רשתות נוירונים זו ההוכחה לכך שאשכרה יש משמעות למונח ״נגזרת״ שלמדנו בבית הספר בשיעורי מתמטיקה 🤯

״נגזרת זה שיפוע בנקודה״ אמרו לנו בשיעור מתמטיקה, וצריך לזכור את זה בעל פה לבגרות. למה צריך לדעת את זה? מה זה נותן בעולם האמיתי? מי יודע בכלל. כמו כמעט רוב החומר שלומדים בבית הספר שהקשר בינו לבין החיים האמיתיים כמעט ולא קיים.

בתקופה הזו, תקופת מהפכת ה-AI, יש תור זהב של למידה. אני מתעמק תקופה ארוכה ברשתות נוירונים, וחשבתי לשתף - ואפילו בהתלהבות! - שיש משמעות לנגזרות!!!!

כאשר אנחנו מעבירים מידע דרך רשתות נוירונים אנחנו בעצם מעבירים מספרים דרך משוואה ארוכה ומאוד מורכבת שבסוף נותנת לנו מספר כלשהו. איך יודעים אם המספר שקיבלנו תואם למספר שציפינו לקבל? משווים. בין מה למה? בין מה שקיבלנו - לבין מה שאנחנו יודעים שאמורה להיות התוצאה. המספר הזה נקרא Loss, השגיאה של הרשת. ובמילים פשוטות: כמה הרשת טועה בחישוב שלה. בטווח שבין 0 ל-1, כאשר 0 זה שאין טעות בכלל, המשוואה נפתרת כמו שצריך, ואילו 1 זה אומר שהכל טעות מוחלטת.

ברגע שאנחנו מבינים שיש לנו טעות, למשל קיבלנו 0.65, מה שאומר שאנחנו 65% טועים, אנחנו צריכים לתקן את הרשת ולבצע חישוב מחדש ולמדוד שוב את הטעות. כך אנחנו מבצעים תיקון לערכים של המשוואה בכל פעם, מחשבים שוב את התוצאה, שוב ושוב ושוב, בתקווה שנראה שערך השגיאה יורד מ-0.65 (במקרה שלנו) למקום נמוך יותר, כמו למשל 0.09, וגם זה מבלי שאנחנו מאמנים את הרשת יתר על המידה, כי גם זה לא טוב.

עכשיו מגיע הקטע! לקח שנים!!!!! להבין איך אפשר ״לחזור אחורה״. זאת אומרת, לקחת את השגיאה, ואיתה לחזור אחורה ובכל פעם לעדכן משתנה אחר במשוואה. למה זה מסובך? כי הכל משוואה מתמטית מסובכת. וכדי לחזור אחורה צריך למצוא משוואה שיש קשר בין התוצאה לבין הערכים האחרים. זו הסיבה שלמרות שאי שם בשנות 1940 הומצאה רשת הנוירונים, לקח עוד עשרות שנים עד שהבינו איך חוזרים אחורה. החזרה אחורה נקראת Backpropogation. ועכשיו הקסם: כדי לחזור אחורה אנחנו צריכים להשתמש ב…נגזרות!!!! 🤯🤯🤯

לוקחים את הנגזרת (!!) של התוצאה, כופלים אותה בערך של הנוירונים מהשכבה הקודמת ברשת, וכך מקבלים בעצם תמונת מצב של כמה שינוי של ערך מסוים במשוואה השפיע על התוצאה הסופית. זאת אומרת, אם נדע כמה כל משתנה משפיע על התוצאה, נדע כמה צריך לשנות את ערכו כדי שהתוצאה הסופית תניב אחוז שגיאה מינימלי!

ולמה צריך בכלל נגזרות? כי נגזרת זה… שיפוע המשיק בנקודה! והאמת היא שרשתות נוירונים לוקחות נתונים, בעיה מסוימת בחיים, שאפשר לייצג באמצעות קו שהוא לא קו ישר. אם יש בעיות שאפשר לייצג באמצעות קו ישר (כמו מידת נעליים בהתאם לגובה) - לא בהכרח צריך רשת נוירונים, ויש מודלים של למידת מכונה שהם הרבה יותר קלים למימוש. הכוח של רשתות נוירונים נובע מכך שהן מסוגלות לפתור בעיות שאי אפשר לייצג בצורה לינארית, אלא דווקא בצורה מורכבת, כמו צורת סינוס וכדומה, וגם - רשת נוירונים מסוגל לקבל הרבה מידע.

