להלן הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה היום לבית משפט השלום בב"ש כתב אישום נגד מטפל סיעודי, עובד זר מסרי לנקה, בן 40, בגין תקיפת קשיש בן 87 בדירתו בב"ש.
על פי כתב האישום, שהוגש ע"י עו"ד אירה ויימן קריקון, עת ישב הקשיש בכורסא בסלון הדירה ואמר לנאשם דבר מה, תפס אותו הנאשם באזור ראשו, משך אותו בחוזקה מטה, הפילו ארצה, ובכך הכאיב לו וגרם לו לצעוק. מיד לאחר מכן, נטל הנאשם את ההליכון של הקשיש, העמיד אותו מעל גופו, תוך כדי שהוא דוחף אותו באמצעות רגלו והחל בניסיונות להעמיד את הקשיש על רגליו, בסיוע של נכדו של הקשיש, אשר יצא מהחדר כששמע את המתרחש.
בכתב האישום צוין, כי במעשיו אלו, תקף הנאשם את הקשיש שהוא חסר ישע, בהיותו אחראי עליו וגרם לו חבלה של ממש.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירה של תקיפת חסר ישע.
הפרקליטות מבקשת לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, שכן אם ישוחרר ויחזור לעבוד בתחום הטיפול בקשישים, קיים חשש ממשי שיפגע בקשישים נוספים.
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה היום לבית משפט השלום בב"ש כתב אישום נגד מטפל סיעודי, עובד זר מסרי לנקה, בן 40, בגין תקיפת קשיש בן 87 בדירתו בב"ש.
על פי כתב האישום, שהוגש ע"י עו"ד אירה ויימן קריקון, עת ישב הקשיש בכורסא בסלון הדירה ואמר לנאשם דבר מה, תפס אותו הנאשם באזור ראשו, משך אותו בחוזקה מטה, הפילו ארצה, ובכך הכאיב לו וגרם לו לצעוק. מיד לאחר מכן, נטל הנאשם את ההליכון של הקשיש, העמיד אותו מעל גופו, תוך כדי שהוא דוחף אותו באמצעות רגלו והחל בניסיונות להעמיד את הקשיש על רגליו, בסיוע של נכדו של הקשיש, אשר יצא מהחדר כששמע את המתרחש.
בכתב האישום צוין, כי במעשיו אלו, תקף הנאשם את הקשיש שהוא חסר ישע, בהיותו אחראי עליו וגרם לו חבלה של ממש.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירה של תקיפת חסר ישע.
הפרקליטות מבקשת לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, שכן אם ישוחרר ויחזור לעבוד בתחום הטיפול בקשישים, קיים חשש ממשי שיפגע בקשישים נוספים.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום כנגד אביאל שנקור (26) משדרות, זאת לאחר שדקר אדם שצפה עמו במשחק כדורגל בקיוסק בת"א.
מכתב האישום שהוגש על ידי עורכת הדין יובל קורן-ויזל עולה כי במהלך ספטמבר הגיע שנקור לקיוסק בת"א, ויחד עם אחרים צפה במשחק כדורגל ושתה אלכוהול. בשלב מסוים החל ויכוח בינו ובין אחד הנוכחים בקיוסק, במהלכו השניים דחפו אחד את השני עד שאדם אחר הפריד ביניהם ושנקור עזב את המקום. לאחר מספר דקות, שב שנקור אל הקיוסק, כאשר הוא נושא על גופו שתי סכינים, הגיח מאחורי המתלונן ודקר אותו שלוש פעמים בפלג גופו העליון. כתוצאה ממעשיו נגרמו למתלונן פציעות משמעותיות והוא נזקק לקבלת המשך טיפול רפואי בבית חולים.
לצד כתב האישום, המייחס לנאשם עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, הגישה עו"ד קורן-ויזל בקשה להארכת מעצרו של הנאשם במסגרתה טענה כי מסוכנותו של שנקור "מתעצמת נוכח עוצמת האלימות שהחלה בוויכוח סתמי, והעובדה שהמשיב נשא על גופו שתי סכינים".
פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום כנגד אביאל שנקור (26) משדרות, זאת לאחר שדקר אדם שצפה עמו במשחק כדורגל בקיוסק בת"א.
מכתב האישום שהוגש על ידי עורכת הדין יובל קורן-ויזל עולה כי במהלך ספטמבר הגיע שנקור לקיוסק בת"א, ויחד עם אחרים צפה במשחק כדורגל ושתה אלכוהול. בשלב מסוים החל ויכוח בינו ובין אחד הנוכחים בקיוסק, במהלכו השניים דחפו אחד את השני עד שאדם אחר הפריד ביניהם ושנקור עזב את המקום. לאחר מספר דקות, שב שנקור אל הקיוסק, כאשר הוא נושא על גופו שתי סכינים, הגיח מאחורי המתלונן ודקר אותו שלוש פעמים בפלג גופו העליון. כתוצאה ממעשיו נגרמו למתלונן פציעות משמעותיות והוא נזקק לקבלת המשך טיפול רפואי בבית חולים.
לצד כתב האישום, המייחס לנאשם עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, הגישה עו"ד קורן-ויזל בקשה להארכת מעצרו של הנאשם במסגרתה טענה כי מסוכנותו של שנקור "מתעצמת נוכח עוצמת האלימות שהחלה בוויכוח סתמי, והעובדה שהמשיב נשא על גופו שתי סכינים".
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה לאחרונה לבית-המשפט המחוזי מרכז כתב אישום בגין המתה בקלות דעת כנגד מוסטפא שהאב (55) מאום אל-גאנם, שנהג תחת השפעת סמים וגרם לתאונת שרשרת ולמותן של שרון קינן ואור הניגמן-נחמן, שהייתה בהריון.
מכתב האישום שהוגש על ידי עורך הדין אלחנן דרייפוס עולה שמוסטפא שהאב עבד כנהג משאית מקצועי בהמשך 30 שנים והכיר את הדרכים בהם נסע טוב מאוד. בחודש מאי, במהלך נסיעת עבודה, נהג שהאב במשאיתו בכביש 5 לכיוון מערב בין מחלף קסם לירקון. למרות שהמהירות המותרת בכביש הוגבלה ל 70 קמ"ש, מוסטפא נהג במהירות של לפחות 89 קמ"ש, כשהוא תחת השפעת קנאביס ובגופו חומרים אסורים. באותו זמן, נוצרה בכביש שיירת מכוניות שנסעו בנתיב הימני הפונה ליציאה למחלף ירקון. למרות שדה הראייה הרחב שעמד לרשותו, המשיך שהאב לנסוע במהירות בנתיב הימני, התנגש ברכב האחרון בשיירה בו נהגה אור הניגמן-נחמן ז"ל, וגרם לתאונת שרשרת קטלנית.
כתוצאה מהתאונה נפצעו באורח אנוש אור הניגמן-נחמן ושרון קינן, שהייתה בהיריון. השתיים חולצו מרכבן שנהרס כליל כשהן סובלות מחבלה רב מערכתית, ופונו ללא הכרה לביה"ח בלינסון. מותה של קינן נקבע מיד עם הגעתה לבית החולים, ומותה של הניגמן-נחמן והעובר בבטנה נקבע כעבור מספר ימים. ע.ק שישב לצדה של קינן ז"ל, נפגע באורח קשה ופונה גם הוא לביה"ח בילינסון ואושפז. יתר המעורבים בתאונת השרשרת פונו גם הם למרכזים רפואיים שונים כשהם סובלים מפגיעות קלות ונגרמו לארבע כלי רכבים נזקים בדרגות שונות.
כתב האישום מייחס לשהאב עבירות של המתה בקלות דעת, חבלה חמורה ונהיגה בשכרות.
פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה לאחרונה לבית-המשפט המחוזי מרכז כתב אישום בגין המתה בקלות דעת כנגד מוסטפא שהאב (55) מאום אל-גאנם, שנהג תחת השפעת סמים וגרם לתאונת שרשרת ולמותן של שרון קינן ואור הניגמן-נחמן, שהייתה בהריון.
מכתב האישום שהוגש על ידי עורך הדין אלחנן דרייפוס עולה שמוסטפא שהאב עבד כנהג משאית מקצועי בהמשך 30 שנים והכיר את הדרכים בהם נסע טוב מאוד. בחודש מאי, במהלך נסיעת עבודה, נהג שהאב במשאיתו בכביש 5 לכיוון מערב בין מחלף קסם לירקון. למרות שהמהירות המותרת בכביש הוגבלה ל 70 קמ"ש, מוסטפא נהג במהירות של לפחות 89 קמ"ש, כשהוא תחת השפעת קנאביס ובגופו חומרים אסורים. באותו זמן, נוצרה בכביש שיירת מכוניות שנסעו בנתיב הימני הפונה ליציאה למחלף ירקון. למרות שדה הראייה הרחב שעמד לרשותו, המשיך שהאב לנסוע במהירות בנתיב הימני, התנגש ברכב האחרון בשיירה בו נהגה אור הניגמן-נחמן ז"ל, וגרם לתאונת שרשרת קטלנית.
כתוצאה מהתאונה נפצעו באורח אנוש אור הניגמן-נחמן ושרון קינן, שהייתה בהיריון. השתיים חולצו מרכבן שנהרס כליל כשהן סובלות מחבלה רב מערכתית, ופונו ללא הכרה לביה"ח בלינסון. מותה של קינן נקבע מיד עם הגעתה לבית החולים, ומותה של הניגמן-נחמן והעובר בבטנה נקבע כעבור מספר ימים. ע.ק שישב לצדה של קינן ז"ל, נפגע באורח קשה ופונה גם הוא לביה"ח בילינסון ואושפז. יתר המעורבים בתאונת השרשרת פונו גם הם למרכזים רפואיים שונים כשהם סובלים מפגיעות קלות ונגרמו לארבע כלי רכבים נזקים בדרגות שונות.
כתב האישום מייחס לשהאב עבירות של המתה בקלות דעת, חבלה חמורה ונהיגה בשכרות.
שלום רב,
הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
בית משפט השלום בחיפה הרשיע את השוטר אלכסיי שרנדוב בעבירת איומים, וזאת לאחר שאיים על מאבטחים של בית חולים בחיפה.
על פי כתב האישום שהוגש על ידי המחלקה לחקירות שוטרים, הנאשם לא הורשה ללוות את בתו לבית החולים "בני ציון" בחיפה בשל נהלי הקורונה שחלו באותה התקופה לפיהם כל מטופל היה רשאי להיכנס עם מלווה אחד בלבד. בעקבות זאת התפתח ויכוח קולני בין הנאשם למאבטחים במקום, הנאשם איים עליהם בנשקו ואמר "בא לי לשים לכם אחד ברגליים", תוך שסימן תנועה של אקדח עם אצבעותיו אל עבר רגלי המאבטחים.
