השבת זו השבת האחרונה של השנה העברית (שבת הבאה זה כבר ראש השנה). זה זמן אמיתי לחשבון נפש.

בהייטק מקובל להגדיר תקופת זמן לביצוע בחינה לאחור (רטרו) של מה עבד בפרויקט מסוים ומה לא, למה הייתה חריגה מלוחות הזמנים וכדומה. זה קורה אחרי שמסתיים הפרויקט.

ביהדות, יש דעות שונות מתי ה"רטרו" הזה אמור להתבצע ברמת הנפש. בחשבון נפש של אדם כלפי עצמו, כלפי חברו, כלפי הקדוש ברוך הוא. על עבירות שבין אדם לחבירו, ובין אדם לה'.

יש אומרים שחשבון הנפש הזה צריך להתבצע אחת לשנה, ויש אומרים אחת ליום, ויש אומרים בכל רגע. שלוש דעות - שהן אחת. למה?

מי שרוצה להיות נקי באמת, לא מחכה לפעם בשנה כדי לחשוב מה עבד טוב ומה לא - ולהשתפר. מה שנקרא: אופטימיזציה. הוא מבצע את זה כל רגע. המצפון שלו לא מאפשר לו אחרת. בין אם זו עבירה כלפי השם או כלפי בני אדם אחרים. ויש מי שחושב על זה כשהראש על הכרית רגע לפני שנרדמים. ויש מי שמתעורר בראש השנה כי "המלך בשדה". הקדוש ברוך הוא מעורר גם את מי שבבחינת "שדה" זה שנמצא בחוץ, בבוץ, מלוכלך, לא שם לב כבר למצב הרוחני והגשמי שלו. גם אותו השם יתברך מעורר לשוב לדרך הישר.

בשביל לעורר אותנו לכך, אנו תוקעים בשופר, אומר הרמב"ם ששופר הוא מלשון "שפרו מעשיכם". לעורר הלבבות. "הייתקע שופר בעיר - ועם לא יחרדו?" אומר הכתוב.

בראש השנה אנו מתפללים תפילה ארוכה ותוקעים בשופר. בתפילה אנו מזכירים "מלכויות" "זכרונות" ו"שופרות". ז"א: את מלכות השם, שהוא שולט בכל, והכל ברצונו, ואין אדם נוגע בשל אחר, ומה ששלנו השם ישלח עד אלינו - ומה שלא - יברח מאיתנו, זכרונות - להזכיר את המעשים הטובים של אבותינו כדי לעורר רחמים, ושופרות - כדי להזכיר את מעמד הר סיני, ואת עקידת יצחק ששניהם קשורים לשופר.

ובסוף, בתכלס, הכל מתנקז לדבר אחד: להמליך את השם על כל מה שקורה בחיים שלנו. השכן מקלל אותנו? זה השם שולח לנו ייסורין דרכו.

מישהו עקץ אותנו ולא שילם לנו בזמן? השם עושה את זה. אנחנו צריכים לגלות בעצמנו את הכוחות להתמודד, למחות, לעבוד ישר.

כשזוכרים את הכלל: "למשפטיך עמדו היום - כי הכל עבדיך", הכל הכל, מלאכים וגרמי שמים ובני אדם, הם עבדים להוציא לאור את גזר הדין שניתן במשפט השנתי בראש השנה על ידי ה' יתברך. למשפטיך עמדו היום - כל באי עולם עומדים למשפט מדי שנה לפני ה' - ונגזרת עליהם השנה הבאה בגשמיות וברוחניות. וכדי לגרום לזה לקרות - הרבה שליחים למקום. מבני אדם ועד תופעות טבע.

בשבת האחרונה של השנה, נזכיר לעצמנו את העומק הזה. לא לייחס כוחות לדברים שהם לא השם. אין לאף אחד יכולת לעזור או להזיק לנו - אלא אם בגזירת השם. כשמבינים את זה, לא מתחנפים לאף אחד, לא מתאמצים עבור אנשים שהיום פה ומחר בקבר. בתי העלמין מלאים באנשים שהיו בטוחים שהשמש לא תזרח אחרי שהם ילכו לבית עולמם.

