירין גלי (21) מיד רמב"ם ורותם מילוא (21) מכרמי יוסף, לאחר שהתפרצו לחדר מלון באילת וביצעו מעשים מגונים בשתי נשים שישנו בו.

מכתב האישום שהגישה עו"ד רותם יוחנני - הר ציון עולה כי בתחילת החודש הגיעו שתי המתלוננות לאילת והתאכסנו יחד בחדר במלון, באותה העת שהו גם הנאשמים באילת. לאור היכרות מוקדמת בין ירין לאחת המתלוננות היא יצרה איתו קשר סיפרה לו באיזה מלון היא וחברתה מתאכסנות ועדכנה אותו כי הן צפויות לצאת למסיבה.

במהלך המסיבה, שתתה אחת המתלוננת מספר משקאות אלכוהוליים אשר גרמו לערפול חושיה, עד שחשה ברע, וחברה לשעבר, אשר אותו פגשו במסיבה, ליווה אותה ואת המתלוננת השנייה בחזרה למלון. בסמוך לאחר שעזב החבר לשעבר את המקום הגיעו הנאשמים למלון. אז פנה ירין לפקיד הקבלה במלון וביקש ממנו לשכפל עבורו כרטיס כניסה לחדרן של המתלוננות באמתלה שקרית לפיה אחת המתלוננות היא בת זוגו והזמינה אותו להיכנס לחדר, פקיד הקבלה סירב. לאחר דין ודברים בין ירין לבין המאבטחת בכניסה למלון, שבו הנאשמים לפקיד הקבלה אשר שכפל עבורם את הכרטיס לחדר. במקביל ניסה ירין לצור קשר טלפוני עם המתלוננת ללא הצלחה.

בסביבות השעה 7:00 בבוקר עלו הנאשמים לחדרן של המתלוננות ונכנסו לחדר עם המפתח שקיבלו. אז ירין נשכב על המיטה הזוגית כשהוא גוהר מעל המתלוננת שהכיר, עת ישנה והייתה הלומת אלכוהול וביצע בה מעשים מגונים תוך ניצול מצב המונע ממנה לתת הסכמה חופשית. במקביל, נשכב רותם מאחורי המתלוננת השנייה, אשר גם היא ישנה באותה העת, וביצע בה מעשים מגונים. כאשר ניסה להתיר את השרוך הקושר את מכנס הפיג'מה, התעוררה המתלוננת בבהלה, הבחינה במתרחש בחדר, וצעקה: "משטרה, אונסים אותנו, הצילו, לכו מפה, עופו מפה", או מילים בדומה לכך. בתגובה לכך, צעק ירין "מה יש לך? מה יש לך?" והשניים נמלטו מהמקום.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד יוחנני - הר ציון כי:".. המשיבים הצליחו להיכנס בעורמה ולאחר הפעלת שקרים ומניפולציות על גורמי המלון, ללא כל הזמנה מראש, לחדר מלון נעול, בו ישנו באותה העת שתי נפגעות העבירה, וביצעו בהן עבירות מין בצוותא בעודן ישנות. תוך כדי ביצוע עבירות המין, התעוררו נפגעות העבירה ומצאו את עצמן במציאות מסוייטת, שהנה התגשמות הפחדים של כל אישה הלנה בחדר בבית מלון שאמור להיות נעול ומוגן."

לשניים יוחסו מעשים מגונים, קבלת דבר במרמה והתפרצות.

לתשומת לבכם אין לפרסם כל פרט העלול להביא לזיהוי המתלוננות.

פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה, לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, כתב אישום נגד ניסים שאיו (29) ממגדל העמק, לאחר שבשל סכסוך עם מספר מבלים במועדון באילת, ניסה להצית את המקום.

על פי כתב האישום שהגיש עו"ד עמית גינת, לפני כשבוע בשעות הלילה המאוחרות בילה שאיו במועדון, במרכז התיירות בעיר אילת. בשל ויכוח בינו לבין מבלים נוספים ובשל המהומה שנוצרה במקום, הוצא שאיו על ידי המאבטחים אל מחוץ למועדון. לאור האמור החליט שאיו להצית את המקום, הוא ניגש לחנות הסמוכה במטרה לקנות חומר בעירה, אך כשלא מצא הצטייד בקרטון ונייר וניסה להציתם בסמוך לכניסה למועדון. בעוד מנהל המועדון ואחרים כיבו את האש שאחזה בווילון עזב שאיו את המקום.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד גינת כי: ".. כעולה מכתב האישום המשיב החליט לשלח אש במועדון שעה שנוכחים ומבלים בו אנשים. רק בנס לא נגרם נזק כבד יותר, שכן האירוע עלול היה להסתיים באסון כבד ולאבדות בנפש. המשיב פעל מתוך מניע וכעס אשר טיבו אינו ידוע במדויק למבקשת, דבר אשר מעצים את מסוכנותו."

לשאיו יוחסו עבירות של הצתה ושל היזק בזדון.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לביהמ"ש המחוזי בת"א כתב אישום נגד ראש עיריית אור עקיבא, יעקב אדרי, המייחס לו עבירות שחיתות שלטונית במהלך השנים 2020-2013, במסגרת תפקידו כראש העיר. כתב האישום הוגש על פי החלטת פרקליט המדינה.

כתב האישום מייחס לאדרי שישה אישומים שונים של לקיחת שוחד, בקשת שוחד והלבנת הון בסך מאות אלפי שקלים, וכן עבירות של גניבה בידי עובד ציבור, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שיבוש מהלכי משפט, עבירות מס ועבירת אלימות (סה"כ עשרה אישומים). שווי הכספים שקיבל אדרי בעבירות אלה נאמד בלא פחות מ- 569 אלף ש"ח.

בכתב האישום שמונה נאשמים נוספים (בהם ארבע חברות), להם מיוחסות עבירות של מתן שוחד, הצעת שוחד והלבנת הון, כל אחד לפי חלקו.
בכתב האישום, שהוגש באמצעות עורכות הדין הילה גבאי, גל פורה ובר דהן הרוש מפרקליטות מיסוי וכלכלה, נאמר כי בין השנים 2020-2013, כאשר שימש אדרי כראש העיר, הוא ביקש וקיבל מיזמי נדל"ן ומגורמים נוספים בעלי אינטרסים כלכליים הפועלים בתחומה של העיר אור עקיבא, הן באופן ישיר והן באמצעות א.י המקורבת אליו, כספים במזומן ובתווי קנייה בסכומים הנאמדים במאות אלפי שקלים. הכספים ותווי הקנייה התקבלו באופן קבוע, פעמיים בשנה בסמוך לחגי תשרי ולחג פסח, והן באופן מזדמן על פי בקשתו. בתמורה לשוחד, פעל אדרי לקידום ענייניהם של נותני השוחד בעיריית אור עקיבא, ובכלל זה - אישור חשבונות לקבלת תשלום, מתן הקלות בתשלומי מס מוניציפאליים, קידום תוכניות שהוגשו בוועדה המרחבית ובדרכים נוספות.

עוד על פי כתב האישום, אדרי ניצל את מעמדו ופעל במרמה מול אחרים על מנת לקבל תווי קנייה שמטרתם היתה, כביכול, עזרה לנזקקי העיר אור עקיבא, בעוד שלמעשה עשה בהם שימוש אישי. בנוסף, אדרי נטל לידיו במרמה תווי קנייה שנמסרו לו מכוח תפקידו הציבורי ושייעודם היה תרומה לנזקקי עירו – ועשה בהם שימוש אישי.

