לפני שנים התראיינתי לתפקיד תוקף סייבר בפאלו אלטו, בחלק מהשלבים דיברנו על פגיעויות שנגרמות מתהליכי אוטומציה של בניית קונטיינרים לפריסה בענן. דיברנו על טרה-פורם, ה״שפה״ שעוזרת להקים תשתיות ענן באמצעות סקריפטים במקום ללחוץ על אינספור כפתורים בממשקים לא ידידותיים.
קבצי טרה-פורם מכילים הגדרות, איזה משאבי ענן להקים, אצל איזה ספקי ענן, איזה מדיניות ליישם, ובגדול מדובר בכל ההגדרות שסוללות את הכביש למלכת הכביש - אימג׳ הדוקר. האפליקציה עצמה. שפרוסה בתצורה של מיכל, קונטיינר, על משאב מחשוב אחד או אפילו על כמה באמצעות מה שנקרא קוברנטיס.
בגלל שההגדרות האלה כוללות גרסאות ספציפיות, יש לא מעט מקרים שהגרסאות פגיעות ביסודן. חברות כמו פאלו אלטו ואחרות יודעות לאתר פגיעויות ברמת הטרה-פורם וקובץ הדוקר שמפרט איזה תלויות להתקין על מנת שמוצר מסוים יורץ באופן תקין.
קבצי דוקר או טרה-פורם הם קבצים שלא כיף לקרוא ולא כיף לכתוב. מצד שני, כל מי שניסה לפרוס אפליקציות בענן מבין כמה זה יכול להקל על הכל - וגם להיות נכון יותר. גם כאן מגיע לעזרתנו ה-LLM המהולל בקונטיינרים. בפרויקט עליו אני עובד, בחור מאוד חכם בנה חבילה שיודעת לקחת את סוכן ה-AI, לארוז אותו כדוקר ולפרוס אותו אוטומטית בענן, במקרה שלנו על AWS. סקריפט אחד מריץ הכל, ואנחנו מקבלים בסוף כתובת נקודת קצה (Endpoint) שבאמצעות פנייה אליה מהאפליקציה עצמה - אנחנו מטריגים את הסוכן שבנינו. בקלות. ביעילות - ובעיקר בזכות קלוד מתוך קרסר. עידן שבו לא צריך להתעסק בעצמנו בדברים האלה, ועם קצת משחק אפשר לקבל קבצי קונפיגורציה שעובדים מאוד מהר וחוסכים שעות של עבודה - אין כיף כזה.
אז אם גם אתם שמעתם על שילוב של דוקר וטרה-פורם (Terraform) - דעו שגם כאן ה-LLM עושה עבודה מאוד מאוד יפה. מה שבזמנו פאלו אלטו וחברות אחרות עשו - ועושות - יכול היום ה-LLM לעשות במהירות האור. כך משתנה לו לנגד עינינו גם עולם הסייבר והדבאופס. ברוך בורא ה-LLM!
קבצי טרה-פורם מכילים הגדרות, איזה משאבי ענן להקים, אצל איזה ספקי ענן, איזה מדיניות ליישם, ובגדול מדובר בכל ההגדרות שסוללות את הכביש למלכת הכביש - אימג׳ הדוקר. האפליקציה עצמה. שפרוסה בתצורה של מיכל, קונטיינר, על משאב מחשוב אחד או אפילו על כמה באמצעות מה שנקרא קוברנטיס.
בגלל שההגדרות האלה כוללות גרסאות ספציפיות, יש לא מעט מקרים שהגרסאות פגיעות ביסודן. חברות כמו פאלו אלטו ואחרות יודעות לאתר פגיעויות ברמת הטרה-פורם וקובץ הדוקר שמפרט איזה תלויות להתקין על מנת שמוצר מסוים יורץ באופן תקין.
קבצי דוקר או טרה-פורם הם קבצים שלא כיף לקרוא ולא כיף לכתוב. מצד שני, כל מי שניסה לפרוס אפליקציות בענן מבין כמה זה יכול להקל על הכל - וגם להיות נכון יותר. גם כאן מגיע לעזרתנו ה-LLM המהולל בקונטיינרים. בפרויקט עליו אני עובד, בחור מאוד חכם בנה חבילה שיודעת לקחת את סוכן ה-AI, לארוז אותו כדוקר ולפרוס אותו אוטומטית בענן, במקרה שלנו על AWS. סקריפט אחד מריץ הכל, ואנחנו מקבלים בסוף כתובת נקודת קצה (Endpoint) שבאמצעות פנייה אליה מהאפליקציה עצמה - אנחנו מטריגים את הסוכן שבנינו. בקלות. ביעילות - ובעיקר בזכות קלוד מתוך קרסר. עידן שבו לא צריך להתעסק בעצמנו בדברים האלה, ועם קצת משחק אפשר לקבל קבצי קונפיגורציה שעובדים מאוד מהר וחוסכים שעות של עבודה - אין כיף כזה.
אז אם גם אתם שמעתם על שילוב של דוקר וטרה-פורם (Terraform) - דעו שגם כאן ה-LLM עושה עבודה מאוד מאוד יפה. מה שבזמנו פאלו אלטו וחברות אחרות עשו - ועושות - יכול היום ה-LLM לעשות במהירות האור. כך משתנה לו לנגד עינינו גם עולם הסייבר והדבאופס. ברוך בורא ה-LLM!
🔥5👍1
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
לא יודע איך רק עכשיו התחלתי עם קלוד קוד. איזו טעות שזה לא קרה הרבה קודם 🤯🤦🏻♂️
🔥13
קרסר + קלוד קוד = טיסת AI משוגעת. אני לקראת סיום של פרויקט משמעותי, שלבים אחרונים לקראת עלייה לאוויר של MVP. קרסר תקע אותי במלא דברים, זה דירבן אותי לנסות את קלוד קוד. קלוד נתן עבודה שלא ראיתי דברים כאלה. עכשיו אני ממקבל בין שניהם בפרויקט ואין לי מילים. אני בטיסת AI של פיתוח. קרסר עובד על תיקוני UI, קלוד קוד מרים את כל המשקל הכי כבד ועוזר לטוס קדימה.
הצלחתי להריץ את קלוד קוד גם בווינדוס (אתמול היו לי המון שגיאות), כך שמה שאתם רואים פה זה את קרסר עם הסוכן שלו מימין, ואת קלוד קוד רץ בטרמינל בתוך קרסר ונותן בראש. אם טרם ניסיתם - אל תחכו!! מטורף!
הצלחתי להריץ את קלוד קוד גם בווינדוס (אתמול היו לי המון שגיאות), כך שמה שאתם רואים פה זה את קרסר עם הסוכן שלו מימין, ואת קלוד קוד רץ בטרמינל בתוך קרסר ונותן בראש. אם טרם ניסיתם - אל תחכו!! מטורף!