בסוף הכל חולף ונגמר. מה שנשאר - הוא המעשים הטובים שלנו. קיום התורה והמצוות שלנו. כמה פגענו באחרים או כמה עשינו טוב. כמה היינו שקועים ברצון שלנו, וכמה הקרבנו את הרצון שלנו כדי לקיים את רצון השם.

שבת שלום, ושנזכה לכתיבה וחתימה טובה ולשנה טובה ומתוקה!

ההייפ התורן: GPT-6-Astra ומידול תלת מימד. לקחתי אותו למבחן משימת תכנון אדריכלי של שטח - מול קלוד פייבל 5.1 החדש.


קלוד דסקטופ עם פייבל 5.1 מול אסטרה דרך גיטהאב קופיילוט דסקטופ. מי ניצח והפתיע? בואו לצפות וגלו >>>

https://youtu.be/F-PbMi4vyfA

ישבתי וחשבתי איך צמד המילים ״סוכן AI״ הפך לכל כך לעוס ומאוס, האם באמת מבינים מה זה סוכן אמיתי? כי זה רחוק מלהיות רק צ'אטבוט.

כתבתי את כל המחשבות שלי ויצרתי מזה שקף אחד מזוקק שממחיש את מה שאנחנו מכירים - אל מול מה שזה באמת.

מבחינתי: סוכן הוא ההגדרה העמוקה, זו מעין ישות שמקבלת סביבה לא מוכרת, משימה עמומה, מתנהלת בה ולומדת מה צריך לעשות לגמרי לבד - ומצליחה. כמו מישהו שנזרק למבוך או למשחק שבו הוא לא יודע מה הכללים - ורק על ידי ניסוי וטעייה הוא לומד. ומצליח. זה בחינת המונח Q Learning למי שמכיר, או למי שזוכר שבזמנו OpenAI הייתה אמורה לחשוף את Q שבסוף קיבל שם אחר.

הדוגמה הכי טובה שאני מביא בהרצאות שלי היא של אנדרו אינג, הוא לקח תמונה של ילד שרוכב על קורקינט ואמר לסוכן לייצר מזה תמונה של ילדה שרוכבת על אופנוע. הסוכן הלך לבד ל-HuggingFace בזמנו, הבין שהוא צריך מודל שמבין את קווי המתאר, מצא ControlNet למי שזוכר, הוריד אותו, בדק איזה מודל יכול לאפשר ג'ינרוט תמונה חדשה על בסיס קווי מתאר של תמונה קיימת, ביצע את זה לבד. בלי שהאכילו אותו בכפית.

כשמכירים את העומק הזה, מבינים כמה זילות יש במה שהיום מכנים ״סוכן AI״ - כי היום מתייחסים לזה כאל צ'אטבוט וזהו. אולי גם כמי שכותב קוד במקרה הטוב.

ובגלל זה - הפתעה, קורס חדש שלי יושק בקרוב שכולו על סוכני AI לעומק! כל המינים, כל הסוגים. עם קוד. בלי קוד. עושים סדר. אחת ולתמיד. יש למה לצפות!

ההייפ החדש: כלי בשם אינסטיקנט.



עוזר אישי שמתחבר לטלפון, שואב ממנו את המידע ואמור לעזור לנו עם כל הפעולות השוטפות. הוא אומן להשתמש בטלפון ובמחשב. אפשר להתקשר אליו. לדבר איתו. הוא אמור להיות גם פרו-אקטיבי, ליזום רעיונות, כמו להבין שיש טיסה - ולחפש דירה, או להזמין מונית לשדה התעופה וכדומה.