ביחס לשאר הנאשמים בפרשה, כתב האישום מייחס את העבירות הבאות: לנאשמים "חברת מרדכי שכטר בע"מ", חברת "אליהו תעשיות פלסטיק בע"מ", יוסף שבתאי וחברת "אביב שבתאי יוסף בע"מ" – עבירות של מתן שוחד והלבנת הון; לנאשמים אפרים (אפי) שקדי (יזם נדל"ן ובעלי חברת אפי קפיטל), אברהם ישעיהו נפחא (סמנכ"ל השיווק של אפי קפיטל), חברת "נווה אור ש.פ יוזמות בע"מ" ויורם גוילי (מנהל בחברת הסעות שהיה חייב לעירייה מאות אלפי שקלים בגין ארנונה) – עבירות של מתן שוחד, הצעת שוחד והלבנת הון. כתב אישום נוסף הוגש, במסגרת הסדר טיעון, לבית משפט השלום בת"א נגד יורם מאיר וחברת "אילייב נכסים והשקעות בע"מ", בגין מתן שוחד.

במקביל להגשת כתב האישום הוגשה בקשה לחילוט רכושם של יעקב אדרי ונאשמים נוספים.

לאחר הגשת כתב האישום, הגישה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לוועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות בשל הגשת כתב אישום, בקשה להשעייתו של אדרי עקב הגשת כתב האישום המייחס לו שורה של עבירות מתמשכות, שנעשו כולן במהלך כהונתו הציבורית ובזיקה מובהקת אליה. בבקשה, שהוגשה באמצעות עוה"ד גיל בילבסקי ועמיקם אשל מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) לאחר שגובשה בשיתוף עם ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי- מנהלי), נאמר כי "החוק מהווה כלי חשוב להתמודדות עם שחיתות שלטונית ברשויות המקומיות. הוא נועד, בין היתר, למנוע מצב בו ימשיך בכהונתו מי שהוטל צל כבד על יושרתו האישית עקב הגשת כתב אישום המייחס לו ניצול לרעה, לכאורה, של הכוח השלטוני שהופקד בידו בנאמנות". כמו כן צוין, כי "העבירות המיוחסות למר אדרי הן עבירות חמורות ביותר הנוגעות לטוהר המידות, שנעברו, לכאורה, תוך זיקה מובהקת לתפקידו הציבורי כראש הרשות... מדובר בעבירות שאם יוכחו, יבטאו שחיתות שלטונית בולטת בחומרתה מצד מר אדרי, אשר טמונה בהן פגיעה ברורה בטוהר המידות ובשלטון החוק".

התיק נחקר על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה שבלהב 433 במשטרת ישראל, יחידת יהלום שברשות המיסים והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור שבמשרד המשפטים.

לתשומת ליבכם: מלבד העובדה שבפרשה נחתם הסכם עד מדינה, צו איסור פרסום אוסר לפרסם כל פרט מההסכם וכל פרט העלול להביא לחשיפת זהות עד המדינה ו/או מי מבני משפחתו.

הודעה מטעם הפרקליטות:

שלום רב,

ועדת המכרזים של נציבות שירות המדינה בחרה בעו"ד אסנת דפנה לתפקיד מנהלת היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה. עו"ד דפנה, המכהנת כיום כמנהלת צוות חוזים וחיובים ביחידה לאכיפה אזרחית, תחליף בתפקיד את עו"ד אלעד רוזנטל, שמונה באחרונה לתפקיד סמנכ"ל תכנון, מדיניות ואסטרטגיה במשרד המשפטים.

חברי ועדת המכרזים היו היועץ המשפטי של רשות האוכלוסין וההגירה, דניאל סלומון (יו"ר); פרקליט המדינה, עמית איסמן; היועצת המשפטית של משרד העלייה והקליטה, מיכל שטרית-רבל; ויו"ר ארגון הפרקליטים, אורית קורין.

עו"ד דפנה החלה את דרכה המקצועית כמתמחה במחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה. לאחר הסמכתה לעריכת דין עבדה מספר שנים כפרקליטה במחלקה למשפט העבודה, בו-2012 עבדה לשמש כפרקליטה ביחידה לאכיפה אזרחית, אז עסקה בעיקר בייזום תביעות בתחום המקרקעין ומבצעי אכיפה משולבת. מאז 2014 היא משמשת כמנהלת צוות חוזים וחיובים ביחידה, במסגרת זו היא מובילה מהלכי רוחב להגנה על נכסי המדינה והציבור ולטיפול בתופעות של הפרת חוק, כגון השתלטות גורמי פשע על מכרזי בינוי ותשתית, שימוש לרעה בתקציבי המדינה, פגיעה במשאבי הטבע ועוד. כמו כן, ייצגה את המדינה והובילה מו"מ לסיום סכסוכים בבוררויות בתחומי התשתיות ועוד.

עו"ד דפנה (45), נשואה ואם לארבעה, היא בוגרת תואר ראשון במשפטים ובמדעי המחשב בהצטיינות מאוניברסיטת בר-אילן, ובוגרת תואר שני במשפטים מאוניברסיטת ניו-יורק.

היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה (לשעבר: היחידה לתביעות ומיקור חוץ) היא יחידת מטה אסטרטגית המתמקדת בהגנה על נכסי המדינה ועל התקינות השלטונית, באמצעות אכיפה בכלים אזרחיים ומינהליים. היחידה מקדמת הגשת תביעות אזרחיות בשם המדינה, ונקיטת הליכי אכיפה אזרחית משולבת נגד גורמי פשיעה וביחס לתופעות מרכזיות של הפרת חוק, בהתאם ליעדים שנתיים הנקבעים מראש. היחידה מקדמת תהליכים והליכים חדשניים ותקדימיים, תוך חשיבה פורצת דרך ויצירתית, והכל מתוך מטרה להגן באופן אקטיבי ויזום על שלטון החוק, ועל נכסי, כספי וזכויות המדינה.

מצ"ב תמונתה של עו"ד דפנה (קרדיט: דוברות משרד המשפטים)

אסנת דפנה.jpg

היום (21.3) יצוין ברחבי העולם היום הבינלאומי למאבק בגזענות

היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות מפרסמת את דו"ח הפעילות לשנת 2022:

32% מהפניות ליחידה התקבלו בטענה לגזענות והפליה נגד בני החברה הערבית; 17% התקבלו בטענה לגזענות והפליה נגד ישראלים יוצאי אתיופיה;

עיקר התלונות: הפליה במתן שירות, הפליה בתעסוקה והתבטאויות גזעניות במרחב הציבורי


היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות מפרסמת היום (ג') את דו"ח הפעילות השנתי שלה, על רקע ציון היום הבינלאומי למאבק בגזענות שיצוין ברחבי העולם. ליחידה, שהוקמה במטרה לתאם ולהוביל את המאבק בגזענות בשירות הציבורי, מספר תחומי פעילות מרכזיים: שינוי מערכתי וקידום מדיניות לקידום המאבק בגזענות, טיפול בתלונות ופיתוח ידע והכשרות. דו"ח הפעילות כולל דיווח על הפעילות הממשלתית במניעת גזענות והפליה, פילוח התלונות שהתקבלו ביחידה מאזרחים בנושא גזענות ממסדית והפליה בשירות הציבורי וכן תמצית נתונים בנושא שיטור ואכיפה כלפי יוצאי אתיופיה, חברה ערבית וחברה חרדית.

פילוח התלונות שהתקבלו ביחידה במהלך 2022:

מספר הפניות:
במהלך השנה האחרונה נפתחו ביחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות 415 תיקים בגין תלונות בנושא גזענות והפליה. השוואת היקף התיקים שנפתחו ביחידה בשנים האחרונות מלמדת על ירידה מסוימת בהיקף התלונות שמוגשות ליחידה, וביחידה מייחסים את הירידה, בין היתר, להיעדר כלים משפטיים למאבק בגזענות בשימוש היחידה ולכך שטרם הוסדרה סמכות היחידה בחוק. חשוב לציין כי הדיווח, כפי שמפורט בדו"ח זה, מתייחס רק לתלונות שהתקבלו ביחידה ולפעילות היחידה ולא בהכרח מהווה שיקוף של המציאות הקיימת.