מסתבר שככל שאנחנו משתמשים בנוירונים רבים יותר בשכבה ו/או במספר שכבות רב יותר (ביחס הנדרש), נוכל לייצג בעיות מורכבות מאוד בצורת קו עקום ומורכב ככל שיהיה, כך שבסוף המודל שלנו ידע לתת לנו ניבוי לכל ערך שנזין לתוכו!

רשת נוירונים מקבלת מידע - ומציגה תוצאה: זה יכול להיות תחזית של האות הבאה (מודל שפה מישהו?) או ניבוי עוצמת רעש בתמונה כלשהי (מודל דיפיוז׳ן ליצירת תמונות מישהי?) או חלוקת מידע לקטגוריות (זיהוי אוטומטי של קטגוריות בידיעות חדשותיות למשל) וכך הלאה.

והקטע הוא שהרבה מהקסם הזה קורה ומתאפשר בזכות אותה נגזרת שאף פעם לא הסבירו לנו למה בכלל צריך אותה. בגלל שרשת נוירונים מייצגת מידע בצורת קו, היכולת לנו להבין את ההשפעה של כל משתנה על הקו הזה, מתאפשרת על ידי יצירת קווים משיקים לקו המורכב הזה, וחישוב של השיפוע שלו, שזה נגזרת!!! שיפוע המשיק בנקודה!! ורק בזכות כך אפשר לתקן את הרשת - ולהגיע ל-AI המטורף שאנחנו בו כיום!

אגב. פעם הייתי ב-5 יחידות מתמטיקה בבית הספר אבל לא הסתדרתי עם המורה וירדתי ל-3 יחידות. למרות שקיבלתי 100 בבגרות, תמיד אהבתי מספרים, וגם כששנים אח״כ השלמתי לרמה של 5 יחידות מתמטיקה במכינה למכללה להנדסה, וגם כשלמדתי שנה הנדסת תוכנה ולמדתי חדו״א וכו׳ - אף אחד לא טרח לציין מה שכתבתי פה. בטח שלא בהתלהבות.

אז טיפ קטן לעולם החינוך: במקום ללמד אותנו לזכור - תנו לנו דוגמאות מהעולם האמיתי למה צריך את זה - וההתלהבות תבוא מאליה.

מקווה שאהבתם, ואם מעניין אתכם תנו לייק או תגובה ואמשיך לשתף אתכם בגילויים מרעישים על רשתות נוירונים.

שבוע טוב ובשורות טובות לכולנו 🙏
יובל

הקלטתי היום המון תוכן לקורס פיתוח ללא קוד עם AI - שילבתי את base44 - והאמת: אני לא יודע אם צריך כבר צוותי פיתוח יותר 🤯

השילוב של קלוד 3.7 שאני מניח שמתבצע בו שימוש, יחד עם הדרך שבה בייס44 מבינים את הפרומפט, גרמה לכך שלא רק שקיבלתי אתר שלם לחלוטין, אלא הוא בא מוכן עם הזדהות דרך גוגל ובסיס נתונים מובנה, לרבות סכמה שנוצרת אוטומטית. קחו רגע לקרוא את הפסקה הזו שוב. ושוב. ושוב.

הפרומפט שלי היה משפט אחד בודד בלבד. עדיין לא השקעתי בו אפילו. ציפיתי לקבל משהו בוסרי אבל קיבלתי אפליקציית פולסטאק מקצה לקצה עם הזדהות ונשארתי פעור פה. עכשיו אני מדייק את הפרומפטים יותר, בודק עומסים, ואני בעיקר המום. אם אני רוצה לפתח מוצר, או שאני איש ניהול מוצר, או שאני לקוח שרוצה מפתח שיפתח לי - מספיק לי לכתוב לבייס44 שנותן 7 בקשות חינם ביום - ויש לנו אתר שלם. לחלוטין. לא צריך צוותי פיתוח, מספיק 1-2 שעובדים עם AI ויודעים מה הם עושים. וזהו זה. פיניטו לה קומדיה.

אני חושב שזה דגל אדום לכל המפתחים - זה הזמן לחשוב במה אנחנו מתייחדים ואיך אנחנו ממציאים את עצמנו מחדש כי חוסר הרלוונטיות כבר כאן. זה לא העתיד. זה פה. זה קורה. מטריד אבל זו המציאות, המצאנו את עצמנו במהפכה התעשייתית - ועכשיו צריך להמציא את עצמנו שוב.

סקפטיים? בואו תנסו את האפליקציה שנוצרה ממשפט בודד: https://base44.app/login?from_url=https://base44.app/apps-show/-563f3d73&app_id=67cd5dfb41c38a12563f3d73

האפליקציה מקבלת הכנסה ומספר נפשות וממליצה על תכנון תקציב.

