היום שרפתי בערך 3 שעות על Vibe Coding עם Cursor רק כדי לגלות כמה מהר הוא שוכח את מה שאנחנו עובדים עליו ככל שהקוד גדל - וכמה זה מתסכל

הטרנד הזה שבו אפשר רק לדבר וה-AI יפתח הוא אחלה, כטרנד. בפועל, זה לא משנה מה אנחנו נעשה, בשלב מסוים ההקשר של המודל יתחיל להשתבש ככל שהקוד שלנו יגדל. ואז מה שיקרה הוא שגם אם שמרנו קובץ שבו כל מטרת הפרויקט מוגדרת בצורה ברורה - עדיין לא נוכל להכניס להקשר כל פונקציה וכל לוגיקה - אך ורק משום שטכנית חלון ההקשר לא יכול להכיל זאת.

כך נוצר מצב שמתחילים פרויקט עם פרומפט והמון נחישות. מתקדמים עם תיקונים והמון נחישות. מתחילים להתייאש כשרואים שה-AI מתקן אבל הורס חלקים אחרים. ומתייאשים לגמרי כשרואים שהוא מאבד את זה לגמרי ואפילו לא מצליח לתקן.

בניגוד למה שהיה עד לאחרונה, כיום כלי AI בצורה טבעית משתדלים לכתוב את הקוד בצורה חכמה וחלוקה לקבצים של כמה מאות שורות בודדות לכל היותר. אז לא צריך להדגיש את זה. מה כן צריך להדגיש?

עבורנו, אנחנו מוכרחים להבין מה קורה בפרויקט שלנו. לא לפתח ״על הבאב אללה״ - כלומר איך שיוצא אני מרוצה, אלא להבין מה הולך בפרויקט שלנו ברמת הלוגיקה, לפחות במבט על.

בנוסף, אנחנו צריכים לדעת מתי להפסיק לריב עם ה-AI ופשוט לקרוא את הודעות השגיאה. לא להתכתב איתו 500 פעם על אותה שגיאה, אלא לעצור, לקרוא, וכן - גם לתקן ידנית כשצריך. בין אם זה להריץ בעצמנו פקודה בטרמינל מתיקייה אחרת או לתקן ייבוא של ספריה בקובץ מסוים או להבין שמשהו שבור במבנה הקבצים, בהיררכיה.

בנוסף, כיוון שהצ׳אט שלנו כולו נשלח כקונטקסט, לא כדאי להאריך בו יותר מדי. בכל פעם שנעבור לפתח פיצ׳ר אחר - כדאי לפתוח חלון צ׳אט נפרד. שיישלח בנפרד את ההקשר. חסכוני יותר. מועיל יותר.

וחשוב כמעט מכל, היכולת לגבות, לחזור אחורה, לבצע Revert, Restore. לזכור שאפשר לחזור אחורה כשמשהו לא עובד. לא להמשיך לרוץ, אלא לחזור אחורה לנקודה שבה הדברים עבדו - ולהמשיך ממנה שוב. אפשר לבצע זאת תוך כדי עבודה, או מלכתחילה לעבוד עם גיטהאב ובכל פעם שמתקדמים עם הפיתוח - לבצע commit ולשמור את השינויים כדי שגם כאן נוכל לחזור אחורה.

זה נשמע כמו דברים קטנים אבל תאמינו לי שזה עולה בדם. זה נכון שה-AI יוכל להבין את הפרויקט, להשיב על שאלות, אבל אם לא מבינים מה עושים - מהר מאוד מגיעים לתסכול גדול. מנגד, כשמבינים מה הולך פה, פחות מתוסכלים, וברגע שמגיעים לשלב ה-Deploy המהולל - אין מאושרים מאיתנו, ועל אחת כמה וכמה שנהיה מאושרים כי אפילו את ה Commits אפשר לבצע עם AI מתוך קרסר.

והנה הצצה למערכת ה-SaaS שפיתחתי כחלק ממחקר שביצעתי. יש בה ככ המון מרכיבים, אבל למדתי המון - והכי חשוב: משתף אתכם כדי לחסוך לכם זמן.

