הרב אליהו עמר שליט"א
215 subscribers
107 photos
1.62K videos
84 files
784 links
בערוץ של הרב תוכלו למצוא בסיעתא דשמייא
קצריםמשיעורים שונים שיעורים באורך מלא פרשת השבוע עלון קישור לספרים של הרב ועווד...
למעונינים לשתף לזיכוי הרבים
@haraveliyahuamar
בעינין הערוץ
@Maortrainer 👤
שאו ברכה מאת ה
תאריך פתיחה :יז טבת התשע״ח
Download Telegram
החידוש מהעלון בכתב
#חידוש_בכתב
פרשת תצווה התשפא
מקדימים רפואה למכה
אדם ולא מלך
הגמרא במסכת מגילה (יא ע"א) מביאה
את דברי רב נחמן בר יצחק שפתח את
דרשתו על מגילת אסתר בדברי בפסוק
בתהלים (קכד, ב) "לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ,
בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם". רב נחמן ביאר
שהסיבה שזכינו לנס פורים משום שמי
שעמד לכלותינו היה מוגדר בתואר 'אדם'
ולא 'מלך'. שואל ה'זרע שמשון', ולאיזה
'אדם' התכוון רב נחמן בר יצחק בדבריו ?
אגרות ראשונות
הגמרא מבארת (מגילה יב ע"ב) מבארת
שבנס פורים התגלתה הנהגה מיוחדת של
בורא עולם ש'מקדים רפואה למכה'. על
פי יסוד זה פתח רב נחמן בר יצחק את
דרשתו, ואמר (תהלים קכד, ב) "לוּלֵי ה'
שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם". ורמז בכך
שבפורים היה נס הרבה יותר גדול
מהנהגת ה' הרגילה שמקדים רפואה
למכה, אלא בפורים בורא עולם עשה נס
לא שגרתי משום שעמד לכלותינו 'אדם'.
לאיזה 'אדם' התכוון רב נחמן בר יצחק
בדבריו? מבאר ה'זרע שמשון' על פי דברי
רבינו אברהם אבן עזרא, שבכל אחד מאיתנו
צפון היצר הרע, ובורא עולם עוזר לנו
להתגבר עליו, שלא נזיק לעצמנו בבחירות
לא טובות.
גילויו של רבי שמעון בר יוחאי
הנס הגדול של חג הפורים שנזקקנו לישועה
לא רגילה על מנת להינצל מהיצר הרע
שבתוכנו, מפני שהיינו בסכנה עצומה מגזרת
המן כפי ששאלו תלמידי רבי שמעון בר
יוחאי את רבם (מגילה יב ע"ב), מדוע סובבו
מן השמיים גזירה כליה כה קשה על עם
ישראל? והשיב להם מפני שכל היהודים בכל
העולם השתחוו לצלם שעשה נבוכדנצר
מכיון שעבדו עבודה זרה לכן נגזרה גזירת
כליה על כל ישראל. שאלהו תלמידיו, אם כן
מדוע ניצלו, וכי יש פרוטקציה בשמיים?!
השיב להם רבי שמעון בר יוחאי, אכן
בשמיים אין משוא פנים, אלא בורא עולם
ראה שלא השתחוו לצלם מחמת שהאמינו
בעבודה זרה, אלא מחמת יראתם מהמלך
נבוכדנצר. לכן גם הוא לא גזר את גזירת
הכליה אלא כלפי חוץ, אך מעולם לא עלתה
במחשבה לפני ה' להתיר להמן לבצע את
זממו.
על סף האבדון
כשנתבונן נראה את גודל הנס שעשה עמנו בורא
עולם. המשנה אומרת ש'עבירה גוררת עבירה', אם
כן על אף שהתחילו בני ישראל להשתחוות לצלם
של נבוכדנצר לא למטרת עבודה זרה אלא מחמת
היראה, הרי ברגע קט יכלו להיגרר לעבירה נוספת
חמורה הרבה יותר ולכוון להשתחוות לשם עבודה
זרה. אם כך היה קורה, לא הייתה לנו שום זכות
להינצל מגזירת המן. ומי מנע מאתנו שלא נגרר
ונאבד? בורא עולם.
