ד"ר כרמית ולנסי:
אסד צריך לחשוש לא פחות ממקבלי ההחלטות בישראל. אסד תלוי תלות מוחלטת ברוסיה ובתמיכה הרוסית, ומאחוריי גילויי החיבה והאהדה לסוריה מעל כל במה, יש כאן חשש מההשלכות הכלכליות של המשבר.
אסד צריך לחשוש לא פחות ממקבלי ההחלטות בישראל. אסד תלוי תלות מוחלטת ברוסיה ובתמיכה הרוסית, ומאחוריי גילויי החיבה והאהדה לסוריה מעל כל במה, יש כאן חשש מההשלכות הכלכליות של המשבר.
ד"ר יואל גוזנסקי:
מדינות המפרץ יושבות על הגדר, ויש מדינות שאומרות "לא" לאמריקנים, למשל בכל הנוגע להגדלת תפוקות הנפט. צריך לחשוב מה המשמעויות של הדבר הזה ליום שאחרי המלחמה.
מדינות המפרץ יושבות על הגדר, ויש מדינות שאומרות "לא" לאמריקנים, למשל בכל הנוגע להגדלת תפוקות הנפט. צריך לחשוב מה המשמעויות של הדבר הזה ליום שאחרי המלחמה.
שגריר ישראל ברוסיה ובאוקראינה לשעבר, צבי מגן:
חשוב לציין כי ברוסיה יש בעיות פנימיות, מעבר להפגנות העממיות, ישנם מאבקי כוח בצמרת השלטון. פוטין יהיה חייב לחזור עם הישג הביתה.
חשוב לציין כי ברוסיה יש בעיות פנימיות, מעבר להפגנות העממיות, ישנם מאבקי כוח בצמרת השלטון. פוטין יהיה חייב לחזור עם הישג הביתה.
חוקר המכון, ד"ר אופיר וינטר:
נוכח מלחמת רוסיה-אוקראינה חווה מצרים ירידה של עשרות אחוזים בשיעורי התיירות.
חשוב לציין כי לפי המכון המצרי למחקרים כלכליים, התיירים מרוסיה ומאוקראינה - שהיוו עד המשבר כשבעים אחוזים מכלל התיירים בסיני - מוציאים בממוצע 40-30 דולר לאדם ליום, בעוד תיירים מסין, מיפן וממדינות ערב נוהגים להוציא סכומים כפולים לכל פחות, ומוטב להתמקד בהם. המשבר מהווה הזדמנות לעידוד קשרי התיירות גם מישראל למצרים, ואולי אף להשקת קו התעופה הישיר מתל אביב לשרם אל-שיח'.
נוכח מלחמת רוסיה-אוקראינה חווה מצרים ירידה של עשרות אחוזים בשיעורי התיירות.
חשוב לציין כי לפי המכון המצרי למחקרים כלכליים, התיירים מרוסיה ומאוקראינה - שהיוו עד המשבר כשבעים אחוזים מכלל התיירים בסיני - מוציאים בממוצע 40-30 דולר לאדם ליום, בעוד תיירים מסין, מיפן וממדינות ערב נוהגים להוציא סכומים כפולים לכל פחות, ומוטב להתמקד בהם. המשבר מהווה הזדמנות לעידוד קשרי התיירות גם מישראל למצרים, ואולי אף להשקת קו התעופה הישיר מתל אביב לשרם אל-שיח'.
מנהל המכון, תא"ל (מיל') אודי דקל:
אחד מסיפורי הגבורה עליהם גדל הילד ולדימיר פוטין בלנינגרד (סנט פטרבורג) היה המצור הגרמני על העיר במלחמת העולם השנייה, שנמשך 872 ימים וגרם למותם של כ-750,000 איש. עכשיו הנשיא פוטין מתכוון להטיל מצור דומה על בירת אוקראינה קייב. לשם כך ריכז הצבא הרוסי סדר כוחות (סד"כ) נרחב שאמור לכתר את הבירה מכל עבריה. לא ברור אם לרוסיה יש סד"כ לוחם מספיק כדי להשלים כיתור כזה ולקיים אותו נגד התקפות נגד אוקראיניות, ומה תהיינה ההשלכות אם סיפור הגבורה של לנינגרד ישוחזר בקייב.
אחד מסיפורי הגבורה עליהם גדל הילד ולדימיר פוטין בלנינגרד (סנט פטרבורג) היה המצור הגרמני על העיר במלחמת העולם השנייה, שנמשך 872 ימים וגרם למותם של כ-750,000 איש. עכשיו הנשיא פוטין מתכוון להטיל מצור דומה על בירת אוקראינה קייב. לשם כך ריכז הצבא הרוסי סדר כוחות (סד"כ) נרחב שאמור לכתר את הבירה מכל עבריה. לא ברור אם לרוסיה יש סד"כ לוחם מספיק כדי להשלים כיתור כזה ולקיים אותו נגד התקפות נגד אוקראיניות, ומה תהיינה ההשלכות אם סיפור הגבורה של לנינגרד ישוחזר בקייב.
ד"ר יואל גוז'נסקי:
השליט בפועל באיחוד האמירויות, שיח׳ מחמד בן-זאיד, לאחר שיחה עם פוטין, מבקש לנצל את העמדה ״הניטראלית״ שאימץ מתחילת הלחימה ואת חברות איחוד האמירויות במועצת הביטחון של האו״ם כדי לקדם כעת יוזמת הפסקת אש שאפתנית.
השליט בפועל באיחוד האמירויות, שיח׳ מחמד בן-זאיד, לאחר שיחה עם פוטין, מבקש לנצל את העמדה ״הניטראלית״ שאימץ מתחילת הלחימה ואת חברות איחוד האמירויות במועצת הביטחון של האו״ם כדי לקדם כעת יוזמת הפסקת אש שאפתנית.
ד"ר יואל גוז'נסקי:
אם תמשך העלייה במחירי הדגנים, יקשה הדבר על מדינות ערביות עניות לא מעטות לספק את צרכי האזרחים. לא מן הנמנע שהדבר יביא אף לתסיסה שתאתגר את היציבות בהן ועל ישראל להידרש לכך!
אם תמשך העלייה במחירי הדגנים, יקשה הדבר על מדינות ערביות עניות לא מעטות לספק את צרכי האזרחים. לא מן הנמנע שהדבר יביא אף לתסיסה שתאתגר את היציבות בהן ועל ישראל להידרש לכך!