👏5❤4👍1
מה כל הקסם של בייס44? שמאור פתר pain points אמיתיות שאחרים גם היום טרם פתרו! בואו נבין את זה רגע כי זה חשוב
אחת האמיתות שאין עליה עוררין היא לפתח מוצר שמשתמשים באמת צריכים ולגעת בנקודות כאב אמיתיות שמפריעות למשתמשים. מי שמצליח לגעת בנקודות האלה - בדרך כלל גם מצליח לפרוץ. כך קרה עם אימוני מודלים על תמונות שלנו, כך קרה עם סוכני הקוד, אבל מה שמאור עשה זו רמה אחרת לגמרי שלמדתי ממנה כל כך המון.
בייס44 הוא לא ״עוד״ מוצר שיודע לפתח אתרים כמו Lovable, והוא גם לא Wix וגם לא Wordpress וגם לא קלוד ארטיפקט. מאור מהיום הראשון ייחד אותו בכך שהוא מלכתחילה ניגש לפיתוח כדי לפתור בעיות אמיתיות. ״הכל כלול״ זה נקרא. בואו נראה איך זה התאפשר:
1. בסיסי נתונים - מי אוהב להתעסק עם בסיסי נתונים במסגרת הפיתוח? לחשוב על סכמות (או בלי אם זה מונגו / NoSQL), מיגרציות, כל הכאב הזה
2. אותנטיקציה - זה סיפור מההפטרה ליישם מנגנון אימות משתמשים באפליקציה שלנו, גם למי שמכיר Firebase וכדומה. לא כיף
3. פריסה, Deployment - בלתי נסבל השלב הזה שהפיתוח עובד מקומית אבל כשצריך להעביר אותו לשרת אמיתי או לתשתית ענן - הכל נהרס
4. שימוש במוצר שלנו בצורה תכנותית דרך API - זה מצריך מאיתנו הרבה מאוד עבודה נוספת מאשר סתם לפתח אפליקציה
אלה נקודות כאב אמיתיות. כך ניגשים לחפש בעיות קיימות כואבות שאף אחד לא פתר עדיין בצורה אוטומטית בחיבור ל-AI כזה או אחר. ולשם מאור נכנס, הוא הבין את זה ולכן דאג ש:
1. בייס 44 מגיע עם בסיס נתונים מובנה בתוך הפלטפורמה - מודל השפה מגדיר ובונה הכל אוטומטית ולנו יש יכולת לשנות ידנית אם נרצה
2. אימות - כל אפליקציה מגיעה עם אימות דרך גוגל, ישירות מהקופסא, אין קל ונוח כזה
3. פריסה? רק לוחצים Publish והאפליקציה זמינה בענן - ולמנויי פרו אפשר אפילו להוסיף דומיין משלנו
4. כל אפליקציה בקלות יכולה להפוך גם לזמינה דרך API מה שמאפשר עבודה קלה נוחה ומהירה עם הפיתוחים שלנו דרך קוד מאפליקציות אחרות
יש בזה ככ הרבה חכמה עומק והבנה. לכאורה זה לא חידוש גדול. הכאבים האלה מפורסמים גלויים וידועים. החידוש הוא שמאור באמת לקח את זה צעד קדימה ופתר את זה. רק אחרי שהוא פתר את זה - הוא יצא עם בייס, ואז כל מי שנתקל בה, כמוני, במקרה לגמרי, בין אותה בעיניים פקוחות, חצי ספקניות כי יש ככ הרבה כאלה היום. ואז מגלים את כל מה שכתבתי פה וזה מייחד את בייס ונותן את הניצחון ואת הכתר ללא ספק.
למדתי מזה ככ המון. לא סתם לפתח, לגעת בנקודות כאב אמיתיות - אבל כאלה שיש בהן באמת ערך למשתמשים - ושאחרים עדיין לא פתרו (או שפתרו אבל יש לי רעיון טוב יותר ליישום). כשמסתכלים על זה ככה מצליחים לקבל תמונה טובה יותר ולהמר נכון יותר על הזמן שלנו בפיתוח. מאור עשה עבודה טובה. הוא לא סתם עוד מוצר וזה לא סתם עוד אקזיט. זה שיעור לכולנו על איך רצים מהר ופותרים בעיה כואבת כדי לעלות על הגל במומנטום הנכון שקיים כיום.
Maor Shlomo
Base44
אחת האמיתות שאין עליה עוררין היא לפתח מוצר שמשתמשים באמת צריכים ולגעת בנקודות כאב אמיתיות שמפריעות למשתמשים. מי שמצליח לגעת בנקודות האלה - בדרך כלל גם מצליח לפרוץ. כך קרה עם אימוני מודלים על תמונות שלנו, כך קרה עם סוכני הקוד, אבל מה שמאור עשה זו רמה אחרת לגמרי שלמדתי ממנה כל כך המון.
בייס44 הוא לא ״עוד״ מוצר שיודע לפתח אתרים כמו Lovable, והוא גם לא Wix וגם לא Wordpress וגם לא קלוד ארטיפקט. מאור מהיום הראשון ייחד אותו בכך שהוא מלכתחילה ניגש לפיתוח כדי לפתור בעיות אמיתיות. ״הכל כלול״ זה נקרא. בואו נראה איך זה התאפשר:
1. בסיסי נתונים - מי אוהב להתעסק עם בסיסי נתונים במסגרת הפיתוח? לחשוב על סכמות (או בלי אם זה מונגו / NoSQL), מיגרציות, כל הכאב הזה
2. אותנטיקציה - זה סיפור מההפטרה ליישם מנגנון אימות משתמשים באפליקציה שלנו, גם למי שמכיר Firebase וכדומה. לא כיף
3. פריסה, Deployment - בלתי נסבל השלב הזה שהפיתוח עובד מקומית אבל כשצריך להעביר אותו לשרת אמיתי או לתשתית ענן - הכל נהרס
4. שימוש במוצר שלנו בצורה תכנותית דרך API - זה מצריך מאיתנו הרבה מאוד עבודה נוספת מאשר סתם לפתח אפליקציה
אלה נקודות כאב אמיתיות. כך ניגשים לחפש בעיות קיימות כואבות שאף אחד לא פתר עדיין בצורה אוטומטית בחיבור ל-AI כזה או אחר. ולשם מאור נכנס, הוא הבין את זה ולכן דאג ש:
1. בייס 44 מגיע עם בסיס נתונים מובנה בתוך הפלטפורמה - מודל השפה מגדיר ובונה הכל אוטומטית ולנו יש יכולת לשנות ידנית אם נרצה
2. אימות - כל אפליקציה מגיעה עם אימות דרך גוגל, ישירות מהקופסא, אין קל ונוח כזה
3. פריסה? רק לוחצים Publish והאפליקציה זמינה בענן - ולמנויי פרו אפשר אפילו להוסיף דומיין משלנו
4. כל אפליקציה בקלות יכולה להפוך גם לזמינה דרך API מה שמאפשר עבודה קלה נוחה ומהירה עם הפיתוחים שלנו דרך קוד מאפליקציות אחרות
יש בזה ככ הרבה חכמה עומק והבנה. לכאורה זה לא חידוש גדול. הכאבים האלה מפורסמים גלויים וידועים. החידוש הוא שמאור באמת לקח את זה צעד קדימה ופתר את זה. רק אחרי שהוא פתר את זה - הוא יצא עם בייס, ואז כל מי שנתקל בה, כמוני, במקרה לגמרי, בין אותה בעיניים פקוחות, חצי ספקניות כי יש ככ הרבה כאלה היום. ואז מגלים את כל מה שכתבתי פה וזה מייחד את בייס ונותן את הניצחון ואת הכתר ללא ספק.
