עיריות פתח תקווה ואשדוד הצטרפו לשרות הממשק הממוחשב של הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין
להעברת אישורי עירייה
לצורך רישום עסקה בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) ללא צורך בהגעה
בימים אלה הצטרפו עיריית פתח- תקווה ועיריית אשדוד לממשק ממוחשב, שפיתחה הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין להעברת אישורי עירייה, לצורך רישום עסקה בלשכת רישום המקרקעין (טאבו). זאת במטרה להביא להתייעלות ולשיפור השרות לציבור.
במסגרת הממשק, יועברו אישורי היעדר חובות מהעיריות ללשכת רישום המקרקעין באופן מקוון, ובכך יתייתר הצורך בצירוף האישורים במסגרת הגשת בקשות לרישום עסקה בטאבו.
נדגיש, כי בהתאם להוראות הדין יש לצרף לבקשה לרישום עסקה במקרקעין אישור היעדר חובות לעירייה/רשות מקומית, תקף ליום הגשת התיק לרישום. לשם קבלת האישורים, נדרשו המבקשים להגעה פיזית לעירייה, דבר שהצריך זמן ומשאבים. מעתה, תושבי פתח-תקווה ואשדוד (שמצטרפים לתושבי ירושלים ותל-אביב), שיבקשו לבצע עסקה בטאבו לא יצטרכו להגיע לעירייה, תוך שאישור העדר החובות יישלח באופן מקוון ללשכות הרישום פתח-תקווה ואשדוד.
המערכת המקוונת להעברת אישורי העיריה של אשדוד פותחה בשיתוף פעולה עם הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים וחברת מטרופולי-נט בע"מ.
המערכת המקוונת של עיריית פתח תקווה פותחה בשיתוף של הרשות עם חברת אוטומציה.
להעברת אישורי עירייה
לצורך רישום עסקה בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) ללא צורך בהגעה
בימים אלה הצטרפו עיריית פתח- תקווה ועיריית אשדוד לממשק ממוחשב, שפיתחה הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין להעברת אישורי עירייה, לצורך רישום עסקה בלשכת רישום המקרקעין (טאבו). זאת במטרה להביא להתייעלות ולשיפור השרות לציבור.
במסגרת הממשק, יועברו אישורי היעדר חובות מהעיריות ללשכת רישום המקרקעין באופן מקוון, ובכך יתייתר הצורך בצירוף האישורים במסגרת הגשת בקשות לרישום עסקה בטאבו.
נדגיש, כי בהתאם להוראות הדין יש לצרף לבקשה לרישום עסקה במקרקעין אישור היעדר חובות לעירייה/רשות מקומית, תקף ליום הגשת התיק לרישום. לשם קבלת האישורים, נדרשו המבקשים להגעה פיזית לעירייה, דבר שהצריך זמן ומשאבים. מעתה, תושבי פתח-תקווה ואשדוד (שמצטרפים לתושבי ירושלים ותל-אביב), שיבקשו לבצע עסקה בטאבו לא יצטרכו להגיע לעירייה, תוך שאישור העדר החובות יישלח באופן מקוון ללשכות הרישום פתח-תקווה ואשדוד.
המערכת המקוונת להעברת אישורי העיריה של אשדוד פותחה בשיתוף פעולה עם הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים וחברת מטרופולי-נט בע"מ.
המערכת המקוונת של עיריית פתח תקווה פותחה בשיתוף של הרשות עם חברת אוטומציה.
הודעה מטעם הפרקליטות:
*פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה היום לבית משפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד רותם עזריה (25) מבאר שבע בגין ביצוע עבירות מין חמורות כלפי שני קטינים בגילאי 8-10.*
לפי כתב האישום שהגישה עו"ד נגוא סולימאן, במהלך השנים 2015 ועד 2019, במועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, בזמן שהנאשם שהה בקרבת הקטינים, ולעיתים בעת ששהה עמם לבדו, הוא עשה בהם מעשים מיניים חמורים. במהלך ביצוע המעשים המיניים, הנאשם לעיתים נתן לקטינים את הטלפון הנייד שלו על מנת שישחקו בו וכן הבטיח ונתן להם סכומי כסף קטנים, 5 ש״ח או 20 ש״ח.
הפרקליטות מבקשת לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
*לתשומת לבכם, בית המשפט אסר לפרסום את כתב האישום ואת בקשת המעצר, למעט האמור בהודעה זו.*
*פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה היום לבית משפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד רותם עזריה (25) מבאר שבע בגין ביצוע עבירות מין חמורות כלפי שני קטינים בגילאי 8-10.*
לפי כתב האישום שהגישה עו"ד נגוא סולימאן, במהלך השנים 2015 ועד 2019, במועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, בזמן שהנאשם שהה בקרבת הקטינים, ולעיתים בעת ששהה עמם לבדו, הוא עשה בהם מעשים מיניים חמורים. במהלך ביצוע המעשים המיניים, הנאשם לעיתים נתן לקטינים את הטלפון הנייד שלו על מנת שישחקו בו וכן הבטיח ונתן להם סכומי כסף קטנים, 5 ש״ח או 20 ש״ח.
הפרקליטות מבקשת לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
*לתשומת לבכם, בית המשפט אסר לפרסום את כתב האישום ואת בקשת המעצר, למעט האמור בהודעה זו.*
*הודעה מטעם הפרקליטות:*
*פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לפני זמן קצר לבית המשפט המחוזי בב"ש כתב אישום נגד תושב עזה אברהים שאוי, בן 18, אשר הסתנן לישראל, כשהוא מזוין בנשק קר ועל גופו רימון. כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של הסתננות מזוינת ונשיאת נשק.*
על פי עובדות כתב האישום, שהוגש באמצעות עורכת הדין אלכס דרנבוים, בתאריך 10.6.21, החליט הנאשם להסתנן לישראל, כשהוא נושא על גופו רימון רסס, מה שנחזה להיות מטען מאולתר וכן 3 סכינים, שאחד מהם הסתיר מתחת לתחתונים כשהוא מודבק בנייר דבק. סמוך לפני השעה 20:00, התקרב הנאשם לגדר המערכת ועבר את הגדר הראשונה, כשהוא מתקדם לעבר הגדר השניה, בתוך שטח ישראל. כוחות צה"ל הבחינו בנאשם מתקדם לעבר הגדר, ואף נורו לעברו יריות אזהרה. הנאשם נדרש על ידי החיילים להוציא את מה שבכליו, והוא נענה לדרישותיהם, אך הותיר את הסכין המוסתרת על גופו, על מנת לעשות בה שימוש לאחר מכן.
*הפרקליטות מבקשת לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.*
*פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה לפני זמן קצר לבית המשפט המחוזי בב"ש כתב אישום נגד תושב עזה אברהים שאוי, בן 18, אשר הסתנן לישראל, כשהוא מזוין בנשק קר ועל גופו רימון. כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של הסתננות מזוינת ונשיאת נשק.*
על פי עובדות כתב האישום, שהוגש באמצעות עורכת הדין אלכס דרנבוים, בתאריך 10.6.21, החליט הנאשם להסתנן לישראל, כשהוא נושא על גופו רימון רסס, מה שנחזה להיות מטען מאולתר וכן 3 סכינים, שאחד מהם הסתיר מתחת לתחתונים כשהוא מודבק בנייר דבק. סמוך לפני השעה 20:00, התקרב הנאשם לגדר המערכת ועבר את הגדר הראשונה, כשהוא מתקדם לעבר הגדר השניה, בתוך שטח ישראל. כוחות צה"ל הבחינו בנאשם מתקדם לעבר הגדר, ואף נורו לעברו יריות אזהרה. הנאשם נדרש על ידי החיילים להוציא את מה שבכליו, והוא נענה לדרישותיהם, אך הותיר את הסכין המוסתרת על גופו, על מנת לעשות בה שימוש לאחר מכן.
*הפרקליטות מבקשת לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.*
דו"ח הצוות הבין-משרדי לבחינת חלופות לעונש המאסר
היום הוגש לשר המשפטים דו"ח הצוות הבין-משרדי לבחינת חלופות לעונש המאסר, בראשותה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי), עו"ד עמית מררי.
הדו"ח, המהווה צעד משמעותי נוסף בדרך ליישום התובנות וההמלצות של דו"ח הוועדה לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים (דו"ח ועדת דורנר), כולל המלצות רחבות היקף הנוגעות לשלבים השונים של ההליך הפלילי, במטרה להביא בסופו של דבר לצמצום השימוש בעונשי מאסר. יישום ההמלצות הנכללות בדו"ח זה יבטיח קיומם של מענים מגוונים יותר, אותם ניתן יהיה להתאים לצרכיו ולמאפייניו של כל נאשם במטרה לצמצם ככל האפשר את ההשפעות השליליות של עונש המאסר כאשר ניתן להשיג את תכליותיו של ההליך הפלילי בדרכים אחרות.
הצוות החל בעבודתו בהתאם להחלטת הממשלה 1840 מיום 11.08.2016, שעניינה "ייעול מדיניות הענישה ושיקום האסירים בישראל".
בהחלטה זו אימצה הממשלה את עיקרי דו"ח ועדת דורנר, והחליטה, בין היתר, על הקמת צוות בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי), ובהשתתפות נציגים ממשרדי הממשלה וגופי האכיפה השונים, וכן נציג אקדמיה. זאת, במטרה לבחון "אפשרויות נוספות לענישה בדומה למדינות המפותחות בעולם".
הצוות, שכלל נציגים מהפרקליטות, המשטרה, הסניגוריה הציבורית, משרד הרווחה, משרד האוצר, שירות בתי הסוהר, הרשות לשיקום האסיר ונציג אקדמיה, ביצע עבודה מקיפה ויסודית.
עו"ד עמית מררי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי): "הצוות ממליץ, ברוח מסקנות ועדת דורנר, כי במקרים שבהם ניתן להגשים את תכליות הענישה באמצעות ענישה הולמת מחוץ לכתלי הכלא, יש להעדיף מסלול ענישה זה על פני הטלת עונש מאסר. בתהליך העבודה על הדו"ח התחוור כי צמצום השימוש בעונשי מאסר אינו מותנה אך ורק בגיבוש חלופות ענישה נוספות, אלא הוא קשור בקשר הדוק עם ההתרחשויות בשלבים נוספים של ההליך הפלילי, ובכלל זה – בחינת קיומן של חלופות למעצר עד תום ההליכים, בחינת שלב השחרור מהמאסר אל הקהילה וכן – בחינת הכלים השיקומיים העומדים לרשותם של הגופים השונים, במטרה למצות את סיכויי השיקום של הנאשם ולשפר את סיכוייו להשתלבות בקהילה לאחר השלמת ריצוי עונשו, ולמנוע מאסרים חוזרים. יש לקוות שעבודת הצוות תיתן כלים בידי הממשלה ותסלול את הדרך ליצירת מענים הולמים ומותאמים יותר לצורך שיקומם ושילובם של נאשמים בחברה. שילוב זה הוא אינטרס של המדינה, ומחובתה של המדינה על רשויותיה השונות לנקוט באופן יזום בצעדים שיאפשרו ויעודדו שיקומו של כל עבריין המסוגל לכך".
במהלך עבודתו בחן הצוות היבטים רבים העולים מתחום ההליך הפלילי והענישה, בחן מודלים אפשריים שונים, התחקה אחר נסיונן של מדינות מערביות שונות בראיה השוואתית, וכן אסף נתונים וביצע בדיקה איכותנית ואמפירית בנוגע להיבטים השונים הנכללים בדו"ח. הצוות קיים עשרות דיונים בהשתתפות חברי הצוות ונציגים נוספים מתחומים מגוונים, במטרה לגבש המלצות מהותיות, מוסכמות, וניתנות ליישום, המבוססות על תפיסה בין-ארגונית משותפת ועל חתירה לקידום יעדים חברתיים בראיה מערכתית רחבה.
עיקרי המלצות הצוות:
עונש משמורת בקהילה: הצוות ממליץ לעגן בחוק עונש מסוג חדש שיתווסף ל"סל הכלים" העומד לרשות בית המשפט הגוזר את דינו של נאשם: עונש של משמורת בקהילה (מש"ק). משמעותו של עונש המש"ק היא חובת שהות בבית במשך רוב שעות היממה, בפיקוח אלקטרוני המסייע להבטיח כי הנידון עומד בתנאי העונש שנגזר עליו. עונש זה נועד להחליף, במקרים שיימצאו מתאימים לכך, עונשי מאסר בפועל של עד כשנה או מעט יותר מכך. בתקופת ריצוי העונש על המפוקח להשתתף במסגרות נוספות בהתאם לתנאי העונש שייגזר עליו, כגון צו מבחן, השתתפות במסגרות טיפוליות, עונש של של"צ, או – במקרים שבהם בית המשפט ימצא שיש מקום לכך – גם בשילוב של עבודה בחלק משעות היום. המודל המוצע בדו"ח כולל המלצות לגבי משך העונש ומאפייניו המרכזיים, לרבות אפשרות להעברתו להמשך ריצוי עונשו בבית סוהר במקרה של הפרה מהותית של תנאי העונש. מוצע כי עונש המש"ק ייקבע בשלב ראשון כהוראת שעה, והוא ילווה במחקר, במטרה לבחון האם הוא משיג את מטרתו ונותן מענה משמעותי והולם לנאשמים שאלמלא כן היה נגזר עליהם עונש מאסר.