נושאי הפניה:
מפילוח עיקר התלונות לפי נושאי הפניה עולה כי 19% מהתלונות הן בנושא אפליה במתן שירות ציבורי לפי חוק איסור הפליה, 12% בנושא אפליה בתעסוקה, 11% בנושא התבטאות גזענית במרחב הציבורי, 9% פרסום גזעני/סטריאוטיפי במרחב הציבורי, 7% בנושא משטרה וגורמי אכיפה, 6% התבטאות גזענית בשירות המדינה, 6% בנושא חינוך, 3% בנושא עבירות ממניע גזעני.

זהות הפונים:
מפילוח עיקר זהות הפונים עולה כי 32% מהפונים משתייכים לישראלים מהחברה הערבית, 18% ישראלים ממוצא ברה"מ לשעבר, 17% ישראלים ממוצא אתיופי, 5% בני עדות המזרח, 5% מהחברה החרדית, 15% בנושאים שאינם בתחום סמכות יחידת התאום ואחרים.

פיתוח ידע והכשרות - ממונים למניעת גזענות במשרדי ממשלה ויחידות סמך
פיתוח הידע והכשרות מצוי בליבת הפעילות של היחידה למאבק בגזענות, כשעיקר הפעילות מתמקדת בהכשרת הממונים למניעת גזענות במשרדי ממשלה ויחידות סמך ושמירה על כשירותם המקצועי. עד כה מונו כ- 70 ממונים וממונות למניעת גזענות במשרדי הממשלה ויחידות הסמך. הממונים מייעצים למנכ"ל המשרד, מטמיעים תפיסה מקצועית אנטי גזענית, ומעלים את המודעות למאבק בגזענות בתוך המשרדים. כמו כן, הממונים מהווים כתובת משרדית להגשת תלונות בנושא גזענות הקשור למשרד בו מכהנים. בנוסף לכך, ישנן רשויות מקומיות שמינו, באופן התנדבותי, ממונה למניעת גזענות בליווי היחידה למאבק בגזענות. הרשויות הראויות לציון הן: עיריית תל אביב-יפו, עיריית ראשון לציון.

במשרדים הבאים אין כרגע ממונה למניעת גזענות, בין אם לא מונה כלל ובין אם סיים תפקיד וטרם מונה ממונה חדש:
משרד הבריאות (סיים תפקיד לאחרונה וטרם מונה חדש)
משרד האוצר (סיים את תפקידו לאחרונה וטרם מונה חדש)
המשרד לשוויון חברתי
המכון הווטרינרי והשירותים הווטרינרים
שירות בתי הסוהר
רשות כבאות והצלה
המרכז לחקר גרעיני
בית חולים ברזילי
מרכז רפואי ע"ש רבקה זיו בצפת

תמצית נתונים בנושא שיטור ואכיפה כלפי יוצאי אתיופיה, חברה ערבית וחברה חרדית:

אחוז התיקים שנפתחו ליוצאי אתיופיה בשנים 2019-2022 הוא כפול מאחוז יוצאי אתיופיה באוכלוסייה (כ-3.5%, לעומת שיעורם באוכלוסייה כ-1.7%). כמו כן, אחוז התיקים שנפתחו לאזרחים ערבים גדול כ-60% מיחסם באוכלוסייה הכללית (כ-35% לעומת שיעורם באוכלוסייה כ-21%). אחוז התיקים שנפתחו לאזרחים מהחברה החרדית זהה לשיעורם באוכלוסייה (כ-12%, לעומת שיעורם באוכלוסייה כ-13%).

אחוז "תיקי המגע" שנפתחו ליוצאי אתיופיה בשנים 2019-2022 הוא פי שניים וחצי משיעור יוצאי אתיופיה באוכלוסייה, ואחוז התיקים שנפתחו לאזרחים ערבים מעל פי שניים מיחסם באוכלוסייה הכללית. אחוז התיקים שנפתחו לאזרחים מהחברה החרדית נמצא מתחת לשיעורם באוכלוסייה.

אחוז כתבי האישום ב"תיקי המגע" (תקיפת שוטר) שיוחסו ליוצאי אתיופיה בשנים 2022-2019 גדול פי שניים וחצי משיעור יוצאי אתיופיה באוכלוסייה. בחינת הנתונים בארבע השנים האחרונות מלמדת כי ישנה מגמת ירידה בכתבי אישום כלפי יוצאי אתיופיה בתיקי מגע. אחוז כתבי אישום "תיקי מגע" שיוחסו לאזרחים ערבים מעל פי שניים מיחסם באוכלוסייה הכללית, אחוז התיקים "תיקי המגע" שיוחסו לאזרחים מהחברה החרדית נמוך לשיעורם באוכלוסייה.

אחוז תיקי מעצר ימים ליוצאי אתיופיה בשנים 2019-2022 הוא כ-3%. בחינת הנתונים בארבע השנים האחרונות מראה מגמת שיפור בנושא מעצר ימים ביחס ליוצאי אתיופיה. אחוז תיקי מעצר ימים של אזרחים מהחברה הערבית הוא כ 60%, כמעט פי שלושה מיחסם באוכלוסייה הכללית.

אחוז תיקי מעצר עד תום ההליכים ליוצאי אתיופיה בשנים 2019-2022 הוא 5.3%, מעל פי שלושה משיעורם באוכלוסייה. אחוז תיקי מעצר תום הליכים ביחס לחברה הערבית הוא כ45% מעל פי שניים מיחסם באוכלוסייה הכללית

דוגמאות לתלונות שהתקבלו ביחידה במהלך 2022 וסטטוס הטיפול בהן:

תלונה על העלבת עובד ציבור ממוצא אתיופי על רקע גזעני: ביחידה התקבלה תלונה על אדם שהתבטא באופן גזעני כלפי שוטר ממוצא אתיופי, במהלך פעילות מבצעית של מג"ב סמוך ליישוב טלמון, במקביל לפרסום המקרה בתקשורת. היחידה פנתה למשטרת ישראל בבקשה לפתוח בחקירה בגין חשד לעבירה ממני גזעני או עוינות כלפי ציבור, המשטרה פתחה בחקירה ובעקבותיה הוגש כתב אישום, וביום 31.10.22 ניתנה הכרעת הדין בבית המשפט השלום בפתח תקווה בתיק, אשר הרשיע את הנילון בביצוע עבירה של העלבת עובד ציבור מתוך מניע גזעני

תלונה על חשד לאלימות שוטרים כלפי משפחה ערבית בחיפה על רקע מוצא: התקבל תיעוד על אלימות שוטרים לכאורה כלפי משפחה ערבית בחיפה. דוחות שוטרים מהאירוע לא תאמו את התיעוד המצולם ועלה כי תיעוד מצולם של האירוע על ידי שכנים של המשפחה סתר את המתואר בדוח האירוע שערכו השוטרים. התלונה הועבר לטיפול מח"ש. מהיחידה לחקירות שוטרים נמסר כי נחקרו ארבעה שוטרים שהיו מעורבים באירוע והוחלט על העמדת אחד השוטרים לדין פלילי, כלפי שני שוטרים נוספים הוחלט להעביר הטיפול למשטרת ישראל לנקיטת הליך משמעתי.

תלונה על הפליה בבידוק בטחוני מצד חב' ישראייר כלפי קבוצת תלמידים ערבים: התקבלה תלונה ממנהל אגף החינוך של מועצה מקומית בצפון, אשר ליווה קבוצת תלמידים ומורים שיצאו לבוסניה לאחר שזכו בפרס על הישגיהם הלימודיים. בתלונה תואר כי בעת שובם לישראל חוו התלמידים בידוק בטחוני ותשאול מפלה ומשפיל מצד מאבטחי חברת ישראייר, לרבות הפניית שלוש תלמידות לחדר צדדי לעריכת בידוק על גופן, בעוד שאר הטסים עברו ללא כל בידוק. המתלונן תיאר חוויה מפלה ומשפילה אשר הותירה את התלמידים בתחושות השפלה וביזוי. התלונה הועברה לסיוע המשפטי במשרד המשפטים לבחינת האפשרות להגשת תביעה כנגד חב' ישראייר בהתאם לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים.