למדתי מזה ככ המון. לא סתם לפתח, לגעת בנקודות כאב אמיתיות - אבל כאלה שיש בהן באמת ערך למשתמשים - ושאחרים עדיין לא פתרו (או שפתרו אבל יש לי רעיון טוב יותר ליישום). כשמסתכלים על זה ככה מצליחים לקבל תמונה טובה יותר ולהמר נכון יותר על הזמן שלנו בפיתוח. מאור עשה עבודה טובה. הוא לא סתם עוד מוצר וזה לא סתם עוד אקזיט. זה שיעור לכולנו על איך רצים מהר ופותרים בעיה כואבת כדי לעלות על הגל במומנטום הנכון שקיים כיום.
Maor Shlomo
Base44
👍8❤4👏2
איזה יופי: הוואצאפ האישי שלי (חשבון עסקי) מחובר לאוטומציות דרך מניצ׳אט, מזהה פניות להרצאות וסדנאות, מגיש אותן אוטומטית בטופס ב-HubSpot CRM וגם שומר כרשומה ב-Google Sheets! 💫
השלב הבא, כאשר שואלים שאלה כללית מי שיענה זה לוגאן עצמו בחיבור למודל שפה ותשאול מאגר ידע שהוא כל מה שרלוונטי עלי (החיבור יהיה דרך סוכן שאקים ב-Pinecone עם קלוד או GPT 4o)
איזה כיף סופסוף להתייעל במקום להתעצל. שבת שלום לכולם!
השלב הבא, כאשר שואלים שאלה כללית מי שיענה זה לוגאן עצמו בחיבור למודל שפה ותשאול מאגר ידע שהוא כל מה שרלוונטי עלי (החיבור יהיה דרך סוכן שאקים ב-Pinecone עם קלוד או GPT 4o)
איזה כיף סופסוף להתייעל במקום להתעצל. שבת שלום לכולם!
❤5👏1
למה Claude Code עובד מושלם על Mac אבל על Windows זה סיפור מההפטרה? ואיך WSL פותר את זה בצורה גאונית שרובנו, אנשי העם הפשוטים, לא מבינים עד הסוף
אחת האמיתות הכואבות של פיתוח היום זה שהכלים הטובים ביותר נבנים עבור Linux/Mac, ואז ה-Win-developers נשארים עם פתרונות מחצית או להתעסק עם VMs כבדות. כך קרה עם Docker, כך קרה עם רוב כלי ה-DevOps, ועכשיו זה קורה עם Claude Code.
הבעיה היא שתוכנת Claude Code נבנתה מהיסוד עבור סביבות Unix-like עם Terminal של לינוקס וכלי פיתוח של לינוקס. זה פשוט לא עובד טבעי על Windows. בגלל זה בצק ההתקנה פשוטה ובווינדוס לא. בעבר היינו חייבים מערכת הפעלה נוספת על המחשב כהתקנה ממש. אז איך כיום פותרים את זה בלי להתקין מערכת הפעלה נוספת?
הכירו את טכנולוגית WSL (Windows Subsystem for Linux) - מהפכה שמשנה את חוקי המשחק:
בקיצור, זה טריק שמריץ מערכת הפעלה קלת משקל בסביבה וירטואלית שרוכבת על רכיבי ווינדוס. הרצה של לינוקס בתוך ווינדוס בלי שום מכונה וירטואלית כבדה!
גרסת WSL 1 עבדה עם "שכבת תרגום" - כל קריאת מערכת של לינוקס התורגמה ל-Windows. חכם מאוד. עבד, אבל היו בעיות גדולות של ביצועים.
גרסת WSL 2 זה המהפכה האמיתית: Microsoft לקחו קרנל לינוקס אמיתי(!) והריצו אותו במכונה וירטואלית קלת משקל דרך Hyper-V. אבל הנה הקסם - Hyper-V כבר מובנה ב-Windows! ז״א, ווינדוס מנצלת משהו קיים כדי להרים מערכת הפעלה של לינוקס בתוך ווינדוס בצורה שלא מכבידה על הביצועים ומנצלת את שכבת ליבת המערכת, הקרנל, העולמי של לינוקס - על ווינדוס!
הטריק הטכני המדהים: כשמפעילים WSL, בפועל גם Windows עצמו רץ במכונה וירטואלית של Hyper-V! זה type-1 hypervisor שרץ ישירות על החומרה. התוצאה? קרנל לינוקס אמיתי שרץ עם ביצועים של עד 93% מלינוקס מקורי.
ועכשיו הקסם של מערכת הקבצים: אם יש לנו 2 מערכות הפעלה שונות, אחת ווינדוס ואחת לינוקס שקלוד קוד רץ עליה, אז איך Claude Code שרץ בלינוקס יכול לגשת לקבצים של הפרויקט שלי ב-Windows? ז״א איך קלוד קוד יודע להתחבר לפרויקט שלי בקרסר?
ברמה הטכנית יש כאן שני כיוונים:
1. מכיוון לינוקס ל-Windows: WSL מרכיבה את כל כונני Windows תחת /mnt/c/
2. מכיוון Windows ללינוקס: דרך \\wsl$ אתה יכול לגשת לכל קבצי הלינוקס
החוויה המעשית: אני יכול לפתוח את Cursor IDE כרגיל ואז לפתוח את Claude Code בטרמינל מתוך קרסר, אבל סוג הטרמינל יהיה WSL, כך שהוא יתחבר למערכת הקבצים של ווינדוס ובעצם לקבצים בפרויקט שלי בקרסר! כך אני עובד עם שני הכלים בו זמנית - Cursor כ-IDE רגיל על Windows ו-Claude Code ב-Terminal של Ubuntu. שניהם רואים את אותם הקבצים.
כשהתקנתי את Claudia, תוכנה שאמורה לתת ממשק נוח לעבודה עם קלוד קוד - ראיתי שיש חסם בהבנה שלי כי מערכת הקבצים שראיתי בקלאודיה לא ראתה את ווינדוס. חפרתי חקרתי והבנתי איפה טעיתי. היא כן ראתה, פשוט תחת תיקיית mnt.