חיזוק הרצף הטיפולי בין גופי הטיפול: הצוות ממליץ על יצירת ממשקי עבודה הדוקים ושוטפים בין גורמי הטיפול בשירות המבחן, בשירות בתי הסוהר, וברשות לשיקום האסיר (רש"א), במטרה לקדם תהליך טיפולי רציף והמשכי לגבי עובר-החוק החל משלב מעצרו או שחרורו בערובה, ועד לאחר שחרורו מן המאסר וחזרתו לקהילה. במסגרת זו ממליץ הצוות על הקמת ועדת היגוי מקצועית בין-משרדית, במתכונת של ועדה מתמדת, אשר תעסוק בהבניית תהליכי עבודה משותפים וגיבוש תפיסה מקצועית משותפת וקוהרנטית.
היום הוגש לשר המשפטים דו"ח הצוות הבין-משרדי לבחינת חלופות לעונש המאסר, בראשותה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי), עו"ד עמית מררי.
הדו"ח, המהווה צעד משמעותי נוסף בדרך ליישום התובנות וההמלצות של דו"ח הוועדה לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים (דו"ח ועדת דורנר), כולל המלצות רחבות היקף הנוגעות לשלבים השונים של ההליך הפלילי, במטרה להביא בסופו של דבר לצמצום השימוש בעונשי מאסר. יישום ההמלצות הנכללות בדו"ח זה יבטיח קיומם של מענים מגוונים יותר, אותם ניתן יהיה להתאים לצרכיו ולמאפייניו של כל נאשם במטרה לצמצם ככל האפשר את ההשפעות השליליות של עונש המאסר כאשר ניתן להשיג את תכליותיו של ההליך הפלילי בדרכים אחרות.
הצוות החל בעבודתו בהתאם להחלטת הממשלה 1840 מיום 11.08.2016, שעניינה "ייעול מדיניות הענישה ושיקום האסירים בישראל".
בהחלטה זו אימצה הממשלה את עיקרי דו"ח ועדת דורנר, והחליטה, בין היתר, על הקמת צוות בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי), ובהשתתפות נציגים ממשרדי הממשלה וגופי האכיפה השונים, וכן נציג אקדמיה. זאת, במטרה לבחון "אפשרויות נוספות לענישה בדומה למדינות המפותחות בעולם".
הצוות, שכלל נציגים מהפרקליטות, המשטרה, הסניגוריה הציבורית, משרד הרווחה, משרד האוצר, שירות בתי הסוהר, הרשות לשיקום האסיר ונציג אקדמיה, ביצע עבודה מקיפה ויסודית.
עו"ד עמית מררי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי): "הצוות ממליץ, ברוח מסקנות ועדת דורנר, כי במקרים שבהם ניתן להגשים את תכליות הענישה באמצעות ענישה הולמת מחוץ לכתלי הכלא, יש להעדיף מסלול ענישה זה על פני הטלת עונש מאסר. בתהליך העבודה על הדו"ח התחוור כי צמצום השימוש בעונשי מאסר אינו מותנה אך ורק בגיבוש חלופות ענישה נוספות, אלא הוא קשור בקשר הדוק עם ההתרחשויות בשלבים נוספים של ההליך הפלילי, ובכלל זה – בחינת קיומן של חלופות למעצר עד תום ההליכים, בחינת שלב השחרור מהמאסר אל הקהילה וכן – בחינת הכלים השיקומיים העומדים לרשותם של הגופים השונים, במטרה למצות את סיכויי השיקום של הנאשם ולשפר את סיכוייו להשתלבות בקהילה לאחר השלמת ריצוי עונשו, ולמנוע מאסרים חוזרים. יש לקוות שעבודת הצוות תיתן כלים בידי הממשלה ותסלול את הדרך ליצירת מענים הולמים ומותאמים יותר לצורך שיקומם ושילובם של נאשמים בחברה. שילוב זה הוא אינטרס של המדינה, ומחובתה של המדינה על רשויותיה השונות לנקוט באופן יזום בצעדים שיאפשרו ויעודדו שיקומו של כל עבריין המסוגל לכך".
במהלך עבודתו בחן הצוות היבטים רבים העולים מתחום ההליך הפלילי והענישה, בחן מודלים אפשריים שונים, התחקה אחר נסיונן של מדינות מערביות שונות בראיה השוואתית, וכן אסף נתונים וביצע בדיקה איכותנית ואמפירית בנוגע להיבטים השונים הנכללים בדו"ח. הצוות קיים עשרות דיונים בהשתתפות חברי הצוות ונציגים נוספים מתחומים מגוונים, במטרה לגבש המלצות מהותיות, מוסכמות, וניתנות ליישום, המבוססות על תפיסה בין-ארגונית משותפת ועל חתירה לקידום יעדים חברתיים בראיה מערכתית רחבה.
עיקרי המלצות הצוות:
עונש משמורת בקהילה: הצוות ממליץ לעגן בחוק עונש מסוג חדש שיתווסף ל"סל הכלים" העומד לרשות בית המשפט הגוזר את דינו של נאשם: עונש של משמורת בקהילה (מש"ק). משמעותו של עונש המש"ק היא חובת שהות בבית במשך רוב שעות היממה, בפיקוח אלקטרוני המסייע להבטיח כי הנידון עומד בתנאי העונש שנגזר עליו. עונש זה נועד להחליף, במקרים שיימצאו מתאימים לכך, עונשי מאסר בפועל של עד כשנה או מעט יותר מכך. בתקופת ריצוי העונש על המפוקח להשתתף במסגרות נוספות בהתאם לתנאי העונש שייגזר עליו, כגון צו מבחן, השתתפות במסגרות טיפוליות, עונש של של"צ, או – במקרים שבהם בית המשפט ימצא שיש מקום לכך – גם בשילוב של עבודה בחלק משעות היום. המודל המוצע בדו"ח כולל המלצות לגבי משך העונש ומאפייניו המרכזיים, לרבות אפשרות להעברתו להמשך ריצוי עונשו בבית סוהר במקרה של הפרה מהותית של תנאי העונש. מוצע כי עונש המש"ק ייקבע בשלב ראשון כהוראת שעה, והוא ילווה במחקר, במטרה לבחון האם הוא משיג את מטרתו ונותן מענה משמעותי והולם לנאשמים שאלמלא כן היה נגזר עליהם עונש מאסר.
חיזוק הרצף הטיפולי בין גופי הטיפול: הצוות ממליץ על יצירת ממשקי עבודה הדוקים ושוטפים בין גורמי הטיפול בשירות המבחן, בשירות בתי הסוהר, וברשות לשיקום האסיר (רש"א), במטרה לקדם תהליך טיפולי רציף והמשכי לגבי עובר-החוק החל משלב מעצרו או שחרורו בערובה, ועד לאחר שחרורו מן המאסר וחזרתו לקהילה. במסגרת זו ממליץ הצוות על הקמת ועדת היגוי מקצועית בין-משרדית, במתכונת של ועדה מתמדת, אשר תעסוק בהבניית תהליכי עבודה משותפים וגיבוש תפיסה מקצועית משותפת וקוהרנטית.
כמו כן ממליץ הצוות על הקמת פורומים מקצועיים משותפים לשלושת הגופים, אשר יתמחו בסוגי אוכלוסיות המצריכות מומחיות ייעודית ופיתוח תפיסה מקצועית מותאמת.
נוסף על כך ממליץ הצוות על קידום פיילוט "הליך שיקום מהכלא אל הקהילה", במסגרתו תוקם בבתי סוהר מסוימים ועדה משותפת לשב"ס ולרש"א, אשר תעסוק בתכנון ובהיערכות מוקדמת לקראת שחרורו של האסיר ממאסר, באמצעות גיבוש תכנית טיפולית מותאמת מבעוד מועד וליוויו בתהליך זה, במטרה ליצור רצף בין התהליך הטיפולי בכלא לליווי הטיפולי לאחר שחרורו מן המאסר. בהתאם לתוצאות הפיילוט – ניתן יהיה להרחיבו לבתי סוהר נוספים ולפתח את המודל.
חלופות מעצר: כדי להימנע מכליאה שאינה הכרחית כבר משלב המעצר שלאחר הגשת כתב אישום, יש להבטיח כי קיים היצע מספק של חלופות מעצר באחריות שירות המבחן או בפיקוחו, המתאימות לצרכים השונים של הנאשמים על מאפייניהם המגוונים. בין היתר ממליץ הצוות על הקמת מסגרת המיועדת לנאשמים בעלי מוגבלויות, או בעלי קשיים נפשיים, הפרעות אישיות והפרעות התנהגות, אשר בשל מאפייניהם אינם מתאימים להשתלב במסגרות הקיימות. עוד ממליץ הצוות על הקמת הוסטל שיקומי המיועד לנשים, אשר יוכל לתת מענה הן כחלופת מעצר והן כהוסטל המיועד לאסירות ששוחררו על תנאי מריצוי יתרת מאסרן, ואשר זקוקות למסגרת טיפולית-שיקומית. הצוות ממליץ גם על הקמת מסגרות שיקומיות רב-תכליתיות המיועדות לבני החברה הערבית, ובפרט לצעירים. מסגרות אלה יוכלו לתת מענים מסוגים שונים, לרבות במסגרת חלופות מעצר, בהתאם לצורך.
לצד כל אלה, ממליץ הצוות על יצירת מודל של פיקוח על מסגרות המשמשות כחלופות מעצר בניהול פרטי, ואשר מספקות מענה הלנתי לנאשמים שאין להם מסגרת מתאימה אחרת שתשמש כחלופת מעצר. לפי מודל זה, יוגדרו תנאי סף על ידי שירות המבחן לניהולה של מסגרת כזו, וכן יתקיים פיקוח על פעילותן, במטרה להבטיח תנאי מחיה נאותים, קיומה של השגחה הולמת, ועוד. הצוות ממליץ כי יגובש מודל לתקצובן של מסגרות אלה.
בתי מעבר: נוכח הצלחתן המוכחת של מסגרות מסוג זה, המהוות גשר בין תקופת המאסר לסיום ריצוי העונש וההשתלבות בחזרה בקהילה, ממליץ הצוות על הרחבת השימוש בהן, בשני מודלים: בתקופת המאסר עצמה – מוצע להרחיב את פעילותם של "בתי השיקום" בשב"ס, המיועדים לאסירים לקראת סיום תקופת מאסרם, ומאפשרים מתכונת כליאה גמישה יותר הכוללת גם יציאה לעבודה מחוץ לכלא, כחלק מהתהליך השיקומי. כמו כן ממליץ הצוות על הגמשת המבחנים להשתלבות במסגרות אלה, במטרה לאפשר קליטה של אסירים רבים יותר שניתן לשלבם במסגרות אלה ושיוכלו להיתרם מההשתלבות בהן.
בדומה לכך, ממליץ הצוות להרחיב את פעילותם של ההוסטלים של רש"א, המיועדים לתקופת השחרור על תנאי מהמאסר. בהקשר זה מוצע לקדם את הקמתן של שתי מסגרות נוספות. האחת מיועדת לנשים והשנייה – הוסטל לבני החברה הערבית.
שחרור על תנאי ממאסר: במטרה למצות את השימוש באמצעי חשוב זה, לגבי כל אותם אסירים שעשויים להתאים לכך בהתאם להוראות החוק, ממליץ הצוות על הכנה מוקדמת של האסיר לקראת שחרור בשיתוף פעולה של גורמי שב"ס ורש"א כבר בתקופת המאסר; תגבור והרחבת המענים הקיימים ברש"א עבור אוכלוסיה זו; ליווי סוציאלי צמוד של האסיר בתקופת השחרור המוקדם, במטרה לסייע לו להתגבר על קשיי ההשתלבות בתקופה זו וללוות את צרכיו הטיפוליים והאחרים; ניצול דיוני המעקב בוועדות השחרורים לצורך ליווי ופיקוח הדוקים יותר על האסיר בתקופה זו, באופן שייצור תמריץ של ממש לעמידה בתנאי השחרור ולהוכחת התקדמות בתקופה זו; המשך פיתוח תכניות שיקום קצרות-מועד שיציעו מענה גם לאסירים משוחררים אשר להם יתרת מאסר קצרה בלבד, שאינה מאפשרת תהליך טיפולי ממושך.
כמו כן ממליץ הצוות על פיתוח מענים שיקומיים בקהילה לאחר ריצוי מלוא העונש וחזרה מלאה לחיים בקהילה, כדי להבטיח תמיכה מתמשכת וסיוע בהתמודדות עם קשיים לאורך זמן, באופן שיסייע במניעת עבריינות חוזרת. זאת- באמצעות התגייסות של גורמי הרווחה בקהילה, ובפרט ברשויות המקומיות, שיעבדו בשיתוף פעולה מקצועי עם רש"א.
צדק מאחה: מתוך הכרה בחשיבותם הפוטנציאלית של הליכי צדק מאחה הן מבחינת נפגע העבירה והן מבחינת הפוגע, כאמצעי שעשויה להיות לו תועלת ממשית בתהליך לקיחת האחריות על ידי הפוגע ולסייע בכך במניעת עבריינות חוזרת, לצד האפשרות לסייע באיחוי הפגיעה ובהחזרת תחושת שליטה של נפגע העבירה על חייו, ממליץ הצוות לבחון אפשרות לשילוב הליכי צדק מאחה בשלבים שונים של ההליך הפלילי, ואף בתקופת ריצוי המאסר או לאחריו, ולהרחיב את פעילותם של הגורמים העוסקים בכך היום, ואת מעורבותו של בית המשפט בקידום הליכים אלה.
לנוחותכם מצ"ב הדוח.