הדיווחים מצביעים על תחושות מעורבות, חלק מהללים ואומרים שהעתיד כבר כאן וזה הדבר הכי מגניב שעבדו איתו. אחרים אומרים שהם מאוד מאוכזבים. כגודל הציפייה כך גודל האכזבה. ואחרים גם מדגישים שיש פה בעיות של פרטיות, גישה לנתונים הכי אישיים שלנו - כאשר עמוד הנחיתה נראה כמו בתמונה המצורפת.



אני לא ניסיתי אותו, יש לי את לוגאן שלי, שעבדתי קשה כדי שהוא יתחבר ב-API הרשמי של WhatsApp לכל מיני אפליקציות שלי דרך Google Cloud או כלים אחרים, בחיבורים רשמיים שאני שולט עליהם. אני לא יודע מה יהיה העתיד של אינסטיקנט, אבל אני יודע שכל הסיפור של עוזרים אישיים די ממצה את עצמו. מ-hermes דרך opencalw, nanoclaw, ואפילו ישירות עם האפליקציה של קלוד ששולטת במחשב ישירות מהטלפון, וכמובן גרוק בוט שלכל בוט AI יש מחשב וירטואלי משלו, עם חברה שיש לה גב.



בעידן שבו מספיק לחבר את GPT או קלוד או גרוק בוט לקונקטור כלשהו, ובמקרה הטוב גם להוסיף לו סקיל - וכל זה כשיש אפליקציה למובייל שאפשר לעבוד איתה, אני באמת לא מבין למה צריך עוזרים אישיים מלבד זה?



גרוק בוט יודע להתחבר לוואצאפ דרך וואצאפ ווב, הוא יכול לפתח ולהריץ הכל, לייצר תמונות וסרטונים, להתחבר ליומן למייל ולכל דבר, וגם מה שהוא לא יכול - הוא יכול דרך המחשב שלו. אם אני הייתי משקיע - כנראה שאין סיכוי שהייתי זורק את הכסף שלי על עוזרים אישיים, כשכל יומיים יש פיצ'ר חדש בקלוד, ג'יפיטי או גרוק.

אפל השיקה הערב את אייפון 18 פרו - מאוד מאכזב כי אין שינוי בעיצוב. נראה כמו אייפון 14, עם מפרט חזק יותר.

מה שמעניין הוא אייפון דו, האייפון המתקפל הראשון, עם סירי AI שיודעת להשיב על כל שאלה שקשורה לכל דבר שעושים באייפון - כמו מה השיר שדיברו איתי עליו בהודעה? או מתי המסיבה של הבן שלי בגן? (בהנחה שמשתמשים ב iMessages להבנתי, לא בטוח שתומך בוואצאפ)

רק חבל שהמחיר של דו, שתכלס הוא מה שמעניין בהכרזה, נע מ-1,999$ ומעלה בארה״ב. בארץ זה יעלה כמו רכב יד שניה?

ועוד דבר מעניין זה המק סטודיו החדש. נע בין 2,499$ ל-5,499$ ומאפשר זיכרון משולב משוגע, אבל הדגם המעניין יעלה מינימום 11,000$ שזה לא נורמלי.

בקיצור, בתור אפליסט מוצהר שיש לו אייפון אייפד אפל ווטש ומקבוק - אפל, הגזמתם בגדול. אכזבה של הכרזה בעיני. ציפיתי ליותר AI, ליותר חדשנות בעיצוב, ולמחירים שפויים. אתם הופכים לחברה שאי אפשר לרכוש מוצרים שלה. עצוב וחבל.

רגע לפני ראש השנה תשפ״ז, הכנתי לכם שקף של הכלים שאני משתמש בהם כמעט כל יום - ולדעתי חובה להכיר בשנה החדשה. בלי רעש. בלי פומו.