שאפו למפתח מאור שלמה התותח שהמציא את Base44 זה פשוט מהפכה דרמטית בזכותכם 🚀

לדעתכם - איזה פרומפט עבד לי טוב יותר? של פחות מ-10 מילים או של יותר מ-100 מילים?

ערכתי מבחן ב-base44 שבו רציתי לפתח אתר בשיטת לוגותראפיה של ויקטור פראנקל, מי שחיבר את הספר ״האדם מחפש משמעות״. אני מאוד מתחבר לגישה שלו והחלטתי לקחת אותה לנסיעת מבחן. יצרתי שני פרומפטים: אחד קצר מאוד ואחד ארוך מאוד. את שניהם אני כתבתי ולא ה-AI.

בואו תראו מה קיבלתי - וגם! טיזינג לכנס AI שאני מפיק: מאור שלמה, Maor Shlomo ,הממציא של base44 יעמוד על הבמה ויספר לנו על ההמצאה הגאונית שלו! כן, כן! למאור יש קילומטרז' בעולם היזמות וההשקעות ובניגוד לחברה הקודמת שלו שהושקעו בה מיליונים רבים של דולרים, כאן מדובר בפיתוח עצמי של מפתח מוכשר ויחיד, גאווה ישראלית, שלא רק שמצליח להתחרות בצוותים שלמים כמו Lovable ודומיהם, אלא אפילו עוקף אותם ביכולות כמו התחברות לאתר עם ג'ימייל + בסיס נתונים מובנה *מבלי שאנחנו צריכים להגדיר דבר!*

אם יש לכם ספק, הכנס יהיה מרתק עם דמויות מפתח מאוד מסקרנות. הכל על פיתוח ללא קוד עם AI ב-2025. ושוב אגיד: מאור, אתה גאון!!!

נדלקתי על n8n + טלגרם: היכולת ליצור סוכן AI שזמין מהטלגרם ומחובר לכל הכלים שאני צריך לתפעל בשוטף בשילוב מודלים של שפה עם API חינמי (🤚) זה Game Changer רציני!

למי שלא מכיר - n8n זו תוכנה ליצירת תרחישי אוטומציה מתקדמים. היא זמינה בענן בתשלום וגם להורדה להתקנה מקומית על המחשב בחינם. בניגוד לתרחישי אוטומציה רגילים שצריך להגדיר לא מעט דברים, n8n מתייחסים לטעמי בכך שיש להם אפשרות להוסיף לתרחיש האוטומציה ״סוכן AI״, לחבר לו מספר כלים, מספר טריגרים, זיכרון קצר או ארוך טווח וכמובן גם את מודל השפה עצמו.

מפחדים מדלף מידע? אין בעיה. תתקינו Ollama ו-n8n יכול להשתמש גם במודלים המקומיים שלכם. בסביבה סגורה.

רוצים שאקליט הסבר שווה? תנו לייק ותגיבו כדי שאדע שזה מעניין אתכם ואקח את זה לטיפול. ואם אתם מחר באילת - בואו לסדנת הפיתוח ללא קוד שלי במרכז חדשנות אילת 🤩

הצעת חוק: לא מפרסמים יותר על כלי AI *לפני שמתנסים בהם בפועל*

למה? כי כמות ההתלהבות שיש מדמואים מבטיחים שמתנפצים אל קרקע המציאות היא בלתי נתפסת. בסוף כולנו רוצים ערך ולא הבטחות ריקות מתוכן. כלים חדשים לא חסרים וכנראה גם לא יחסרו. מה שכן יחסר זה לדעת איזה כלי באמת עובד ואיזה לא, ומבין אלו שעובדים - מה עובד בהם? איזה ערך ייחודי הם מביאים לנו? למה שווה לנו להשקיע את הזמן ואת המאמץ על הכלי הזה?

לדוגמא: האופרטור של OpenAI ו-Manus הסיני החדש וכו וכו - כל אלה כלים שמתי מעט התנסו בהם אבל המוני המונים מפרסמים עליהם כאילו הם הביאו את הגאולה. למה? ומה אם גם היינו אומרים שבאמצעות AutoGPT כבר לפני שנתיים היינו יכולים להגיע כמעט לאותה תוצאה אבל בתצורת עבודה אחרת? אז פתאום זה קצת פחות מלהיב.

דוגמא נוספת: n8n. תוכנת פיתוח תהליכי אוטומציה שהיא גם קוד מקור פתוח וניתנת להורדה והתקנה על המחשב בחינם - וגם מאפשרת עבודה בענן. הרבה יותר יעיל בעיני להסביר למה, מה היתרון שלה, רשמים מהעבודה בפועל, מאשר לפרסם עוד סרטון שיווקי על עוד כלי או עוד סרטון יוטיוב ערוך. ובכלל - הרבה יותר כיף לקבל מידע עם ערך: לא רק הכלי אלא מה אפשר לעשות איתו פרקטית שבאמת יועיל לנו?