נוסף על כך ממליץ הצוות על קידום פיילוט "הליך שיקום מהכלא אל הקהילה", במסגרתו תוקם בבתי סוהר מסוימים ועדה משותפת לשב"ס ולרש"א, אשר תעסוק בתכנון ובהיערכות מוקדמת לקראת שחרורו של האסיר ממאסר, באמצעות גיבוש תכנית טיפולית מותאמת מבעוד מועד וליוויו בתהליך זה, במטרה ליצור רצף בין התהליך הטיפולי בכלא לליווי הטיפולי לאחר שחרורו מן המאסר. בהתאם לתוצאות הפיילוט – ניתן יהיה להרחיבו לבתי סוהר נוספים ולפתח את המודל.
חלופות מעצר: כדי להימנע מכליאה שאינה הכרחית כבר משלב המעצר שלאחר הגשת כתב אישום, יש להבטיח כי קיים היצע מספק של חלופות מעצר באחריות שירות המבחן או בפיקוחו, המתאימות לצרכים השונים של הנאשמים על מאפייניהם המגוונים. בין היתר ממליץ הצוות על הקמת מסגרת המיועדת לנאשמים בעלי מוגבלויות, או בעלי קשיים נפשיים, הפרעות אישיות והפרעות התנהגות, אשר בשל מאפייניהם אינם מתאימים להשתלב במסגרות הקיימות. עוד ממליץ הצוות על הקמת הוסטל שיקומי המיועד לנשים, אשר יוכל לתת מענה הן כחלופת מעצר והן כהוסטל המיועד לאסירות ששוחררו על תנאי מריצוי יתרת מאסרן, ואשר זקוקות למסגרת טיפולית-שיקומית. הצוות ממליץ גם על הקמת מסגרות שיקומיות רב-תכליתיות המיועדות לבני החברה הערבית, ובפרט לצעירים. מסגרות אלה יוכלו לתת מענים מסוגים שונים, לרבות במסגרת חלופות מעצר, בהתאם לצורך.
לצד כל אלה, ממליץ הצוות על יצירת מודל של פיקוח על מסגרות המשמשות כחלופות מעצר בניהול פרטי, ואשר מספקות מענה הלנתי לנאשמים שאין להם מסגרת מתאימה אחרת שתשמש כחלופת מעצר. לפי מודל זה, יוגדרו תנאי סף על ידי שירות המבחן לניהולה של מסגרת כזו, וכן יתקיים פיקוח על פעילותן, במטרה להבטיח תנאי מחיה נאותים, קיומה של השגחה הולמת, ועוד. הצוות ממליץ כי יגובש מודל לתקצובן של מסגרות אלה.
בתי מעבר: נוכח הצלחתן המוכחת של מסגרות מסוג זה, המהוות גשר בין תקופת המאסר לסיום ריצוי העונש וההשתלבות בחזרה בקהילה, ממליץ הצוות על הרחבת השימוש בהן, בשני מודלים: בתקופת המאסר עצמה – מוצע להרחיב את פעילותם של "בתי השיקום" בשב"ס, המיועדים לאסירים לקראת סיום תקופת מאסרם, ומאפשרים מתכונת כליאה גמישה יותר הכוללת גם יציאה לעבודה מחוץ לכלא, כחלק מהתהליך השיקומי. כמו כן ממליץ הצוות על הגמשת המבחנים להשתלבות במסגרות אלה, במטרה לאפשר קליטה של אסירים רבים יותר שניתן לשלבם במסגרות אלה ושיוכלו להיתרם מההשתלבות בהן.
בדומה לכך, ממליץ הצוות להרחיב את פעילותם של ההוסטלים של רש"א, המיועדים לתקופת השחרור על תנאי מהמאסר. בהקשר זה מוצע לקדם את הקמתן של שתי מסגרות נוספות. האחת מיועדת לנשים והשנייה – הוסטל לבני החברה הערבית.
שחרור על תנאי ממאסר: במטרה למצות את השימוש באמצעי חשוב זה, לגבי כל אותם אסירים שעשויים להתאים לכך בהתאם להוראות החוק, ממליץ הצוות על הכנה מוקדמת של האסיר לקראת שחרור בשיתוף פעולה של גורמי שב"ס ורש"א כבר בתקופת המאסר; תגבור והרחבת המענים הקיימים ברש"א עבור אוכלוסיה זו; ליווי סוציאלי צמוד של האסיר בתקופת השחרור המוקדם, במטרה לסייע לו להתגבר על קשיי ההשתלבות בתקופה זו וללוות את צרכיו הטיפוליים והאחרים; ניצול דיוני המעקב בוועדות השחרורים לצורך ליווי ופיקוח הדוקים יותר על האסיר בתקופה זו, באופן שייצור תמריץ של ממש לעמידה בתנאי השחרור ולהוכחת התקדמות בתקופה זו; המשך פיתוח תכניות שיקום קצרות-מועד שיציעו מענה גם לאסירים משוחררים אשר להם יתרת מאסר קצרה בלבד, שאינה מאפשרת תהליך טיפולי ממושך.
כמו כן ממליץ הצוות על פיתוח מענים שיקומיים בקהילה לאחר ריצוי מלוא העונש וחזרה מלאה לחיים בקהילה, כדי להבטיח תמיכה מתמשכת וסיוע בהתמודדות עם קשיים לאורך זמן, באופן שיסייע במניעת עבריינות חוזרת. זאת- באמצעות התגייסות של גורמי הרווחה בקהילה, ובפרט ברשויות המקומיות, שיעבדו בשיתוף פעולה מקצועי עם רש"א.
צדק מאחה: מתוך הכרה בחשיבותם הפוטנציאלית של הליכי צדק מאחה הן מבחינת נפגע העבירה והן מבחינת הפוגע, כאמצעי שעשויה להיות לו תועלת ממשית בתהליך לקיחת האחריות על ידי הפוגע ולסייע בכך במניעת עבריינות חוזרת, לצד האפשרות לסייע באיחוי הפגיעה ובהחזרת תחושת שליטה של נפגע העבירה על חייו, ממליץ הצוות לבחון אפשרות לשילוב הליכי צדק מאחה בשלבים שונים של ההליך הפלילי, ואף בתקופת ריצוי המאסר או לאחריו, ולהרחיב את פעילותם של הגורמים העוסקים בכך היום, ואת מעורבותו של בית המשפט בקידום הליכים אלה.
לנוחותכם מצ"ב הדוח.
שנתיים לאחר שקבע ארגון ה FATF את החובה על מדינות להחיל את משטר איסור הלבנת ההון ומימון הטרור על נכסים וירטואליים
מפרסם הארגון, כי 52 מדינות כבר החילו את המשטר (לרבות ישראל בה ייכנס המשטר לתוקף בנובמבר), לצד עשרות מדינות נוספות הנמצאות בשלבי הטמעה; הארגון מעריך כי בשנת 2021 יגדל היקף הניצול הפלילי של תחום הנכסים הוירטואליים בפעילות הכופרה וההונאה
שנתיים לאחר שארגון ה-FATF חייב את מדינות העולם להחיל את כללי איסור הלבנת ההון, מימון הטרור ומימון הפרוליפרציה (נשק להשמדה המונית) על נכסים וירטואליים ונותני השירותים בהם, הוא מפרסם סקירה אודות היקף יישום המשטר על-ידי מדינות העולם והסקטור הפרטי וכן התפתחות הפעילות והסיכונים בתחום; גורמים מהסקטור הפרטי הציגו, לבקשת ה-FATF, הערכות לפיהן היקף הפעילות הנחזית כבלתי חוקית נע בין 0.3% ל-9.1% מסך הפעולות, ובין 0.2% ל-15.4% מסך הערך הכספי, והארגון צופה שמדינות שטרם החילו את המשטר יהוו מוקד משיכה לפעילות עבריינית בתחום.
היום, ה- 5 ביולי 2021, מפרסם ארגון ה- FATF סקירה בתום שנתיים מתיקון המלצות הארגון, כך שהמשטר העולמי לאיסור הלבנת הון, מימון טרור ומימון הפצת נשק להשמדה המונית (מימון פרוליפרציה), עליו אמון הארגון, יחול על תחום הנכסים הוירטואליים ונותני השירותים בהם. הסקירה כוללת התייחסות לפעילות ארגון ה- FATF בנושא הנכסים הוירטואליים במהלך השנה האחרונה, להתקדמות יישום החלת המשטר על-ידי מדינות העולם ויישום המשטר על-ידי גורמים בסקטור הפרטי, התייחסות להתפתחות שוק הנכסים הוירטואליים וסיכוני הלבנת ההון ומימון הטרור, הנובעים מפעילותו, וכן לאתגרים ושאלות שהתעוררו אגב יישום המשטר.
על-פי מידע שאסף הארגון, 52 מדינות מתוך 128 מדינות כבר החילו את משטר איסור הלבנת ההון ומימון הטרור על נותני שירותים בנכסים וירטואליים(Virtual Asset Service Providers – VAPSs) ו-6 נוספות החילו חקיקה האוסרת על פעילות VASPs בשטחן. 26 מדינות נמצאות בשלבי החלת המשטר בחקיקה, ו-12 מדינות נוספות רק קיבלו החלטה ראשונית בנוגע להחלת המשטר, כאשר מחציתן החליטו לאסור פעילות כאמור בשטחן. 32 מדינות ציינו כי טרם קיבלו החלטה בנוגע להחלת המשטר, לצד עשרות מדינות אשר לא השיבו לסקר. הארגון סבור כי על כלל מדינות העולם לקדם החלה של המשטר במהירות, על מנת לצמצם את סיכוני הפעילות בתחום ואת הארביטראז' הרגולטורי בין המדינות.
בישראל תיכנס לתוקף החקיקה הרלוונטית בנובמבר 2021 - צו איסור הלבנת הון אשר המחיל חובות על נותני שירותים פיננסיים במטבעות וירטואליים, לרבות זיהוי והכרת לקוח, ניטור ודיווח לרשות לאיסור הלבנת הון אודות פעילות חריגה והחלת ה Travel Rule בין פלטפורמות.
באשר לפעילות הסקטור הפרטי, הארגון מדגיש כי גם לאחר החלת משטר איסור הלבנת ההון ומימון הטרור, תחום הנכסים הוירטואליים המשיך בצמיחה מהירה, לא נראה כי הפעילות הכלכלית הושפעה לרעה בשל החלת האסדרה על התחום והחדשנות הפיננסית לא נפגעה. זאת ועוד, הארגון סבור שייתכן כי דווקא הוודאות הרגולטורית ואמצעי הבקרה המשמעותיים בהיבטי איסור הלבנת ההון ומימון הטרור שהוחלו ברמה הבינלאומית מהווים גורם המקל על המשך הפיתוח העסקי והאימוץ הציבורי של הנכסים הוירטואליים.
מבחינת ניצול לרעה לצרכי הלבנת הון ומימון טרור, הדוח מציין כי לצד התמשכות המגמות שנצפו בדוח הקודם, ישנה עליה ניכרת בשימוש בנכסים הוירטואליים במתקפות כופרה והונאה. הארגון צופה כי היקף הפעילות בנכסים וירטואליים בתחום הכופרה (Ransomware)יגבר במהלך 2021, במקביל לעלייה ברמת התחכום של מתקפות אלו. כמו כן, הארגון צופה בחשש כי מדינות שטרם החילו המשטר יהפכו אבן שואבת לפעילות עבריינית בתחום.
באשר ההתקדמות ביישום המשטר על-ידי הסקטור הפרטי, הארגון מצא כי חלה התקדמות ביישום המשטר על-ידי נותני השירותים בנכסים וירטואליים. כן מצא הארגון כי חלה התקדמות בפיתוח סטנדרטים ואמצעים טכנולוגיים ליישום הדרישה להעברת פרטי הצדדים להעברת המטבעות הקריפטוגרפים בין נותני שירותים להעברת נכסים וירטואליים (ה- Travel Rule), אולם נראה כי טרם הבשילו פתרונות ליישום גלובאלי אפקטיבי של ה- Travel Rule.
הFATF מציין כי יתמקד בתקופה הקרובה בהטמעה אפקטיבית של הכללים ברחבי מדינות העולם ומצפה מהמדינות להטמיע את הכללים הנדרשים. על מנת לסייע בהטמעה, יפרסם הארגון בהמשך השנה עדכון למדריך ליישום גישה מבוססת סיכון בתחום הנכסים הוירטואליים, המיועד לסקטור הפרטי והציבורי. כמו כן, הארגון מצפה להטמעה מהירה של ה-Travel Rule ע"י הסקטור הפרטי כנושא בתיעדוף מוגבר, והמדינות נדרשות להטמיע זאת בחקיקה.
ארגון ה- FATF הזמין מספר חברות עסקיות העוסקות בניתוח השוק להציג התובנות שלהן לגבי היקפי השימוש בנכסים וירטואליים באופן ישיר (העברות P2P), ללא מעורבות של מתווכים מפוקחים, והיקפי פעילות לא חוקית.
מפרסם הארגון, כי 52 מדינות כבר החילו את המשטר (לרבות ישראל בה ייכנס המשטר לתוקף בנובמבר), לצד עשרות מדינות נוספות הנמצאות בשלבי הטמעה; הארגון מעריך כי בשנת 2021 יגדל היקף הניצול הפלילי של תחום הנכסים הוירטואליים בפעילות הכופרה וההונאה
שנתיים לאחר שארגון ה-FATF חייב את מדינות העולם להחיל את כללי איסור הלבנת ההון, מימון הטרור ומימון הפרוליפרציה (נשק להשמדה המונית) על נכסים וירטואליים ונותני השירותים בהם, הוא מפרסם סקירה אודות היקף יישום המשטר על-ידי מדינות העולם והסקטור הפרטי וכן התפתחות הפעילות והסיכונים בתחום; גורמים מהסקטור הפרטי הציגו, לבקשת ה-FATF, הערכות לפיהן היקף הפעילות הנחזית כבלתי חוקית נע בין 0.3% ל-9.1% מסך הפעולות, ובין 0.2% ל-15.4% מסך הערך הכספי, והארגון צופה שמדינות שטרם החילו את המשטר יהוו מוקד משיכה לפעילות עבריינית בתחום.
