פוסט חדש באתר ובסדרה של האייג׳נטים - הפעם בחינה של MCP מול CLI. במה עדיף להשתמש? נפתח את מכסה המנוע, ניקח נשימה ארוכה ונסתכל על הנטוורק כדי להבין מה עדיף? אני אחסוך לכם את הקריאה כמובן: תלוי. תלוי בכמה וכמה פרמטרים אבל מה שחשוב הוא להבין לעומק את הפרוטוקולים, איך LLM עובד, מה זה קונטקסט ואיך מודדים יעילות של מודלים. תבינו? תוכלו להיות יותר יעילים ולבנות מערכות יחסית מהר וטוב. כל אחד יכול להקליד פרומפט בקלוד קוד, אבל בשביל לעשות את זה מהיר, זול ואפקטיבי גם במערכות גדולות - צריכים להבין בעולם החדש הזה.
https://internet-israel.com?p=12023
--
ומפסגות ה-AI אל תהומות הצבא.הרבה אנשים עבדו ועמלו במבצע "שאגת הארי" ואיך אומרים תודה בצה״לית? לא, לא בונוס כספי ולא איזה תלוש מתנה. חלילה וחס. מה שמקבלים זו... תעודת הוקרה! כזו שחתומה ע״י קצין רם דרג. במבצע האחרון כמובן שאני לא עשיתי כלום חוץ מלהתעצבן ולגנוב את כל השוקולד מהילדים. אבל גם אני רציתי תעודת הוקרה נאה! וגם רציתי דרגה רמת דרג. מה עושים? ובכן... הלכתי לכלי הפריצה הידוע: דפדפן.
פיקוד העורף צפון בנה מערכת משוכללת (כנראה בוייב קודינג) להכנת תעודות. כדי להפיק את התעודה, היה צריך להכניס דרגה, שם ויחידה ותעודת הוקרה משוכללת ונאה הונפקה וגם נוצר קישור יפה שנשלח בסמס. הקישור היה עם שם מתחם מפוקפק משהו ואז טקסט. מה קרה אם הסרתם את הטקסט? נכנסתם למערכת! וכך גם אני השגתי גישה למערכת והנפקתי לעצמי תעודה נאה (אגב, אני רב אלוף עכשיו).
מה שיפה הוא שמתישהו המערכת קצת התחרבשה אז פיקוד העורף צפון שלח מייל לכל הזכאים עם המערכת ואמר להם ״תנפיקו כבר לעצמכם!״. לקרוא לזה שכונה זה כמובן מביך ומביש כבר אבל אין לי מילים. מה שכן, זה בעייתי בטחונית כי שם המתחם והשרתים נמצאים בחו״ל בבעלות זרה ומערכת צבאית, גם אם קקמייקה, לא צריכה להיות בשרתים כאלו. לא פשוט. תגובת דובר צה״ל היתה בסגנון ״זה רק אתר תדמיתי״. נתראה בחודש הבא. תודה לארז דסה מהצ׳אנל של חדשות הסייבר פה בטלגרם שלנו
https://t.me/CyberSecurityIL
וכמובן האייטם בדה מרקר:
https://www.themarker.com/captain-internet/infosecurity/2026-05-10/ty-article/.premium/0000019e-10bf-d73c-a99e-dfffad970000

שני פוסטים באתר. על בינה מלאכותית והדרך הנכונה לפתח איתה - ההמשך של הסדרה של הדברים הבסיסיים שכביכול כולם צריכים לדעת אבל לא בטוח שכולם יודעים.
הפוסט הראשון, שפרסמתי בשבוע שעבר והתעצלתי לעשות לו קידום, הוא על הוקים. דרך מעולה לקשור פעולות דטרמניסטיות לפיתוח עם LLM. רגע, מה? כן. למשל בדיקות אבטחה, סאב אייג׳נטים שמריצים בדיקות נוספות וכל מה שבא לכם לעשות. זה קיים בכל עורכי הקוד מבוססי ה-LLM ומומלץ בחום להכיר את הפיצ׳ר הזה. קל, נעים ונחמד.
https://internet-israel.com?p=12056
הפוסט השני הוא על ״מצב תוכנית״ של אייג׳נט. במיוחד בפיצ׳רים גדולים, כדאי לתת ל-LLM לבנות תוכנית של שינויים לפני שאנחנו נותנים לו לרוץ. אני מאמין שרוב המתכנתים מכירים את המצב הזה אז הסברתי איך אני עובד עם זה כדי למזער כמה שיותר בעיות ותקלות בקוד ולהגביר את היכולת שלי לבצע בקרה על הקוד במיוחד במערכות רגישות ובקוד שעלול להיות בעייתי.
https://internet-israel.com?p=12060
--
בימים אלו אני מסיים קורס מעניין בסוציולוגיה של תרבות ומגדר, למדתי בלא מעט קורסים אקדמיים כאלו בשנים האחרונות וזה בהחלט פותח את המחשבה לקונטקסט היותר רחב של טכנולוגיה והאקינג. המקרה הבא שסיקרתי בדה מרקר מדגים את זה. זה אולי נראה קטנוני אבל זה כן מעניין במיוחד כשיש סוף טוב ואף אחד לא נפגע. העניין הוא... ממשקים. הרבה פעמים לממשקים יש כוח עצום על החיים שלנו. ממשקים לא רק משקפים מציאות אלא גם מייצרים אותה. למשל, מערכת ממוחשבת שכל אזרח צריך לעבור בה לתרומת איברים שבה כדי לא לתרום צריך לסמן. כלומר התרומה היא ברירת המחדל.
גם לפעמים מה שלא מופיע בממשק קובע. דוגמה נ-ה-ד-ר-ת לזה ראיתי במקרה שהגיע אלי: בית החולים ליולדות באיכילוב שבו יש מערכת לרישום ילודים, כמו בכל בית חולים. הורים שהגיעו לרשום את הילד שלהם ורצו ששם האבא יהיו שני נענו בתשובה מפתיעה: ״אי אפשר״. למה? ״כי המחשב!״. כשההורים התעצבנו, אמרו להם שזה מגיע ממרשם האוכלוסין. ״זה המחשב שלהם״. בדיוק בסדרת מערכונים ישנה בשם בריטניה הקטנה, בטח רובכם לא מכירים אבל אני אוהב רפרנסים של זקנים. בכל מקרה, יש שם מערכון קבוע של איזו פקידה שבאים אליה ולא משנה מה קורה היא אומרת ״המחשב אומר לא״.