ואם כבר פרקטי ו-n8n אז הנה משהו קטן: כדי להתקין את n8n מקומית, הכי קל זה להתקין קודם את תוכנת Docker למחשב, להפעיל אותה, ואחרי זה להריץ 2 פקודות שמופיעות בדוקומנטציה שמתקינות ומפעילות את n8n. אחרי זה מה שנשאר זה להיכנס לקישור שמקבלים ולהתחיל לפתח תהליכים. מבחינתי אחדד שוב שיש 2 דברים משמעותיים ב-n8n על פני מייק:

1. יכולת ליצור טריגרים מרובים לאותו תרחיש אוטומציה. למשל טריגר מ-2 מקורות חדשותיים בתרחיש אחד, ולא רק טריגר אחד לכל תרחיש.
2. יכולת יצירת סוכני AI היא קלה ברמה בלתי נתפשת, ואפשר גם להגדיר סוכן AI ככלי של סוכן AI אחר. קל נוח כיפי.

מה דעתכם? גם אתם מיציתם התלהבות מדמואים ומחפשים סקירות אמיתיות אחרי שבוחנים את הכלים או שאתם בסדר עם התלהבות מכלים שעוד לא בדקו ולפעמים אי אפשר בכלל לבדוק עדיין?

אני טוען שה-AI מחבר אותנו לעצמנו - ואסביר למה.

לפני כמעט עשור היה לי רחפן וזה דירבן אותי לצאת לטבע לצלם. מאוד אהבתי לצאת לצלם. מאז חלפו שנים, הרחפן נגנז, ירד החשק לצלם כי AI יוצר הכל מכל זווית. אבל היום חזרתי לזה - וזה היה מדהים.

אני כבר לא רווק שיכול להיכנס לאוטו ולהניע ולהגיע לכל מקום. למרות זאת יש אחריות, משפחה, 3 מתוקים. ולמרות זאת - הם זרמו איתי היום. כולם נכנסו לאוטו. נסענו לאיזור האהוב עלי בארץ - עמק האלה, שם יש את בית קליית הקפה הכי טוב שטעמתי, מבשלת בירה הכי טעימה בעולם, יקבים נדירים, ונוף שהוא גן עדן של ממש. הגענו, ואני בהתרגשות שיא של ילד פצפון מרים שוב את הרחפן לאוויר - ומרגיש שכמו כנפיים של ציפור - כך כנפי הנפש שלי מתרוממות. וכמו כנפי הנפש - זה מחבר אותי לכנפי היצירה והדימיון שלי שנפרשות בכל יום שעובר בזכות כלי ה-AI ששוברים את הכבלים והשלשלאות שלנו ועוזרת לי לפתח דברים - הכי גבוה שאפשר.

אז נכון. עם AI הייתי מקבל את זה ברגע.
ונכון. אני יכול להעלות את התמונה / הסרטון ל-AI ולשנות ולערוך ולתקן.

ואני יכול גם פשוט לעצור. להתבונן. להתפעל מהיופי. לשחזר בראש את דברי חז״ל שאמרו על הפסוק ״אין צור כאלוקינו״ -> ״אין צייר כאלוקינו״. כמה יופי טמון בבריאה. ולפעמים לפני הליטושים - אפשר פשוט ליהנות ממנו. וכמו בנוף כך גם ב-AI, לפני שרצים לליטושים, אפשר לעצור לרגע ולהתחבר לנטיות הטבעיות שלנו שה-AI מחזק יותר ויותר.

שמתי לב שאנשים לא עושים ברובם שינוי מקצוע בגלל ה-AI, אלא גם אם הם מתלהבים מכל הכלים, בסופו של יום הם מצליחים להביא את עצמם יותר לידי ביטוי בעזרת הכלים החדשים. מי שטוב בעיצוב - מקבל כנפי עיצוב, פיתוח - כנפי פיתוח, פרסומאים - כנפי שיווק, יוצרי תוכן - כנפי תוכן, וכך הלאה. וזה מעניין, וזה מזכיר לי שני משפטים חכמים ששמעתי:

1. מתן כהן גרומי, Matan Cohen-Grumi היוצר המוכשר אמר במיטאפ של הקהילה שלי משפט בערך כזה: יש אנשי טכנולוגיה שאחראים על יצירת הטכנולוגיה המהפכנית - ויש את היוצרים והאמנים שהתפקיד שלהם זה לקחת את הטכנולוגיה שיצרו - ולהשתמש בה בדרך שאנשי הטכנולוגיה מעולם לא חשבו עליה. זה לתת ליוצרים בוסט ענק.

