הרב אליהו עמר שליט"א
215 subscribers
107 photos
1.62K videos
84 files
784 links
בערוץ של הרב תוכלו למצוא בסיעתא דשמייא
קצריםמשיעורים שונים שיעורים באורך מלא פרשת השבוע עלון קישור לספרים של הרב ועווד...
למעונינים לשתף לזיכוי הרבים
@haraveliyahuamar
בעינין הערוץ
@Maortrainer 👤
שאו ברכה מאת ה
תאריך פתיחה :יז טבת התשע״ח
Download Telegram
החידוש מהעלון בכתב
#חידוש_בכתב
פרשת משפטים התשפא
איסור קבלת שוחד
בפרשה זו ישנן ארבעים ושתים מצוות
העוסקות בבין אדם לחברו ומצוות
נוספות העוסקות בבין אדם למקום. אחת
המצוות, עוסקת בענייני הדיינים ובאיסור
לקחת שוחד.
שואל ה'זרע שמשון', מדוע יש שינוי
בלשון הפסוק (שמות כג, ח) "כי השחד
יעוור פקחים", לבין ספר דברים ששם
הנוסח (דברים טז, יט) "כי השחד יעוור
עיני חכמים"?
סוגי השוחד
ומבאר שישנם שלושה סוגי נטילת ממון
ואלו הם:
א. 'השוחד הגס' - שבו הדיין לוקח שוחד
מצד אחד או משני הצדדים גם יחד,
שוחד זה אסור מן התורה, ועונשו
שניטלת ממנו ראייתו וחכמתו, וכפי
שאומרת הגמרא (כתובות קה ע"א)
"אפילו חכם גדול ולוקח שוחד אינו נפטר
מן העולם בלא סמיות הלב".
ב. 'נטילת ממון המותרת לכתחילה' -
ישנם מקרים מסוימים שבהם מותר לדיין
לקחת ממון לכתחילה מן הצדדים, כפי
שהגמרא מציינת על דיין מומחה בשם
'קרנא' שהיה חברו של האמורא שמואל
(שבת קח ע"א) והיה גובה מטבע חשוב
הנקרא 'סלע' מכל צד ויושב ודן אותם;
ולכאורה, כיצד יתכן שגבה תשלום על הדיון,
הרי נאמר במשנה (בכורות כט ע"א) ''הנוטל
שכר לדון, דיניו בטלין'' וכך נפסק להלכה
(שו''ע חו''מ סימן ט, ה). אלא שכאשר הדיין
נוטל 'שכר בטלה' אין דיניו בטלין, מכיון
שהדיין יכול כעת לעסוק במלאכתו ואעפ"כ
יושב בטל על־מנת להכריע בדיון בין השנים,
יש באפשרותו לגבות שכר על זמן בטלתו
ולא על עצם הדיון.
אמנם גם על דבר זה נאמר (כתובות קה ע"א)
"מכוער הדיין שנוטל שכר לדון, אלא שדינו
דין", ואם כן היעלה על הדעת שקרנא נהג
בהנהגה שנקראת 'מכוערת' וגבה שכר
בטלה?
ג. נטילת ממון בדיעבד. הגמרא מבארת,
שכאשר מדובר בשכר בטלה לא מוגדר, כגון
שהדיין מבקש שישלמו לו לפי החשבון
שאילו היה יוצא כעת לעבוד והיה מרויח
סכום מסוים כמקובל בשוק, וסכום זה דורש
הוא כשכר בטלה על הדיון, דבר זה הוא
'מכוער' אך הדין דין. אך כאשר מדובר בדיין
שהיה מתפרנס ממקצוע מסוים ששכרו
מוגדר בשוק וכעת הוא מפסיק עבודתו
ויושב לדון בבית הדין, מותר לתת לו שכר
בטלה לכתחילה, משום שידוע בבירור כמה
יכול היה להרויח בשעת עבודתו וכמה
הפסיד כעת בגלל הדיון.