היום, ה- 5 ביולי 2021, מפרסם ארגון ה- FATF סקירה בתום שנתיים מתיקון המלצות הארגון, כך שהמשטר העולמי לאיסור הלבנת הון, מימון טרור ומימון הפצת נשק להשמדה המונית (מימון פרוליפרציה), עליו אמון הארגון, יחול על תחום הנכסים הוירטואליים ונותני השירותים בהם. הסקירה כוללת התייחסות לפעילות ארגון ה- FATF בנושא הנכסים הוירטואליים במהלך השנה האחרונה, להתקדמות יישום החלת המשטר על-ידי מדינות העולם ויישום המשטר על-ידי גורמים בסקטור הפרטי, התייחסות להתפתחות שוק הנכסים הוירטואליים וסיכוני הלבנת ההון ומימון הטרור, הנובעים מפעילותו, וכן לאתגרים ושאלות שהתעוררו אגב יישום המשטר.
על-פי מידע שאסף הארגון, 52 מדינות מתוך 128 מדינות כבר החילו את משטר איסור הלבנת ההון ומימון הטרור על נותני שירותים בנכסים וירטואליים(Virtual Asset Service Providers – VAPSs) ו-6 נוספות החילו חקיקה האוסרת על פעילות VASPs בשטחן. 26 מדינות נמצאות בשלבי החלת המשטר בחקיקה, ו-12 מדינות נוספות רק קיבלו החלטה ראשונית בנוגע להחלת המשטר, כאשר מחציתן החליטו לאסור פעילות כאמור בשטחן. 32 מדינות ציינו כי טרם קיבלו החלטה בנוגע להחלת המשטר, לצד עשרות מדינות אשר לא השיבו לסקר. הארגון סבור כי על כלל מדינות העולם לקדם החלה של המשטר במהירות, על מנת לצמצם את סיכוני הפעילות בתחום ואת הארביטראז' הרגולטורי בין המדינות.
בישראל תיכנס לתוקף החקיקה הרלוונטית בנובמבר 2021 - צו איסור הלבנת הון אשר המחיל חובות על נותני שירותים פיננסיים במטבעות וירטואליים, לרבות זיהוי והכרת לקוח, ניטור ודיווח לרשות לאיסור הלבנת הון אודות פעילות חריגה והחלת ה Travel Rule בין פלטפורמות.
באשר לפעילות הסקטור הפרטי, הארגון מדגיש כי גם לאחר החלת משטר איסור הלבנת ההון ומימון הטרור, תחום הנכסים הוירטואליים המשיך בצמיחה מהירה, לא נראה כי הפעילות הכלכלית הושפעה לרעה בשל החלת האסדרה על התחום והחדשנות הפיננסית לא נפגעה. זאת ועוד, הארגון סבור שייתכן כי דווקא הוודאות הרגולטורית ואמצעי הבקרה המשמעותיים בהיבטי איסור הלבנת ההון ומימון הטרור שהוחלו ברמה הבינלאומית מהווים גורם המקל על המשך הפיתוח העסקי והאימוץ הציבורי של הנכסים הוירטואליים.
מבחינת ניצול לרעה לצרכי הלבנת הון ומימון טרור, הדוח מציין כי לצד התמשכות המגמות שנצפו בדוח הקודם, ישנה עליה ניכרת בשימוש בנכסים הוירטואליים במתקפות כופרה והונאה. הארגון צופה כי היקף הפעילות בנכסים וירטואליים בתחום הכופרה (Ransomware)יגבר במהלך 2021, במקביל לעלייה ברמת התחכום של מתקפות אלו. כמו כן, הארגון צופה בחשש כי מדינות שטרם החילו המשטר יהפכו אבן שואבת לפעילות עבריינית בתחום.
באשר ההתקדמות ביישום המשטר על-ידי הסקטור הפרטי, הארגון מצא כי חלה התקדמות ביישום המשטר על-ידי נותני השירותים בנכסים וירטואליים. כן מצא הארגון כי חלה התקדמות בפיתוח סטנדרטים ואמצעים טכנולוגיים ליישום הדרישה להעברת פרטי הצדדים להעברת המטבעות הקריפטוגרפים בין נותני שירותים להעברת נכסים וירטואליים (ה- Travel Rule), אולם נראה כי טרם הבשילו פתרונות ליישום גלובאלי אפקטיבי של ה- Travel Rule.
הFATF מציין כי יתמקד בתקופה הקרובה בהטמעה אפקטיבית של הכללים ברחבי מדינות העולם ומצפה מהמדינות להטמיע את הכללים הנדרשים. על מנת לסייע בהטמעה, יפרסם הארגון בהמשך השנה עדכון למדריך ליישום גישה מבוססת סיכון בתחום הנכסים הוירטואליים, המיועד לסקטור הפרטי והציבורי. כמו כן, הארגון מצפה להטמעה מהירה של ה-Travel Rule ע"י הסקטור הפרטי כנושא בתיעדוף מוגבר, והמדינות נדרשות להטמיע זאת בחקיקה.
ארגון ה- FATF הזמין מספר חברות עסקיות העוסקות בניתוח השוק להציג התובנות שלהן לגבי היקפי השימוש בנכסים וירטואליים באופן ישיר (העברות P2P), ללא מעורבות של מתווכים מפוקחים, והיקפי פעילות לא חוקית.
בנוגע להיקף הפעילות בנכסים וירטואליים בשנת 2020 המזוהה כבלתי חוקית, נתקבלו הערכות של בין 0.3% ל-9.1% מבחינת מספר הפעולות, ובין 0.2% ל-15.4% מבחינת הערך הכספי. הארגון מדגיש כי למרות השוני בממצאי הניתוח, יש להתייחס אל הנתונים שהציגה כל חברה כרף תחתון כיוון שהם מתייחסים רק לפעילות שזוהתה באופן מפורש כבלתי חוקית.
ארגון ה-FATF מדגיש את חשיבות היישום המהיר והאחיד של משטר איסור הלבנת ההון ומימון הטרור בנוגע לנכסים וירטואליים ונותני השירותים בהם, על ידי כלל מדינות העולם, בכדי לקצר את התקופה בה לא ניתן מענה גלובאלי לסיכוני הלבנת ההון ומימון הטרור הנובעים מפעילות זו (נושא המכונה "Sunrise Issue") וכן על מנת למנוע את הניצול לרעה של הפערים באסדרה (הארביטראז' הרגולטורי) בידי גורמים הפועלים בשוק אשר אינם נוקטים בצעדים הנדרשים כדי למנוע באופן אפקטיבי ניצול לרעה של הנכסים הוירטואליים לצורך הלבנת הון או מימון טרור.
המשלחת הישראלית לארגון ה-FATF, בהובלת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, לוקחת חלק פעיל ומרכזי בדיוני ובהחלטות הארגון בנוגע לנכסים וירטואליים. ראש האגף הבינלאומי ברשות, עו"ד אלעד וידר, חבר בקבוצת הקשר בנושא נכסים וירטואליים אשר אמונה על שיתוף הפעולה וההיזון ההדדי מול הסקטור הפרטי בנושא זה, וכן חבר בצוות המומחים הבינלאומי אשר מכין עדכון למדריך ליישום גישה מבוססת סיכון על תחום הנכסים הוירטואליים ונותני השירותים בהם, אשר צפוי להתפרסם לקראת סוף שנת 2021.
לדוח המלא-
https://www.fatf-gafi.org/publications/fatfrecommendations/documents/second-12-month-review-virtual-assets-vasps.html
ארגון ה-FATF מדגיש את חשיבות היישום המהיר והאחיד של משטר איסור הלבנת ההון ומימון הטרור בנוגע לנכסים וירטואליים ונותני השירותים בהם, על ידי כלל מדינות העולם, בכדי לקצר את התקופה בה לא ניתן מענה גלובאלי לסיכוני הלבנת ההון ומימון הטרור הנובעים מפעילות זו (נושא המכונה "Sunrise Issue") וכן על מנת למנוע את הניצול לרעה של הפערים באסדרה (הארביטראז' הרגולטורי) בידי גורמים הפועלים בשוק אשר אינם נוקטים בצעדים הנדרשים כדי למנוע באופן אפקטיבי ניצול לרעה של הנכסים הוירטואליים לצורך הלבנת הון או מימון טרור.
המשלחת הישראלית לארגון ה-FATF, בהובלת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, לוקחת חלק פעיל ומרכזי בדיוני ובהחלטות הארגון בנוגע לנכסים וירטואליים. ראש האגף הבינלאומי ברשות, עו"ד אלעד וידר, חבר בקבוצת הקשר בנושא נכסים וירטואליים אשר אמונה על שיתוף הפעולה וההיזון ההדדי מול הסקטור הפרטי בנושא זה, וכן חבר בצוות המומחים הבינלאומי אשר מכין עדכון למדריך ליישום גישה מבוססת סיכון על תחום הנכסים הוירטואליים ונותני השירותים בהם, אשר צפוי להתפרסם לקראת סוף שנת 2021.
לדוח המלא-
https://www.fatf-gafi.org/publications/fatfrecommendations/documents/second-12-month-review-virtual-assets-vasps.html
הודעה מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים
ביהמ"ש לענייני משפחה קיבל את עמדת שני אחים בני 15 – והורה לאפשר להם להתחסן נגד נגיף הקורונה למרות התנגדות אביהם
בית המשפט נתן משקל משמעותי בהחלטתו לעמדתם של הקטינים, שהובאה באמצעות עו"ד מטעם מערך ייצוג קטינים של הסיוע המשפטי במשרד המשפטים
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה נעתר לבקשת שני אחים בני 15 ואימם שביקשו להתחסן נגד נגיף הקורונה, וזאת על אף שאביהם של הנערים התנגד לכך. בהחלטה, שהתקבלה בשבוע שעבר במסגרת בקשה שהגישה אימם, קבע בית המשפט כי בנסיבות העניין, טובת הקטינים, שמירה על בריאותם וכיבוד רצונם החד משמעי מחייבים את מתן החיסון.
נשיאת בתי משפט השלום בחיפה, השופטת שלי אייזנברג, ציינה בהחלטה כי בית המשפט הסתמך על ההמלצה העדכנית כפי שפורסמה באתר האינטרנט של משרד הבריאות ביום 21.6.21 להרחיב את החיסונים נגד נגיף הקורונה בקרב בני 12-15, נוכח העלייה בתחלואה בקרב ילדים וההתפרצויות האחרונות בבתי הספר במודיעין בבנימינה ועוד, כתוצאה מווריאנטים שונים. מנגד, השופטת דחתה את עמדת האב לפיה אין דחיפות בחיסון, עמדה שהושמעה בין היתר בראיון טלוויזיוני שנערך עם פרופ' גבי ברבש, בו הביע את דעתו בעניין לפיה המגמה הכללית בארץ היא להתחסן אולם אין דחיפות בעניין.
מתוך ההחלטה: "בית המשפט ער לדיון הציבורי הסוער בכל הנוגע לחיסונים בכלל, ולחיסוני הקורונה בפרט, אשר שב והתעורר ביתר שאת עם מתן החיסונים לגילאי 12-15. יחד עם זאת, בית המשפט אינו יכול לסמוך על נתונים כאלו או אחרים שהועלו במהלך ראיון טלוויזיוני, מקום בו מונחות בפניו המלצות משרד הבריאות... לעניין הדחיפות והנחיצות בחיסון- בשנה האחרונה נוכחנו לדעת, כי בכל הנוגע לנגיף הקורונה המציאות משתנה כהרף עין. נדמה כי השבועיים האחרונים מהווים תזכורת מהדהדת למציאות השברירית והמתעתעת בה אנו חיים".
בית המשפט נתן משקל משמעותי בהחלטתו לעמדתם של הקטינים, שהובאה באמצעות עו"ד סנדרה בוכהיים דה-וינד, שמונתה לייצג אותם מטעם מערך ייצוג קטינים של הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, ומסרה לבית המשפט את עמדתם. בית המשפט קיבל את עמדת הקטינים כי החיסון יקנה להם תחושת ביטחון להמשיך ולעסוק בפעילויותיהם הספורטיביות כמו גם לבוא במגע עם בני גילם, כאשר שני הקטינים ספורטאים פעילים, משתתפים בתחרויות ובאים במגע עם בני נוער רבים ואחרים.
מתוך ההחלטה: "זכות הילד להשתתף בקבלת החלטות הנוגעות לו מעוגנת באמנת האו"ם בדבר זכויות הילד אשר מדינת ישראל היא צד לה...עמדת הקטינים כפי שבאה לידי ביטוי בדיווח האפוט' לדין חד משמעית - הקטינים מעוניינים בקבלת החיסון. הקטינים נימקו את רצונם נוכח צרכיהם ואורחות חייהם.. לא התרשמתי כי הקטינים מושפעים ממי מהוריהם ו/או מוסתים".
"...סבורני כי דווקא בנסיבות המשפחה דנן, נוכח השבר ביחסי האב והקטינים, יש ערך מוסף לכיבוד בית המשפט את רצון הקטינים, שעה שהם למודי אכזבות מהקשר עם האב, וביתר שאת, כאשר רצונם זה מתיישב עם טובתם כפי שקבע אותה בית המשפט. אשר על כן, אני נעתרת לבקשה ומורה כי האם רשאית לחסן את הקטינים נגד נגיף קורונה ללא הסכמת האב".