2. אלה אוזן Ella Uzan אמרה לאחרונה בכנס הענק של בני פרבר Benny Farber התותח משפט שמאוד אהבתי: בדרך כלל אנחנו נרתעים מהטכנולוגיה. כאשר טכנולוגיה חדשה פורצת לחיינו זה יכול להלחיץ המון אנשים שבוחרים להתרחק מזה. כך למשל במהפכה התעשייתית, במחשבים, אבל! ב-AI קרה משהו מעניין - המהפכה הטכנולוגית הזו דווקא גרמה לאנשים להתחבר לעצמם יותר לעומק ולהצליח להוציא מעצמם פרצי יצירה וכישרון אדיר שהיה חבוי שם ומצליח לפרוץ בזכות הטכנולוגיה. כך אנשים מאמצים כלי AI - ומביאים את עצמם יותר טוב לידי ביטוי!

נחבר את שני הדברים יחד: מצד אחד יש יוצרי טכנולוגיות, מצד שני מי שרותם את הטכנולוגיה כדי להתחבר לעצמו - ולהביא את עצמו לידי מקסום יכולותיו. נראה שזו האמת! בעיני לפחות.

וכך הסתיים לו יום מלא תובנות, כן ירבו. ואסיים בכך שמחר צום תענית אסתר מהזריחה ועד צאת הכוכבים, קוראים את המגילה (מגילת אסתר) מחר בלילה ובשישי בבוקר, חוץ מערים מוקפות חומה כמו ירושלים וכדומה שקוראים את המגילה במוצאי שבת וביום ראשון הבוקר. וחג פורים מלא מצוות: משלוח מנות איש לרעהו, מתנות לאביונים. סעודת פורים. תפילה. כדי לחבר את המציאות הנסתרת לכזו שרואים את השם בבריאה. מגילת אסתר = גילוי ההסתר, המגילה מגוללת את גילוי הסתרת פניו של ה׳ בבריאה. כמאמר המיוחס לאיינשטיין: מי שלא רואה את אלוקים בכל מקום - לא יראה אותו בשום מקום.

הרגע הזה שגרם לי לעצור את הקלטת הקורס - כדי להקליט לכם סרטון על הטירוף שנקרא Deep Coding ב-Base44! 😮

משום מה החלטתי להגדיל ראש ולהראות גם את ההבדל בין המצב הרגיל לבין מצב Deep Coding כאשר הוא מופעל. האמת שלא ציפיתי ליפול מהכסא יותר מדי - אבל תראו בעצמכם: שני סשנים במקביל עם פרומפט זהה, צילום המסך שצירפתי כרפרנס זהה, וכל מה ששונה זה האם מצב Deep Coding מופעל או לא.

הבדל תהומי בין התוצרים, התוצר גאוני ברמות בלתי נתפסות, וזה רק קטע פצפון שהייתי חייב לעצור לספר עליו - וגם נכנס לקורס החדש!! כמה תוכן אמאל'ה!! אני לא מפסיק להיכנס לעוד ועוד פינות כדי שהכל יהיה ברור לכל אחד ואחת, והאמת זה פשוט כיף. לא יכול לחכות לסיים להקליט אותו כבר כדי שעוד יהנו מכל הטירוף הזה!

עצרו רגע, ותראו את הכלי הזה. קוראים לו Proxy של חברת convergence - נותנים לו משימה והוא יוצא לדרך לבצע אותה באופן עצמאי 🤩

נתתי לו פקודה לחפש טרנדים מהטוויטר, ופה אתם רואים ניסיונות שלו להתחבר עם השם משתמש והסיסמה שלי. הוא גולש בגוגל, מתכנן את המשימה, מנסה להבין מה הוא צריך לעשות, מחפש, עד שהוא יפתור את הבעיה וייצור תהליך אוטומציה של קבלת טרנדים על AI דרך טוויטר.

אם בשנתיים האחרונות הטרנד היה סוכני AI, כיום הטרנד הוא כלים שיודעים לגלוש לבד בדפדפן ולהפעיל תוכנות במחשב באופן עצמאי. לשם אנו הולכים והאמת שזה מתבקש - מדהים ומפחיד - גם יחד.

כל מה שצריך היום כדי ליצור הוא דימיון - כי אנחנו חיים בעידן ה״הכל אפשרי״ שלא היה כמותו! בואו נסביר עם דוגמאות

באחת ההרצאות הפותחות של אנדרו אינג (מייסד אתר הקורסים Coursera ו DeepLearningAI ומי שהוביל את המחקר בקבוצת Google Brain במשך שנים) הוא אמר שיש כלל ב-AI: ״אל תנסו לרוץ מהר יותר מהרכבת״.