חוקר המכון, השגריר ד"ר עודד ערן, כותב:
ב-25 בפברואר הטילה רוסיה וטו על הצעת החלטה במועצת הביטחון שגינתה אותה על פלישתה לאוקראינה ודרשה הסגה מלאה, מידית ובלתי מותנית של כוחותיה. זו הזכות המוקנית לחמש החברות הקבועות במועצה. כבר ב-1950 הבינו חברות האו"ם שזכות זו משתקת במצבים מסוימים את המועצה המופקדת על שמירת השלום והביטחון הבינלאומיים וקיבלו החלטה בשם "מאוחדים לשלום", שמאפשרת לעצרת הכללית למלא את ההתחייבות לשמירת השלום ולהמליץ לחברות על דרכי פעולה קולקטיביות במצבים שיש בהם איום והפרה של השלום "כולל שימוש בכוח מזוין על פי הצורך". על אף שהמדובר בהמלצה בלבד, נדרש רוב מיוחס שני שליש מן המצביעות לאימוץ ההחלטה.
ולפיכך, הוגשה לעצרת הכללית הצעה דומה לזו שרוסיה הכשילה במועצת הביטחון, ובהצבעה ב-2 במארס הובסה רוסיה כאשר 141 מדינות מתוך 181 המצביעות תמכו בגינוי מוסקבה ובתביעה שתסיג מידית את כוחותיה. ארבע מדינות (צפון-קוריאה, בלרוס, סוריה ואריתריה) הצביעו נגד הגינוי, בעוד 35 נמנעו.
תמיכתה של ישראל בהחלטה לא הייתה דבר מובן מאליו, שכן מול הרצון להזדהות עם מחנה המדינות הליברליות בהנהגת ארה"ב והאיחוד האירופי עמדו גם שיקולי מקומה של רוסיה במספר נושאים בטחונים חיוניים. הימנעותה של סין מעוררת סימן שאלה לאור ההתקרבות בינה לבין רוסיה, שמצאה ביטוי בביקור פוטין בבייג'ינג לרגל פתיחת אולימפיאדת החורף והמינשר המשותף של פוטין ומארחו שי ג'ינפינג שמהווה קריאת תיגר על מעמדה של ארה"ב כמתיימרת להוביל את הסדר העולמי הנוכחי. כמוה מעניינת גם הימנעות הודו, על אף הדיאלוג השוטף עם ארה"ב והדאגה המשותפת לשתיים מהתעצמות סין. אפשר להסביר הימנעות זו בחשיבות ייבוא הגז הטבעי והפחם מרוסיה והרכש הביטחוני של מערכת ההגנה האווירית הרוסית 400-S. מדינות ערב נחלקו - סוריה כמובן התנגדה, אלג'יריה, עיראק, סודאן ודרום סודאן נמנעו, ואילו איחוד האמירויות, שנמנעה בהצבעה במועצת הביטחון, עברה לתמיכה בהחלטה דומה בעצרת הכללית. ייתכן שמאמצי השכנוע של ארה"ב מול כמה מדינות באזור השיגו את מטרתן. טורקיה, על אף שכנותה והדו-שיח האינטנסיבי שלה עם רוסיה, תמכה בגינוי כמו שאר חברות נאט"ו ואילו איראן, על אף קשריה הענפים עם רוסיה, נמנעה.
אף שהחלטת העצרת היא בגדר המלצה, ואין לה "שיניים", זוהי תבוסה מדינית לרוסיה שבה היא אינה מורגלת. הווטו במועצת הבטחון של האו"ם נותן לרוסיה הגנה חלקית מאוד מצעדים נגדה. מדינות יכולות והשיתו כבר סנקציות כלכליות קשות על רוסיה גם בלי גיבוי של המועצה. גם אירופה ונאט"ו, שמעדיפים גיבוי החלטה של האו"ם לפעולות צבאיות, עשויים להסתפק בהחלטה שקיבלה העצרת הכללית ברוב מוחץ.
ב-25 בפברואר הטילה רוסיה וטו על הצעת החלטה במועצת הביטחון שגינתה אותה על פלישתה לאוקראינה ודרשה הסגה מלאה, מידית ובלתי מותנית של כוחותיה. זו הזכות המוקנית לחמש החברות הקבועות במועצה. כבר ב-1950 הבינו חברות האו"ם שזכות זו משתקת במצבים מסוימים את המועצה המופקדת על שמירת השלום והביטחון הבינלאומיים וקיבלו החלטה בשם "מאוחדים לשלום", שמאפשרת לעצרת הכללית למלא את ההתחייבות לשמירת השלום ולהמליץ לחברות על דרכי פעולה קולקטיביות במצבים שיש בהם איום והפרה של השלום "כולל שימוש בכוח מזוין על פי הצורך". על אף שהמדובר בהמלצה בלבד, נדרש רוב מיוחס שני שליש מן המצביעות לאימוץ ההחלטה.
ולפיכך, הוגשה לעצרת הכללית הצעה דומה לזו שרוסיה הכשילה במועצת הביטחון, ובהצבעה ב-2 במארס הובסה רוסיה כאשר 141 מדינות מתוך 181 המצביעות תמכו בגינוי מוסקבה ובתביעה שתסיג מידית את כוחותיה. ארבע מדינות (צפון-קוריאה, בלרוס, סוריה ואריתריה) הצביעו נגד הגינוי, בעוד 35 נמנעו.
תמיכתה של ישראל בהחלטה לא הייתה דבר מובן מאליו, שכן מול הרצון להזדהות עם מחנה המדינות הליברליות בהנהגת ארה"ב והאיחוד האירופי עמדו גם שיקולי מקומה של רוסיה במספר נושאים בטחונים חיוניים. הימנעותה של סין מעוררת סימן שאלה לאור ההתקרבות בינה לבין רוסיה, שמצאה ביטוי בביקור פוטין בבייג'ינג לרגל פתיחת אולימפיאדת החורף והמינשר המשותף של פוטין ומארחו שי ג'ינפינג שמהווה קריאת תיגר על מעמדה של ארה"ב כמתיימרת להוביל את הסדר העולמי הנוכחי. כמוה מעניינת גם הימנעות הודו, על אף הדיאלוג השוטף עם ארה"ב והדאגה המשותפת לשתיים מהתעצמות סין. אפשר להסביר הימנעות זו בחשיבות ייבוא הגז הטבעי והפחם מרוסיה והרכש הביטחוני של מערכת ההגנה האווירית הרוסית 400-S. מדינות ערב נחלקו - סוריה כמובן התנגדה, אלג'יריה, עיראק, סודאן ודרום סודאן נמנעו, ואילו איחוד האמירויות, שנמנעה בהצבעה במועצת הביטחון, עברה לתמיכה בהחלטה דומה בעצרת הכללית. ייתכן שמאמצי השכנוע של ארה"ב מול כמה מדינות באזור השיגו את מטרתן. טורקיה, על אף שכנותה והדו-שיח האינטנסיבי שלה עם רוסיה, תמכה בגינוי כמו שאר חברות נאט"ו ואילו איראן, על אף קשריה הענפים עם רוסיה, נמנעה.