בתשובה לכתב האישום כפר הנאשם במיוחס לו וטען כי המאבטחים הם אלו שאיימו עליו. המחלקה לחקירות שוטרים, באמצעות עו"ד אורי הכהן, ביקשה לדחות את גרסתו וטענה כי הראיות הדיגיטליות וגרסאותיהם של המתלוננים מבססים בבירור את המעשים שביצע הנאשם. בית המשפט הרשיע את הנאשם בעבירת איומים וציין כי "שומה על השוטר שנשא נשק, כלוחם, וכאדם בוגר, להפגין שליטה וריסון על מעשיו ולשונו, ולא להשתלח במאבטחים ולאיים עליהם שיירה בהם, כשהנשק שהוא נושא חגור על מותניו, והכל בשל העובדה שהמאבטחים (המתלוננים) נצמדו להוראות, וסירבו להכניסו לשטח בית החולים".
התיק נחקר על צוות חוף במחלקה לחקירות שוטרים.
הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:
בית משפט השלום בחיפה הרשיע את השוטר אלכסיי שרנדוב בעבירת איומים, וזאת לאחר שאיים על מאבטחים של בית חולים בחיפה.
על פי כתב האישום שהוגש על ידי המחלקה לחקירות שוטרים, הנאשם לא הורשה ללוות את בתו לבית החולים "בני ציון" בחיפה בשל נהלי הקורונה שחלו באותה התקופה לפיהם כל מטופל היה רשאי להיכנס עם מלווה אחד בלבד. בעקבות זאת התפתח ויכוח קולני בין הנאשם למאבטחים במקום, הנאשם איים עליהם בנשקו ואמר "בא לי לשים לכם אחד ברגליים", תוך שסימן תנועה של אקדח עם אצבעותיו אל עבר רגלי המאבטחים.
בתשובה לכתב האישום כפר הנאשם במיוחס לו וטען כי המאבטחים הם אלו שאיימו עליו. המחלקה לחקירות שוטרים, באמצעות עו"ד אורי הכהן, ביקשה לדחות את גרסתו וטענה כי הראיות הדיגיטליות וגרסאותיהם של המתלוננים מבססים בבירור את המעשים שביצע הנאשם. בית המשפט הרשיע את הנאשם בעבירת איומים וציין כי "שומה על השוטר שנשא נשק, כלוחם, וכאדם בוגר, להפגין שליטה וריסון על מעשיו ולשונו, ולא להשתלח במאבטחים ולאיים עליהם שיירה בהם, כשהנשק שהוא נושא חגור על מותניו, והכל בשל העובדה שהמאבטחים (המתלוננים) נצמדו להוראות, וסירבו להכניסו לשטח בית החולים".
התיק נחקר על צוות חוף במחלקה לחקירות שוטרים.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט העליון קיבל את ערעור הפרקליטות על קולת עונשו של הסוהר אלירן ערן, שהורשע בעבירות שוחד וסמים, והחמיר את עונשו ל 20 חודשי מאסר, במקום עבודות שירות שנגזרו עליו במחוזי.
כנגד הנאשם אלירן ערן, שעבד כסוהר בכלא "אלה", הוגש כתב האישום הכולל ארבעה אישומים בגין הכנסת כדורים, ביניהם כאלה המשמשים כתחליפי סם, וחפצים אסורים לאסירים בכלא, תמורת כסף. במסגרת הסדר טיעון, שלא כלל הסכמות לעונש, הודה ערן בשלושה מהאישומים. בית המשפט המחוזי ב"ש, גזר על ערן 9 חודשי מאסר, שירוצו בעבודות שירות. בגזר הדין התייחס בית המשפט המחוזי גם לעובדה כי האסירים איימו על ערן תוך שהוא מדגיש כי "אין מדובר בהשפעה מכרעת" זאת כיוון שמתוקף עבודתו כסוהר היה עליו לפעול לסיכול האיומים.
עו"ד אריה פטר, מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה ערער על קולת העונש וטען כי בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של ערן במידה חריגה ובלתי מוצדקת, נוכח חומרת העבירות בהן הורשע ובנסיבות ביצוען.
בית המשפט העליון (השופטים י. אלרון, ח.כבוב, י. כשר) קיבל את עמדת הפרקליטות והחמיר את עונשו של ערן ל 20 חודשי מאסר תוך שהוא מציין: "בראש עבירות השחיתות השלטונית, ניצבת עבירת השוחד. עבירה זו פוגעת בשלטון החוק, בטוהר המידות של עובדי הציבור, בתקינות המנהל הציבורי ובאמון הציבור בו. פגיעתה של עבירה זו חמורה משעה שמשרת ציבור, אשר שם תפקידו מלמד על האחריות הנלוות למשרתו, מועל באמון הציבור ומשתמש בתפקידו לשם רווח אישי, וזאת על חשבון רווחת הציבור בשמו הוא נושא משרה ציבורית... משכך נקבע כי העונש בגין עבירת השוחד יהא מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח."
עוד צוין כי: "שירות בתי הסוהר עובד לילות כימים כדי למגר הברחות של סמים וחומרים מסוכנים אסורים לבית הכלא ... בהינתן זאת, קשה שבעתיים פגיעתן של עבירות אלו כאשר בשר מבשרו של שירות בתי הסוהר משמש "כדלת כניסה" נסתרת להברחת והחדרת סמים וחומרים מסוכנים אסורים לבין כותלי הכלא."
ביחס לאיומים שהופנו כלפי ערן, ציין בית המשפט כי "עבודתו המורכבת של סוהר בבית הכלא כרוכה מטיבה בחיכוך יומיומי עם עבריינים מורשעים. בכך שגרת יומו של הסוהר רוויה בהתנהגויות שוליות והוא נדרש לעמוד איתן במשימתו לתפקוד תקין ומיטבי של בית הכלא חרף האתגרים החריגים. בהקשר זה ישנה ציפייה גבוהה מהסוהר כי יתמודד עם לחצים ואיומים המופעלים כלפיו מטעם האסירים, ובד בבד פוטנציאל השחתת המידות בשל הקרבה והזמינות לעולם הפשע –רובץ לפתח.
בעניינו האיומים שהופנו כלפי המשיב לא היו מוחשיים ומידיים באופן הכובל את ידיו ואת שיקול דעתו, אלא היה ביכולתו לפעול לסיכולם בדרך של פנייה לגורמי מקצוע בשירות בתי הסוהר. בצומת זה המשיב בחר לילך בדרך של שוחד והברחת סמים ומעל בתפקידו ובאמון הציבורי שניתן בו. לכך יש להוסיף את העובדה שהמעשים נעשו מספר פעמים, והתפרסו על תקופה ממושכת, שבמהלכה המשיב לא פנה לממונים עליו כדי להסיר את עול איומי האסירים ולשוב לדרך הישר."
"סוף דבר: מעשיו של המשיב מכתימים את ארגון שירות בתי הסוהר, על משרתיו, אשר מדי יום עושים את מלאכתם המורכבת במקצועיות ובצניעות, אף שלעיתים הם נחבאים אל הכלים ונחשפים רק באירועים עגומים בענייננו..."
את ההליך בבית המשפט העליון ניהל עו"ד אריה פטר מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה; במחוזי ב"ש ייצגו את המדינה עו"ד יואב קישון ושאול ציון מפרקליטת מחוז דרום (פלילי).
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט העליון קיבל את ערעור הפרקליטות על קולת עונשו של הסוהר אלירן ערן, שהורשע בעבירות שוחד וסמים, והחמיר את עונשו ל 20 חודשי מאסר, במקום עבודות שירות שנגזרו עליו במחוזי.
כנגד הנאשם אלירן ערן, שעבד כסוהר בכלא "אלה", הוגש כתב האישום הכולל ארבעה אישומים בגין הכנסת כדורים, ביניהם כאלה המשמשים כתחליפי סם, וחפצים אסורים לאסירים בכלא, תמורת כסף. במסגרת הסדר טיעון, שלא כלל הסכמות לעונש, הודה ערן בשלושה מהאישומים. בית המשפט המחוזי ב"ש, גזר על ערן 9 חודשי מאסר, שירוצו בעבודות שירות. בגזר הדין התייחס בית המשפט המחוזי גם לעובדה כי האסירים איימו על ערן תוך שהוא מדגיש כי "אין מדובר בהשפעה מכרעת" זאת כיוון שמתוקף עבודתו כסוהר היה עליו לפעול לסיכול האיומים.
עו"ד אריה פטר, מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה ערער על קולת העונש וטען כי בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של ערן במידה חריגה ובלתי מוצדקת, נוכח חומרת העבירות בהן הורשע ובנסיבות ביצוען.
בית המשפט העליון (השופטים י. אלרון, ח.כבוב, י. כשר) קיבל את עמדת הפרקליטות והחמיר את עונשו של ערן ל 20 חודשי מאסר תוך שהוא מציין: "בראש עבירות השחיתות השלטונית, ניצבת עבירת השוחד. עבירה זו פוגעת בשלטון החוק, בטוהר המידות של עובדי הציבור, בתקינות המנהל הציבורי ובאמון הציבור בו. פגיעתה של עבירה זו חמורה משעה שמשרת ציבור, אשר שם תפקידו מלמד על האחריות הנלוות למשרתו, מועל באמון הציבור ומשתמש בתפקידו לשם רווח אישי, וזאת על חשבון רווחת הציבור בשמו הוא נושא משרה ציבורית... משכך נקבע כי העונש בגין עבירת השוחד יהא מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח."
עוד צוין כי: "שירות בתי הסוהר עובד לילות כימים כדי למגר הברחות של סמים וחומרים מסוכנים אסורים לבית הכלא ... בהינתן זאת, קשה שבעתיים פגיעתן של עבירות אלו כאשר בשר מבשרו של שירות בתי הסוהר משמש "כדלת כניסה" נסתרת להברחת והחדרת סמים וחומרים מסוכנים אסורים לבין כותלי הכלא."
ביחס לאיומים שהופנו כלפי ערן, ציין בית המשפט כי "עבודתו המורכבת של סוהר בבית הכלא כרוכה מטיבה בחיכוך יומיומי עם עבריינים מורשעים. בכך שגרת יומו של הסוהר רוויה בהתנהגויות שוליות והוא נדרש לעמוד איתן במשימתו לתפקוד תקין ומיטבי של בית הכלא חרף האתגרים החריגים. בהקשר זה ישנה ציפייה גבוהה מהסוהר כי יתמודד עם לחצים ואיומים המופעלים כלפיו מטעם האסירים, ובד בבד פוטנציאל השחתת המידות בשל הקרבה והזמינות לעולם הפשע –רובץ לפתח.
בעניינו האיומים שהופנו כלפי המשיב לא היו מוחשיים ומידיים באופן הכובל את ידיו ואת שיקול דעתו, אלא היה ביכולתו לפעול לסיכולם בדרך של פנייה לגורמי מקצוע בשירות בתי הסוהר. בצומת זה המשיב בחר לילך בדרך של שוחד והברחת סמים ומעל בתפקידו ובאמון הציבורי שניתן בו. לכך יש להוסיף את העובדה שהמעשים נעשו מספר פעמים, והתפרסו על תקופה ממושכת, שבמהלכה המשיב לא פנה לממונים עליו כדי להסיר את עול איומי האסירים ולשוב לדרך הישר."
"סוף דבר: מעשיו של המשיב מכתימים את ארגון שירות בתי הסוהר, על משרתיו, אשר מדי יום עושים את מלאכתם המורכבת במקצועיות ובצניעות, אף שלעיתים הם נחבאים אל הכלים ונחשפים רק באירועים עגומים בענייננו..."