הוא התכוון לכך שאם יש לנו רעיון כלשהו שלדעתנו הוא פורץ דרך - אבל! אנחנו יודעים שתוך זמן קצר חברה גדולה תממש את אותו הפיתרון - אין טעם להתאמץ לפתח אותו. ראינו את זה קורה עם כל הכרזה של OpenAI שפשוט מחקה סטארטאפים שלמים בזה אחר זה. כאשר הוכרזו GPTs ו-Assistants - תעשיית הסוכנים ללא קוד קיבלה מהלומה. בנוסף כאשר שוחרר לאוויר העולם בחינם מודל התמלול Whisper - חברות שהביזנס שלהן הוא תמלול - נפגעו. כך זה מתגלגל שוב ושוב.

זה אומר שאם אנחנו רוצים לפתח משהו - כדאי שנעצור, נחקור מה קיים, נבין לאן המגמה פונה - ורק אז נשקיע מאמצים. זה חשוב. אבל! מהר מאוד נגלה שיש פתרונות קיימים שעולים לא מעט כסף - ואנחנו יכולים לקצר לעצמנו את הדרך ולהשתמש במוצרים הקיימים - או לפתח בעצמנו. רק הבעיה היא שלפתח בעצמנו זו מיומנות שלא הייתה נגישה לכל אחד ואחת. עד לאחרונה.

כיום, תוך כדי שאני מקליט את הקורס, אני חושב לעצמי דברים כמו: אני צריך לתמלל את הקורס שלי כי אני רוצה לצרף כתוביות. יש את google ai studio שיכול לתמלל לי. אבל אני רוצה לקבל את התוצר כ SRT כדי שאוכל לצרף אותו לסרטון לכל מי שירצה לטעון את הכתוביות, ולשם כך אני צריך חותמות זמן לצד התמלול. אחלה. יש כלים בתשלום שעושים את זה וגם תוספים לתוכנות עריכת וידאו. אבל אני לא רוצה לשלם, אז מה עושים? פונים ל-AI, מסבירים לו מה אנחנו רוצים, אומרים לו איך אנחנו רוצים לממש את הפתרון - והופ, יש לנו מוצר משלנו בלי לשלם שקל.

וחזרה לתמלול. פניתי לכל הכלים, Cursor Lovable Base44 Creatr, נתתי לכולם את אותו הפרומפט: אני רוצה לתמלל סרטונים בממשק שמציג את תוכן התמלול זמין לעריכה ולייצא את הפלט כקובץ SRT. כדי לתמלל בפועל, אני רוצה שתהיה לי אפשרות להריץ מודל תמלול לוקאלי של Whisper או להתחבר בקריאת API ל-Gemini שיודע לתמלל והשימוש חינמי והוא עושה עבודה ממש טובה.

במהירות קיבלתי את הממשק שרציתי, זה עבד כמו קסם. אחרי זה רציתי אפשרות לסכם סרטוני יוטיוב ולקבל תמלול, גם זה עבד כמו קסם.

ולא רק תמלולים. אני מוצא את עצמי נתקל בצורך כלשהו, רואה מוצר שמממש את הפתרון, מבין כמה הוא עולה, ושוב מחליט לממש בעצמי כי למה שאשלם סתם על משהו שאפשר לפתח לבד?

זה נכון לתוספים לדפדפן, תוספים ל-VSCode, אפליקציות שרוצים לבנות. זה נכון לכל פתרון שעולה על דעתכם. מה שצריך לדעת הוא:

1. לא לפחד מ-API. מה זה למי שלא מכיר? זו דרך לצרוך שירות של מוצר כלשהו באמצעות קוד ולא באמצעות הדפדפן. תחשבו שאתם רוצים תמלול - אתם יכולים לשלוח קריאת API לשירות תמלול כלשהו שיחזיר לכם את התשובה עם התמלול. החיבור הזה שמתאפשר באמצעות API מוגדר היטב על ידי נהלים שמתועדים בדוקומנטציה של שירותי ה-API השונים. כמעט לכל מוצר כיום יש API, גם ליצירת תמונות או וידאו עם AI, גם למודלים של שפה וגם למוצרים אחרים.

2. לא לפחד לדבר עם ה-AI דרך תוכנה שמותקנת על המחשב שלכם. זה לא משנה אם זה Cursor או Trae או Windsurf או VSCode בשילוב GitHub Copilot. להפעיל את התוכנה, לפתוח את הצ׳אט, לבחור מצב Agent, להתחיל לפרט מה אנחנו רוצים, לקבל את מה שהסוכן יוצר עבורנו, ולהתחיל לעבוד איתו על תיקונים.

