בעמוד זה נלמד על בהרט ועל בהרטיה, על הודו והודים בעיניים הודיות אותנטיות. נסיר את המבט הקולוניאלי העוין והנצלני הקיים במערב עד היום בעיתונות, באקדמיה ובמוסדות (מערביים) בינלאומיים, ובתרגומיהם לעברית לכל אורך הקשת הפוליטית, כמעט ללא יוצא מן הכלל.

בהרט (भारत Bharat) הוא שמה של הודו בפי ההודים מלפני אלפי שנים ועד היום. בוישנו פוראנה (תחילת ספירה הנוצרית) נאמר שהארץ בין הרי ההימלאיה לים היא "בהרט" ותשוביה "בהרטיה", כלומר, הודים.

השם הלועזי India על הטיותיו הוא שיבוש יווני של שמו של נהר הסינדהו, הלא הוא נהר האינדוס בפקיסטן של היום. היוונים הגיעו להודו במסע הכיבוש של אלכסנדר מוקדון (327-325 BCE) ועד היום Yavana הוא כינוי לזר.
השם העברי הודו מופיע בפתיחת מגילת אסתר, והוא גזור מן היוונית.

https://www.youtube.com/watch?v=QwGwe6_ZVMQ סנג'יב סניאל הוא בכיר במשרד האוצר ההודי. כלכלן במקצועו, היסטוריון רב-מכר, לוקאל-פטריוט בנגלי, קרטוגרף, בונה ספינות עתיקות ואינטלקטואל בינ"ל של מפלגת BJP בזמנו הפנוי.

הפרוייקט הבולט של סנג'יב הוא הוקרת המהפכנים Revolutionaries, לוחמי העצמאות של הודו שבחרו במאבק אלים נגד הבריטים, למורת רוחו של אבי האומה מוהנדס (מהטמה) גנדהי, אבי המאבק הבלתי-אלים.

גנדהי עדיין זוכה לכבוד בקרב הנציגים הרשמיים של כל הקשת הפוליטית. אך בציבור ההודי, מעמדו בדעיכה כבר שנים רבות. נשים צעירות מכנות אותו סוטה בשל "ניסוייו באמת" עם נשים (על כך בפעם אחרת), אך את עיקר הביקורת סופגת מורשת אי-האלימות. בסדרה החדשה באמזון פריים, המבוססת על ספרו של סנג'יב, הודו לקוברת את מורשת אי-האלימות קבורת חמור מרהיבה.

נזכיר שאוהבי גנדהי ביישוב היהודי בא"י מאסו בו לאחר שהציע ליהודי אירופה לנקוט במאבק בלתי אלים נגד הנאצים "כדי להמיס את לב האבן של היטלר". הביקורת ההודית העכשווית דומה למדי. הרי המלחמות מול פקיסטן התחילו זמן קצר לאחר הקמת הודו בשנת 1947, וטרם באו לקיצן.

שרשור קצר על לימודי ההיסטוריה בהודו ומקומה בחדשות של השבוע:

הויכוח בהודו על תכניות הלימוד התיכוניות בהיסטוריה הוא פוליטי/זהותי (במונחים הודים "Communal", עדתי. זאת מילת גנאי בהודו( בדומה לויכוח שלנו על לימודי האזרחות או תולדות הציונות. עיקר הויכוח נסוב על העיסוק בפשעי האימפריות המוסלמית ההודיות.

כתב האישום כולל:
א. הג'האד האלים, מניעיו וקרבנותיו.
ב. מימון חיי הפאר של השליטים המוגולים שרוששו את הודו.
ג. הכי קשה: הרס מקדשים הינדים, כ-40K במספר, כולל הרס וביזה של אלפי מקדשים מקומיים ועשרות מקדשי ענק עשירים ביותר וביזוי הפסל על ידי הצבתו למרמס והשמדה תחת מדרגות הכניסה למסגד.

בדומה לבריטים, הכובשים המוסלמים לדורותיהם היו מיעוט קטן של ערבים (מאות 8-10), אפגנים (סולטנות דלהי ופשיטות הגאזי), תורכמנים (המוגולים) או פרסים, מול אוכלוסיה ילידית הינדית ענקית, שמיעוטה התאסלם.
לכן כמעט 100% מ-200 מיליון המוסלמים בהודו הם ממוצא הודי אתני. החשש של השמאל ההודי הוא מ"הפללת" המוסלמים ודת האסלאם בפשעי הכובשים הזרים, הוצאתם דה-פקטו מן האומה ההודית, וראייתם כאויבי האומה.

ההיסטוריה היא המקצוע הרדיקלי ביותר במדעי הרוח בהודו, עולם מרקסיסטי עד קומוניסטי (ברוח מאו צה-טונג המאוהב במרד עממי של כפריים) מאז הקמת משרד החינוך ההודי וביתר שאת מאז הקמת אוניברסיטת הדגל JNU (Jawarhalal Nehru University) בידי שר החינוך הקומוניסטי של אינדירה גנדהי, בשנת 1969. המרקסיסטים נחלשו מאד מאז עליית הימין, אך טרם התבססה אסכולה חלופית.