את ההליך בבית המשפט העליון ניהל עו"ד אריה פטר מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה; במחוזי ב"ש ייצגו את המדינה עו"ד יואב קישון ושאול ציון מפרקליטת מחוז דרום (פלילי).
למען נפגעי ונפגעות העבירה: יצירת כתובת אחת והשקעה של מליוני שקלים
הממשלה אישרה את הצעת שר המשפטים שתביא לחיזוק מעמדן של נפגעי ונפגעות עבירות אלימות ומין בהליכים משפטיים.
עולם נפגעות ונפגעי העבירה מבוזר בגופים ממשלתיים רבים. כחלק ממדיניות שר המשפטים לשינוי מקיף של היחס כלפי נפגעות עבירות אלימות ומין, הממשלה אישרה כעת את הצעתו של השר לשורה של החלטות שיסייעו לנפגעי עבירה. המהלך לוקח אחריות ויביא לכתובת אחת עבורן כדי לתת טיפול רציף, הוליסטי וממוקד - יחידות סיוע שיהיו הכתובת המרכזית.
הנתונים מצביעים על כך שפחות מ-4% מנפגעי עבירה מגישים תביעה נזיקית נגד הפוגע שהורשע בהליך הפלילי. נתונים אלה מלמדים כי קיימים קשיים וחסמים בפני נפגעות ונפגעי העבירה.
בין ההחלטות:
• תקצוב של 15 מיליון ש"ח לחיזוק זכויות נפגעי עבירה בהליכים משפטיים, פליליים ואזרחיים, כדי לשפר את המענה הממשלתי בנושא.
• הנגשת ההליכים לשפתם של נפגעי עבירה.
• השקת אפליקציה ואתר ייעודיים לנפגעי עבירה, שבאמצעותם יוכל לקבל מידע זמין על זכויותיהם.
• מערך תמיכה סוציאלית-טיפולית לנפגע העבירה ולכל מי שמלווה אותו, במטרה לסייע במניעת טראומה נוספת במהלך ההליך המשפטי.
• טיוב הליכי העברת הפיצויים לנפגעי עבירה ושימוש בכספים שאינם ניתנים להעברה למען זכויות ושירותים לנפגעי עבירה.
• יצירת כלים טכנולוגיים שידמו לנפגעי העבירה את ההליך המשפטי.
צוות מנכ״לים בראשות מנכ״ל משרד המשפטים ילווה את יישום כלל התוכניות.
הממשלה אישרה את הצעת שר המשפטים שתביא לחיזוק מעמדן של נפגעי ונפגעות עבירות אלימות ומין בהליכים משפטיים.
עולם נפגעות ונפגעי העבירה מבוזר בגופים ממשלתיים רבים. כחלק ממדיניות שר המשפטים לשינוי מקיף של היחס כלפי נפגעות עבירות אלימות ומין, הממשלה אישרה כעת את הצעתו של השר לשורה של החלטות שיסייעו לנפגעי עבירה. המהלך לוקח אחריות ויביא לכתובת אחת עבורן כדי לתת טיפול רציף, הוליסטי וממוקד - יחידות סיוע שיהיו הכתובת המרכזית.
הנתונים מצביעים על כך שפחות מ-4% מנפגעי עבירה מגישים תביעה נזיקית נגד הפוגע שהורשע בהליך הפלילי. נתונים אלה מלמדים כי קיימים קשיים וחסמים בפני נפגעות ונפגעי העבירה.
בין ההחלטות:
• תקצוב של 15 מיליון ש"ח לחיזוק זכויות נפגעי עבירה בהליכים משפטיים, פליליים ואזרחיים, כדי לשפר את המענה הממשלתי בנושא.
• הנגשת ההליכים לשפתם של נפגעי עבירה.
• השקת אפליקציה ואתר ייעודיים לנפגעי עבירה, שבאמצעותם יוכל לקבל מידע זמין על זכויותיהם.
• מערך תמיכה סוציאלית-טיפולית לנפגע העבירה ולכל מי שמלווה אותו, במטרה לסייע במניעת טראומה נוספת במהלך ההליך המשפטי.
• טיוב הליכי העברת הפיצויים לנפגעי עבירה ושימוש בכספים שאינם ניתנים להעברה למען זכויות ושירותים לנפגעי עבירה.
• יצירת כלים טכנולוגיים שידמו לנפגעי העבירה את ההליך המשפטי.
צוות מנכ״לים בראשות מנכ״ל משרד המשפטים ילווה את יישום כלל התוכניות.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי לנוער כתב אישום נגד קטין כבן 15, תושב ירושלים, וזאת לאחר שהטיח אבן בראשו של המתלונן לפני כשבוע.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד רינת בן יעקב, על רקע סכסוך בין משפחות הנאשם והמתלונן על רקע מות אבי הנאשם, הנאשם עקב אחר המתלונן ובנו בן ה-9 שיצאו מתפילה. אז קילל את המתלונן והטיח אבן בראשו ולאחר מכן נמלט. כתוצאה ממעשיו נגרם למתלונן שבר בגולגולת ודימום מוחי והוא נזקק לניתוח בראשו.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירה של חבלה בכוונה מחמירה.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
לתשומת לבכם, מאחר והנאשם הינו קטין לא נוכל להעביר את כתב האישום ובקשת המעצר בעניינו. כמו כן חל איסור פרסום על כל פרט העלול לזהות את הנאשם.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי לנוער כתב אישום נגד קטין כבן 15, תושב ירושלים, וזאת לאחר שהטיח אבן בראשו של המתלונן לפני כשבוע.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד רינת בן יעקב, על רקע סכסוך בין משפחות הנאשם והמתלונן על רקע מות אבי הנאשם, הנאשם עקב אחר המתלונן ובנו בן ה-9 שיצאו מתפילה. אז קילל את המתלונן והטיח אבן בראשו ולאחר מכן נמלט. כתוצאה ממעשיו נגרם למתלונן שבר בגולגולת ודימום מוחי והוא נזקק לניתוח בראשו.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירה של חבלה בכוונה מחמירה.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
לתשומת לבכם, מאחר והנאשם הינו קטין לא נוכל להעביר את כתב האישום ובקשת המעצר בעניינו. כמו כן חל איסור פרסום על כל פרט העלול לזהות את הנאשם.
שלום רב,
ועדת המכרזים של נציבות שירות המדינה בחרה פה-אחד בעו"ד ארז פדן לתפקיד פרקליט מחוז דרום (פלילי). עו"ד פדן, המשמש כיום כמשנה לפרקליט מחוז ירושלים (פלילי), יחליף בתפקיד את עו"ד אלון אלטמן, שמונה למשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים.
חברי ועדת המכרזים שבחרה בפדן היו נשיאת בימ"ש השלום בת"א לשעבר, השופטת בדימוס עדנה בקנשטיין (יו"ר); פרקליט המדינה, עמית איסמן; היועצת המשפטית של משרד העלייה והקליטה, עו"ד מיכל שיטרית-רבל; ויו"ר ועד הפרקליטים, אורית קורין.
עו"ד פדן (53), תושב בית ניר, נשוי ואב לארבעה, הוא בעל תואר ראשון במשפטים בהצטיינות מאוניברסיטת חיפה, ותואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית. בנוסף, הוא בעל תואר שני במינהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד שבארה"ב.
פדן החל את דרכו המקצועית כמתמחה במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. לאחר שהוסמך לעריכת דין שימש כפרקליט בפרקליטות מחוז ירושלים, עוד לפני פיצולה למחוז פלילי ומחוז אזרחי, וניהל תיקים פליליים, מינהליים ואזרחיים. בהמשך, כפרקליט בכיר ניהל תיקי פשע חמור מסוגים שונים - רצח, עבירות מין חמורות, עבירות ביטחון ועבירות כלכליות, וכן תיקי שחיתות שלטונית כגון תיק המינויים הפוליטיים של צחי הנגבי ו"פרשת הרבנים". פדן התקדם במעלה הדרגות במחוז כממונה ולאחר מכן כמנהל מחלקה, ומאז 2017 הוא משמש כמשנה לפרקליט המחוז. בשנים האחרונות הוביל פדן את צוות התביעה ב"תיק המעונות" נגד שרה נתניהו ועזרא סיידוף, ובתיק המרמה והעושק נגד הרב אליעזר ברלנד.
מעבר לתפקידיו כפרקליט, פדן יזם ועמד בראש צוות ההיגוי של פרויקט לצמצום אלימות צעירים, במסגרתו פותח מודל פעולה משולבת בין גורמי אכיפה (משטרה ופרקליטות), עיריית ירושלים, גורמי חינוך ורווחה, שירות המבחן לנוער ואקדמיה.
לפני כשנתיים אף יזם פדן שיתוף פעולה של פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל עם המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, המשרד לביטחון פנים, הרשות לביטחון קהילתי ומשרד רה"מ בשיתוף ג'וינט-אשלים, בנושא המאבק באלימות החמורה בחברה הערבית, במסגרתו פותחה תוכנית פעולה משולבת לצמצום האלימות החמורה במספר יישובים בחברה הערבית שנבחרו לפיילוט. המיזם, שקיבל את השם "עוצרים את הדימום", אומץ במסגרת החלטת הממשלה 549 כתוכנית פיילוט לפיתוח "מודל יישובי" לטיפול והתמודדות עם אלימות חמורה. על חלקו ביוזמה ובהובלת התוכנית הוענק לו פרס נשיא האגודה הישראלית לקרימינולוגיה, לקידום מדיניות מבוססת עובדות במערכת אכיפת החוק בישראל.
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) חולשת על שטח גיאוגרפי שתחילתו באזור אשדוד - לכיש ושסופו באזור אילת. בשנים האחרונות מתמודד המחוז עם היקף נרחב של תיקים ביטחוניים, תיקי מין ואלימות חמורה, נשק ואמל"ח.
מצ"ב תמונתו של עו"ד פדן.
קרדיט: עמית טלמור.
ועדת המכרזים של נציבות שירות המדינה בחרה פה-אחד בעו"ד ארז פדן לתפקיד פרקליט מחוז דרום (פלילי). עו"ד פדן, המשמש כיום כמשנה לפרקליט מחוז ירושלים (פלילי), יחליף בתפקיד את עו"ד אלון אלטמן, שמונה למשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים.
חברי ועדת המכרזים שבחרה בפדן היו נשיאת בימ"ש השלום בת"א לשעבר, השופטת בדימוס עדנה בקנשטיין (יו"ר); פרקליט המדינה, עמית איסמן; היועצת המשפטית של משרד העלייה והקליטה, עו"ד מיכל שיטרית-רבל; ויו"ר ועד הפרקליטים, אורית קורין.
עו"ד פדן (53), תושב בית ניר, נשוי ואב לארבעה, הוא בעל תואר ראשון במשפטים בהצטיינות מאוניברסיטת חיפה, ותואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית. בנוסף, הוא בעל תואר שני במינהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד שבארה"ב.