עכשיו, לחלקכם זה בטח יראה קטנוני ״מה הבעיה ששם המשפחה של האבא יהיה ראשון״, או ״מה הבעיה ללכת למשרד הפנים שבועיים אחר כך ולשנות?״. יש מצב, אבל זה באמת מעצבן ומציק וגם דברים כאלו יכולים לשנות החלטות על שם, מה יותר התערבות בהחלטה הכי אינטימית של הורים?
החלק המעניין הוא באמת המחשבה מתי דברים כאלו פוגשים אותנו.
במקרה של איכילוב, אחרי שוידאתי, פניתי לרשות האוכלוסין, הדוברת שלהם מעולה והבטיחה לי שזה אילוץ שלא מגיע מהם. בדקתי גם עם בתי חולים אחרים. כנראה שהמתכנת של הממשק באיכילוב לא חשב עד הסוף שיש הורים שירצו ששם המשפחה של האב יהיה שני.פניתי לדוברת של איכילוב ולשמחתי לא רק שקיבלתי תגובה עניינית. היא הבטיחה שיתוקן ואכן אחרי שבוע תוקן והיא הודיעה לי.
מה שכן, באייטם כן ניסיתי להכנס לפן הסוציולוגי של ממשקים ואפילו ראיינתי את הסוציולוג ד״ר דן קוטליאר על מקרים נוספים שבהם ממשקים משפיעים על החלטות. מבטיח באייטם הבא לחזור לביזיונות, אבל לפעמים מעניין להסתכל על ההקשר הרחב של הדברים וגם מותר לכתוב על דברים מציקים שנפתרו. האייטם זכה להתעניינות רבה וזה שימח אותי:
https://www.themarker.com/captain-internet/infosecurity/2026-05-28/ty-article-magazine/.premium/0000019e-68b7-d3a6-addf-eff7cde80000

טירוף הבינה המלאכותית משתולל וידיעה רודפת ידיעה. אני מתכנת זקן וממורמר ומסרב להשתחוות לטרנד. במיוחד כשאני רואה איך מתחת לכל ההיסטריה יש פשוט קוד פייתון שמריץ את הכל (לפעמים גם ג׳אווהסקריפט). מי שרוצה גם לראות, בואו איתי אל עולם האייג׳נטים הקסום. כל פעם שאומרים ״סוכן״ או ״אייג׳נט״ יש את האסוציאציה של אייג׳נט סמית שבא ויורה בניאו בסרט המטריקס וסוף העולם ומשפיעני בינה מלאכותית צורחים שעוד שניה כולם מובטלים. בפועל, אני עובד ויוצר אייג׳נטים כבר שנתיים+ בסביבת פרודקשן והכל... די פשוט. בפוסט הזה אני מסביר למתכנתים איך אייג׳נט נראה ואפילו מממש אחד בפייתון. ברגע שרואים את זה בעיניים עם כלים והכל... הכל מתבהר. הקוד בפייתון אבל זה באמת קוד פשוט וכל מתכנת בכל שפה יבין את זה. אפילו לא מתכנתים.
אז אם יש לכם 10 דקות פנויות - הפוסט שלי יבאס אתכם קצת כי הוא הורס את הקסם.
https://internet-israel.com?p=12072
--
ועוד באסה. לפני כמה חודשים מנכ״ל חברת פורד (של המכוניות) בא והתראיין והתנבא שעוד כמה שנים חצי ממשרות הצווארון הלבן גמורות כי ה AI יקח הכל. כולנו נהיה מובטלים במקרה הטוב ומתים במקרה הרע. עוד קצת טירוף לכל מעגל החדשות ההזוי כי למה לא. אבל לפני כשבוע התפרסם בשקט בשקט שחברת פורד שוכרת מחדש (או מנסה לשכור, כי חלק מצאו כבר עבודה) את המהנדסים שפיטרה שנקראים ״אפורי הזקן״. תחזיקו את הכיסא,מסתבר שאדונינו ומלכנו ה-AI אביסלע פחות טוב ממה שמר מנכ״ל חשב וציוני האיכות של המכוניות (שגם נשענות על קוד כמובן) צללו פלאים. אני בהלם. למה הם לא כתבו בהוראות ״Make it good״? טוב, בכל מקרה עוד תזכורת למרחק בין הכותרות למציאות. פורד מצטרפת לקלארנה ו-IBM וחברות אחרות שבשקט בשקט שוכרות חזרה. לתופעה הזו יש אפילו שם: AI Boomerang.
זה לא אומר שאין שינויים, מהפיכות ובלגנים. אבל קחו כותרות בפרופורציות.
--
זהו. קיץ נעים לכולם.

בעידן החדש של הבינה המלאכותית, עושה רושם שכל מה שצריך זה קצת להקליד בצ׳אט ולגמור את הסיפור. בפועל כמובן שזה שונה והיום, בפוסט הטכני החדש שלי אני רוצה לדבר על החשיבות של להבין פרוטוקול HTTPS לבינה מלאכותית. לא מהצד של המתכנת או זה שאיתרע מזלו לשלב בינה מלאכותית בתוך מוצר אלא לכולנו בתור משתמשים. פרוטוקול HTTPS הוא הבסיס של הרשת המודרנית והוא כל כך נפוץ שקשה למצוא אתר שלא משתמש בו ומי שלא משתמש בו מקבל בדפדפן סימן אזהרה אדום. אבל... מה המשמעות שלו? בגדול - תקשורת מוצפנת ביני לבין היעד.