אף שהחלטת העצרת היא בגדר המלצה, ואין לה "שיניים", זוהי תבוסה מדינית לרוסיה שבה היא אינה מורגלת. הווטו במועצת הבטחון של האו"ם נותן לרוסיה הגנה חלקית מאוד מצעדים נגדה. מדינות יכולות והשיתו כבר סנקציות כלכליות קשות על רוסיה גם בלי גיבוי של המועצה. גם אירופה ונאט"ו, שמעדיפים גיבוי החלטה של האו"ם לפעולות צבאיות, עשויים להסתפק בהחלטה שקיבלה העצרת הכללית ברוב מוחץ.
חוקרי המכון רמי דניאל וד"ר גליה לינדנשטראוס:
בעצרת הכללית של האו"ם אשר התכנסה אתמול, טורקיה הצביעה בעד גינוי רוסיה ואף הייתה בין המדינות המגישות את הצעת הגינוי לעצרת. כמו כן, בכירים טורקים רבים גינו פומבית את ההתקפה הרוסית. אך ספק אם אנקרה תלך רחוק יותר מזה ותנקוט סנקציות נגד רוסיה. בראיון לטלוויזיה הטורקית הצהיר שר החוץ מבלוט צ'בושולו בצורה ברורה ש"טורקיה לא הצטרפה לסנקציות ואין לה כוונה להצטרף אליהן בעתיד." הוא הציג עמדה זאת כ"עמדה עקרונית" וטען שהיותה של טורקיה חברת נאט"ו לא מחייבת אותה לקחת צד בסכסוך הנוכחי. השר הצדיק את הצורך להישאר ניטרלית ברצון הטורקי לתווך בין הצדדים ולמלא תפקיד חיובי בהרגעת הרוחות באוקראינה. הוא גם הביע את חששו מהשלכות סנקציות אפשריות על הכלכלה הטורקית השברירית.
באנקרה קיבלו ברגשות מעורבים את העובדה שאוקראינה מתחילה בתהליך ההצטרפות לאיחוד האירופי. גם אם מדובר בהליך מורכב וממושך, שאין ודאות כלל בהצלחתו, הצעד האוקראיני והתגובה הנלהבת מצד ממשלות אירופה עוררו בטורקיה תסכול וזיכרונות רעים. המגעים בין אנקרה לקהילה האירופית התחילו ב-1963 ומאז מדינות רבות אחרות "עקפו" את טורקיה והצטרפו לאיחוד לפניה, כולל קפריסין. יש תפיסה נפוצה בדעת הקהל הטורקית שהאירופים קיפחו את טורקיה, בין היתר בשל היותה עם רוב מוסלמי, ועיכבו את הצטרפותה. גם היחס החם של מדינות האיחוד האירופי לפליטים מאוקראינה בהשוואה ליחס שהיה לפליטים בסוריה, אשר טורקיה מארחת 3.5 מיליון מהם, מעורר שאלות.
בהקשרים אלו, לראות מדינה אחרת מתקבלת בצורה כה חמה על ידי ממשלות אירופה גרם לתגובה שלילית באנקרה. אמנם ארדואן טען שטורקיה רואה בחיוב את הצעד האוקראיני אך דרש מחברות האיחוד שיפגינו את "אותה רגישות מול טורקיה כמו מול אוקראינה" ושאל "למה אתם עדיין מעכבים את הצטרפות טורקיה לאיחוד האירופי? האם צריך שיתקפו את טורקיה כדי שתתחשבו בה?" בעקבות אוקראינה, גם גיאורגיה הודיעה שהיא מתכוונת לפנות מידית בבקשה לגבי תהליך הצטרפות לאיחוד. למרות הסיכויים הקלושים של הצלחת תהליכי הצטרפות אלו, התגובה הנוכחית המרה של אנקרה מצביעה על כך שהנושא יוסיף מתיחות נוספת בין טורקיה לשכנותיה באיחוד האירופי בהקשר של תהליך ההצטרפות התקוע של אנקרה לאיחוד.
בעצרת הכללית של האו"ם אשר התכנסה אתמול, טורקיה הצביעה בעד גינוי רוסיה ואף הייתה בין המדינות המגישות את הצעת הגינוי לעצרת. כמו כן, בכירים טורקים רבים גינו פומבית את ההתקפה הרוסית. אך ספק אם אנקרה תלך רחוק יותר מזה ותנקוט סנקציות נגד רוסיה. בראיון לטלוויזיה הטורקית הצהיר שר החוץ מבלוט צ'בושולו בצורה ברורה ש"טורקיה לא הצטרפה לסנקציות ואין לה כוונה להצטרף אליהן בעתיד." הוא הציג עמדה זאת כ"עמדה עקרונית" וטען שהיותה של טורקיה חברת נאט"ו לא מחייבת אותה לקחת צד בסכסוך הנוכחי. השר הצדיק את הצורך להישאר ניטרלית ברצון הטורקי לתווך בין הצדדים ולמלא תפקיד חיובי בהרגעת הרוחות באוקראינה. הוא גם הביע את חששו מהשלכות סנקציות אפשריות על הכלכלה הטורקית השברירית.
באנקרה קיבלו ברגשות מעורבים את העובדה שאוקראינה מתחילה בתהליך ההצטרפות לאיחוד האירופי. גם אם מדובר בהליך מורכב וממושך, שאין ודאות כלל בהצלחתו, הצעד האוקראיני והתגובה הנלהבת מצד ממשלות אירופה עוררו בטורקיה תסכול וזיכרונות רעים. המגעים בין אנקרה לקהילה האירופית התחילו ב-1963 ומאז מדינות רבות אחרות "עקפו" את טורקיה והצטרפו לאיחוד לפניה, כולל קפריסין. יש תפיסה נפוצה בדעת הקהל הטורקית שהאירופים קיפחו את טורקיה, בין היתר בשל היותה עם רוב מוסלמי, ועיכבו את הצטרפותה. גם היחס החם של מדינות האיחוד האירופי לפליטים מאוקראינה בהשוואה ליחס שהיה לפליטים בסוריה, אשר טורקיה מארחת 3.5 מיליון מהם, מעורר שאלות.
