שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות והחמיר בעונשו של ראמי שאמי, אשר הורשע בעבירה של מגע עם סוכן חוץ, מתן שירות או העמדת אמצעי לארגון טרור וקשירת קשר לפשע ועבירות נשק. הנאשם פעל להברחת סמים וכלי נשק דרך לבנון וירדן, למול תושב לבנון אשר השתייך לארגון חיזבאללה. הפרקליטות ערערה על עונש 3.5 שנות המאסר שנגזר עליו בטענה כי אינו משקף את החומרה שבביצוע עבירה שבבסיסה סיכון לפגיעה בביטחון המדינה. בית המשפט קיבל את עמדתה והחמיר בעונשו כך שירצה 6 שנות מאסר.
על פי כתב האישום, בשנת 2021 פנה תושב דרום לבנון, הפעיל בארגון חיזבאללה, למכר של הנאשם, והציע לו לבצע הברחות של סמים וכלי נשק לשטח ישראל. המכר הציע לנאשם לבצע עימו את ההברחות והשניים החלו בניסיון לאתר פרצות מתאימות בגבול ישראל-לבנון. בהמשך ניסו השניים לאתר איש קשר שיאפשר להם גישה להברחות גם מגבול ישראל-ירדן.
כחלק מפעילותו, נסע שאמי מספר פעמים לגבול ישראל-לבנון וצילם במקום תמונות אותן העביר באמצעות טלפון מבצעי לפעיל החיזבאללה עימו עמדו בקשר. בהזדמנות אחרת העבירו שאמי ומכרו 15,000 דולר לפעיל החיזבאללה לצורך ייבוא אקדחים לישראל, אשר נתפסו לבסוף בגבול ישראל-ירדן. במועד אחר טסו הנאשם ומכרו לאיסטנבול, שם פגשו את פעיל חיזבאללה עימו היו בקשר ואדם נוסף, אשר התברר כי אף הוא פעיל חיזבאללה שפעל בעבר להברחות סמים ונשק לשטח ישראל. בפגישות הוצע למכר לסייע להעביר נשק לפעילי חיזבאללה בישראל ולבצע חטיפה של חייל ישראלי. המכר עדכן את שאמי כי מדובר בשני פעילי חיזבאללה וכי הם עשויים להציע לו הצעה דומה. במהלך פגישות נוספות שקיימו הארבעה באינסטנבול, בהן דובר על הברחות נשק, הסכים שאמי לבצע הברחות למטרת סחר בלבד בתוך ישראל אך לא הסכים להעביר את כלי הנשק לאנשים אחרים מטעמם. זמן מה לאחר חזרתם לארץ והמשך הפעילות, נותק הקשר בין שאמי לבין פעיל חיזבאללה בעוד מכרו המשיך בקשר מולו לבדו.
באישום נוסף שנכלל בכתב האישום, נתפס אצל הנאשם נשק מסוג תת מקלע ומחסנית, אשר נרכש והוחזק על ידו שלא כחוק.
בגין האמור הודה והורשע הנאשם בכתב אישום מתוקן בעבירות של מגע עם סוכן חוץ, מתן שירות או העמדת אמצעי לארגון טרור וקשירת קשר לביצוע פשע וכן בעבירות בנשק (רכישה והחזקה), ונגזר עליו עונש 42 חודשי מאסר.
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, באמצעות מנהלת המחלקה, עו"ד רחל מטר, לצד עו"ד איתי שהם, הגישו ערעור על קולת עונשו של הנאשם, ודרשו להחמירו משמעותית באופן שיבטא בצורה הולמת יותר את חומרת העבירות ונסיבות ביצוען. הפרקליטות טענה כי מדובר בעבירות המצויות ברף חומרה גבוה במיוחד אשר פגעו בביטחון המדינה והיה טמון בהן פוטנציאל נזק רב. בין היתר טענה הפרקליטות כי יש לתת משקל למשך ביצוע המעשים שהתפרסו על פני חצי שנה וממד התכנון שנלווה להם. עוד נטען כי בית המשפט העניק לא העניק משקל מספק לעובדה כי הנאשם המשיך במעשים על אף החשדות שעלו בו בדבר הקשר לארגון הטרור חיזבאללה.
בית המשפט העליון קיבל את טענות הפרקליטות וקבע כי העונש שהושת בגין מעשיו החמורים של הנאשם הינו מקל באופן המצדיק את התערבותו. בית המשפט הדגיש כי העבירה בה הורשע הנאשם – מגע עם סוכן חוץ, הינה מן החמורות שבספר החוקים, וטומנת בחובה פגיעה בערך המוגן של ביטחון המדינה, וכי העונש אינו מבטא בצורה הולמת דיו את הסיכון הנשקף מעצם ביצועה למדינה ולאזרחיה.
בהמשך לדברים, החמיר בית המשפט בעונשו וגזר עליו 6 שנות מאסר בפועל, וזאת בהתחשב בכלל ולפיו ערכאת הערעור לא ממצה את מלוא חומרת הדין.
מהפרקליטות נמסר בתגובה לפסק הדין: "אנו מברכים על החלטת בית המשפט אשר משקפת את עמדתנו הברורה בדבר הצורך להחמיר באופן משמעותי את הענישה בכל האמור לעבירות ביטחון ונשק. הדבר נכון בימים כתיקונים ובטח ובטח בעת הנוכחית, שעה שמדינת ישראל נמצאת במלחמה, וקיימת חשיבות גוברת בהעברת מסר מרתיע בכל הקשור לשיתוף פעולה עם ארגונים המבקשים לפגוע בביטחון מדינת ישראל, קל וחומר עם ארגוני טרור".
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות והחמיר בעונשו של ראמי שאמי, אשר הורשע בעבירה של מגע עם סוכן חוץ, מתן שירות או העמדת אמצעי לארגון טרור וקשירת קשר לפשע ועבירות נשק. הנאשם פעל להברחת סמים וכלי נשק דרך לבנון וירדן, למול תושב לבנון אשר השתייך לארגון חיזבאללה. הפרקליטות ערערה על עונש 3.5 שנות המאסר שנגזר עליו בטענה כי אינו משקף את החומרה שבביצוע עבירה שבבסיסה סיכון לפגיעה בביטחון המדינה. בית המשפט קיבל את עמדתה והחמיר בעונשו כך שירצה 6 שנות מאסר.
על פי כתב האישום, בשנת 2021 פנה תושב דרום לבנון, הפעיל בארגון חיזבאללה, למכר של הנאשם, והציע לו לבצע הברחות של סמים וכלי נשק לשטח ישראל. המכר הציע לנאשם לבצע עימו את ההברחות והשניים החלו בניסיון לאתר פרצות מתאימות בגבול ישראל-לבנון. בהמשך ניסו השניים לאתר איש קשר שיאפשר להם גישה להברחות גם מגבול ישראל-ירדן.
כחלק מפעילותו, נסע שאמי מספר פעמים לגבול ישראל-לבנון וצילם במקום תמונות אותן העביר באמצעות טלפון מבצעי לפעיל החיזבאללה עימו עמדו בקשר. בהזדמנות אחרת העבירו שאמי ומכרו 15,000 דולר לפעיל החיזבאללה לצורך ייבוא אקדחים לישראל, אשר נתפסו לבסוף בגבול ישראל-ירדן. במועד אחר טסו הנאשם ומכרו לאיסטנבול, שם פגשו את פעיל חיזבאללה עימו היו בקשר ואדם נוסף, אשר התברר כי אף הוא פעיל חיזבאללה שפעל בעבר להברחות סמים ונשק לשטח ישראל. בפגישות הוצע למכר לסייע להעביר נשק לפעילי חיזבאללה בישראל ולבצע חטיפה של חייל ישראלי. המכר עדכן את שאמי כי מדובר בשני פעילי חיזבאללה וכי הם עשויים להציע לו הצעה דומה. במהלך פגישות נוספות שקיימו הארבעה באינסטנבול, בהן דובר על הברחות נשק, הסכים שאמי לבצע הברחות למטרת סחר בלבד בתוך ישראל אך לא הסכים להעביר את כלי הנשק לאנשים אחרים מטעמם. זמן מה לאחר חזרתם לארץ והמשך הפעילות, נותק הקשר בין שאמי לבין פעיל חיזבאללה בעוד מכרו המשיך בקשר מולו לבדו.
באישום נוסף שנכלל בכתב האישום, נתפס אצל הנאשם נשק מסוג תת מקלע ומחסנית, אשר נרכש והוחזק על ידו שלא כחוק.
בגין האמור הודה והורשע הנאשם בכתב אישום מתוקן בעבירות של מגע עם סוכן חוץ, מתן שירות או העמדת אמצעי לארגון טרור וקשירת קשר לביצוע פשע וכן בעבירות בנשק (רכישה והחזקה), ונגזר עליו עונש 42 חודשי מאסר.
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, באמצעות מנהלת המחלקה, עו"ד רחל מטר, לצד עו"ד איתי שהם, הגישו ערעור על קולת עונשו של הנאשם, ודרשו להחמירו משמעותית באופן שיבטא בצורה הולמת יותר את חומרת העבירות ונסיבות ביצוען. הפרקליטות טענה כי מדובר בעבירות המצויות ברף חומרה גבוה במיוחד אשר פגעו בביטחון המדינה והיה טמון בהן פוטנציאל נזק רב. בין היתר טענה הפרקליטות כי יש לתת משקל למשך ביצוע המעשים שהתפרסו על פני חצי שנה וממד התכנון שנלווה להם. עוד נטען כי בית המשפט העניק לא העניק משקל מספק לעובדה כי הנאשם המשיך במעשים על אף החשדות שעלו בו בדבר הקשר לארגון הטרור חיזבאללה.
בית המשפט העליון קיבל את טענות הפרקליטות וקבע כי העונש שהושת בגין מעשיו החמורים של הנאשם הינו מקל באופן המצדיק את התערבותו. בית המשפט הדגיש כי העבירה בה הורשע הנאשם – מגע עם סוכן חוץ, הינה מן החמורות שבספר החוקים, וטומנת בחובה פגיעה בערך המוגן של ביטחון המדינה, וכי העונש אינו מבטא בצורה הולמת דיו את הסיכון הנשקף מעצם ביצועה למדינה ולאזרחיה.
בהמשך לדברים, החמיר בית המשפט בעונשו וגזר עליו 6 שנות מאסר בפועל, וזאת בהתחשב בכלל ולפיו ערכאת הערעור לא ממצה את מלוא חומרת הדין.
מהפרקליטות נמסר בתגובה לפסק הדין: "אנו מברכים על החלטת בית המשפט אשר משקפת את עמדתנו הברורה בדבר הצורך להחמיר באופן משמעותי את הענישה בכל האמור לעבירות ביטחון ונשק. הדבר נכון בימים כתיקונים ובטח ובטח בעת הנוכחית, שעה שמדינת ישראל נמצאת במלחמה, וקיימת חשיבות גוברת בהעברת מסר מרתיע בכל הקשור לשיתוף פעולה עם ארגונים המבקשים לפגוע בביטחון מדינת ישראל, קל וחומר עם ארגוני טרור".
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט העליון, קיבל את ערעור המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה והרשיע את יאיר ביטון בעבירות מרמה והלבנת הון, עבירות מהן זוכה ע"י בית המשפט המחוזי. בעקבות הסכמות קודמות בין הצדדים, יושת על ביטון עונש של תשעה חודשי עבודות שירות וקנס כספי. "חברה ציבורית משמשת כצינור, פשוטו כמשמעו, להעברת כספים לגורמים עבריינים – היא חלום הבלהות של שוק ההון" קבע ביהמ"ש, שאף התייחס לעונש המוסכם וציין כי אין בו כדי להלום את חומרת המעשים ואת חומרת העבירות, אולם הדגיש כי עונש זה הוא חלק מהסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים "בחסותו של בית המשפט".
כזכור, נגד יאיר ביטון ואחרים הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כתב אישום בפרשה שעניינה היקשרותה של חברת ב. יאיר, חברה ציבורית שהיתה בניהולו, בקשר עסקי משמעותי עם חברה שאחד מהנהנים ובעל השליטה בה הוא יצחק אברג'יל, שהורשע בעבר כמי שעמד בראש ארגון פשיעה. על פי כתב האישום, במסגרת הקשר העסקי העביר יאיר ביטון מיליוני ש"ח מהחברה הציבורית לחברה שהיתה בשליטתו של יצחק אברג'יל, אגב ביצוע עבירות מרמה כלפי מנהליה של החברה הציבורית וכלפי החברה הציבורית עצמה, ותוך הסתרת הקשר העסקי עם החברה שהיתה בשליטתו של אברג'יל . הכספים אשר הועברו על ידי ביטון לחברה בשליטתו של אברג'יל מצאו את דרכם לאברג'יל עצמו, לבני משפחתו ולמקורביו.
בית המשפט המחוזי בת"א-יפו זיכה את ביטון מכל העבירות שיוחסו לו. פרקליטות המדינה, באמצעות מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה עו"ד רחל מטר ועו"ד שרית משגב, ערערה על זיכוי זה.
בדיון שהתקיים בחודש יולי האחרון, הסכימו הצדדים לקבל את הצעת בית המשפט לפיה ביטון יורשע בעבירה של קבלת דבר במרמה. כמו כן הוסכם כי הונחה תשתית להרשעתו של ביטון גם בעבירה של הלבנת הון, אולם נותרה מחלוקת בשאלה אם ניתנה לו הזדמנות להתגונן מפני הרשעה בעבירה זו. הוסכם, כי בכל מקרה, יושת על ביטון עונש של תשעה חודשי עבודות שירות וקנס כספי.
כאמור, היום הרשיע בית המשפט את ביטון גם בעבירה של הלבנת הון, נוסף על קבלת דבר במרמה, לאחר שנקבע כי היתה לו הזדמנות להתגונן מפני הרשעתו בעבירה זו.
בית המשפט ציין בפסק דינו כי: "מסכת האירועים העומדת בבסיס הפרשייה שלפנינו, בהם חברה ציבורית משמשת כצינור, פשוטו כמשמעו, להעברת כספים לגורמים עבריינים – היא חלום הבלהות של שוק ההון. ממש כך. במובן זה, הרשעת המשיב בעקבות אירועים אלה מתיישבת באופן מופתי הן עם תכליות חוק איסור הלבנת הון ומטרותיו, הן עם עקרונות היסוד עליהם מושתתת פעילותו של שוק ניירות הערך בישראל – וגם בכך, יש כדי להצדיק את התוצאה המתחייבת בעניינו". (סעיף 54 לפסק הדין).
בהחלטתו אף התייחס בית המשפט לעניין עונשו המקל של ביטון וציין כי "אין בעונש שהושת על המשיב כדי להלום את חומרת מעשיו, אולם ענישה זו מהווה חלק מן ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים בחסותו של בית המשפט, בהתאם לנסיבותיו הפרטניות של המשיב וההליך שלפנינו, ותו לא" (סעיף 55 לפסק הדין).
בדיונים בבית המשפט העליון הופיעו מטעם המדינה עו"ד אופיר טישלר ועו"ד איתי שהם מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, ועו"ד עפרה קרמני-אוטולנגי ועו"ד יונתן טל מפרקליטות מחוז ת"א.
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "התעקשותה של פרקליטות המדינה להגיש ערעור על הזיכוי נשאה פרי, והביאה להרשעתו של יאיר ביטון בעבירה של הלבנת הון. תיק זה היה אחד מביטויה החמורים ביותר של תופעה זו, שעה שהוזרמו במסגרתו מיליוני שקלים מחברה ציבורית, המנהלת סכומי עתק השייכים לציבור הרחב, לחברת חזית, ובהמשך מצאו הכספים את דרכם לידיו של ראש ארגון פשיעה. החלטת בית המשפט הבוקר, לקבל את עמדת הפרקליטות ולהרשיע את ביטון גם בעבירה של הלבנת הון, מהווה צעד חשוב במאבק בהלבנת הון ובהעברת מסר הרתעתי".