פדן החל את דרכו המקצועית כמתמחה במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. לאחר שהוסמך לעריכת דין שימש כפרקליט בפרקליטות מחוז ירושלים, עוד לפני פיצולה למחוז פלילי ומחוז אזרחי, וניהל תיקים פליליים, מינהליים ואזרחיים. בהמשך, כפרקליט בכיר ניהל תיקי פשע חמור מסוגים שונים - רצח, עבירות מין חמורות, עבירות ביטחון ועבירות כלכליות, וכן תיקי שחיתות שלטונית כגון תיק המינויים הפוליטיים של צחי הנגבי ו"פרשת הרבנים". פדן התקדם במעלה הדרגות במחוז כממונה ולאחר מכן כמנהל מחלקה, ומאז 2017 הוא משמש כמשנה לפרקליט המחוז. בשנים האחרונות הוביל פדן את צוות התביעה ב"תיק המעונות" נגד שרה נתניהו ועזרא סיידוף, ובתיק המרמה והעושק נגד הרב אליעזר ברלנד.
מעבר לתפקידיו כפרקליט, פדן יזם ועמד בראש צוות ההיגוי של פרויקט לצמצום אלימות צעירים, במסגרתו פותח מודל פעולה משולבת בין גורמי אכיפה (משטרה ופרקליטות), עיריית ירושלים, גורמי חינוך ורווחה, שירות המבחן לנוער ואקדמיה.
לפני כשנתיים אף יזם פדן שיתוף פעולה של פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל עם המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, המשרד לביטחון פנים, הרשות לביטחון קהילתי ומשרד רה"מ בשיתוף ג'וינט-אשלים, בנושא המאבק באלימות החמורה בחברה הערבית, במסגרתו פותחה תוכנית פעולה משולבת לצמצום האלימות החמורה במספר יישובים בחברה הערבית שנבחרו לפיילוט. המיזם, שקיבל את השם "עוצרים את הדימום", אומץ במסגרת החלטת הממשלה 549 כתוכנית פיילוט לפיתוח "מודל יישובי" לטיפול והתמודדות עם אלימות חמורה. על חלקו ביוזמה ובהובלת התוכנית הוענק לו פרס נשיא האגודה הישראלית לקרימינולוגיה, לקידום מדיניות מבוססת עובדות במערכת אכיפת החוק בישראל.
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) חולשת על שטח גיאוגרפי שתחילתו באזור אשדוד - לכיש ושסופו באזור אילת. בשנים האחרונות מתמודד המחוז עם היקף נרחב של תיקים ביטחוניים, תיקי מין ואלימות חמורה, נשק ואמל"ח.
מצ"ב תמונתו של עו"ד פדן.
קרדיט: עמית טלמור.
ערב יום הכיפורים תשפ"ג
הודעה מטעם מחלקת חנינות במשרד המשפטים
בהמשך להודעת נשיא המדינה יצחק הרצוג ושר המשפטים גדעון סער על מתווה חנינות מיוחד לרגל שנת ה-75 למדינת ישראל, במסגרתו יינתן משקל מיוחד לנסיבות אישיות ומשפחתיות ולתהליכי שיקום ביחד למבקשי חנינה בני 75 ומעלה, לצעירים שנידונו בפלילים בהיותם קטינים והשתקמו ולנכי צה"ל ומערכות הביטחון, להלן מספר נתונים על פעילות מחלקת חנינות במשרד המשפטים בשנה החולפת.
הסמכות לחון עבריינים, להקל בעונשים שונים, למחוק רישום פלילי ולקצוב מאסרי עולם היא סמכות יחידה ומיוחדת בתחום הממשל והמנהל, סמכות של חסד ורחמים, המופעלת בנסיבות חריגות ומיוחדות ובמשורה, השמורה לנשיא המדינה. מחלקת חנינות במשרד המשפטים בוחנת את בקשות החנינה המוגשות לנשיא המדינה, אוספת את המידע וחוות הדעת הדרושות לצורך קבלת ההחלטה ומגבשת חוות דעת המובאת בפני שר המשפטים, טרם המלצתו לנשיא המדינה.
במהלך שנת תשפ"ב (10/2021 – 10/2022) נקלטו במחלקת חנינות במשרד המשפטים 1,276 בקשות חנינה, 58% מתוכן היו בקשות למחיקת רישום פלילי.
בתקופה זו העבירה מחלקת חנינות 904 חוות דעת לשר המשפטים, מתוכן 266 (כ-30%) חוות דעת חיוביות הממליצות להעניק חנינה למבקשים: כ- 73% המלצות למחיקות רישום פלילי, כ-22% המלצות להקלה בקנסות פליליים, מנהליים ותעבורתיים, ופחות מ- 5% המלצות להקלה בעונשי מאסר בפועל (הן מאסר מאחורי סורג ובריח והן מאסר בעבודות שירות).
בתוך כך, במהלך השנה החולפת המשיכה מחלקת חנינות לקדם את מתווי החנינות המיוחדים בהובלת נשיא המדינה ושר המשפטים, שנועדו לקדם אינטרסים חברתיים, לתת מענה למצוקות חברתיות קשות ולסייע לאוכלוסיות מוחלשות:
מתווים שיצאו לדרך במהלך שנת 2022:
- קול קורא להגשת בקשות למחיקת רישום פלילי החזקה או שימוש בקנאביס לצריכה עצמית בלבד, כמהלך משלים לשינויי המדיניות והחקיקה בתחום זה (הקול הקורא פורסם במרץ 2022).
- קריאה מיוחדת של נשיא המדינה ושר המשפטים לאזרחי ישראל לעידוד הגשת בקשות, בדגש על בקשות למחיקת רישום פלילי. הקריאה פורסמה לרגל חג הפסח, חודש הרמדאן, עיד אל פיטר וחג הפסחא, חגים שחפפו בשנה זו במועדיהם ואיחדו את אזרחי ישראל מכל הדתות - ימי קדושה, חמלה וחירות (פורסמה במרץ 2022)
מתווים שיצאו לדרך בשנים קודמות:
- קריאה מיוחדת למי שנדונו בעבר בבית משפט בגין עבירות על רקע הימצאותם במעגל הזנות להגיש בקשות למחיקת רישום פלילי. זאת, כדי לעודד הליכי שיקום של הנמנים על אוכלוסייה זו ועל מנת לסייע להם להשתלב מחדש בחברה ובתעסוקה (פורסמה בדצמבר 2020).
- מתווה החנינות המיוחד למחיקת רישום פלילי של יוצאי אתיופיה שנשפטו על רקע של שיטור יתר, מתוך רצון להשלים תהליך של תיקון ואיחוי קרעים, כמו גם חיזוק האמון בין יוצאי אתיופיה ובין רשויות האכיפה והמשפט (פורסם בנובמבר 2018).
להגשת בקשות חנינה באתר משרד המשפטים>> https://www.gov.il/he/service/pardon_request
לפרטים נוספים על פעילות מחלקת חנינות במשרד המשפטים: https://bit.ly/3Cn2AJP
הודעה מטעם מחלקת חנינות במשרד המשפטים
בהמשך להודעת נשיא המדינה יצחק הרצוג ושר המשפטים גדעון סער על מתווה חנינות מיוחד לרגל שנת ה-75 למדינת ישראל, במסגרתו יינתן משקל מיוחד לנסיבות אישיות ומשפחתיות ולתהליכי שיקום ביחד למבקשי חנינה בני 75 ומעלה, לצעירים שנידונו בפלילים בהיותם קטינים והשתקמו ולנכי צה"ל ומערכות הביטחון, להלן מספר נתונים על פעילות מחלקת חנינות במשרד המשפטים בשנה החולפת.
הסמכות לחון עבריינים, להקל בעונשים שונים, למחוק רישום פלילי ולקצוב מאסרי עולם היא סמכות יחידה ומיוחדת בתחום הממשל והמנהל, סמכות של חסד ורחמים, המופעלת בנסיבות חריגות ומיוחדות ובמשורה, השמורה לנשיא המדינה. מחלקת חנינות במשרד המשפטים בוחנת את בקשות החנינה המוגשות לנשיא המדינה, אוספת את המידע וחוות הדעת הדרושות לצורך קבלת ההחלטה ומגבשת חוות דעת המובאת בפני שר המשפטים, טרם המלצתו לנשיא המדינה.
במהלך שנת תשפ"ב (10/2021 – 10/2022) נקלטו במחלקת חנינות במשרד המשפטים 1,276 בקשות חנינה, 58% מתוכן היו בקשות למחיקת רישום פלילי.
בתקופה זו העבירה מחלקת חנינות 904 חוות דעת לשר המשפטים, מתוכן 266 (כ-30%) חוות דעת חיוביות הממליצות להעניק חנינה למבקשים: כ- 73% המלצות למחיקות רישום פלילי, כ-22% המלצות להקלה בקנסות פליליים, מנהליים ותעבורתיים, ופחות מ- 5% המלצות להקלה בעונשי מאסר בפועל (הן מאסר מאחורי סורג ובריח והן מאסר בעבודות שירות).
בתוך כך, במהלך השנה החולפת המשיכה מחלקת חנינות לקדם את מתווי החנינות המיוחדים בהובלת נשיא המדינה ושר המשפטים, שנועדו לקדם אינטרסים חברתיים, לתת מענה למצוקות חברתיות קשות ולסייע לאוכלוסיות מוחלשות:
מתווים שיצאו לדרך במהלך שנת 2022:
- קול קורא להגשת בקשות למחיקת רישום פלילי החזקה או שימוש בקנאביס לצריכה עצמית בלבד, כמהלך משלים לשינויי המדיניות והחקיקה בתחום זה (הקול הקורא פורסם במרץ 2022).
- קריאה מיוחדת של נשיא המדינה ושר המשפטים לאזרחי ישראל לעידוד הגשת בקשות, בדגש על בקשות למחיקת רישום פלילי. הקריאה פורסמה לרגל חג הפסח, חודש הרמדאן, עיד אל פיטר וחג הפסחא, חגים שחפפו בשנה זו במועדיהם ואיחדו את אזרחי ישראל מכל הדתות - ימי קדושה, חמלה וחירות (פורסמה במרץ 2022)
מתווים שיצאו לדרך בשנים קודמות:
- קריאה מיוחדת למי שנדונו בעבר בבית משפט בגין עבירות על רקע הימצאותם במעגל הזנות להגיש בקשות למחיקת רישום פלילי. זאת, כדי לעודד הליכי שיקום של הנמנים על אוכלוסייה זו ועל מנת לסייע להם להשתלב מחדש בחברה ובתעסוקה (פורסמה בדצמבר 2020).
- מתווה החנינות המיוחד למחיקת רישום פלילי של יוצאי אתיופיה שנשפטו על רקע של שיטור יתר, מתוך רצון להשלים תהליך של תיקון ואיחוי קרעים, כמו גם חיזוק האמון בין יוצאי אתיופיה ובין רשויות האכיפה והמשפט (פורסם בנובמבר 2018).