בחלק אפשר להשתמש בחינם מדי יום - כמו יצירת תמונות עם GPT או ג׳מיני. ובחלק צריך לשלם כדי לעבוד בצורה סבירה. הסיבה שכתוב למעלה קומבינות היא כי אפשר כמובן לשלב בין מודלים, קומבינציות. זו הייתה הכוונה 😅

שימו לב שבגרוק יש גרוק דרך X שזה אחלה לצ׳אט וכאלה, ויש את גרוק בוט, צוות עוזרי ה-AI. ויש גם את אפליקציית ואתר Grok ליצירת סרטונים עם דיוק ברפרנסים - וגם תמונות ואפילו צ׳אט כמובן.

ובכל אופן, זו לא רשימה מחייבת, זה פשוט מה שמשמש אותי. קבוע. שבת שלום, כתיבה וחתימה טובה לכולם ושנה טובה ומתוקה!!!

תודה לכל אחת ואחד שעוקבים אחר התוכן שלי ונותנים לי מוטיבציה להמשיך לחקור ולכתוב וליצור. תבורכו מפי עליון! 💙

כולם מתלהבים ש-OpenAI הכריזו על כך שהצליחו לפתור את ״בעיית המילניום״ של נאוויה-סטוקס, אתגר מתמטי מורכב, אבל שוכחים משהו קטן:

הפרס על פיתרון הבעיה הוא מיליון דולר, ומכון קליי (שהציג את הבעיה) לא אישר את ההצעה של הפיתרון עדיין.

וכמה עלה להגיע לפיתרון הזה מלכתחילה?

כ-10,000 סוכני AI,
כ-88 שעות ריצה רצופות,
כ-130 מיליארד(!!) טוקנים

לפי ההערכות, הסכום נע בין 15 ל-40 מיליון דולר! שזה פי 15 ל-40 מהפרס עצמו.

ו-OpenAI כבר הודיעה שלא תדרוש את הפרס (אם בכלל ההצעה של הפיתרון תאושר)

ובמקביל, אנת׳רופיק טוענים שקלוד אימת את ההוכחה של המתמטיקאי וויליס, שהוכיח על פני 150 עמודים את משפט פרמה. קלוד היה צריך לקחת את 150 העמודים ולתרגם לקוד שיכול לבדוק את הטענה, ולכאורה הצליח.

משימה שהייתה אמורה לקחת שנים, לקחה 11 ימים. וכמה זה עלה? ככל הנראה 300 אלף דולר, טרם פורסם רשמית, אלה ההערכות בחוץ.

השאלה היא לא רק האם ה-AI חכם יותר? אלא כמה עולה לקבל את המסקנות שלו? ואיך בכלל בודקים אם הוא צדק או טעה? מי מבקר את ה-AI? וכמה יעלה לאמת את התוצר שלו?

רואים פה דבר ברור: החברות שוב מתחרות ראש בראש, כמו בסייבר - עכשיו במתמטיקה. למה? כנראה ההנפקה מתקרבת.

ידעתם שיש לכם תעודת זהות בנקאית - שה-AI יכול לנתח ולעזור בהפחתת עלויות ועמלות מול הבנקים?

זה מה שדיברנו עליו היום בפינת ה-AI. בואו לצפות ותודה לשאול אמסטרדמסקי ולסדרה המעולה שלו ״מתחת לבלטות״ שדרכה נחשפתי לכך שיש בכלל ת.ז בנקאית.

שמעתם על ״פרויקט לילי״ של OpenAI שבמסגרתו ChatGPT דוחף לכולם הגדרה שאנחנו מאשרים לשתף את השיחות שלנו כדי לשפר את המודל - ומסתבר שמאות עובדי קבלן אנושיים עוברים על השיחות, לרבות כאלה שמכילות מידע אישי / פרטי / רגיש, ומתייגים ידנית את איכות התשובה?

גם קלוד וגוגל עושים את זה, פשוט כרגע הזרקור על OpenAI בגלל חשיפת גוף התקשורת ״404 מדיה״ שממש השיג הנחיות של OpenAI לעובדי הקבלן, צילומי מסך מערוצי סלאק משותפים (לכאורה) ועוד

לשאלת גוף התקשורת לגבי הנושא, OpenAI התחמקה. היא לא הכחישה ואמרה שיש לה פילטר שאמור לסנן מידע רגיש לפני התיוג הידני - אבל שלא תמיד הוא עובד.