אבל את התקשורת הזו אפשר לפצח. איך? באמצעות התקנת Root CA. למשל עושים את זה ברימון. משתמשים שרוצים לסנן את האינטרנט שלהם מתקינים תעודת אבטחה נוספת על המחשב שלהם שמאפשרת לתוכנת הצנזורה לבדוק את האינטרנט שלהם. אבל יש עוד מקומות שעושים את זה. מחשבים בשליטת העבודה. אם אתם מבינים את זה ומבינים מה המשמעות של root ca, אתם מבינים שאפשר לפתוח את התנועה שלכם. אבל רגע, לא להכנס לפאניקה. יש הגנות בחוק מהאזנת סתר.
א-ב-ל, יש האזנה ויש האזנה ויש הבדל מאד משמעותי חוקית בין לפתוח תנועת HTTPS ורחרוח סביב המייל האישי או סביב הווטסאפ ווב שלרבים מכם יש בעבודה לבין התכתבות עם בינה מלאכותית. הקיצר, דברים שצריכים לדעת ומעניין. חמש דקות מעניינות (אני מקווה) על הקשר בין טכנולוגיה, פרטיות לבינה מלאכותית מזווית טכנית אך צרכנית.
https://internet-israel.com?p=12082
--
אם מעניינת אתכם בינה מלאכותית מהזווית של הפרטיות, אז התראיינתי בפודקאסט של אחד האנשים הנחמדים שאני מכיר: אלישע רוזנצוויג. יש לו פודקאסט ותיק בשם אלישע והזויות שאני מכיר היטב וממש שמחתי שהוא פנה אלי. דיברנו על בינה מלאכותית, על פרטיות, על סכנות תפעוליות ומזווית מאד נעימה ורגועה. שגם זה חשוב בימים המוטרפים האלו. זה מתחבר גם לפוסט.
https://open.spotify.com/episode/2TbSxOCKXg2MHor4LFtiK8

פוסט חדש באתר על אייג׳נטים. יותר נכון פוסט המשך שבו, אחרי שבפוסט הקודם הראיתי איך כותבים אייג׳נט בכמה שורות ומה הכי חשוב להבין בנושא (שאייג׳נט זה לא קסם אפל, אלא איטרציה + כלים). הגיע הזמן להכנס לבאמת איך בונים אייג׳נט שזה בד״כ לא בקוד נאיבי אלא שימוש בפריימוורקים. אז הדגמתי עם לאנגצ׳יין שפעם היתה מושמצת מאד (גם בצדק) והיום אפשר לומר שהיא שיקמה את מעמדה. מה שהכי חשוב הוא לא הקוד עצמו, גם ככה LLM בונה אותו. אלא ההבנה, מה עושים ואיך עושים. יש הדגמה, פרומפטים וגם קוד. אני מתכנת, אז הרבה יותר קל לי להסביר ולהדגים עם קוד. יש גם סרטון שהכנתי שממש נהניתי לעשות אותו.
https://internet-israel.com/?p=12090
--
ובפינת הדברים המעניינים אך כאלו שצריך לקחת בפרופרציה. יש את הסיפור של האיג׳נט של OpenAI שברח ״מהמעבדה״ והתקיף את השרתים של האגינג פייס. בעוד הסיפור מענין (יש כאלו שיגידו שלא אמיתי), לא מעט אנשים סירבו להתרגש מההייפ המדע הבדיוני. האם אייג׳נטים מרמים? כן. אם לא מגדירים להם הגדרות קשיחות הם יכולים להשלים את המשימה בדרכים מאד מפתיעות. אני למשל כתבתי אייג׳נט שהיה אמור לעמוד בתוצאות של טסטים. הוא אכן עמד בזה, אבל איך? שינה את תוצאות הטסטים.
אייג׳נטים נשענים בבסיס על מודלי שפה גדולים שיש להם הגנות. אנחנו קוראים להם גארדריילס, שמונעים מהם למשל להמליץ לנו לירות במשתתפים האחרים אם אנחנו רוצים לנצח במירוץ (למרות שזה דרך ואלידית ומי שרוצה לראות יכול לראות את הסרט ״הדיקטטור״ עם סשה ברון כהן שניצח את תחרויות הריצה ככה). במקרה של האייג׳נט שרץ במעבדה של OpenAI - הגארדריילס היו חלשים יותר. כאמור - מעניין אבל צריך לזכור שכל המעורבים מרוויחים מההייפ הזה.
https://www.themarker.com/captain-internet/infosecurity/2026-07-22/ty-article/.premium/0000019f-8922-d076-a39f-9d3e1bc10000
--
ובפינת הבידור כי גם ככה אוגוסט וחם. יש לא מעט חברות שמטמיעות אייג׳נטים כשיענו או יצרו קשר עם לקוחות. אחת הדרכים הטובות ביותר היא לבקש בקשה לא סטנדרטית כמו עוגת שוקולד, משוואה מתמטית או קומפוננטה בריאקט. אם הנציג האדיב מייד שולף את התשובה לשאלה המוזרה, סביר להניח שמדובר במודל שפה. עושים את זה המון וזה די מצחיק אבל גם מדאיג (כי זה מראה שלא הציבו הגנה על האייג׳נט). ידידי אלון הורינג פרסם צ׳אט ווטסאפ עם נציגה בשם אחינעם מרשות החדשנות שביקשו ממנה מתכון לעוגה והיא מייד ענתה. הוכחה שמדובר באייג׳נט. א-ב-ל, רשות החדשנות הגיבה עם תמונה של הנציגה וסיפרה שפשוט הנציגה, שנמאס לה מבקשות כאלו, חמדה לצון ושיגרה מייד מתכון לעוגה. בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית יש אדם שמתחזה לאייג׳נט :) טוב, לא יודע אם זה בהיסטוריה האנושית אבל עדיין זה לא שגרתי. כולם לקחו את זה ברוח טובה יחסית וקצת חיוך בימים לא פשוטים.