ולכן, קרנא שהיה מתפרנס מהרחת יינות והיה
יודע לזהות איזה יין עומד להתקלקל ואיזה לא,
שכרו היה מוגדר וברור, ולכן ביקש שמי שרוצה
להתדיין אצלו עליו לשלם את שכר בטלתו. וכן
היה עם האמורא רב הונא, שהיתה עבודתו להניח
תעלות מים להוביל בהן מים מן הנהר לשדות, וכל
מי שהיה רוצה שרב הונא ידון אותו היה רב הונא
מבקש ממנו להביא פועל תחתיו ולשלם לו על
עבודתו - דבר זה מותר לכתחילה.
בין פיקח לחכם
ועתה נבוא אל הביאור בשינוי בלשון הפסוק
לענין לקיחת השוחד: בספר דברים כתוב על
השוחד שמעוור את ה'חכמים' - זהו 'השוחד
הגס' שפוגע בדיין.
ובפרשתינו שנאמר שהשוחד מעוור 'פקחים' -
מדובר על מי שנוטל 'שכר בטלה' ללא שיש לו
שכר מוגדר קודם. אמנם אין זה שוחד האסור, אך
על זה נאמר "מכוער הדיין" ונטילת ממון זו גורמת
לו לאבד את 'פקחותו' למרות שנשאר חכם.
אמנם 'נטילת שכר בטלה' כשלפני כן היתה לדיין
עבודה מסודרת ומפרנסת, איננה פוגעת בדיין
ויכול לקחתה לכתחילה.
דבר תורה מהעלון השבועי
משפטים התשפא
#עלון_שבועי
לחידוש בכתב
https://t.me/haraveliyahuamar/1527
#חידוש_בכתב
החידוש מהעלון בכתב
#חידוש_בכתב
פרשת תרומה התשפא
ההתנקשות שסוכלה
מזימת החיסול
זמן קצר לאחר שנבחרה אסתר
למלכה התבצע ניסיון התנקשות בחיי
אחשורוש, שנים מסריסיו הנאמנים,
שומרי הסף העומדים בשער המלך,
תיכננו להרעיל את המלך אחשורוש.
פרטי המזימה סוכמו בשפה לא
מוכרת הנקראת 'טרסית'. מרדכי
היהודי מתוקף היותו בסנהדרין, היה
בקי בשבעים לשון, והבין את שפתם
וידע את מזימתם. מרדכי העביר את
המידע לאסתר, אסתר מיידעת את
אחשורוש, המידע התברר כאמת,
ושני השומרים נתלו על עץ. למרבה
הפלא מרדכי לא תוגמל במאומה על
המידע, למרות שאסתר ציינה שמידע
זה הגיע ממרדכי היושב בשער המלך,
ושמו נכתב בספר הזיכרונות
המלכותי.
זעם משמים
השאלה הנשאלת, מדוע רצו שני
שומרי הסף לחסל את המלך, הרי
מדובר באנשים שהיו נאמנים לו
בנאמנות מוחלטת? חז"ל מגלים לנו
(מגילה יג ע"ב) שעל פי הטבע לא
היתה שום סיבה לשומרי הסף לתכנן
מזימת חיסול למלך. אלא בורא עולם
עורר בהם כעס עצום על אחשורוש,
ומחמת כעסם על המלך החליטו לחסלו.
הגמרא מוסיפה שמצינו שגם פרעה קצף
על עבדיו וציוה להשליכם לכלא, ובאותה
העת שהה שם יוסף הצדיק. גם במקרה
זה על פי הטבע לא היה על פרעה לקצוף
בזעם רב על שריו הנאמנים, אלא היתה זו
סיבה מאת ה'. ומהי הסיבה? אומרת
הגמרא, פרעה ושומרי הראש של
אחשורוש התמלאו זעם רב מן השמיים,
במטרה שתצא מזה טובה לצדיקים,
פרעה קצף על עבדיו לעשות רצון צדיק
שזהו 'יוסף'. ועבדי אחשורוש קצפו על
מלכם לשעות רצון צדיק שזהו 'מרדכי
היהודי'. שואל ה'זרע שמשון', מהי
הטובה שצמחה מכך לצדיקים?