סיימתי הרצאה לחברה מעניינת מאוד על AI הכי פרקטי שאפשר. במסגרת ההכנות מצאתי את עצמי לוקח צילום מסך *מיוטיוב* של מערכת לניהול מלאי ומדביק אותה ב-Base44 כדי לפתח MVP זריז.

בחרתי באחד מהעיצובים המוכנים מראש (שאפו Maor Shlomo עשית עבודה ממש יפה עם זה!) והזנתי את הפרומפט: תפתח מערכת לניהול מלאי עם הצגת טרנדים בזמן אמת, אנליטיקות וסוכן AI שמשיב על שאלות שקשורות לדאטה. הכל יכול להיות דאטה סינתטי חוץ מהתקשורת עם הסוכן שחייבת להיות עם מודל שפה אמיתי. והנה ה-MVP לפניכם.

למה זה מעניין?
- כי להפוך רעיון ל-MVP זה חלום של כל מנהל מוצר
- כי זה ממחיש את המגבלות המוצריות והטכנולוגיות
- כי זה מעמת אותנו עם המגבלות של ה-AI בהיבטי פיתוח וקונטקסט כמו שכתבתי אתמול ארוכות
- כי זה מראה את הפוטנציאל האדיר שטמון פה
- כי לקבל תובנות על דאטה בזמן אמת זה אחד הדברים הכי חמים היום ויש מערכות שלמות שמנסות לחקות בדיוק את זה
- וכי זה כל כך קל היום. צילום מסך מיוטיוב. אשכרה מיוטיוב. ממוצר של מישהו שמציג מה הוא פיתח. והופ. יש MVP.

אגב, ההרצאה עצמה הייתה ממש מעניינת. גם לפתח אותה. דיברתי על:
- חיפוש עם GPT SEARCH
- מחקר עומק עם GPT RESEARCH
- יצירת OUTLINE למצגות, בריף לחברות
- GPTs, לרבות מותאמים אישית
- סוכן AI מותאם אישית לשירות לקוחות
- כל היכולות השונות של כל Microsoft Copilot 365 וזה כלי אדיר באמת, במיוחד בטימס ואאוטלוק
- וכמובן גיטהאב אהוביי! קופיילוט של גיטהאב המלכים, וגם GitHub Workspace ופיתוח מאובטח
וגם היבטי שרשרת אספקה

קיצר מעניין!

כמה מכם עובדים עם כלי AI לפיתוח?
כמה מכם מרגישים ביטחון במה שאתם מפתחים עם AI?

2 השאלות האלה הוצגו בכנס ע״י Anthropic וזה הולך איתי. כי התשובה הראשונה היא כמובן חיובית, והתשובה לשאלה השנייה היא כמובן שלילית. אז משתמשים המון בכלי AI - אבל מרגישים חוסר ביטחון על גבול ההתחזות. איזה דיסוננס!

כאשר אני זוכה לדבר עם ארגונים וחברות, ובמיוחד עם מנהלי ומנהלות למידה שבאים מעולם הפיתוח והמחקר, אני נתקל באנשים ונשים שהם חדים כתער, לא פראיירים בכלל, ועדיין מרגישים את חוסר הביטחון הזה בעבודה עם הכלים. העניין הוא שכאשר מנסים לעבוד עם יועצים, אמורה להינתן תחושה שהיועץ יודע טוב יותר מכם, כי הוא יועץ. אבל האמת היא שאני מספיק בטוח במה שאני יודע ואומר ויכול להגיד ביושר: יועץ לא בהכרח יהיה שונה מכם. כשאתם רוצים סשנים על פיתוח ו-AI, לא תהיה איזו פריצת דרך מדעית בסשנים. מה כן יהיה?