פוסט חדש באתר!. בגדול, כפי שקודחים יומם וליל, הרבה דברים הולכים להשתנות בעולם עם ה-LLM. יש הרבה סיבות לחשוש, אבל אני אתמקד דווקא בהזדמנויות והפעם בפוסט: הדגמה של הגנה והתקפה על אייג׳נט עם עוגה. פוסט מיוחד עם הסברים וקוד. יחד עם פרק מיוחד בפודקאסט עמוק ב Bots עם אדם קליין, שכמוני ראה לא מעט טרנדים וטכנולוגיות ובו אנחנו מדברים על העולם החדש והאתגרים שיש בו. לצד כמובן הבעיות הישנות שלא הולכות לשום מקום.
פוסט טכני עם דוגמאות קוד והסברים, יחד עם פרק של ״עמוק ב-Bots״ עם אדם קליין. https://internet-israel.com?p=12105
--
ועכשיו, לאזהרה חמורה! שוב סכנה חמורה במיוחד!
מה קרה הפעם? טוב, OpenAI מזהירה שהמודל החדש ״אסטרה״ הוא כל כך מסוכן שיש לעצור את הפיתוח שלו!
[צרחות, שוב סוף העולם, כולנו מובטלים ומשוטטים בשממה הגרעינית ונלחמים בסקיינט]
אל תגלגלו עיניים בבקשה. זה ממש חמור. נכון, בעבר הרחוק מאד (לפני חודש) הזהירו שסוגרים את פייבל לציבור (הממשלה הפדרלית). לפני כן הגבילו את מיתוס. לפני כן מודל אחר. בהיסטוריה העתיקה, עוד כשאודיסיאוס היה קטן, אי אז ב-2019. דריו אמודי הזהיר ממודל מסוכן מאד (GPT 2 בשבילכם). אז הנה, שוב הטריק השחוק. אולי יהיה מישהו שיאמין הפעם.
כתבה בגארדיאן עם כל הלחץ: https://www.theguardian.com/technology/2026/aug/08/openai-astra-security-concerns
--

פוסט חדש ומעניין באתר על... דריפטים. לא, לא פעלולים עם מכוניות אלא דריפטים שיכולים לקרות בתוכנה. זה מאד מאד לגיטימי ובוער כאשר אנחנו בונים תוכנה שמבוססת אייג׳נט ונותנים לו הוראה קטנה לשפר את עצמו ואז יכול להיווצר דריפט. סטייה קטנה בהוראות של התוכנה שהולך ומתרחבת עד שהאייג׳נט שלכם מתחיל לעשות דברים אחרים לחלוטין.
מעבר להגדרה, בפוסט הראיתי דוגמה של מערכת די משעממת של אייג׳נט שמכין נתונים להנהלת חשבונות ואיך תקלה ב-API של הנהלת החשבונות גורמת לו לשנות את הפונקציונליות שלו ולשלוח מידע שגוי. זה לא מדע בדיוני, זה קורה וגם קרה לי ולאחרים. עוד חלק מסט הבעיות החדשות שצריך להתמודד איתם.
https://internet-israel.com?p=12113
--
ובפינת הוייב קודינג ומי צריך מתכנתים. בביסלמ״ח בצבא אחד מהחיילים שוחרי הטוב החליט לבנות מערכת בוייב קודינג שתרכז נתונים של חיילים שעשו קורסים. הכל היה מעולה חוץ מהקטע שלא היה צריך לעשות לוגין כדי להכנס למערכת ופרטי המערכת נחשפו אחרי שהיא עלתה לגיטהאב. שפע של פרטים על חיילים מסכנים שכל חטאם היה לעשות קורס מרגמות או נגמ״שים וכמובן מידע סודי לרוב ונהלים כי למה לא. מי שגילה את העניין הוא לחם שדיווח למפקדים ולבטחון שדה והתוצאה כינים בשקית (רק בלי הכינים או השקית) ואז הוא בא אלי, אני הלכתי לדובר צה״ל וזה סודר. עד הפעם הבאה כמובן. אולי די עם וייב קודינג בכל מה שקשור לנתונים של אנשים?
https://www.themarker.com/technation/2026-08-23/ty-article/.premium/000001a0-1e6f-d293-a1e7-1eff0f9e0000
--
ובפינת ״מי צריך מתכנתים הנקמה״. מכירים אתרי הכרויות? בטח שכן! כלומר לא אני כי הדייט האחרון שיצאתי אליו היה במילניום הקודם (!!!) אבל האמת שזה קונספט מלהיב למדי. אתה עושה לייק לתמונות של אנשים שמעניינים אותך ואם הם עושים לייק חזרה אז אתה יכול להתכתב איתם ולקבל את הפרטים. או שלא ואתה יכול לקבל את מספר הטלפון של מי שאתה רואה רק מלהתסכל עלליו. כמו שקרה באפליקצית ההכרויות inperson שהכל היה שם מעולה אבל... התמונות של המשתמשים והמשתמשות נשמרו תחת תיקיות אישיות שהשם שלהן היה מספר הטלפון של אותו משתמש. וכך כל אחד שהשתמש בכלי הפריצה ״כלי המפתחים של הדפדפן״ היה יכול לקבל מספרי טלפון של כל מי שהוא רואה.
https://www.themarker.com/captain-internet/2026-08-25/ty-article/.premium/000001a0-32d0-dc1a-abac-f2f234c90000
--
וראיון קצר בכיכר השבת, על הסכנות בשכפול קול. התקפות קיימות ומפחידות אבל גם משהו אופטימי לסיום. זה עולם נורא מפחיד, העולם החדש הזה של המודלים האלו. והרבה אנשים חוששים וגם בצדק אבל לצד הסכנות יש המון הזדמנויות. פה למשל הראיתי גם בעיות חדשות וגם בעיות ישנות שנוצרות בגלל מודלי שפה. ואיפה שיש בעיות? צריך מישהו שיבנה את הפתרונות. אולי כבר לא נכתוב ממש קוד של אתרים, אבל כן נצטרך לתכנן ולבנות קוד שמפקח על אייג׳נטים. ועכשיו קל יחסית ליצור אפליקציות ואתרים וגם דברים עתידיים ואיפה שיש הרבה מהסוג הראשון יש גם בעיות ועבודה לא תחסר.