בורא עולם מקדים רפואה למכה
ומבאר, יוסף הצדיק ביקש משר
המשקים להגיש בשמו חנינה מלפני
פרעה, על מנת שיוכל לשוב לביתו, וכך
אמר (בראשית מ, טו) "כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי
מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים, וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי
מְאוּמָה, כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר", טענתו של
יוסף נשמעת לא הגיונית, וכי מי מושלך
לכלא על לא עול בכפו?! אך בורא עולם
הקדים רפואה למכה על מנת ששר
המשקים יאמין ליוסף, משום שהוא
בעצמו הושלך לכלא מבלי שחטא כנגד
פרעה אלא (בראשית מא, י) "פַּרְעֹה קָצַף עַל
עֲבָדָיו". וזו הסיבה שסובבו מן השמיים
שהתעורר זעמו של פרעה על שר המשקים
והאופים, כדי להציל את יוסף.
החלום המסעיר
כמו כן אצל אחשורוש, מכיון שבורא עולם
רצה להציל את עם ישראל הקדים רפואה
למכה, כששנים רבות קודם לכן שני שומרי
הסף רצו לחסל את המלך, למרות שהיה
מדובר בשני שומרים נאמנים ובכל זאת
התהפכה נאמנותם למלך, לבוגדנות, עד כדי
כך שרצו לחסלו. משום שכך כשנדדה שנת
אחשורוש בלילה ההוא, החל אחשורוש
לחשוש שמא תתהפך נאמנותו של המן
לבוגדנות כפי שקרה עם שני שומרי הראש,
ואז ציוה להביא את ספר הזיכרונות לראות
האם בעבר היה מקרה שעבדים נאמנים הפכו
לבוגדים. וכשמצא זאת, בירר מי הצילו,
ושילם למרדכי היהודי כגמולו הטוב. נמצא
שהכעס שעוררו מן השמיים בשומרי הסף על
המלך, היה תשתית והכנה לגאולת ישראל
מיד המן הרשע. שנזכה לראות בגאולה
השלמה במהרה בימינו.
דבר תורה מהעלון השבועי
תרומה התשפא
#עלון_שבועי
לחידוש בכתב
https://t.me/haraveliyahuamar/1532
#חידוש_בכתב
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
הלכה| ראית חכמי ישראל👳‍♂️ וחכמי אומות העולם🤴 | הרב אליהו עמר
מה מברכים כשרואים חכמים
האם על מלכי אומות העולם צריך לברך
האם על נשיא מברכים
ברכות הראיה
#הלכה #הלכות #ברכה #ברכות #חוכמה #חכמים #בגד #בגדים #מלך #הרב_עובדיה_יוסף #דוד_המלך #מלחמה #מתוך_השיעור
מתוך השיעור היומי יא שבט התשפ
לערוץ במלואו
https://t.me/haraveliyahuamar
This media is not supported in your browser
VIEW IN TELEGRAM
קצר |מי מתפלל יותר טוב לפרנסה💰💶💵 |הרב אליהו עמר
#תפילה #פרנסה #נגיף #מתוך_השיעור
מתוך השיעור היומי יא שבט התשפ
לערוץ במלואו
https://t.me/haraveliyahuamar
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
7 סגולות לחג הפורים | הרב אליהו עמר
הסגולות מהעלון בית מרן
מה מיוחד יום פורים מיום הכיפורים
למה חשוב להדר במתנות לאביונים
איך ניתן לזכות לפרנסה
מה זה אביונים
מה כותבים המקובלים על פורים
קצת השקעה ומאמץ שווה
מסוגל לתפילה לילדים צדיקים שילכו בדרך השם
#פורים #חגים #חג_פורים #סגולות #אופקים_יהדות #יום_הכיפורים #יום_כיפור #אהבה #יראה #פרנסה #מתנות #סעודה #יין #זיווג #דוד_המלך #ילדים #חיים #זוהר #מפרשים #כסף #בקשות #תפילות #ספר #מקובלים #כתר #ספירות #גדולי_ישראל #לימוד #תורה #עולם_הבא #צדיקים #מתוך_השיעור