אפרופו קלאודיה, זה אחלה ממשק לעבודה עם קלוד קוד. נחשפתי אליו בזכות 2 תותחים: חיים מהקהילה שלי בוואצאפ ו- Yair Kivaiko שפשוט לא מפסיק להפציץ ואני מת על התוכן שלו!
אז אם גם אתם הסתקרנתם כמוני לגבי WSL - זיכרו: יכולת חכמה של ווינדוס להשתמש ברכיב וירטואליזציה ולאפשר חיבור לקרנל של לינוקס. בקיצור, לחבר בין מערכות הפעלה. ולסיכום - נסו את קלאודיה. הכלי מתפוצץ ברשת ובצדק!
שבוע טוב 🙏
אחת האמיתות הכואבות של פיתוח היום זה שהכלים הטובים ביותר נבנים עבור Linux/Mac, ואז ה-Win-developers נשארים עם פתרונות מחצית או להתעסק עם VMs כבדות. כך קרה עם Docker, כך קרה עם רוב כלי ה-DevOps, ועכשיו זה קורה עם Claude Code.
הבעיה היא שתוכנת Claude Code נבנתה מהיסוד עבור סביבות Unix-like עם Terminal של לינוקס וכלי פיתוח של לינוקס. זה פשוט לא עובד טבעי על Windows. בגלל זה בצק ההתקנה פשוטה ובווינדוס לא. בעבר היינו חייבים מערכת הפעלה נוספת על המחשב כהתקנה ממש. אז איך כיום פותרים את זה בלי להתקין מערכת הפעלה נוספת?
הכירו את טכנולוגית WSL (Windows Subsystem for Linux) - מהפכה שמשנה את חוקי המשחק:
בקיצור, זה טריק שמריץ מערכת הפעלה קלת משקל בסביבה וירטואלית שרוכבת על רכיבי ווינדוס. הרצה של לינוקס בתוך ווינדוס בלי שום מכונה וירטואלית כבדה!
גרסת WSL 1 עבדה עם "שכבת תרגום" - כל קריאת מערכת של לינוקס התורגמה ל-Windows. חכם מאוד. עבד, אבל היו בעיות גדולות של ביצועים.
גרסת WSL 2 זה המהפכה האמיתית: Microsoft לקחו קרנל לינוקס אמיתי(!) והריצו אותו במכונה וירטואלית קלת משקל דרך Hyper-V. אבל הנה הקסם - Hyper-V כבר מובנה ב-Windows! ז״א, ווינדוס מנצלת משהו קיים כדי להרים מערכת הפעלה של לינוקס בתוך ווינדוס בצורה שלא מכבידה על הביצועים ומנצלת את שכבת ליבת המערכת, הקרנל, העולמי של לינוקס - על ווינדוס!
הטריק הטכני המדהים: כשמפעילים WSL, בפועל גם Windows עצמו רץ במכונה וירטואלית של Hyper-V! זה type-1 hypervisor שרץ ישירות על החומרה. התוצאה? קרנל לינוקס אמיתי שרץ עם ביצועים של עד 93% מלינוקס מקורי.
ועכשיו הקסם של מערכת הקבצים: אם יש לנו 2 מערכות הפעלה שונות, אחת ווינדוס ואחת לינוקס שקלוד קוד רץ עליה, אז איך Claude Code שרץ בלינוקס יכול לגשת לקבצים של הפרויקט שלי ב-Windows? ז״א איך קלוד קוד יודע להתחבר לפרויקט שלי בקרסר?
ברמה הטכנית יש כאן שני כיוונים:
1. מכיוון לינוקס ל-Windows: WSL מרכיבה את כל כונני Windows תחת /mnt/c/
2. מכיוון Windows ללינוקס: דרך \\wsl$ אתה יכול לגשת לכל קבצי הלינוקס
החוויה המעשית: אני יכול לפתוח את Cursor IDE כרגיל ואז לפתוח את Claude Code בטרמינל מתוך קרסר, אבל סוג הטרמינל יהיה WSL, כך שהוא יתחבר למערכת הקבצים של ווינדוס ובעצם לקבצים בפרויקט שלי בקרסר! כך אני עובד עם שני הכלים בו זמנית - Cursor כ-IDE רגיל על Windows ו-Claude Code ב-Terminal של Ubuntu. שניהם רואים את אותם הקבצים.
כשהתקנתי את Claudia, תוכנה שאמורה לתת ממשק נוח לעבודה עם קלוד קוד - ראיתי שיש חסם בהבנה שלי כי מערכת הקבצים שראיתי בקלאודיה לא ראתה את ווינדוס. חפרתי חקרתי והבנתי איפה טעיתי. היא כן ראתה, פשוט תחת תיקיית mnt.
אפרופו קלאודיה, זה אחלה ממשק לעבודה עם קלוד קוד. נחשפתי אליו בזכות 2 תותחים: חיים מהקהילה שלי בוואצאפ ו- Yair Kivaiko שפשוט לא מפסיק להפציץ ואני מת על התוכן שלו!
אז אם גם אתם הסתקרנתם כמוני לגבי WSL - זיכרו: יכולת חכמה של ווינדוס להשתמש ברכיב וירטואליזציה ולאפשר חיבור לקרנל של לינוקס. בקיצור, לחבר בין מערכות הפעלה. ולסיכום - נסו את קלאודיה. הכלי מתפוצץ ברשת ובצדק!
שבוע טוב 🙏
👍8❤1
קם הדבר ונהיה: יצרתי עוזר AI ב-Pinecone שמחובר לוואצאפ שלי ומשתלב בתהליכי אוטומציה תוך כדי שיחות - ובאופן דינאמי!
זה לא רק בוט רגיל. זה מספר הוואצאפ שלי. מאז שהצלחתי לחבר אותו ל-ManyChat, הגדרתי את הדברים הבאים:
1. תהליך אוטומציה שמגיב למי שפונה אלי בפעם הראשונה / פנייה חוזרת כעבור יותר מ-24 שעות
2. התהליך הזה כולל שימוש בתפריט עם מספר אפשרויות, כל אפשרות מחוברת לתת-תהליך אוטומציה שאמור לתת מענה לשלל נושאים
3. מה חדש? שאם לקוח שואל שאלה כללית או אפילו שאלה ישירה אלי -> השאלה נשלחת ללוגאן, סוכן AI שמאגר הידע שלו הוא תוצר של מחקר עומק שקלוד ביצע עלי. בקיצור, לוגאן יודע עלי הכל ומשיב בשמי
4. במידה ולקוח רוצה להתעניין בהרצאה או סדנה - תהליך נפרד אוסף פרטים ופותח פנייה ב-CRM שלי (האבספוט) וגם שומר את הפנייה בטבלת גוגל שיטס
למה זה מרגש? כי זה לא עוד בוט שהיה צריך לקודד ידנית בחיבורים ל-Twilio או לוואצאפ לא רשמי. הכל פה רשמי. חוקי. ישירות דרך מטא, ועוד מתלבש על המספר שלי. מה שאומר שגם אם אני אתכתב עם אשתי או אמא ואבא שלי או אחי - בכל רגע נתון כל תרחישי האוטומציה פעילים וייכנסו לפעולה ברגע שיזהו את הטריגר. גם תוך כדי שיחה!