תלונה על איסור כניסה ליהודים לשכונה במזרח ירושלים: התקבלה תלונה מח"כ לאחר שדווח לו כי שוטרת מג"ב מסרה לתושב יהודי בשכונת שמעון הצדיק במזרח ירושלים כי הונחתה על ידי מפקדיה לאסור כניסה של יהודים לשכונה ולאפשר כניסה של ערבים בלבד. יחידת התאום פנתה למשטרת ישראל, ובתשובה לפניית היחידה נמסר כי ההנחיה שניתנה היא למנוע כניסה של אנשים שאינם תושבי המקום ולאפשר כניסה של תושבי השכונה בלבד, ללא אבחנה בין תושבי השכונה, וכי דברי השוטרת בשטח לא שיקפו את הנחיות הפיקוד וחוסר ההבנה טופל במסגרת הפיקודית.

תלונה על יחס מפלה והתבטאויות גזעניות של נהג אוטובוס בחברת "אלקטרה אפיקים" כלפי נוסעת ממוצא אתיופי: מהתלונה עולה כי הנהג הסריט את הנוסעת, לעג לה, חיקה אותה, קילל באמהרית ופרסם את הסרטון שצילם אותה בקבוצת ווטסאפ של נהגים אחרים. עוד עולה מהתלונה כי נהג האוטובוס לא עצר בתחנה בה ביקשה הנוסעת לרדת, אלא בתחנה רחוקה יותר. התלונה הועברה לסיוע המשפטי לבחינת הגשת תביעה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים ובנוסף הועברה התלונה למשרד התחבורה לבחינת האפשרות לנקוט צעדים נגד הנהג והחברה לפי פקודת התעבורה. ממשרד התחבורה נמסר כי נפתחה חקירה פלילית נגד הנהג בהתאם לפקודת התעבורה, הוגש כתב אישום והנהג הורשע בבית המשפט לתעבורה ונגזר דינו: קנס בסך 10,000 ₪; 6 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים; 15,000 ₪ התחייבות להימנע מביצוע עבירה.

תלונה על התבטאות גזענית כלפי עובדת בי"ח אסף הרופא: ביחידה התקבלה תלונה מעובדת ממוצא אתיופי בבית החולים אסף הרופא, לאחר שמטופל שלו נתנה שירות כינה אותה "כושית מסריחה שחורה". התלונה הועברה לטיפול משטרת ישראל, ולאחר חקירה ואיסוף ראיות, הגישה מחלקת התביעות במשטרת ישראל נגד הנילון כתב אישום. במקביל התקיימה פעילות הסברה על ידי בית החולים למניעת הישנות מקרים דומים.

תלונה על התבטאות גזענית של רופאה בביה"ח וולפסון: מתלוננת ערבייה פנתה ליחידה לאחר שרופאה שבדקה את בנה התינוק בבית החולים וולפסון כינתה את התינוק: "מחבל קטן". התלונה הועברה לטיפולו של הממונה למניעת גזענות במשרד הבריאות אשר פנה לבית חולים וולפסון לבירור. לאחר שנמצא כי מדובר בתלונה ראשונה נגד הרופאה, היא הוזהרה והובהר לה כי ככל שמקרה כגון זה יישנה, יינקטו נגדה פעולות משמעת.

בנוסף, הפעוט הועבר לטיפול רופא/ה אחר/ת בבית החולים.

פירוט התלונות המלא נמצא בעמוד 39 בדו"ח השנתי.

מעקב אחר יישום המלצות הוועדה למיגור הגזענות
היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות מבצעת מעקב אחר יישום המלצות וועדת פלמור למיגור הגזענות, אשר קיבלו תוקף של החלטת ממשלה. מבדיקת היחידה עולה כי נכון להיום, מתוך 52 המלצות הוועדה יושמו 43 המלצות ו-9 לא יושמו. בפועל, כ-75% מסעיפי החלטת הממשלה יושמו ברמות שונות. בשנת 2022 נעשה מאמץ משמעותי ליישום החלטת הממשלה במערכת החינוך ויישום המלצות הוועדה שהוקמה להובלת מהלך 'חינוך נגד גזענות' במערכת החינוך, שכללו מיפוי של תמונת המצב הנוכחית ו-26 המלצות יישומיות במערכת החינוך, שאף קיבל ביטוי בהפצת חוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא. לדברי ראש היחידה, עו"ד זנה, מדובר במהלך חשוב ומשמעותי שהיחידה הובילה בשיתוף פעולה מלא עם משרד החינוך ליישום תכניות לחינוך לחיים בשותפות וחינוך נגד גזענות.

שלום רב,

הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה:

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, מסרה לבית המשפט המחוזי בת"א את חוות דעתה בנוגע להליך המתנהל כנגד חברת ישראכרט בגין סירובה לתת שירותי סליקה לחברה שהצטברו נגדה תלונות רבות בגין הונאת קשישים.

בשנים האחרונות זוהתה תופעה רחבת היקף במסגרתה לקוחות המשתייכים לאוכלוסיות מסוימות, ובפרט קשישים, נופלים קורבן למעשי הונאה, הטעיה והשפעה בלתי הוגנת של בתי עסק וכתוצאה מכך מתקשרים בעסקאות נמשכות, שבגינן נגבים מהם כספים רבים. עסקאות אלה מלוות בד"כ בשיווק אגרסיבי מצד בתי העסק, ומבוצעות לרוב בדרך של עסקת מכר מרחוק ("טלמרקטינג") ועסקאות רוכלות.

חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה נמסרה במסגרת תביעה שהוגשה ע"י שתי חברות פרטיות, שעוסקות בין היתר בעסקאות טלמרקטינג ומשווקות שירותי התקנות ותיקונים של מוצרי חשמל ביתיים, כנגד חברת הסליקה ישראכרט בטענה כי סירובה לספק להם שירותי סליקה אינו סביר. לטענת ישראכרט התובעות מקיימות עסק שפעולותיו מעידות על התנהגות אנטי-צרכנית, הטעיית לקוחות ופנייה שיטתית ללקוחות קשישים. ישראכרט נימקה את סירובה לספק לחברות שירותי סליקה, בין היתר, בכך שבדיקה שערכה העלתה כי הגיל הממוצע של לקוחות התובעות הוא גבוה מהמקובל, כי ישנם חיובים חוזרים בסכומים מצטברים גבוהים וזאת בדגש על אותם לקוחות קשישים, כי אותרו מאות מקרים של חיובים כפולים בגין אותה עסקה וכן שיעורים גבוהים של החזרי חיוב ודחיית עסקאות. בשים לב לנתונים שנאספו ע"י החברה, התעורר בישראכרט חשש ממשי כי בפעילותן של החברות יש משום הטעייה והשפעה בלתי הוגנת. בעקבות שיעור תלונות גבוה וחריג של לקוחות, נערכה שיחה בין נציגי התובעות לנציגי ישראכרט והוצגו להם כלל הנתונים. על אף הבטחות מצד נציגי התובעות, היקף התלונות לא רק שלא ירד, אלא אף עלה. משכך אף סוכם מול החברות במסגרת פגישה נוספת כי העבודה עם האוכלוסייה המבוגרת תצומצם. חרף כך, המשיכו להצטבר בישראכרט תלונות רבות, לרבות מהמטה למאבק בעוקץ קשישים.

