הרב אליהו עמר שליט"א
215 subscribers
107 photos
1.62K videos
84 files
784 links
בערוץ של הרב תוכלו למצוא בסיעתא דשמייא
קצריםמשיעורים שונים שיעורים באורך מלא פרשת השבוע עלון קישור לספרים של הרב ועווד...
למעונינים לשתף לזיכוי הרבים
@haraveliyahuamar
בעינין הערוץ
@Maortrainer 👤
שאו ברכה מאת ה
תאריך פתיחה :יז טבת התשע״ח
Download Telegram
https://www.youtube.com/watch?v=UbhaRTLjSUA&ab
מוצאש אמונה 20 ולא 22 כמו שרשום
לפרשת שמות התשפא
מהם 2 "פסוקי ביטחון" ומה הם נותנים ומהם
מה העונש של הלוואה בריבית ועוד
מה רצה הבעל שם טוב ללמד את תלמידיו
למה פרנסה צריכה תמיד לבוא בקושי
מה קורה לבן אדם שחיי ללא גבולות
לאיזה תשובה אין תשובה
הבן של רבי שמעון בר יוחאי למה הואא סבל
באיזה סיטואציה נאמרו הפסוקים
#מוצאש_אמונה #מוצא_ש_אמונה #אמונה #אופקים_יהדות #הבעל_שם_טוב #פסוקים #ביטחון #סיפור #תפילה #מחשבות #עבירה #תחיית_המתים #דוגמא #קבר #משנה #הלוואה_בריבית #יצר_הרע #עבודה #השתדלות #שמחה #גן_עדן #כוונה #חובת_הלבבות #שער_הביטחון #פרנסה #עצבים #אוכל #בעלי_חיים #ראש_השנה #דיכאון #תורה #מצוות #לימוד_תורה #כותל #תהילים #דוד_המלך #דרך_ארץ #אליהו_הנביא #תשובה #כפרת_עוונות #רבי_שמעון_בר_יוחאי #גמרא #סבל #תומר_דבורה #מפרשים
החידוש מהעלון בכתב
#חידוש_בכתב
פרשת וארא התשפא
הוריו של משה רבינו
יוכבד אמו של משה רבינו
בפרשה זו התורה מציינת את מנין שמות
בני ישראל, ובתוך כך גם את בני לוי שבטו
של משה רבינו. התורה אומרת מי היו
הוריו של משה רבינו: (שמות ו, כ) "ויקח
עמרם את יוכבד דדתו לו לאשה, ותלד לו
את אהרן ואת משה". ורש"י מפרש:
"יוכבד דודתו: אחות אבוהי, בת לוי,
אחות קהת". וצריך להבין, מה רש"י בא
לבאר, הרי ברור שדודה היא אחות של
אביו ונכדה של הסב ומה רוצה רש"י
לבאר בכך שכתב שהיא בת לוי אחות של
קהת אבי עמרם?
הקשר המשפחתי
ומבאר ה'זרע שמשון', על פי דברי הגמרא
בסוטה (יב ע"א) עמרם היה נשוי ליוכבד,
עמרם היה בן קהת, בן לוי, בנו של יעקב
אבינו, כלומר נכד ללוי; בעוד שיוכבד
היתה בת לוי ממש, דהיינו דודתו של
עמרם. אבל, גם יותר גדולה ממנו, שהרי
יוכבד נולדה כאשר יעקב אבינו ירד למצרים
מיד בכניסתם לחומות מצרים והיא השלימה
את מנין משפחת יעקב לשבעים נפש. אך
עמרם נולד במהלך השבע־עשרה השנים
הבאות שבהן היה חי יעקב אבינו במצרים.
כמבואר בגמרא (בבא בתרא קכא ע"ב)
שעמרם זכה לראות את יעקב אבינו, והיה
אחד משבעה האנשים שזכו להיות מאלה
שקיפלו את כל העולם כולו. כאשר המילה
'קיפלו' מרמזת שבצירוף שבעת האנשים
הללו הקיפו את כל ההיסטוריה האנושית.