עו"ד סנדרה בוכהיים דה-וינד, שייצגה את הנערים מטעם מערך ייצוג קטינים של הסיוע המשפטי (מחוז חיפה): "ישנה חשיבות רבה לכך שבית המשפט יתייחס לרצונם של הילדים ולהבנה כי מדובר ברצון עצמאי שלהם שאינו קשור לקונפליקט או לחילוקי דעות בין ההורים ואף לא תלוי בהשפעה של אחד מהם. מדובר בנערים שהם ספורטאים, שמודעים לחיסון ולשיח הציבורי סביבו וכפי שבית המשפט התרשם בעצמו, הם לחלוטין מבינים את היתרונות והחסרונות בפעולת החיסון. יש בהחלטה מסר חשוב של כיבוד עמדתם העצמאית של הקטינים, לאור גילם ובגרותם, וראייתם כבני אדם בעלי זכויות עצמאיות".
להחלטה המלאה (ללא פרטים מזהים) >> https://www.nevo.co.il/psika_html/mishpaha/SM-20-03-8386-11.htm
ביהמ"ש לענייני משפחה קיבל את עמדת שני אחים בני 15 – והורה לאפשר להם להתחסן נגד נגיף הקורונה למרות התנגדות אביהם
בית המשפט נתן משקל משמעותי בהחלטתו לעמדתם של הקטינים, שהובאה באמצעות עו"ד מטעם מערך ייצוג קטינים של הסיוע המשפטי במשרד המשפטים
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה נעתר לבקשת שני אחים בני 15 ואימם שביקשו להתחסן נגד נגיף הקורונה, וזאת על אף שאביהם של הנערים התנגד לכך. בהחלטה, שהתקבלה בשבוע שעבר במסגרת בקשה שהגישה אימם, קבע בית המשפט כי בנסיבות העניין, טובת הקטינים, שמירה על בריאותם וכיבוד רצונם החד משמעי מחייבים את מתן החיסון.
נשיאת בתי משפט השלום בחיפה, השופטת שלי אייזנברג, ציינה בהחלטה כי בית המשפט הסתמך על ההמלצה העדכנית כפי שפורסמה באתר האינטרנט של משרד הבריאות ביום 21.6.21 להרחיב את החיסונים נגד נגיף הקורונה בקרב בני 12-15, נוכח העלייה בתחלואה בקרב ילדים וההתפרצויות האחרונות בבתי הספר במודיעין בבנימינה ועוד, כתוצאה מווריאנטים שונים. מנגד, השופטת דחתה את עמדת האב לפיה אין דחיפות בחיסון, עמדה שהושמעה בין היתר בראיון טלוויזיוני שנערך עם פרופ' גבי ברבש, בו הביע את דעתו בעניין לפיה המגמה הכללית בארץ היא להתחסן אולם אין דחיפות בעניין.
מתוך ההחלטה: "בית המשפט ער לדיון הציבורי הסוער בכל הנוגע לחיסונים בכלל, ולחיסוני הקורונה בפרט, אשר שב והתעורר ביתר שאת עם מתן החיסונים לגילאי 12-15. יחד עם זאת, בית המשפט אינו יכול לסמוך על נתונים כאלו או אחרים שהועלו במהלך ראיון טלוויזיוני, מקום בו מונחות בפניו המלצות משרד הבריאות... לעניין הדחיפות והנחיצות בחיסון- בשנה האחרונה נוכחנו לדעת, כי בכל הנוגע לנגיף הקורונה המציאות משתנה כהרף עין. נדמה כי השבועיים האחרונים מהווים תזכורת מהדהדת למציאות השברירית והמתעתעת בה אנו חיים".
בית המשפט נתן משקל משמעותי בהחלטתו לעמדתם של הקטינים, שהובאה באמצעות עו"ד סנדרה בוכהיים דה-וינד, שמונתה לייצג אותם מטעם מערך ייצוג קטינים של הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, ומסרה לבית המשפט את עמדתם. בית המשפט קיבל את עמדת הקטינים כי החיסון יקנה להם תחושת ביטחון להמשיך ולעסוק בפעילויותיהם הספורטיביות כמו גם לבוא במגע עם בני גילם, כאשר שני הקטינים ספורטאים פעילים, משתתפים בתחרויות ובאים במגע עם בני נוער רבים ואחרים.
מתוך ההחלטה: "זכות הילד להשתתף בקבלת החלטות הנוגעות לו מעוגנת באמנת האו"ם בדבר זכויות הילד אשר מדינת ישראל היא צד לה...עמדת הקטינים כפי שבאה לידי ביטוי בדיווח האפוט' לדין חד משמעית - הקטינים מעוניינים בקבלת החיסון. הקטינים נימקו את רצונם נוכח צרכיהם ואורחות חייהם.. לא התרשמתי כי הקטינים מושפעים ממי מהוריהם ו/או מוסתים".
"...סבורני כי דווקא בנסיבות המשפחה דנן, נוכח השבר ביחסי האב והקטינים, יש ערך מוסף לכיבוד בית המשפט את רצון הקטינים, שעה שהם למודי אכזבות מהקשר עם האב, וביתר שאת, כאשר רצונם זה מתיישב עם טובתם כפי שקבע אותה בית המשפט. אשר על כן, אני נעתרת לבקשה ומורה כי האם רשאית לחסן את הקטינים נגד נגיף קורונה ללא הסכמת האב".
עו"ד סנדרה בוכהיים דה-וינד, שייצגה את הנערים מטעם מערך ייצוג קטינים של הסיוע המשפטי (מחוז חיפה): "ישנה חשיבות רבה לכך שבית המשפט יתייחס לרצונם של הילדים ולהבנה כי מדובר ברצון עצמאי שלהם שאינו קשור לקונפליקט או לחילוקי דעות בין ההורים ואף לא תלוי בהשפעה של אחד מהם. מדובר בנערים שהם ספורטאים, שמודעים לחיסון ולשיח הציבורי סביבו וכפי שבית המשפט התרשם בעצמו, הם לחלוטין מבינים את היתרונות והחסרונות בפעולת החיסון. יש בהחלטה מסר חשוב של כיבוד עמדתם העצמאית של הקטינים, לאור גילם ובגרותם, וראייתם כבני אדם בעלי זכויות עצמאיות".
להחלטה המלאה (ללא פרטים מזהים) >> https://www.nevo.co.il/psika_html/mishpaha/SM-20-03-8386-11.htm
מתכננים לרכוש רכב או דירה? שימו 💙 בדקו האם הנכס משועבד!
מהו שעבוד?
פעולה משפטית במסגרתה מגדירים נכס או קבוצה של נכסים כאמצעי ביטחון לכיסויו של חוב או הלוואה.
השעבוד נרשם על הנכס. לכן, בטרם השלמת תהליך רכישת הנכס (רכב, דירה, שטח מקרקעין ועוד), חשוב לוודא שהנכס אינו משועבד. כך ניתן להימנע מהפסד כספי אם יינקטו הליכים למימוש הנכס (למשל עיקול).
היכן רושמים שעבוד?
כשהנכס משועבד בידי חברה רושמים את השעבוד ברשם החברות.
שעבוד בו הלווה הוא אגודה שיתופית, נרשם ברשם האגודות השיתופיות.
ביתר המקרים, רושמים ברשם המשכונות.
במקרה הכינותי מראש🖋️
בעבור בדיקת שעבוד על רכב תצטרכו להצטייד במספר רישוי
בעבור חייב (אזרח, חברה וכיו"ב) תצטרכו להצטייד במספר ת.ז/ מספר חברה.
🌐 ואיפה אתם תוכלו למצוא את המידע הדרוש? באתר רשות התאגידים תוכלו לחפש בקלות שעבודים ומשכונות >> https://go.gov.il/1acm8
מהו שעבוד?
פעולה משפטית במסגרתה מגדירים נכס או קבוצה של נכסים כאמצעי ביטחון לכיסויו של חוב או הלוואה.
השעבוד נרשם על הנכס. לכן, בטרם השלמת תהליך רכישת הנכס (רכב, דירה, שטח מקרקעין ועוד), חשוב לוודא שהנכס אינו משועבד. כך ניתן להימנע מהפסד כספי אם יינקטו הליכים למימוש הנכס (למשל עיקול).
היכן רושמים שעבוד?
כשהנכס משועבד בידי חברה רושמים את השעבוד ברשם החברות.
שעבוד בו הלווה הוא אגודה שיתופית, נרשם ברשם האגודות השיתופיות.
ביתר המקרים, רושמים ברשם המשכונות.
במקרה הכינותי מראש🖋️
בעבור בדיקת שעבוד על רכב תצטרכו להצטייד במספר רישוי
בעבור חייב (אזרח, חברה וכיו"ב) תצטרכו להצטייד במספר ת.ז/ מספר חברה.
🌐 ואיפה אתם תוכלו למצוא את המידע הדרוש? באתר רשות התאגידים תוכלו לחפש בקלות שעבודים ומשכונות >> https://go.gov.il/1acm8
*פרויקט ניהול סיכונים בתחום האכיפה האזרחית*
*פרקליטות המדינה הניחה היום בפני היועץ המשפטי לממשלה והחשב הכללי במשרד האוצר דו"ח מסכם, המציג לראשונה מתווה תקדימי למיקוד מאמצים בתחום האכיפה האזרחית באמצעות מודל ניהול סיכונים תאגידי (Enterprise Risk Management – ERM).*
הפרויקט כולל מיפוי וזיהוי תחומי פעילות בממשלה, בהם יש מקום לפעילות משפטית יזומה, ותעדוף שיטתי שלהם. במסגרת זו, נעשה שימוש ראשוני וייחודי במתודולוגיה של ניהול סיכונים, תוך הסתכלות על כלל העשייה הממשלתית מקצה אל קצה: כל פעולות משרדי הממשלה, כל סמכויות הביצוע ורגולציה, כל העברות התקציב וכל יעדי המדיניות; מתוך מטרה למקד את פעולות הפרקליטות בתחום האכיפה האזרחית היזומה ובכך להגביר את השמירה על שלטון החוק, הקופה הציבורית ונכסי המדינה.
הפרקליטות האזרחית מייצגת את מדינת ישראל באלפי הליכים משפטיים במגוון רחב של תחומים בכל הערכאות השיפוטיות. תחום האכיפה האזרחית בפרקליטות המדינה הוקם לפני כ-12 שנים, כצעד אסטרטגי, כדי להגביר באופן משמעותי את היקף ההליכים האזרחיים והמינהליים היזומים; לקדם באופן אקטיבי את ההגנה על האינטרס הציבורי והשמירה על הקופה הציבורית; וכדי לסייע לאכיפת החוק הפלילי ולרגולציה. בהתאם לכך, נוגעת הפעילות המשפטית האזרחית היזומה באינספור נושאים ותחומי פעולה בעבודת משרדי הממשלה.
*בשנים האחרונות, בעקבות מהלכים משותפים עם משרדי הממשלה השונים, ננקטו הליכים משפטיים והושבו לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים, שולמו למדינה תמלוגים בסך יותר ממיליארד שקלים, הושבו למדינה קרקעות שנגזלו ממנה, נאכפו חוזים של המדינה, נפגעה תשתית כלכלית של ארגוני פשיעה, הושב קניין רוחני של המדינה ונאכפה מדיניות ממשלתית בתחומים רבים נוספים.*
עם השנים התברר, כי קיים צורך בתהליך שיטתי בכל הנוגע לזיהוי יעדי הפעילות המשפטית ולהחלטה על מיקוד מאמצים, על מנת להביא לקפיצת מדרגה נוספת, ולנצל את האפקטיביות הרבה שבהליכים יזומים, למקומות בעלי הערך הרב ביותר לציבור, ליעדי הממשלה ולאכיפת החוק. הפרויקט המתואר בדו"ח, מהווה מענה לצורך זה. מדובר בתהליך תכנון אסטרטגי, שיטתי, המבוסס על מתודולוגית ניהול סיכונים תאגידי ומתבונן בכלל התחומים והנושאים בהם עוסקת הממשלה, מתוך מטרה למקד את משאביה ופעולותיה של פרקליטות המדינה, בתחומי העשייה המשפטית האזרחית היזומה.
בפרויקט ניתן דגש מיוחד על שיתוף משרדי הממשלה השונים בדירוג הסיכונים, כאשר בשלב הדירוג והתיעדוף השתתפו עשרות פרקליטים ומנהלים בכירים ממשרדי הממשלה השונים.
הדו"ח שהונח היום מתאר את התהליכים, הנתונים, התוצאות וההמלצות, בנוגע ל-"זירות הסיכון" המתועדפות ומטרתו לספק "כלי תומך החלטה" למקבלי ההחלטות, ובראשם הנהלת החטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה.
*בין זירות הסיכון שדורגו במקומות הראשונים מבחינת חומרת הסיכונים ועדיפות לפעולה בתחום האכיפה האזרחית (על פי המדד המרכזי שנקבע בדו"ח):*
1. מלחמה בפשיעה
2. שמירה וניהול קרקעות המדינה
3. שוק הדיור
תוצאות הדירוג כוללות המלצות למתן עדיפות לזירות סיכון מסוימות וכן ניתוחים שונים המאפשרים להבין את הרקע להעדפות אלה. הניתוחים השונים, כמו גם סדרי העדיפויות העולים מהתוצאות, נותנים כלים משמעותיים להנהלת הפרקליטות על מנת לעבור מתכנון, ליישום ולקביעת יעדים, שמטרתם לצמצם באמצעות ההליכים המשפטיים את הסיכונים באותה זירה.