מתוך השיעור היומי היומי ט אדר התשפא
הקטע החתוך לקוח מהיוטיוב אופקים
לערוץ במלואו
https://t.me/haraveliyahuamar
This media is not supported in your browser
VIEW IN TELEGRAM
https://www.youtube.com/watch?v=kCa91aktYlM
בסיעתא דשמייא סדרה על מגית אסתר אגדות המגילה 1 לשנת התשפא
כמה עומק יש ב2 מהמגילה
כמה זמן נערך המשתה של אחשורוש
מה לא מוזכר במגילה ולמה
פירוש המילה ויהי \ויהי בימי
המספר 70 במהלך ההיסטוריה
איך לברך כראוי ונכון
מה הסגנון של לימוד הגמרא
כמה זמן היה המן הגדלותו
לרדת אפשר בקלות לעלות לוקח זמן
מתי היתה המלחמה הראשונה בהיסטוריה
למה מידת הדין היתה מתוחה בכיבוש יריחו
מעלת הבושה
#אופקים_יהדות #מגילת_אסתר #פורים #אגדות_המגילה #גמרא #רוח_הקודש #נבואה #השגחה_פרטית #אמונה #מקרה #חכמים #משה_רבנו #אהרון_הכוהן #חוכמה #מספרים #פרקי_אבות #מתן_תורה #יין #בית_המקדש #ברכה #שמחה #היסטוריה #צער #תנך #סיפורים #סיפור #מאמץ
#דוגמאות #מבול #מידת_הדין #שמואל_הנביא #דוד_המלך #שלמה_המלך #בית_כנסת #בושה
https://www.youtube.com/watch?v=tn8EQnGa67w
אגמדות המגילה עם הרב אליהו עמר 2
ביאור המילה אחשוורוש ביאורים ופירושים שונים {גמרא}
הבדל בין האות ה לאות א
אח של מי היה אחשוורוש
למה עד חצי המלכות
איך אחשוורוש מלך על כל העולם
למה אחשוורוש גידל את המן
סוגים שונים של שלטון
ורעיון קצר על 7 סגולות לפורים שהועלה וניתן לראות כאן
https://t.me/haraveliyahuamar/1536
#מגילת_אסתר #פורים #אגדות_המגילה #גמרא #חזל #סיפור #גמרא #בית_המקדש #פירוש #דוד_המלך #אברהם_אבינו #בושה #משה_רבנו #אהרון_הכוהן #חוכמה #כסף #עולם #שלמה_המלך #אליהו_הנביא #ספר_תורה #אהבה #דוגמאות #נס #סגולות
https://www.youtube.com/watch?v=zCIFHeVVVmg
אגדות המגילה עם הרב אליהו עמר 3
השיעור נתקע באנצע מדקה 16:50 עד 20:10 ולצערי אין מקור אחר
מה שאלו התלמידים את רבי שמעון בר יוחאי ומה התשובה מלמדת אותנו
החלום שפתר דניאל לנבוכדנאצר
למה מתחפשים בפורים
היכן התקיים המשתה
היין יותר גדול מהגיל של הבן אדם
ביאורים על מגילת אסתר
#רבי_שמשון_בר_יוחאי #מגילת_אסתר #פורים #אגדות_המגילה #גמרא #סעודה #בגדים #גלות #חלום #משיח #אבן #עבודה_זרה #פורים #כסף #אוכל #בית_המקדש #כתר #מידה_כנגד_מידה
החידוש מהעלון בכתב
#חידוש_בכתב
פרשת תצווה התשפא
מקדימים רפואה למכה
אדם ולא מלך
הגמרא במסכת מגילה (יא ע"א) מביאה
את דברי רב נחמן בר יצחק שפתח את
דרשתו על מגילת אסתר בדברי בפסוק
בתהלים (קכד, ב) "לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ,
בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם". רב נחמן ביאר
שהסיבה שזכינו לנס פורים משום שמי
שעמד לכלותינו היה מוגדר בתואר 'אדם'
ולא 'מלך'. שואל ה'זרע שמשון', ולאיזה
'אדם' התכוון רב נחמן בר יצחק בדבריו ?