סדר. מעבר מההתחלה על כל הפיצ׳רים הקיימים. בסוף כמעט כל הכלים מאפשרים אותו הדבר בצורה שונה: כתיבת קוד, שיפור קוד, בקרה לקוד, הבנת קוד, תיקון פגיעויות וכתיבת תיעוד (דוקומנטציות). איך לומדים את זה? פותחים את הכלי ומתחילים לשחק איתו. מרגישים את התסכול בידיים. מנסים שוב עד שמצליחים פעם יותר ופעם פחות.

השיח בחברות טכנולוגיות הוא ברמה ככ גבוהה. הרבה מכירים כמעט הכל, בין אם זה LLMs, Vision Language Models, HuggingFace, Copilots, Prompting, RAG, VectorDB, Similarity Search, LangChain, Ollama וכו׳. לכן בעיני המטרה היא לא לנסות לחדש ברמת הכלי, אלא יותר ברמת הדרך שבה אפשר לשלב את העבודה עם הכלים השונים.

היועץ, המרצה, לא בהכרח חכם יותר מכם, או יודע יותר מכם. בטח שלא בעידן ככ מהיר כמו של היום. מה שהוא כן אמור לדעת - זה להנגיש את התוכן בצורה ברורה ולעשות סדר בדברים כדי שבסוף היום נרגיש יותר ביטחון בעבודה שלנו, שנקבל אישור לתחושות שלנו שגם אם לא הצלחנו - זה בסדר. זה לא כי זה אנחנו - אלא כי קיימות מגבלות בכלים. ההבנה הזו חשובה בעיני, וזה גם תיאום ציפיות חשוב. אני אישית לא חושב שאני יודע יותר מכולם או חכם יותר מכולם, אבל אני יודע לעשות סדר, להסביר בשפה נגישה ופשוטה וברורה לכולם, גם מונחים מאוד מורכבים, ואני אוהב את זה מאוד. ובעיקר - אוהב מאוד לשחק עם הכלים ולקחת אותם לקצה.

אז שילוב של יכולות וכלים - לצד חשיבה מחוץ לקופסא על איך אפשר לעבוד איתם בפועל, זה הכיף הכי גדול שיש. וכרגע אני מאתגר את עצמי לבנות מערכות SaaS שלמות רק באמצעות Vibe Coding עם מתן דגשים פה ושם למודלים על מה לבצע תוך כדי הפיתוח, ואני בעיקר סקרן מאוד לראות כמה רחוק אצליח להגיע עם זה.

אז תזכרו: שלא יורידו לכם את הביטחון. כולנו ילדים שמשחקים בגן משחקים ענק של AI וכיף לנו. כולנו נהנים, משתוללים, והכי חשוב שנבין שכולנו באותה סירה. כולנו מרגישים את תחושת הבלבול וחוסר השליטה. אז שלא יעבדו עליכם - זה לגיטימי לא להצליח, זה לגיטימי לפתח עם AI ולהרגיש תסכול ובלבול, הכי חשוב זה לפתח את ההבנה כלפי התהליך עצמו, לרכוש מיומנויות שמתאימות לכם, ולסגל טכניקות שיגרמו לכם ביטחון.

אני מוצא את עצמי מתאהב יותר ויותר ב-GitHub, גם ב Copilot אבל גם ב Auto Fix, Workspace, Code Review, ובעיקר מרגיש שהוא עוזר לי לפתח עם הבנה ולא רק לרוץ מהר. זה כיף גדול לתרגולים, וגם רוב הארגונים מעדיפים לעבוד איתו בגלל שזה כלי מוכר ומאובטח. אז נכון שהכי כיף לעלות על המתקן הכי מהיר שזה קרסר, אבל לפעמים גם כיף לעלות על זה שדרגה אחת מתחת - ולא גורם לנו התקף לב 🤣

הזהב נמצא במירוץ לטווח קצר. שימו לב: כל מי שפיתח מוצר ״טרנדי״, גם אם הוא הפך מהר מאוד ללא רלוונטי - הוא את שלו עשה מהר מאוד.