ובזה דנים המפרשים, כיצד נשא עמרם
שהיה גדול הדור את דודתו, הרי אסור מן
התורה להנשא לדודה?! אמנם היה זה קודם
מתן תורה ועדיין לא נתחייבו במצוות, אך
כידוע שבט לוי קיימו את כל המצוות גם
קודם מתן תורה. ומבארים המפרשים, שלא
היתה בעיה של עריות משום שבן נח לא
נאסר לשאת את דודתו מן האב אלא מן
האם, ויוכבד נולד ללוי מאשתו 'עדינה' בעוד
שעמרם היה בן קהת מאשת לוי הנקראת
'אותה' (דעת זקנים, במדבר כו, נט).
ולפי זה מפרש ה'זרע שמשון', שרש"י הדגיש
שיוכבד היתה אחותו של קהת בן לוי מן
האב, כאשר כוונתו להדגיש שאיננה אחותו מן
האם, ולדבר זה יש השלכה הלכתית שבן נח נושא
את דודתו מן האם. וכך מפורש ברש"י (סנהדרין
דף נח ע"ב בדיבור המתחיל "לא דודתו מן האב")
שביאר על שאלת הגמרא כיצד נשא עמרם את
יוכבד, אחות קהת מן האב היתה ולא מן האם.
כהבנתו של ה'זרע שמשון'.
נישואין כשרים
האלשיך הקדוש (במדבר כו, נט) מוסיף להוכיח
שנישואין אלה היו ראויים וכשרים מכך שיוכבד
ילדה לעמרם בגיל מאה עשרים וארבע לערך את
הבת הבכורה מרים, ושלוש שנים לאחר מכן,
בהיותה בת מאה עשרים ושבע, ילדה את אהרן,
דבר שהוא דרך נס ואת משה רבינו ילדה בגיל מאה
ושלשים ואילו היו נישואין אלה אסורים לא היה
מסובב הקב"ה נס לדבר שהוא איסור.
דבר תורה מהעלון השבועי
וארא התשפא
#עלון_שבועי
לחידוש בכתב
https://t.me/haraveliyahuamar/1505
#חידוש_בכתב
החידוש מהעלון בכתב
#חידוש_בכתב
פרשת בא התשפא
סגולת קידוש החודש
וברכת הלבנה
ציווי תמוה
פרשת ציווי קרבן פסח פותחת
בפסוקים (שמות יב, ב) "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה
לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים", שואל ה'זרע
שמשון', מהי החשיבות לצוות את בני
ישראל על מצוה זו דווקא בעת
בהיותם בארץ מצרים?
זמנן של המכות במצרים
ומבאר, לקידוש החודש במצרים
ההיה מסר חשוב לעם ישראל, מכיון
שעשרת המכות התפרסו במשך
שניים עשר חודשים כאשר אין חודש
שאין בו מכה, (דברי רבי עקיבא
בעדיות פ"ב מ"י), היה ניתן לומר
שבורא עולם מהותו היא מידת הדין
שכן בכל חודש היתה מכה שונה באה
על המצרים, לשם כך ציווה בורא
עולם את עם ישראל לקדש את
החודש, לרמז להם שההנהגה של עם
ישראל היא במידת הרחמים, שם
הויה המסמל על מידת הרחמים עולה
בגימטריא עשרים ושש, כשנכפיל אותו
בשניים עשר חודשים נקבל תוצאה של
שלוש מאות ושתיים עשרה, בדיוק כפי
הגמטריא 'חֹדֶשׁ', כפי שהיא כתושבה
בתורה חסר וו. וזה נרמז בדברי הפסוק
(שמות יב, ב) "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ
חֳדָשִׁים", לָכֶם ולא לגויים. משום כך נתנה
מצוות קידוש החודש במצרים ללדינו
שהנהגתו של בורא עולם עם בני ישראל
היא הנהגה של מידת הרחמים.
ירידת השפע
כיצד מורידים שפע בקידוש החודש?
מבאר ה'זרע שמשון', שכאשר יהודי
מתבונן שהקב"ה מחדש כל הזמן את
הבריאה ומודה שבורא עולם הוא יוצר
בראשית, האמונה הזו משפיעה עליו
שפע, ההיפך מפרעה שהיה כופר בבורא
עולם וגרם שיתהפך כוחו של שם הוי"ה
ממידת הרחמים למידת הדין.
הסגולה הנדירה
בספר 'אור חדש' מופיעה סגולה נדירה
שקיבל מרבו להינצל מגזירות קשות,
וז"ל: "שאם ירצה להינצל יבקש מהגוי
הרוצה להורגו שיניחנו לעשות מצוה
אחת קודם ובעזרת ה' יוכל להינצל.