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית המשפט העליון, קיבל את ערעור המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה והרשיע את יאיר ביטון בעבירות מרמה והלבנת הון, עבירות מהן זוכה ע"י בית המשפט המחוזי. בעקבות הסכמות קודמות בין הצדדים, יושת על ביטון עונש של תשעה חודשי עבודות שירות וקנס כספי. "חברה ציבורית משמשת כצינור, פשוטו כמשמעו, להעברת כספים לגורמים עבריינים – היא חלום הבלהות של שוק ההון" קבע ביהמ"ש, שאף התייחס לעונש המוסכם וציין כי אין בו כדי להלום את חומרת המעשים ואת חומרת העבירות, אולם הדגיש כי עונש זה הוא חלק מהסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים "בחסותו של בית המשפט".
כזכור, נגד יאיר ביטון ואחרים הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כתב אישום בפרשה שעניינה היקשרותה של חברת ב. יאיר, חברה ציבורית שהיתה בניהולו, בקשר עסקי משמעותי עם חברה שאחד מהנהנים ובעל השליטה בה הוא יצחק אברג'יל, שהורשע בעבר כמי שעמד בראש ארגון פשיעה. על פי כתב האישום, במסגרת הקשר העסקי העביר יאיר ביטון מיליוני ש"ח מהחברה הציבורית לחברה שהיתה בשליטתו של יצחק אברג'יל, אגב ביצוע עבירות מרמה כלפי מנהליה של החברה הציבורית וכלפי החברה הציבורית עצמה, ותוך הסתרת הקשר העסקי עם החברה שהיתה בשליטתו של אברג'יל . הכספים אשר הועברו על ידי ביטון לחברה בשליטתו של אברג'יל מצאו את דרכם לאברג'יל עצמו, לבני משפחתו ולמקורביו.
בית המשפט המחוזי בת"א-יפו זיכה את ביטון מכל העבירות שיוחסו לו. פרקליטות המדינה, באמצעות מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה עו"ד רחל מטר ועו"ד שרית משגב, ערערה על זיכוי זה.
בדיון שהתקיים בחודש יולי האחרון, הסכימו הצדדים לקבל את הצעת בית המשפט לפיה ביטון יורשע בעבירה של קבלת דבר במרמה. כמו כן הוסכם כי הונחה תשתית להרשעתו של ביטון גם בעבירה של הלבנת הון, אולם נותרה מחלוקת בשאלה אם ניתנה לו הזדמנות להתגונן מפני הרשעה בעבירה זו. הוסכם, כי בכל מקרה, יושת על ביטון עונש של תשעה חודשי עבודות שירות וקנס כספי.
כאמור, היום הרשיע בית המשפט את ביטון גם בעבירה של הלבנת הון, נוסף על קבלת דבר במרמה, לאחר שנקבע כי היתה לו הזדמנות להתגונן מפני הרשעתו בעבירה זו.
בית המשפט ציין בפסק דינו כי: "מסכת האירועים העומדת בבסיס הפרשייה שלפנינו, בהם חברה ציבורית משמשת כצינור, פשוטו כמשמעו, להעברת כספים לגורמים עבריינים – היא חלום הבלהות של שוק ההון. ממש כך. במובן זה, הרשעת המשיב בעקבות אירועים אלה מתיישבת באופן מופתי הן עם תכליות חוק איסור הלבנת הון ומטרותיו, הן עם עקרונות היסוד עליהם מושתתת פעילותו של שוק ניירות הערך בישראל – וגם בכך, יש כדי להצדיק את התוצאה המתחייבת בעניינו". (סעיף 54 לפסק הדין).
בהחלטתו אף התייחס בית המשפט לעניין עונשו המקל של ביטון וציין כי "אין בעונש שהושת על המשיב כדי להלום את חומרת מעשיו, אולם ענישה זו מהווה חלק מן ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים בחסותו של בית המשפט, בהתאם לנסיבותיו הפרטניות של המשיב וההליך שלפנינו, ותו לא" (סעיף 55 לפסק הדין).
בדיונים בבית המשפט העליון הופיעו מטעם המדינה עו"ד אופיר טישלר ועו"ד איתי שהם מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, ועו"ד עפרה קרמני-אוטולנגי ועו"ד יונתן טל מפרקליטות מחוז ת"א.
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "התעקשותה של פרקליטות המדינה להגיש ערעור על הזיכוי נשאה פרי, והביאה להרשעתו של יאיר ביטון בעבירה של הלבנת הון. תיק זה היה אחד מביטויה החמורים ביותר של תופעה זו, שעה שהוזרמו במסגרתו מיליוני שקלים מחברה ציבורית, המנהלת סכומי עתק השייכים לציבור הרחב, לחברת חזית, ובהמשך מצאו הכספים את דרכם לידיו של ראש ארגון פשיעה. החלטת בית המשפט הבוקר, לקבל את עמדת הפרקליטות ולהרשיע את ביטון גם בעבירה של הלבנת הון, מהווה צעד חשוב במאבק בהלבנת הון ובהעברת מסר הרתעתי".
יום השואה הבין לאומי 2024
צדק היסטורי: ועדת השרים לענייני לחקיקה אישרה את הרחבת הסיוע המשפטי של משרד המשפטים לניצולי שואה ולוחמים בנאצים לכל התחומים וללא צורך בבדיקת זכאות כלכלית
שלום רב,
ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (א') את התיקון לחוק הסיוע המשפטי, אשר מרחיב את היקף הסיוע המשפטי לניצולי שואה לכל תחומי המשפט האזרחי, ללא צורך במבחן זכאות כלכלית.
תיקון החוק, שקודם על ידי משרד המשפטים, יאפשר את הרחבת הייצוג והייעוץ המשפטי מטעם משרד המשפטים לניצולי שואה לא רק בעניין זכויותיהם לקבלת תגמולים כניצולי שואה ולהליכים הנובעים מהם, אלא לכל נושא בו יידרשו ניצולי השואה לקבל עזרה משפטית, בשלל תחומי המשפט.
על פי נתונים שפורסמו במהלך השנה האחרונה, בישראל חיים כ-147,199 ניצולי שואה ונפגעי התנכלויות אנטישמיות בתקופת השואה, וגילם הממוצע עומד על 87.5 שנים, 462 מהם חצו את גיל 100. על פי החוק הקיים, משרד המשפטים מעניק סיוע משפטי לניצולי שואה ללא מבחן זכאות כלכלית בערכאות השונות לרבות בבתי המשפט המחוזי והעליון, בעניינים הנוגעים בעניין זכויותיהם לקבלת תגמולים ולהליכים הנובעים מהם, לפי חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק נכי המלחמה בנאצים. בנוסף, הסיוע המשפטי מעניק ייעוץ משפטי ראשוני וייצוג משפטי אותם מול עורכי דין פרטיים בענייני שכר טרחה הנגבה מהם.
כעת, במסגרת התיקון לחוק, ניצולי שואה ולוחמים בנאצים יהיו זכאים לקבל סיוע משפטי בכל תחומי הסיוע המשפטי, בהם, בין היתר, טיפול בחובות להוצאה לפועל, הוצאת צווי ירושה ועריכת צוואות, עריכת ייפוי כוח מתמשך, מעמד אישי, תחום הדיור הציבורי ותחומים רבים נוספים, וזאת ללא צורך בבחינת זכאות כלכלית.
שר המשפטים, יריב לוין: "מדובר בבשורה חשובה שתסייע רבות לניצולי השואה. הרחבת הסיוע המשפטי לכל התחומים האזרחיים הוא מהלך חשוב ומשמעותי ביותר עבור ציבור גדול של ניצולי שואה ולוחמים בנאצים החיים בישראל. עלינו לעשות הכל כדי להבטיח שכל אחד ואחת מהם יחיו בכבוד ויקבלו את כל מה שמגיע להם".
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "תיקון החוק להרחבת הסיוע המשפטי לניצולי שואה מצטרף למהלכים נוספים שמשרד המשפטים מקדם במטרה להנגיש את השירותים המשפטיים ולמיצוי זכויות מיטבי לציבור הרחב".
צדק היסטורי: ועדת השרים לענייני לחקיקה אישרה את הרחבת הסיוע המשפטי של משרד המשפטים לניצולי שואה ולוחמים בנאצים לכל התחומים וללא צורך בבדיקת זכאות כלכלית
שלום רב,
ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (א') את התיקון לחוק הסיוע המשפטי, אשר מרחיב את היקף הסיוע המשפטי לניצולי שואה לכל תחומי המשפט האזרחי, ללא צורך במבחן זכאות כלכלית.
תיקון החוק, שקודם על ידי משרד המשפטים, יאפשר את הרחבת הייצוג והייעוץ המשפטי מטעם משרד המשפטים לניצולי שואה לא רק בעניין זכויותיהם לקבלת תגמולים כניצולי שואה ולהליכים הנובעים מהם, אלא לכל נושא בו יידרשו ניצולי השואה לקבל עזרה משפטית, בשלל תחומי המשפט.
על פי נתונים שפורסמו במהלך השנה האחרונה, בישראל חיים כ-147,199 ניצולי שואה ונפגעי התנכלויות אנטישמיות בתקופת השואה, וגילם הממוצע עומד על 87.5 שנים, 462 מהם חצו את גיל 100. על פי החוק הקיים, משרד המשפטים מעניק סיוע משפטי לניצולי שואה ללא מבחן זכאות כלכלית בערכאות השונות לרבות בבתי המשפט המחוזי והעליון, בעניינים הנוגעים בעניין זכויותיהם לקבלת תגמולים ולהליכים הנובעים מהם, לפי חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק נכי המלחמה בנאצים. בנוסף, הסיוע המשפטי מעניק ייעוץ משפטי ראשוני וייצוג משפטי אותם מול עורכי דין פרטיים בענייני שכר טרחה הנגבה מהם.
כעת, במסגרת התיקון לחוק, ניצולי שואה ולוחמים בנאצים יהיו זכאים לקבל סיוע משפטי בכל תחומי הסיוע המשפטי, בהם, בין היתר, טיפול בחובות להוצאה לפועל, הוצאת צווי ירושה ועריכת צוואות, עריכת ייפוי כוח מתמשך, מעמד אישי, תחום הדיור הציבורי ותחומים רבים נוספים, וזאת ללא צורך בבחינת זכאות כלכלית.
שר המשפטים, יריב לוין: "מדובר בבשורה חשובה שתסייע רבות לניצולי השואה. הרחבת הסיוע המשפטי לכל התחומים האזרחיים הוא מהלך חשוב ומשמעותי ביותר עבור ציבור גדול של ניצולי שואה ולוחמים בנאצים החיים בישראל. עלינו לעשות הכל כדי להבטיח שכל אחד ואחת מהם יחיו בכבוד ויקבלו את כל מה שמגיע להם".
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "תיקון החוק להרחבת הסיוע המשפטי לניצולי שואה מצטרף למהלכים נוספים שמשרד המשפטים מקדם במטרה להנגיש את השירותים המשפטיים ולמיצוי זכויות מיטבי לציבור הרחב".
הודעה מטעם פרקליטות המדינה:
בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה במלואה, והותיר על כנו את הסכם הגישור המחייב את חברת רותם אמפרט נגב בע"מ וחברת כימיקלים לישראל בע"מ לשלם סכום כולל של 115 מיליון שקל עבור שיקום נחל אשלים וסביבותיו, לצד פיצוי בגין הנזק האקולוגי והוצאות משפט, בעקבות אירוע הזיהום החמור בנחל אשלים בשנת 2017. בית המשפט דחה את טענות המערערים, בהם "לובי 99" וחה"כ לשעבר מיקי רוזנטל וקבע כי: "נוכח התועלת הברורה הצפונה באישור הסדר הפשרה, לא נמצא בסיס מספק לקבלת ההתנגדות לאישורו".
כזכור, לבית המשפט העליון הוגש ערעור על הסכם הגישור שנחתם על ידי פרקליטות מחוז דרום בשיתוף היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, בשם רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה וקבוצות תובעים פרטיים נוספות, אל מול חברת רותם אמפרט נגב בע"מ וחברת כימיקלים לישראל בע"מ, בעקבות אירוע הזיהום בנחל אשלים בשנת 2017.
בערעור שהוגש לבית המשפט העליון ביקשו המערערים "לובי "99 וחה"כ לשעבר מיקי רוזנטל להתנגד להסכם הגישור בטענה כי ההסכם אינו סביר בשל כך שלא חייב באופן אישי את נושאי המשרה בחברות וכן משום שלא כלל סעדים אסדרתיים.
כאמור, בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה, אשר יוצגה בידי היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה באופן מלא, דחה את הערעור שהוגש בעניין הסכם הגישור וקבע כי אין מקום להתערב בהסכם, כפי שהוסכם ונחתם בין הצדדים במהלך הליך הגישור, והוא ייוותר על כנו: "לאחר ששמענו את טענות הצדדים נחה דעתנו כי במקרה זה, שבו היו מחלוקות שונות בסוגיית האחריות, ההסדר ש"דילג" על שאלת האחריות והתמקד בתוצאה של פיצוי איפשר להגיע לפשרה מהירה יותר, וכך לקדם את שיקום הסביבה ופיצוים של חברי הקבוצה". (סעיף 13 לפסק הדין).
באשר לטענות המערערים אודות סכום הפיצוי קבע בית המשפט כי: "לא הונחה תשתית לכך שהסכום המוסכם אינו הולם. סכום התביעה המקורי אינו מהווה, כשלעצמו, מדד, כאשר מביאים בחשבון את העובדה שדרך הפשרה ייתרה את ההתמודדות עם שאלות של הוכחה והיקף אחריות." (סעיף 10 לפסק הדין).
באשר לטענות המערערים אודות אחריות אישית של נושאי משרה קבע בית המשפט כי "המתנגדים לא יכלו להצביע באופן קונקרטי על אחריותם של נושאי משרה מסוימים, וכך נוכח התועלת הברורה הצפונה באישור הסדר הפשרה, לא נמצא בסיס מספק לקבלת ההתנגדות לאישורו". (סעיף 16 לפסק הדין).
רקע:
ב-30 ביוני 2017, בעקבות קריסה של דופן בבריכת פוספוגבס שבחזקת חברת רותם אמפרט החלה גלישה מסיבית של 100-250 אלף קוב נוזלים חומציים מהבריכה לנחל אשלים ולסביבה למשך כ-48 שעות ולאורך יותר מ-20 ק"מ, תוך גרימת נזק אקולוגי ונזק לחי ולצומח בנחל אשלים וסביבתו.
הנחל הוצף לכל אורכו בנוזלים חומציים, אשר הובילו לפגיעה אקולוגית קיצונית, להרג רב בחי ובצומח, פגע בזמינות המזון לבעלי-החיים לאורך הזמן ולפגיעה חמורה בתפקוד האקולוגי של הנחל. מלבד הנזק המיידי והחמור לטבע והפגיעה בצומח ובחי, נגרם נזק לטווח הארוך באופן שיכולת ההישרדות והרביה של מיני צמחים ואוכלוסיית בעלי חיים בנחל נפגעה קשות. הקרקע לאורך מקטעי הנחל השונים זוהמה באופן נרחב ואף מעבר לגדותיו, באופן אשר חייב את סגירת האזור לכניסת מטיילים, והוא נותר סגור עד ליוני 2020.
הנחל נפתח מחדש למטיילים בתום בדיקות ולאחר השלמת סקר סיכונים מקיף, שנערך בהתאם להנחיות ולנוהלי המשרד להגנת הסביבה, ולאחר שממצאי הסקר נבחנו על ידי מומחים במשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ורשות הטבע והגנים ונקבע כי הכניסה לנחל אינה כרוכה עוד בסיכון בלתי קביל לבני אדם.
בעקבות אירוע הזיהום החמור, במאי 2018 הגישה פרקליטות מחוז דרום (פלילי) בשיתוף היחידה לאכיפה אזרחית בשם רשות הטבע והגנים בשיתוף ובתיאום עם המשרד להגנת הסביבה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשם כל תושבי מדינת ישראל, על יסוד עמדתה כי היא פועלת כנאמן הציבור, על-מנת לזכות בשם הציבור בפיצוי שיושת על מי שגרם לזיהום של הסביבה, לרבות ובפרט בנוגע לשיקום נחל אשלים וסביבתו ולפיצוי בגין נזקים סביבתיים ואקולוגיים שנגרמו.