גודל הנס
וזה ביאור הפסוק (תהלים קכד, ב) "לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה
לָנוּ, בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם". שה' היה עמנו, כאשר
מתעורר בקרבנו היצר הרע הפנימי שברצונו לגרום
לנו להוסיף לחטוא. וזה כוונת רב נחמן בר יצחק
לולי ה' שהקדים להצילנו מיד היצר הרע
שבקרבינו המכונה 'אדם', ולא נתן לנו למעוד
ולעבוד עבודה זרה. יש בכך טובה כפולה ומכופלת
מאשר נזק שיכול לעשות לנו מלך חיצוני הרוצה
לכלותינו.
דבר תורה מהעלון השבועי
תצווה התשפא
#עלון_שבועי
לחידוש בכתב
https://t.me/haraveliyahuamar/1544
#חידוש_בכתב
פרשת השבוע לפרשת תצווה התשפא וחידוש הזרע שמשון לא היה השבוע בשל ביאור הסדרה אגדות המגילה ניתן לצפות עי חיפוש התגית אגדות המגילה
#פרשת_השבוע #זרע_שמשון #אגדות_המגילה
החידוש מהעלון בכתב
#חידוש_בכתב
פרשת כי תשא התשפא
פסולת הלוחות
מצאנו בגמרא (נדרים לח ע"א) שפיסול
הלוחות היה מקור עושרו של משה רבינו
משום שהחומר מהם נעשו הלוחות היה
יקר ביותר והפסולת של הפיסול נתנה
במתנה למשה רבינו. ומובא בירושלמי
(שקלים פ"ה ה"ב), 'אמר ר' חנין, מחצב
של אבנים טובות ומרגליות ברא לו
הקדוש ברוך הוא מתוך אהלו, וממנו
העשיר משה'.
העוסקים בצורכי ציבור
שואל 'הזרע שמשון', מדוע בחר הקב"ה
להעשיר את משה רבינו דווקא מהפסולת
שנשתיירה משברי הלוחות ולא בדרך
אחרת? ומבאר, מהי מעלת העוסקים
בצורכי ציבור באמונה, שראה הקב"ה
שמשה רבינו עסוק כל הזמן רק בדאגה
לבני ישראל, אמר הקב"ה מתי תיעשה
פרנסתו של משה רבינו? לכן אמר לו
שפסולת הלוחות תהיה שלו, וכולם יידעו
שקיבל את עושר זה רק בגלל שעסק
בצורכי ציבור באמונה.
והסיבה שקיבל את עושרו בדרך זו, כי אם
היה מקבל את עושרו בדרך אחרת היו
אומרים שהעושר לו זכה משה רבינו הוא
משום 'התורה שלמד' כמו שכתוב "אורך
ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד"
(משלי ג, טז), אך כעת שנתעשר בדרך זו
לא היה מקום לטעויות וידעו כולם
שנתעשר רק משום שעסק בצורכי ציבור
באמונה.
בין לוחות ראשונים לשניים
מוסיף ה'זרע שמשון', שלכאורה יש להבין,
כי כידוע שכתוצאה משבירת הלוחות נגזר
על בני ישראל ללמוד תורה מתוך עוני, ואם
כן הרי משה רבינו שבר את הלוחות ולא
ייתכן שיתעשר מפסולת הלוחות בזכות
'לימוד התורה'. אלא ודאי זכה לכך מסיבה
אחרת, והיא משום 'שעסק בצורכי ציבור
באמונה' (ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תמה).