להגשת בקשות חנינה באתר משרד המשפטים>> https://www.gov.il/he/service/pardon_request
לפרטים נוספים על פעילות מחלקת חנינות במשרד המשפטים: https://bit.ly/3Cn2AJP
עיריית ירושלים לא דאגה להנגשה של בית הספר לתלמידה עם מוגבלות פיזית במשך שנים,
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הגישה תביעה בשמה כנגד עיריית ירושלים ונושאי משרה,
בעילה של הפרת הוראות חוק השוויון, תקנות נגישות פרטנית ותקנות נגישות כללית
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הגישה תביעה לבית משפט השלום בירושלים, בשמה של תלמידה עם מוגבלות פיזית, אשר עיריית ירושלים לא הנגישה את בית הספר בו למדה התלמידה במשך כ-5 שנים. על אף שאמה של התלמידה עדכנה כנדרש את בית הספר בדבר מוגבלותה, עוד טרם החלה את לימודיה בכיתה ז', וציינה כי יש צורך בהנגשת בית הספר בכלל והנגשת המעלית בפרט, על מנת שתוכל לממש את זכותה לחינוך שוויוני על פי חוק השוויון ותקנותיו.
מכתב התביעה עולה, כי מתחילת כיתה ז' למדה התלמידה בקומה השלישית ובמהלך תקופה זו העירייה סיפקה לתלמידה רק נגישות חלופית של זחליל, אשר גרם לתלמידה כאבי גב מהשימוש בו, ולכן בשנת 2019 ביקשה האם שהבת תלמד בקומת קרקע עד להתקנת המעלית, אולם העירייה סירבה. רק בהגעת התלמידה לשנת הלימודים האחרונה שלה, הותקנה בבית הספר מעלית אשר לא פעלה בצורה תקינה, דבר שמנע מהתלמידה להשתמש בה.
בהיותה בכיתה י', פנתה אמה של התלמידה לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. עם קבלת התלונה, ביקשה הנציבות מהאם להגיש בקשה נוספת ורשמית להנגשה פרטית, וכן התקיימה פניה של הנציבות לעיריית ירושלים, כמו גם למנהל אגף חינוך, מהנדס העיר, הממונה על נגישות מוסדות החינוך וליועץ המשפטי של העירייה, בבקשה לברר מדוע לא בוצעה ההנגשה בבית הספר עד כה, למרות שהוגשו שתי בקשות להנגשה פרטנית, הן בשנת 2015 והן בשנת 2018. טענת העירייה הייתה, כי הבקשה להנגשה פרטנית הוגשה בשנת 2016 וכי מאז היא פועלת להנגשת בית הספר, וכי הליך ההנגשה ארוך ומטבע הדברים ולוקח זמן רב.
לאחר שעברה שנה וחצי מאז הפנייה של הנציבות לעירייה, מבלי שתבצע האחרונה את התאמות הנגישות המבוקשות, שלחה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות פיקוח לבית הספר ונמצאו בו ליקויי נגישות רבים, בין היתר: קיימת מעלית, אך היא לא פעילה, חסרים אביזרים בבית שימוש, הכניסה לבית הספר הינה מדרך אחורית עם כבש ארוך, שאינו מקורה, ולעיתים קרובות הדרך חסומה. כמו כן נמצאו עוד ליקויים. לאור זאת, נשלח מכתב התראה לעיריית ירושלים ולנושאי המשרה בה עם בקשה לתקן מידית את ליקויי הנגישות, שהתגלו בבית הספר. מנגד העירייה השיבה למכתב ההתראה וטענה, כי היא אינה הבעלים של מוסד החינוך, וזאת מאחר והיא חתמה על הסכם רשות שימוש עם רשת בתי הספר ולפיו הרשת התחייבה לבצע את כל התאמות הנגישות בבית הספר. בעקבות תגובת העירייה, פנתה הנציבות לממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים, בהתאם לנוהל היועץ המשפטי לממשלה. העירייה התייחסה למכתב ההתראה, כשחזרה על טיעוניה הנ"ל והוסיפה כי סיימה את ביצוע ההנגשה ביולי 2020.
בעקבות התנהלות זו, החליטה הנציבות להגיש תביעה כנגד העירייה ונושאי משרה בה, עם בקשה לתשלום פיצוי על סך 125,000 ₪, בגין הפרת תקנות נגישות פרטנית (ביצוע התאמות הנגישות באיחור) ובגין הפרת תקנות נגישות כללית (בניית פיר המעלית באיחור ניכר). זאת לאחר, שבין היתר, ביצוע ההתאמה של התקנת מעלית הושלם רק ביולי 2020, שכאמור לא הייתה פעילה בעת ביצוע הפיקוח, חמש שנים מיום תחילת לימודיה של התלמידה בבית הספר וכעבור ארבע שנים ממועד הגשת הבקשה להנגשה.
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הגישה תביעה בשמה כנגד עיריית ירושלים ונושאי משרה,
בעילה של הפרת הוראות חוק השוויון, תקנות נגישות פרטנית ותקנות נגישות כללית
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הגישה תביעה לבית משפט השלום בירושלים, בשמה של תלמידה עם מוגבלות פיזית, אשר עיריית ירושלים לא הנגישה את בית הספר בו למדה התלמידה במשך כ-5 שנים. על אף שאמה של התלמידה עדכנה כנדרש את בית הספר בדבר מוגבלותה, עוד טרם החלה את לימודיה בכיתה ז', וציינה כי יש צורך בהנגשת בית הספר בכלל והנגשת המעלית בפרט, על מנת שתוכל לממש את זכותה לחינוך שוויוני על פי חוק השוויון ותקנותיו.
מכתב התביעה עולה, כי מתחילת כיתה ז' למדה התלמידה בקומה השלישית ובמהלך תקופה זו העירייה סיפקה לתלמידה רק נגישות חלופית של זחליל, אשר גרם לתלמידה כאבי גב מהשימוש בו, ולכן בשנת 2019 ביקשה האם שהבת תלמד בקומת קרקע עד להתקנת המעלית, אולם העירייה סירבה. רק בהגעת התלמידה לשנת הלימודים האחרונה שלה, הותקנה בבית הספר מעלית אשר לא פעלה בצורה תקינה, דבר שמנע מהתלמידה להשתמש בה.
בהיותה בכיתה י', פנתה אמה של התלמידה לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. עם קבלת התלונה, ביקשה הנציבות מהאם להגיש בקשה נוספת ורשמית להנגשה פרטית, וכן התקיימה פניה של הנציבות לעיריית ירושלים, כמו גם למנהל אגף חינוך, מהנדס העיר, הממונה על נגישות מוסדות החינוך וליועץ המשפטי של העירייה, בבקשה לברר מדוע לא בוצעה ההנגשה בבית הספר עד כה, למרות שהוגשו שתי בקשות להנגשה פרטנית, הן בשנת 2015 והן בשנת 2018. טענת העירייה הייתה, כי הבקשה להנגשה פרטנית הוגשה בשנת 2016 וכי מאז היא פועלת להנגשת בית הספר, וכי הליך ההנגשה ארוך ומטבע הדברים ולוקח זמן רב.
לאחר שעברה שנה וחצי מאז הפנייה של הנציבות לעירייה, מבלי שתבצע האחרונה את התאמות הנגישות המבוקשות, שלחה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות פיקוח לבית הספר ונמצאו בו ליקויי נגישות רבים, בין היתר: קיימת מעלית, אך היא לא פעילה, חסרים אביזרים בבית שימוש, הכניסה לבית הספר הינה מדרך אחורית עם כבש ארוך, שאינו מקורה, ולעיתים קרובות הדרך חסומה. כמו כן נמצאו עוד ליקויים. לאור זאת, נשלח מכתב התראה לעיריית ירושלים ולנושאי המשרה בה עם בקשה לתקן מידית את ליקויי הנגישות, שהתגלו בבית הספר. מנגד העירייה השיבה למכתב ההתראה וטענה, כי היא אינה הבעלים של מוסד החינוך, וזאת מאחר והיא חתמה על הסכם רשות שימוש עם רשת בתי הספר ולפיו הרשת התחייבה לבצע את כל התאמות הנגישות בבית הספר. בעקבות תגובת העירייה, פנתה הנציבות לממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים, בהתאם לנוהל היועץ המשפטי לממשלה. העירייה התייחסה למכתב ההתראה, כשחזרה על טיעוניה הנ"ל והוסיפה כי סיימה את ביצוע ההנגשה ביולי 2020.
בעקבות התנהלות זו, החליטה הנציבות להגיש תביעה כנגד העירייה ונושאי משרה בה, עם בקשה לתשלום פיצוי על סך 125,000 ₪, בגין הפרת תקנות נגישות פרטנית (ביצוע התאמות הנגישות באיחור) ובגין הפרת תקנות נגישות כללית (בניית פיר המעלית באיחור ניכר). זאת לאחר, שבין היתר, ביצוע ההתאמה של התקנת מעלית הושלם רק ביולי 2020, שכאמור לא הייתה פעילה בעת ביצוע הפיקוח, חמש שנים מיום תחילת לימודיה של התלמידה בבית הספר וכעבור ארבע שנים ממועד הגשת הבקשה להנגשה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז, כתב אישום נגד אלירן לוי (40) מחריש, וצלי טנצר (41) מהוד השרון, זאת לאחר שניסו לרצוח אדם עת נסע עם ילדיו הקטינים במכוניתו.
על פי עובדות כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד מורן אדרי טרבלסי, עולה כי על רקע מחלוקת כספית בין לוי והמתלונן, אחיה של גרושתו, החליטו הנאשמים לגרום למותו של המתלונן. במהלך אוגוסט האחרון, משנודע לנאשמים כי המתלונן נמצא בפארק המים שפיים עם שני ילדיו הקטינים, הם נסעו לשם כדי להוציא לפועל את התכנית. עם הגיעם לשטח הפארק, איתרו את המתלונן ואת רכבו, פעלו על מנת להכין לעצמם דרכי מילוט וחזרו להמתין ליציאתו של המתלונן מהפארק. עת עזבו המתלונן וילדיו את הפארק והחלו בנסיעה, יצאו הנאשמים ממקום התצפית והחלו לעקוב אחריהם. בשלב מסוים הצליחו לנסוע במקביל לרכבו של המתלונן, אז לוי הוציא את ידו מהחלון הרכב וירה לעבר המתלונן וילדיו 7 כדורים לפחות, בכוונה לגרום למותו של המתלונן.
כתוצאה מהירי נגרמו למתלונן פציעות ירי בחזה, בכתף, בירך ובאגן, ואחד מילדיו נשרט ברגליו. בזמן שילדיו נותרו ישובים ברכב כשהם מבוהלים וצועקים, יצא המתלונן וניסה בעודו מדמם להזעיק עזרה. רכבו המשיך להתדרדר כשהילדים בתוכו, עד שהתנגש בעמוד בשולי הכביש ונעצר.
לאחר הירי נמלטו הנאשמים מהזירה, ובמשך פעלו על מנת להעלים ראיות.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד אדרי טרבלסי כי: "... מסוכנותם של המשיבים נלמדת מתעוזתם הרבה ומהעובדה שהוציאו את תוכניתם אל הפועל, גם כשידעו שמעשיהם מסכנים את חייהם של שני ילדים תמימים ורכים בשנים. המשיבים ירו ברכב המתלונן יריות רבות, ממרחק, באור יום, תוך כדי נסיעה, תוך שהם מסכנים את הרכבים הנוספים שהיו בכביש ואך בנס לא נפגעו ממעשיהם האלימים."
פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז, כתב אישום נגד אלירן לוי (40) מחריש, וצלי טנצר (41) מהוד השרון, זאת לאחר שניסו לרצוח אדם עת נסע עם ילדיו הקטינים במכוניתו.