כל מוצר שניסו לפתח ב-3 השנים האחרונות, הפך מהר מאוד ללא רלוונטי ברגע ש OpenAI והמתחרים הכריזו על אותו הדבר - אבל יותר טוב. כך למשל, כל מוצרי סוכני ה-AI מבוססי הידע המותאם אישית מצאו את עצמם באתגר גדול כאשר OpenAI הכריזו על GPTs ועל AI Assistants, כל שירותי התמלול ואפילו חברות טכנולוגיה שמפתחות מודלים בתחום - הפכו כמעט ללא רלוונטיים באחת כאשר OpenAI השיקה את Whisper בזמנו.

בנוסף, כל תעשיית מחוללי התמונות עם AI, לרבות כלי עריכה, בין אם זה Ideogram, Midjourney, Photoshop, Firefly, הפכו להרבה פחות רלוונטיים ברגע ש GPT הכניס לאחרונה יכולת משוגעת של יצירת תמונות, הבנה עמוקה וכדומה.

קחו גם את GenSpark ו-Perplexity וחברות אחרות שמנסות להתחרות על מחקר עומק, יש להם תקופת חסד, הייפ, ואז OpenAI משיקים Deep Research ששותל את כולם.

קחו גם במודלים של הווידאו את Kling, MiniMax וכו׳, ואז תסתכלו על Veo2 של גוגל, וקחו את כל תעשיית האפקטים בווידאו ותסתכלו על מה שעושים Pika בצורה מעוררת השראה וחדשנית (ובזכות מתן המדהים!)

יש פה אותה מגמה: יוזמות. מפתחים מהר. מגיעים משתמשים ולקוחות משלמים, ואז OpenAI משיקה מוצר ונגמר הסיפור.

עכשיו המגמה היא בכלי אוטומציה שיודעים להפעיל לבד את הדפדפן ואת המחשב, כמו Operator של OpenAI, וגם כלי Vibe Coding שמאפשרים לשנות את מגמת הפיתוח ללא קוד. זה מה שהכי חם כיום. זה ו-MCP, חיבור אפליקציות צד ג׳ למודלים גדולים של שפה שישלטו בהם.

תחשבו על זה. OpenAI עדיין לא שולטת בסוכני קוד. גם לא במתחרים. Copilot 365 של מייקרוסופט פשוט כלי מדהים שכיף להתאהב בו והוא עוזר מאוד. כנ״ל גם Copilot של GitHub וכמובן Cursor. מעניין לאן יקחו את זה OpenAI, ובמיוחד מול קלוד Artifacts שכבשו בסערה את השוק הזה.

אז לטווח הקצר מי שירוץ מהר ירוויח.
אבל לטווח הארוך כנראה שגם פה כל מוצר יהיה לא רלוונטי בעתיד הלא רחוק מדי.

זה מאוד מתסכל, אבל מצד שני גם מביא להבנה שלא צריך לרוץ מהר יותר מהרכבת אלא בעיקר לנסות לחשוב על טכנולוגיה פורצת דרך או על מעטפת חכמה מאוד לטכנולוגיה קיימת. ובכל מקרה השאלה מה המטרה - אם רוצים ״לעשות מכה״ מהר, אז פיתוח זריז יעשה את שלו. אם רוצים להרוויח הרבה לטווח ארוך - צריך לחשוב הרבה יותר לעומק.

כשהענקיות מתחילות את מירוץ שרתי ה-MCP אנחנו מבינים שזה הדבר הגדול הבא. והנה, תוך יומיים ראינו את Microsoft מכריזה על MCP לחיבור ל-Azure ו-GitHub האדירים מכריזים על MCP רשמי שזה כבר דרמטי לכל מפתח! 🤯🤯🤯

אם יש ספק - שלא יהיה. MCP זה הדבר המהפכני הגדול שקורה פה - והוא כאן כדי להישאר!

ומה זה? חיבור של מודל שפה לתוכנות ואפליקציות. מה שאומר שאנחנו נדבר עם מודל שפה (AI) - והוא יבצע את הפעולות בשמנו ויחזיר תשובה לשיחה שלנו. מהפכה. דרמטית. שמתחוללת ברגעים אלה!