זאת אומרת, אם פונים אלי פניה חדשה - מספר תהליכים אמורים לכסות כמעט את הכל
אם אני בשיחות קיימות - גם אז משתלבים תהליכי אוטומציה באופן אוטומטי ובזמן אמת. זה מדהים!
טכנית החיבור הוא דרך:
- מניצאט
- חשבון המפתחים שלי במטא
- דרך מניצאט בחרתי להתחבר לוואצאפ העסקי שלי במקום למספר גנרי כלשהו, זה החידוש
- במטא, אימתתי את העסק שלי כך שהחיבור הזה הוא גם למספר שלי - וגם לעסק מאומת מה שמונע סיכויים לחסימת החשבון
- את תרחישי האוטומציה יצרתי בנפרד במניצ׳אט, חלק אוטומציה רגילה וחלק אוטומציה שיודעת לפנות ללוגאן באמצעות פניה לסוכן שלי ב-Pinecone, שהוא עצמו מחובר לדאטה בייס וקטורי, מה שאומר שבקלות אני יכול לעדכן את המידע שם והכל יתעדכן בזמן אמת
אני עוד עובד על זה כדי לשייף הכל. זה עוד לא מושלם (למשל - תוצאת המחקר של קלוד עלי גורמת לו לחשוב שאני עדיין ארכיטקט אבטחת מידע בסוכנות היהודיות ושהקהילה היא HACKIT ולא YUV AI) אבל זה באמת עם פוטנציאל היסטרי לכל עסק!
זה לא רק בוט רגיל. זה מספר הוואצאפ שלי. מאז שהצלחתי לחבר אותו ל-ManyChat, הגדרתי את הדברים הבאים:
1. תהליך אוטומציה שמגיב למי שפונה אלי בפעם הראשונה / פנייה חוזרת כעבור יותר מ-24 שעות
2. התהליך הזה כולל שימוש בתפריט עם מספר אפשרויות, כל אפשרות מחוברת לתת-תהליך אוטומציה שאמור לתת מענה לשלל נושאים
3. מה חדש? שאם לקוח שואל שאלה כללית או אפילו שאלה ישירה אלי -> השאלה נשלחת ללוגאן, סוכן AI שמאגר הידע שלו הוא תוצר של מחקר עומק שקלוד ביצע עלי. בקיצור, לוגאן יודע עלי הכל ומשיב בשמי
4. במידה ולקוח רוצה להתעניין בהרצאה או סדנה - תהליך נפרד אוסף פרטים ופותח פנייה ב-CRM שלי (האבספוט) וגם שומר את הפנייה בטבלת גוגל שיטס
למה זה מרגש? כי זה לא עוד בוט שהיה צריך לקודד ידנית בחיבורים ל-Twilio או לוואצאפ לא רשמי. הכל פה רשמי. חוקי. ישירות דרך מטא, ועוד מתלבש על המספר שלי. מה שאומר שגם אם אני אתכתב עם אשתי או אמא ואבא שלי או אחי - בכל רגע נתון כל תרחישי האוטומציה פעילים וייכנסו לפעולה ברגע שיזהו את הטריגר. גם תוך כדי שיחה!
זאת אומרת, אם פונים אלי פניה חדשה - מספר תהליכים אמורים לכסות כמעט את הכל
אם אני בשיחות קיימות - גם אז משתלבים תהליכי אוטומציה באופן אוטומטי ובזמן אמת. זה מדהים!
טכנית החיבור הוא דרך:
- מניצאט
- חשבון המפתחים שלי במטא
- דרך מניצאט בחרתי להתחבר לוואצאפ העסקי שלי במקום למספר גנרי כלשהו, זה החידוש
- במטא, אימתתי את העסק שלי כך שהחיבור הזה הוא גם למספר שלי - וגם לעסק מאומת מה שמונע סיכויים לחסימת החשבון
- את תרחישי האוטומציה יצרתי בנפרד במניצ׳אט, חלק אוטומציה רגילה וחלק אוטומציה שיודעת לפנות ללוגאן באמצעות פניה לסוכן שלי ב-Pinecone, שהוא עצמו מחובר לדאטה בייס וקטורי, מה שאומר שבקלות אני יכול לעדכן את המידע שם והכל יתעדכן בזמן אמת
אני עוד עובד על זה כדי לשייף הכל. זה עוד לא מושלם (למשל - תוצאת המחקר של קלוד עלי גורמת לו לחשוב שאני עדיין ארכיטקט אבטחת מידע בסוכנות היהודיות ושהקהילה היא HACKIT ולא YUV AI) אבל זה באמת עם פוטנציאל היסטרי לכל עסק!
👍4❤1🔥1
מה שקשה עם ה-AI זה שהוא כל הזמן זז בקצב מסחרר - כשכל מה שאנחנו מחפשים זה משהו שלא זז
תחשבו על זה. אנחנו עוברים הכשרות, תהליכי למידה, מתמקצעים, לומדים תארים, הכל כדי שברגע שנסיים נוכל להתחיל ליישם. אבל אז קורה משהו אחר. אנחנו מסיימים - ומה שלמדנו כבר לא רלוונטי. אנחנו נאחזים במה שאנחנו יודעים ונשארים תקועים במקום רק כי הקצב משתק אותנו.
בואו נסתכל על זה מנקודת מבט של סטודנטית למדעי המחשב. היא מרגישה את החיבור לתחום וחושבת לעצמה אני אסיים תואר ואמצא עבודה טובה בתחום. יקבלו אותי על סמך התואר והפרויקט שלי. ואז היא משקיעה ימים ולילות. במשך שנים. ועובדת במקביל. ואז, ממש ברגע שהיא יוצאת לשוק אחרי שסיימה בהצטיינות יתירה, היא מגלה שכל מה שהיא התעסקה בו לא רלוונטי כי יש טכנולוגיות אחרות שטרפו את כל הקלפים.
תחשבו על זה. אנחנו מנסים למסגר את מה שלא ניתן למסגור. אנחנו מחפשים קרקע יציבה בעולם שכולו רעידות אדמה. אנחנו מחפשים להגיע למצב שאנחנו מבינים - ואז ברגע מגיע משהו חדש ששוב מראה לנו שאנחנו לא מבינים מספיק כי הכל זז וצריך ללמוד מחדש.