אגרות ראשונות
הגמרא מבארת (מגילה יב ע"ב) מבארת
שבנס פורים התגלתה הנהגה מיוחדת של
בורא עולם ש'מקדים רפואה למכה'. על
פי יסוד זה פתח רב נחמן בר יצחק את
דרשתו, ואמר (תהלים קכד, ב) "לוּלֵי ה'
שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם". ורמז בכך
שבפורים היה נס הרבה יותר גדול
מהנהגת ה' הרגילה שמקדים רפואה
למכה, אלא בפורים בורא עולם עשה נס
לא שגרתי משום שעמד לכלותינו 'אדם'.
לאיזה 'אדם' התכוון רב נחמן בר יצחק
בדבריו? מבאר ה'זרע שמשון' על פי דברי
רבינו אברהם אבן עזרא, שבכל אחד מאיתנו
צפון היצר הרע, ובורא עולם עוזר לנו
להתגבר עליו, שלא נזיק לעצמנו בבחירות
לא טובות.
גילויו של רבי שמעון בר יוחאי
הנס הגדול של חג הפורים שנזקקנו לישועה
לא רגילה על מנת להינצל מהיצר הרע
שבתוכנו, מפני שהיינו בסכנה עצומה מגזרת
המן כפי ששאלו תלמידי רבי שמעון בר
יוחאי את רבם (מגילה יב ע"ב), מדוע סובבו
מן השמיים גזירה כליה כה קשה על עם
ישראל? והשיב להם מפני שכל היהודים בכל
העולם השתחוו לצלם שעשה נבוכדנצר
מכיון שעבדו עבודה זרה לכן נגזרה גזירת
כליה על כל ישראל. שאלהו תלמידיו, אם כן
מדוע ניצלו, וכי יש פרוטקציה בשמיים?!
השיב להם רבי שמעון בר יוחאי, אכן
בשמיים אין משוא פנים, אלא בורא עולם
ראה שלא השתחוו לצלם מחמת שהאמינו
בעבודה זרה, אלא מחמת יראתם מהמלך
נבוכדנצר. לכן גם הוא לא גזר את גזירת
הכליה אלא כלפי חוץ, אך מעולם לא עלתה
במחשבה לפני ה' להתיר להמן לבצע את
זממו.
על סף האבדון
כשנתבונן נראה את גודל הנס שעשה עמנו בורא
עולם. המשנה אומרת ש'עבירה גוררת עבירה', אם
כן על אף שהתחילו בני ישראל להשתחוות לצלם
של נבוכדנצר לא למטרת עבודה זרה אלא מחמת
היראה, הרי ברגע קט יכלו להיגרר לעבירה נוספת
חמורה הרבה יותר ולכוון להשתחוות לשם עבודה
זרה. אם כך היה קורה, לא הייתה לנו שום זכות
להינצל מגזירת המן. ומי מנע מאתנו שלא נגרר
ונאבד? בורא עולם.
גודל הנס
וזה ביאור הפסוק (תהלים קכד, ב) "לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה
לָנוּ, בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם". שה' היה עמנו, כאשר
מתעורר בקרבנו היצר הרע הפנימי שברצונו לגרום
לנו להוסיף לחטוא. וזה כוונת רב נחמן בר יצחק
לולי ה' שהקדים להצילנו מיד היצר הרע
שבקרבינו המכונה 'אדם', ולא נתן לנו למעוד
ולעבוד עבודה זרה. יש בכך טובה כפולה ומכופלת
מאשר נזק שיכול לעשות לנו מלך חיצוני הרוצה
לכלותינו.