במסגרת ההליך הצדדים פנו להליך גישור שהסתיים בהסכם גישור, אשר קובע כי כי"ל תישא בעלות תוצאותיו של האירוע ותעמיד סכום כולל של כ-115 מיליון שקל עבור עלויות פעולות שיקום הנחל וסביבתו, פיצוי לטובת הציבור והקבוצות עבור הנזק האקולוגי שנגרם לכלל הציבור עקב הפגיעה בסביבה הטבעית והפגיעה בשירותי המערכת האקולוגית, וכן עבור הוצאות משפטיות.
את התיק ניהלו בשלב חתימת הסכם הגישור עורכי הדין אסנת דפנה מהיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה ואנטוניוס מרשי מפרקליטות מחוז דרום. עו"ד נועה בר צבי ייצגה את מדינת ישראל בהליך הערעור בבית המשפט העליון, לצד הלשכה המשפית של המשרד להגנת הסביבה במחוז דרום.
בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה במלואה, והותיר על כנו את הסכם הגישור המחייב את חברת רותם אמפרט נגב בע"מ וחברת כימיקלים לישראל בע"מ לשלם סכום כולל של 115 מיליון שקל עבור שיקום נחל אשלים וסביבותיו, לצד פיצוי בגין הנזק האקולוגי והוצאות משפט, בעקבות אירוע הזיהום החמור בנחל אשלים בשנת 2017. בית המשפט דחה את טענות המערערים, בהם "לובי 99" וחה"כ לשעבר מיקי רוזנטל וקבע כי: "נוכח התועלת הברורה הצפונה באישור הסדר הפשרה, לא נמצא בסיס מספק לקבלת ההתנגדות לאישורו".
כזכור, לבית המשפט העליון הוגש ערעור על הסכם הגישור שנחתם על ידי פרקליטות מחוז דרום בשיתוף היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, בשם רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה וקבוצות תובעים פרטיים נוספות, אל מול חברת רותם אמפרט נגב בע"מ וחברת כימיקלים לישראל בע"מ, בעקבות אירוע הזיהום בנחל אשלים בשנת 2017.
בערעור שהוגש לבית המשפט העליון ביקשו המערערים "לובי "99 וחה"כ לשעבר מיקי רוזנטל להתנגד להסכם הגישור בטענה כי ההסכם אינו סביר בשל כך שלא חייב באופן אישי את נושאי המשרה בחברות וכן משום שלא כלל סעדים אסדרתיים.
כאמור, בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה, אשר יוצגה בידי היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה באופן מלא, דחה את הערעור שהוגש בעניין הסכם הגישור וקבע כי אין מקום להתערב בהסכם, כפי שהוסכם ונחתם בין הצדדים במהלך הליך הגישור, והוא ייוותר על כנו: "לאחר ששמענו את טענות הצדדים נחה דעתנו כי במקרה זה, שבו היו מחלוקות שונות בסוגיית האחריות, ההסדר ש"דילג" על שאלת האחריות והתמקד בתוצאה של פיצוי איפשר להגיע לפשרה מהירה יותר, וכך לקדם את שיקום הסביבה ופיצוים של חברי הקבוצה". (סעיף 13 לפסק הדין).
באשר לטענות המערערים אודות סכום הפיצוי קבע בית המשפט כי: "לא הונחה תשתית לכך שהסכום המוסכם אינו הולם. סכום התביעה המקורי אינו מהווה, כשלעצמו, מדד, כאשר מביאים בחשבון את העובדה שדרך הפשרה ייתרה את ההתמודדות עם שאלות של הוכחה והיקף אחריות." (סעיף 10 לפסק הדין).
באשר לטענות המערערים אודות אחריות אישית של נושאי משרה קבע בית המשפט כי "המתנגדים לא יכלו להצביע באופן קונקרטי על אחריותם של נושאי משרה מסוימים, וכך נוכח התועלת הברורה הצפונה באישור הסדר הפשרה, לא נמצא בסיס מספק לקבלת ההתנגדות לאישורו". (סעיף 16 לפסק הדין).
רקע:
ב-30 ביוני 2017, בעקבות קריסה של דופן בבריכת פוספוגבס שבחזקת חברת רותם אמפרט החלה גלישה מסיבית של 100-250 אלף קוב נוזלים חומציים מהבריכה לנחל אשלים ולסביבה למשך כ-48 שעות ולאורך יותר מ-20 ק"מ, תוך גרימת נזק אקולוגי ונזק לחי ולצומח בנחל אשלים וסביבתו.
הנחל הוצף לכל אורכו בנוזלים חומציים, אשר הובילו לפגיעה אקולוגית קיצונית, להרג רב בחי ובצומח, פגע בזמינות המזון לבעלי-החיים לאורך הזמן ולפגיעה חמורה בתפקוד האקולוגי של הנחל. מלבד הנזק המיידי והחמור לטבע והפגיעה בצומח ובחי, נגרם נזק לטווח הארוך באופן שיכולת ההישרדות והרביה של מיני צמחים ואוכלוסיית בעלי חיים בנחל נפגעה קשות. הקרקע לאורך מקטעי הנחל השונים זוהמה באופן נרחב ואף מעבר לגדותיו, באופן אשר חייב את סגירת האזור לכניסת מטיילים, והוא נותר סגור עד ליוני 2020.
הנחל נפתח מחדש למטיילים בתום בדיקות ולאחר השלמת סקר סיכונים מקיף, שנערך בהתאם להנחיות ולנוהלי המשרד להגנת הסביבה, ולאחר שממצאי הסקר נבחנו על ידי מומחים במשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ורשות הטבע והגנים ונקבע כי הכניסה לנחל אינה כרוכה עוד בסיכון בלתי קביל לבני אדם.
בעקבות אירוע הזיהום החמור, במאי 2018 הגישה פרקליטות מחוז דרום (פלילי) בשיתוף היחידה לאכיפה אזרחית בשם רשות הטבע והגנים בשיתוף ובתיאום עם המשרד להגנת הסביבה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשם כל תושבי מדינת ישראל, על יסוד עמדתה כי היא פועלת כנאמן הציבור, על-מנת לזכות בשם הציבור בפיצוי שיושת על מי שגרם לזיהום של הסביבה, לרבות ובפרט בנוגע לשיקום נחל אשלים וסביבתו ולפיצוי בגין נזקים סביבתיים ואקולוגיים שנגרמו.
במסגרת ההליך הצדדים פנו להליך גישור שהסתיים בהסכם גישור, אשר קובע כי כי"ל תישא בעלות תוצאותיו של האירוע ותעמיד סכום כולל של כ-115 מיליון שקל עבור עלויות פעולות שיקום הנחל וסביבתו, פיצוי לטובת הציבור והקבוצות עבור הנזק האקולוגי שנגרם לכלל הציבור עקב הפגיעה בסביבה הטבעית והפגיעה בשירותי המערכת האקולוגית, וכן עבור הוצאות משפטיות.
את התיק ניהלו בשלב חתימת הסכם הגישור עורכי הדין אסנת דפנה מהיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה ואנטוניוס מרשי מפרקליטות מחוז דרום. עו"ד נועה בר צבי ייצגה את מדינת ישראל בהליך הערעור בבית המשפט העליון, לצד הלשכה המשפית של המשרד להגנת הסביבה במחוז דרום.
עו"ד אסנת דפנה, מנהלת היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה: "זיהום נחל אשלים היה אסון אקולוגי רחב היקף. שמחנו לגלות כי בית המשפט קיבל את עמדנו, לפיה נכון היה במקרה זה לאמץ את הסדר הגישור, המטיל את האחריות על החברות המזהמות לשאת בעלויות שיקום הנחל לצד פיצוי הציבור בגין הפגיעה. שאלת האחריות האישית שהעסיקה את המערערים עודנה מתבררת בהליך הפלילי, אך ההחלטה לאשר את ההסדר תוביל לכך שכבר כעת ניתן יהיה להתחיל בהליך השיקום הסביבתי. זוהי החלטה חשובה המהווה אבן דרך נוספת במאבק הבלתי מתפשר של המדינה במי שפוגעים בסביבה, גם באמצעות הגשת תביעות אזרחיות, ואנו נמשיך להיאבק כי חברות מזהמות לא רק יישאו בעלויות השיקום אלא ידאגו לפצות את הציבור הרחב בגין הפגיעה במשאבים סביבתיים השייכים לו".
בימים אלו, משלימה המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה את חקירתו הפלילית של אירוע הזיהום. בשל מורכבות האירוע וייחודיותו, החקירה נדרשה לעזרה משפטית ועבודה עם אנשי מקצוע רבים, אשר חלקם בחו"ל, בתיאום פרקליטות המדינה. בין היתר, חוקרי המשטרה הירוקה של המשרד ביצעו לאחרונה חקירות בארה"ב, אשר היו תלויות בגורמי אכיפה בחו"ל. עם תום השלמת תיק החקירה, תעביר המשטרה הירוקה של המשרד את התיק לפרקליטות המדינה.
לנוחיותכם, מצ"ב קישור לפסק הדין:
https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts/23/400/054/a06&fileName=23054400.A06&type=2
בימים אלו, משלימה המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה את חקירתו הפלילית של אירוע הזיהום. בשל מורכבות האירוע וייחודיותו, החקירה נדרשה לעזרה משפטית ועבודה עם אנשי מקצוע רבים, אשר חלקם בחו"ל, בתיאום פרקליטות המדינה. בין היתר, חוקרי המשטרה הירוקה של המשרד ביצעו לאחרונה חקירות בארה"ב, אשר היו תלויות בגורמי אכיפה בחו"ל. עם תום השלמת תיק החקירה, תעביר המשטרה הירוקה של המשרד את התיק לפרקליטות המדינה.
לנוחיותכם, מצ"ב קישור לפסק הדין:
https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts/23/400/054/a06&fileName=23054400.A06&type=2
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד דיאב אבו דייה (48) ממסעודין אלעזמה, יובל שרון (48) מקדרון, לואי הניה (39) מתל שבע, סאמר אבו דייה (22), תאמר אבו דייה (23) ונאדר אבו דייה (20) מסעודין אלעזאמה. לאחר שבשל סכסוך עסקי סחטו באיומים חלק מבעלי מתחם הנופש באגם ניצנים.
מכתב האישום שהגיש עו"ד ציון קינן מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) עולה כי שרון הינו בעלים של חברת אחזקות, אשר חתם עם בעליה של חברה ק. על הסכם שיתוף פעולה להקמה וניהול של מתחם באגם ניצנים. במהלך חודש מרץ 2023, נתגלעה מחלוקת בין השותפים, שבסיומה סיכמו הצדדים לסיכום בעל פה, כי חברת ק. תמשיך להשקיע כספים, אך תפסיק לשלם את תשלומי החוזה המקורי ובסיום הקמת המתחם יערכו הצדדים התחשבנות. המתחם פעם החל מחודש יולי 2023 למשך כשלושה חודשים והכנסותיו נאמדו בכ 4.6 מיליון ₪. על אף הסיכום בין הצדדים, במהלך תקופת הפעילות שלח שרון לחברת ק. מכתב התראה כי הם מפרים את החוזה ביניהם ודרש מהם לשלם לאלתר סכום של 550,400 ₪. בסמוך לאחר שליחת המכתב שוחח שרון עם דיאב סיפר לו על המחלוקת וביקש את עזרתו.
מספר ימים אחרי לאחר שליחת המכתב, החליף שרון את המנעולים במתחם אז, הגיעו שלושת המתלוננים, בעלי חברת ק., למקום עם חבריהם ובין הצדדים התפתח עימות מילולי שבסופו נותרו שניים מהמתלוננים ללון במתחם. בהמשך אותו הלילה, ביקש שרון מדיאב כי יגיעו על מנת להוציאם בכוח מהמתחם. בשעות הבוקר המוקדמות הגיע דיאב למתחם עם בניו סאמר תאמר ונאדר, הערו את המתלוננים משנתם והורה להם לצאת מהמתחם תוך שהוא מבהיר להם שעל מנת שיוכלו להיכנס בחזרה למתחם עליהם לשלשם לשרון את ה 550,000 ₪ שהם חייבים לו. בנוסף, ציין דיאב, כי הוא משוחרר מתיק של סחיטה באיומים וכי מעכשיו הוא שומר על המקום והם חייבים לו 25,000 ₪. במהלך האירוע הקיפו דיאב ובניו את המתלוננים וליוו אותם באופן צמוד ומאיים מחוץ למתחם. עקב איומים של דיאב והתנהגות ילדיו יצאו המתלוננים מהמקום. יום למחרת חזרו שני המתלוננים למקום וביקשו להיכנס למתחם, אז יצא הניה אחז באחד מהם ואמר לו לעוף מהמקום.
החל מהמועד בו הועזבו המתלוננים את המתחם נותרו הנאשמים במתחם ומנעו מהם את כניסתם לאור האמור נגרם למתלוננים נזק של כ 150,000 ₪ בשל אבדן הכנסות, תשלומי דמי ביטול ונזק לסחורה קיימת.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד קינן כי: " המשיבים במעשיהם אלו, הוכיחו כי הינם מסוכנים לציבור, ועל בית המשפט הנכבד להעביר מסר נהיר וחד משמעי כי בעבירות מעין אלו, כשהמסוכנות הטבועה בהן גבוהה לאין שיעור, אין חלופה שיהא בה כדי לאיין את מסוכנותם של המשיבים."
לדיאב יוחסו עבירות של סחיטה באיומים והפרת הוראה חוקית לאחר שהפר את תנאי מעצר הבית שהוטלו עליו בתיק אחר המתנהל נגדו בגין סחיטה ואיומים; לשרון יוחסה עבירת סחיטה באיומים ולהניה, סאמר, תאמר ונאדר יוחסה עבירה של סיוע לסחיטה באיומים.
פרקליטות המדינה הגישה כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד דיאב אבו דייה (48) ממסעודין אלעזמה, יובל שרון (48) מקדרון, לואי הניה (39) מתל שבע, סאמר אבו דייה (22), תאמר אבו דייה (23) ונאדר אבו דייה (20) מסעודין אלעזאמה. לאחר שבשל סכסוך עסקי סחטו באיומים חלק מבעלי מתחם הנופש באגם ניצנים.
מכתב האישום שהגיש עו"ד ציון קינן מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) עולה כי שרון הינו בעלים של חברת אחזקות, אשר חתם עם בעליה של חברה ק. על הסכם שיתוף פעולה להקמה וניהול של מתחם באגם ניצנים. במהלך חודש מרץ 2023, נתגלעה מחלוקת בין השותפים, שבסיומה סיכמו הצדדים לסיכום בעל פה, כי חברת ק. תמשיך להשקיע כספים, אך תפסיק לשלם את תשלומי החוזה המקורי ובסיום הקמת המתחם יערכו הצדדים התחשבנות. המתחם פעם החל מחודש יולי 2023 למשך כשלושה חודשים והכנסותיו נאמדו בכ 4.6 מיליון ₪. על אף הסיכום בין הצדדים, במהלך תקופת הפעילות שלח שרון לחברת ק. מכתב התראה כי הם מפרים את החוזה ביניהם ודרש מהם לשלם לאלתר סכום של 550,400 ₪. בסמוך לאחר שליחת המכתב שוחח שרון עם דיאב סיפר לו על המחלוקת וביקש את עזרתו.