בהקשרים אלו, לראות מדינה אחרת מתקבלת בצורה כה חמה על ידי ממשלות אירופה גרם לתגובה שלילית באנקרה. אמנם ארדואן טען שטורקיה רואה בחיוב את הצעד האוקראיני אך דרש מחברות האיחוד שיפגינו את "אותה רגישות מול טורקיה כמו מול אוקראינה" ושאל "למה אתם עדיין מעכבים את הצטרפות טורקיה לאיחוד האירופי? האם צריך שיתקפו את טורקיה כדי שתתחשבו בה?" בעקבות אוקראינה, גם גיאורגיה הודיעה שהיא מתכוונת לפנות מידית בבקשה לגבי תהליך הצטרפות לאיחוד. למרות הסיכויים הקלושים של הצלחת תהליכי הצטרפות אלו, התגובה הנוכחית המרה של אנקרה מצביעה על כך שהנושא יוסיף מתיחות נוספת בין טורקיה לשכנותיה באיחוד האירופי בהקשר של תהליך ההצטרפות התקוע של אנקרה לאיחוד.
לנתק בין זיכרון השואה למערכה באוקראינה
מנהל המכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, כותב:
בינואר 2020 התקיים בירושלים הכינוס החמישי של פורום השואה הבינלאומי. הכינוס עמד בסימן 75 שנה למועד שחרורו של מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ, שהפך לסמל השואה ולציון יום השואה הבינלאומי. בכינוס השתתפו עשרות מנהיגים בכירים מרחבי העולם, בניהם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי.
נשיא רוסיה פוטין אמר בנאום שנשא בטקס שנערך במסגרת הפורום ביד ושם, כי "הפתרון הסופי של הבעיה היהודית הוא אחד העמודים השחורים ביותר של ההיסטוריה המודרנית. לפשע הזה היו גם משתפי פעולה: עוזריהם של הנאצים, שלעתים קרובות היו יותר אכזריים מהנאצים עצמם. במפעלי המוות ובמחנות הריכוז שירתו לא רק הנאצים אלא עוזריהם ממדינות אחרות ברחבי אירופה". כבר בדבריו אלו רמז פוטין לאוקראינה, שבנרטיב הרוסי נתפסת משתפת פעולה ראשונה במעלה עם גרמניה הנאצית. פוטין הוסיף כי "העם הסובייטי הוא זה ששם קץ לתוכניות הזדוניות של הנאצים"...."הוא הגן גם על המולדת שלו וגם הביא שחרור לאירופה. שילמנו מחיר כל כך כבד" (יוזכר כי במלחמה שלמו בחייהם כ- 27 מיליון רוסים, אזרחים וחיילים). לעומתו, נשיא אוקראינה זלנסקי, בחר להדיר את רגליו מהאירוע ביד ושם וכיהודי ביקר באותה השעה בכותל המערבי. לטענתו, הוא פינה מקום לניצולי שואה, אך למעשה קבל על כי נשיא רוסיה פוטין נבחר לנאום בטקס והוא עצמו לא זכה לבמה ראויה לשאת את דבריו.
התרחשות זו הייתה אך סמלית, על רקע המתיחות בין רוסיה לאוקראינה שהסלימה באחרונה. היריבות ביניהן באה לידי ביטוי באינטרסים אסטרטגיים – מדיניים, ביטחוניים וטריטוריאליים – מנוגדים, שלובים בפרשנויות ונראטיבים מתנגשים לגבי ההיסטוריה והקשר בין המדינות.
רוסיה מאשימה את אוקראינה ומדינות נוספות במזרח אירופה, בעיקר אלו שבחרו להצטרף לאיחוד האירופי ולברית נאט"ו, בשכתוב ההיסטוריה, ובאי הכרה בתפקידה המשמעותי של רוסיה, אז ברית המועצות, אשר הצילה את העולם ב"מלחמה הפטריוטית הגדולה" מידי הרייך השלישי, וגם שלמה את המחיר הכבד ביותר. זה גם הרקע לתביעות המדיניות והביטחוניות של רוסיה והדרישה להכיר במעמדה המיוחד כמעצמה עולמית מובילה גם היום, למרות התפרקותה של ברית המועצות.
בהקשר המערכה המדממת באוקראינה מנופפת רוסיה במסר כי יש לשחרר את קייב מהלאומניים, שהם נאו-נאצים ואחראים ל"רצח עם" המתרחש בחבלים המזרחיים של המדינה, המיושבים במיעוט רוסי גדול. זאת, בהמשך לכך שרוסיה מאשימה את הנהגת אוקראינה מאז שהתחולל משבר 2014 בין המדינות והשתלטות רוסיה על חצי-האי קרים, כי היא נשענת על כוחות אולטרא־לאומניים, אנטישמים וניאו־נאציים - צאצאי משתפי הפעולה האוקראינים עם גרמניה הנאצית.
גם הצד האוקראיני לא חף משימוש בשואה על מנת להצדיק את הציפיה לתמיכה חסרת פניות מישראל. בהתייחסו לאכזבה האוקראינית מהגבלות שמטילה ישראל על קליטת פליטים מארצו אמר שגריר אוקראינה בישראל, איבגן קורניצ'וק, כי "אנו מאמינים שכולכם זוכרים את מלחמת העולם השנייה, כשאוקראינים סייעו להצלת יהודים". אלא שהשגריר שכח לציין כי מלבד חסידי אומות עולם מועטים, אוקראינים רבים רדפו יהודים בשואה, הסגירו אותם לנאצים ואף רצחו אותם במו ידיהם. ובתגובה למתקפה רוסית ב-1 במארס נגד מגדל התקשורת של העיר קייב, שבמהלכה נפגע אזור האנדרטה לציון רצח33,771 יהודים בספטמבר 1941 בידי גרמניה הנאצית בבאבי יאר, אמר זלנסקי: "מה הטעם להגיד 'לעולם לא עוד' במשך 80 שנה, אם העולם ממשיך לשתוק כשפצצה נופלת באותו אתר של באבי יאר? ההיסטוריה חוזרת על עצמה".