על פי עובדות כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד מורן אדרי טרבלסי, עולה כי על רקע מחלוקת כספית בין לוי והמתלונן, אחיה של גרושתו, החליטו הנאשמים לגרום למותו של המתלונן. במהלך אוגוסט האחרון, משנודע לנאשמים כי המתלונן נמצא בפארק המים שפיים עם שני ילדיו הקטינים, הם נסעו לשם כדי להוציא לפועל את התכנית. עם הגיעם לשטח הפארק, איתרו את המתלונן ואת רכבו, פעלו על מנת להכין לעצמם דרכי מילוט וחזרו להמתין ליציאתו של המתלונן מהפארק. עת עזבו המתלונן וילדיו את הפארק והחלו בנסיעה, יצאו הנאשמים ממקום התצפית והחלו לעקוב אחריהם. בשלב מסוים הצליחו לנסוע במקביל לרכבו של המתלונן, אז לוי הוציא את ידו מהחלון הרכב וירה לעבר המתלונן וילדיו 7 כדורים לפחות, בכוונה לגרום למותו של המתלונן.
כתוצאה מהירי נגרמו למתלונן פציעות ירי בחזה, בכתף, בירך ובאגן, ואחד מילדיו נשרט ברגליו. בזמן שילדיו נותרו ישובים ברכב כשהם מבוהלים וצועקים, יצא המתלונן וניסה בעודו מדמם להזעיק עזרה. רכבו המשיך להתדרדר כשהילדים בתוכו, עד שהתנגש בעמוד בשולי הכביש ונעצר.
לאחר הירי נמלטו הנאשמים מהזירה, ובמשך פעלו על מנת להעלים ראיות.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד אדרי טרבלסי כי: "... מסוכנותם של המשיבים נלמדת מתעוזתם הרבה ומהעובדה שהוציאו את תוכניתם אל הפועל, גם כשידעו שמעשיהם מסכנים את חייהם של שני ילדים תמימים ורכים בשנים. המשיבים ירו ברכב המתלונן יריות רבות, ממרחק, באור יום, תוך כדי נסיעה, תוך שהם מסכנים את הרכבים הנוספים שהיו בכביש ואך בנס לא נפגעו ממעשיהם האלימים."
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בב"ש כתב אישום נגד שני נאשמים, תושבי רהט, המייחס להם ביצוע עבירות נשק ועבירות נוספות.
הנאשמים ביצעו את העבירות תוך הפרת תנאיי שחרורם, עת הם ממתינים לטיעונים לעונש בתיקים אחרים.
בבקשת המעצר עד לתום ההליכים המשפטיים ציינה הפרקליטות, כי עבירות מסוג זה הפכו למכת האזור והמדינה וגובים קורבנות רבים, ומאחר שהסכסוך עודנו קיים, אם לא ייעצרו הנאשמים, קיים חשש ממשי שימשיכו לסכן את הציבור.
על פי כתב האישום, שהוגש ע"י עו"ד אירה ויימן קריקון, הנאשם עייאש אבו מדיעם (22), על רקע סכסוך במשפחה, ירה באמצעות אקדח מספר יריות לעבר בית מגורים ברהט, שעה שבעלי הבית נמצאים שם ופגע בשער החניה של הבית ובצמיג של רכב שחנה ליד השייך לבעלי הבית. לאחר מכן, מסר את האקדח לקרוב משפחתו המתגורר בסמוך, הנאשם אחמד אבו מדיגם (18), אשר עטף אותו בבד ודאג להעביר אותו לאדם אחר.
בהמשך לכך, קיבל הנאשם אבו מדיעם חזרה את האקדח והחזיק בו שלא כדין. בעת מעצרו, החל להימלט מהשוטרים בעודו מחזיק באקדח עטוף בגרב ובמהלך הבריחה, השליך את האקדח לעבר חצר של בית.
התיק נחקר בתחנת רהט.
כתב האישום מייחס לנאשמים ביצוע עבירות נשק והפרת הוראה חוקית, וכן לכל אחד לפי חלקו עבירות של ירי מנשק חם, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, מסייע לאחר מעשה ועוד.
הפרקליטות מבקשת לעצור את הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בב"ש כתב אישום נגד שני נאשמים, תושבי רהט, המייחס להם ביצוע עבירות נשק ועבירות נוספות.
הנאשמים ביצעו את העבירות תוך הפרת תנאיי שחרורם, עת הם ממתינים לטיעונים לעונש בתיקים אחרים.
בבקשת המעצר עד לתום ההליכים המשפטיים ציינה הפרקליטות, כי עבירות מסוג זה הפכו למכת האזור והמדינה וגובים קורבנות רבים, ומאחר שהסכסוך עודנו קיים, אם לא ייעצרו הנאשמים, קיים חשש ממשי שימשיכו לסכן את הציבור.
על פי כתב האישום, שהוגש ע"י עו"ד אירה ויימן קריקון, הנאשם עייאש אבו מדיעם (22), על רקע סכסוך במשפחה, ירה באמצעות אקדח מספר יריות לעבר בית מגורים ברהט, שעה שבעלי הבית נמצאים שם ופגע בשער החניה של הבית ובצמיג של רכב שחנה ליד השייך לבעלי הבית. לאחר מכן, מסר את האקדח לקרוב משפחתו המתגורר בסמוך, הנאשם אחמד אבו מדיגם (18), אשר עטף אותו בבד ודאג להעביר אותו לאדם אחר.
בהמשך לכך, קיבל הנאשם אבו מדיעם חזרה את האקדח והחזיק בו שלא כדין. בעת מעצרו, החל להימלט מהשוטרים בעודו מחזיק באקדח עטוף בגרב ובמהלך הבריחה, השליך את האקדח לעבר חצר של בית.
התיק נחקר בתחנת רהט.
כתב האישום מייחס לנאשמים ביצוע עבירות נשק והפרת הוראה חוקית, וכן לכל אחד לפי חלקו עבירות של ירי מנשק חם, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, מסייע לאחר מעשה ועוד.
הפרקליטות מבקשת לעצור את הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת חיימוביץ) הרשיע את אליעזר (מודי) זנדברג, יו"ר קרן היסוד לשעבר, על פי הודאתו, בעבירה של הפרת אמונים. זאת, במסגרת הסדר טיעון עם זנדברג בפרשת כלי השיט.
על פי כתב האישום המתוקן שהוגש במסגרת ההסכם ושבעובדותיו הודה זנדברג, זנדברג שימש בין השנים 2018-2010 כיו"ר קרן היסוד וקיים יחסי עבודה עם גורמי ממשל רבים. בעקבות רצונו של סוכן תאגיד תיסנקרופ מיקי גנור, אותו הכיר זנדברג, בקבלת מידע הנוגע למגעים בין ישראל לגרמניה לצורך רכישת ספינות מגן מתיסנקרופ ולקידום המגעים, קבע זנדברג שלוש פגישות בין גנור לבין מנהל לשכת ראש הממשלה דאז אייל חיימובסקי, והשתתף בפגישות.
בנוסף, שוחח זנדברג עם עובדי ציבור עמם היו לו קשרים במסגרת תפקידו בקרן היסוד לצורך קבלת מידע שנועד לסייע לגנור לקדם את עסקאות כלי השיט מתאגיד תיסנקרופ, ולהעבירו לגנור. כן עניין את גנור במיזמים עסקיים שונים.
כל זאת, בזמן שגנור, בין השנים 2016-2012, משלם לזנדברג בשבע הזדמנויות סך כולל של 103,000 שקלים.
בעשותו כאמור, זנדברג פעל תוך שהוא מצוי בניגוד עניינים בין הקשר העסקי המתמשך בינו לבין גנור וקבלת הכספים מגנור, ומודעותו לאינטרסים הכלכליים המשמעותיים בהם אחז גנור באשר לקידום עסקאות כלי השייט מתאגיד תיסנקרופ - לבין תפקידו כיו"ר קרן היסוד, אותו היה עליו לנצל לקידום עניינה של קרן היסוד בלבד. בכך, על פי כתב האישום, פגע זנדברג פגיעה מהותית בטוהר המידות, באמון הציבור ובתקינות פעולות המנהל.
על פי ההסדר, הצדדים יבקשו בהסכמה מביהמ"ש לגזור על זנדברג עונש של שבעה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבירות שירות, קנס של 50 אלף שקל ומאסר על-תנאי.
התיק נחקר על ידי יאל"כ שבלהב 433 במשטרת ישראל ופקיד שומה חקירות ת"א ברשות המיסים.
התיק מטופל על ידי עורכי הדין אלעד פנחס, טל תבור, דנה נקר-מונצ'יק וגבי פריאל מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת חיימוביץ) הרשיע את אליעזר (מודי) זנדברג, יו"ר קרן היסוד לשעבר, על פי הודאתו, בעבירה של הפרת אמונים. זאת, במסגרת הסדר טיעון עם זנדברג בפרשת כלי השיט.
על פי כתב האישום המתוקן שהוגש במסגרת ההסכם ושבעובדותיו הודה זנדברג, זנדברג שימש בין השנים 2018-2010 כיו"ר קרן היסוד וקיים יחסי עבודה עם גורמי ממשל רבים. בעקבות רצונו של סוכן תאגיד תיסנקרופ מיקי גנור, אותו הכיר זנדברג, בקבלת מידע הנוגע למגעים בין ישראל לגרמניה לצורך רכישת ספינות מגן מתיסנקרופ ולקידום המגעים, קבע זנדברג שלוש פגישות בין גנור לבין מנהל לשכת ראש הממשלה דאז אייל חיימובסקי, והשתתף בפגישות.
בנוסף, שוחח זנדברג עם עובדי ציבור עמם היו לו קשרים במסגרת תפקידו בקרן היסוד לצורך קבלת מידע שנועד לסייע לגנור לקדם את עסקאות כלי השיט מתאגיד תיסנקרופ, ולהעבירו לגנור. כן עניין את גנור במיזמים עסקיים שונים.
כל זאת, בזמן שגנור, בין השנים 2016-2012, משלם לזנדברג בשבע הזדמנויות סך כולל של 103,000 שקלים.
בעשותו כאמור, זנדברג פעל תוך שהוא מצוי בניגוד עניינים בין הקשר העסקי המתמשך בינו לבין גנור וקבלת הכספים מגנור, ומודעותו לאינטרסים הכלכליים המשמעותיים בהם אחז גנור באשר לקידום עסקאות כלי השייט מתאגיד תיסנקרופ - לבין תפקידו כיו"ר קרן היסוד, אותו היה עליו לנצל לקידום עניינה של קרן היסוד בלבד. בכך, על פי כתב האישום, פגע זנדברג פגיעה מהותית בטוהר המידות, באמון הציבור ובתקינות פעולות המנהל.
על פי ההסדר, הצדדים יבקשו בהסכמה מביהמ"ש לגזור על זנדברג עונש של שבעה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבירות שירות, קנס של 50 אלף שקל ומאסר על-תנאי.
התיק נחקר על ידי יאל"כ שבלהב 433 במשטרת ישראל ופקיד שומה חקירות ת"א ברשות המיסים.