וסיפר לי מעשה רב שאירע לאחד שפגע בגוי
בלילה ורצה הגוי להורגו, וראה שהלבנה
זרחה, וביקש מהגוי שיניחנו לעשות מצוה
אחת שציוונו הבורא יתברך קודם ואחר־כך
יעשה עמו מה שלבו חפץ, והלבנה היתה
בחידושה וקידשה בפניו בכוונה גדולה, ואחר־
כך רצה למסור נפשו בשמחה על קדושת ה',
ונעשה לו נס כשדילג וקפץ ג' פעמים כמנהג,
נשאו רוח מאת הגוי, ושוב לא ראו זה את זה
וניצל ממנו. וגם שמעתי ממנו, שמי שיקדש
הלבנה - מיום שיקדשה שוב לא ידאג שימות
באותו חודש מאותו יום ואילך, כי שכרה
כל־כך גדול כמו שאמרו חז"ל: 'תנא דבי רבי
ישמעאל, אלמלא לא זכו ישראל אלא להקביל
פני אביהם שבשמים בכל חדש וחדש די",
עכ"ל.
נמצאנו למדים, שכל ציווי של בורא עולם יש
לו סיבות עמוקות ורחבות, והכל נעשה
בהשגחה פרטית מופלאה.
דבר תורה מהעלון השבועי
בא התשפא
#עלון_שבועי
לחידוש בכתב
https://t.me/haraveliyahuamar/1509
#חידוש_בכתב
https://www.youtube.com/watch?v=8gg_AIII-Yc
פרשת בשלח התשפא
למה קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף
לא לתת לבורא עולם פתרונות איך לפתור את הבעיות שלך
מי לא אמרה את שירת הים או שבעצם כן
יעל וסיסרא ושירת דבורה ביאורים
למה יעקב אבינו אחז בעקב עשיו ומה הקשר לכאן
איזה משפט אמר דוד המלך ומי קרא על כך שם של ספר
#פרשת_השבוע #אופקים_יהדות #משה_רבנו #גן_עדן #פרנסה #זיווגים #גמרא #השתדלות #אמונה #שיר #שירה #נביא #כח #תשובה #מקובלים #ים #גלגול #עבירה #רבנים #סיפור #רבי_עקיבא #פה #נשמה #טומאה #דוד_המלך #פורים #לשון_הרע
החידוש מהעלון בכתב
#חידוש_בכתב
פרשת בשלח התשפא
המלחמה הנסית
בזכות מי הנס?
כשיצאו בני ישראל ממצרים בא עמלק
ונלחם בישראל. בסיומה של המלחמה
בונה משה רבינו מזבח להודות לבורא
עולם על הנסים שעשה לעם ישראל,
ומציינת התורה ששמו של המזבח נקרא
"ה' נסי" (שמות יז, טו).
מבאר המדרש (ילקוט שמעוני שם)
ששמו של המזבח נועד להמחיש שהנס
לא נעשה בזכותנו אלא בזכות ה'. אך
בהמשך דברי המדרש משמע שהנס
נעשה בזכות בני ישראל, לכן קרא משה
רבינו את שמו של המזבח "ה' נסי" כביכול
נס שלי, שואל ה'זרע שמשון': לכאורה
סותר המדרש את ראשית דבריו.
ומבאר ה'זרע שמשון', כי באמת הקב"ה
אוהב את בני ישראל וחפץ להושיעם,
וכאשר איננו ראויים לנס והנס מגיע
מאתו יתברך אומר לנו הקב"ה: אומנם
אני עשיתי את הנס אך אני משתף גם את
שמכם שכביכול הנס הוא שלכם. ולכן
נקרא המזבח בשם ה' משום שבזכותו
הנס, ובנוסף לכך גם נוספת המילה 'נסי'
כביכול בורא עולם נותן גם לנו חלק בנס
ומשתף את שמו הגדול להראות לנו עד
כמה אנו חבבים לפניו, וזה מלמדנו יסוד
עצום, שהקב"ה יכול להושיע כל אחד גם
אם אנו לא זכאים, והוא על־ידי שנפנה אליו
בתפילה ותחנונים אזי ישמע את תפילתנו
וישפיע עלינו שפע של ברכה בכפל כפליים.