השואה הייתה אירוע היסטורי חסר תקדים. יש לקוות שרצח עם כה שיטתי, הנובע מגזענות ושנאה תהומית, לא יתרחש שוב. כדי לשמר את מעמדה הייחודי של השואה יש להירתע ולהרתיע מכל שימוש פוליטי בה, זולת הדגשתה כאות אזהרה. הדברים אמורים גם ביחס לשימוש של פוליטיקאים ישראלים במוטיבים מהשואה. זו לא עת לחשבונות היסטוריים, לבטח לא כדי להצדיק את מהלכיו התוקפניים של פוטין וגם לא לבוא חשבון עם אזרחי אוקראינה, שהיום הם אלו הנפגעים, הפליטים והנרדפים, על אף שחלקם צאצאיהם של משתפי פעולה עם גרמניה הנאצית ברצח העם היהודי.
מנהל המכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, כותב:
בינואר 2020 התקיים בירושלים הכינוס החמישי של פורום השואה הבינלאומי. הכינוס עמד בסימן 75 שנה למועד שחרורו של מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ, שהפך לסמל השואה ולציון יום השואה הבינלאומי. בכינוס השתתפו עשרות מנהיגים בכירים מרחבי העולם, בניהם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי.
נשיא רוסיה פוטין אמר בנאום שנשא בטקס שנערך במסגרת הפורום ביד ושם, כי "הפתרון הסופי של הבעיה היהודית הוא אחד העמודים השחורים ביותר של ההיסטוריה המודרנית. לפשע הזה היו גם משתפי פעולה: עוזריהם של הנאצים, שלעתים קרובות היו יותר אכזריים מהנאצים עצמם. במפעלי המוות ובמחנות הריכוז שירתו לא רק הנאצים אלא עוזריהם ממדינות אחרות ברחבי אירופה". כבר בדבריו אלו רמז פוטין לאוקראינה, שבנרטיב הרוסי נתפסת משתפת פעולה ראשונה במעלה עם גרמניה הנאצית. פוטין הוסיף כי "העם הסובייטי הוא זה ששם קץ לתוכניות הזדוניות של הנאצים"...."הוא הגן גם על המולדת שלו וגם הביא שחרור לאירופה. שילמנו מחיר כל כך כבד" (יוזכר כי במלחמה שלמו בחייהם כ- 27 מיליון רוסים, אזרחים וחיילים). לעומתו, נשיא אוקראינה זלנסקי, בחר להדיר את רגליו מהאירוע ביד ושם וכיהודי ביקר באותה השעה בכותל המערבי. לטענתו, הוא פינה מקום לניצולי שואה, אך למעשה קבל על כי נשיא רוסיה פוטין נבחר לנאום בטקס והוא עצמו לא זכה לבמה ראויה לשאת את דבריו.
התרחשות זו הייתה אך סמלית, על רקע המתיחות בין רוסיה לאוקראינה שהסלימה באחרונה. היריבות ביניהן באה לידי ביטוי באינטרסים אסטרטגיים – מדיניים, ביטחוניים וטריטוריאליים – מנוגדים, שלובים בפרשנויות ונראטיבים מתנגשים לגבי ההיסטוריה והקשר בין המדינות.
רוסיה מאשימה את אוקראינה ומדינות נוספות במזרח אירופה, בעיקר אלו שבחרו להצטרף לאיחוד האירופי ולברית נאט"ו, בשכתוב ההיסטוריה, ובאי הכרה בתפקידה המשמעותי של רוסיה, אז ברית המועצות, אשר הצילה את העולם ב"מלחמה הפטריוטית הגדולה" מידי הרייך השלישי, וגם שלמה את המחיר הכבד ביותר. זה גם הרקע לתביעות המדיניות והביטחוניות של רוסיה והדרישה להכיר במעמדה המיוחד כמעצמה עולמית מובילה גם היום, למרות התפרקותה של ברית המועצות.
בהקשר המערכה המדממת באוקראינה מנופפת רוסיה במסר כי יש לשחרר את קייב מהלאומניים, שהם נאו-נאצים ואחראים ל"רצח עם" המתרחש בחבלים המזרחיים של המדינה, המיושבים במיעוט רוסי גדול. זאת, בהמשך לכך שרוסיה מאשימה את הנהגת אוקראינה מאז שהתחולל משבר 2014 בין המדינות והשתלטות רוסיה על חצי-האי קרים, כי היא נשענת על כוחות אולטרא־לאומניים, אנטישמים וניאו־נאציים - צאצאי משתפי הפעולה האוקראינים עם גרמניה הנאצית.
גם הצד האוקראיני לא חף משימוש בשואה על מנת להצדיק את הציפיה לתמיכה חסרת פניות מישראל. בהתייחסו לאכזבה האוקראינית מהגבלות שמטילה ישראל על קליטת פליטים מארצו אמר שגריר אוקראינה בישראל, איבגן קורניצ'וק, כי "אנו מאמינים שכולכם זוכרים את מלחמת העולם השנייה, כשאוקראינים סייעו להצלת יהודים". אלא שהשגריר שכח לציין כי מלבד חסידי אומות עולם מועטים, אוקראינים רבים רדפו יהודים בשואה, הסגירו אותם לנאצים ואף רצחו אותם במו ידיהם. ובתגובה למתקפה רוסית ב-1 במארס נגד מגדל התקשורת של העיר קייב, שבמהלכה נפגע אזור האנדרטה לציון רצח33,771 יהודים בספטמבר 1941 בידי גרמניה הנאצית בבאבי יאר, אמר זלנסקי: "מה הטעם להגיד 'לעולם לא עוד' במשך 80 שנה, אם העולם ממשיך לשתוק כשפצצה נופלת באותו אתר של באבי יאר? ההיסטוריה חוזרת על עצמה".
השואה הייתה אירוע היסטורי חסר תקדים. יש לקוות שרצח עם כה שיטתי, הנובע מגזענות ושנאה תהומית, לא יתרחש שוב. כדי לשמר את מעמדה הייחודי של השואה יש להירתע ולהרתיע מכל שימוש פוליטי בה, זולת הדגשתה כאות אזהרה. הדברים אמורים גם ביחס לשימוש של פוליטיקאים ישראלים במוטיבים מהשואה. זו לא עת לחשבונות היסטוריים, לבטח לא כדי להצדיק את מהלכיו התוקפניים של פוטין וגם לא לבוא חשבון עם אזרחי אוקראינה, שהיום הם אלו הנפגעים, הפליטים והנרדפים, על אף שחלקם צאצאיהם של משתפי פעולה עם גרמניה הנאצית ברצח העם היהודי.
