מומחה איראן: ניצחנו צבאית, אבל אנו מפסידים בזירת התודעה

שגיב אסולין, לשעבר בכיר במוסד וחוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA), מזהיר כי לצד ההישגים הצבאיים המשמעותיים, ישראל והמערב נמצאים בפער דווקא בזירה התודעתית: “האיראנים חטפו מכות שמחזירות אותם שנים אחורה, אבל כך לא יוצאים למשא ומתן במזרח התיכון”. לדבריו, הבעיה אינה צבאית, אלא נרטיבית: “כשלא מסיימים במהלך ברור שמייצר תודעה של הכרעה, האויב מנצל את זה. אנחנו צריכים להוביל את הסיפור, לא להיגרר אחריו”.

בכיר מוסד לשעבר: לא מוותרים על הגרעין, זה הקו האדום של ארה״ב

עודד עילם, לשעבר ראש חטיבת הפח״ע במוסד וכיום חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מעריך כי למרות הרטוריקה, ארצות הברית לא תסיים את המערכה בלי הישג ברור בתחום הגרעין. “האמריקאים לא יאפשרו בשום אופן לצאת מהמערכה הזאת כשבידי האיראנים אורניום מועשר או יכולת העשרה,” אמר.

לדבריו, אחרי השקעה אדירה של משאבים וכוח, וושינגטון לא יכולה להרשות לעצמה חזרה לנקודת הפתיחה. “הם יצטרכו להצדיק את זה בתוצאה. כל השאר אפשר לעגל, אבל נושא הגרעין הוא קו אדום,” הדגיש עילם, והוסיף כי קשה לראות את המערכה מסתיימת ללא שינוי מהותי במאזן מול איראן.

בכיר מוסד לשעבר: הדרך להפיל את המשטר האיראני היא חנק כלכלי

עודד עילם, לשעבר ראש חטיבת הפח״ע במוסד וכיום חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מדגיש כי למרות חוסנו ההיסטורי של המשטר האיראני, נקודות התורפה שלו הולכות ומעמיקות. “זה משטר עם יכולת הישרדות יוצאת דופן, אבל הוא איבד לגיטימציה בקרב רוב הציבור, נכנס למערכה במצב כלכלי קשה, וספג פגיעה קשה בדימוי הפנימי והחיצוני שלו,” אמר.

לדבריו, הדרך להכריע את המשטר אינה בהכרח צבאית בלבד. “הדרך להפיל את המשטר היא באמצעות חנק, ובעיקר חנק כלכלי,” הסביר. הוא הדגיש כי למרות חשיבות מצרי הורמוז, ארה״ב לא תסיים את המערכה תוך ויתור לאיראן: “האמריקאים לא יאפשרו לאיראנים להחזיק אורניום. זה קו אדום, וזה לא יקרה.”

המערב רוצה מלחמות קצרות, אך אויביו נלחמים לנצח

עו״ד תרצה שור מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון מזהירה כי הפער בין תפיסת המלחמה של המערב לזו של אויביו רק הולך ומעמיק: בעוד המערב מחפש הכרעה מהירה ו״אסטרטגיית יציאה״, יריביו (סין, רוסיה, איראן וארגונים איסלאמיסטיים) מנהלים מלחמה מתמשכת של חתרנות, השפעה ולוחמה פסיכולוגית. לדבריה, מדובר בעימות רחב הרבה מעבר לשדה הקרב, שבו הגבולות בין מלחמה לשלום מיטשטשים.

שור מדגישה כי תפיסת “המלחמה הארוכה” אינה חריגה אלא שיטתית: מהקומוניזם ועד הג׳יהאד האיסלאמי, מדובר במאבק ללא נקודת סיום ברורה. במצב כזה, הדרישה המערבית למלחמות קצרות הופכת לחולשה אסטרטגית, כזו שאויביה למדו לנצל היטב דרך לוחמה תודעתית, פילוג פנימי ושחיקת הרצון להילחם.

👈 מאמר חובה למי שרוצה להבין את איראן

בכיר מוסד לשעבר: טראמפ לא יסיים את המלחמה בלי הישג גרעיני

עודד עילם, לשעבר ראש חטיבת הפח״ע במוסד וכיום חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, קובע כי הפסקת האש אינה סוף המערכה אלא שלב ביניים. “אנחנו רק בפאוזה, עכשיו מתחילים לדבר,” אמר, והדגיש כי היעד המרכזי של ארה״ב נותר ללא שינוי: עצירה מוחלטת של תוכנית הגרעין האיראנית.