הדו"ח יאפשר טיפול שיטתי בסיכונים המשפטיים והמשמעותיים העומדים בפני הממשלה, וצפוי להביא להגברה ניכרת באפקטיביות הליווי המשפטי של הממשלה על ידי הפרקליטות, להגברת האכיפה, לחיזוק יכולת הממשלה לשמור על נכסי הציבור, ובראש ובראשונה לשיפור משמעותי בשמירה על האינטרס הציבורי.
בראש ועדת ההיגוי של הפרויקט עמדה המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים, אורית קוטב, ולצידה סמנכ"ל תכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד המשפטים, אלדד קנטי, מנהל היחידה לאכיפה אזרחית, אלעד רוזנטל, בליווי חשבת משרד המשפטים סיגלית פוני ונציגי החשב הכללי ממנהלת ניהול סיכונים במשרד האוצר.
את הפרויקט הוביל מנהל היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות, אלעד רוזנטל, בלווי וביצוע מקצועי של פירמת רואי החשבון KPMG (סומך-חייקין).
*אורית קוטב, המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים):* "חשיבותו של הדו"ח תהיה בהפיכתו לכלי עבודה – 'כלי תומך החלטה' - במיקוד פעולות האכיפה. אני מאמינה שהוצאתו של הדו"ח מן הכוח אל הפועל תאפשר לנו, עם משרדי הממשלה השונים, להביא לשינוי אמיתי ולעמידה טובה יותר של כולנו באתגרים הרבים שלפתחנו".
*אלדד קנטי, סמנכ"ל תכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד המשפטים:* "היריעה תמיד תהיה קצרה והמשאבים לעולם לא יספיקו לטיפול אפקטיבי בכלל התחומים, ועל כן אסטרטגיה אשר תסייע לקבוע במה להתמקד ולא פחות חשוב - במה לא להתמקד, הינה הכרחית".
*פרקליטות המדינה הניחה היום בפני היועץ המשפטי לממשלה והחשב הכללי במשרד האוצר דו"ח מסכם, המציג לראשונה מתווה תקדימי למיקוד מאמצים בתחום האכיפה האזרחית באמצעות מודל ניהול סיכונים תאגידי (Enterprise Risk Management – ERM).*
הפרויקט כולל מיפוי וזיהוי תחומי פעילות בממשלה, בהם יש מקום לפעילות משפטית יזומה, ותעדוף שיטתי שלהם. במסגרת זו, נעשה שימוש ראשוני וייחודי במתודולוגיה של ניהול סיכונים, תוך הסתכלות על כלל העשייה הממשלתית מקצה אל קצה: כל פעולות משרדי הממשלה, כל סמכויות הביצוע ורגולציה, כל העברות התקציב וכל יעדי המדיניות; מתוך מטרה למקד את פעולות הפרקליטות בתחום האכיפה האזרחית היזומה ובכך להגביר את השמירה על שלטון החוק, הקופה הציבורית ונכסי המדינה.
הפרקליטות האזרחית מייצגת את מדינת ישראל באלפי הליכים משפטיים במגוון רחב של תחומים בכל הערכאות השיפוטיות. תחום האכיפה האזרחית בפרקליטות המדינה הוקם לפני כ-12 שנים, כצעד אסטרטגי, כדי להגביר באופן משמעותי את היקף ההליכים האזרחיים והמינהליים היזומים; לקדם באופן אקטיבי את ההגנה על האינטרס הציבורי והשמירה על הקופה הציבורית; וכדי לסייע לאכיפת החוק הפלילי ולרגולציה. בהתאם לכך, נוגעת הפעילות המשפטית האזרחית היזומה באינספור נושאים ותחומי פעולה בעבודת משרדי הממשלה.
*בשנים האחרונות, בעקבות מהלכים משותפים עם משרדי הממשלה השונים, ננקטו הליכים משפטיים והושבו לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים, שולמו למדינה תמלוגים בסך יותר ממיליארד שקלים, הושבו למדינה קרקעות שנגזלו ממנה, נאכפו חוזים של המדינה, נפגעה תשתית כלכלית של ארגוני פשיעה, הושב קניין רוחני של המדינה ונאכפה מדיניות ממשלתית בתחומים רבים נוספים.*
עם השנים התברר, כי קיים צורך בתהליך שיטתי בכל הנוגע לזיהוי יעדי הפעילות המשפטית ולהחלטה על מיקוד מאמצים, על מנת להביא לקפיצת מדרגה נוספת, ולנצל את האפקטיביות הרבה שבהליכים יזומים, למקומות בעלי הערך הרב ביותר לציבור, ליעדי הממשלה ולאכיפת החוק. הפרויקט המתואר בדו"ח, מהווה מענה לצורך זה. מדובר בתהליך תכנון אסטרטגי, שיטתי, המבוסס על מתודולוגית ניהול סיכונים תאגידי ומתבונן בכלל התחומים והנושאים בהם עוסקת הממשלה, מתוך מטרה למקד את משאביה ופעולותיה של פרקליטות המדינה, בתחומי העשייה המשפטית האזרחית היזומה.
בפרויקט ניתן דגש מיוחד על שיתוף משרדי הממשלה השונים בדירוג הסיכונים, כאשר בשלב הדירוג והתיעדוף השתתפו עשרות פרקליטים ומנהלים בכירים ממשרדי הממשלה השונים.
הדו"ח שהונח היום מתאר את התהליכים, הנתונים, התוצאות וההמלצות, בנוגע ל-"זירות הסיכון" המתועדפות ומטרתו לספק "כלי תומך החלטה" למקבלי ההחלטות, ובראשם הנהלת החטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה.
*בין זירות הסיכון שדורגו במקומות הראשונים מבחינת חומרת הסיכונים ועדיפות לפעולה בתחום האכיפה האזרחית (על פי המדד המרכזי שנקבע בדו"ח):*
1. מלחמה בפשיעה
2. שמירה וניהול קרקעות המדינה
3. שוק הדיור
תוצאות הדירוג כוללות המלצות למתן עדיפות לזירות סיכון מסוימות וכן ניתוחים שונים המאפשרים להבין את הרקע להעדפות אלה. הניתוחים השונים, כמו גם סדרי העדיפויות העולים מהתוצאות, נותנים כלים משמעותיים להנהלת הפרקליטות על מנת לעבור מתכנון, ליישום ולקביעת יעדים, שמטרתם לצמצם באמצעות ההליכים המשפטיים את הסיכונים באותה זירה.
הדו"ח יאפשר טיפול שיטתי בסיכונים המשפטיים והמשמעותיים העומדים בפני הממשלה, וצפוי להביא להגברה ניכרת באפקטיביות הליווי המשפטי של הממשלה על ידי הפרקליטות, להגברת האכיפה, לחיזוק יכולת הממשלה לשמור על נכסי הציבור, ובראש ובראשונה לשיפור משמעותי בשמירה על האינטרס הציבורי.
בראש ועדת ההיגוי של הפרויקט עמדה המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים, אורית קוטב, ולצידה סמנכ"ל תכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד המשפטים, אלדד קנטי, מנהל היחידה לאכיפה אזרחית, אלעד רוזנטל, בליווי חשבת משרד המשפטים סיגלית פוני ונציגי החשב הכללי ממנהלת ניהול סיכונים במשרד האוצר.
את הפרויקט הוביל מנהל היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות, אלעד רוזנטל, בלווי וביצוע מקצועי של פירמת רואי החשבון KPMG (סומך-חייקין).
*אורית קוטב, המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים):* "חשיבותו של הדו"ח תהיה בהפיכתו לכלי עבודה – 'כלי תומך החלטה' - במיקוד פעולות האכיפה. אני מאמינה שהוצאתו של הדו"ח מן הכוח אל הפועל תאפשר לנו, עם משרדי הממשלה השונים, להביא לשינוי אמיתי ולעמידה טובה יותר של כולנו באתגרים הרבים שלפתחנו".
*אלדד קנטי, סמנכ"ל תכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד המשפטים:* "היריעה תמיד תהיה קצרה והמשאבים לעולם לא יספיקו לטיפול אפקטיבי בכלל התחומים, ועל כן אסטרטגיה אשר תסייע לקבוע במה להתמקד ולא פחות חשוב - במה לא להתמקד, הינה הכרחית".
*אלעד רוזנטל, מנהל היחידה לאכיפה אזרחית:* "אני בטוח כי תוצאות הפרויקט כפי שהן משתקפות בדו"ח הנוכחי, יהיו בסיס מרכזי לתכנון פעילות האכיפה האזרחית בשנים הבאות, ולקבלת החלטות בנוגע למטרות וליעדים בהם תמקד הפרקליטות האזרחית את מאמציה".
הצטרפו עכשיו לשידור החי ממסיבת העיתונאים בנושא התכנית הלאומית להפחתת הנטל הרגולטורי:
https://www.facebook.com/Ministry.of.Justice.IL/videos/971126980375105
https://www.facebook.com/Ministry.of.Justice.IL/videos/971126980375105
Facebook
Log in or sign up to view
See posts, photos and more on Facebook.
הודעה מטעם היועץ המשפטי לממשלה
היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, החליט על העמדתו לדין של חבר הכנסת דוד ביטן בעבירות לקיחת שוחד בסכום כולל של 715,000 שקלים בשבע פרשות שונות, ובעבירות הפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס; אותן ביצע לכאורה במסגרת תפקידיו בעיריית ראשון לציון ובמהלך כהונתו כחבר כנסת וכיו"ר הקואליציה. הודעה על החלטת היועץ המשפטי לממשלה והעתק כתב האישום נמסרו לידי באי-כוחו של חבר הכנסת ביטן.
כמו כן, בהתאם לקבוע בסעיף 4 לחוק חסינות חברי הכנסת, עותק מכתב האישום הוגש ליו"ר הכנסת, על מנת שיתאפשר לחבר הכנסת ביטן להודיע לכנסת האם הוא מעוניין לבקש שתעמיד לו חסינות מפני העמדתו לדין פלילי.
בנוסף, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, החליט על העמדתו לדין של ארנון גלעדי, ששימש בתקופה הרלוונטית בתפקידים בכירים בעיריית תל אביב ובהם המשנה לראש העירייה, בעבירות לקיחת שוחד והפרת אמונים.
עוד הוחלט על העמדתם לדין של תשעה נאשמים נוספים בפרשה וכן של חברות שבניהולם, בעבירות שוחד, הלבנת הון ועבירות מס, כל אחד לפי חלקו. הודעות על כך נמסרו לבאי-כוחם של המעורבים.
על פי כתב האישום, בין השנים 2017-2011 לקח ביטן טובות הנאה ממספר יזמים ובעלי אינטרסים, בסכום כולל של מאות אלפי שקלים. בתמורה לטובות ההנאה, פעל ביטן לקידום אינטרסים של אותם גורמים, במסגרת תפקידיו הציבוריים, תוך ניצול מעמדו, קשריו והשפעתו בשלטון המקומי ובמשרדי הממשלה.
חלק הארי של טובות ההנאה הכספיות שלקח ביטן התקבלו על ידו באמצעות מ.י. בין השניים התקיימה שותפות פלילית ממושכת, במסגרתה קיבל ביטן ממ.י. שירותים שונים, בהם שירותי הלבנת הון והחזקת כספים, העמדת קו אשראי ושירותים אישיים מגוונים.
על פי עובדות האישום הראשון, בין השנים 2017-2011 התקיימה בין ביטן לבין ד.ג. מערכת יחסים שוחדית מתמשכת, במסגרתה לקח ביטן מד.ג. טובות הנאה כספיות בתמורה לקידום שלושה פרויקטים נדל"ניים שבהם היה מעורב ד.ג. בתחום השיפוט של עיריית תל אביב.
בשנת 2011 לקח ביטן מד.ג. טובות הנאה כספיות, בתיווכה של מירב שמולי, ידידתו הקרובה של ביטן, בסכום בלתי ידוע, בתמורה לקידום אחד הפרויקטים.
בין השנים 2017-2015 לקח ביטן מד.ג. ומעו"ד אבי דוידוב טובות הנאה כספיות, באמצעות מ.י., בסכום כולל של 285,000 ש"ח, אשר הוסוו באמצעות חשבוניות של חברת ל.ק., ונשמרו עבור ביטן על ידי מ.י. בקופה פרטית, במסגרת ההתחשבנות הכספית בין השניים. בנוסף, הובטח לביטן מד.ג. תשלום נוסף בסך 250,000 ש"ח. בתמורה לטובות ההנאה האמורות, ביטן פעל על מנת להשפיע על ארנון גלעדי לפעול במסגרת תפקידו בעיריית תל אביב על מנת לקדם אספקטים שונים בשלושת הפרויקטים בתל אביב.
גלעדי ניצל את תפקידו והשפעתו בעירייה על מנת להיענות לבקשותיהם של ביטן ושל ד.ג., ובתוך כך בשנת 2011 לקח טובות הנאה כספיות בעד פעילותו, ובשנים 2017-2015 פעל תוך הימצאות בניגוד עניינים חמור.
על פי כתב האישום, בפרשה זו נאשמים דוד ביטן, מירב שמולי, אבי דוידוב וארנון גלעדי.
על פי האישום השני, בין השנים 2015-2013 לקח ביטן טובות הנאה כספיות מחברת דניה סיבוס בע"מ, באמצעות מ.י., בסך של 336,300 ש"ח, בתמורה לקידום תכנית להקמת תחנת דלק במחלף עין הקורא על כביש 431. טובות ההנאה הכספיות שלקח ביטן מדניה סיבוס הוסוו באמצעות חשבוניות של חברת ל.ק.. מ.י וביטן התחלקו ביניהם בטובות ההנאה הכספיות שהתקבלו מדניה סיבוס.