משחקים מסוכנים בממד הגרעין - מנהל המכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, כותב:
כוחות רוסיים תקפו והשתלטו על תחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה, הגדולה מסוגה באירופה, המספקת 20 אחוזים מהחשמל של אוקראינה. במהלך ההשתלטות דווח על שריפה שפרצה במתקן אימונים בתחנה, אך הובהר כי רמות הקרינה באזור תקינות. כל צד האשים את השני בירי והפגזות בתחום התחנה.
רוסיה השתלטה על התחנה בזפוריז'יה ופועלת להשתלט על תחנות כוח נוספות, כדי לנתק את אספקת החשמל, להקפיא את האוכלוסייה ולאלץ אותה להסיר את תמיכתה בהנהגתה בקייב. בנוסף, הנשיא פוטין נעזר באיתותים בממד הגרעין כדי להרתיע את המערב מסיוע צבאי לאוקראינה.
כוחות רוסיים תקפו והשתלטו על תחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה, הגדולה מסוגה באירופה, המספקת 20 אחוזים מהחשמל של אוקראינה. במהלך ההשתלטות דווח על שריפה שפרצה במתקן אימונים בתחנה, אך הובהר כי רמות הקרינה באזור תקינות. כל צד האשים את השני בירי והפגזות בתחום התחנה.
רוסיה השתלטה על התחנה בזפוריז'יה ופועלת להשתלט על תחנות כוח נוספות, כדי לנתק את אספקת החשמל, להקפיא את האוכלוסייה ולאלץ אותה להסיר את תמיכתה בהנהגתה בקייב. בנוסף, הנשיא פוטין נעזר באיתותים בממד הגרעין כדי להרתיע את המערב מסיוע צבאי לאוקראינה.
חוקרי המכון סימה שיין ואלדד שביט כותבים:
בצד האירועים הדרמטיים סביב אוקראינה, מתמקדות כעת השיחות בווינה במאמצים לגשר על הפערים האחרונים שנותרו לקראת האפשרות לחזרתן של טהראן ו-וושינגטון להסכם הגרעין.
ביקורו הדחוף של מנכ"ל הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית (סבא"א) בטהראן בשבת (5 מרץ), יומיים לפני כינוס מועצת הנגידים של סבא"א, נועד לאפשר הסכמה בין הצדדים לגבי תשובות לשאלות הסוכנות על אתרים לא–מוצהרים בהם נמצאו שיירי אורניום. איראן ניסתה להציג דרישה לסגירת הנושא כאחת משלוש הסוגיות האחרונות לפני הסכמה לחזרה להסכם. הפשרה שנמצאה מחייבת את איראן להגיש תוך שבועיים הסבר בכתב לשאלות הסוכנות ובהמשך לנהל דיון על כל אחת מהן. בכך ויתרה איראן על התנאי שלה, והסוכנות מצידה (כנראה בהסכמה של וושינגטון והאירופאים) דוחה את הסוגייה לכינוס הבא ביוני הקרוב.
רוסיה, אחת השותפות להסכם הגרעין המקורי, ניסתה בימים האחרונים לקשר בין הסוגיות, במסגרת דרישה שהציג שר החוץ לברוב לקבלת ערבויות בכתב מארה"ב לפיהן רוסיה תוכל להמשיך בקשרי הסחר והכלכלה עם איראן כפי שמאפשר הסכם הגרעין לאחר הסרת הסנקציות. לא ברור אם המהלך תואם עם טהראן, אך הממשל האמריקאי, כצפוי, דחה על הסף דרישה זו ואף באיראן היו מי שראו בה מכשול להתקדמות לסגירת הסוגיות האחרונות לחזרה להסכם.
בינתיים, בהדלפות מדו"ח הפיקוח האחרון של סבא"א על תכנית הגרעין האיראנית עולה כי ברשותה כבר 33 ק"ג אורניום מועשר ל-60% המהווים שני-שליש מהכמות הדרושה להעשרה גבוהה למתקן גרעיני ראשון. זאת, לצד כשלושה טון אורניום מועשר לרמות שונות, ביניהם 182 ק"ג אורניום מועשר ל-20% (קרוב לכמות הנדרשת להעשרה גבוהה לרמה צבאית).
ולסיכום, לצד המשך ביקורת פנימית בטהראן ובוושינגטון מצד גורמים המתנגדים להסכם, שני הצדדים משדרים אופטימיות זהירה לסיכום קרוב, כשכל צד ממשיך להדגיש כי נותרו עדיין מספר קטן של סוגיות לטיפול ומטיל על הצד השני את האחריות לקבל את ההחלטות/ויתורים הנדרשים.
בצד האירועים הדרמטיים סביב אוקראינה, מתמקדות כעת השיחות בווינה במאמצים לגשר על הפערים האחרונים שנותרו לקראת האפשרות לחזרתן של טהראן ו-וושינגטון להסכם הגרעין.
ביקורו הדחוף של מנכ"ל הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית (סבא"א) בטהראן בשבת (5 מרץ), יומיים לפני כינוס מועצת הנגידים של סבא"א, נועד לאפשר הסכמה בין הצדדים לגבי תשובות לשאלות הסוכנות על אתרים לא–מוצהרים בהם נמצאו שיירי אורניום. איראן ניסתה להציג דרישה לסגירת הנושא כאחת משלוש הסוגיות האחרונות לפני הסכמה לחזרה להסכם. הפשרה שנמצאה מחייבת את איראן להגיש תוך שבועיים הסבר בכתב לשאלות הסוכנות ובהמשך לנהל דיון על כל אחת מהן. בכך ויתרה איראן על התנאי שלה, והסוכנות מצידה (כנראה בהסכמה של וושינגטון והאירופאים) דוחה את הסוגייה לכינוס הבא ביוני הקרוב.
רוסיה, אחת השותפות להסכם הגרעין המקורי, ניסתה בימים האחרונים לקשר בין הסוגיות, במסגרת דרישה שהציג שר החוץ לברוב לקבלת ערבויות בכתב מארה"ב לפיהן רוסיה תוכל להמשיך בקשרי הסחר והכלכלה עם איראן כפי שמאפשר הסכם הגרעין לאחר הסרת הסנקציות. לא ברור אם המהלך תואם עם טהראן, אך הממשל האמריקאי, כצפוי, דחה על הסף דרישה זו ואף באיראן היו מי שראו בה מכשול להתקדמות לסגירת הסוגיות האחרונות לחזרה להסכם.