פרנסה משמים
סיפור מדהים שהתרחש לפני מספר שנים
הממחיש לנו כיצד בורא עולם יכול לשלוח
ישועה לאדם בכל דרך. בשנות החמישים
כשהחל גל העליה ממרוקו, פנה יהודי פשוט
לרבי מאיר אבוחצירא זצ"ל הנקרא בפי כל
ה'בבא מאיר' ושאל אותו האם לעלות לארץ
ישראל? ה'בבא מאיר' השיב שלו שהדבר
ראוי ביותר, אך היהודי הביע את חששו
שמא לא ימצא פרנסה בארץ משום שאינו
יודע קרוא וכתוב, ה'בבא מאיר' השיב לו
שאין לו לחשוש מכך, משום שבורא עולם
שולח פרנסה לכל אדם בין למי שיודע קרוא
וכתוב, ובין למי שלא יודע. ובמעמד זה
הבטיח לו ה'בבא מאיר' שתהיה לו 'עבודה
לכל החיים'.
בטחון שדה
ואכן אותו יהודי עלה לארץ והתגורר באזור
העיר חיפה, לימים התקבל בנו של אותו
יהודי לעבודה ברפא"ל ושימש כעוזר לאחד
מהנדסי הטילים של המפעל, באחד הימים
רואה הבן את המהנדס שהוא סר וזועף,
לשאלתו מה קרה? השיב המהנדס שנוצר
מצב 'בלתי נסבל' כאשר מצד אחד אסור
לזרוק ניירת משרדית לאשפה משום נוהלי
'ביטחון שדה' שמא יפלו המסמכים לידיים
זרות, ומצד שני כבר אין מקום במדפים
לאכסן כל כך הרבה ניירת, ואין למנהל זמן
במקום לעבוד להתחיל לשבת ולגרוס דפים
במגרסה, דבר זה טורד את שלוותו, העוזר חשב
לרגע ואמר, אני חושב שיש לי פתרון עבורך, אבא
שלי יהודי תמים שלא יודע קרוא וכתוב, אפשר
לתת לו לבוא לכאן לגרוס ניירת במגרסה ללא
חשש 'בטחון שדה' משום שאינו יכול להבין את
תוכן הניירת. הרעיון מצא חן בעיני המהנדס
ולאחר שבירר שאכן אותו יהודי לא יודע קרוא
וכתוב קבלו אותו כעובד מן המניין ברפא"ל.
כך עבד האיש במשך למעלה משלושים שנה עד
שהגיע לגיל פרישה, כאשר כל אותן השנים סיפר
האיש לכולם כיצד החיסרון שלו הפך ליתרון, דבר
כזה רק בורא עולם יכול לעשות. אך לאחר שפרש
לפנסיה חש שאין לו תעסוקה במהלך היום, לכן
נסע לבנו של ה'בבא מאיר' רבי דוד חי אבוחצירא
שליט"א ואמר לו ה'בבא מאיר' הבטיח לי עבודה
לכל החיים וכעת אני בבית ללא עשיה, וגם אף
אחד לא יעסיק אדם פשוט כמוני, אמר לו רבי דוד,
אם אבי הבטיח לך 'עבודה לכל החיים' כך יהיה.
ואכן לאחר מספר חודשים פנו לאותו יהודי שנית
מרפא"ל אם יואיל לשוב ולקחת את התפקיד
בשנית משום שלא מצאו מישהו שיכול למלאות
את מקומו. כך חיים כאשר יש אמונה בבורא עולם,
וכפי שאמר הנביא (שמואל א יד, ו) "כי אין לה'
מעצור להושיע, ברב או במעט".
דבר תורה מהעלון השבועי
בשלח התשפא
#עלון_שבועי
לחידוש בכתב
https://t.me/haraveliyahuamar/1516
#חידוש_בכתב
החידוש מהעלון בכתב
#חידוש_בכתב
פרשת יתרו התשפא
השפעת החינוך בגיל הרך
חוה או חיה
בפרשה זו מתארת התורה בהרחבה את
מעמד 'מתן תורה', את ההכנות, את
הקולות והברקים ועשרת הדברות
ששמעו מפי השכינה. בעצם, מעמד הר
סיני היווה את אבן היסוד של בנין העם
היהודי.