מספר ימים אחרי לאחר שליחת המכתב, החליף שרון את המנעולים במתחם אז, הגיעו שלושת המתלוננים, בעלי חברת ק., למקום עם חבריהם ובין הצדדים התפתח עימות מילולי שבסופו נותרו שניים מהמתלוננים ללון במתחם. בהמשך אותו הלילה, ביקש שרון מדיאב כי יגיעו על מנת להוציאם בכוח מהמתחם. בשעות הבוקר המוקדמות הגיע דיאב למתחם עם בניו סאמר תאמר ונאדר, הערו את המתלוננים משנתם והורה להם לצאת מהמתחם תוך שהוא מבהיר להם שעל מנת שיוכלו להיכנס בחזרה למתחם עליהם לשלשם לשרון את ה 550,000 ₪ שהם חייבים לו. בנוסף, ציין דיאב, כי הוא משוחרר מתיק של סחיטה באיומים וכי מעכשיו הוא שומר על המקום והם חייבים לו 25,000 ₪. במהלך האירוע הקיפו דיאב ובניו את המתלוננים וליוו אותם באופן צמוד ומאיים מחוץ למתחם. עקב איומים של דיאב והתנהגות ילדיו יצאו המתלוננים מהמקום. יום למחרת חזרו שני המתלוננים למקום וביקשו להיכנס למתחם, אז יצא הניה אחז באחד מהם ואמר לו לעוף מהמקום.
החל מהמועד בו הועזבו המתלוננים את המתחם נותרו הנאשמים במתחם ומנעו מהם את כניסתם לאור האמור נגרם למתלוננים נזק של כ 150,000 ₪ בשל אבדן הכנסות, תשלומי דמי ביטול ונזק לסחורה קיימת.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציין עו"ד קינן כי: " המשיבים במעשיהם אלו, הוכיחו כי הינם מסוכנים לציבור, ועל בית המשפט הנכבד להעביר מסר נהיר וחד משמעי כי בעבירות מעין אלו, כשהמסוכנות הטבועה בהן גבוהה לאין שיעור, אין חלופה שיהא בה כדי לאיין את מסוכנותם של המשיבים."
לדיאב יוחסו עבירות של סחיטה באיומים והפרת הוראה חוקית לאחר שהפר את תנאי מעצר הבית שהוטלו עליו בתיק אחר המתנהל נגדו בגין סחיטה ואיומים; לשרון יוחסה עבירת סחיטה באיומים ולהניה, סאמר, תאמר ונאדר יוחסה עבירה של סיוע לסחיטה באיומים.
שלום רב,
בהמשך למסמך שהופץ אמש במשרד המשפטים מבהירים: מדובר במייל שהפיץ אגף הביטחון לעובדי המשרד. מדובר בחידוד הנחיות קיימות ואין מדובר בהיערכות מיוחדת.
בהמשך למסמך שהופץ אמש במשרד המשפטים מבהירים: מדובר במייל שהפיץ אגף הביטחון לעובדי המשרד. מדובר בחידוד הנחיות קיימות ואין מדובר בהיערכות מיוחדת.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לביתה משפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד ראזי חמאדה (20) תושב שפרעם בגין עבירות ניסיון לבצע מעשה טרור של הצתה, פעולות בנשק למטרות טרור ועוד. זאת לאחר שזרק בקבוק תבערה לעבר תחנת המשטרה בשפרעם ותכנן להבעיר אש בשטח הצמוד לבתי הזיקוק בחיפה.
מכתב האישום שהגישה עו״ד שיקמה נחמיאס מפרקליטות מחוז חיפה פלילי, עולה שמאז היה חמאדה בן 16 החל לגלות עניין הולך וגובר בארגון החמאס ובפעילותו, ופיתח הזדהות אידיאולוגית עם פעולות הארגון. במסגרת תמיכתו בחמאס, צפה חמאדה בסרטונים ובנאומים של מנהיגי הארגון, וכן נהג להתעדכן בחדשות החמאס באופן קבוע.
בעקבות המלחמה בעזה, גמלה בליבו של חמאדה ההחלטה לעשות מעשה שיהיה בו כדי לתמוך בארגון החמאס ובתושבי עזה, ואשר יגרום להפסקת הלחימה של מדינת ישראל בארגון החמאס . לצורך מימוש ההחלטה תכנן חמאדה להבעיר אש בשטח הצמוד לגדר המקיפה את בתי הזיקוק בחיפה, שטח הנמצא מטרים ספורים מבתי הזיקוק ובו צינורות וצמחיה רבה. לצורך מימוש התוכנית ובמטרה לקדם ביצוע מעשה טרור, רכש הנאשם צינור באמצעותו תכנן לשאוב דלק, בתאריך 21.11.23 יצא הנאשם מביתו בשפרעם לכיוון בתי הזיקוק, רכש בנזין, ונסע ברכב ללא אורות דולקים, מתחנת הדלק לבתי הזיקוק לצורך מימוש התוכנית. בעת נסיעתו עצרו את הרכב שוטרים, והנאשם עוכב לתחנת משטרת שפרעם, ובכך נמנעה הוצאת התוכנית אל הפועל.
בתאריך 24.12.23, ייצר חמאדה 3 בקבוקי תבערה זאת על מנת להציתם ולהשליכם לעבר תחנת המשטרה בשפרעם. חמאדה יצא מביתו, כאשר הוא נושא מצית, על ראשו כובע גרב, על צווארו כאפיה וכשהוא מצוייד בבקבוקי תבערה. בהגיעו לקרבת תחנת משטרת שפרעם, ולאחר שערך סריקה מקדימה באזור, כיסה חמאדה את ראשו ואת פניו באמצעות הכאפיה הגיע למדרכה הסמוכה לתחנת המשטרה, הוציא את אחד מבקבוק תבערה הצית אותו והשליכו לכיוון תחנת המשטרה, ממרחק של כ-20 מ'. בקבוק התבערה הראשון פגע בשער תחנת המשטרה ונפל ארצה במרחק מטרים בודדים ממשרדי התחנה ומחדר בו ישב אותה עת מאבטח התחנה. המאבטח דלק אחרי חמאדה שזרק לעברו את בקבוק התבערה השני שבינתיים הדליק.
בנוסף, במהלך אירועי "שומר חומות" בשנת 2021 השתתף חמאדה בהפרות סדר והתפרעויות שהתרחשו בעיר שפרעם ואף יידה אבנים לעבר כוחות המשטרה שהיו במקום.
פרקליטות המדינה הגישה לביתה משפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד ראזי חמאדה (20) תושב שפרעם בגין עבירות ניסיון לבצע מעשה טרור של הצתה, פעולות בנשק למטרות טרור ועוד. זאת לאחר שזרק בקבוק תבערה לעבר תחנת המשטרה בשפרעם ותכנן להבעיר אש בשטח הצמוד לבתי הזיקוק בחיפה.
מכתב האישום שהגישה עו״ד שיקמה נחמיאס מפרקליטות מחוז חיפה פלילי, עולה שמאז היה חמאדה בן 16 החל לגלות עניין הולך וגובר בארגון החמאס ובפעילותו, ופיתח הזדהות אידיאולוגית עם פעולות הארגון. במסגרת תמיכתו בחמאס, צפה חמאדה בסרטונים ובנאומים של מנהיגי הארגון, וכן נהג להתעדכן בחדשות החמאס באופן קבוע.
בעקבות המלחמה בעזה, גמלה בליבו של חמאדה ההחלטה לעשות מעשה שיהיה בו כדי לתמוך בארגון החמאס ובתושבי עזה, ואשר יגרום להפסקת הלחימה של מדינת ישראל בארגון החמאס . לצורך מימוש ההחלטה תכנן חמאדה להבעיר אש בשטח הצמוד לגדר המקיפה את בתי הזיקוק בחיפה, שטח הנמצא מטרים ספורים מבתי הזיקוק ובו צינורות וצמחיה רבה. לצורך מימוש התוכנית ובמטרה לקדם ביצוע מעשה טרור, רכש הנאשם צינור באמצעותו תכנן לשאוב דלק, בתאריך 21.11.23 יצא הנאשם מביתו בשפרעם לכיוון בתי הזיקוק, רכש בנזין, ונסע ברכב ללא אורות דולקים, מתחנת הדלק לבתי הזיקוק לצורך מימוש התוכנית. בעת נסיעתו עצרו את הרכב שוטרים, והנאשם עוכב לתחנת משטרת שפרעם, ובכך נמנעה הוצאת התוכנית אל הפועל.
בתאריך 24.12.23, ייצר חמאדה 3 בקבוקי תבערה זאת על מנת להציתם ולהשליכם לעבר תחנת המשטרה בשפרעם. חמאדה יצא מביתו, כאשר הוא נושא מצית, על ראשו כובע גרב, על צווארו כאפיה וכשהוא מצוייד בבקבוקי תבערה. בהגיעו לקרבת תחנת משטרת שפרעם, ולאחר שערך סריקה מקדימה באזור, כיסה חמאדה את ראשו ואת פניו באמצעות הכאפיה הגיע למדרכה הסמוכה לתחנת המשטרה, הוציא את אחד מבקבוק תבערה הצית אותו והשליכו לכיוון תחנת המשטרה, ממרחק של כ-20 מ'. בקבוק התבערה הראשון פגע בשער תחנת המשטרה ונפל ארצה במרחק מטרים בודדים ממשרדי התחנה ומחדר בו ישב אותה עת מאבטח התחנה. המאבטח דלק אחרי חמאדה שזרק לעברו את בקבוק התבערה השני שבינתיים הדליק.
בנוסף, במהלך אירועי "שומר חומות" בשנת 2021 השתתף חמאדה בהפרות סדר והתפרעויות שהתרחשו בעיר שפרעם ואף יידה אבנים לעבר כוחות המשטרה שהיו במקום.
הודעה מטעם הפרקליטות:
בית משפט השלום בראשל"צ הרשיע אתמול את ארי הרו, ששימש כראש הסגל בלשכתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בעבירה של מרמה והפרת אמונים. זאת, לאחר שהרו הודה היום בעובדות כתב האישום נגדו, במסגרת הסדר טיעון בפרשת חברת 3H גלובל. כתב האישום והסדר הטיעון הוגשו במסגרת הסכם עד המדינה שנחתם עם הרו בפרשות המכונות 1000 ו-2000.
לפי ההסדר, הצדדים יעתרו לגזור על הרו עונש של שישה חודשי עבודות שירות וקנס כספי בסך של 700 אלף שקלים. לאחר הרשעתו לפי הודאתו, נקבע כי הטיעונים לעונש יתקיימו לאחר קבלת חוות דעת הממונה על עבודות שירות.
לפי כתב האישום שבו הודה הרו, לפני כניסתו לתפקיד ראש הסגל בלשכת רה"מ נתניהו בינואר 2014, ובמסגרת הבקשה להסדיר את נושא ניגוד העניינים, הרו ביצע מכירה פיקטיבית של חברה פרטית שהייתה בבעלותו ועסקה בייעוץ וליווי בתחומי מדיניות ממשלתית. הוא הציג ליועצת המשפטית במשרד רה"מ מצג לפיו הוא ניתק כל זיקה לחברה - כשלמעשה שימר את זיקותיו אליה, וכך קיבל את האישור להיכנס לתפקידו כראש הסגל.
עוד לפי כתב האישום, בשנת 2014 הזמינה חברה בשם "ניפ גלובל" את נשיא מדגסקר, שהתנה את ביקורו בישראל בקיום פגישה רשמית עם הנשיא או ראש הממשלה. לאחר שמשרד החוץ סירב לבקשה לפגישה, פנו נציגי חברת "ניפ" להרו, שהפנה אותם לחברת 3H ובעקבות פנייה זו הוסכם כי 3H תעניק ל"ניפ" שירותי קשרי ממשל בקשר לביקור נשיא מדגסקר. הרו הודה שסייע בתיאום הפגישה בין נשיא מדגסקר לראש הממשלה, כשהוא פועל במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו הציבורי לאינטרס האישי שלו.
התיק מטופל ע"י עו"ד מורן ברטפלד מפרקליטות מיסוי וכלכלה ונחקר ע"י יאח"ה בלהב 433 שבמשטרת ישראל.
בית משפט השלום בראשל"צ הרשיע אתמול את ארי הרו, ששימש כראש הסגל בלשכתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בעבירה של מרמה והפרת אמונים. זאת, לאחר שהרו הודה היום בעובדות כתב האישום נגדו, במסגרת הסדר טיעון בפרשת חברת 3H גלובל. כתב האישום והסדר הטיעון הוגשו במסגרת הסכם עד המדינה שנחתם עם הרו בפרשות המכונות 1000 ו-2000.
לפי ההסדר, הצדדים יעתרו לגזור על הרו עונש של שישה חודשי עבודות שירות וקנס כספי בסך של 700 אלף שקלים. לאחר הרשעתו לפי הודאתו, נקבע כי הטיעונים לעונש יתקיימו לאחר קבלת חוות דעת הממונה על עבודות שירות.
לפי כתב האישום שבו הודה הרו, לפני כניסתו לתפקיד ראש הסגל בלשכת רה"מ נתניהו בינואר 2014, ובמסגרת הבקשה להסדיר את נושא ניגוד העניינים, הרו ביצע מכירה פיקטיבית של חברה פרטית שהייתה בבעלותו ועסקה בייעוץ וליווי בתחומי מדיניות ממשלתית. הוא הציג ליועצת המשפטית במשרד רה"מ מצג לפיו הוא ניתק כל זיקה לחברה - כשלמעשה שימר את זיקותיו אליה, וכך קיבל את האישור להיכנס לתפקידו כראש הסגל.
עוד לפי כתב האישום, בשנת 2014 הזמינה חברה בשם "ניפ גלובל" את נשיא מדגסקר, שהתנה את ביקורו בישראל בקיום פגישה רשמית עם הנשיא או ראש הממשלה. לאחר שמשרד החוץ סירב לבקשה לפגישה, פנו נציגי חברת "ניפ" להרו, שהפנה אותם לחברת 3H ובעקבות פנייה זו הוסכם כי 3H תעניק ל"ניפ" שירותי קשרי ממשל בקשר לביקור נשיא מדגסקר. הרו הודה שסייע בתיאום הפגישה בין נשיא מדגסקר לראש הממשלה, כשהוא פועל במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו הציבורי לאינטרס האישי שלו.
התיק מטופל ע"י עו"ד מורן ברטפלד מפרקליטות מיסוי וכלכלה ונחקר ע"י יאח"ה בלהב 433 שבמשטרת ישראל.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד עיאד אבו עסא (34) מתל שבע לאחר שאמר למוכר בחנות תכשיטים כי הוא מחבל ושדד ממנו סחורה בשווי מאות אלפי שקלים.
מכתב האישום שהגישה עו"ד הדס עמר מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) עולה כי לפני כשבועיים בשעות אחר הצהריים נכנס אבו עסא לחנות תכשיטים בעיר באר שבע, אמר לבעלי המקום, שבדיוק הכניס סחורה לכספת, אני מחבל אני אשחט אותך ושלף סכין צבעוני. בעלי המקום ניסה לקחת את הסכין מידיו של אבו עסא ובין השניים התנהל מאבק, במהלכו נפצע בעל המקום. לאחר שדד אבו עסא מהכספת תכשיטי זהב בשווי מוערך של כ-200 אלף ש"ח ונמלט מהחנות בריצה.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהגישה עו"ד עמר במקביל צוין כי: "... המשיב שדד בצורה אלימה את החנות שבבעלות המתלונן. המשיב ישב מחוץ לחנות והסתכל לכיוונה, מה שמעיד על התכנון המוקדם. המשיב ביצע את השוד כשהוא מזויין בסכין, ואף השתמש בו ופצע את המתלונן כאשר זה האחרון התנגד."
לאבו עסא יוחסו עבירות של שוד בנסיבות מחמירות ופציעה בנסיבות מחמירות.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד עיאד אבו עסא (34) מתל שבע לאחר שאמר למוכר בחנות תכשיטים כי הוא מחבל ושדד ממנו סחורה בשווי מאות אלפי שקלים.
מכתב האישום שהגישה עו"ד הדס עמר מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) עולה כי לפני כשבועיים בשעות אחר הצהריים נכנס אבו עסא לחנות תכשיטים בעיר באר שבע, אמר לבעלי המקום, שבדיוק הכניס סחורה לכספת, אני מחבל אני אשחט אותך ושלף סכין צבעוני. בעלי המקום ניסה לקחת את הסכין מידיו של אבו עסא ובין השניים התנהל מאבק, במהלכו נפצע בעל המקום. לאחר שדד אבו עסא מהכספת תכשיטי זהב בשווי מוערך של כ-200 אלף ש"ח ונמלט מהחנות בריצה.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהגישה עו"ד עמר במקביל צוין כי: "... המשיב שדד בצורה אלימה את החנות שבבעלות המתלונן. המשיב ישב מחוץ לחנות והסתכל לכיוונה, מה שמעיד על התכנון המוקדם. המשיב ביצע את השוד כשהוא מזויין בסכין, ואף השתמש בו ופצע את המתלונן כאשר זה האחרון התנגד."