בינתיים, בהדלפות מדו"ח הפיקוח האחרון של סבא"א על תכנית הגרעין האיראנית עולה כי ברשותה כבר 33 ק"ג אורניום מועשר ל-60% המהווים שני-שליש מהכמות הדרושה להעשרה גבוהה למתקן גרעיני ראשון. זאת, לצד כשלושה טון אורניום מועשר לרמות שונות, ביניהם 182 ק"ג אורניום מועשר ל-20% (קרוב לכמות הנדרשת להעשרה גבוהה לרמה צבאית).
ולסיכום, לצד המשך ביקורת פנימית בטהראן ובוושינגטון מצד גורמים המתנגדים להסכם, שני הצדדים משדרים אופטימיות זהירה לסיכום קרוב, כשכל צד ממשיך להדגיש כי נותרו עדיין מספר קטן של סוגיות לטיפול ומטיל על הצד השני את האחריות לקבל את ההחלטות/ויתורים הנדרשים.
נסיעת בנט למוסקבה: האם יש סיכוי למשא ומתן? חוקרי המכון, שגריר ישראל לשעבר ברוסיה ובאוקראינה צבי מגן וסופי קובזנצב, כותבים:
המלחמה באוקראינה מציירת תמונה מסובכת, ובה לא נראית לעין הכרעה צבאית קרובה. המשא ומתן בין רוסיה לאוקראינה צפוי להמשיך, זאת על רקע קולות המחאה הגוברים ברחבי רוסיה והסנקציות המערביות שמכבידות על הכלכלה הרוסית. בתוך כך, התקיים ביקור מפתיע של בנט במוסקבה במהלך יום שבת האחרון. יש חשיבות בהערכת משמעות הביקור ויכולתה של ישראל להוות שחקן חשוב בתהליכי המשא ומתן בין רוסיה לאוקראינה.
ביום ה-12 למלחמה באוקראינה, תמונת המצב המדינית מציגה את מרבית מנהיגי המערב מאוחדים כנגד פוטין לצד הטלת סנקציות המכבידות על הכלכלה הרוסית ומקורביו של פוטין. המנהיג המערבי היחיד שאיננו מזוהה עם המחנה המערבי המאוחד הוא ראש ממשלת ישראל, נפתלי בנט. לכן, מצדו של פוטין, בחירתו בבנט כמתווך בין רוסיה לאוקראינה היא נוחה עבורו ואפשרית.
כאמור, מזה שבוע מתקיים משא ומתן בין רוסיה לאוקראינה ביוזמת רוסיה. לרוסים יש מטרה להגיע להבנה והסדרה. בין היתר, בשל העובדה כי המערכה הצבאית עודנה נמשכת והיא איננה מיטיבה עם מצבה של רוסיה. יעדה העיקרי של רוסיה עם תחילת המערכה הצבאית באוקראינה היה להביא להחלפת השלטון בקייב בתוך זמן קצר ולהמשיך את המערכה המדינית אל מול המערב. ככל שהרוסים כשלו בהשגת יעד זה, נפתחה האפשרות למשא ומתן מדיני. נדגיש כי הגם שיושגו הסכמות במשא ומתן של אוקראינה ורוסיה ובתוך כך הסכמת האוקראינים שלא להצטרף לנאט"ו בשנים הקרובות – המערכה המדינית אל מול המערב לא תסיים בנקודה זו. פוטין יציב דרישות גם אל מול המערב לסגת את כוחות נאט"ו ממזרח אירופה ולהקל בסנקציות.
לבסוף, בנפרד מביקורו של בנט במוסקבה, יש לתת את הדעת גם לשיחות הגרעין בווינה המתנהלות ברקע המלחמה באוקראינה. הסכם גרעין אשר יפתח את שוק הדלקים האיראני עלול לערער את הכלכלה הרוסית הנשענת בשלב זה של הסנקציות בעיקרה על הנפט והגז. מחירי הנפט הגואים בעולם מאפשרים מרחב תמרון עבור הרוסים במערכה המדינית. להיבט הזה יש חשיבות גם בניסיונותיה של ישראל להשפיע על ההסכם שייחתם בסופו של דבר.
המלחמה באוקראינה מציירת תמונה מסובכת, ובה לא נראית לעין הכרעה צבאית קרובה. המשא ומתן בין רוסיה לאוקראינה צפוי להמשיך, זאת על רקע קולות המחאה הגוברים ברחבי רוסיה והסנקציות המערביות שמכבידות על הכלכלה הרוסית. בתוך כך, התקיים ביקור מפתיע של בנט במוסקבה במהלך יום שבת האחרון. יש חשיבות בהערכת משמעות הביקור ויכולתה של ישראל להוות שחקן חשוב בתהליכי המשא ומתן בין רוסיה לאוקראינה.
ביום ה-12 למלחמה באוקראינה, תמונת המצב המדינית מציגה את מרבית מנהיגי המערב מאוחדים כנגד פוטין לצד הטלת סנקציות המכבידות על הכלכלה הרוסית ומקורביו של פוטין. המנהיג המערבי היחיד שאיננו מזוהה עם המחנה המערבי המאוחד הוא ראש ממשלת ישראל, נפתלי בנט. לכן, מצדו של פוטין, בחירתו בבנט כמתווך בין רוסיה לאוקראינה היא נוחה עבורו ואפשרית.
כאמור, מזה שבוע מתקיים משא ומתן בין רוסיה לאוקראינה ביוזמת רוסיה. לרוסים יש מטרה להגיע להבנה והסדרה. בין היתר, בשל העובדה כי המערכה הצבאית עודנה נמשכת והיא איננה מיטיבה עם מצבה של רוסיה. יעדה העיקרי של רוסיה עם תחילת המערכה הצבאית באוקראינה היה להביא להחלפת השלטון בקייב בתוך זמן קצר ולהמשיך את המערכה המדינית אל מול המערב. ככל שהרוסים כשלו בהשגת יעד זה, נפתחה האפשרות למשא ומתן מדיני. נדגיש כי הגם שיושגו הסכמות במשא ומתן של אוקראינה ורוסיה ובתוך כך הסכמת האוקראינים שלא להצטרף לנאט"ו בשנים הקרובות – המערכה המדינית אל מול המערב לא תסיים בנקודה זו. פוטין יציב דרישות גם אל מול המערב לסגת את כוחות נאט"ו ממזרח אירופה ולהקל בסנקציות.
לבסוף, בנפרד מביקורו של בנט במוסקבה, יש לתת את הדעת גם לשיחות הגרעין בווינה המתנהלות ברקע המלחמה באוקראינה. הסכם גרעין אשר יפתח את שוק הדלקים האיראני עלול לערער את הכלכלה הרוסית הנשענת בשלב זה של הסנקציות בעיקרה על הנפט והגז. מחירי הנפט הגואים בעולם מאפשרים מרחב תמרון עבור הרוסים במערכה המדינית. להיבט הזה יש חשיבות גם בניסיונותיה של ישראל להשפיע על ההסכם שייחתם בסופו של דבר.