המשמעות: אם שיתפתם מידע אישי, סיסמאות, מפתחות API, דברים רגישים, כנראה שקוראים את המידע שלכם. ורצוי להחליף מפתחות סודיים ו/או סיסמאות (מה שהוזן לצ׳אט בלבד - לא מה שמוגדר דרך קונקטורים)

החדשות הטובות: אפשר לכבות את ההגדרה הזו כדי שזה יפסיק לקרות מעתה והלאה. בואו לצפות באייטם שלנו, פינת ה-AI, מהדורת היום, חדשות 12 עם עמליה דואק ועופר חדד האלופים!

ותודה לאופיר שוואקי מהמערכת שהרים את האייטם! Ofir Shweky

https://www.instagram.com/reel/DdWdRN3Nk6c/?stkn=M2wwNGt4d2x5cm5l

ולמי שמעדיף פייסבוק:
https://www.facebook.com/share/v/14oCLuDPZXh/?mibextid=wwXIfr

ויוטיוב :
https://youtu.be/ntJLQDm720o?si=y--zNtzhiz_-uUDK

ולמי שרוצה לצפות ישירות פה

הייפ חדש: מודל חדש בשם JEV, של חברת Typesafe AI תופס תאוצה מטורפת. הוא עוזר עם שיפור הביצועים של סוכני AI ע"י האצת מהירות והפחתת עלויות באופן משמעותי - אבל מה הסיפור שלו? והאם בטוח להשתמש בו?


כדי להבין מה הוא עושה, תחשבו על הדוגמא הבאה: אתם חברת KSP, אתם מקבלים המון פניות בוואצאפ. אתם צריכים לדעת לאיזו מחלקה להעביר את הפנייה, ובאיזה מודל AI להשתמש כדי להשיב לפונים (אם אתם צ'אטבוט AI) - האם מודל יקר כי צריך לבדוק את פרטי הלקוח? האם זול ומהיר?


כדי לעשות את זה, מבלי שהמערכת תישבר, צריך להגדיר במדויק את הפניות למודל השפה וגם את התשובות, לנתח את התוצאות ולתת לסוכן לעבוד על זה בלולאה. זה עסק לא זול כשיש הרבה קריאות.


ומה אם היה אפשר להוזיל את זה? או לשפר את זה? כמה לשפר? בערך פי 200 מהר יותר, ולהוזיל בערך ב-444 אחוזים. נשמע טוב נכון?


זה מה ש-JEV של Typesafe עושה. הוא יושב לפני הפנייה למודל השפה, מסתכל על השאלה ומחליט בהתאם להגדרות מה צריך לעשות.


לדוגמא, אם קיבלנו שאלה שהתוצאה שלה אמורה להיות פתיחת קריאה אוטומטית לשירות לקוחות, אז JEV יודע לקחת את הבקשה ולהעביר אותה לתהליך האוטומציה הזה מבלי לערב מודל שפה נוסף. וכך הלאה. הוא יושב, רואה מה רוצים - ולפי הלוגיקה שיש לנו בקוד יודע איך לייעל את העבודה.


אפשר להגדיר לו מה מבחינתנו נחשב מודל חזק, ומה מהיר, למשל קלוד הייקו או OpenAI לונה וכדומה, ואז במקרה שצריך לפנות ל-AI הוא ינתב למודל הטוב ביותר.


נשמע טוב. נראה טוב. אבל צריך לשים לב:


- לא מדובר במודל שהוא קוד מקור פתוח, מדובר במוצר מסחרי


- ככזה, המשמעות היא שעבוד לשירות שלהם. אם שילבתם אותם בקוד שלכם - יהיה לכם קשה לעזוב אותם בעתיד, והשאלה היא האם רוצים להיכנס לזה מלכתחילה?