https://www.kikar.co.il/studio-kikar/ran-bar-zik-ai-voice-cloning-fraud-warning

פוסט חדש באתר והפעם על פיצ׳ר ממש מגניב של גיטהאב שיכול מאד לעזור בעידן הנוכחי. stacked pr. אני בד״כ מגלגל עיניים כשאני שומע על פיצ׳רים חדשים כי אני די שונא שינויים ובטח בעידן הנוכחי שבו מבטיחים מלא מלא כלים חדשים שישנו את חייכם אבל בפועל זה עוד ערימה של חוסר תועלת. אבל פה מדובר במשהו שרק מבקשים מהאייג׳נט שלכם (קורסור, קלוד קוד, קודקס ושאר הקללות) ומאד מאד עוזר. בגדול - במקום לקבל פול ריקווסט עם 1000 קבצים ולהעמיד פנים שאתם ״בודקים אותו״ או לתת לאייג׳נט הבדיקות המסכן לבדוק את הכל, אפשר להורות לאייג׳נט, כבר בשלב התוכנית ״שמע נא חבוב, צור את הכל עם gh pr stack״. הוא יעשה איזה קסם ואז תקבלו כמה PR מסודרים בממשק יפה. הם PR רגילים לכל דבר ועניין אבל אפשר לעבור בינהם באופן נוח, לאשר רק חלק והטיפול בקונפליקטים ביחד הוא מאד קל. היתרון? גם קל לכם לעבור על זה וגם קל ל agent review לעבור על זה. כי המוח האנושי (גם הקונטקסט ה-LLMי) עובד יותר טוב במנות קטנות. כמו במסעדת מישלן מי שמכיר אבל חרגתי.
הקיצר, אם אתם משתמשים בגיטהאב, קחו את הפיצ׳ר הזה לסיבוב. אני מבטיח שתהנו וגם האייג׳נטים יודו לכם. אם אתם משתמשים בגיטהאב אנטרפרייז, אז הוא שם (on prem יחכו למייג׳ור הבא, אבל כל השאר יכולים).
https://internet-israel.com/?p=12126

פוסט טכני (למתכנתים): אני עובד על פרויקט חדש שיושב ב-AWS. כמובן שמשתמש באייג׳נט כדי לפתח. במקרה שלי קורסור והשתמשתי בפייבל החדש. אני יושב צמוד ומפקח על התכשיט. הקוד שלי מתישהו עוזב את המחשב שלי ועובר לסביבת הענן של AWS. איך אני עושה את זה? או מקומית מהמחשב שלי ואז מפעיל סקריפט שיוצר את המשאבים ודוחף אותם או מגיטהאב. אחרי מרג׳ למאסטר (או main) מופעל git workflow שדוחף את זה לענן.
בגדול, גם את זה קצת נשמע לכם סינית, היום בעידן ה-LLM קל לעשות את זה. א-ב-ל - ברירת המחדל של המודלים זה לעשות את זה עם טוקנים. ססמאות שאתה יוצר בסביבת הענן ושם אותם בסביבה הלוקלית שלך או בסביבת הענן. זה עובד, זה גם במובן מסוים לא אסון אבטחה. אבל יש דרך הרבה יותר טובה והרבה יותר מודרנית לעשות את זה: OIDC. דרך מאומתת שבה אנחנו מוודאים זהות ולא רק טוקן. פשוטה מאד וקלה ליישום ורק צריך להורות לאייג׳נט לעבוד איתה ולהבין איך היא עובדת. אבל אם לא תדעו, איך תוכלו לוודא שבאמת יש שימוש בדרך הזו? ואכן פייבל אמר לי ליצור טוקנים והוא כבר יטפל בהכל. אם לא הייתי יודע, הייתי מקשיב לו. אבל הנה עוד דוגמה למשהו שצריכים לדעת או לשים אליו לב. חמש דקות, קצת טכני אבל לא נורא, שיסגרו לכם את הפינה:
https://internet-israel.com/?p=12126
--
מה קורה כשאתם רותמים את כוח ה-IoT (הבית החכם) וה-AI להטריף את הילדים? יש סיכוי ששמעתם כבר על הפרויקטים המוטרפים שלי: הכיור החכם (אם יש בו כלים בין 10 ל16 אז הוא צורח על הילדים וגם מנתק את האינטרנט), סל הכביסה החכם (אם הוא מלא הוא צורח על הילדים לעשות כביסה וגם מנתק את האינטרנט), מוודא שיעורי הבית החכם ועוד שפע של תעלולים. אבל... מה קורה כשהילדים לומדים תכנות ומחזירים מלחמה? בהרצאה אולטרא מיוחדת שפתוחה לקהל הרחב במיטאפ של Negev Web Developer עומרי בר-זיק, מתכנת בגונג ואבא שלו, שזה אני: מראים דמו מיוחד של הקרב הטכנולוגי על הבית שלנו ומשחזרים את הילדות של עומרי בצל הטרור שעשיתי. כאשר אני אראה וידג׳טים שממררים לילדים את החיים ומכריחים אותם לסדר, לנקות, לעשות שיעורים ולהכנס למקלחת (!) והילד, כלומר עומרי, תוקף את הוידג׳טים במגוון דרכים. בדרך תלמדו על אבטחת מידע, בנייה של מכשירים מוזרים, IoT והמון צחוקים. ההרצאה מיועדת לאנשים טכניים אבל לא רק למתכנתים. באר שבעים ולדרומיים. מחר, ה-9.9 ביום רביעי. הכניסה חינם אבל צריך להרשם פה:
https://www.meetup.com/nwd-il/events/316367092/
אני מרצה במיטאפ הזה כבר המון המון שנים, לפחות פעם בשנה אם לא יותר ותמיד כיף להגיע. ההרצאה הזו היא באמת חוויה והיא לא מוקלטת או מצולמת.