ד"ר גליה לינדנשטראוס ורמי דניאל:
מחר יתקיים מפגש משולש של שר החוץ הטורקי עם שר החוץ הרוסי ושר החוץ האוקראיני במטרה להביא להפסקת הלחימה באוקראינה. המפגש בין שרי החוץ יתקיים בפורום הדיפלומטי באנטליה, אירוע אותו טורקיה מנסה להפוך לאירוע מרכזי מבחינה בינלאומית.
מחר יתקיים מפגש משולש של שר החוץ הטורקי עם שר החוץ הרוסי ושר החוץ האוקראיני במטרה להביא להפסקת הלחימה באוקראינה. המפגש בין שרי החוץ יתקיים בפורום הדיפלומטי באנטליה, אירוע אותו טורקיה מנסה להפוך לאירוע מרכזי מבחינה בינלאומית.
ד"ר גליה לינדנשטראוס ורמי דניאל:
לטורקיה מערכת יחסים חשובה הן עם מוסקבה והן עם קייב, ולכן היא מעוניינת שהצדדים יגיעו להפסקת אש. ממשלת טורקיה הצהירה מתחילת המלחמה על רצונה לשמש כמתווכת בסכסוך והצדיקה בכך את סירובה להטיל סנקציות על רוסיה.
לטורקיה מערכת יחסים חשובה הן עם מוסקבה והן עם קייב, ולכן היא מעוניינת שהצדדים יגיעו להפסקת אש. ממשלת טורקיה הצהירה מתחילת המלחמה על רצונה לשמש כמתווכת בסכסוך והצדיקה בכך את סירובה להטיל סנקציות על רוסיה.
ד"ר גליה לינדנשטראוס ורמי דניאל:
לא ברור איך משתלבים מאמצי התיווך הטורקיים באלו שמקדם ראש ממשלת ישראל, אך נראה שבשני המאמצים סיכויי ההצלחה הם יחסית נמוכים. המצב באוקראינה צפוי להיות אחד הנושאים המרכזיים שיידונו בשיחה בין הרצוג וארדואן במהלך ביקור הנשיא בטורקיה.
לא ברור איך משתלבים מאמצי התיווך הטורקיים באלו שמקדם ראש ממשלת ישראל, אך נראה שבשני המאמצים סיכויי ההצלחה הם יחסית נמוכים. המצב באוקראינה צפוי להיות אחד הנושאים המרכזיים שיידונו בשיחה בין הרצוג וארדואן במהלך ביקור הנשיא בטורקיה.
ד"ר יואל גוז'נסקי:
עם הנסיקה הדרמטית במחירי הנפט והגז, עולה הלחץ על מדינות המפרץ הערביות כדי שיגדילו את תפוקת הנפט, במיוחד מכיוונה של ארצות הברית, ובניגוד להסכמות בארגון אופ״ק+
עם הנסיקה הדרמטית במחירי הנפט והגז, עולה הלחץ על מדינות המפרץ הערביות כדי שיגדילו את תפוקת הנפט, במיוחד מכיוונה של ארצות הברית, ובניגוד להסכמות בארגון אופ״ק+
איבגן קורניצ'וק, שגריר אוקראינה בישראל, במפגש מיוחד עם חוקרי המכון:
- "מה שאנו חווים היום דומה למה שישראל חוותה במלחמת יום הכיפורים. אל תחפשו היגיון במה שמתרחש באוקראינה. יש מתקפה ברברית של האויבים שלנו. מספר הקורבנות מגיע לאלפים על אלפים"
- "אנו מבקשים סיוע בכל התחומים. ישראל היא חברה קרובה שלנו, ואנחנו מצפים ממנה לסיוע רב - כולל בנשק הגנתי וציוד להגנה עצמית"
- "אנחנו לא מצליחים לחלץ פצועים. המצב היה דומה במלחמת העולם השנייה. המצב במריופול דומה למצב שאתם מכירים מחאלב שבסוריה"
"הרוסים רוצים שאוקראינה תיכנע. אם הם רוצים שאוקראינה תהיה ניטרלית ולא תהיה חלק מנאט"ו, אנחנו צריכים התחייבויות משמעותיות לביטחוננו ולעצמאותנו"
- "חבר בצרה הוא חבר אמיתי, אם לא חוסמים את המתקפות הרוסיות אז מסייעים לפשעים נגד האנושות. אני קורא לאנשים הישראלים שמפגינים סולידריות - הפסיקו את העסקים עם רוסיה"
לחצו כאן לצפייה בדברים המלאים
- "מה שאנו חווים היום דומה למה שישראל חוותה במלחמת יום הכיפורים. אל תחפשו היגיון במה שמתרחש באוקראינה. יש מתקפה ברברית של האויבים שלנו. מספר הקורבנות מגיע לאלפים על אלפים"
- "אנו מבקשים סיוע בכל התחומים. ישראל היא חברה קרובה שלנו, ואנחנו מצפים ממנה לסיוע רב - כולל בנשק הגנתי וציוד להגנה עצמית"
- "אנחנו לא מצליחים לחלץ פצועים. המצב היה דומה במלחמת העולם השנייה. המצב במריופול דומה למצב שאתם מכירים מחאלב שבסוריה"
"הרוסים רוצים שאוקראינה תיכנע. אם הם רוצים שאוקראינה תהיה ניטרלית ולא תהיה חלק מנאט"ו, אנחנו צריכים התחייבויות משמעותיות לביטחוננו ולעצמאותנו"
- "חבר בצרה הוא חבר אמיתי, אם לא חוסמים את המתקפות הרוסיות אז מסייעים לפשעים נגד האנושות. אני קורא לאנשים הישראלים שמפגינים סולידריות - הפסיקו את העסקים עם רוסיה"
לחצו כאן לצפייה בדברים המלאים
YouTube
שגריר אוקראינה במפגש מיוחד עם חוקרי ה-INSS
המכון למחקרי ביטחון לאומי מזמין אתכם לצפות במפגש בין שגריר אוקראינה בישראל, איבגן קורניצ'וק, לחוקרי המכון בראשות יו"ר הוועד המנהל, סר פרנק לאווי, וראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג. השגריר הציג סקירת מצב של האירועים האחרונים בזירה האוקראינית וענה על שאלות החוקרים.