לדבריו, טראמפ אינו יכול להרשות לעצמו לצאת מהעימות ללא תוצאה ברורה. “הנושא של האורניום והעשרה הוא קו אדום בוהק של האמריקאים,” הסביר, והוסיף כי גם אם פתרון הנדסי לפינוי החומר המועשר מורכב ויימשך זמן, הוא עדיין אפשרי, ולכן הלחץ צפוי להימשך.

מומחה לארה"ב: ״טראמפ זיהה את האיום האיראני כבר לפני 40 שנה״

ד״ר דן דייקר, נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזכיר כי כדי להבין את טראמפ של היום, צריך לחזור לראיון שלו עם ברברה וולטרס בסוף שנות ה-80. לדבריו, “זה נשמע כאילו נאמר אתמול. טראמפ כבר אז זיהה את האיום האסטרטגי והקיומי של איראן כלפי המערב וארצות הברית”.

דייקר מדגיש כי בניגוד לטענות, טראמפ לא “נגרר” למערכה, אלא פועל מתוך תפיסה עקבית של עשרות שנים. “אף אחד לא משכנע את טראמפ לעשות משהו שהוא לא רוצה”, אמר, והבהיר כי ההבנה של האיום האיראני הייתה קיימת אצלו הרבה לפני שהפכה לקונצנזוס במערכת הבינלאומית.

👈 הראיון המלא

להצטרפות לערוצי JCFA: טלגרם | טוויטר | אינסטגרם | פייסבוק | ווטסאפ

חוקה פלסטינית של סתירות: דמוקרטיה למערב, מציאות אחרת בשטח

החוקה הפלסטינית החדשה מציגה את עצמה כלפי חוץ כמודל של דמוקרטיה וליברליות, אבל כפי שמבהיר השגריר בדימוס עו״ד אלן בייקר מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "עיון מעמיק במסמך יוצא דופן זה חושף את אופייה וכוונותיה האמיתיות". מאחורי השפה של שוויון וחירויות מסתתרת מציאות אחרת: שלילת קיומה של ישראל, התעלמות מהסכמי אוסלו, והצבת מסגרת משפטית המבוססת על השריעה.

בייקר מדגיש כי "מתחת למעטה הליברלי והדמוקרטי המלאכותי שלה, החוקה הפלסטינית ממסדת ומקדמת אלימות וטרור", ואף מצביע על הסתירה הבולטת בין ההצהרות לבין המציאות בשטח. המסמך, שאמור היה להרגיע את המערב, חושף דווקא פער עמוק בין הציפיות לבין הכוונות, ומעלה סימני שאלה קשים לגבי כל תהליך מדיני עתידי.

👈 לקריאת המאמר המלא

מומחה איראן: אנחנו רק בתחילת המערכה, אסור להדהד את נרטיב האויב

שגיב אסולין, לשעבר בכיר במוסד וכיום חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי מוקדם להסיק מסקנות וכי עצם השיח הציבורי על “סיום” מחליש את ישראל: “אנחנו די בהתחלה, וכל מי שקופץ למסקנות ומהדהד את הנרטיב של האויב, מחליש אותנו פנימה”. לדבריו, למרות הניצחון הצבאי הברור של ישראל וארה״ב, הכניסה האמריקאית למו״מ על מצרי הורמוז משקפת הישג איראני דווקא בזירה התודעתית.

הוא מדגיש כי מדובר בכשל תפיסתי: “ארה״ב מנצחת צבאית, אבל נכנסת למו״מ מנקודת חולשה תודעתית. כך לא נכנסים למשא ומתן אחרי ניצחון מוחלט”.

בכיר לשעבר במוסד: המו״מ הישיר עם לבנון הוא רע עבור ישראל

שגיב אסולין, לשעבר בכיר במוסד וכיום חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי עצם קיום משא ומתן ישיר בין ישראל לממשלת לבנון פועל לרעת ישראל: “זה לא טוב לישראל, גם אם זה מחיר שאנחנו נדרשים לשלם לארצות הברית”.

לדבריו, המהלך יוצר מציאות בעייתית שבה לבנון ממשיכה “לשחק משחק כפול”, מצד אחד לנהל שיח, ומצד שני לשמר קשר עם חיזבאללה. הוא מדגיש כי המשמעות ארוכת הטווח חמורה: “זה מייצר הפרדה בין חיזבאללה למדינה הלבנונית, מה שיקשה עלינו בעתיד לפעול מול תשתיות ומול ממשלת לבנון”.

"בשורות טובות": קריסת המו״מ תוביל לחידוש הלחימה

יוני בן מנחם, מזרחן וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מגדיר הבוקר את המשבר בשיחות כהתפתחות חיובית: לדבריו, עצם עזיבת האמריקנים את המו״מ היא “התפתחות מצוינת שתוביל לחידוש הלחימה”, לאחר ש“עוד לא גמרנו את הסיפור”.