על פי כתב האישום, בפרשה זו נאשם דוד ביטן.
על פי האישום השלישי, בין השנים 2016-2013 לקח ביטן ממוטי שעבני, יזם נדל"ן, ומהחברה שבבעלותו, מסא.א.א דיור מוגן בע"מ, טובות הנאה בדרך של סיכום בין השניים לפיו ביטן יקבל זכויות בפרויקט הנדל"ן "ראשון סנטר" או את שוויון הכספי של הזכויות. על מנת להסתיר את מעורבותו של ביטן בסיכום ולהסוות את טובת ההנאה שניתנה לו, כרתו מ.י. ושעבני ביניהם, בהנחיית ביטן, שורת הסכמים בהם נכתב בכזב כי מ.י. הוא זה שיסייע לשעבני והוא זה שיקבל את טובות ההנאה.
בתמורה לטובות ההנאה האמורות, סייע ביטן לשעבני בקידום הפרויקט בעיריית ראשון לציון ובוועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז המרכז.
על פי כתב האישום, בפרשה זו נאשמים דוד ביטן, מוטי שעבני וחברת מסאא.א.א דיור מוגן בע"מ.
כמפורט באישום הרביעי, בחודש אוגוסט 2017 לקח ביטן מאלי נחום, מהנדס אשר החזיק משרד אדריכלים בראשון לציון, טובות הנאה כספיות בסך 60,000 ש"ח, ביודעו כי נחום זקוק לסיועו בעניין דרישה מנהלית להגשת תכניות בניה באמצעות מערכת מקוונת, אשר הסבה לנחום נזקים כבדים. נחום העביר לביטן את טובות ההנאה הכספיות במזומן באמצעות מ.י.
על פי כתב האישום, בפרשה זו נאשמים דוד ביטן ואלי נחום.
היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, החליט על העמדתו לדין של חבר הכנסת דוד ביטן בעבירות לקיחת שוחד בסכום כולל של 715,000 שקלים בשבע פרשות שונות, ובעבירות הפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס; אותן ביצע לכאורה במסגרת תפקידיו בעיריית ראשון לציון ובמהלך כהונתו כחבר כנסת וכיו"ר הקואליציה. הודעה על החלטת היועץ המשפטי לממשלה והעתק כתב האישום נמסרו לידי באי-כוחו של חבר הכנסת ביטן.
כמו כן, בהתאם לקבוע בסעיף 4 לחוק חסינות חברי הכנסת, עותק מכתב האישום הוגש ליו"ר הכנסת, על מנת שיתאפשר לחבר הכנסת ביטן להודיע לכנסת האם הוא מעוניין לבקש שתעמיד לו חסינות מפני העמדתו לדין פלילי.
בנוסף, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, החליט על העמדתו לדין של ארנון גלעדי, ששימש בתקופה הרלוונטית בתפקידים בכירים בעיריית תל אביב ובהם המשנה לראש העירייה, בעבירות לקיחת שוחד והפרת אמונים.
עוד הוחלט על העמדתם לדין של תשעה נאשמים נוספים בפרשה וכן של חברות שבניהולם, בעבירות שוחד, הלבנת הון ועבירות מס, כל אחד לפי חלקו. הודעות על כך נמסרו לבאי-כוחם של המעורבים.
על פי כתב האישום, בין השנים 2017-2011 לקח ביטן טובות הנאה ממספר יזמים ובעלי אינטרסים, בסכום כולל של מאות אלפי שקלים. בתמורה לטובות ההנאה, פעל ביטן לקידום אינטרסים של אותם גורמים, במסגרת תפקידיו הציבוריים, תוך ניצול מעמדו, קשריו והשפעתו בשלטון המקומי ובמשרדי הממשלה.
חלק הארי של טובות ההנאה הכספיות שלקח ביטן התקבלו על ידו באמצעות מ.י. בין השניים התקיימה שותפות פלילית ממושכת, במסגרתה קיבל ביטן ממ.י. שירותים שונים, בהם שירותי הלבנת הון והחזקת כספים, העמדת קו אשראי ושירותים אישיים מגוונים.
על פי עובדות האישום הראשון, בין השנים 2017-2011 התקיימה בין ביטן לבין ד.ג. מערכת יחסים שוחדית מתמשכת, במסגרתה לקח ביטן מד.ג. טובות הנאה כספיות בתמורה לקידום שלושה פרויקטים נדל"ניים שבהם היה מעורב ד.ג. בתחום השיפוט של עיריית תל אביב.
בשנת 2011 לקח ביטן מד.ג. טובות הנאה כספיות, בתיווכה של מירב שמולי, ידידתו הקרובה של ביטן, בסכום בלתי ידוע, בתמורה לקידום אחד הפרויקטים.
בין השנים 2017-2015 לקח ביטן מד.ג. ומעו"ד אבי דוידוב טובות הנאה כספיות, באמצעות מ.י., בסכום כולל של 285,000 ש"ח, אשר הוסוו באמצעות חשבוניות של חברת ל.ק., ונשמרו עבור ביטן על ידי מ.י. בקופה פרטית, במסגרת ההתחשבנות הכספית בין השניים. בנוסף, הובטח לביטן מד.ג. תשלום נוסף בסך 250,000 ש"ח. בתמורה לטובות ההנאה האמורות, ביטן פעל על מנת להשפיע על ארנון גלעדי לפעול במסגרת תפקידו בעיריית תל אביב על מנת לקדם אספקטים שונים בשלושת הפרויקטים בתל אביב.
גלעדי ניצל את תפקידו והשפעתו בעירייה על מנת להיענות לבקשותיהם של ביטן ושל ד.ג., ובתוך כך בשנת 2011 לקח טובות הנאה כספיות בעד פעילותו, ובשנים 2017-2015 פעל תוך הימצאות בניגוד עניינים חמור.
על פי כתב האישום, בפרשה זו נאשמים דוד ביטן, מירב שמולי, אבי דוידוב וארנון גלעדי.
על פי האישום השני, בין השנים 2015-2013 לקח ביטן טובות הנאה כספיות מחברת דניה סיבוס בע"מ, באמצעות מ.י., בסך של 336,300 ש"ח, בתמורה לקידום תכנית להקמת תחנת דלק במחלף עין הקורא על כביש 431. טובות ההנאה הכספיות שלקח ביטן מדניה סיבוס הוסוו באמצעות חשבוניות של חברת ל.ק.. מ.י וביטן התחלקו ביניהם בטובות ההנאה הכספיות שהתקבלו מדניה סיבוס.
על פי כתב האישום, בפרשה זו נאשם דוד ביטן.
על פי האישום השלישי, בין השנים 2016-2013 לקח ביטן ממוטי שעבני, יזם נדל"ן, ומהחברה שבבעלותו, מסא.א.א דיור מוגן בע"מ, טובות הנאה בדרך של סיכום בין השניים לפיו ביטן יקבל זכויות בפרויקט הנדל"ן "ראשון סנטר" או את שוויון הכספי של הזכויות. על מנת להסתיר את מעורבותו של ביטן בסיכום ולהסוות את טובת ההנאה שניתנה לו, כרתו מ.י. ושעבני ביניהם, בהנחיית ביטן, שורת הסכמים בהם נכתב בכזב כי מ.י. הוא זה שיסייע לשעבני והוא זה שיקבל את טובות ההנאה.
בתמורה לטובות ההנאה האמורות, סייע ביטן לשעבני בקידום הפרויקט בעיריית ראשון לציון ובוועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז המרכז.
על פי כתב האישום, בפרשה זו נאשמים דוד ביטן, מוטי שעבני וחברת מסאא.א.א דיור מוגן בע"מ.
כמפורט באישום הרביעי, בחודש אוגוסט 2017 לקח ביטן מאלי נחום, מהנדס אשר החזיק משרד אדריכלים בראשון לציון, טובות הנאה כספיות בסך 60,000 ש"ח, ביודעו כי נחום זקוק לסיועו בעניין דרישה מנהלית להגשת תכניות בניה באמצעות מערכת מקוונת, אשר הסבה לנחום נזקים כבדים. נחום העביר לביטן את טובות ההנאה הכספיות במזומן באמצעות מ.י.
על פי כתב האישום, בפרשה זו נאשמים דוד ביטן ואלי נחום.
כמפורט באישום החמישי, בחודש ספטמבר 2017 לקח ביטן מאלברט ביטון, יזם העוסק בנדל"ן ומהחברה שבה היה ביטון שותף, אמריקן סייף רום בע"מ, טובות הנאה כספיות בסך 10,000 ש"ח, באמצעות מ.י., בתמורה לסיוע של ביטן מול עיריית ראשון לציון בהפחתת חובות הארנונה של אמריקן סייף רום. טובות ההנאה הכספיות שלקח ביטן מביטון הוסוו באמצעות חשבונית של חברת ל.ק..
על פי כתב האישום, בפרשה זו נאשמים דוד ביטן, אלברט ביטון וחברת אמריקן סייף רום בע"מ.
כמפורט באישום השישי, בשנת 2014 לקח ביטן מליהי קופרלי סונק, מנהלת נכסי הנדל"ן של קבוצת חצי חינם ומחברות בקבוצה, טובות הנאה כספיות בסך 40,000 ש"ח, אשר הוסוו באמצעות קבלות של עמותה, בהן נרשם בכזב כי הוצאו בגין מתן שירותי פרסום. זאת, בתמורה לסיוע שהעניק לקבוצת חצי חינם בהסדרת שימוש חורג במקרקעין עליהם הוקם אחד מסניפי הרשת וכן בהסדרת שימוש בחניות ציבוריות סמוכות לסניף הרשת. בנוסף, בשנת 2017 ביקש ביטן מקופרלי טובות הנאה כספיות בסך של 10,000 ש"ח בתמורה לקביעת פגישה עם מנכ"לית תאגיד המים של ראשון לציון, בשל בעיה בלחץ מים שהתעוררה באחד מסניפי חצי חינם.
על פי כתב האישום, בפרשה זו נאשמים דוד ביטן, ליהי קופרלי סונק, כל בו חצי חינם בע"מ וחברת תוצרת חקלאית מובחרת בע"מ.
כמפורט באישום השביעי, באוקטובר 2017 לקח ביטן מיצחק ג'דע, הבעלים ומנהלה של חברת משרהיט בע"מ, העוסקת ביבוא וייצור של ריהוט משרדי באמצעות מ.י., טובות הנאה כספיות בסך של 23,400 ש"ח, בתמורה לסיוע שהעניק ביטן לג'דע בקשר עם קידום בניית מלון בשכונת עיר ימים בנתניה. טובות ההנאה הכספיות שלקח ביטן מג'דע הוסוו באמצעות חשבונית של חברת ל.ק., ונשמרו עבור ביטן על ידי מ.י. במסגרת ההתחשבנות הסודית.
על פי כתב האישום, בפרשה זו נאשמים דוד ביטן, יצחק ג'דע, וחברת משרהיט בע"מ.
כמפורט באישום השמיני, על אף הימצאותו בניגוד עניינים חמור, הנובע מהשותפות הפלילית, מהתלות הכלכלית, מיחסי החברות העמוקים ומהקשרים ההדוקים בין ביטן לבין מ.י., פעל ביטן במסגרת תפקידיו הציבוריים תוך ניצול קשריו, מעמדו והשפעתו, לקידום אינטרסים שונים של מ.י. ומקורביו בשורה של מקרים שבהם היו זקוקים להיענות של עובדי ציבור שונים לבקשותיהם. בתוך כך, בתקופת היותו ח"כ ויו"ר הקואליציה, מתוקף מעמדו, השפעתו וקשריו, פעל ביטן כדי לסייע למ.י. ומקורביו, מעת לעת ולפי הצורך, בקשיים שונים שבהם נתקלו, בין היתר, מול עיריית ראשון לציון, מועצה אזורית עמק לוד, עיריית הוד השרון, משרד הפנים, משרד המשפטים, רשות מקרקעי ישראל ועיריית רמלה, ועדכן את מ.י. בדבר פעולותיו ותוצאותיהן.
על פי כתב האישום בפרשה זו נאשם דוד ביטן.
כמפורט באישום התשיעי, ביטן לא דיווח לרשויות המס על הכנסותיו מטובות ההנאה הכספיות שלקח, בסך מאות אלפי שקלים, בכוונה להתחמק מתשלום מס.
בנוסף, כמפורט באישום העשירי, בשלהי שנת 2017 לקח ארנון גלעדי טובות הנאה כספיות, תוך שימוש בחשבון בנק שנועד למימון פעילותו הפוליטית, משלושה יזמי נדל"ן שונים, להם סייע בקידום הליכים תכנוניים מול גורמי מקצוע בעיריית תל אביב ובוועדות התכנון, בסך של 30,000 ש"ח. גלעדי אסף את הכספים באמצעות רענן יוסף, אשר הפקיד אותם בחשבון בנק ששימש למימון פעילויות לקידום מועמדותו של גלעדי וטיפוח תדמיתו הציבורית, ואשר זהותו של גלעדי כנהנה בו הוסתרה. חיים רביבו, איש עסקים, אחד משלושת יזמי הנדל"ן, נתן שוחד לגלעדי באמצעות העברת סכום בסך 10,000 ₪ תמורת קידום ענייניו בעיריית תל אביב.
בפרשה זו מואשמים ארנון גלעדי, רענן יוסף וחיים רביבו.
לאחר בחינת הטענות שהועלו בשימוע, החליט היועץ המשפטי לממשלה להימנע מהעמדתו של ביטן לדין בפרשת בני סולימני, יזם נדל"ן. הוחלט אף לסגור את תיק החקירה נגד בני סולימני, שנחשד באותה פרשה. כן הוחלט לסגור את תיקיהם של רונן גינזבורג ואייל לנגר, מראשי חברת דניה סיבוס, ונגד חברת דניה סיבוס, אשר אף להם נשלחו מכתבי שימוע.