ומסר נוסף ראינו בפרשה זו: לכאורה אולי
היה מקום לחשוב שהקב"ה הקפיד על משה
רבינו מדוע שבר את הלוחות הראשונים, אך
כעת שמשה העשיר מפסולת הלוחות
השניות ראו הכל שמעשהו של משה רבינו
הייתה כוונתו לשם שמים והראיה שזכה על
ידי הלוחות לעשירות, ואם היה חטא
בשבירת הלוחות הראשונים הרי לא היה
מקבל 'פרס' של עשירות על הלוחות
השניים.
מדוע שבר משה רבינו את הלוחות
מבאר המדרש (שמות רבה מו, א) על הא
דכתיב "תורה ציווה לנו משה מורשה קהלת
יעקב" - אל תקרי 'מורשה' אלא מאורסה,
שהתורה נחשבת כעין ארוסתנו. וכשראה
משה רבינו שחטאו שבר את הלוחות, כי
מטרתו של משה רבינו בשבירת הלוחות
מובנת על־פי משל לשר שנטל אשה וכתב לה
כתובה ונתנה ביד השושבין, ולאחר ימים יצא
עליה שם רע. מה עשה השושבין, קרע את
הכתובה ואמר מוטב שתהא נידונית כפנויה
ולא כאשת איש, וכך אמר משה רבינו: אם
אין אני משבר את הלוחות אין לישראל
עמידה שנאמר (שמות כב, יט) "זובח לאלוהים
יחרם". מה עשה, עמד ושברם, אמר לו לקב"ה
עדיין לא היו יודעין מה כתוב בהם.
ובמדרש ממשיך לתאר את אשר התרחש לאחר
שבירת הלוחות, שמשה רבינו חשש מי יסנגר עליו
בשמיים על ששבר את הלוחות, וז"ל המדרש:
"אמר משה, לישראל היה מי שיבקש עליהם
רחמים, אני מי יבקש עלי. התחיל מצטער על
ששבר את הלוחות, אמר לו הקדוש ברוך הוא אל
תצטער, בלוחות הראשונות לא היו אלא עשרת
הדברות לבד, ובלוחות השניים אני נותן לך שיהא
בהם הלכות מדרש ואגדות. ולא עוד אלא שאתה
מבושר שמחלתי לך על חטייה שלך (פירוש,
החטא שלך)".
ועתה, בכך שהעשיר משה רבינו מפסולת הלוחות
השניות הוברר הדבר ששבירת הלוחות הראשונות
היתה לתועלת ולא היה על משה רבינו שום קפידה
מן השמים.
דבר תורה מהעלון השבועי
כי תשא התשפא
#עלון_שבועי
לחידוש בכתב
https://t.me/haraveliyahuamar/1548
#חידוש_בכתב
חידוש הזרע שמשון לפרשת כי תשא התשפא לא היה מצורפים קישורים לחידושים של שנים קודמות
כי תשא התשעט
https://t.me/haraveliyahuamar/380
כי תשא התשפ
https://t.me/haraveliyahuamar/937
חידוש בשמע כי תשא התשפ
https://t.me/haraveliyahuamar/938
#זרע_שמשון #חידוש_בשמע
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
קצר השפע של דורות הראשונים🏝 הרב אליהו עמר
השפע שהיה לפניי המבול
#שפע #כח #נזק #חיים #טוב #נשמה #תפילה #גשם #מידה_כנגד_מידה #מבול #תודה #מתוך_השיעור
מתוך השיעורר היומי יא שבט התשפ
לערוץ במלואו
https://t.me/haraveliyahuamar
החידוש מהעלון בכתב
#חידוש_בכתב
פרשות ויקהל פיקודי התשפא
הערכות אחרונה לליל
הסדר
שלום בית בליל הסדר
הרבי מאפטה, המכונה 'אוהב ישראל', היה זהיר
באופן מיוחד מפני חשש של חמץ בפסח.
בביתו ידעו, שאפילו כאשר התעורר חשש קל
שבקלים בנושא זה, היה פוסק לחומרא.