בן מנחם מדגיש כי מדובר בהחלטה של הנשיא טראמפ עצמו ולא במהלך טקטי בלבד, וכי חזרת הלחץ הצבאי תשנה את המאזן. המסקנה: מי שחשב שהמערכה נעצרת, טעה, והשלב הבא צפוי להיות אגרסיבי יותר.

"טורקיה היא איראן החדשה": האיום האסטרטגי של ארדואן

יוני בן מנחם, מזרחן וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי המהלכים האחרונים של ארדואן חורגים הרבה מעבר להתבטאויות: “טורקיה היא איראן החדשה”.

לדבריו, אנקרה פועלת בשקט לבניית ציר סוני חדש יחד עם סוריה, מתוך הערכה שהמשטר האיראני ייחלש או יקרוס. בן מנחם מזהיר כי מאחורי המהלכים עומדות שאיפות אזוריות רחבות, כולל השפעה על ירושלים והמערכת הבינלאומית, איום שישראל חייבת לקחת בחשבון כבר עכשיו.

הפסקת אש על תנאי: הפוגה שברירית שמסתירה את המערכה הבאה

הפסקת האש בין ארה״ב לאיראן אולי מעניקה רגע של נשימה, אך כפי שמדגיש השגריר בדימוס פרדי איתן, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מדובר בלא יותר מ"הפוגה דיפלומטית והקלה זמנית" שאינה מבטיחה לישראל את סיום הלחימה או "ניצחון מוחלט על איראן".

לדבריו, מאחורי השקט היחסי מסתתרת מציאות מורכבת בהרבה, שבה המשא ומתן צפוי להיות ארוך וקשה, ואף עלול להתמוטט ולהוביל לחידוש התקיפות. איתן מצביע על הצורך בשינוי כיוון: "פחות הסתמכות על כוח צבאי בלבד, ויותר מיקוד במהלך דיפלומטי אזורי שיכול לעצב מחדש את המציאות הביטחונית של ישראל".

👈 לקריאת המאמר המלא

הוצאות להורג הן לא עונש, זו אסטרטגיה

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר בכתבה מיוחדת כי המשטר האיראני משתמש בהוצאות להורג ככלי דיכוי שיטתי: “בסוף הוצאות להורג זה לא עונש, זו אסטרטגיה ברורה ואכזרית להשאיר את האנשים בבית”. לדבריו, למרות האימה המיידית, בטווח הארוך המהלך עלול לייצר דווקא תגובת נגד: “טראומה מייצרת זעם… אולי בטווח הקצר יש הרתעה, אבל בטווח הארוך יש פה קדושים מעונים ותהליך אחר של מחאה”.

בלאיש מתאר גם את מנגנון הדיכוי האפל שמופעל נגד מפגינים: “בכל מדינה מתוקנת יש ראיות ואז כתב אישום, פה האישום כבר ניתן”, וההליך כולו מתבסס על “הודאה שנעשית בעינויים נוראיים”. לדבריו, מאחורי התיעודים הבודדים שמצליחים לצאת מאיראן מסתתרת מציאות קשה בהרבה של מעצרים, העלמות והוצאות להורג המוניות, שנועדו לשבור את רוח המחאה אך עלולות בסופו של דבר להצית אותה מחדש.

משבר הורמוז הוא אירוע דרמטי, טראמפ משנה את כללי המשחק

שגיב אסולין, לשעבר בכיר במוסד וחוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מנתח את משבר מצרי הורמוז כאירוע דרמטי אך לא מפתיע: “האיראנים המציאו את משחק השחמט הזה, אבל טראמפ משחק ברמה אחרת לגמרי”. לדבריו, ארצות הברית נכנסה תחילה למשא ומתן מעמדת חולשה תודעתית, אך כעת מנסה לאזן מחדש.

לדבריו, האיום סביב המיצרים אינו רק כלכלי אלא אסטרטגי רחב, כאשר טראמפ פועל להעלות את הרף ולשנות את מאזן הכוחות. “זה מהלך שמשווה את המגרש, ועכשיו נראה לאן זה מתפתח”, הוא מסכם.

חוקר מסביר: מצור ימי לא יכריע את המו"מ, אבל עלול להצית הסלמה

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסביר כי המצור הימי על איראן נועד לתקן טעות אסטרטגית: “האיראנים מצאו את הבטן הרכה של ארצות הברית דרך מצרי הורמוז”. לדבריו, למרות חשיבותו, מדובר במהלך ארוך טווח: “ההשפעה הכלכלית לא מיידית, זה לוקח שבועות”. במקביל הוא מזהיר כי כל ניסיון איראני לפגוע בכוחות אמריקניים עלול להביא לקריסת הפסקת האש ולמעבר למלחמה רחבה.