ניסיון בא עם הזמן. אין פה קסמים. צריך לשבת לנסות להיכשל להרגיש תסכול לחפור ולבסוף להבין ולתקן ולהצליח! רק ככה לומדים. כולם. אבל אנחנו בעידן שהכל הכל הכל אפשרי! רוצים לפתח מוצר שמצלם מסך? אפשרי. רוצים לפתח מוצר כמו בניית תפריט מותאם אישית, המלצה לסוג פיזיותרפיה על בסיס מצב נפשי, דירוג אשראי, חילוץ טקסטים מהזמנות רכש, ניהול חכם של היומן? תפתחו את התוכנה. תתחילו לדבר איתה. תבדקו על שירותי API מתאימים - ושאו ברכה!

אחזור על מה שאני מעריך שיקרה: כולנו נהפוך למתכנני מערכות ופחות למפתחים בפועל. נהיה עסוקים בהנדסת פרומפטים, באימון על התנסחות כמו שצריך, בתרגול מול מודל שפה כדי להבין איך אנחנו יכולים לקבל את הפרומפט הכי טוב. בין אם זה באמצעות חלוקה שלו למספר שלבים, או כתיבת פרומפט אחד ארוך או שילוב של כמה מודלים של שפה או עבודה בתצורה של סוכנים וכדומה.

אני לא זוכר מתי הרגשתי כזה פרץ מוטיבציה מול תוכנות פיתוח בכל פעם שאני יושב מול המחשב וזה רק אני וה-AI. הכל אפשרי. אין עידן כזה. רק צריך להתחיל. כמאמר חז״ל: לא המדרש היקר - אלא המעשה! לא רק לדבר - אלא להתקין ולהתחיל לעבוד! זה ממכר. זה כיף. זה מספק.

ותזכרו: Imagination is your creation!

שבת שלום ופורים שמח 🤩
יובל

שבוע טוב עם מתנה 🎁 בואו להכפיל את כמות הקרדיטים החינמיים שלכם ב-base44 עם קוד הקופון היצירתי… yuval_avidani !

- זה לא נותן לי כלום באופן אישי
- ⁠תודה למאור שלמה, המפתח של base44 שנענה בחיוב לחפירותיי והסכים לפנק את העוקבים והעוקבות בקופון בלעדי!
- ⁠לאחר שנרשמים צריך להיכנס לעמוד של billing ושם להזין את קוד הקופון

תהנו!! 🤩
שבוע טוב ובשורות טובות.
יובל

חזרתי היום לקרסר ואני ממש חלוק בדעתי לגבי מה שאני מרגיש.

מצד אחד, מה שבייס44 עשו פשוט מדהים באמת. נוחות, קלות, מכל כיוון. בדגש על הקלות שבפרסום אפליקציה עם הזדהות ובסיס נתונים.
מצד שני, עדיין חסרים לי חיבורי API לצד ג׳, חיבורים לסליקה ״ישראלית״, הוספת אלמנטים תלת מימדיים בקלות כמו Creatr, ואפילו שליטה ב-Stack, החבילות וה-Frameworks שהאפליקציה שלי תשתמש בהן.

קרסר נותן לי כמעט את כל מה שאני רוצה מבחינת גרנולריות, צלילה לפרטי הפרטים, בלי מגבלת בקשות. מנגד, זה פשוט בלתי נסבל להתעסק עם הגדרות של סליקה, אותנטיקציה ו-Deployment.

התחושה היא ש Maor Shlomo באמת שיחק אותה בגדול והוריד לי אסימון בנוגע למה זה סטארטאפ. מה זה בעיה כואבת שפותרים בסטארטאפ. כמו אצלו. הוא נגע בבעיה ממש כואבת ונותן לה פיתרון מדהים - ושאפו ענק על זה!

אני בטוח שעוד נראה שיפורים גדולים בעתיד, ואני גם סקרן יותר מכל לשמוע כבר את הסשן שלו בכנס שלי שאני עומל עליו רבות בימים אלה, אבל דבר אחד אני יכול להגיד בוודאות: השיעור הכי גדול שלמדתי פה הוא שיעור ביזמות על מה זה פיתרון אמיתי שראוי לשם סטארטאפ.

גם קרסר נגעו בבעיה כואבת - פיתוח עם מודל שפה בשיטת העתק הדבק בלתי נסבלת. הם הצליחו לחבר את כתיבת הקוד למודל שפה גדול וכל השאר היסטוריה. ו-Lovable היו החלוצים לחבר בסיס נתונים דרך Supabase לסביבת עבודה בענן. בעקבותיהם הלכו Bolt ורבים טובים אחרים.