עמדת היועצת המשפטית לממשלה מוגשת לביהמ"ש בשים לב לאינטרס הציבורי שכרוך בתביעה, לרבות החשיבות בהגברת ההגנה על אוכלוסיית הקשישים. לעמדתה, בנסיבות המקרה ומכיוון שישראכרט הניחה תשתית עובדתית מבוססת לסירובה להעניק לחברות שירותי סליקה, יש בסיס לקיומו של חשש ממשי על פי הוראות החוק, ומשכך סירובה הוא סביר. כמו כן, בחברות האשראי מתקבל בזמן אמת מידע שמעיד על אופן ההתנהלות של בתי העסק ועל הפגמים בו (התכחשויות לעסקאות ונתונם אודות פגיעה בלקוחות). משכך, סבורה היועצת המשפטית לממשלה כי אין לצמצמם את מרחב שיקול הדעת של חברות הסליקה באופן שעלול לייצר הרתעת יתר שימנע מחברות הסליקה למנוע שירותים אלה במקרים בהן עולה חשש מצידן להתנהלות פוגענית על ידי החברות להן מסופקים שירותי סליקה. זאת, מכיוון שיהיה בכך כדי לפגוע באינטרס הציבורי, היות והן עשויות להיות הגורם שבידיו הכלים היעילים והמהירים ביותר להפסקת חיובי הלקוחות בגין עסקאות בלתי הוגנות. לאור האמור, הדגישה היועצת המשפטית לממשלה כי "יש לאפשר לחברות הסליקה להפסיק את ההתקשרות ואת העברת הכספים לבית העסק, כל עוד יש להבנתן חשש ממשי לפעילות המנוגדת לדין, בהתאם להוראות המפקחת על הבנקים". בנוסף טענה כי היעתרות ביהמ"ש לבקשת התובעות למתן צו מניעה נגד ישראכרט עלול לגרום נזק רב לצרכנים. לצד האמור, יובהר כי היועצת המשפטית לממשלה לא נדרשת לבחינת העובדות הקונקרטיות שנטענו ע"י מי הצדדים, ומותירה את ההחלטה האם ליישם את עמדתה לשיקול דעתו של ביהמ"ש.

בסוף דבריה ציינה היועצת המשפטית לממשלה כך: "המקרה שלפנינו מעלה עניין ציבורי ראשון במעלה, בשל העובדה שההליך עוסק במקרה פרטני של תופעה של פגיעה באוכלוסיות יעד לשיווק אגרסיבי בכלל, ועושק קשישים בפרט, וכפועל יוצא גם פגיעה בניהול התקין של חברות הסליקה שמבקשות להפסיק את מתן השירותים לאותם בתי עסק בהם נהוגה אותה פרקטיקה פסולה. מכאן, החשיבות בהעברת מסר ברור לפיו לא ניתן להשלים עם ניצול ופגיעה באוכלוסיות שונות".

העמדה הוגשה על ידי עו"ד שלמה כהן ואריאל אררט מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), לאחר שגובשה בשיתוף עם ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי), הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, הפיקוח על הבנקים, המשרד לשוויון חברתי והיחידה לאכיפה אזרחית.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות מחוז דרום פלילי הגישה הבוקר לבית המשפט השלום בבאר שבע תשע כתבי אישום נגד שישה עשר תושבי הדרום בגין עבירות סמים. במקביל הוגשו ארבעה כתבי אישום נוספים, לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, נגד חמישה מתושבי הדרום בגין עבירות של נשק וסמים.

על פי כתבי האישום שהגישו עו"ד ערן צברי, עידן איבגי ומזל מנשה קסהון, במהלך החודשים יוני 2022 ועד מרץ 2023, הפעילה משטרת ישראל שני סוכנים חשאים, במסגרת פעילותם הצליחו השניים לרכוש את אמונם של הנאשמים ולבצע עשרות עסקאות של רכישת סמים בהיקף של עשרות קילוגרמים של סמים מסוג ביניהם קוקאין, חשיש דוסה (שילוב של קטמין וMDMA) ועוד.

בנוסף, אחד הנאשמים פנה אל אחד הסוכנים והציע לו לרכוש ממנו אקדח ותחמושת, בין היתר הציע לו "גלוק טורקי" ותחמושת תמורת 27,000 ₪ או אקדח קרלו תמורת 25,000 ₪ ואף הציע לו לרכוש לבנת חבלה. בסופו של דבר הגיע הסוכן לביתו של הנאשם ומסר לו 27,000 ₪ מספר דקות לאחר מכן הנאשם, הביא שקיות אוכל שהשניים ישימו על ידיהם, וביקש מהסוכן לבוא עמו לחדר אחר ללא הטלפון הנייד. אז הוציא הנאשם מתיקו אקדח הזנקה אשר הוסב ומסוגל לירות ותחמושת. הנאשם הסביר לסוכן כיצד הנשק עובד ואסף את השקיות עמן נגעו בנשק.

במקרה אחר, במהלך אחת מעסקאות הסמים שביצע אחד הסוכנים, הציע לו אחד הנאשמים לרכוש בנוסף לסמים גם רימון אימונים. לאחר דין ודברים קנה הסוכן מהנאשם רימון אימונים בסכום של 800 ₪.

כנגד כלל הנאשמים הוגשו במקביל בקשות להארכת מעצרים בין היתר צוין בבקשות כי: "... המשיבים פעלו יחד אחרים, בנמרצות, לסחור בסמים מסוכנים ובכל להפיץ את נגע הסמים, והם מהווה חוליה משמעותית בשרשרת הפצת הסם."

ביחס לנאשם שיוחסו לו עבירות נשק צוין כי: "לאור העובדה כי הנאשם סחר בכלי נשק ואף הציע לסוכן כלי נשק נוספים שונים בכדי שיוכל לפגוע במאן דהוא. ברי כי מדובר בנשק שהשימוש בו הוא לביצוע עבירות וגלום בו פוטנציאל לסיכון ולפגיעה בחיי אדם."

*לבית המשפט השלום בבאר שבע* הוגשו כתבי אישום נגד חסין אל סאנע (22), סלאמה אלסאנע (34) מתארבין א – צאנע, גיהאד אבו רקייק (26), עומר אבו סולב (31), עיד אלעסאם (20), חלאד אלעסאם (24) מתל שבע, מוניר אלסאנע (39), עדאל אל סאנע (36), איוב אל סאנע (38), אמין אלסאנע (28) מתארבין אל צאנע וריפאת גליואת (45) מרהט בגין סחר בסם מסוכן. בנוסף, לחמשת הנאשמים האחרונים יוחסה גם עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ולאמין אלסאנע יוחסה גם עבירה של עסקה אחרת בסם. כמו כן הוגשו כתבי אישום גם נגד יזן גרדאת (19), רון בביץ' (24), סער ארץ קדושיה (23) מבאר שבע, אמיר אלעמורי (27) מלוד בגין ייצוא ייבוא וסחר והפקה של סם וכנגד אושרי זריהן (25) מערד בגין תיווך לעסקת סמים.

*לבית המשפט המחוזי בבאר שבע* הוגשו כתבי אישום נגד פייסל אבו רקיק (30) מתל שבע בגין סחר בנשק וייצוא ייבוא סחר והספקה, נגד אושרי אסרף (36) מבאר שבע בגין סחר בנשק והחזקת נשק, ונגד אדיר כהן (22), רון דוידוב (22) ויוחאי ביטון (24) מבאר שבע בגין ייצוא, ייבוא וסחר והפקה.

החקירה נוהלה על ידי היחידה המרכזית של מרחב נגב במחוז דרום במשטרת ישראל.

שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד שי אבקסיס (47) מבאר שבע לאחר שניסה לשדוד קיוסק בעיר, באמצעות חפץ הדומה לאקדח ונמלט מהמקום רק לאחר שאחד מהלקוחות שנכחו במקום התעמת איתו.

על פי כתב האישום שהגישה עו"ד רותם יוחנני – הר ציון, לפני מספר ימים, בשעות הלילה, הגיע אבקסיס רעול פנים לבצע שוד בקיוסק בו היו אנשים נוספים. אבקסיס נכנס לקיוסק כשהוא מכוון חפץ הנחזה לאקדח לראשן של המוכרת ושל אחת הלקוחות שנכחו במקום, תוך שהוא מאיים וצועק לעבר המוכרת: "תוציאי את הקופה או שאני אדפוק לך כדור לראש", ו - "אם את לא נותנת לי את הקופה עכשיו אני מוריד לה כדור לראש" ושב והצמיד את האקדח לראשה של הלקוחה. אז, התקרב בן זוגה של הלקוחה מאחורי גבו של אבקסיס, אחז ביד בה החזיק את האקדח והחל להתקוטט עמו על מנת לפרוק אותו מהאקדח ולדחפו החוצה מהקיוסק. במהלך העימות בין השניים, הכה אבקסיס בחוזקה בראשו של בן הזוג וגרם לו בכך חבלה של ממש, ולאחר מכן נמלט מהמקום לכיוון החניה האחורית של המקום כשהאקדח בידו.