לאבו עסא יוחסו עבירות של שוד בנסיבות מחמירות ופציעה בנסיבות מחמירות.
הודעה מטעם הפרקליטות:
החלטות הפרקליטות בנוגע לתאגידים החשודים בפרשות 4000 ו-2000 בתיקי האלפים:
הפרקליטות התקשרה עם חברת בזק בהסדר להפסקת הליכים מותנים בתנאים, לפי חוק ניירות ערך, במסגרתו היא תודה בעובדות המגבשות עבירה של דיווח מטעה שפרסמה ותשלם לקופת המדינה 800 אלף שקל. ככל שתעמוד בתנאי ההסדר, לא יוגש נגדה כתב אישום בפרשה.
במקביל, החליטה הפרקליטות לסגור את תיקי החקירה נגד חברות וואלה תקשורת (פרשה 4000) וידיעות אחרונות (פרשה 2000) לאחר שנבחנו טענות באי כוחן של החברות בשימוע שנערך להן.
רקע:
חברת בזק וחברת וואלה נחשדו בעבירות במסגרת פרשת 4000. זאת, מכוח פעולותיו ומחשבתו הפלילית של שאול אלוביץ', שהיה בעל השליטה בקבוצת בזק ונושא משרה בחברות, והועמד לדין בגין עבירה של מתן שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו, עבירת דיווח ועבירה של שיבוש מהלכי משפט. כן נחשדה בזק מכוח פעולותיה של סטלה הנדלר שהייתה מנכ"לית החברה.
חברת ידיעות אחרונות בע"מ נחשדה בפרשת 2000 מכוח פעולותיו ומחשבתו הפלילית של ארנון מוזס, שהיה נושא משרה בתאגיד, והועמד לדין בגין הצעת שוחד לראש הממשלה נתניהו, בדמות שינוי הסיקור בעיתון ובאתרYnet , בתמורה לצעדי חקיקה שתטיל מגבלות על המתחרה ישראל היום.
ההסדר עם בזק:
לאחר השימוע שנערך לבזק לפני המשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית), הוחלט להגיע עימה להסדר, שבו החברה תודה בעובדות הנוגעות לדיווח החברה לציבור שכלל פרט מטעה, ותשלם סכום של 800 אלף שקלים. ככל שבזק תעמוד בתנאי ההסדר, לא יוגש נגדה כתב אישום.
בהסדר הודתה בזק בכך ששאול אלוביץ' ונציגים אחרים של החברה פעלו מול מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, לקידום סוגיית ביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק. במסגרת זאת, נציגי בזק - בידיעת אלוביץ' והנדלר - תיאמו עם פילבר נוסח מכתב שהוציא פילבר בסוף שנת 2016, שכותרתו "ביטול חובת ההפרדה המבנית בקבוצת בזק". בזק הודתה כי מכתבו של פילבר כלל פרט מטעה, משום שהושמטה ממנו החובה לקיים שימוע לפני ביטול ההפרדה תאגידית בבזק, והוצג מצג מטעה לפיו הן ביטול ההפרדה התאגידית והן ביטול ההפרדה המבנית מצויים בשלב מתקדם. בזק פרסמה דיווח מיידי לציבור על העברת המכתב ועל תוכנו. אלוביץ' והנדלר ידעו שבמכתב משרד התקשורת כלול הפרט המטעה וכי הוא ידווח לציבור. מאוחר יותר פרסמה בזק דיווח מבהיר שהתייחס לפרט המטעה.
בהסדר, שנחתם עם פרקליטות מיסוי וכלכלה, הובהר כי לעמדת הפרקליטות, המעשים המתוארים בוצעו כחלק ממערכת יחסים הדדית של תן וקח, שנרקמה בין אלוביץ' לראש הממשלה ושר התקשורת נתניהו. לעמדת הפרקליטות – כפי שגם הוצגה בכתב האישום בפרשה 4000 - במסגרת מערכת יחסים זו פעל אלוביץ' על מנת להיענות לדרישות שנגעו לאופן הסיקור של נתניהו באתר וואלה, במטרה לקדם את האינטרסים הכלכליים שלו ושל קבוצת בזק, ואילו נתניהו הנחה את פילבר להיטיב עם עסקיו של אלוביץ'.
בין השיקולים שהובילו להסדר נלקחה בחשבון העובדה שאלוביץ' והנדלר, נושאי המשרה שהיו מעורבים במעשים, אינם מכהנים עוד בחברה, וכי השליטה בחברה התחלפה. עוד נלקחו בחשבון ראיות שהציגה בזק לכך שהחברה פועלת ליישומה של תוכנית אכיפה פנימית ועדכנה את נהלי הציות והאכיפה הפנימית בהיבטים רלוונטיים לאירועים. כן נלקחו בחשבון המשאבים הרבים שהיו כרוכים במיצוי ההליך הפלילי נגד בזק בעת הזו, המורכבות בניהול הליך מקביל להליך המתנהל בפני בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק 4000, והזמן שחלף עד למועד קבלת ההחלטה בעניין התאגיד, בשים לב לשיקולים האמורים.
יוזכר, כי עם הנדלר, מנכ"לית בזק בתקופה הרלוונטית, כבר התקשרה הפרקליטות בדצמבר 2020 בהסדר הפסקת הליכים מותנית בגין אותו אירוע. בהתאם להסדר הודתה הנדלר בעובדות שלפיהן הייתה מעורבת בהכללת פרט מטעה בדיווחי בזק, שילמה קנס בסך 400 אלף שקלים והייתה מנועה מלכהן כנושאת משרה בתאגיד מדווח לתקופה של תשעה חודשים.
סגירת התיקים של וואלה וידיעות אחרונות:
בנוסף, כאמור, הודיעה הפרקליטות לחברות וואלה וידיעות אחרונות שנסגרו תיקי החקירה בעניינן, לאחר בחינת הטענות בשימוע ושקילת מכלול הנסיבות, בהן גם כאלה הנוגעות לאינטרס הציבורי - המורכבות הנובעת מניהול מקביל של התיק העיקרי, והשיהוי עד למתן החלטה בנושא.
יוזכר, כי לצד תאגידים אלה זומנו לשימוע חברות מקבוצת יורוקום. חברת יורוקום אחזקות, המצויה בפירוק, חתמה זה מכבר (מרץ 2022) על הסדר טיעון עם פרקליטות מיסוי וכלכלה במסגרת תיק בזק, המתנהל בבימ"ש המחוזי בתל אביב, שלפיו תודה באישומים, ובכלל זאת באישום הנוגע לפרשת 4000, ותשלם קנס של 400,000 שקלים. ההסדר טרם אושר על ידי בית המשפט.
התיק העיקרי נגד נושאי המשרה בתאגידים בפרשות 4000 ו-2000, שאול אלוביץ' וארנון מוזס, מתנהל בימים אלה בביהמ"ש המחוזי בירושלים.
החלטות הפרקליטות בנוגע לתאגידים החשודים בפרשות 4000 ו-2000 בתיקי האלפים:
הפרקליטות התקשרה עם חברת בזק בהסדר להפסקת הליכים מותנים בתנאים, לפי חוק ניירות ערך, במסגרתו היא תודה בעובדות המגבשות עבירה של דיווח מטעה שפרסמה ותשלם לקופת המדינה 800 אלף שקל. ככל שתעמוד בתנאי ההסדר, לא יוגש נגדה כתב אישום בפרשה.
במקביל, החליטה הפרקליטות לסגור את תיקי החקירה נגד חברות וואלה תקשורת (פרשה 4000) וידיעות אחרונות (פרשה 2000) לאחר שנבחנו טענות באי כוחן של החברות בשימוע שנערך להן.
רקע:
חברת בזק וחברת וואלה נחשדו בעבירות במסגרת פרשת 4000. זאת, מכוח פעולותיו ומחשבתו הפלילית של שאול אלוביץ', שהיה בעל השליטה בקבוצת בזק ונושא משרה בחברות, והועמד לדין בגין עבירה של מתן שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו, עבירת דיווח ועבירה של שיבוש מהלכי משפט. כן נחשדה בזק מכוח פעולותיה של סטלה הנדלר שהייתה מנכ"לית החברה.
חברת ידיעות אחרונות בע"מ נחשדה בפרשת 2000 מכוח פעולותיו ומחשבתו הפלילית של ארנון מוזס, שהיה נושא משרה בתאגיד, והועמד לדין בגין הצעת שוחד לראש הממשלה נתניהו, בדמות שינוי הסיקור בעיתון ובאתרYnet , בתמורה לצעדי חקיקה שתטיל מגבלות על המתחרה ישראל היום.
ההסדר עם בזק:
לאחר השימוע שנערך לבזק לפני המשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית), הוחלט להגיע עימה להסדר, שבו החברה תודה בעובדות הנוגעות לדיווח החברה לציבור שכלל פרט מטעה, ותשלם סכום של 800 אלף שקלים. ככל שבזק תעמוד בתנאי ההסדר, לא יוגש נגדה כתב אישום.
בהסדר הודתה בזק בכך ששאול אלוביץ' ונציגים אחרים של החברה פעלו מול מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, לקידום סוגיית ביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק. במסגרת זאת, נציגי בזק - בידיעת אלוביץ' והנדלר - תיאמו עם פילבר נוסח מכתב שהוציא פילבר בסוף שנת 2016, שכותרתו "ביטול חובת ההפרדה המבנית בקבוצת בזק". בזק הודתה כי מכתבו של פילבר כלל פרט מטעה, משום שהושמטה ממנו החובה לקיים שימוע לפני ביטול ההפרדה תאגידית בבזק, והוצג מצג מטעה לפיו הן ביטול ההפרדה התאגידית והן ביטול ההפרדה המבנית מצויים בשלב מתקדם. בזק פרסמה דיווח מיידי לציבור על העברת המכתב ועל תוכנו. אלוביץ' והנדלר ידעו שבמכתב משרד התקשורת כלול הפרט המטעה וכי הוא ידווח לציבור. מאוחר יותר פרסמה בזק דיווח מבהיר שהתייחס לפרט המטעה.
בהסדר, שנחתם עם פרקליטות מיסוי וכלכלה, הובהר כי לעמדת הפרקליטות, המעשים המתוארים בוצעו כחלק ממערכת יחסים הדדית של תן וקח, שנרקמה בין אלוביץ' לראש הממשלה ושר התקשורת נתניהו. לעמדת הפרקליטות – כפי שגם הוצגה בכתב האישום בפרשה 4000 - במסגרת מערכת יחסים זו פעל אלוביץ' על מנת להיענות לדרישות שנגעו לאופן הסיקור של נתניהו באתר וואלה, במטרה לקדם את האינטרסים הכלכליים שלו ושל קבוצת בזק, ואילו נתניהו הנחה את פילבר להיטיב עם עסקיו של אלוביץ'.
בין השיקולים שהובילו להסדר נלקחה בחשבון העובדה שאלוביץ' והנדלר, נושאי המשרה שהיו מעורבים במעשים, אינם מכהנים עוד בחברה, וכי השליטה בחברה התחלפה. עוד נלקחו בחשבון ראיות שהציגה בזק לכך שהחברה פועלת ליישומה של תוכנית אכיפה פנימית ועדכנה את נהלי הציות והאכיפה הפנימית בהיבטים רלוונטיים לאירועים. כן נלקחו בחשבון המשאבים הרבים שהיו כרוכים במיצוי ההליך הפלילי נגד בזק בעת הזו, המורכבות בניהול הליך מקביל להליך המתנהל בפני בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק 4000, והזמן שחלף עד למועד קבלת ההחלטה בעניין התאגיד, בשים לב לשיקולים האמורים.
יוזכר, כי עם הנדלר, מנכ"לית בזק בתקופה הרלוונטית, כבר התקשרה הפרקליטות בדצמבר 2020 בהסדר הפסקת הליכים מותנית בגין אותו אירוע. בהתאם להסדר הודתה הנדלר בעובדות שלפיהן הייתה מעורבת בהכללת פרט מטעה בדיווחי בזק, שילמה קנס בסך 400 אלף שקלים והייתה מנועה מלכהן כנושאת משרה בתאגיד מדווח לתקופה של תשעה חודשים.
סגירת התיקים של וואלה וידיעות אחרונות:
בנוסף, כאמור, הודיעה הפרקליטות לחברות וואלה וידיעות אחרונות שנסגרו תיקי החקירה בעניינן, לאחר בחינת הטענות בשימוע ושקילת מכלול הנסיבות, בהן גם כאלה הנוגעות לאינטרס הציבורי - המורכבות הנובעת מניהול מקביל של התיק העיקרי, והשיהוי עד למתן החלטה בנושא.
יוזכר, כי לצד תאגידים אלה זומנו לשימוע חברות מקבוצת יורוקום. חברת יורוקום אחזקות, המצויה בפירוק, חתמה זה מכבר (מרץ 2022) על הסדר טיעון עם פרקליטות מיסוי וכלכלה במסגרת תיק בזק, המתנהל בבימ"ש המחוזי בתל אביב, שלפיו תודה באישומים, ובכלל זאת באישום הנוגע לפרשת 4000, ותשלם קנס של 400,000 שקלים. ההסדר טרם אושר על ידי בית המשפט.
התיק העיקרי נגד נושאי המשרה בתאגידים בפרשות 4000 ו-2000, שאול אלוביץ' וארנון מוזס, מתנהל בימים אלה בביהמ"ש המחוזי בירושלים.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום נגד בני הזוג נסים וורד אבו דיב ושני ילדיהם יוסף ומוסא אבו דיאב לאחר שהעלים מנושיו הכנסה בגובה של כ 74,000,000 ₪
מכתב האישום שהגישו עו"ד אוראל בן מוחה ומיכל גייסט מפרקליטות מיסוי וכלכלה עולה כי במהלך 2007 הוצא לנסים, בהתאם לבקשתו, צו כינוס נכסים. בבקשתו לצו הכינוס דיווח נסים על 6 נושים ועל חובות בסכום כולל של 439,143 ₪ (הוגשו כנגדו 3 תביעות חוב בסכום של 455,260 ₪). במסגרת צו הכינוס נדרש נסים לשלם לקופת כונס הנכסים הרשמי סך של 300 ₪ בחודש וכן להגיש לכונס הרשמי דיווח חודשי על כל הכנסותיו והוצאותיו.
במהלך 2015 הגיש נסים בקשה להפטר מותנה מחובותיו במסגרתה הציג מצג כוזב לבית המשפט לפיו לא תצמח כל תועלת לנושים בהמשכת הליכי פשיטת הרגל, נוכח העדר כל יכולת להגדיל באופן משמעותי את קופת הכינוס. בית המשפט קיבל את הבקשה וציין בהחלטתו כי היא ניתנת, בין היתר, "בהעדר רכוש" של החייב. בין השנים 2018-2013 נמנע נסים במסגרת הדו"חות החודשיים, לדווח על כל הכנסותיו והוצאותיו, זאת במטרה להסתיר במרמה את הכנסותיו ואת עצם עיסוקו בענף הבנייה. נסים עשה זאת באמצעות חברות אותן דאג לרשום על שמות בני משפחתו.
כך לדוגמה, במהלך 2013, בעוד נסים מוכרז כפושט רגל, הקים באמצעות בנו יוסף את חברת "נידאל לבנייה ויזמות בע"מ" ופתח חשבונות בבנק על שם החברה, כאשר יוסף הצהיר בכזב כי הוא הנהנה, בעל השליטה ומורשה החתימה היחיד בחשבון. בשלב מאוחר יותר ובהתאם להחלטתו של יוסף הועברו המניות, ללא תמורה, מיוסף לאשתו של נסים, ורד. בין השנים 2017-2015 הופקד בחשבונות בחברת נידאל לבנייה ויזמות בע"מ סך של כ – 34 מיליון ₪.