הפסקת אש בלבנון תלויה באיראן: בלי הכרעה שם, חיזבאללה יישאר

אל״מ (מיל׳) ד״ר ז׳ק נריה, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מדגיש כי כל הסדר בלבנון תלוי ישירות בזירה האיראנית: “אין היתכנות להסדרה אמיתית בלבנון כל עוד המשטר האיראני לא מוכרע”. לדבריו, חיזבאללה אינו שחקן עצמאי אלא שלוחה איראנית, ולכן כל ניסיון לנתק בין הזירות הוא שגוי מיסודו.

נריה מזהיר כי גם יוזמות אמריקאיות או הסדרים זמניים לא ישנו את המציאות בשטח: “חיזבאללה יישאר קיים וימשיך לפעול כל עוד איראן עומדת מאחוריו”. לדבריו, רק פגיעה עמוקה בציר האיראני תאפשר שינוי אמיתי בלבנון ובאזור כולו.

טראמפ עלול למצמץ, והפסקת האש עלולה להתארך

יוני בן מנחם מעריך כי הדינמיקה מול איראן עדיין פתוחה: “יש חשש שטראמפ ימצמץ ראשון”. לדבריו, המעבר למשא ומתן רגע לפני תקיפה משמעותית מעיד על היסוס אמריקני.

הוא מדגיש כי הפסקת האש הנוכחית היא זמנית בלבד, וכי השאלה המרכזית היא מה יקרה בתום המועד: “האם חוזרים ללחימה או מאריכים את ההפוגה”. לדבריו, האיראנים משחקים על זמן מתוך ביטחון ביכולת הלחץ שלהם.

לבנון בדרך להסלמה, חיזבאללה ינסה לטרפד הסכמים

יוני בן מנחם מזהיר כי הפיצוץ בין ארה״ב לאיראן משליך ישירות על לבנון: “חיזבאללה בלחץ גדול וינסה לטרפד כל מהלך מדיני”. לדבריו, הארגון עלול להסלים צבאית ואף לפעול להפלת ממשלת לבנון.

הוא מוסיף כי ההיסטוריה מלמדת על סיכון ממשי: “התנקשויות פוליטיות הן תרחיש אפשרי”, מה שעלול להוביל גם להתדרדרות פנימית ואף למלחמת אזרחים.

בכיר לשעבר במוסד: בינת ג’בל היא תיקון היסטורי בלבנון

שגיב אסולין, לשעבר בכיר במוסד וחוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, קובע כי הלחימה בדרום לבנון אינה עוד סבב רגיל אלא שינוי עומק: “מה שמתבצע פה היום זה תיקון היסטורי של הנסיגה מלבנון”. לדבריו, ישראל חוזרת לדפוס של שליטה בשטח כחלק מהתמודדות עם האיום.

הוא מדגיש כי המהלך כולל יצירת אזורי חיץ רחבים והפעלת כוח משמעותי לפני כל משא ומתן: “ככה נכנסים למשא ומתן, עם שטח ביד, אחרי פגיעה באויב”. לשיטתו, זו תפיסה אסטרטגית חדשה שמטרתה למנוע חזרה למצב הקודם.

איראן רואה בהישרדות ניצחון, וזה משנה את כל התמונה

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על פער תפיסתי עמוק: “מבחינת האיראנים, עצם ההישרדות היא ניצחון”. לדבריו, גם הרס כבד לא בהכרח ישבור את המשטר, כל עוד הוא שורד.

הוא מוסיף כי איראן מאמינה שהיא מחזיקה במנופי לחץ מרכזיים, ובראשם מצרי הורמוז והנפט, ולכן ממשיכה להקשות עמדות. המשמעות היא מערכה ממושכת שבה הזמן משחק תפקיד מרכזי.

סא"ל במילואים: חמאס לא יתפרק מנשקו, הוא מנצל את הזמן להתחזק

סא"ל במילואים עו״ד מוריס הירש, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, קובע כי אין לצפות לפירוק חמאס מרצון: “אין לו שום סיבה להתפרק, הוא משקם את השליטה שלו”.

לדבריו, הארגון מנצל את הזמן כדי לבסס שליטה צבאית וכלכלית, תוך שימוש באלימות ובהכנסות מהסיוע. “הוא בונה מחדש כוח, כסף ושליטה, בזמן שהעולם מתלבט מה לעשות”, הוא מסכם.