עדכון חדש באתר: הסיפור של instinct, הלהיט החדש בתחום עוזרי ה-AI האישיים הולך ומתפוצץ. מצד אחד? מלא סיפורי הצלחה על איך כל מיני משפיענים שהתקינו אותו ונתנו לו גישה למיילים, לחשבונות שלהם בכל מיני אתרים וכמובן לכרטיס האשראי ולווטסאפ מראים איך הוא קונה להם כרטיסים להופעות, מטפל להם בכל מיני עניינים בירוקרטים ומזמין להם בסופר. הצוות של instinct מוסיף עוד ועוד פיצ׳רים שגורמים לאנשי אבטחה לאבד שערות בקצב מבהיל: פיצ׳ר שמאפשר ל-Instinct לעקוף אימות דו שלבי, להכניס ססמאות ובגדול לעשות מה שהוא רוצה. חוקרי אבטחה מראים איך מידע זולג מ-Instinct לכל מיני פרוקסי באיראן. הקיצר... חגיגה.
החלטתי לכתוב על זה פוסט אבל... תעזבו שניה את צד האבטחה. בואו נדבר על הצד התפעולי. אני מתעסק עם LLMים כבר הרבה זמן והם האכילו אותי מרורים שבאמת יותר גרוע מהמכות שפרעה חטף על הים. דיברתי על הסכנות האלו וגם איך אפשר לבצע להם מיטיגציה. בין לבין שיבצתי דוגמאות ״משעשעות״ על כשלים תפעוליים. אני יודע שאני חופר על זה המון, אבל אם הצלחתי להציל נפש אחת, אז עשיתי את שלי. חוץ מזה, זה באמת מעניין.
https://internet-israel.com?p=12143
--
מקרה מעניין שקרה הוא ספאם קצת מפחיד מרשות המיסים על הודעה אישית. טוב, אנחנו רגילים לזה. אבל מה מיוחד בו? למה יותר אנשים נפלו בו או היו בסיכון? כי זה לא נשלח מדומיין not-suspicios.com אלא נשלח מדומיין ממשלתי של biz[.]gov[.]il! דומיין אמיתי שכמובן עובר את מסנן הספאם ועומד בכל בדיקה. מי שהיה לוחץ על הקישור היה נופל בפישינג. אבל.. איך הפצחנים הערמומיים הצליחו לשלוח מייל מדומיין ממשלתי? הכל מתחיל בזה ששאימייל זה פרוטוקול נאיבי, וקל לעבוד עליו. באופן עקרוני כל אחד יכול לשלוח מייל תחת איזו שם מתחם שבא לו. אני יכול לשלוח מייל מהבית הלבן whitehouse.donald.trump אם בא לי ויש שם מתחם כזה (אין, אל תטרחו). אז איך בעצם ג׳ימייל או כל תוכנת מייל אחרת יודע מי יכול לשלוח בשם אותו שם מתחם? כשהאינטרנט יצא מעידן התמימות. מצאו תיקון בדמות מנגנוני הגנה. אחת מההגנות נקרא SPF.. הוא די פשוט. בכל שם דומיין אמורה להיות רשומה שנקראת SPF שאומרת לאיזה שרת מותר לשלוח. אין רשומה? כל אחד יכול לשלוח. יש רשומה? רק מי שמוגדר יכול לשלוח. אבל בדומיין של biz[.]gov[.]il דווקא היצה רשומה כזו שמתירה לשרת בשם cust-spf[.]exacttarget[.]com לשלוח בשם הממשלה מיילים. נו, אז מה הבעיה? זה שרת שיתופי של סיילספורס. הו לא.
המשמעות בפועל היא שכל מי שמחזיק גישה לחשבון באותה פלטפורמת דיוור יכול להתחזות לכתובת הזו באין מפריע. התיקון בצד הדומיין הממשלתי דורש הגנות נוספות כמו DMARC ו-DKIM שמבצעות חתימה של המייל ושכבת וידוא נוספת כדי למנוע בדיוק מצב כזה. מדובר בהגנות פשוטות ליישום וסטנדרטיות וחבל שלא יושמו גם כאן. זו הסיבה שהמייל הזה נראה אותנטי. חבל.
מה הלקח? פחות ״הממשלה שוב מפשלת״ כי דברים כאלו יכולים לקרות. הלקח הוא כמובן תמיד תמיד תמיד לחשוד בכל מייל שמגיע גם אם כתובת המייל נראית לג׳יט. קיבלתם מכתב מרשות המיסים? אל תלחצו על הקישור אלא תכנסו, ממש ככה, לאתר האמיתי של רשות המיסים ותראו אם יש מכתב. כך בנוגע לכל גוף. בטח בממשלה שיש לה המון שמות מתחם.
ותודה לאלון גרעיני שסיפר.
--
מאחל תקופת חגים נעימה ושקטה עד כמה שניתן לכולם ולכולן.

אני עובד במקצועות ההייטק משהו כמו 25 שנים ואם יש משהו ש מחזיק אותי בעבודה הלא פשוטה הזו זה העניין וההנאה מטכנולוגיה. ולפעמים ההנאה הזו היא להכנס למשהו מאד איזוטרי ופשוט לפרק אותו ולהבין מה הוא עושה. לא בגלל רצון לבנות משהו או לפתור תקלה, אלא רק מסקרנות לראות איך הוא עובד. לפני כמה זמן קמתי בארבע לפנות בוקר (כי אני זקן וזה מה שזקנים עושים). התהפכתי קצת במיטה ואז עלתה לי מחשבה בראש: ״איך מספרים רנדומליים בטוחים לשימוש קריפטוגרפי באמת עובדים?״. אז קמתי מהמיטה והלכתי לחטט. השתמשתי בפייתון (בת׳כלס אפשר בכל שפה, זה לא חשוב) ומהר מאד הגעתי ל-C ולקרנל ולפונקציות מעניינות שעומדות בבסיס של מיליארדי חישובים ביום ו-99 אחוז מהאנשים לא מכירים את זה. אבל עכשיו אני כן. החלטתי לתעד את הליך הבדיקה הזה ויצא פוסט חדש ומעניין עם אפס חשיבות ריאלית אבל... מעניין.
https://internet-israel.com?p=12149

אני מפרק לעומק טכנולוגיה, עובר מספריה לספריה ובסוף לא מפיק מזה שום ערך מעשי, אבל זה בדיוק כמו אימון כושר עם משקולות. בסוף האימון המשקולות במקום ואני איפה שהתחלתי אבל אני חזק יותר. (גנבתי את האלגוריה מחן שפירא, מתכנתת אולטרא מנוסה שדיברה על זה ברברסים). עכשיו חגים וחול מועד ולפעמים משעמם, זה אחלה של דבר.