באותה העת סיירו באזור סיירי מוקד הביטחון של עריית באר שבע, בעקבות דיווח של תצפיתנית המוקד, הגיעו הסיירים לאזור שם הבחינו באבקסיס כשהוא חובש כובע מצחייה על ראשו ומרכיב משקפי שמש. אבקסיס הבחין בסיירים והחל לברוח בשלב כלשהו במהלך המרדף, כיוון אבקסיס את החפץ הנחזה לאקדח לעבר אחד הסיירים והם ביצעו ירי לעברו עד אשר נוטרל ונפל על הכביש. גם לאחר שנוטרל המשיך אבקסיס לקלל ולגדף את הסיירים.

במקביל הגישה עו"ד יוחנני- הר ציון בקשת מעצר עד תום ההליכים בה ציינה כי: " המשיב ביצע את המיוחס לו באמצעות חפץ הנחזה כנשק חם, ותוך הפעלת אלימות חמורה אשר גרמה לא.מ להזדקק לטיפול רפואי בבי"ח ולסגירת החתך המדמם בקרקפתו בסיכות."

לאבקסיס יוחסו עבירות של ניסיון שוד ואיומים.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות מחוז דרום פלילי הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד דוד וינשטוק (20) משילה, לאחר שתקף תיירת מארה"ב כבת 60.

על פי כתב האישום, שהגיש עו"ד עמית גינת, לפני כשבועיים בשעות הבוקר יצאה המתלוננת, שהינה תיירת מארה"ב, יחד עם תייר נוסף מאיטליה לטייל באזור הישוב טובא שבדרום הר חברון. באותה העת וינשטוק רעה צאן באזור, כאשר בסמוך להגעת המתלוננים, הגיעו לאזור שלושה או ארבע אנשים נוספים, כשהם עוטים על פניהם מסכות כירורגיות ונושאים מקלות וצינור ברזל ואחד מהם החל לרוץ לכיוון המתלוננים.

המתלונן הצליח להימלט אך המתלוננת, בשל בעיות בריאותיות נותרה במקומה. בשלב זה התקרב וינשטוק אל המתלוננת וחבט בראשה בחוזקה באמצעותה מקל עבה שהיה בידו. כתוצאה ממעשיו היא איבדה הכרה והתמוטטה ארצה. המתלונן אשר ראה את מה שקרה החל לצעוק תוך שאחד האנשים הנוספים שהגיעו משליך אבנים לעברו.

לאחר האירוע וינשטוק והאחרים נמלטו מהמקום לכיוון חוות מעון, כשהם מותירים את המתלוננת שרועה על הקרקע, מדממת מראשה. כתוצאה מן האמור היא פונתה לקבלת טיפול רפואי ולאחר הובהלה לבית חולים בחברון שם היא אושפזה.

לוינשטוק יוחסה עבירה של חבלה בכוונה מחמירה.

להלן מכתבה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אל ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, בנוגע להפרת הסדר ניגוד העניינים.

הודעה מטעם הפרקליטות:

המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי (עניינים כלכליים) בתל אביב-יפו כתב אישום נגד נידאל אבו לטיף, מכפר ורדים, ששימש כראש ארגון פשע וכנגד שבעה חברים נוספים בארגון, נותן שירות לארגון והחברה שבבעלותו הנותנת שירותים פיננסים ושני רואי חשבון. לנאשמים יוחסו עבירות של סחיטה באיומים, מימון ארגון פשיעה, עברות כלכליות וכו' (כל אחד על פי חלקו).

מכתב האישום שהוגש על ידי צוות פרקליטים מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה עולה כי נידאל אבו לטיף עמד בראש ארגון הפשע אבו לטיף והנאשמים פאדי ערטול (ששימש כמנהל הפיננסי), ד"ר ואסים ערטול, שאדי ערטול, חאלד אבו לטיף, חאלד אסלן, מכרם טנוס ושריף ערטול, היו חברים בארגון, שלכל הפחות החל מיולי 2018 פעל בתבנית מאורגנת, היררכית ושיטתית.

חברי הארגון, חברו יחדיו למטרות פליליות שכללו, בין היתר, העמדת אשראי בהיקפים גדולים, סחיטה באיומים תוך שימוש ב"מוניטין העברייני", עבירות מס שונות, הלבנת הון בהיקפים גדולים מאוד, השתלטות על עסקים תוך שימוש בנש"פים (נותני שירות פיננסי) ורואי חשבון, שנועדו לבסס את מעמדו ועוצמתו של הארגון ולהפיק עבורו רווחים כספיים. הנאשמים חברי הארגון ביצעו פעולות מתוכננות וסדורות לקידום מטרות הארגון. חלק מהפעולות בוצעו במשותף, חלק אחר בוצע בנפרד, הכל במסגרת חלוקת העבודה הפנים ארגונית, ותוך התחשבות בתחומי האחריות והפעילות העבריינית של יתר חבריו, במקרים של התנגשות בין חברים שונים בארגון, או כאשר נוצרו בעיות עם גורמים עבריינים ואחרים מחוץ לארגון, פנו חברי הארגון לראש הארגון נידאל, שהכריע וטיפל בבעיות הללו.

בנוסף, הועמדו לדין כפיר לביא, אשר פעל באמצעות הנאשמת, חברת די.אי.אס קונטו בע"מ, שבבעלותו ושליטתו להעמיד אשראי לצרכים השונים של הארגון בהיקף של מאות מיליוני שקלים.

בנוסף, החל משנת 2018 השתלטו נידאל ופאדי על הפעילות בנש"פ סנד ללא שדיווחו על מעמדם ועל השינוי שחל בזהות נושאי המשרה והנהנים לרשות שוק ההון. בתקופת שליטתם (2021-2018), וכחלק מהפעילות העסקית של הנש"פ, נוכו בכרטסות השונות המחאות בסכום כולל של מאות מיליוני שקלים ₪. בתקופה הרלוונטית סך ההכנסות שהשמיטו נידאל ופאדי עמד על למאה מיליון ₪. כאשר, באותה תקופה הנאשמים רו"ח פריד מחול ורו"ח ניזאר ערטול ניהלו בעבור נש"פ סנד ספרים כוזבים, במזיד, בכוונה להתחמק ממסים, בהיקף שמעל 100,000,000 ₪ (כל אחד על פי חלקו).

בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל צוין כי: "במעשיהם בתקופה הרלוונטית ולמעשה עד למועד הפתיחה בחקירה גלויה כנגדם, הוכיחו המשיבים זילות מוחלטת בחוק, במערכת המשפט וברשויות אכיפת החוק, והוכיחו, בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, כי מורא החוק אינו חל עליהם. כך ככל שהמשיבים לא יושמו מאחורי סורג ובריח, הרי שהדבר כרוך בנטילת סיכון כבד כי ימשיכו לבצע עבירות נוספות מאותו הסוג או ישבשו את היכולת לעשות משפט."

עוד צוין בבקשת המעצר כי: ".. הפן הכלכלי בתיק זה מקים את עילת המסוכנות לקופה הציבורית ביתר שאת – שימוש בנותני שירותי מטבע לצורך פריטת שיקים, העברות בנקאיות, העברה של כספים במזומן, פעולות ההסתרה המתוחכמות שנועדו להסוות את הגורם שמבצע את הפעולות, היקף העבירות העומד על מאות מיליוני שקלים ומתוכם גניבת הקופה הציבורית בסכומים הנאמדים במאות מיליוני שקלים; הכל כדי לממן ולנהל את מערך המרמה וההתחמקות מתשלום המיסים - כל אלו מעידים באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי המשיבים הינם עברייני מרמה ועבירות מס מתוחכמים, שפעלו באופן שיטתי וסדרתי, ולאור גודל הנזק שנגרם לביטחון הציבור ולקופת המדינה, קיים חשש ממשי כי המשיבים ימשיכו לסכן את ביטחונו של הציבור בכללותו."

יחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה לתפיסת הרכוש התפוס של הנאשמים בהיקף כולל של כ-60 מיליון שקלים עד לתום ההליך הפלילי, לצורך חילוטו העתידי.

החקירה נוהלה על ידי ימ"ר צפון וע"י המפלג לאכיפה כלכלית (חוף) שבלהב 433 משטרת ישראל ביחד עם פקיד שומה חקירות חיפה והצפון ברשות המיסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ובליווי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

כתב האישום מייחס לנידאל אבו לטיף (42) מכפר ורדים עמידה בראש ארגון פשיעה, סחיטה באיומים, עשיית פעולה ברכוש אסור, קבלת דבר במרמה, והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לפאדי ערטול (46) ממאג'ר מארגן ומכווין פעילות בארגון פשיעה, סחיטה באיומים סיפא, פעולה ברכוש אסור, קבלת דבר במרמה, דיווח כוזב לרשות לאיסור הלבנת הון והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לד"ר ואסים ערטול (34) ממאג'ר מארגן ומכווין פעילות בארגון פשיעה, סחיטה באיומים, פעולה ברכוש אסור והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לחאלד אסלן (29) ממאג'ר מארגן ומכווין פעילות בארגון פשיעה, סחיטה באיומים, פעולה ברכוש אסור– הכל במסגרת ארגון פשיעה; למכרם טנוס (48) ממאג'ר

סחיטה באיומים, איומים, תקיפה סתם והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לשריף ערטול (47) ממאג'ר פעולות ברכוש אסור, סיוע לעבירות מס, ודווח כוזב לרשות לאיסור הלבנת הון – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לרו"ח ניזאר ערטול (54) ממג'אר סיוע לאחר להתחמק ממס ולנהל ספרים כוזבים – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לשאדי ערטול (44) מעיילבון סחיטה באיומים סיפא, פעולה ברכוש אסור, עבירה על חוק אשראי הוגן והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לחאלד אבו לטיף (26) מראמה ביצוע פעולות ברכוש אסור והתחמקות ממס – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לרו"ח פריד מחול (49) מפקיעין סיוע לאחר להתחמק ממס ולנהל ספרים כוזבים – הכל במסגרת ארגון פשיעה; לכפיר לביא (35) מרמת גן מימון פעילות בארגון פשיעה, פעולה ברכוש אסור, מסירת מידע כוזב לרשות לאיסור הלבנת הון, קבלת דבר במרמה – הכל במסגרת ארגון פשיעה; ; לחברת די. אי. אס קונטו מימון פעילות בארגון פשיעה, קבלת דבר במרמה, דיווח כוזב לרשות לאיסור הלבנת הון –הכל במסגרת ארגון פשיעה.

לתשומת לבכם קיים איסור פרסום על כל פרט שעלול להביא לזיהויו של הנסחט בפרשה

 
הודעה מטעם הפרקליטות:
 
מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד ראש עיריית קריית מוצקין, חיים צורי, בגין עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה, פגיעה בפרטיות ושיבוש מהלכי משפט. כתב האישום הוגש על-פי החלטת פרקליט המדינה. בנוסף, הוגשו כתבי אישום נגד יוסי דואק, בעל מקומון באזור הקריות ומי ששימש כמ"מ ראש עיריית קריית ביאליק ונחשב למקורב לצורי; יוסי סטלקול, ששימש כמנהל מערכות המידע בעיריית קריית מוצקין; ודובי שפיגלר, תושב קריית מוצקין, בגין מתן שוחד לצורי.
בד בבד עם הגשת כתבי האישום, הוגשה הודעה על הסדר טיעון נגד נותן השוחד במסגרתו מתבקש בית המשפט להרשיע את שפיגלר, על פי הודאתו, במתן שוחד לצורי.  
 
כתב האישום שהוגש נגד צורי, באמצעות עורכות הדין אלכסנדרה קרא ושרה גרין, כולל שני אישומים. האישום הראשון מייחס לחיים צורי ויוסי דואק לקיחת שוחד מדובי שפיגלר. על פי הנטען, במהלך שנת 2017 פנו צורי ודואק לשפיגלר, שהיה באותה עת פעיל בסיעת "רוח חדשה" שמתמודדת בבחירות לרשויות המקומיות נגד סיעתו של צורי, והציעו לסדר לו ולרעייתו עבודה במסגרות של עיריית קריית מוצקין, ובתמורה העביר שפיגלר מידע ותכנים מתוך קבוצת וואטסאפ של פעילי "רוח חדשה". על-פי כתב האישום, צורי השתמש בתפקידו הציבורי וניצל את כוח משרתו, כדי להביא להעסקתם של שפיגלר ושל אשתו בעבודות שונות.
 
באישום השני נאשמים צורי וסטלקול בפגיעה בפרטיותם של תושבי קריית מוצקין שלא כדין. על פי כתב האישום, צורי השתמש בידיעות על ענייניהם הפרטיים של תושבי עיריית מוצקין, שנמסרו לעירייה לטובת ניהולה השוטף, לטובת צרכיו האישיים-פוליטיים. זאת, ע"י שימוש בנתונים אלה כדי לאסוף מידע בעל אופי פוליטי על התושבים, תיעודו בתוכנת מאגר מידע אשר שימשה את העירייה, והעברתו לגורמים שונים. נוסף על האמור, מיוחס לצורי כי קיבל כספים במרמה מתקציב העירייה, בהם השתמש כדי לפתח תוכנת מאגר מידע משודרגת, אשר יועדה לשרת, בין היתר, את צרכיו האישיים-פוליטיים, על אף העובדה שהתוכנה תוקצבה מתקציב העירייה.
 
בהמשך, ובעקבות פרסום כתבה עיתונאית שחשפה את החשדות לביצוע המעשים שיוחסו לצורי באישום השני, ועל רקע פנייה מקדימה לעירייה לקבל תגובה לנטען בכתבה, צורי ביצע פעולות שונות בכוונה למנוע או להכשיל חקירה פלילית, בין בדרך של העלמת ראיות ובין בדרכים אחרות.
 
לאחר הגשת כתב האישום, הגישה היועצת המשפטית לממשלה לוועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות בשל הגשת כתבי אישום, בקשה להשעיית ראש העירייה צורי מתפקידו. בבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד ריצ'ארד סאלח מפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי), נאמר כי ההשעיה נדרשת כדי למנוע מצב בו ימשיך ראש העירייה בכהונתו לאחר שהוגש כנגדו כתב אישום המייחס לו עבירות חמורות, שיש בהן משום ניצול לרעה לכאורה של הכוח השלטוני שהופקד בידו בנאמנות, והוטל צל כבד על יושרתו האישית.
 

שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד ישראל אלישע (22) מאבן שמואל , אשר רצח אישה מאשדוד במטרה לשדוד אותה.

על פי כתב האישום שהגישה עו"ד שירין מחאג'נה, עולה כי לאלישע ולמנוחה לא הייתה הכרות מוקדמת. ביום האירוע הגיע אלישע לדירתה של המנוחה, לאחר שעזב את המקום שתה מספר בקבוקי בירה והחליט לשדוד את המנוחה. לאור האמור יצר אלישע קשר עם מנוחה וביקש להגיע פעם נוספת לדירה. אז חבש כובע גרב לראשו, נטל מרכבו שקית ובתוכה סכין מטבח, פטיש וכפפות, ועלה אל הדירה. בין השניים התפתח וויכוח על רקע כספי, במהלכו הכה הנאשם את המנוחה באמצעות הפטיש ודקר אותה באמצעות הסכין, בכל חלקי גופה.