- הוספת שכבה של שירות שמעבד את המידע שלכם, משמעותו העברת המידע שלכם לספקים נוספים. בדקתי האם הם עומדים בתקינה כלשהי ונראה שהם עומדים בתקינה מחמירה מסוג SOC 2 TYPE II שזה מרשים, ויש להם מדיניות עיבוד מידע, ביקשתי גישה למסמך עצמו ואחכה לראות אם אקבל, אבל בינתיים אפשר לראות באתר שלהם מי יעבד את המידע שתעבירו ל-JEV:


אמזון AWS, סלאק, גוגל, ומודל (שלא הכרתי).


כתוב שהם לא יבצעו שימוש במידע, אך מצד שני לא ראיתי התייחסות למשך הזמן שבו המידע נשמר, האם נמחק, ועוד דברים שהייתי בודק בעבר בתפקידי כאיש אבטחת מידע.


האם להשתמש או לא? זו שאלה קשה. יש הבדל בין לשחק איתו לכיף לבין להטמיע אותו במוצר.


אני אישית לא הייתי ממהר להטמיע אותם במוצרים שלי אלא אם יש להם מודל נגיש דרך AWS Bedrock למשל, כי על אמזון אני יכול לסמוך יותר מאשר על חברה צעירה עם מודל שנשמע מדליק. וגם - אני הייתי מעדיף לבנות את הפתרונות שלי בצורה שבכל רגע אני יכול להחליף מודלים ולעבור בין מודלים, אפילו למודלים לוקאלים דרך vLLM תוך שמירה על הסכמה של OpenAI, מאשר להטמיע כל מיני דברים בקוד.


אם ניסיתם אשמח לקרוא תובנות, תזכרו שאם יש לכם מקרים שאסור שהקוד יצא מהרשת בכלל - JEV לא מתאים בשלב הזה כי צריך פתרון מקומי.

יש המון רעש סביב מודל JEV החדש. כדאי לזכור:
הוא לא מודל שפה. הוא לא מודל שמפתח אפליקציות. הוא לא מודל שמחליף עבודה של סוכן AI.
הוא נווט. הוא אומר לטייס לאיפה לפנות, מתי לנסוק, מתי לצלול. הוא מקבל תמונת מצב ומכריע בכל רגע נתון - ומעביר את ההכרעה לטייס - שמבצע את הפעולה המשלימה בפועל.
ראיתי אנשים שמפרסמים בצדק קריאה להפסיק עם דמואים מזויפים על JEV שפיתח אפליקציות ותוספים לכרום. הוא לא יכול לפתח כי הוא מודל שמיועד להכריע.
המשמעות ברורה: לא מחליפים את קלוד ב-JEV, אין לזה קשר בכלל. אם כבר, אפשר לבקש מקלוד לפתח מוצר עם לוגיקה מסוימת, וההחלטה מתי להפעיל כל לוגיקה במוצר תתקבל ע״י JEV ולא ע״י קלוד למשל.
לדוגמא, בניתם אתר תדמית עבורכם. אפשר לפנות אליכם. אבל מה קורה כאשר מתקבלת פנייה? נניח שאמרתם לקלוד - שהוא צריך לקרוא את הפנייה, לסכם אותה, להשיב לפונה בקצרה שהפנייה התקבלה - ופנימית לפתוח קריאה ולהעביר לטיפול של הגורם הרלוונטי - הנהלת חשבונות, תיאום פגישות, מידע לקראת הרצאה וכדומה. נניח שזו הלוגיקה.
או שקלוד יכריע לבד - ואז נשלם לו בכל פעם. או שקלוד יפתח עבורנו את המוצר, ויגדיר את התנאים להפעלת כל אוטומציה מראש - ואת ההכרעה איזו אוטומציה להפעיל בפועל קלוד יממש ע״י שילוב של JEV.
בקיצור, ולמרות ההייפ, תזכרו: JEV הוא לא מפתח. הוא נווט מדהים וזול שעובד מצוין.
מבחינת פרטיות - לא בטוח שתרצו אותו בטיסה שלכם, אבל כל פרויקט לגופו.
וכנראה בקרוב יהיה מודל מקביל פתוח וחינמי וטוב יותר ומן הסתם סיני. אולי הוא כבר קיים. זה מזכיר לי את הבדיחה של סאות׳ פארק: אם האמריקאים משגרים חללית לירח - הסינים כבר הקימו מושבה על מאדים 🤣