התיק מטופל על ידי עורכי הדין אלעד פנחס, טל תבור, דנה נקר-מונצ'יק וגבי פריאל מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד מחמוד אבו אלהווא (18) וקטין נוסף כבן 17, תושבי ירושלים, שהיו מעורבים ביידוי בקבוקי תבערה ובלוני גז לעבר שני אוטובוסים ובהם עשרות צופים שיצאו מהופעה בהר הזיתים לפני כחודש.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד רינת בן יעקב, במלון שבע הקשתות בהר הזיתים התקיימה הופעה שהגעה אליה וחזרה התבצעה באמצעות אוטובוסים מאורגנים. הנאשמים הגיעו לבית החולים "אל- מקאסד", שנמצא בהר הזיתים ונמצא בנתיב הנסיעה של האוטובוסים היוצאים מההופעה, מצוידים בבקבוקי זכוכית ריקים. אחד הנאשמים התיישב על כיסא גלגלים שהיה מונח בכניסה לבית החולים, ללא צורך רפואי, ואחרים שהיו עמו דחפו אותו ברחבי בית החולים עד אשר עלו לגג בית החולים. בסיום ההופעה יידו הנאשמים מספר בקבוקי תבערה ובלוני גז שהיו על גג בית החולים לעבר שני אוטובוסים ובהם עשרות צופים שיצאו מההופעה. בקבוק תבערה אחד פגע באוטובוס וגג האוטובוס הוצת ובקבוק תבערה נוסף פגע בגג האוטובוס השני.
כתב האישום מייחס לנאשמים, כל אחד על פי חלקו, ביצוע עבירות של מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה, מעשה טרור של הצתה בנסיבות מחמירות, מעשה טרור של ניסיון הצתה בנסיבות מחמירות וחבלה במזיד לרכב ממניע גזעני.
פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד מחמוד אבו אלהווא (18) וקטין נוסף כבן 17, תושבי ירושלים, שהיו מעורבים ביידוי בקבוקי תבערה ובלוני גז לעבר שני אוטובוסים ובהם עשרות צופים שיצאו מהופעה בהר הזיתים לפני כחודש.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד רינת בן יעקב, במלון שבע הקשתות בהר הזיתים התקיימה הופעה שהגעה אליה וחזרה התבצעה באמצעות אוטובוסים מאורגנים. הנאשמים הגיעו לבית החולים "אל- מקאסד", שנמצא בהר הזיתים ונמצא בנתיב הנסיעה של האוטובוסים היוצאים מההופעה, מצוידים בבקבוקי זכוכית ריקים. אחד הנאשמים התיישב על כיסא גלגלים שהיה מונח בכניסה לבית החולים, ללא צורך רפואי, ואחרים שהיו עמו דחפו אותו ברחבי בית החולים עד אשר עלו לגג בית החולים. בסיום ההופעה יידו הנאשמים מספר בקבוקי תבערה ובלוני גז שהיו על גג בית החולים לעבר שני אוטובוסים ובהם עשרות צופים שיצאו מההופעה. בקבוק תבערה אחד פגע באוטובוס וגג האוטובוס הוצת ובקבוק תבערה נוסף פגע בגג האוטובוס השני.
כתב האישום מייחס לנאשמים, כל אחד על פי חלקו, ביצוע עבירות של מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה, מעשה טרור של הצתה בנסיבות מחמירות, מעשה טרור של ניסיון הצתה בנסיבות מחמירות וחבלה במזיד לרכב ממניע גזעני.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.בעקבות ליקויים חמורים בעמותת "משפחה חדשה" ובקשת רשות התאגידים במשרד המשפטים לפירוק העמותה הושג הסכם בבית המשפט המחוזי בו המנכ"לית תחזיר שני מיליון ₪ לעמותה בגין הסכומים שנגבו מהעמותה על השימוש ב"תעודת זוגיות"
ביולי 2021 הגישה יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים בקשת פירוק כנגד עמותת משפחה חדשה (ע"ר). העמותה עוסקת, בין היתר, בקידום ההכרה במשפחות אלטרנטיביות ועורכת טקסי נישואין אלטרנטיביים לזוגות הפונים אליה, ומפיקה להם "תעודת זוגיות", המעידה על היותם ידועים בציבור.
במסגרת בקשת הפירוק, הצביעה היחידה על ליקויים משמעותיים שנפלו בהתנהלות העמותה. בכלל זה, נמצא כי העמותה חילקה רווחים למייסדת ומנכ"לית העמותה, וזאת על ידי תשלום שגבתה המנכ"לית מהעמותה עבור השימוש בסימן המסחר "תעודת זוגיות". כמו כן, נמצא כי העמותה התקשרה עם מקורבים למנכ"לית ללא הליך סדור. עוד עלה חשש, כי העמותה סיווגה שכר טרחה שגבתה כתרומות בדיווחיה הכספיים ליחידת רשם העמותות.
לאחר מספר דיונים שהתקיימו בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ולאחר שהתקיים מו"מ בין הרשמת לבין ב"כ העמותה, הושג הסכם, שזכה לתוקף של פסק דין, ולפיו מנכ"לית העמותה תשיב לעמותה סכום של 2 מיליון ש"ח, בגין סכומים שנגבו מהעמותה בעבר על השימוש ב"תעודת הזוגיות". עוד נקבע כי "תעודת הזוגיות" תשמש את העמותה באופן בלעדי, כל עוד המנכ"לית משמשת בתפקידה בעמותה, וזאת ללא חיוב העמותה בתשלום דמי שימוש למנכ"לית. עוד התחייבה העמותה, כי ככול שתקבל תשלום עבור שירותים משפטיים שנתנה, תשלום זה יסווג כשכר טרחה ולא כתרומה.
מצורפת ההחלטה המלאה.
ביולי 2021 הגישה יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים בקשת פירוק כנגד עמותת משפחה חדשה (ע"ר). העמותה עוסקת, בין היתר, בקידום ההכרה במשפחות אלטרנטיביות ועורכת טקסי נישואין אלטרנטיביים לזוגות הפונים אליה, ומפיקה להם "תעודת זוגיות", המעידה על היותם ידועים בציבור.
במסגרת בקשת הפירוק, הצביעה היחידה על ליקויים משמעותיים שנפלו בהתנהלות העמותה. בכלל זה, נמצא כי העמותה חילקה רווחים למייסדת ומנכ"לית העמותה, וזאת על ידי תשלום שגבתה המנכ"לית מהעמותה עבור השימוש בסימן המסחר "תעודת זוגיות". כמו כן, נמצא כי העמותה התקשרה עם מקורבים למנכ"לית ללא הליך סדור. עוד עלה חשש, כי העמותה סיווגה שכר טרחה שגבתה כתרומות בדיווחיה הכספיים ליחידת רשם העמותות.
לאחר מספר דיונים שהתקיימו בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ולאחר שהתקיים מו"מ בין הרשמת לבין ב"כ העמותה, הושג הסכם, שזכה לתוקף של פסק דין, ולפיו מנכ"לית העמותה תשיב לעמותה סכום של 2 מיליון ש"ח, בגין סכומים שנגבו מהעמותה בעבר על השימוש ב"תעודת הזוגיות". עוד נקבע כי "תעודת הזוגיות" תשמש את העמותה באופן בלעדי, כל עוד המנכ"לית משמשת בתפקידה בעמותה, וזאת ללא חיוב העמותה בתשלום דמי שימוש למנכ"לית. עוד התחייבה העמותה, כי ככול שתקבל תשלום עבור שירותים משפטיים שנתנה, תשלום זה יסווג כשכר טרחה ולא כתרומה.
מצורפת ההחלטה המלאה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון ערעור על קולת עונש המאסר שהוטל על נור הייב (28) מחצור הגלילית, שהורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של החזקת נשק וירי מנשק חם, זאת לאחר שירה באוויר קליעים רבים באמצעות מא"ג באזור מגורים ביישוב טובא זנגריה. במסגרת הודעת הערעור מתבקש בית המשפט להחמיר באופן משמעותי את תקופת המאסר בפועל שהוטלה על הייב.
נור הייב הורשע על פי הודאתו בכך שהחזיק במקלע מסוג מא"ג ובתחמושת מתאימה, ובאוגוסט 2021 ירה באמצעותו מעל בתי היישוב טובא זנגריה. הסדר הטיעון שהושג בין הצדדים לא כלל הסכמות לעונש. לאחר שהשמיעו את טיעונים לעונש, בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת י' שיטרית) גזר את דינו של הייב והטיל עליו עונש של 42 חודשי מאסר בפועל וכן עונשי מאסר על תנאי.
במסגרת הערעור שהגישו עו"ד רחל מטר, מנהלת המחלקה הפלילית ועו"ד מירי קולומבוס, נטען כי העונש שהוטל על הייב אינו מביא לידי ביטוי לא את חומרת העבירות שביצע ולא את שיקול הרתעת הרבים. במיוחד בתקופה בה מנהלות מערכות האכיפה במדינה מלחמת חורמה בהתפשטותן של עבירות הנשק. גילויי האלימות הרבים מגלים כי קיימת כמות משמעותית ומדאיגה של כלי נשק שמוחזקים, מובלים ונסחרים בידיים בלתי מורשות, ובמקרים רבים אף נעשה בהם שימוש– הן למטרות ביטחוניות או עברייניות, והן למטרות "סתמיות". בתוך כך, נטען כי העונש שהוטל על הייב אינו משקף את מגמת ההחמרה בה נוקטים בתי המשפט לנוכח ההיקף הרחב של עבירות הנשק במדינה בכלל, ובחברה הערבית בפרט. עוד לטענת הפרקליטות, בית המשפט לא נתן משקל מספק לסוג הנשק שבאמצעותו ירה הייב, ולמידת הסיכון שבה העמיד את הציבור. הייב הורשע כאמור בהחזקת מקלע מסוג מא"ג, שהוא כלי נשק ייחודי ועוצמתי, המשמש לרוב מערכות צבאיות ומהווה "מכונת מוות" של ממש. לטענת הפרקליטות, אפילו בהינתן "מכת המדינה" של החזקת נשק בלתי חוקי בתפוצה מבהילה ובנגישות גבוהה, החזקת נשק מסוג מא"ג היא נדירה ואף עשויה לרמז על קשרים עמוקים בעולם העברייני, שכן מדובר בנשק שמצוי רק בידי הצבא ולא בקרב האוכלוסייה האזרחית. לאור האמור, נטען כי ברור מאליו שאין דין החזקת מא"ג כדין החזקת אקדח, וכי מתחם הענישה צריך להיות גבוה יותר ולשקף את עוצמת הנשק ואת פוטנציאל הסכנה שלו.
לאור האמור לעיל, מתבקש בית המשפט העליון לקבל את הערעור ולהחמיר באופן ממשי את העונש שהוטל על הייב.
את התיק במחוזי ניהל עו"ד צביקה אברמוביץ מפרקליטות מחוז צפון פלילי.
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון ערעור על קולת עונש המאסר שהוטל על נור הייב (28) מחצור הגלילית, שהורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של החזקת נשק וירי מנשק חם, זאת לאחר שירה באוויר קליעים רבים באמצעות מא"ג באזור מגורים ביישוב טובא זנגריה. במסגרת הודעת הערעור מתבקש בית המשפט להחמיר באופן משמעותי את תקופת המאסר בפועל שהוטלה על הייב.