אנחנו מנסים לחיות בצורה קבועה - בעולם שכל הזמן לא מפסיק לזוז. הוא נע. מסתובב. מתרחב. שקיעות. זריחות. גלים. תזוזות בלתי פוסקות של העולם - ואנחנו מחפשים יציבות. מבינים למה זה לא הגיוני?
ה-AI הוא הדבר הכי קרוב לעולם שלנו. עד שאנחנו לומדים משהו, כעבור שעה יכול להיות שהוא לא יהיה רלוונטי. כי משהו חדש יצוץ. ואז נצטרך להתחיל מחדש. שוב ושוב. וקשה לנו. כי אי אפשר להגיע למצב שאנחנו אומרים שאנחנו מבינים. אולי את היסודות כן - אבל לא יכולים לעקוב אחרי כל מה שקורה כל הזמן.
ואולי זה גם מה שיפה. אין רגע משעמם. אין רגע דל. יש חידוש בלתי פוסק. חידוש של המציאות. חידוש של טכנולוגיות. אתמול זה GPT, היום זה קלוד קוד, מחר זה משהו אחר כלשהו.
הלקח הוא לא להיאחז במה שמכירים. לא להתאהב בטכנולוגיה אחת ספציפית. הכלים מתחלפים. היכולות משתנות. פערים זזים. אם לומדים ליהנות ממה שקורה ולא רודפים אחרי ניסיונות להבין הכל - מפחיתים את החרדות ואת הפומו, נהנים מהמירוץ ובעיקר מתחברים לאיך שהעולם באמת עובד.
ואמרו חז״ל: לא לקלים המירוץ. ימינו כצל עובר. לא כצילו של כותל ולא כצילו של דקל, אלא כצילו של עוף הפורח. לא להתאהב בקיים ולא לפחד מהתנועה. להרפות ולזרום איתה. ובעיקר - ליהנות מהזרימה.
תחשבו על זה. אנחנו עוברים הכשרות, תהליכי למידה, מתמקצעים, לומדים תארים, הכל כדי שברגע שנסיים נוכל להתחיל ליישם. אבל אז קורה משהו אחר. אנחנו מסיימים - ומה שלמדנו כבר לא רלוונטי. אנחנו נאחזים במה שאנחנו יודעים ונשארים תקועים במקום רק כי הקצב משתק אותנו.
בואו נסתכל על זה מנקודת מבט של סטודנטית למדעי המחשב. היא מרגישה את החיבור לתחום וחושבת לעצמה אני אסיים תואר ואמצא עבודה טובה בתחום. יקבלו אותי על סמך התואר והפרויקט שלי. ואז היא משקיעה ימים ולילות. במשך שנים. ועובדת במקביל. ואז, ממש ברגע שהיא יוצאת לשוק אחרי שסיימה בהצטיינות יתירה, היא מגלה שכל מה שהיא התעסקה בו לא רלוונטי כי יש טכנולוגיות אחרות שטרפו את כל הקלפים.
תחשבו על זה. אנחנו מנסים למסגר את מה שלא ניתן למסגור. אנחנו מחפשים קרקע יציבה בעולם שכולו רעידות אדמה. אנחנו מחפשים להגיע למצב שאנחנו מבינים - ואז ברגע מגיע משהו חדש ששוב מראה לנו שאנחנו לא מבינים מספיק כי הכל זז וצריך ללמוד מחדש.
אנחנו מנסים לחיות בצורה קבועה - בעולם שכל הזמן לא מפסיק לזוז. הוא נע. מסתובב. מתרחב. שקיעות. זריחות. גלים. תזוזות בלתי פוסקות של העולם - ואנחנו מחפשים יציבות. מבינים למה זה לא הגיוני?
ה-AI הוא הדבר הכי קרוב לעולם שלנו. עד שאנחנו לומדים משהו, כעבור שעה יכול להיות שהוא לא יהיה רלוונטי. כי משהו חדש יצוץ. ואז נצטרך להתחיל מחדש. שוב ושוב. וקשה לנו. כי אי אפשר להגיע למצב שאנחנו אומרים שאנחנו מבינים. אולי את היסודות כן - אבל לא יכולים לעקוב אחרי כל מה שקורה כל הזמן.
ואולי זה גם מה שיפה. אין רגע משעמם. אין רגע דל. יש חידוש בלתי פוסק. חידוש של המציאות. חידוש של טכנולוגיות. אתמול זה GPT, היום זה קלוד קוד, מחר זה משהו אחר כלשהו.
הלקח הוא לא להיאחז במה שמכירים. לא להתאהב בטכנולוגיה אחת ספציפית. הכלים מתחלפים. היכולות משתנות. פערים זזים. אם לומדים ליהנות ממה שקורה ולא רודפים אחרי ניסיונות להבין הכל - מפחיתים את החרדות ואת הפומו, נהנים מהמירוץ ובעיקר מתחברים לאיך שהעולם באמת עובד.
ואמרו חז״ל: לא לקלים המירוץ. ימינו כצל עובר. לא כצילו של כותל ולא כצילו של דקל, אלא כצילו של עוף הפורח. לא להתאהב בקיים ולא לפחד מהתנועה. להרפות ולזרום איתה. ובעיקר - ליהנות מהזרימה.
👍8❤3
פרק חדש בפודקאסט ה-AI שלי שכולו מטקסט לדיבור בעברית! והפעם נארח את השף חיים כהן ונסביר למה וייב קודינג כל כך מתיש לפעמים, מה ההקבלה הכי טובה שלו ואיך זה קשור לעולם המסעדנות? ניתן המלצה קצרה לפתח בצורה יעילה והכל במספר דקות בודדות ובפרק נוסף שכל כולו נוצר מטקסט לדיבור בלבד. 100% טקסט לדיבור עם קולות אמיתיים.
להאזנה בספוטיפיי: https://open.spotify.com/episode/7Iy445nMVFRUQTMaRJOOmP?si=4tGjZGowQNaG7vYpSY3lug
אשמח לקרוא מה חשבתם 🤩
להאזנה בספוטיפיי: https://open.spotify.com/episode/7Iy445nMVFRUQTMaRJOOmP?si=4tGjZGowQNaG7vYpSY3lug
אשמח לקרוא מה חשבתם 🤩
Spotify
עונה 1 פרק 2: וייב קודינג עם חיים כהן
AI בגובה האוזניים · Episode
אמ:לק - העברתי סדנה למפתחים וגם הזמנתי לעצמי חולצות פולו ממותגות עם הלוגו שלי שנוצר ב-AI
העברתי היום סדנה נוספת למפתחים/ות בחברת HCL Software ופגשתי חבר׳ה ממש מעניינים וחכמים - והיה ממש כיף - ושתדעו שיש אפליקציית סריקת קוד חכמה מפני פגיעויות שנקראת AppScan שהחברה פיתחה עם מוצרים מאוד מעניינים! תודה רבה לכם על ההזמנה - HCLSoftware Shahar Sperling Keren Benes-Yosef 🫶
הסדנא הייתה בדגש על GitHub Copilot - דיברנו על Gen AI ו-LLMs מהיסוד, דרך סדר בבלאגן של RAG, Context Window Limit, MCP וגם Fine Tuning. בנינו בזמן אמת אפליקציית LLM שמתשאלת על דוקומנטציה של מסמכי החברה, תוך שהדגמנו את היכולות השונות של גיטהאב קופיילוט במצבים השונים: Ask, Edit, Agent, הוספת כלים והדגמות מעשיות של MCP
מה שהיה מדהים לראות זה את שיתוף הפעולה, השאלות, ההתעניינות, הסקרנות, ובעיקר את הצמא האדיר של שימוש בכלי AI בעולמות הפיתוח בצורה פרקטית - הרבה מעבר לבאזז.