במיוחד היה מקפיד על שלוש המצות שמהן
היה אוכל בליל-הסדר. אף שגם יתר המצות
שעלו על שולחנו בכל ימי החג כשרות היו
למהדרין מן המהדרין, הרי על אותן שלוש
מצות היתה הקפדתו חמורה בתכלית החומרה.
הוא עצמו היה מתעסק באפייתן ולא נתן לאיש
להתקרב אליהן. מיד בתום אפייתן היה אורזן
באריזה כפולה ומשמרן בפינה מיוחדת, בחדר
מיוחד שהותקן לקראת החג לאחסון מצות
אלה וכל יתר המצות.
מדי שנה היו כמה מהחסידים הקרובים של
הרבי מוזמנים לסעוד עמו על שולחן הסדר.
עריכת הסדר נעשתה ברוב עם, ומובן
שההכנות לקראת הסדר היו רבות.
באותה שנה היו מספר האורחים המוזמנים רב
במיוחד, וההכנות לחג היו בהתאם. הרבנית
טרחה ועמלה סביב הצוות שעסק במלאכת
הבישול, ובמקביל ניצחה ביד רמה גם על אלה
שעסקו בשאר ההכנות: סיוד הקירות, מירוק
הרהיטים, התקנת החצר, ועוד.
מנהג יפה היה בעיר אפטה, שבימים הסמוכים
לחג היו עוברים גבאי הצדקה מבית לבית
ומלקטים מצרכים שונים לעניי העיר. בראש
ובראשונה, היו אוספים מצות, שכן לא זו בלבד
שאכילתן היא חובה מן התורה, אלא שהן גם
היקרות ביותר מתוך כל מצרכי הפסח. לא
נמצא בית בכל העיירה שהגבאים התדפקו על
דלתותיו ולא נענו ברצון וביד נדיבה. גם על ביתו
של הרבי לא פסחו הגבאים, כמובן.
כשהגיעו לבית הרבי היו ידיה של הרבנית
מלאות עבודה. היא הורתה לאחד השמשים
לגשת לחדר המצות ולקחת מן המצות שלוש
מצות עבור גבאי הצדקה. העבודה לפניה הייתה
רבה והיא לא הלכה לבדוק אילו מצות מסר
השַׁמָּשׁ לַגַּבָּאִים.
הגיע ערב החג והרבנית ניגשה לעריכת השולחן.
והנה, שומו שמים - המצות המיוחדות של הרבי
נעלמו. ליבה של הרבנית פג. במהירות שחזרה
את כל מה שאירע והבינה כי השמש, בתום-לבו,
בחר דווקא במצות המיוחדות של הרבי כדי
לתתם לגבאים!
לבה של הרבנית נפל בקרבה. דבר כזה טרם אירע
בבית. מה תעשה עתה? כיצד תוכל לספר זאת
לרבי? במחשבה מהירה החליטה להעלים את
הדבר. הן ממילא אין כל אפשרות להשיב את
הנעשה. מדוע אפוא להסב לרבי עוגמת-נפש
מיותרת! נטלה הרבנית שלוש מצות אחרות
והניחה אותן מול מקום מושבו של הרבי.
בעיר אפטה התכונן לקראת הפסח זוג צעיר. זה
להם הפסח הראשון לערוך את החג בצוותא.
בערב החג, משנכנס הבעל למטבח, מצא את
רעייתו עוסקת בהכנת קניידלאך מקמח מצה.
אחדים מהקניידלאך כבר התבשלו בתוך סיר
המרק.
הבעל, שהיה ירא-שמים ונזהר כל ימיו ממצה
שרויה, נרעש ממראה עיניו והרים קול זעקה:
"שרויה בפסח!" הרעיה הצעירה הגנה על עצמה
בטענה כי אִמָּהּ וסבתה אף הן אכלו 'שרויה'
בפסח. הבעל התכעס וצעק שלא העלה על דעתו
שצריך להבהיר דבר פשוט כל-כך, שבפסח אין
אוכלים 'שרויה'.
אולם האשה עמדה על שלה והצהירה כי לא
תשנה ממנהג אימותיה. גם הבעל לא אבה לוותר.