כתוצאה ממעשיו של הנאשם נפלה המנוחה על המיטה כשהיא חבולה ומדממת. בשלב זה, הותיר אלישע את המנוחה בחדר השינה ופנה למטבח על מנת לחפש את הכסף, לאחר שמצא אותו החל לשטוף את הפטיש. בעודו שוטף את הפטיש, הגיע בן זוגה של המנוחה אל הדירה והחל לדפוק בדלת. בשלב זה, חזר אלישע אל חדר השינה, שם שכבה המנוחה על הרצפה כשהיא זועקת לעזרה, סימן למנוחה בידו לשתוק, תוך כדי שהוא מאיים עליה באמצעות הסכין. כאשר המנוחה לא שעתה לבקשתו, המשיך אלישע והכה את המנוחה באמצעות הפטיש ודקר אותה באמצעות הסכין. כל זאת, במטרה להסתיר את ביצוע עבירת השוד ולאפשר הימלטות מהדירה לאחר ביצועה, ובכוונה לגרום למותה של המנוחה. כאשר, כל אותה העת בן הזוג עומד מאחורי הדלת, צועק ומנסה לפתוח את הדלת ולהיכנס לדירה.

בשלב מסוים, חדל אלישע מהכאת המנוחה ודקירתה , פתח את דלת הדירה, תוך שהוא מאיים על בן הזוג באמצעות הפטיש ונמלט מהמקום. אלישע ברח בריצה מהבניין כשבן הזוג דולק בעקבותיו ונמלט בריצה ובמהלך ההמלטות זרק את הפטיש והסכין סמוך לבית העלמין באשדוד, וחזר אל ביתו.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד מחאג'נה כי: "המשיב רצח את המנוחה באכזריות תוך שימוש בפטיש ובסכין והכל תוך ביצוע עבירה אלימה נוספת של שוד, מעשיו של המשיב מעידים על מסוכנותו הגבוהה לציבור."

לנאשם יוחסו עבירות רצח בנסיבות מחמירות ושוד.

בהתאם להחלטת בית המשפט אין לפרסם כל פרט שעלול לפגוע בפרטיות נפגעת העבירה, לרבות תוכן כתב האישום ובקשת המעצר, מלבד האמור בהודעה זו.

שלום רב,

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד נעים שריף חסין (64) מרפיח, בגין עבירות כנגד בטחון המדינה. זאת לאחר שסיפק כרטיסי סים לאסירים ביטחוניים בכלא וסייע בהעברת כספים מהחמאס לאסירים ומערביי ישראל לתוך הגדה.

מכתב האישום שהגיש עו"ד עמית גינת עולה כי אחיינה של אשת הנאשם ריצה עונש מאסר בכלא, לאחר שהיה מעורב בהנחת מטעני חבלה נגד אזרחים ישראליים. במהלך תקופת מאסרו סייע חסין בהספקה של עשרות כרטיסי סים לאסירים הביטחוניים זאת על אף שהאסירים אלה מנועי שיחות טלפון. בנוסף, סייעו חסין ואשתו לאגודת האסיר "אלנור", שהוכרזה כהתאחדות בלתי מותרת, להעביר את כספי הגמול שהגיע מארגון החמאס לאחיינה של אשת הנאשם על תקופת מאסרו בכלא הישראלי. כמו כן, בין השנים 2018-2021 פעל חסין על מנת להעביר כספים מערביי ישראל לרצועת עזה.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים, שהוגשה במקביל, ציין עו"ד גינת: ".. קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחון המדינה."

חסין במעשיו אלו, עשה פעולה ברכוש שיש בה כדי לסייע, לקדם או לממן ביצוע של עבירות טרור חמורה או לתגמל בעבור ביצוע עבירה שכזו. כתב האישום מייחס לחסין ריבוי עבירות של איסור פעולה ברכוש טרור.

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי בת"א גזר לאחרונה את עונשם של ארבעת הנאשמים שנותרו בפרשת השוחד והמרמה שביצעה חברת גילתק ומנהליה כלפי משרד הביטחון, על הנאשמים שהורשעו בעבירות של מרמה ושוחד הוטלו עונשי מאסר בפועל וכן עונשים כספיים.

כזכור, במסגרת הפרשה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה כתב אישום כנגד חברת גילתק תקשורת פרויקטים; חן שקלובר, ניסים מזרחי ומשה כהן שהיו עובדים בכירים בגילטק, עמוס מנחם, קבלן משנה של גילטק; עמנואל טדגי'אב, עובד ציבור שהועסק מטעם משרד הביטחון בצה"ל, וכן חברת אי. איי. אר שבבעלותו. בגין עבירות שוחד, מרמה, הפרת אמונים ועבירות כלכליות (כל אחד על פי חלקו)

מכתב האישום המתוקן בו הודו הנאשמים עולה כי בתקופה הרלבנטית לכתב האישום (יוני 2011 ועד אוקטובר 2017) במסגרת מכרזים של מנהל הרכש במשרד הביטחון, ביצעו הנאשמים מעשי מרמה רבים באמצעותם קיבלו מיליוני שקלים. מעשי המרמה כללו דרישת תמורה העולה על המוצרים שסופקו, הספקת מוצרים ושירותים שלא בהתאם להתקשרות ודרישת תשלומים ללא בסיס בהתקשרות, תוך זיוף מסמכים בהיקף נרחב ותוך מתן שוחד לעובד הציבור, שהיה אמון על פיקוח על התנהלות הנאשמים. בנוסף, ביצעו המעורבים פעולות ברכוש האסור, בניגוד לחוק איסור הלבנת הון.

לאחרונה גזר בית המשפט המחוזי בת"א (סגן הנשיא השופט בני שגיא) את עונשם של מזרחי, שקלובר וטדג'יאב והחברה שבבעלות, זאת לאחר שבמסגרת הסדרי טיעון חברת גילתק תקשורת והנאשמים כהן ומנחם הודו והורשעו במהלך החודשים האחרונים.

על ניסים מזרחי שהורשע על פי הודאתו במתן שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ורישום כוזב במסמכי תאגיד נגזרו 36 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וחילוט בסך 50 אלף ₪; על חן שקלובר שהורשע על פי הודאתו בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד וזיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר נגזרו 18 חודש מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בגובה חצי מיליון ₪; על עמנואל טדג'יאב שהורשע על פי הודאתו בלקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה, במרמה והפרת אמונים ופעולה ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון נגזרו 28 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וחילוט בסך 600 אלף ₪ ועל חברת אי. איי. אר שבבעלות טדג'אב שהורשעה בלקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבת מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד ופעולות ברכוש אסור לפי חוק הלבנת הון הוטל קנס סימלי.

טרם העברת התיק לבית המשפט המחוזי ת"א (בהתאם להחלטת נשיאת בתי המשפט), גזר בית המשפט המחוזי מרכז (השופט חגי טרסי), על חברת גילטק, שהורשעה על פי הודאתה במתן שוחד, פעולה ברכוש אסור, קבלת דבר במרמה, רישום כוזב ועבירות זיוף קנס בסך 200 אלף ₪ ורכב החברה חולט ועל עמוס מנחם, שהורשע על פי הודאתו ברישום כוזב במסמכי תאגיד, נגזרו 4 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי ורכבו חולט. לאחר העברת התיק לבית המשפט המחוזי ת"א (הש' בני שגיא) נגזר על משה כהן, שהורשע בהתאם להודאתו בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, 9 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך 25 אלף ₪.

התיק נחקר ידי היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית (יאחב"ל) שבלהב 433 במשטרת ישראל ויחידת החקירות הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב). התיק מטופל על ידי עורכי הדין נועה ברח"ד, ניר ויינטראוב וכוכבית קלדרון מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, בהנחייתו של עו"ד סטיב בוארון.

מצ"ב גזר הדין.