אין לי תמונה מהמפגש, אבל יש לי תמונה מחולצת הפולו הממותגת החדשה שהזמנתי שבקרוב אוכל לחרוש איתה הרצאות וסדנאות! קבלו איזו איכות של הדפסה מעלי אקספרס! וזה גם אחלה תירוץ להסביר שהלוגו שלי, שגם אותו יצרתי 100% ב-AI אחרי המון המון המון(!) ניסיונות - הוא עוף חול שיוצר עם הכנפיים והגוף את האות Y ולכן המוטו הוא Fly High with YUVAI, גם כי YUVAI מזכיר את YUVAL בצורת הכתיבה, וגם כי YUV זה כינוי ליובל, ו AI זה האות הראשונה והאחרונה בשם המשפחה שלי - A-VIDAN-I ולכן YUV AI זה גם השם שלי וגם כינוי וגם רמז לשם המשפחה שלי וגם זה אחלה דומיין קצרצר.
יש בלוגו שלי ובלוגאן עוד הרבה דברים עם משמעות אבל מה שהכי כיף זה שהצלחתי ליצור בדיוק מה שחשבתי עליו למרות שאני לא מעצב, ולבסוף לקחת את מה שקיבלתי ל-Recraft כדי להפוך את הלוגו לווקטור כדי שאוכל להשתמש בו לכל דבר, לרבות הדפסות איכותיות.
העברתי היום סדנה נוספת למפתחים/ות בחברת HCL Software ופגשתי חבר׳ה ממש מעניינים וחכמים - והיה ממש כיף - ושתדעו שיש אפליקציית סריקת קוד חכמה מפני פגיעויות שנקראת AppScan שהחברה פיתחה עם מוצרים מאוד מעניינים! תודה רבה לכם על ההזמנה - HCLSoftware Shahar Sperling Keren Benes-Yosef 🫶
הסדנא הייתה בדגש על GitHub Copilot - דיברנו על Gen AI ו-LLMs מהיסוד, דרך סדר בבלאגן של RAG, Context Window Limit, MCP וגם Fine Tuning. בנינו בזמן אמת אפליקציית LLM שמתשאלת על דוקומנטציה של מסמכי החברה, תוך שהדגמנו את היכולות השונות של גיטהאב קופיילוט במצבים השונים: Ask, Edit, Agent, הוספת כלים והדגמות מעשיות של MCP
מה שהיה מדהים לראות זה את שיתוף הפעולה, השאלות, ההתעניינות, הסקרנות, ובעיקר את הצמא האדיר של שימוש בכלי AI בעולמות הפיתוח בצורה פרקטית - הרבה מעבר לבאזז.
אין לי תמונה מהמפגש, אבל יש לי תמונה מחולצת הפולו הממותגת החדשה שהזמנתי שבקרוב אוכל לחרוש איתה הרצאות וסדנאות! קבלו איזו איכות של הדפסה מעלי אקספרס! וזה גם אחלה תירוץ להסביר שהלוגו שלי, שגם אותו יצרתי 100% ב-AI אחרי המון המון המון(!) ניסיונות - הוא עוף חול שיוצר עם הכנפיים והגוף את האות Y ולכן המוטו הוא Fly High with YUVAI, גם כי YUVAI מזכיר את YUVAL בצורת הכתיבה, וגם כי YUV זה כינוי ליובל, ו AI זה האות הראשונה והאחרונה בשם המשפחה שלי - A-VIDAN-I ולכן YUV AI זה גם השם שלי וגם כינוי וגם רמז לשם המשפחה שלי וגם זה אחלה דומיין קצרצר.
יש בלוגו שלי ובלוגאן עוד הרבה דברים עם משמעות אבל מה שהכי כיף זה שהצלחתי ליצור בדיוק מה שחשבתי עליו למרות שאני לא מעצב, ולבסוף לקחת את מה שקיבלתי ל-Recraft כדי להפוך את הלוגו לווקטור כדי שאוכל להשתמש בו לכל דבר, לרבות הדפסות איכותיות.
❤2👍1
מכירים את זה שהאפליקציה שמג׳נרטים מושלמת בדמו וחושבים שגם לעבור לפרודקשן יהיה קלי קלות? אז זהו שלא. משתף אתכם בחוויה פרקטית של פיתוח עם AI כדי להמחיש כמה מתסכל ואפילו מסוכן לפעמים פשוט לזרום עם הקוד
אני עובד על תיקוני פיצ׳רים ללקוח. אחד הדברים הקטנים היו שכאשר מעלים קובץ באפליקציה - שם הקובץ לא מופיע. מה שכן מופיע זו מחרוזת כלשהי. נשמע דבילי ופשוט לתיקון. רק מה? לא משנה כמה פעמים קרסר וקלוד קוד ניסו - זה לא עבד. אני לא חשבתי לדבג את זה בעצמי כי זה נראה לי ככ זניח ודבילי שהוא בטוח יתמודד. אחרי הרבה מאוד פעמים שהוא לא, החלטתי לדבג את זה ביחד עם קלוד קוד. שלב אחר שלב.
הסברתי ממש כל פעם שלב נפרד: באפליקציה שלנו, יש עמוד שבו אפשר ליצור פרויקט, ובו אפשר להעלות קובץ. באשף ההעלאה רואים את שם הקובץ, כאשר שומרים את הפרויקט - משום מה בעמוד הפרויקט שם הקובץ לא מופיע. בא נבדוק איך הקובץ נשמר בתהליך, איך המטא דאטה (פרטי הקובץ, כולל שם הקובץ) נשמרים, איפה, ונבדוק איך אנחנו שולפים ומציגים את שם הקובץ?
כך עברנו שלב שלב. עד שלבסוף סוכן הקוד החליט שהוא מבין: הבעיה היא ששם הקובץ עובר המרה ולא נשמר כמו שצריך באובייקט של מונגו DB.
מעולה! תקן!