הרוחות בבית התלהטו. בהגיע ליל הסדר היתה
האווירה בבית הזוג הצעיר עגומה למדי. הבעל
לא אכל מתבשיליה של רעייתו, והביט בלב
מתפלץ בקניידלאך העולים על השולחן.
בביתו של הרבי מאפטא, היתה אווירת ליל-הסדר
עילאית ומרוממת. הרבנית שמחה על התבונה
שהדריכה אותה לא לספר לבעלה על עניין המצות.
קודם לכן, כשהגיע זמן אכילת המצה, החסיר לבה
פעימה, אך מיד נרגעה. התנהגותו של בעלה לא חרגה
מהרגיל. הוא נטל בידיו את המצות, בירך עליהן בכוונה
רבה כהרגלו, כאילו לא אירע דבר. ליל-הסדר עבר
בשמחה ובהתרוממות-רוח.
ימים אחדים לאחר הפסח הופיע אותו זוג צעיר בביתו
של הרבי. הם סיפרו על המריבות שנתגלעו ביניהם
בפסח האחרון וביקשו את עצתו. הרבי ביקש לשמוע
מה אירע, והשניים סיפרו לו על המריבה הגדולה
שפרצה ביניהם בנושא "המצה השרויה".
הרבי הרהר קלות, ולפתע פנה אל שמשו וביקשו
לקרוא לרבנית. הרבנית נכנסה פנימה תמהה במקצת.
"ספרי להם בבקשה אילו מצות אכלתי השנה בליל
הסדר", פנה אליה הרבי.
לשונה של הרבנית דבקה לחיקה. לבה הלם בקרבה:
האמנם ידע בעלה? האם רוח-הקודש פיעמה בו?
בלית-ברירה נאלצה הרבנית לחשוף את סיפורן
האמיתי של המצות.
פנה הצדיק מאפטא אל הבעל הצעיר ואמר: "רואה
אתה, אני, שהקפדתי על הידור המצות בליל-הסדר
ידועה לכל, אכלתי השנה מצות רגילות, ככל האדם,
ולא פציתי פה. ידעתי גם ידעתי, אך החרשתי כדי לא
להפר את שלום הבית.
ראוי היה גם לך, שלמרות הקפדתך לא לאכול 'שרויה'
בפסח, תמצא את הדרך לשכנע את רעייתך, בנועם
ובסבלנות, ללכת בדרכך ולא להפר את שלום ביתך
בחג הפסח.
מיהרו שני בני הזוג להתפייס, ופנו לביתם שמחים
ואוהבים כבראשונה.
דבר תורה מהעלון השבועי
ויקהל פיקודי התשפא
#עלון_שבועי
לחידוש בכתב
https://t.me/haraveliyahuamar/1556
#חידוש_בכתב
This media is not supported in your browser
VIEW IN TELEGRAM
קצר אל תתרברב על עצמך🤩הרב אליהו עמר
מהי התרברבות?
#פרגון #מצווה #לב #מתוך_השיעור
מתוך השיעור היומי ה ניסן התשפ
לערוץ המלא
https://t.me/haraveliyahuamar
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
קצר|האם אפשר לסמוך על ההורים😲שאומר שהכל כשר לפסח🧹|הרב אליהו עמר
ועוד הלכות הקשורות בעינין
#הלכה #הלכות #חיזוק #אור #אמונה #כבוד #אוכל #כשרות #מזון #פסח #שקר #מילה #מתוך_השיעור
מתוך השיעור היומי ה ניסן התשפ
קישור לערוץ
https://t.me/haraveliyahuamar
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
קצר האם מי שמתחתן💍עם כוהנת מתעשר💵הרבה אליהו עמר
#גמרא #עשירות #כוהן #אהרון_הכוהן #ברכה #כסף #מתוך_השיעור
מתוך השיעור היומי ה ניסן התשפ
קישור לערוץ
https://t.me/haraveliyahuamar