בנוסף, בשנת 2015 רכש נסים, באמצעות בנו מוסא, את מניותיה של חברת "אל עסר אדסה הנדסה בע"מ" ופתח לחברה חשבונות בנק בהם הצהיר מוסא בכזב כי הוא הנהנה, בעל השליטה ומורשה החתימה היחיד בחשבון. כשנה לאחר קבלת ההפטר המותנה, הפוטר את נסים מכל חובותיו, דאג נסים, להעברת כלל מניות החברה לידו, ללא תמורה, ומינה עצמו כדירקטור יחיד בה. בין השנים 2017-2015 הפקיד נסים בחשבונות הבנק של חברת אל עסר אדסה הנדסה בע"מ סך של כ 39.5 מיליון ₪
כמו כן, במהלך התקופה הרלבנטית העביר נסים עשרות אלפי שקלים, מרווחי החברות לחשבונות הבנק של ורד אשתו, ללא שדיווח כי גם הוא נהנה בחשבונה, רכש רכבים לשימושו האישי, תוך שהוא רושם אותם על אחרים והחזיק בביתו ביחד עם אשתו ורד כ 280,000 ₪ במזומן.
התשלומים שקיבל נסים באמצעות חשבונות הבנק של החברות מסתכמים בסך של כ 74,000,000 ₪, הרכבים אותם רכש והכספים אותם הסתיר בביתו בסך כולל של 280,000 ₪, מהווים רכוש אסור, אשר חלקו הוטמע בכספים אחרים באופן שאינו מאפשר להבחין בין השניים.
לכלל הנאשמים יוחסה עבירה של קבלת דבר במרמה; לנסים יוחסו גם עבירות של עשיית פעולה ברכוש במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, עשיית פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיפים 7 או 8א או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, ולורד, יוסף ומוסא יוחסו גם עבירת עשיית פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיפים 7 או 8א או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון.
התיק נחקר על ידי היחבא"ל, אך לאור היות הנאשם בהליכי פשיטת רגל ולאור אופי העבירות הכלכליות שעמדו במרכז הפרשייה צורפה היחידה הארצית לחקירות של הממונה על חדלות פירעון. מעורבותה של היחידה ויכולותיה בתחום החקירות הכלכליות הניבו ראיות לביצוע עבירות בעשרות מיליוני ש״ח.
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום נגד בני הזוג נסים וורד אבו דיב ושני ילדיהם יוסף ומוסא אבו דיאב לאחר שהעלים מנושיו הכנסה בגובה של כ 74,000,000 ₪
מכתב האישום שהגישו עו"ד אוראל בן מוחה ומיכל גייסט מפרקליטות מיסוי וכלכלה עולה כי במהלך 2007 הוצא לנסים, בהתאם לבקשתו, צו כינוס נכסים. בבקשתו לצו הכינוס דיווח נסים על 6 נושים ועל חובות בסכום כולל של 439,143 ₪ (הוגשו כנגדו 3 תביעות חוב בסכום של 455,260 ₪). במסגרת צו הכינוס נדרש נסים לשלם לקופת כונס הנכסים הרשמי סך של 300 ₪ בחודש וכן להגיש לכונס הרשמי דיווח חודשי על כל הכנסותיו והוצאותיו.
במהלך 2015 הגיש נסים בקשה להפטר מותנה מחובותיו במסגרתה הציג מצג כוזב לבית המשפט לפיו לא תצמח כל תועלת לנושים בהמשכת הליכי פשיטת הרגל, נוכח העדר כל יכולת להגדיל באופן משמעותי את קופת הכינוס. בית המשפט קיבל את הבקשה וציין בהחלטתו כי היא ניתנת, בין היתר, "בהעדר רכוש" של החייב. בין השנים 2018-2013 נמנע נסים במסגרת הדו"חות החודשיים, לדווח על כל הכנסותיו והוצאותיו, זאת במטרה להסתיר במרמה את הכנסותיו ואת עצם עיסוקו בענף הבנייה. נסים עשה זאת באמצעות חברות אותן דאג לרשום על שמות בני משפחתו.
כך לדוגמה, במהלך 2013, בעוד נסים מוכרז כפושט רגל, הקים באמצעות בנו יוסף את חברת "נידאל לבנייה ויזמות בע"מ" ופתח חשבונות בבנק על שם החברה, כאשר יוסף הצהיר בכזב כי הוא הנהנה, בעל השליטה ומורשה החתימה היחיד בחשבון. בשלב מאוחר יותר ובהתאם להחלטתו של יוסף הועברו המניות, ללא תמורה, מיוסף לאשתו של נסים, ורד. בין השנים 2017-2015 הופקד בחשבונות בחברת נידאל לבנייה ויזמות בע"מ סך של כ – 34 מיליון ₪.
בנוסף, בשנת 2015 רכש נסים, באמצעות בנו מוסא, את מניותיה של חברת "אל עסר אדסה הנדסה בע"מ" ופתח לחברה חשבונות בנק בהם הצהיר מוסא בכזב כי הוא הנהנה, בעל השליטה ומורשה החתימה היחיד בחשבון. כשנה לאחר קבלת ההפטר המותנה, הפוטר את נסים מכל חובותיו, דאג נסים, להעברת כלל מניות החברה לידו, ללא תמורה, ומינה עצמו כדירקטור יחיד בה. בין השנים 2017-2015 הפקיד נסים בחשבונות הבנק של חברת אל עסר אדסה הנדסה בע"מ סך של כ 39.5 מיליון ₪
כמו כן, במהלך התקופה הרלבנטית העביר נסים עשרות אלפי שקלים, מרווחי החברות לחשבונות הבנק של ורד אשתו, ללא שדיווח כי גם הוא נהנה בחשבונה, רכש רכבים לשימושו האישי, תוך שהוא רושם אותם על אחרים והחזיק בביתו ביחד עם אשתו ורד כ 280,000 ₪ במזומן.
התשלומים שקיבל נסים באמצעות חשבונות הבנק של החברות מסתכמים בסך של כ 74,000,000 ₪, הרכבים אותם רכש והכספים אותם הסתיר בביתו בסך כולל של 280,000 ₪, מהווים רכוש אסור, אשר חלקו הוטמע בכספים אחרים באופן שאינו מאפשר להבחין בין השניים.
לכלל הנאשמים יוחסה עבירה של קבלת דבר במרמה; לנסים יוחסו גם עבירות של עשיית פעולה ברכוש במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, עשיית פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיפים 7 או 8א או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, ולורד, יוסף ומוסא יוחסו גם עבירת עשיית פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיפים 7 או 8א או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון.
התיק נחקר על ידי היחבא"ל, אך לאור היות הנאשם בהליכי פשיטת רגל ולאור אופי העבירות הכלכליות שעמדו במרכז הפרשייה צורפה היחידה הארצית לחקירות של הממונה על חדלות פירעון. מעורבותה של היחידה ויכולותיה בתחום החקירות הכלכליות הניבו ראיות לביצוע עבירות בעשרות מיליוני ש״ח.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית משפט השלום באשקלון כתב אישום נגד נגוסה בוגלה (26) מקריית גת לאחר שביצע מעשים מגונים ותקף אישה בקניון בעיר.
מכתב האישום שהגישה עו"ד שלומית מלקו, מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) עולה כי לפני כשבוע עקב בוגלה אחרי אישה לשירותי הנשים בקניון בעיר מגוריו, נכנס לתא השירותים צמוד למקום בו הייתה האישה התכופף לפתח בין שני התאים והציץ ממנו. המתלוננת, שהבחינה במעשיו יצאה מתא השירותים ובוגלה בעקבותיה. מחוץ לשירותי הנשים תפס בוגלה את המתלוננת הצמידה לקיר והחל לגעת באיברי מינה מעל לבגדיה המתלוננת התנגדה למעשיו ובתגובה תפס בוגלה את שערה בידיו ומשך אותו בחוזקה. בעוד המתלוננת צועקת ומתנגדת המשיך בוגלה לגעת בה מעל לבגדיה ואף הכה אותה בפניה.
בשלב מסוים הצליחה המתלוננת לברוח מהמקום, במהלך הריצה הבחינה שהטלפון הנייד שלה נפל ארצה והיא שבה על עקבותיה כדי לקחתו. בוגלה, שהבחין בכך, הרים את הטלפון הנייד של המתלוננת מהרצפה ובעת שניסתה המתלוננת לקחת את הטלפון נגע בוגלה בחזה שלה.
בסופו של דבר הצליחה המתלוננת להשתחרר מאחיזת הנאשם לברוח מהמקום ולהזעיק משטרה. בעקבות מעשיו של הנאשם נגרמו למתלוננת סימני חבלה בעין שמאל, אדמומיות וחבלה בראש ובאזור החזה. לאחר הבדיקה שוחררה לביתה להמשך השגחה.
לנאשם יוחס מעשה מגונה בכוח ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.
במקביל הוגשה כנגד הנאשם בקשת מעצר עד תום ההליכים.
שימו לב- אין לפרסם כל פרט שעלול להביא לזיהוי המתלוננת. בנוסף אין לפרסם את נוסח כתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים. נוסח הודעה זו מותר בפרסום.
פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית משפט השלום באשקלון כתב אישום נגד נגוסה בוגלה (26) מקריית גת לאחר שביצע מעשים מגונים ותקף אישה בקניון בעיר.
מכתב האישום שהגישה עו"ד שלומית מלקו, מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) עולה כי לפני כשבוע עקב בוגלה אחרי אישה לשירותי הנשים בקניון בעיר מגוריו, נכנס לתא השירותים צמוד למקום בו הייתה האישה התכופף לפתח בין שני התאים והציץ ממנו. המתלוננת, שהבחינה במעשיו יצאה מתא השירותים ובוגלה בעקבותיה. מחוץ לשירותי הנשים תפס בוגלה את המתלוננת הצמידה לקיר והחל לגעת באיברי מינה מעל לבגדיה המתלוננת התנגדה למעשיו ובתגובה תפס בוגלה את שערה בידיו ומשך אותו בחוזקה. בעוד המתלוננת צועקת ומתנגדת המשיך בוגלה לגעת בה מעל לבגדיה ואף הכה אותה בפניה.
בשלב מסוים הצליחה המתלוננת לברוח מהמקום, במהלך הריצה הבחינה שהטלפון הנייד שלה נפל ארצה והיא שבה על עקבותיה כדי לקחתו. בוגלה, שהבחין בכך, הרים את הטלפון הנייד של המתלוננת מהרצפה ובעת שניסתה המתלוננת לקחת את הטלפון נגע בוגלה בחזה שלה.
בסופו של דבר הצליחה המתלוננת להשתחרר מאחיזת הנאשם לברוח מהמקום ולהזעיק משטרה. בעקבות מעשיו של הנאשם נגרמו למתלוננת סימני חבלה בעין שמאל, אדמומיות וחבלה בראש ובאזור החזה. לאחר הבדיקה שוחררה לביתה להמשך השגחה.
לנאשם יוחס מעשה מגונה בכוח ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.
במקביל הוגשה כנגד הנאשם בקשת מעצר עד תום ההליכים.
שימו לב- אין לפרסם כל פרט שעלול להביא לזיהוי המתלוננת. בנוסף אין לפרסם את נוסח כתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים. נוסח הודעה זו מותר בפרסום.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד אביה אבאיוף, תושב מעלה אדומים כבן 23, שירה למוות בחברו לפני כחודש.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד יפעת פנחסי נבו מפרקליטות מחוז ירושלים, בתום שיעור תורה בו השתתפו הנאשם וחבריו, הם עלו למחסן קטן בגג הבניין. במהלך הלילה עישן הנאשם קנאביס ושתה בירה. בשלב מסוים הוציא הנאשם אקדח שנשא אחד מחבריו, דרך אותו וירה. הכדור פגע במנוח שישב בסמיכות, גרם לו נזק חמור למוח שהוביל למותו המיידי.
כתב האישום מייחס לנאשם המתה בקלות דעת.
פרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד אביה אבאיוף, תושב מעלה אדומים כבן 23, שירה למוות בחברו לפני כחודש.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד יפעת פנחסי נבו מפרקליטות מחוז ירושלים, בתום שיעור תורה בו השתתפו הנאשם וחבריו, הם עלו למחסן קטן בגג הבניין. במהלך הלילה עישן הנאשם קנאביס ושתה בירה. בשלב מסוים הוציא הנאשם אקדח שנשא אחד מחבריו, דרך אותו וירה. הכדור פגע במנוח שישב בסמיכות, גרם לו נזק חמור למוח שהוביל למותו המיידי.
כתב האישום מייחס לנאשם המתה בקלות דעת.
*הודעה מטעם הפרקליטות*
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בנתניה כתב אישום נגד אדהם אלצאנע (26) ומוחמד אלפקיר (24) מלוד בגין מתן שוחד, ניסיון להכניס חפץ אסור מסוכן אל תוך בית הסוהר בצוותא ועבירות נוספות, לאחר שניסו להכניס סמים לבית הסוהר באמצעות מתן שוחד לסוהר.
מכתב האישום שהוגש באמצעות עו"ד דנה אלון מפרקליטות מחוז מרכז עולה כי אדהם, שהיה עצור בבית סוהר הדרים קשר קשר עם מוחמד כדי לשחד סוהר. בדצמבר האחרון פנה אדהם לסוהר וביקש ממנו להכניס סמים מסוג קריסטל באחד מהביקורים ובתמורה יקבל הסוהר כל סכום שירצה. הסוהר השיב שהוא צריך לחשוב על ההצעה ומיד לאחר מכן פנה לקמ"ן הכלא, שיתף אותו במידע ומכאן ואילך הופעל כסוכן.
בשני מועדים שונים פנה אדהם לסוהר כדי לדעת אם הוא מקבל את ההצעה, והסוהר בירר את פרטי ההצעה כמו למשל סוגי וכמויות הסמים שהוא רוצה להכניס, ואדהם השיב שמדובר בכ100 גרם של קריסטל בצורות שונות אותם יקבל מאחיו, ובתמורה לחלקו ישלם לו 10,000 ₪. אדהם הנחה את הסוהר כיצד לפעול כדי לבצע את העסקה, הסביר לו שהוא צריך לקנות כרטיס סים ואיתו להתקשר לאח שלו המכונה "פומה" וכך עשה הסוהר.
ב11.1.24 התקשר הסוהר למספר הטלפון של מוחמד שאדהם נתן לו, הזדהה כ"הבחור מהצד של אדהם" והשניים קבעו להיפגש במהלך השבוע, כשאדהם מאיץ בסוהר שיפגשו בהקדם. הוחלט כי יפגשו ב17.1.24, אך הסוהר התקשר למוחמד כחצי שעה לפני מועד המפגש ומוחמד לא ענה ולא הגיע. אדהם התנצל על התנהגותו של אחיו, ביקש שיתאמו מועד חדש, וכך היה.
השניים קבעו להיפגש ב22.1.24 בחניון של קניון. מוחמד הגיע לרכבו של הסוהר, מסר לו 10,000 ₪ מזומן ושקית המכילה כ30 גרם של MDMA ועוד כ19 גרם של קוקאין מחולקים למנות וממוספרים. מיד לאחר מכן נעצר על ידי המשטרה.
כתב האישום מייחס לאדהם ומוחמד עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, מתן שוחד בצוותא חדא, ניסיון להכניס חפץ אסור מסוכן אל תוך בית הסוהר בצוותא חדא, אספקת סם מסוכן בצוותא חדא. בנוסף, הוגשה בקשת מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
התיק נחקר בתחנת שדות.
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בנתניה כתב אישום נגד אדהם אלצאנע (26) ומוחמד אלפקיר (24) מלוד בגין מתן שוחד, ניסיון להכניס חפץ אסור מסוכן אל תוך בית הסוהר בצוותא ועבירות נוספות, לאחר שניסו להכניס סמים לבית הסוהר באמצעות מתן שוחד לסוהר.