🤯 The new GitHub MCP Server CHANGES EVERYTHING!!! 🤯

GitHub just released the new MCP server and i had to try it out.
In this video i explain what this MCP server is and how powerful it can be to work with it. I think that this changes everything!

מה זה MCP? תסביר כבר מה זה MCP!
אז הסברתי ב-60 שניות.

אבא שלי עבר ניתוח בגרון היום - ורק עכשיו הבנתי כמה עוצמתי הוא Text to Speech שמובנה בטלפון, ובכלל - כמה חשובה נגישות.

לא מדברים על זה מספיק אבל זה כל כך חשוב. נגישות. יש מי שלא יכול בלי זה. כמו אבא שלי כרגע למשל. והודות לבינה המלאכותית שבטלפונים שלנו, בדגש על יכולת טקסט לדיבור, איכות החיים באמת אחרת.

זה הזכיר לי חידוש שגיליתי עם קולגה בזמנו: אם לוקחים מעיצוב של פיגמה את קוד המקור של האלמנט ומדביקים אותו ב GPT או קלוד, ומבקשים ממנו: תנתח את הקוד המצורף ותכתוב לי חוות דעת בהיבטי נגישות על מנת להתאים את האלמנט לאנשים עם מוגבלויות (עיוורון צבעים וכדומה) - תופתעו לגלות באיזו קלות אתם מקבלים דו״ח מפורט, שעבודה לפי ההמלצות שלו יכולה לשפר את איכות החיים של אנשים עם מוגבלויות - הלכה למעשה ממש. ואגב - מנועי חיפוש (ואולי גם מנועי LLM?) מצ׳פרים אתרים כאלה ומדרגים אותם גבוה יותר בתוצאות החיפוש בשל כך, כדי שישתלם לדאוג לאחרים.

והנה אני מפעיל באייפון, בהגדרות -> נגישות -> את יכולת ההקראה של הטקסט, כדי שכשנרשום טקסט, גם בעברית, האייפון יקריא אותו, וכך אבא יוכל ״לדבר״ גם אם אסור לו. הוא כותב - והאייפון מדבר. זמין גם באנדרואיד או באתרים צד ג׳ חינמיים כלשהם.

וואו וואו וואו 🤯🤯🤯 ElevenLabs השיקו MCP ומדגימים איך הם גורמים לקלוד ליצור סוכן קולי שמוציא שיחה להזמין פיצה 🍕 והכל דרך קלוד בשפה טבעית!!!

כדי לחדד את ההבנה:
1. חברת 11 לבס מאפשרת ליצור סוכנים קוליים וגם ליצור מודלים של טקסט לדיבור, דיבור לדיבור וכדומה, לרבות שכפול קולות
2. ל11 לבס יש גם api אבל הם הצטרפו ללהיט החם ויצרו שרת MCP למפתחים שמנהל את התקשורת בשפה טבעית
3. כך הם הצליחו לגרום למודל שפה (במקרה הזה קלוד) לבצע את הפעולות באתר שלהם בשם המשתמש - ואפילו ליצור סוכן קולי ולהוציא שיחות!

וזה זמין *לכולם* כבר עכשיו!!!

M I N D
B L O W I N G
🤯🤯🤯

מה למדתי מעשרות שעות של פיתוח ללא קוד?

הקלטתי את קורס ה-Vibe Coding וגנזתי אותו כדי להתחיל שוב מההתחלה אחרי שעות רבות מאוד של עבודה עם כלים שונים - והחלטתי לשתף אתכם בכל:


1. ניסיתי להתכתב עם קלוד על הפרויקט ולבקש פרומפט ארוך ומפורט - את הפרומפט הדבקתי בכל כלי אפשרי שעולה על הדעת, מכלים שזמינים בענן וכלה בכלים שצריך להתקין לוקאלית (Lovable, Base44, Cursor, Windsurf, TRAE, VScode + GitHub Copilot) - התחיל טוב, המשיך סביר, הסתיים באסון כי לא באמת הבנתי למה הוא בחר בחבילות שהוא בחר לפרויקט.
2. ניסיתי לקחת צילום מסך של אתר שנראה טוב בעיני ולבקש ממודל שפה לתאר אותו לפרטי פרטים (עם ובלי CopyCoder) - קיבלתי בסיס סביר, וגם כאן - לא היה מספיק היגיון ולכן גם בשלב מסוים הפרויקט כשל בשל תיקונים שדורסים זה את זה.
3. ניסיתי להתחיל את הפרויקט בעצמי. נכנסתי לדוקומנטציות כדי להיזכר איך מתניעים פרויקטים של NextJS ומה ההתקנות הנכונות של Shadcn, Tailwind, Lucide, חקרתי את מבנה הפרויקט ואת ההבדל בין Pages לבין App Router, ההיגיון התחיל לעבוד. הפרויקט עבד טוב יותר, אך עדיין היו אלמנטים שדורסים זה את זה, ולא הייתה הכנה נכונה מבחינת ארכיטקטורה ולכן הפרויקט כשל.
4. החלטתי לצייר את האתר שאני רוצה ב-Exactly Draw ולהוסיף הערות. לקחתי את הציורים לקלוד והסברתי לו מה אני רוצה. לאחר מכן התייעצתי איתו איך לפתח את הפרויקט, באיזה ספריות וחבילות - ולמה?!
כאן התחיל דיון מעמיק ומעניין. Vite + React מול NextJS, בין Create React App לבין יצירת פרויקט עם Vite, בין עבודה עם "מתאם" בין הספריות לבין בסיס הנתונים (ORM) כגון Prisma, או אולי Supabase או NeonDB, משם גם לדיון על אותנטיקציה - אולי Clerk? אולי AuthJS? אולי SupaBase? אולי FireBase? ומבחינת Deploy? אולי Vercel? אולי AWS? אולי Azure? ומבחינת עבודה עם MCP: אולי עם GitHub ואולי עם המון אחרים?

ברגע שנמאס לי ללכת "על עיוור" עם ה-AI ובמקום - ניהלתי איתו שיח מעמיק. באמת מעמיק. על ההבדלים בין החבילות. על מתי להשתמש בחבילה אחת על פני אחרת, וגם חקרתי לבד בסרטונים ובאינטרנט וגיבשתי הבנה מעמיקה של פרויקט Full Stack על יתרונותיו וחסרונותיו. אז הכל קרה באורח פלא.
אז דיברתי עם קלוד והוא זרם איתי לחלק את הפרומט למקטעים. לקחתי אותם ל-Cursor והתחלנו לבנות ביחד. אני והסוכן של Cursor עם קלוד 3.7. תוך שאני מדביק מקטע של פרומפט, הוא מתחיל לפתח, ואני צופה *ומבין מה הוא עושה ולמה*. אני גם דואג לגבות לאחר כל מקטע את הקוד על ידי Commit ל-Repo ב-GitHub, צעד שגם הוא מבוצע כמעט אוטומטית לחלוטין. ביקשתי בחוקי ה-AI להזכיר לי בסוף כל הרצה של פקודה לבצע Commit ולתת לי הודעת Commit מנוסחת על השינויים שבוצעו. כך לא התעצלתי וגם הבנתי מה קורה.

כך, שלב אחר שלב, בניתי עוד חלק ועוד חלק ועוד חלק, הוספתי בסיס נתונים והוספתי הזדהות דרך AuthJS, הוספתי פיצ'רים, שיניתי את העיצוב, עד שזה קרה. אחרי שעתיים של עבודה כמעט אוטומטית של הסוכן ואישורים מדי פעם שלי - הפרויקט קם לתחייה. כל התשתית מוכנה. האתר בנוי. וכעת מה שנשאר לי הוא "לחבר את החוטים". זאת אומרת, להגדיר את חיבורי ה-API ללוגיקות שמאחורי הקלעים. וגם זה הרבה יותר קל כי ליקטתי את הקישורים לשירותי ה-API שמעניינים אותי ושמרתי אותם בדוקומנטציות של Cursor. מה שאומר שאני ממשיך איתו כל פעם על פיצ'ר חדש, בחלונית צ'אט נפרדת, והוא קורא את הדוקומנטציה, מיישם, מבצע Commit, ואני בודק.
אז לא הספקתי לשחרר את הקורס לפני פסח, אבל ההקלטה של הכל מחדש שווה עולם ומלואו.