--
המון אנשים נוסעים לחו״ל ומטיילים וזה מעולה. בפינת הנודניק אני ממליץ לחכות לגמר הטיול על מנת לפרסם איפה הייתם ואת התמונות שיוציאו לכולם את העיניים ברשתות החברתיות. אלא אם כן יש לכם ילדים חמושים עם נשק אוטומטי בבית ואז באמת אם פורצים יגיעו הם יקבלו קבלת פנים חמה. טוב, רגע, אני גולש. בבכל מקרה זה לא הרעיון הכי טוב לפרסם בזמן אמת את המיקום שלכם ובכלל מידע. ניר רותם מספר על וקטור חשיפת מידע שקורה המון. במקרה שלו, אייג׳נט מבוסס בינה מלאכותית (אינסטינקט אבל זה קורה גם עם אחרים) רצה להנגיש לו מידע מסוים על הטיול אז הוא הרים אתר מיוחד בשבילו עם כל המידע על הטיול כולל לוחות זמנים. אתר... פומבי, כן? עם הפרטים שלו. לא נעים בכלל. טוב, הולך להיות מעניין בקרוב.
https://x.com/NirRotem/status/2102847624059707622

לא מזמן מתקשר אלי חבר בשם ח׳ ואומר: ״שומע? שלחתי לך מייל!״. אני אמרתי לו שחיילים מגיעים גם אם לא מודיעים עליהם בטלפון. הוא אמר לי שיש לו תופעה שמציקה לו. לפעמים מיילים לא מגיעים. ״מה הבעיה?״ אמרתי לו ״תשתמש ב-LLM הארור שיפתור לך״. הוא סיפר שבגדול ה-LLM חפר וחפר ולא הגיע ממש לתוצאה כי הוא לא ממש מבין במיילים ולא היה לו כוח להתעסק עם זה והוא הוביל אותו למחילת ארנב. סגרנו שאני אנסה לפתור לו את הבעיה ואם אני מצליח אני יכול לכתוב על זה פוסט.
אם גם אתם סובלים מתופעה שלפעמים או כל הזמן המיילים שלכם מגיעים לתיקית הספאם או נעלמים וזה סתם מעצבן - אז בפוסט הזה יש מגוון כלים והסברים איך לעבוד עם ה-LLM וגם כלים חיצוניים.
https://internet-israel.com/?p=12173
— ג
יא זומר הוא פעיל חופש מידע ותיק מאד, אני מכיר אותו משנים של פעילות ובאמת הוא אחד האנשים היקרים שעוסקים בהנגשת מידע ציבורי ששייך לכולנו. המדינה לא ממש משתגעת על זה ומנסה כל הזמן להלחם בו. המקרה האחרון הוא דוגמה טובה. המדינה חייבת לפי חוק לחשוף את עסקאות הנדל״ן והיא עושה אתצ זה באתר ASP מתקופת אנו-באנו עם jQuery גרסה 1.8 וממשק משתמש מזעזע היישר משנות התשעים. גיא בנה scraper די רגוע ובמשך ארבעה חודשים סרק בשופי ובנחת את המאגר (מאגר פתוח לציבור), בדק את המידע ופרסם אותו במרוכז. גם כקובץ זיפ (47 מגהבייט) וגם כדאטהבייס פתוח ואפילו MCP. האנשים? הגיבו בהתלהבות אדירה ותוך 24 שעות יזמים זריזים בנו תוכנות, אפליקציות ואתרים שמבוססים על המידע הזה. למשל אתר שנותן שיערוך לדירה שלך, אתר שמראה את כל העסקאות בשכונה, שמדרג ערים. באמת שפע של דברים.
מה רשות המיסים עשתה? במקום לומר תודה לגיא או אפילו להנגיש את המידע המלא בעצמה (אמרנו, 47 מגה־בייט). שמה חומה מפני סקרייפינג ועכשיו צריך לפתוח משתמש במס הכנסה כדי להכנס למידע. למה? ככה. מה התירוץ? ״מנועי AI מתקיפים את האתר״. בואו ונגיד ששמעתי תירוצים יותר טובים בגן.
כתבתי מהזווית הטכנית על זה בדהמרקר:
https://www.themarker.com/ty-WRITER/0000017f-da26-dea8-a77f-de662c9c0000
מידע הוא דבר יקר וגם ארגונים שמחויבים לפרסם אותו לפי חוק לא אוהבים לעשות את זה. לא רק בישראל אלא גם בעולם ועכשיו אני אעשה קצת ניתוח סוציולוגי לא טכני ברשותכם:
קודם כל זה עניין של תמריצים: ארגון או פקיד כמעט אף פעם לא יקבל ביקורת או יענש משמעתית על כך שפרסם מעט מדי. אבל כן תהיה סנקציה ציבורית או משפטית אם דלף משהו רגיש, שגוי, או שגוף כלשהו "עשה עם המידע שימוש לא נכון" מצד הדרגים הפוליטיים. לכן האסטרטגיה הרציונלית היא לצמצם את המידע גם כשהוא נדרש לפי חוק וזו תופעה שנחקרה היטב (למשל גם בקוריאה https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0740624X1630243X )
מעבר לכך, בישראל יש תרבות של הסתרה. מקס ובר טען שמידע הוא משאב ארגוני. מי שמחזיק אותו שולט בסדר היום, בהגדרת הבעיה ובאפשרות הביקורת וחברי הארגון, כל ארגון, מחזיקים בתפיסה שהמידע הוא "שלנו", לא של האזרח. כך למשל במחקר על הקשיים ביישום ממשל פתוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה, התגלו שלושה סיבות תרבותיות למניעת פרסום המידע הזה טריטוריאליות בין משרדים, ניהול מידע מיושן וסודיות בירוקרטית, ותפיסת הציבור כ"רעש במערכת".
https://en.idi.org.il/publications/5249 
למרות זאת, תרבות ניתנת לשינוי ובישראל יש חשיבות גדולה לשינוי התרבות הארגונית של הממשלה מהסתרת מידע לגילוי כמה שיותר מידע. בטח שמידע אזרחי. מעבר לזכות ולבעלות של אזרחים על המידע שלהם, יש גם חשיבות כלכלית רבה ויוזמות חדשות שיכולות להשתמש במידע הזה להקל על החיים של כולנו.