המרקסיסטים תמיד התעקשו פשוט לא לדבר על דת, אסלאם, הינדואיזם וכל דת אחרת. הכל הוא כלכלה, מעמדות, מדכאים, מדוכאים ומהפכות. ענף ייחודי הומצא בהודו בשם Subaltern History, תולדות המעמדות "המוכפפים" והמקופחים.

בדומה להיסטוריה הציונית, כבר עשרות שנים שהסכסוך הפך לגלובלי ומתנהל בעוצמה במחלקות ללימודי הודו שהפכו ל-"מחלקות ללימודי דרום אסיה" (כי אסור לומר הודו כמו שאסור לומר ישראל וציונות) המובלים בידי חוקרים אקטיביסטים מוצהרים, כגון ההתארגנות הזו: https://southasiacollective.org בראשות דר' אודרי טרושקי, (לא יהודיה, שונאת ציון. בעלה מסיונר אוונגלי.) המשכתבת הפומבית ביותר של תקופת האימפריה המוגולית בהודו (1526-1797) והאקטיביסטית המובילה באקדמיה נגד הימין ההודי וממשלת הודו.

ובהודו ההיסטוריה תמיד בחדשות. השבוע דר' טרושקי הצטרפה למהומה שפרצה כשהתברר שספרי לימוד חדשים לתיכונים מדברים סרה בסולטן באבור, מייסד האימפריה המוגולית. https://x.com/AudreyTruschke/status/1945815758065258905
בעמוד שלה תוכלו לראות את ספרה החדש, המשכתב 5000 שנה של היסטוריה הודית כדי שלא תיאמר מילה אחת טובה על הימין ההודי או מילה רעה על המוסלמים, מראשית האנושות ועד ימינו. הידד לאקדמיה.
#5🧵

החל משבוע הבא נפתח בסדרת מבואות לגאופוליטיקה של הודו ושכנותיה. נתחיל הכי פשוט ועם הזמן נרכוש הבנה מסודרת ומעמיקה. אצרף לכל פוסט האשטאגים למעקב שלכם אחרי כל אזור ומדינה שנעסוק בה בהמשך.

נפתח ברגע העצמצאות של פקיסטן והודו ב-14 ו-15 באוגוסט, 1947, בהתאמה. (הרוצה ללמוד על התנועה לעצמאות וזרמיה יעייין במאמרבגליון האחרון של ירחון השילוח).

ברגע העצמאות, חצות ליל, 15.8.1947, נשא רה"מ הודו הראשון, ג''ווהרלל נהרו, את נאומו המפורסם Tryst with Destiny ("ברית הייעוד"). https://youtube.com/watch?v=2Cudc5Mhlcc
הודו זכתה בעצמאותה לאחר 1000 שנות כיבוש אמפיראלי מוסלמי ונוצרי, אך היה זה רגע מר-מתוק לכל הדעות. הודו חולקה לשניים נגד כל הגיון גיאוגרפי, היסטורי, אתני-לשוני, כלכלי, או אחר. הסיבה לחלוקה הייתה אחת: מפלגת הליגה המוסלמית בראשות מוחמד עלי ג'ינה, דרשו מדינה למוסלמים, "פקיסטן", ("ארץ הטהורים"), וקיבלו.

תוך כדי הכרזת העצמאות התנהלו קרבות, אירועי טבח ואונס המוני וההגירה הגדולה בהיסטוריה האנושית, מעל 14 מיליון איש, הינדים לעבר הודו ומוסלמים לפקיסטן. "רכבות המוות" היו רכבות שיצאו עם פיליטים מפנג'ב הפקיסטנית לפנ'גב ההודית והגיעו ליעדן עמוסות גופות לאחר שפורעים התנפלו עליהם. בדומה לפרעות תרפ"ט ויותר מהן, האלימות חסרת המעצורים בוצעה בידי מוסלמים, סיקים והינדים שהיו שכנים וחברים במשך מאות שנים ועד לפני רגע. האירועים המזעזעים תועדו בסרטים אינספור, כגון Earth של הבמאית Deepa Mehta, בכיכובו של הכוכב #2 בבוליווד, אמיר חאן: https://youtube.com/watch?v=aJHdu30-8Vg

כשוך הקרבות יספרו הודו ופקיסטן 1-2 מיליון הרוגים, ו-390 אזרחים להאכיל בתנאי מחסור. המאמצים לשיקום הפליטים יימשכו שנים. בפקיסטן השיקום מעולם לא הושלם במלואו, והמהגרים, המכונים Muhajirs הם קבוצה מובחנת עד היום.
רגע הלידה של הודו היה בלאגן ענק יותר מן הבלאגן ההודי הרגיל.

*מחר אעלה את המאמר השבועי: ביקורת על סרט הרשמי של תנועת הארי קרישה

המאמר השבועי כקובץ וורד עברי.