הו הו! לא ולא. כל פעם איטרציה שטוענת שהנה זה נפתר הכל עובד. ושוב לא עובד. כך צללתי איתו עוד יותר לעומק וגילינו ביחד שמה שקורה הוא שאנחנו משתמשים ב-mongoose כדרייבר של mongoDB ולמונגוס יש קטע שלא משנה מה נגדיר, כשצריך לשמור באובייקט של מונגו, הוא מוסיף ID בסוף וגם ממיר ל-String. ברגע שהבנו את זה, קלוד קוד תיקן את זה בשניה וחצי - ופתרנו את הבעיה.
אז למה לקח שעות, ליטרלי שעות כדי להבין את הבאג הזה גם עם שימוש בסוכני קוד?
כי הם לא מושלמים. כי הם יכולים להיתקע באיטרציות מיותרות בניסיון להבין. והאמת? כי אני התעצלתי לעשות את מה שעשיתי בסוף. לא כי התעצלתי מראש, אלא כי הייתי בכזה דרייב לגרום לו להצליח שהרגשתי שעוד טיפה וזה פה, וכך נשרפו להן שעות ארוכות.
דבר נוסף חשוב הוא שאני יודע שבחרתי שילוב של mongoDB עם s3. ז״א הקובץ עצמו נשמר ב-aws s3 לבקשת הלקוח, אבל את המטא דאטה יותר קל לי לנהל ב-MongoDB. אם לא הייתי יודע את זה, והייתי נתון לחסדי הסוכן - אוי לי ואבוי לי וכל ה-MVP היה יכול להיות בסכנה.
לכן, כמה חשוב להבין את התשתית שלנו, להגדיר לעצמנו זמן מוגדר ותחום לדיבוג עם AI (למשל חצי שעה גג) ואח״כ לעבור להתערב ידנית ולהנחות של. אחר שלב. זה מרגיש עיכוב מיותר אבל זה עוזר לרוץ מהר יותר.
בסוף כל הוייב קודינג הזה מביא איתו המון וייב דיבאגינג, שמסתכם בזיהוי של כל מיני פונקציות והתנהגות שלהן וגילוי של התנהגות הזויה של דרייברים ושירותי ענן ומה לא. אז ל-POC בהתחלה זה היה מגניב ללקוח שזה עבד בדמו. בפועל כדי ליישם את זה לרמת פרודקשן - שהשם יעזור לנו כמה זה היה מתיש למרות שזה היה דבילי. וזה רק מקרה אחד.
משתף את זה כי זה עלה לי בדם וזה מלא בערך בתקווה שיעזור לכולם! אני מזכיר לעצמי את המוטו שלי בפיתוח - slower is faster.
אני עובד על תיקוני פיצ׳רים ללקוח. אחד הדברים הקטנים היו שכאשר מעלים קובץ באפליקציה - שם הקובץ לא מופיע. מה שכן מופיע זו מחרוזת כלשהי. נשמע דבילי ופשוט לתיקון. רק מה? לא משנה כמה פעמים קרסר וקלוד קוד ניסו - זה לא עבד. אני לא חשבתי לדבג את זה בעצמי כי זה נראה לי ככ זניח ודבילי שהוא בטוח יתמודד. אחרי הרבה מאוד פעמים שהוא לא, החלטתי לדבג את זה ביחד עם קלוד קוד. שלב אחר שלב.
הסברתי ממש כל פעם שלב נפרד: באפליקציה שלנו, יש עמוד שבו אפשר ליצור פרויקט, ובו אפשר להעלות קובץ. באשף ההעלאה רואים את שם הקובץ, כאשר שומרים את הפרויקט - משום מה בעמוד הפרויקט שם הקובץ לא מופיע. בא נבדוק איך הקובץ נשמר בתהליך, איך המטא דאטה (פרטי הקובץ, כולל שם הקובץ) נשמרים, איפה, ונבדוק איך אנחנו שולפים ומציגים את שם הקובץ?
כך עברנו שלב שלב. עד שלבסוף סוכן הקוד החליט שהוא מבין: הבעיה היא ששם הקובץ עובר המרה ולא נשמר כמו שצריך באובייקט של מונגו DB.
מעולה! תקן!
הו הו! לא ולא. כל פעם איטרציה שטוענת שהנה זה נפתר הכל עובד. ושוב לא עובד. כך צללתי איתו עוד יותר לעומק וגילינו ביחד שמה שקורה הוא שאנחנו משתמשים ב-mongoose כדרייבר של mongoDB ולמונגוס יש קטע שלא משנה מה נגדיר, כשצריך לשמור באובייקט של מונגו, הוא מוסיף ID בסוף וגם ממיר ל-String. ברגע שהבנו את זה, קלוד קוד תיקן את זה בשניה וחצי - ופתרנו את הבעיה.
אז למה לקח שעות, ליטרלי שעות כדי להבין את הבאג הזה גם עם שימוש בסוכני קוד?
כי הם לא מושלמים. כי הם יכולים להיתקע באיטרציות מיותרות בניסיון להבין. והאמת? כי אני התעצלתי לעשות את מה שעשיתי בסוף. לא כי התעצלתי מראש, אלא כי הייתי בכזה דרייב לגרום לו להצליח שהרגשתי שעוד טיפה וזה פה, וכך נשרפו להן שעות ארוכות.
דבר נוסף חשוב הוא שאני יודע שבחרתי שילוב של mongoDB עם s3. ז״א הקובץ עצמו נשמר ב-aws s3 לבקשת הלקוח, אבל את המטא דאטה יותר קל לי לנהל ב-MongoDB. אם לא הייתי יודע את זה, והייתי נתון לחסדי הסוכן - אוי לי ואבוי לי וכל ה-MVP היה יכול להיות בסכנה.
לכן, כמה חשוב להבין את התשתית שלנו, להגדיר לעצמנו זמן מוגדר ותחום לדיבוג עם AI (למשל חצי שעה גג) ואח״כ לעבור להתערב ידנית ולהנחות של. אחר שלב. זה מרגיש עיכוב מיותר אבל זה עוזר לרוץ מהר יותר.
בסוף כל הוייב קודינג הזה מביא איתו המון וייב דיבאגינג, שמסתכם בזיהוי של כל מיני פונקציות והתנהגות שלהן וגילוי של התנהגות הזויה של דרייברים ושירותי ענן ומה לא. אז ל-POC בהתחלה זה היה מגניב ללקוח שזה עבד בדמו. בפועל כדי ליישם את זה לרמת פרודקשן - שהשם יעזור לנו כמה זה היה מתיש למרות שזה היה דבילי. וזה רק מקרה אחד.
משתף את זה כי זה עלה לי בדם וזה מלא בערך בתקווה שיעזור לכולם! אני מזכיר לעצמי את המוטו שלי בפיתוח - slower is faster.
👌4🙏2