ואם חשבתם שזה מוגבל למדינות, אז לא. גם בארגונים יש נטייה לשמור על מידע קרוב לחזה במחלקות שונות. למרות ששיתוף מידע בתוך הארגון יכול להביא ליותר רווח וליותר הזדמנויות. שינוי תרבות ארגונית חשוב גם בארגון לא במדינה.
וזהו, קצת חפרתי פה אבל הממשק בין סוציולוגיה לטכנולוגיה הוא באמת מרתק בעיני.

לא מזמן אירעה דליפת מידע מאד מאד לא נעימה ליועץ הבכיר לראש הממשלה יונתן אוריך. הדליפה אירעה כי אוריך השתמש בטוקן לשירות ששותה לו את הווטסאפ. הטוקן הזה היה אמור להיות סודי אך מצא את עצמו בקוד בגיטהאב, דבר שהוביל לתקיפה מוצלחת. אבל לא צריך לחשוב גם על אבטחה. אחד מיוצרי התוכן האהובים עלי, יובל אבידני, חשף איך אייג׳נט אחד שהוא הפעיל כדי ליצור מוצר, שתה לו טוקן מפרויקט אחר וחגג שם באיזה מאה דולר. לא נעים בכלל. המנציאות היא שאם אנחנו שמים טוקנים במחשב אנחנו חשופים. או מהצד של האבטחה, או מהצד של אייג׳נטים אחרים שישתמשו בטוקן הזה. בעצמי ראיתי איך אייג׳נט קוד שביקשתי ממנו להתחבר ל-API הלך וחיפש אקטיבית טוקנים בכל המחשב.
אז מה עושים? אפשר לקוות לטוב או להשתמש במנהל סודות. זה נשמע מסובך ומורכב אבל בפועל זה הכי קל בעולם. בטח בעולם של האייג׳נטים שעושים את כל החיבורים. בפוסט החדש אני מראה איך אני עושה את זה עם מנהל הסודות של ביטוורדן שהוא פתרון נוח וחינמי ואיך אני מונע גם מאייג׳נט אחר לקחת את הטוקן שלו. כמובן שיש עוד פתרונות אבל זה פתרון ממש קל!
https://internet-israel.com?p=12184
--
ובעסקי הבינה המלאכותית היוצרת. יוזמה נאה של יזמת שהתכוונה לעשות טוב ובנתה אתר נאה ומוצלח להצגת רופאים שעושים בדיקות שד לרגל חודש המודעות לסרטן השד. היה אפשר להרשם, להצביע לרופאים או לכתוב עליהם או עליהן חוות דעת וכן להשתדך לנשים אחרות שהולכות לעשות בדיקות. באמת יוזמה מוצלחת. הבעיה היא שבאמצעות כלי הפריצה דפדפן היה לכל מי שחיפש את כל המידע של האתר כולל לוג התנועה המלא. כלומר ברגע שנרשמת, האתר אגר את כל התנועה שלך באתר. כניסה לצפייה ברופאים ופעולות ועוד גם מידע על הדפדפן כי למה לא.
האם היזמת רצתה את הלוג הזה? כנראה שלא. האם היא התכוונה לשפוך את כל המידע לרשת? גם לא. אבל זה קרה כי... אלו סיכונים כשעובדים עם בינה מלאכותית. גם עם כלים מסודרים. למרבה המזל, מי שמצא את זה הוא לא פצחן איראני מרושע אלא טל פורשר. חוקר אבטחה שעוד נשמע עליו ולמרבה המזל הכל נסגר לפני שנגרם נזק. כי זה מידע ראשי. אבל... בחייאת, אם אתם יוצרים פרויקט אפילו בכוונה טובה - תנו למישהו לשים עליו עין. כל הפרטים בכתבה בדה מרקר:
https://www.themarker.com/captain-internet/2026-10-13/ty-article/.premium/000001a1-2a6a-d90c-a7bd-ab6e043a0000
--
ובפינת האמרנו לכם. לפני זמן רב מאד בעידן העתיק יומין של לפני שמונה חודשים. חברת מטא החליטה להרים ארגון שטוח בלי מנהלי ביניים ואנשים מיותרים. ״היום בעידן הבינה המלאכותית אין לנו צורך בבני אנוש בזויים ועלובים!״ אמר זאקרברג (כלומר לא אמר באמת אבל משהו בסגנון. מי צריך מנהלים באמת כשיש AI וכל מנהל יכול לנהל אפילו 50 אנשים ישירות וכשיהיה את המודל החדש אופוס, בטח גם 500. למרבה הצער, אנחנו שוכחים שהמודלים האלו הם באמת מהפכה מטורפת אבל זה לא איזה דאוס אקס מאכינה וזה לא עובד ככה. למה? כי יש מחקרים סוציולוגיים ופסיכולוגיים שסותרים את זה. אינספור אנשים אמרו את זה ועכשיו מטא מודה לביזנס אינסיידר שיש היפוך של המדיניות הזו ויש גיוס של מנהלי ביניים. בכך היא מצטרפת לחברות רבות אחרות כמו קלארנה, פורד, IBM, דואלינגו ובאמת אינספור חברות. כתבתי על זה בלינקדאין:
https://lnkd.in/p/daiS-8D8