ב'זרע שמשון' מובא מדרש פליאה,
המדרש מתאר דו־שיח שהתנהל בין
משה רבינו לבורא עולם, בשעה שעלה
משה למרום לקבל את התורה מצא
שבורא עולם אומר 'חוה', שאל משה
רבינו מה הכוונה במילה 'חוה' והשיב לו
(בראשית ג, כ), "כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל חָי",
שאל אותו משה רבינו אם כן מדוע אינה
נקראת בשם 'חיה', מלשון אם כל חי?
והשיב לו 'חוה' בגימטריא 19 . "אם כל חי"
בגימטרייה קטנה 19 . ולכן נקראת חוה
ולא חיה. עד כאן דברי המדרש, וצריך
להבין את הקשר בין שמה של חוה למתן
תורה?
מעלת הנשים
ולהבנת הדברים נקדים בדברי מדרש
נוסף (שמות רבה כח, ב), שהקדוש ברוך
הוא ציוה את משה רבינו להודיע על מתן
תורה תחילה לנשים ואחר כך לגברים ומבאר
מדוע? משום שהכל תלוי באשה, שכן חוה
היא פתתה את האדם לאכול מעץ הדעת,
לכן כעת ציוה ה' את הנשים תחליה שלא
ימנעו את בעליהם מלימוד תורה.
ה'זרע שמשון' מבאר באופן שונה, ומקשר
את שני המדרשים יחד, בענין הפנייה
שהופנתה כלפי הנשים תחילה, היא משום
שהן מגדלות את הילדים לתורה. ואם כן זו
גם הסיבה שמוזכרת 'חוה', כי היא היתה 'אם
כל חי', דהיינו היא זו שאחראית על הגידול
ונתינת חיים לדור הבא, ומחדש ה'זרע
שמשון' שהנשים מגדלות את ילדיהן לא רק
ברמה הגשמית אלא מופקדות על גידול
ילדיהן ברמה הרוחנית לעסוק בתורה יותר
מן הגברים.
זמן ההשפעה
לאור דברים אלה מבאר ה'זרע שמשון' מדוע
השיב הקדוש ברוך הוא 'חוה' בגימטריא
קטנה 'אם כל חי', משום שעיקר כוחה
והשפעתה של האשה הוא דווקא בזמן
שהילדים הם 'קטנים', שמגדלת ומחנכת
אותם לתורה, ולכן נקראת בשם 'חוה' על שם
הגימטריא הקטנה הטמונה בה.
חינוך ליראת ה'
לשאלת הורים כיצד ניתן להשפיע על
הילדים שיגדלו מתוך יראת שמים טהורה?
השיב הסטייפלר זצ"ל אביו של הגאון רבי
חיים קנייבסקי שליט"א שאחד הדברים המשפי־
עים על נשמת הילדים בעודם קטנים לגדול
ליראת שמים טהורה, הוא על ידי האמא המברכת
בבית בקול רם שהילדים ישמעו, משום שעצם זה
שמוזכר שם ה' בבית, בכוחו להשפיע לטובה על
הילדים. חשוב לציין שאפילו שהילדים ישנים
מומלץ לברך בקול רם, משום שאף שהאדם ישן
הרי הוא שומע, אומנם שמיעתו היא 'שמיעה
סלקטיבית' דהיינו לא כל רעש יפריע לו בשנתו
רק רעשים שנוגעים אליו, כדוגמא תינוק הבוכה
בלילה בדרך כלל האמא תתעורר לקול הבכי בעוד
שהאבא לא יתעורר עד שלא ידרשו ממנו, ואין
סיבת הדבר מפני שהאמא שומעת את הבכי
ואבא לא שומע, אלא שניהם שומעים רק המח
מסנן רעשים ורק רעש שרלוונטי לאדם גורם לו
להתעורר, ולכן מכיון שאחריות התינוק רובצת
יותר על כתפי האמא משום כך היא מתעוררת,
מה שאין כן האבא. ולכן הורים שמברכים בקול
רם בביתם אף על פי שהילדים ישנים בכל זאת הם
שומעים אף על פי שאינם מתעוררים, וקול
הברכה חודר ל'תת מודע' של הילדים הישנים
ומשפיע עליהם לטובה.