התיק נחקר ביחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 של משטרת ישראל בשיתוף עם רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון, ומטופל ע"י עורכי הדין אתי בן-דור, יעל שניידר, עדי אפלבוים-גרוזמן, רוי גורדון ומיכל גזית מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
לתשומת ליבכם: ישנו צו האוסר לפרסם את עצם חתימתם של הסכמי עד מדינה עם העדים הספציפיים, וכן כל פרט העלול להביא לחשיפת זהותם של עדי המדינה בתיק, ו/או מי מבני משפחתם, לרבות פרסום תמונתם, פרטיהם, מקום מגוריהם, משלח ידם, בני משפחתם וכל פרט אחר העלול להביא לחשיפתם.
מצ"ב כתב האישום וצו איסור הפרסום המעודכן.
על פי כתב האישום, בפרשה זו נאשמים דוד ביטן, אלברט ביטון וחברת אמריקן סייף רום בע"מ.
כמפורט באישום השישי, בשנת 2014 לקח ביטן מליהי קופרלי סונק, מנהלת נכסי הנדל"ן של קבוצת חצי חינם ומחברות בקבוצה, טובות הנאה כספיות בסך 40,000 ש"ח, אשר הוסוו באמצעות קבלות של עמותה, בהן נרשם בכזב כי הוצאו בגין מתן שירותי פרסום. זאת, בתמורה לסיוע שהעניק לקבוצת חצי חינם בהסדרת שימוש חורג במקרקעין עליהם הוקם אחד מסניפי הרשת וכן בהסדרת שימוש בחניות ציבוריות סמוכות לסניף הרשת. בנוסף, בשנת 2017 ביקש ביטן מקופרלי טובות הנאה כספיות בסך של 10,000 ש"ח בתמורה לקביעת פגישה עם מנכ"לית תאגיד המים של ראשון לציון, בשל בעיה בלחץ מים שהתעוררה באחד מסניפי חצי חינם.
על פי כתב האישום, בפרשה זו נאשמים דוד ביטן, ליהי קופרלי סונק, כל בו חצי חינם בע"מ וחברת תוצרת חקלאית מובחרת בע"מ.
כמפורט באישום השביעי, באוקטובר 2017 לקח ביטן מיצחק ג'דע, הבעלים ומנהלה של חברת משרהיט בע"מ, העוסקת ביבוא וייצור של ריהוט משרדי באמצעות מ.י., טובות הנאה כספיות בסך של 23,400 ש"ח, בתמורה לסיוע שהעניק ביטן לג'דע בקשר עם קידום בניית מלון בשכונת עיר ימים בנתניה. טובות ההנאה הכספיות שלקח ביטן מג'דע הוסוו באמצעות חשבונית של חברת ל.ק., ונשמרו עבור ביטן על ידי מ.י. במסגרת ההתחשבנות הסודית.
על פי כתב האישום, בפרשה זו נאשמים דוד ביטן, יצחק ג'דע, וחברת משרהיט בע"מ.
כמפורט באישום השמיני, על אף הימצאותו בניגוד עניינים חמור, הנובע מהשותפות הפלילית, מהתלות הכלכלית, מיחסי החברות העמוקים ומהקשרים ההדוקים בין ביטן לבין מ.י., פעל ביטן במסגרת תפקידיו הציבוריים תוך ניצול קשריו, מעמדו והשפעתו, לקידום אינטרסים שונים של מ.י. ומקורביו בשורה של מקרים שבהם היו זקוקים להיענות של עובדי ציבור שונים לבקשותיהם. בתוך כך, בתקופת היותו ח"כ ויו"ר הקואליציה, מתוקף מעמדו, השפעתו וקשריו, פעל ביטן כדי לסייע למ.י. ומקורביו, מעת לעת ולפי הצורך, בקשיים שונים שבהם נתקלו, בין היתר, מול עיריית ראשון לציון, מועצה אזורית עמק לוד, עיריית הוד השרון, משרד הפנים, משרד המשפטים, רשות מקרקעי ישראל ועיריית רמלה, ועדכן את מ.י. בדבר פעולותיו ותוצאותיהן.
על פי כתב האישום בפרשה זו נאשם דוד ביטן.
כמפורט באישום התשיעי, ביטן לא דיווח לרשויות המס על הכנסותיו מטובות ההנאה הכספיות שלקח, בסך מאות אלפי שקלים, בכוונה להתחמק מתשלום מס.
בנוסף, כמפורט באישום העשירי, בשלהי שנת 2017 לקח ארנון גלעדי טובות הנאה כספיות, תוך שימוש בחשבון בנק שנועד למימון פעילותו הפוליטית, משלושה יזמי נדל"ן שונים, להם סייע בקידום הליכים תכנוניים מול גורמי מקצוע בעיריית תל אביב ובוועדות התכנון, בסך של 30,000 ש"ח. גלעדי אסף את הכספים באמצעות רענן יוסף, אשר הפקיד אותם בחשבון בנק ששימש למימון פעילויות לקידום מועמדותו של גלעדי וטיפוח תדמיתו הציבורית, ואשר זהותו של גלעדי כנהנה בו הוסתרה. חיים רביבו, איש עסקים, אחד משלושת יזמי הנדל"ן, נתן שוחד לגלעדי באמצעות העברת סכום בסך 10,000 ₪ תמורת קידום ענייניו בעיריית תל אביב.
בפרשה זו מואשמים ארנון גלעדי, רענן יוסף וחיים רביבו.
לאחר בחינת הטענות שהועלו בשימוע, החליט היועץ המשפטי לממשלה להימנע מהעמדתו של ביטן לדין בפרשת בני סולימני, יזם נדל"ן. הוחלט אף לסגור את תיק החקירה נגד בני סולימני, שנחשד באותה פרשה. כן הוחלט לסגור את תיקיהם של רונן גינזבורג ואייל לנגר, מראשי חברת דניה סיבוס, ונגד חברת דניה סיבוס, אשר אף להם נשלחו מכתבי שימוע.
התיק נחקר ביחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 של משטרת ישראל בשיתוף עם רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון, ומטופל ע"י עורכי הדין אתי בן-דור, יעל שניידר, עדי אפלבוים-גרוזמן, רוי גורדון ומיכל גזית מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
לתשומת ליבכם: ישנו צו האוסר לפרסם את עצם חתימתם של הסכמי עד מדינה עם העדים הספציפיים, וכן כל פרט העלול להביא לחשיפת זהותם של עדי המדינה בתיק, ו/או מי מבני משפחתם, לרבות פרסום תמונתם, פרטיהם, מקום מגוריהם, משלח ידם, בני משפחתם וכל פרט אחר העלול להביא לחשיפתם.
מצ"ב כתב האישום וצו איסור הפרסום המעודכן.
הודעה מטעם הרשות לרישום והסדר זכויות ממקרקעין
במטרה לקצר זמנים ולהביא לכך שבסיום אישור תכנית ניתן יהיה לרשום אותה בפנקסי המקרקעין (טאבו) החל שיתוף פעולה של הרשות להסדר זכויות מקרקעין, מנהל התכנון והמרכז למיפוי ישראל הקורא לוועדות המקומיות לתכנון ובנייה להשתתף בפיילוט לקידום רישום תכניות איחוד וחלוקה
מינהל התכנון, הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין והמרכז למיפוי ישראל (מפ"י) הוציאו קול קורא לוועדות המקומיות לתכנון ובניה, הקורא להן להשתתף בפיילוט של קידום תכנית לצרכי רישום (תצ"ר), במסגרת תכנית איחוד וחלוקה בסמכות ועדה מקומית. כיום תצ"ר מקודמת ומאושרת רק שנים לאחר אישור תכניות איחוד וחלוקה. הדבר מביא לעיכובים משמעותיים ברישום של התצ"ר והתכנית וכתוצאה, רישום הבעלים בחלקות החדשות מתעכב שנים רבות. על פי החוק הקיים היום, משך הזמן המינימלי לרישום תצ"ר ותכנית איחוד וחלוקה הוא 20 חודשים לאחר אישורה של תכנית איחוד וחלוקה. לצורך קיצור זמנים הוחלט על שיתוף פעולה של הרשות להסדר מקרקעין, מנהל התכנון והמרכז למיפוי ישראל.
העבודה מבוססת על מסקנות דוח צוות האצת הרישום, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד ארז קמיניץ, בו נטלו חלק הממונה על המרשם, מינהל תכנון, המרכז למיפוי ישראל, רשות מקרקעי ישראל, משרד הבינוי והשיכון וגורמים נוספים. הדוח בחן את החסמים בהליכי רישום מקרקעין והמליץ על צעדים שונים להאצת הרישום בישראל. אחת ההמלצות בדוח היא, כי בתכניות איחוד וחלוקה שלב הכנת התצ"ר יקודם בהליך מקביל לאישורה של התכנית, כך שמיד בסיום אישור התכנית ניתן יהיה לרשום אותה בפנקסי המקרקעין בטאבו.
במסגרת הפיילוט המוצע, הכנת התצ"ר ואישורה לרישום תעשה במקביל לדיון ולאישור תכנית בניין העיר (תב"ע) הכוללת הוראות איחוד וחלוקה. על מנת שלא לעכב את הליכי התכנון, הכנת התצ"ר ואישורה יתקיימו בשני שלבים - השלב ראשון, מיקום הקו הכחול התוחם את מתחם האיחוד והחלוקה על רשת מפת ישראל. מיקום הקו הכחול יעשה בדרך של אישור תשריט לתיעוד גבולות (תת"ג) בשלב הפקדת התכנית. והשלב השני, ביצוע החלוקה הפנימית של מתחם האיחוד וחלוקה – במסגרת תצ"ר, שיהיה חלק ממסמכי התכנית טרם אישורה.
כלל השותפים בצוות הבין משרדי המקדם את הפיילוט, לקחו על עצמם לקדם את היעד לפיו שלב המיפוי יעשה במקביל לשלב התכנון, מבלי שהדבר יעכב את הליך התכנון, ועם אישור התכנית ניתן יהיה לרושמה, בין היתר, על סמך התצ"ר וטבלת ההקצאות שאושרו בתכנית.
במטרה לקצר זמנים ולהביא לכך שבסיום אישור תכנית ניתן יהיה לרשום אותה בפנקסי המקרקעין (טאבו) החל שיתוף פעולה של הרשות להסדר זכויות מקרקעין, מנהל התכנון והמרכז למיפוי ישראל הקורא לוועדות המקומיות לתכנון ובנייה להשתתף בפיילוט לקידום רישום תכניות איחוד וחלוקה
מינהל התכנון, הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין והמרכז למיפוי ישראל (מפ"י) הוציאו קול קורא לוועדות המקומיות לתכנון ובניה, הקורא להן להשתתף בפיילוט של קידום תכנית לצרכי רישום (תצ"ר), במסגרת תכנית איחוד וחלוקה בסמכות ועדה מקומית. כיום תצ"ר מקודמת ומאושרת רק שנים לאחר אישור תכניות איחוד וחלוקה. הדבר מביא לעיכובים משמעותיים ברישום של התצ"ר והתכנית וכתוצאה, רישום הבעלים בחלקות החדשות מתעכב שנים רבות. על פי החוק הקיים היום, משך הזמן המינימלי לרישום תצ"ר ותכנית איחוד וחלוקה הוא 20 חודשים לאחר אישורה של תכנית איחוד וחלוקה. לצורך קיצור זמנים הוחלט על שיתוף פעולה של הרשות להסדר מקרקעין, מנהל התכנון והמרכז למיפוי ישראל.
העבודה מבוססת על מסקנות דוח צוות האצת הרישום, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד ארז קמיניץ, בו נטלו חלק הממונה על המרשם, מינהל תכנון, המרכז למיפוי ישראל, רשות מקרקעי ישראל, משרד הבינוי והשיכון וגורמים נוספים. הדוח בחן את החסמים בהליכי רישום מקרקעין והמליץ על צעדים שונים להאצת הרישום בישראל. אחת ההמלצות בדוח היא, כי בתכניות איחוד וחלוקה שלב הכנת התצ"ר יקודם בהליך מקביל לאישורה של התכנית, כך שמיד בסיום אישור התכנית ניתן יהיה לרשום אותה בפנקסי המקרקעין בטאבו.
במסגרת הפיילוט המוצע, הכנת התצ"ר ואישורה לרישום תעשה במקביל לדיון ולאישור תכנית בניין העיר (תב"ע) הכוללת הוראות איחוד וחלוקה. על מנת שלא לעכב את הליכי התכנון, הכנת התצ"ר ואישורה יתקיימו בשני שלבים - השלב ראשון, מיקום הקו הכחול התוחם את מתחם האיחוד והחלוקה על רשת מפת ישראל. מיקום הקו הכחול יעשה בדרך של אישור תשריט לתיעוד גבולות (תת"ג) בשלב הפקדת התכנית. והשלב השני, ביצוע החלוקה הפנימית של מתחם האיחוד וחלוקה – במסגרת תצ"ר, שיהיה חלק ממסמכי התכנית טרם אישורה.
כלל השותפים בצוות הבין משרדי המקדם את הפיילוט, לקחו על עצמם לקדם את היעד לפיו שלב המיפוי יעשה במקביל לשלב התכנון, מבלי שהדבר יעכב את הליך התכנון, ועם אישור התכנית ניתן יהיה לרושמה, בין היתר, על סמך התצ"ר וטבלת ההקצאות שאושרו בתכנית.