אין מעצבן כמו ״סליחה אם פגעתי״ - עדיף לא לבקש סליחה. אנחנו יודעים במי פגענו - אפשר פשוט להגיד ״סליחה שהתנהגתי ככה, או אמרתי ככה״ וכו

וגם האם ללכת לבית הכנסת בכיפור זו צביעות אם יודעים שלא שומרים כלום לפני או אחרי?

הסיפור של כיפור הוא לא לסמן וי. אין עניין של הצגה ומשחק. כשהולכים לבית הכנסת - יותר חשוב מאשר הנוסח עצמו - זה עצם ההליכה. יש תפילה שקטה בעצם ההליכה לבית הכנסת. זה הסאבטקסט, מה שנאמר בין השורות.

להתלבש יפה, ללבוש לבן, לפתוח סידור גם אם לא מבינים כלום, לעמוד שעות בתפילה. אנחנו לא עובדים על השם, וגם לא על עצמנו. התפילה שלנו חשובה - אבל מה שחשוב פה הוא הרצון. הרצון מביא אותנו לבית הכנסת מלכתחילה, השם רואה את המאמץ שלנו, הוא מבין את הלב שלנו, כשאנחנו מתפללים זה מעורר את הנשמה שלנו להתקרב יותר לרוחניות, לרדוף פחות אחר חומר, אחר קנאה ושנאה ותחרות, ויותר אחר עין טובה.

אצל חכמי הקבלה מה שחשוב הוא הרצון. לא המעשה החיצוני. לא ללכת לבית הכנסת כדי לסמן וי ולא לצום כדי להמשיך לחטוא. מה שחשוב זה לעורר צעקה פנימית, רצון פנימי אמיתי לחיים נקיים יותר בקרבת השם. יותר פרגון ופחות קנאה. האם הרצון זז? האם יש צעקה פנימית שקטה להשתנות גם אם קשה?

המטרה בכיפור הוא לעורר את לב האבן שלנו. לצאת מהקיבעון. לא למחוק עוונות כדי להמשיך לחטוא מחדש. אלא כדי שמשהו בנו סוף סוף יזוז וישתנה. אם משהו זז - אפילו סדק קטן - זו המטרה. בשביל זה שווה לצום ולהתפלל שעות. העיקר לא להישאר אותו הדבר.

ובכלל, אין עונש כמו להישאר ללא תזוזה. צריך להיות כמו פרח פורח וגדל. תזוזה. לא רק פיזית בכסף ומעמד והצלחה - אלא בעיקר בנפש וברוח. בקרבת השם. בהבנה שהעולם הזה חולף ולא נשאר כלום - ואם כבר הכל חולף - וגם אנחנו - אז למה לשרוף את החיים רק על כסף וכבוד ותחרות ולייקים? כל כך מיותר. עדיף להתמקד בעצמנו, לא באחרים, לעשות טוב, לתת ערך, ולגדול כל שנה. להתאפס, להתחיל מחדש, להבין איפה הנקודה שגרמה לנו לסטות מהדרך, לחזור אחורה לאותה נקודת התפצלות, לתקן את המסלול ולעלות על דרך המלך.

שנזכה לגמר חתימה טובה ולגדילה אמיתית בגוף וברוח. תזכרו להתפלל על אחרים ולא רק על עצמנו, ולהתפלל בעיקר על רוח. לגשמיות השם דואג.