נור הייב הורשע על פי הודאתו בכך שהחזיק במקלע מסוג מא"ג ובתחמושת מתאימה, ובאוגוסט 2021 ירה באמצעותו מעל בתי היישוב טובא זנגריה. הסדר הטיעון שהושג בין הצדדים לא כלל הסכמות לעונש. לאחר שהשמיעו את טיעונים לעונש, בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת י' שיטרית) גזר את דינו של הייב והטיל עליו עונש של 42 חודשי מאסר בפועל וכן עונשי מאסר על תנאי.
במסגרת הערעור שהגישו עו"ד רחל מטר, מנהלת המחלקה הפלילית ועו"ד מירי קולומבוס, נטען כי העונש שהוטל על הייב אינו מביא לידי ביטוי לא את חומרת העבירות שביצע ולא את שיקול הרתעת הרבים. במיוחד בתקופה בה מנהלות מערכות האכיפה במדינה מלחמת חורמה בהתפשטותן של עבירות הנשק. גילויי האלימות הרבים מגלים כי קיימת כמות משמעותית ומדאיגה של כלי נשק שמוחזקים, מובלים ונסחרים בידיים בלתי מורשות, ובמקרים רבים אף נעשה בהם שימוש– הן למטרות ביטחוניות או עברייניות, והן למטרות "סתמיות". בתוך כך, נטען כי העונש שהוטל על הייב אינו משקף את מגמת ההחמרה בה נוקטים בתי המשפט לנוכח ההיקף הרחב של עבירות הנשק במדינה בכלל, ובחברה הערבית בפרט. עוד לטענת הפרקליטות, בית המשפט לא נתן משקל מספק לסוג הנשק שבאמצעותו ירה הייב, ולמידת הסיכון שבה העמיד את הציבור. הייב הורשע כאמור בהחזקת מקלע מסוג מא"ג, שהוא כלי נשק ייחודי ועוצמתי, המשמש לרוב מערכות צבאיות ומהווה "מכונת מוות" של ממש. לטענת הפרקליטות, אפילו בהינתן "מכת המדינה" של החזקת נשק בלתי חוקי בתפוצה מבהילה ובנגישות גבוהה, החזקת נשק מסוג מא"ג היא נדירה ואף עשויה לרמז על קשרים עמוקים בעולם העברייני, שכן מדובר בנשק שמצוי רק בידי הצבא ולא בקרב האוכלוסייה האזרחית. לאור האמור, נטען כי ברור מאליו שאין דין החזקת מא"ג כדין החזקת אקדח, וכי מתחם הענישה צריך להיות גבוה יותר ולשקף את עוצמת הנשק ואת פוטנציאל הסכנה שלו.
לאור האמור לעיל, מתבקש בית המשפט העליון לקבל את הערעור ולהחמיר באופן ממשי את העונש שהוטל על הייב.
את התיק במחוזי ניהל עו"ד צביקה אברמוביץ מפרקליטות מחוז צפון פלילי.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה לבית משפט השלום בעיר כתב אישום נגד איהם אבו ג'ומעה כבן 18, תושב ירושלים, המייחס לו ביצוע עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור ולאלימות, וזאת לאחר שפרסם בחשבון האינסטגרם שלו דברי תמיכה והזדהות עם ארגון הטרור חמאס, הסית לטרור ופרסם דברי שבח למעשי טרור. כתב האישום הוגש באישור היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כנדרש בחוק.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד עינת ברוכי יריב, הנאשם החזיק חשבון פרטי ברשת החברתית "האינסטגרם" ופרסם קריאות בערבית שיש בהן משום גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור. התכנים אותם העלה לחשבון האינסטגרם זכו לחשיפה והיוו במה לאחרים להביע תמיכה בתכנים אלו. כך למשל, לפני כשבועיים ביצע המחבל מחמד אוסאמה אבו ג'ומעה, בן משפחתו של הנאשם, פיגוע דקירה בצומת שילת. המחבל נורה ונהרג על ידי כוחות הביטחון. באותו יום ולאחר הפיגוע, פרסם הנאשם בחשבון האינסטגרם תמונה משותפת לו ולמחבל וכתב בצד התמונה: "שלום עליך אדוני השהיד, שלום שמתאים לאומץ שלך ולנועזות שלך. לך לשלום השהיד מחמד אבו ג'ומעה, התהילה לך". בנוסף, על פי כתב האישום, הנאשם נעצר על ידי המשטרה וכאשר ביקשו ממנו השוטרים להזדהות הוא הזדהה בשם בן דודו.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של הסתה לאלימות, הסתה לטרור, גילוי הזדהות עם ארגון טרור, התחזות לאדם אחר והפרעה לשוטר.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטים נגדו.
פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה לבית משפט השלום בעיר כתב אישום נגד איהם אבו ג'ומעה כבן 18, תושב ירושלים, המייחס לו ביצוע עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור ולאלימות, וזאת לאחר שפרסם בחשבון האינסטגרם שלו דברי תמיכה והזדהות עם ארגון הטרור חמאס, הסית לטרור ופרסם דברי שבח למעשי טרור. כתב האישום הוגש באישור היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כנדרש בחוק.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד עינת ברוכי יריב, הנאשם החזיק חשבון פרטי ברשת החברתית "האינסטגרם" ופרסם קריאות בערבית שיש בהן משום גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור. התכנים אותם העלה לחשבון האינסטגרם זכו לחשיפה והיוו במה לאחרים להביע תמיכה בתכנים אלו. כך למשל, לפני כשבועיים ביצע המחבל מחמד אוסאמה אבו ג'ומעה, בן משפחתו של הנאשם, פיגוע דקירה בצומת שילת. המחבל נורה ונהרג על ידי כוחות הביטחון. באותו יום ולאחר הפיגוע, פרסם הנאשם בחשבון האינסטגרם תמונה משותפת לו ולמחבל וכתב בצד התמונה: "שלום עליך אדוני השהיד, שלום שמתאים לאומץ שלך ולנועזות שלך. לך לשלום השהיד מחמד אבו ג'ומעה, התהילה לך". בנוסף, על פי כתב האישום, הנאשם נעצר על ידי המשטרה וכאשר ביקשו ממנו השוטרים להזדהות הוא הזדהה בשם בן דודו.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של הסתה לאלימות, הסתה לטרור, גילוי הזדהות עם ארגון טרור, התחזות לאדם אחר והפרעה לשוטר.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטים נגדו.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט השלום בעיר כתב אישום כנגד יהונתן אללוף (40) מתל אביב, זאת לאחר שהחזיק כ- 1300 תמונות וסרטונים של חומרי תועבה בהם נראים קטינים ופעוטות, ובשתי הזדמנויות שונות אף הציע לקטינים, כבני 11, לקיים עמו מגע מיני בתמורה לתשלום.
מכתב האישום שהוגש על ידי עורך הדין אלעד דיין, עולה כי בטלפון הנייד של אללוף נמצאו כ-1300 תמונות וסרטונים הכוללים חומרי תועבה, אשר בהם מופיעות דמויותיהם של קטינים ופעוטות בעירום (חלקם מתחת לגיל 10), כשהם מבצעים אקטים מיניים בינם לבין עצמם או עם בגירים. עוד עולה מכתב האישום כי בחודש יולי האחרון פנה אללוף לקטינה שהמתינה בתחנת אוטובוס שסמוכה לביתו, והציע לשלם לה סך של 200 ₪ אם תסכים שיבצע בה מעשה מגונה. כחודשיים לאחר מכן, עת נסע אללוף באוטובוס בת"א, הבחין בקטין שיורד מהאוטובוס וירד בעקבותיו. אללוף שמע כי הקטין משוחח בטלפון עם אמו ומספר לה שאין לו איך לשלם על הנסיעה הביתה, פנה אליו והציע לשלם לו עבור מונית או נסיעה באוטובוס. הקטין סירב בתואנה שמגיעים לאסוף אותו, ובהמשך הציע לו אללוף לשלם לו סך של 200 ₪ בעבור כך שיאפשר לו לבצע בו מעשה מגונה. משסירב הקטין להצעתו, עזב אללוף את המקום והלך לביתו הסמוך, שם נעצר על ידי שוטרי משטרת ישראל שהוזעקו למקום בעקבות תלונת הקטין.
כתב האישום מייחס לאללוף עבירות של החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, ניסיון מעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 14 וניסיון מעשה מגונה בקטין מתחת לגיל 14. במקביל, הגיש עו"ד דיין בקשה להארכת מעצרו של הנאשם, במסגרה טען כי: " נראה שרק במזל נמנעה פגיעה משמעותית וקשה של המשיב בקטינים שבסביבתו ולא תהיה זאת הפרזה לתאר את המשיב "כפצצה מתקתקת" במובן זה".
פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט השלום בעיר כתב אישום כנגד יהונתן אללוף (40) מתל אביב, זאת לאחר שהחזיק כ- 1300 תמונות וסרטונים של חומרי תועבה בהם נראים קטינים ופעוטות, ובשתי הזדמנויות שונות אף הציע לקטינים, כבני 11, לקיים עמו מגע מיני בתמורה לתשלום.
מכתב האישום שהוגש על ידי עורך הדין אלעד דיין, עולה כי בטלפון הנייד של אללוף נמצאו כ-1300 תמונות וסרטונים הכוללים חומרי תועבה, אשר בהם מופיעות דמויותיהם של קטינים ופעוטות בעירום (חלקם מתחת לגיל 10), כשהם מבצעים אקטים מיניים בינם לבין עצמם או עם בגירים. עוד עולה מכתב האישום כי בחודש יולי האחרון פנה אללוף לקטינה שהמתינה בתחנת אוטובוס שסמוכה לביתו, והציע לשלם לה סך של 200 ₪ אם תסכים שיבצע בה מעשה מגונה. כחודשיים לאחר מכן, עת נסע אללוף באוטובוס בת"א, הבחין בקטין שיורד מהאוטובוס וירד בעקבותיו. אללוף שמע כי הקטין משוחח בטלפון עם אמו ומספר לה שאין לו איך לשלם על הנסיעה הביתה, פנה אליו והציע לשלם לו עבור מונית או נסיעה באוטובוס. הקטין סירב בתואנה שמגיעים לאסוף אותו, ובהמשך הציע לו אללוף לשלם לו סך של 200 ₪ בעבור כך שיאפשר לו לבצע בו מעשה מגונה. משסירב הקטין להצעתו, עזב אללוף את המקום והלך לביתו הסמוך, שם נעצר על ידי שוטרי משטרת ישראל שהוזעקו למקום בעקבות תלונת הקטין.
כתב האישום מייחס לאללוף עבירות של החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, ניסיון מעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 14 וניסיון מעשה מגונה בקטין מתחת לגיל 14. במקביל, הגיש עו"ד דיין בקשה להארכת מעצרו של הנאשם, במסגרה טען כי: " נראה שרק במזל נמנעה פגיעה משמעותית וקשה של המשיב בקטינים שבסביבתו ולא תהיה זאת הפרזה לתאר את המשיב "כפצצה מתקתקת" במובן זה".