ו-Creatr? שיחקו אותה עם האלמנטים התלת מימדיים שאפשר להוסיף ועם זה שהם נותנים 100 בקשות לפרויקט בחינם, ועד 5 פרויקטים! בחשבון החינמי!

אם נקח את כל העולמות ונשלב אותם - נקבל את מה שהכי טוב לנו. גם אם הדברים עוד לא מושלמים - הם בהחלט מדהימים. וכל אחד ואחת ממי שהזכרתי שותפים למהפכת הקוד שמתחוללת במלוא עוצמתה בימים אלה ממש.

אז האם להמשיך לפתח בקרסר? או לוותר לטובת בייס44? או אולי לקחת שלד של פרויקט עם חיבור ל-Supabse מ-Lovable או CopyCoder ולהמשיך לוקאלית עם קרסר או Windsurf או VSCode עם GitHub Copilot? התשובה שלי שזה תלוי פרויקט. והתשובה המפורטת יותר - כבר תדון בהרחבה בהרצאות סדנאות ובכנסים שלי.

מקווה שקיבלתם ערך - ואשמח לקרוא מה התובנות שלכם לגבי הנושא הזה.
ערב נפלא,
יובל

נ.ב - בתמונה אני אומר מה שכתבתי פה, רק עם הרבה ידיים ועיניים שנעצמו ברגע הכי גרוע 🤦🏻‍♂️

סוד ה-LLM הגדול: הקונטקסט הוא המלך!! 👑

אני לקראת מספר הרצאות מאוד חשובות שמיועדות לצוותי פיתוח, מנהלי מוצר, אנשי Q.A ו-DevOps בארגונים גדולים. יושב וחושב על התוכן כדי לספר את הסיפור כמו שצריך, סטוריטלינג טוב הוא המפתח להבנה מעמיקה.

מפה לשם, הגעתי לשלב שבו אדבר בע"ה על עניין ההקשר, ה-Context. התחלתי לחשוב על דוגמאות שממחישות את זה, עלו כל מיני רעיונות, כדי לחדד דיברתי עם גרוק שנתן כיוונים מעניינים, אחרי זה גם עם GenSpark ולבסוף עם קלוד שעזר לי לפתח אתר זריז שממחיש את החשיבות בצורת דוגמאות פרקטיות מובנות.

גם אם אתם לא בהרצאות הקרובות שלי, כדאי שתדעו את הסוד הגדול: LLM לבד הוא לא מספיק אמין. אי אפשר לסמוך על התשובות שהוא נותן לנו סתם כך. כדי לקבל תשובות איכותיות אנחנו צריכים לתת לו הקשר. תחשבו על זה כמו שופט. אם הוא יושב וצריך להכריע מה הדין ואין לו הקשר - הוא לא יצליח לקבל החלטה טובה, וגם אם יצליח - היא החלטה ללא בסיס. חסרת בסיס.

מנגד, אם לשופט הזה הוגשו כל הראיות בתיק, לרבות פסקי דין קודמים, אסמכתאות, רקע, הוא יוכל להכריע בנקל. זה כל הסיפור עם LLM-ים. אם נגיש להם את ההקשר, ה-Context, הרלוונטי - נקבל הכרעה טובה - שגם אותה נצטרך לבחון. ואיך מגישים את ההקשר הזה?

1. או בפרומפט עצמו (ואז מוגבלים לגודל חלון ההקשר) באמצעות טקסט מקדים או צירוף מסמכים
2. או באמצעות "קונקטורים", חיבורים לצד ג', כמו חיבורים ל-Jira או Confluence
3. או באמצעות שרשור של היסטוריית השיחה
4. או באמצעות RAG קלאסי שפירושו חיבור לבסיס נתונים וקטורי שיודע לשאוב מידע שנשמר, אונדקס (מלשון Index), גם אם הוא רב

ומה גודל חלון ההקשר? לכל מודל שפה גדול יש את המגבלה שלו. המגמה היא להגדיל את החלון ההקשר הזה יותר ויותר, אך ממה שרואים זה לא אומר בהכרח שנקבל תשובות טובות יותר. זה לא רק גודל חלון ההקשר שקובע - אלא בעיקר הדרך שבה אנחנו שולפים את המידע ומדרגים אותו ומנגישים אותו ל-LLM. לועסים לו את האוכל - והוא נותן את הטון בסוף.

את השאר נשמור כבר להרצאות והסדנאות, יהיה מאוד מעניין!
מקווה שקיבלתם ערך.
יובל