מכתב האישום שהוגש באמצעות עו"ד דנה אלון מפרקליטות מחוז מרכז עולה כי אדהם, שהיה עצור בבית סוהר הדרים קשר קשר עם מוחמד כדי לשחד סוהר. בדצמבר האחרון פנה אדהם לסוהר וביקש ממנו להכניס סמים מסוג קריסטל באחד מהביקורים ובתמורה יקבל הסוהר כל סכום שירצה. הסוהר השיב שהוא צריך לחשוב על ההצעה ומיד לאחר מכן פנה לקמ"ן הכלא, שיתף אותו במידע ומכאן ואילך הופעל כסוכן.
בשני מועדים שונים פנה אדהם לסוהר כדי לדעת אם הוא מקבל את ההצעה, והסוהר בירר את פרטי ההצעה כמו למשל סוגי וכמויות הסמים שהוא רוצה להכניס, ואדהם השיב שמדובר בכ100 גרם של קריסטל בצורות שונות אותם יקבל מאחיו, ובתמורה לחלקו ישלם לו 10,000 ₪. אדהם הנחה את הסוהר כיצד לפעול כדי לבצע את העסקה, הסביר לו שהוא צריך לקנות כרטיס סים ואיתו להתקשר לאח שלו המכונה "פומה" וכך עשה הסוהר.
ב11.1.24 התקשר הסוהר למספר הטלפון של מוחמד שאדהם נתן לו, הזדהה כ"הבחור מהצד של אדהם" והשניים קבעו להיפגש במהלך השבוע, כשאדהם מאיץ בסוהר שיפגשו בהקדם. הוחלט כי יפגשו ב17.1.24, אך הסוהר התקשר למוחמד כחצי שעה לפני מועד המפגש ומוחמד לא ענה ולא הגיע. אדהם התנצל על התנהגותו של אחיו, ביקש שיתאמו מועד חדש, וכך היה.
השניים קבעו להיפגש ב22.1.24 בחניון של קניון. מוחמד הגיע לרכבו של הסוהר, מסר לו 10,000 ₪ מזומן ושקית המכילה כ30 גרם של MDMA ועוד כ19 גרם של קוקאין מחולקים למנות וממוספרים. מיד לאחר מכן נעצר על ידי המשטרה.
כתב האישום מייחס לאדהם ומוחמד עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, מתן שוחד בצוותא חדא, ניסיון להכניס חפץ אסור מסוכן אל תוך בית הסוהר בצוותא חדא, אספקת סם מסוכן בצוותא חדא. בנוסף, הוגשה בקשת מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
התיק נחקר בתחנת שדות.
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה כתבי אישום לבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע כנגד שני קטינים לאחר שהציתו רכבים של אנשים עמם היו מסוכסכים.
כתב האישום הראשון הוגש על ידי עו"ד יריב צרי, מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) כנגד קטין (14) מהדרום שלאחר סכסוך משפחתי ניסה להצית את רכבו של קרוב משפחתו. קרוב המשפחה ששם לב לכך הזעיק את כוחות ההצלה שהצליחו להשתלט על השריפה. מספר חודשים אחרי, חזר הקטין למקום עם שני בקבוקים המכילים דלק, שפך על הרכב והצית אותו. בנוסף, שרף את רכבו של קרוב משפחה נוסף שלטענתו היה נוכח בעת הסכסוך אך בחר שלא להתערב.
כתב האישום השני הוגש על ידי עו"ד שלומית מלקו, מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) כנגד קטין (16) מהדרום, לאחר שלפני כשבוע בסמוך שעת חצות, התקרב הקטין לרכבו של אדם אותו הכיר, התכופף מתחת לרכב ולאחר מכן התקשר אל המתלונן ואמר לו "מישהו שם לך משהו מתחת לרכב". המתלונן שהסתכל במצלמות האבטחה בביתו, ראה את הקטין במצלמות, ביקש ממנו להתרחק ממנו ומרכבו. יום למחרת הגיע הקטין לביתו של המתלונן שהוא עוטה מסיכה על פניו ומצויד בג'ריקן שהכיל חומר דליק, שפך את תכולת הג'ריקן על רכבו של המתלונן, הצית אותה וברח מהמקום. האש שהצית הקטין החלה להתפשט ופגעה בשני רכבים נוספים.
לשני הקטינים יוחסו עבירות הצתה.
לתשומת ליבכם, חל איסור פרסום על כל פרט העלול לזהות את הנאשמים הקטינים. בנוסף, מאחר והנאשמים קטינים לא נוכל להעביר את כתבי האישום ובקשות המעצר בעניינם.
פרקליטות המדינה הגישה כתבי אישום לבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע כנגד שני קטינים לאחר שהציתו רכבים של אנשים עמם היו מסוכסכים.
כתב האישום הראשון הוגש על ידי עו"ד יריב צרי, מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) כנגד קטין (14) מהדרום שלאחר סכסוך משפחתי ניסה להצית את רכבו של קרוב משפחתו. קרוב המשפחה ששם לב לכך הזעיק את כוחות ההצלה שהצליחו להשתלט על השריפה. מספר חודשים אחרי, חזר הקטין למקום עם שני בקבוקים המכילים דלק, שפך על הרכב והצית אותו. בנוסף, שרף את רכבו של קרוב משפחה נוסף שלטענתו היה נוכח בעת הסכסוך אך בחר שלא להתערב.
כתב האישום השני הוגש על ידי עו"ד שלומית מלקו, מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) כנגד קטין (16) מהדרום, לאחר שלפני כשבוע בסמוך שעת חצות, התקרב הקטין לרכבו של אדם אותו הכיר, התכופף מתחת לרכב ולאחר מכן התקשר אל המתלונן ואמר לו "מישהו שם לך משהו מתחת לרכב". המתלונן שהסתכל במצלמות האבטחה בביתו, ראה את הקטין במצלמות, ביקש ממנו להתרחק ממנו ומרכבו. יום למחרת הגיע הקטין לביתו של המתלונן שהוא עוטה מסיכה על פניו ומצויד בג'ריקן שהכיל חומר דליק, שפך את תכולת הג'ריקן על רכבו של המתלונן, הצית אותה וברח מהמקום. האש שהצית הקטין החלה להתפשט ופגעה בשני רכבים נוספים.
לשני הקטינים יוחסו עבירות הצתה.
לתשומת ליבכם, חל איסור פרסום על כל פרט העלול לזהות את הנאשמים הקטינים. בנוסף, מאחר והנאשמים קטינים לא נוכל להעביר את כתבי האישום ובקשות המעצר בעניינם.
שלום רב,
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בת"א כתבי אישום נגד מאיר דעבול (55) מרמת גן ופנחס גריבי (66) מבאר שבע, בגין עבירה של הטרדת עד ב"תיקי האלפים", לאחר שהטרידו את הדס קליין, שהעידה מטעם התביעה ב"תיק 1000".
בכתב האישום נגד פנחס גריבי, שהוגש באמצעות עו"ד אלכסנדרה קרא ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, נאמר כי ביולי 2022, יממה לאחר שקליין החלה את עדותה בבית המשפט המחוזי בירושלים, ועל רקע עדותה זו, פרסם גריבי בטוויטר, בין היתר: "הדס קליין הנוכלת שקרנית אוכלת חינם. האם קיבלת בתור עובדת מתנה ממילצ'ן וכמה מתנות קיבלת? מושחטת נוכלת רמאית עוכרת ישראל שקרנית תת רמה".
מספר ימים לאחר מכן צייץ שוב גריבי: "הדס קליין המכשפה העוכרת ישראל את נוכלת רמאית עוכרת ישראל שקרנית אוכלת חינם וילה בעשר מליון שקל, מאיפה הכסף נערת ליווי, שכבה עם חצי עולם טרוריסטית". וכן: "את מכשפה פח אשפה אפס אפסים תת רמה נוכלת רמאית שקרנית נוכלת חולת נפש חייבת אשפוז פסיכיאטרי עוד היום".
ביוני 2023 צייץ גריבי בתגובה לציוץ שפרסם אלי ציפורי על חקירתה של קליין במשטרה: "הדס קליין הכל*ה של השמאל הקיצוני כל*ה מסריחה הנוכלת השקרנית הזבל שבזבל מושחטת נוכלת".
בכתב האישום שהוגש נגד מאיר דעבול נאמר, כי בדצמבר 2022, בהמשך לפוסט שפרסמה קליין על הגשת תביעת לשון הרע נגד אלי ציפורי, פוסט אותו הדהדה גם בתה, פרסם הנאשם בטוויטר שלו תגובה לציוץ של בתה של קליין, בה כתב: "תיחנקי את ואמא שלך ביחד אז יהיה שקט. נרדוף אותה עד שתלך לעולמה במהרה בימינו הנוכלת".
באוגוסט 2023 צייץ דעבול שני ציוצים בתגובה לציוץ של קליין על מכתב התראה לפני תביעה שהוציאה, ובהם כתב בין היתר: "מה את חושבת שנשאיר אותך פה אחרי מה שעשית? מיקרונזיה גדולה עלייך. תחפשי אבן גדולה להתחבא אבל נרדוף אותך עד יומך האחרון". וכן: "תגידי לו שלעבוד אצל מילצ'ן יותר רווחי מלהיות יצאנית. יושבים על קופת מזומנים בלי הגבלה וביקורת. ותמיד אפשר להפיל חוסרים על ביבי".
כלל הציוצים הנ"ל הגיעו לידיעתה של הדס קליין, שהגישה תלונה במשטרה בגינם. כתבי אישום אלה מתווספים לשבעה כתבי אישום שהוגשו בעניינם של שמונה נאשמים אחרים, אשר הטרידו את העדה הדס קליין וכן את עד המדינה ניר חפץ, בנוגע לעדותם במשפט המתנהל ב"תיקי האלפים".
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בת"א כתבי אישום נגד מאיר דעבול (55) מרמת גן ופנחס גריבי (66) מבאר שבע, בגין עבירה של הטרדת עד ב"תיקי האלפים", לאחר שהטרידו את הדס קליין, שהעידה מטעם התביעה ב"תיק 1000".
בכתב האישום נגד פנחס גריבי, שהוגש באמצעות עו"ד אלכסנדרה קרא ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, נאמר כי ביולי 2022, יממה לאחר שקליין החלה את עדותה בבית המשפט המחוזי בירושלים, ועל רקע עדותה זו, פרסם גריבי בטוויטר, בין היתר: "הדס קליין הנוכלת שקרנית אוכלת חינם. האם קיבלת בתור עובדת מתנה ממילצ'ן וכמה מתנות קיבלת? מושחטת נוכלת רמאית עוכרת ישראל שקרנית תת רמה".
מספר ימים לאחר מכן צייץ שוב גריבי: "הדס קליין המכשפה העוכרת ישראל את נוכלת רמאית עוכרת ישראל שקרנית אוכלת חינם וילה בעשר מליון שקל, מאיפה הכסף נערת ליווי, שכבה עם חצי עולם טרוריסטית". וכן: "את מכשפה פח אשפה אפס אפסים תת רמה נוכלת רמאית שקרנית נוכלת חולת נפש חייבת אשפוז פסיכיאטרי עוד היום".
ביוני 2023 צייץ גריבי בתגובה לציוץ שפרסם אלי ציפורי על חקירתה של קליין במשטרה: "הדס קליין הכל*ה של השמאל הקיצוני כל*ה מסריחה הנוכלת השקרנית הזבל שבזבל מושחטת נוכלת".
בכתב האישום שהוגש נגד מאיר דעבול נאמר, כי בדצמבר 2022, בהמשך לפוסט שפרסמה קליין על הגשת תביעת לשון הרע נגד אלי ציפורי, פוסט אותו הדהדה גם בתה, פרסם הנאשם בטוויטר שלו תגובה לציוץ של בתה של קליין, בה כתב: "תיחנקי את ואמא שלך ביחד אז יהיה שקט. נרדוף אותה עד שתלך לעולמה במהרה בימינו הנוכלת".
באוגוסט 2023 צייץ דעבול שני ציוצים בתגובה לציוץ של קליין על מכתב התראה לפני תביעה שהוציאה, ובהם כתב בין היתר: "מה את חושבת שנשאיר אותך פה אחרי מה שעשית? מיקרונזיה גדולה עלייך. תחפשי אבן גדולה להתחבא אבל נרדוף אותך עד יומך האחרון". וכן: "תגידי לו שלעבוד אצל מילצ'ן יותר רווחי מלהיות יצאנית. יושבים על קופת מזומנים בלי הגבלה וביקורת. ותמיד אפשר להפיל חוסרים על ביבי".
כלל הציוצים הנ"ל הגיעו לידיעתה של הדס קליין, שהגישה תלונה במשטרה בגינם. כתבי אישום אלה מתווספים לשבעה כתבי אישום שהוגשו בעניינם של שמונה נאשמים אחרים, אשר הטרידו את העדה הדס קליין וכן את עד המדינה ניר חפץ, בנוגע לעדותם במשפט המתנהל ב"תיקי האלפים".
ועדת השרים לחקיקה אישרה:
הרחבת הסיוע המשפטי של משרד המשפטים לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית
הסיוע המשפטי יינתן כבר משלב פתיחת החקירה ויורחב לעבירות מין נוספות; יינתן סיוע משפטי גם בהליכים אזרחיים ללא צורך במבחן זכאות כלכלית; על הצעת החוק חל דין רציפות, והיא תובא לאישור הכנסת
שלום רב,
ועדת השרים לחקיקה אישרה אתמול (א') את הצעת החוק לתיקון לחוק הסיוע המשפטי, אשר מרחיב את היקף הסיוע המשפטי לנפגעות ונפגעי עבירות מין. תיקון החוק מתמקד בשני נושאים מרכזיים: מועד תחילת הסיוע המשפטי לנפגעי העבירה ואפיון עבירות המין בגינן ניתן הסיוע המשפטי. על הצעת החוק חל דין רציפות, והיא תובא לאישור הכנסת.
התיקון לחוק קובע כי הענקת הסיוע המשפטי לנפגעות ונפגעי עבירות מין במהלך ההליכים הפליליים נגד הפוגע תתאפשר כבר משלב פתיחת החקירה במשטרה, זאת בניגוד למצב כיום המאפשר הענקת סיוע משפטי רק ממועד הגשת כתב אישום נגד הפוגע.
בנוסף, הזכאות לסיוע המשפטי תורחב מעבר למי שנפגע מעבירות מין חמורות (מעשי אינוס ועבירות מין בתוך המשפחה) ותכלול גם את מי שנפגע מעבירות מין נוספות כגון מעשים מגונים, בעילה אסורה בהסכמה במסגרת יחסי מטפל-מטופל או במסגרת ייעוץ או הדרכה שנתן כהן דת לנפגע.
הסיוע המשפטי לנפגעי העבירה ניתן לצד טיפול סוציאלי המוענק לנפגעים מטעם משרד הרווחה.
כמו כן, התיקון לחוק קובע כי הסיוע המשפטי הניתן כיום לנפגעי עבירות מין בהליכים האזרחיים הנובעים מביצוע העבירה יוענק מעתה ללא מבחן זכאות כלכלית, וזאת במטרה להנגיש לנפגעי העבירה את ההליכים הללו כגון הגשת תביעה נזיקית נגד הפוגע וקבלת פיצוי, הוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת במקרים דחופים, הליכים מול ביטוח לאומי ועוד.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "הרחבת הסיוע המשפטי לנפגעי עבירות מין מבטאת את ההכרה שלנו כמשרד המשפטים בהשמעת קולם של נפגעי העבירה לאורך ההליכים הפליליים כנגד הפוגע. נפגע העבירה זכאי להיות מיודע לגבי ההליך המשפטי המתנהל ולהשתתף בהליך הפלילי הקשור לעבירה שממנה נפגע, ומכאן החשיבות הרבה בהרחבת הסיוע המשפטי כבר לשלב תחילת החקירה ולעבירות נוספות, וזאת יחד עם הטיפול הניתן על ידי משרד הרווחה".