בזכות Gal Havkin שפרסם עכשיו בקהילת הוואצאפ שלי גיליתי שממש עכשיו גוגל השיקה את Firebase Studio שמפתח אתרים עם AI בחיבור ל-Gemini ומביא נתונים "חיים"! ביקשתי ממנו לפתח מזהה טרנדים טכניים על AI ומסתבר שהוא הבריק! לא רק שהאתר פותח במהירות הבזק אלא שיש כאן ממש ציטוטים עם קישורים אמיתיים והפניות רלוונטיות ואפילו יכולת לג'נרט תקצירים ועוד.

זאת אומרת: חיבור של מודל השפה של גוגל + היכולת לייבא מידע אמיתי + צירוף אסמכתאות וקישורים + הכל על התשתית של גוגל הלא היא FireBase הידועה (לשמצה?) = פצצת על של יכולות! לגבי המעטפת, העיצוב, והתוכן כמוצר ארוז במלואו ולא רק עוד כלי - את זה עוד נגלה בהמשך, אבל התלהבתי!

תודה גל המלך!

לדבג קוד שנוצר עם AI זה סיוט שאין כדוגמתו. זה המסר שלי אחרי מאות שעות של צפייה בתכנים על פיתוח עם AI וגם תרגול בידיים.

מתלהבים. כותבים פרומפט. הוא לא עובד. יש שגיאות. מעתיקים אותן ומדביקים בצ׳אט. הוא מתקן. בסוף זה עובד אבל אז הוא דרס משהו אחר שלא עובד. עכשיו מנסים לתקן אותו. מצליחים ומשהו אחר נשבר. כמו חצ׳קונים: מצליחים להיפטר מאחד וצצים עוד חמישה. אז כזה. אבל! יש תקווה!

הדבר הכי חשוב ב Vibe Coding הוא להבין את ה-Stack שבחרנו, איך הוא עובד, ואז לפקח על מה שה-LLM מייצר: האם הוא מייצר את המבנה הראשוני בצורה נכונה? האם הוא מייצר קבצים שהם תוכן האתר - במקומות המתאימים לכך? האם הקומפוננטות שהוא בונה מכסות את כל מה שביקשנו? האם הוא בונה גם את ה-UI אבל דואג להגדיר גם את הלוגיקה ב-Backend ואת חיבורי ה-API הנדרשים?

אם מבינים את כל זה, אז מגיעים למצב שפשוט צופים, רואים את הקבצים נוצרים, את הקומפוננטות, את בסיס הנתונים ואת ההכנה לקבצי המיגרציה, את ה-API ל-Backend וכשמשהו לא עובד אנחנו מבינים איך לתקוף את זה כי ראינו מה הוא עשה לכל אורך הדרך. אחרת זה קרב אבוד מראש.

למשל, כאשר בונים פרויקט עם NextJS וריאקט. להבין את המבנה, לראות מה נוצר בתיקיית App, לוודא שיש גם תיקיית src ו-api ו-components ושהמבנה הגיוני ונכון. לעקוב אחר הבנייה של הממשק ולאחר מכן על יצירת הלוגיקה של ה-API בפועל. להריץ את השרת ידנית ולא לחכות ל-LLM שיריץ. להבין מה אנחנו שואלים לפני שאנחנו שואלים כדי להתחכם ולהעמיד את ה-LLM במבחן ולראות אם הוא איתנו ומבין את השאלה ומתקן כפי שאנו מצפים.

ובשורה התחתונה: להבין בעיקר שהאחריות היא עלינו - ולא עליו. להבין שההצלחה תלויה בהבנה הטכנית של מה שקורה. ולזכור למסור לסוכן: הצלחתך - הצלחתנו!