הרחבת הסיוע המשפטי של משרד המשפטים לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית
הסיוע המשפטי יינתן כבר משלב פתיחת החקירה ויורחב לעבירות מין נוספות; יינתן סיוע משפטי גם בהליכים אזרחיים ללא צורך במבחן זכאות כלכלית; על הצעת החוק חל דין רציפות, והיא תובא לאישור הכנסת
שלום רב,
ועדת השרים לחקיקה אישרה אתמול (א') את הצעת החוק לתיקון לחוק הסיוע המשפטי, אשר מרחיב את היקף הסיוע המשפטי לנפגעות ונפגעי עבירות מין. תיקון החוק מתמקד בשני נושאים מרכזיים: מועד תחילת הסיוע המשפטי לנפגעי העבירה ואפיון עבירות המין בגינן ניתן הסיוע המשפטי. על הצעת החוק חל דין רציפות, והיא תובא לאישור הכנסת.
התיקון לחוק קובע כי הענקת הסיוע המשפטי לנפגעות ונפגעי עבירות מין במהלך ההליכים הפליליים נגד הפוגע תתאפשר כבר משלב פתיחת החקירה במשטרה, זאת בניגוד למצב כיום המאפשר הענקת סיוע משפטי רק ממועד הגשת כתב אישום נגד הפוגע.
בנוסף, הזכאות לסיוע המשפטי תורחב מעבר למי שנפגע מעבירות מין חמורות (מעשי אינוס ועבירות מין בתוך המשפחה) ותכלול גם את מי שנפגע מעבירות מין נוספות כגון מעשים מגונים, בעילה אסורה בהסכמה במסגרת יחסי מטפל-מטופל או במסגרת ייעוץ או הדרכה שנתן כהן דת לנפגע.
הסיוע המשפטי לנפגעי העבירה ניתן לצד טיפול סוציאלי המוענק לנפגעים מטעם משרד הרווחה.
כמו כן, התיקון לחוק קובע כי הסיוע המשפטי הניתן כיום לנפגעי עבירות מין בהליכים האזרחיים הנובעים מביצוע העבירה יוענק מעתה ללא מבחן זכאות כלכלית, וזאת במטרה להנגיש לנפגעי העבירה את ההליכים הללו כגון הגשת תביעה נזיקית נגד הפוגע וקבלת פיצוי, הוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת במקרים דחופים, הליכים מול ביטוח לאומי ועוד.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "הרחבת הסיוע המשפטי לנפגעי עבירות מין מבטאת את ההכרה שלנו כמשרד המשפטים בהשמעת קולם של נפגעי העבירה לאורך ההליכים הפליליים כנגד הפוגע. נפגע העבירה זכאי להיות מיודע לגבי ההליך המשפטי המתנהל ולהשתתף בהליך הפלילי הקשור לעבירה שממנה נפגע, ומכאן החשיבות הרבה בהרחבת הסיוע המשפטי כבר לשלב תחילת החקירה ולעבירות נוספות, וזאת יחד עם הטיפול הניתן על ידי משרד הרווחה".
הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד תמיר ג׳ומעה (36) תושב סולם, בגין רצח בת זוגו לשעבר שני בכר ז״ל.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו״ד מוחמד מולא מפרקליטות מחוז חיפה (פלילי), ג'ומעה והמנוחה הכירו לפני כעשר שנים, במסגרת שירות במשטרה, ובין השניים התפתח קשר זוגי. ביוני 2023 המנוחה הודיעה לנאשם על רצונה לסיים את הקשר הזוגי. ג'ומעה לא קיבל את החלטת המנוחה וניסה להשפיע עליה תוך שהוא מגיע אליה לעבודה ולבית, שולח מתנות ומכתבים ואף מודיע לה שהוא יפגע בעצמו אם לא תחזור מהחלטתה. המנוחה לא חזרה בה מהחלטתה למרות ניסיונותיו המנוחה לא חזרה בה מהחלטתה לאור האמור תכנן ג'ומעה לירות במנוחה ואז לירות בעצמו.
ביום 09/01/2024, הגיע ג'ומעה לקיבוץ שומרת המתין שהמנוחה תצא ממקום עבודתה והחל לעקוב אחריה. המנוחה הבחינה ברכבו של ג'ומעה נבהלה, התקשרה למוקד 100 של משטרת ישראל, מסרה כי הנאשם רודף אחריה וביקשה התערבות וסיוע של המשטרה. בעודה משוחחת עם המשטרה, ניסתה המנוחה להימלט. אז הסיט ג'ומעה את רכבו והתנגש ברכב המנוחה, כתוצאה מהפגיעה נלכדה המנוחה במושב הנהג.
לאחר ההתנגשות יצא ג'ומעה מרכבו, כשהוא נושא אקדח שהביא עמו, רץ לכיוון רכב המנוחה, שלף את האקדח וירה לעברה חמש יריות מטווח קצר. מיד לאחר מכן, הצמיד את הקנה של האקדח לסנטרו, וירה יריה אחת.
בעקבות הירי נגרם מותה של המנוחה במקום. הנאשם טופל על ידי פרמדיקים שהוזעקו למקום, והובהל למרכז הרפואי לגליל, הנאשם עבר ניתוח אושפז במחלקה לטיפול נמרץ כשהוא מורדם ומונשם עד ליום 15/01/2024.
כתב האישום מייחס לנאשם רצח בנסיבות מחמירות ועבירות בנשק.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד תמיר ג׳ומעה (36) תושב סולם, בגין רצח בת זוגו לשעבר שני בכר ז״ל.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו״ד מוחמד מולא מפרקליטות מחוז חיפה (פלילי), ג'ומעה והמנוחה הכירו לפני כעשר שנים, במסגרת שירות במשטרה, ובין השניים התפתח קשר זוגי. ביוני 2023 המנוחה הודיעה לנאשם על רצונה לסיים את הקשר הזוגי. ג'ומעה לא קיבל את החלטת המנוחה וניסה להשפיע עליה תוך שהוא מגיע אליה לעבודה ולבית, שולח מתנות ומכתבים ואף מודיע לה שהוא יפגע בעצמו אם לא תחזור מהחלטתה. המנוחה לא חזרה בה מהחלטתה למרות ניסיונותיו המנוחה לא חזרה בה מהחלטתה לאור האמור תכנן ג'ומעה לירות במנוחה ואז לירות בעצמו.
ביום 09/01/2024, הגיע ג'ומעה לקיבוץ שומרת המתין שהמנוחה תצא ממקום עבודתה והחל לעקוב אחריה. המנוחה הבחינה ברכבו של ג'ומעה נבהלה, התקשרה למוקד 100 של משטרת ישראל, מסרה כי הנאשם רודף אחריה וביקשה התערבות וסיוע של המשטרה. בעודה משוחחת עם המשטרה, ניסתה המנוחה להימלט. אז הסיט ג'ומעה את רכבו והתנגש ברכב המנוחה, כתוצאה מהפגיעה נלכדה המנוחה במושב הנהג.
לאחר ההתנגשות יצא ג'ומעה מרכבו, כשהוא נושא אקדח שהביא עמו, רץ לכיוון רכב המנוחה, שלף את האקדח וירה לעברה חמש יריות מטווח קצר. מיד לאחר מכן, הצמיד את הקנה של האקדח לסנטרו, וירה יריה אחת.
בעקבות הירי נגרם מותה של המנוחה במקום. הנאשם טופל על ידי פרמדיקים שהוזעקו למקום, והובהל למרכז הרפואי לגליל, הנאשם עבר ניתוח אושפז במחלקה לטיפול נמרץ כשהוא מורדם ומונשם עד ליום 15/01/2024.
כתב האישום מייחס לנאשם רצח בנסיבות מחמירות ועבירות בנשק.
שלום רב,
הודעה מטעם המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועמ"ש:
בית משפט השלום בבאר שבע הרשיע במסגרת הסדר טיעון את חברת קצא"א (קו צינור אילת-אשקלון בע"מ) בגין אחריותה לאירוע דליפת הנפט בשמורת עברונה, שהתרחש בדצמבר 2014, וכן באחריות לזיהום שנגרם כתוצאה מכך. לצד קצא"א, במסגרת הסדר הטיעון, הודו והורשעו שני בעלי תפקידים בחברה אשר נושאים, כל אחד לפי חלקו, באחריות למחדלים ולכשלים שגרמו לפגיעה אקולוגית זאת, מהגדולות שאירעו במדינה.
כזכור, מכתב האישום שהוגש באמצעות המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועמ"ש בשנת 2021, לאחר חקירה שניהלה המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה כנגד חברת קצא"א ומנהליה,עלה כי במסגרת עבודות הסטת הצינור, אירע כשל הנדסי בגינו התפרק הצינור ופרצו ממנו כ-5,000,000 ליטרים של נפט גולמי, אשר זרמו על פני הקרקע וזיהמו שטחים נרחבים בשמורת עברונה. כתוצאה מהאירוע, נגרמו לשמורה ולמערכת האקולוגית באזור נזקים רבים. זרימת הדלק סחפה עמה צמחים ובעלי חיים, לרבות מינים מוגנים, וגרמה לפגיעה במבנה הקרקע ובמיקרו בתי-גידול. כמו כן, נגרמה פגיעה בקרום פני הקרקע ובזמינות המים באזור. סך השטח אשר ספג את הפגיעה על כ-144 דונם, ועלויות הנזקים הוערכו בחוות דעת של מומחים בסכומים העולים על 100,000,000 ₪.
הסדר הטיעון מאפשר השתת ענישה הולמת תוך ייעול ההליכים המשפטיים, בהינתן הזמן הרב שחלף מקרות האירוע. חברת קצא"א הורשעה באופן מלא בכלל העבירות שיוחסו לה בכתב האישום המקורי, ביניהם זיהום מים בנסיבות מחמירות, השלכת פסולת המכילה חומר מסוכן ולכלוך לרשות הרבים וכן גרימת ריח חזק או בלתי סביר. שלומי לוי, סמנכ"ל הביצוע בקצא"א בעת קרות האירוע, הורשע באחריות כנושא משרה ביחס לעבירות לפי חוק המים, חוק שמירת הניקיון, וחוק מניעת מפגעים. חיים בר סלע, אשר שימש כמנהל הביצוע בשטח, הורשע בעבירות לפי חוק המים וחוק מניעת מפגעים, וכן כמסייע להשלכת פסולת המכילה חומר מסוכן ולכלוך רשות הרבים, לפי חוק שמירת הניקיון.
הצדדים יעתרו בהסכמה להשתת ענישה אשר תהלום את הפגיעה החמורה בערכים הטבעיים ובסביבה. לפי ההסדר, על קצא"א יוטל קנס והתחייבות בשיעור הגבוה ביותר שניתן בנסיבות העניין – 1,562,000 ₪ וכן סכום זהה כהתחייבות להימנע מביצוע העבירות בהן הורשעה למשך 3 שנים. על לוי, יוטל קנס בגובה 35,000 ₪ וכן התחייבות בגובה 70,000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע למשך 3 שנים. על בר סלע, יוטל קנס בגובה 20,000 ₪ וכן התחייבות בגובה 40,000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע למשך 3 שנים, זאת לצד שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות. טיעונים לאימוץ הרכיב העונשי שבהסדר הטיעון יישמעו בחודש אפריל הקרוב.
את המדינה ייצגו בהליך עורכי הדין עמיחי חביביאן ועדי דמתי שגיא מהמחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועמ"ש שבפרקליטות המדינה. כזכור, בעקבות האירוע, ובמקביל להליך הפלילי, הגישה הפרקליטות בשיתוף המשרד להגנת הסביבה תובענה ייצוגית לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו, ובמסגרת הסכם הפשרה שבו ייצגה את המדינה עו"ד אסנת דפנה מהמחלקה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה ועו״ד אנטוניוס מרשי מפרקליטות מחוז דרום, הוטל על קצא"א, הגורם המזהם, לשאת בעלות תוצאותיו של האירוע ולהעמיד סכום כולל של כ-100 מיליון שקל פיצוי לציבור, לטבע ולתובעים ולשם שיקום השמורה ומניעת נזקים עתידיים.
הודעה מטעם המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועמ"ש:
בית משפט השלום בבאר שבע הרשיע במסגרת הסדר טיעון את חברת קצא"א (קו צינור אילת-אשקלון בע"מ) בגין אחריותה לאירוע דליפת הנפט בשמורת עברונה, שהתרחש בדצמבר 2014, וכן באחריות לזיהום שנגרם כתוצאה מכך. לצד קצא"א, במסגרת הסדר הטיעון, הודו והורשעו שני בעלי תפקידים בחברה אשר נושאים, כל אחד לפי חלקו, באחריות למחדלים ולכשלים שגרמו לפגיעה אקולוגית זאת, מהגדולות שאירעו במדינה.
כזכור, מכתב האישום שהוגש באמצעות המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועמ"ש בשנת 2021, לאחר חקירה שניהלה המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה כנגד חברת קצא"א ומנהליה,עלה כי במסגרת עבודות הסטת הצינור, אירע כשל הנדסי בגינו התפרק הצינור ופרצו ממנו כ-5,000,000 ליטרים של נפט גולמי, אשר זרמו על פני הקרקע וזיהמו שטחים נרחבים בשמורת עברונה. כתוצאה מהאירוע, נגרמו לשמורה ולמערכת האקולוגית באזור נזקים רבים. זרימת הדלק סחפה עמה צמחים ובעלי חיים, לרבות מינים מוגנים, וגרמה לפגיעה במבנה הקרקע ובמיקרו בתי-גידול. כמו כן, נגרמה פגיעה בקרום פני הקרקע ובזמינות המים באזור. סך השטח אשר ספג את הפגיעה על כ-144 דונם, ועלויות הנזקים הוערכו בחוות דעת של מומחים בסכומים העולים על 100,000,000 ₪.
הסדר הטיעון מאפשר השתת ענישה הולמת תוך ייעול ההליכים המשפטיים, בהינתן הזמן הרב שחלף מקרות האירוע. חברת קצא"א הורשעה באופן מלא בכלל העבירות שיוחסו לה בכתב האישום המקורי, ביניהם זיהום מים בנסיבות מחמירות, השלכת פסולת המכילה חומר מסוכן ולכלוך לרשות הרבים וכן גרימת ריח חזק או בלתי סביר. שלומי לוי, סמנכ"ל הביצוע בקצא"א בעת קרות האירוע, הורשע באחריות כנושא משרה ביחס לעבירות לפי חוק המים, חוק שמירת הניקיון, וחוק מניעת מפגעים. חיים בר סלע, אשר שימש כמנהל הביצוע בשטח, הורשע בעבירות לפי חוק המים וחוק מניעת מפגעים, וכן כמסייע להשלכת פסולת המכילה חומר מסוכן ולכלוך רשות הרבים, לפי חוק שמירת הניקיון.
הצדדים יעתרו בהסכמה להשתת ענישה אשר תהלום את הפגיעה החמורה בערכים הטבעיים ובסביבה. לפי ההסדר, על קצא"א יוטל קנס והתחייבות בשיעור הגבוה ביותר שניתן בנסיבות העניין – 1,562,000 ₪ וכן סכום זהה כהתחייבות להימנע מביצוע העבירות בהן הורשעה למשך 3 שנים. על לוי, יוטל קנס בגובה 35,000 ₪ וכן התחייבות בגובה 70,000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע למשך 3 שנים. על בר סלע, יוטל קנס בגובה 20,000 ₪ וכן התחייבות בגובה 40,000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע למשך 3 שנים, זאת לצד שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות. טיעונים לאימוץ הרכיב העונשי שבהסדר הטיעון יישמעו בחודש אפריל הקרוב.
את המדינה ייצגו בהליך עורכי הדין עמיחי חביביאן ועדי דמתי שגיא מהמחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועמ"ש שבפרקליטות המדינה. כזכור, בעקבות האירוע, ובמקביל להליך הפלילי, הגישה הפרקליטות בשיתוף המשרד להגנת הסביבה תובענה ייצוגית לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו, ובמסגרת הסכם הפשרה שבו ייצגה את המדינה עו"ד אסנת דפנה מהמחלקה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה ועו״ד אנטוניוס מרשי מפרקליטות מחוז דרום, הוטל על קצא"א, הגורם המזהם, לשאת בעלות תוצאותיו של האירוע ולהעמיד סכום כולל של כ-100 מיליון שקל פיצוי לציבור, לטבע ולתובעים ולשם שיקום השמורה ומניעת נזקים עתידיים.